עובדים סוציאלים מרוויחים יותר מפסיכולוגים ומורים

עובדים סוציאלים מרוויחים יותר מפסיכולוגים ומורים במגזר הציבורי, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומנתוני הסתדרות המורים. באחד המאמרים הקודמים כתבנו על כך שעובדים סוציאלים נוגסים מתקציב משרד הבריאות, ובמקום להשקיע בתוספת רופאים ואחיות, הממשלה מעדיפה להשקיע במקצוע מיותר ולא אפקטיבי כמו עבודה סוציאלית. עתה מתברר כי עובדים סוציאלים נוגסים גם מתקציב משרד החינוך, הם עובדים פחות ומרוויחים יותר ממורים.

כמה שותים העובדים הסוציאלים מתקציב המדינה?

השכר החודשי הממוצע של עובד רווחה במשרה מלאה (יחידת עבודה) ברשויות המקומיות לשנת 2009 עמד על 9,461 ₪ ברוטו (עמודה 86 בטבלאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

בעוד שהשכר הממוצע במשק ירד ב-2.8% בשנת  2009 בהשוואה לשנת 2008, הרי ששכר העובדים הסוציאלים ירד רק ב-0.45%, כלומר כמעט ולא נשחק.

עובד סוציאלי עולה בממוצע למשלם המיסים כ-130,000 ש"ח בשנה. קיימים מעל 7,000 עובדים סוציאלים במגזר הציבורי שבסה"כ עולים למשלם המיסים מדי שנה מעל 900 מליון ש"ח. בשנת 2009 שר הרווחה יצחק הרצוג הוסיף לעובדים הסוציאלים עוד 220 תקני כח אדם מיותרים.

אנשי הוראה המגיעים כיום למערכת החינוך הם באיכות ירודה

כך עפ"י דיווח של הסתדרות המורים בישראל.

כאמור, שכר עובדי הרווחה ברשויות המקומיות עמד על 9,461 ש"ח בשנת 2009, זאת לעומת שכר של 7,310 ש"ח עבור מורים בחינוך היסודי, ושכר של 5,914 ש"ח עבור גננות וסייעות באותה שנה.

מנתוני  דוח של הסתדרות המורים לשנת 2006 עולה תמונה עגומה על מצבם של אנשי ההוראה בישראל. בין השאר, משווה הדוח את משכורתם של העובדים הסוציאלים למשכורתם של המורים והפסיכולוגים במגזר הציבורי. לאורך כל השנים, לפחות החל משנת 1997 ועד עצם היום הזה מרוויחים העובדים הסוציאלים יותר מהמורים והפסיכולוגים.

הסתדרות המורים בדוח זה אף מודה כי בשל השכר הירוד במערכת ההוראה, לא מגיע למערכת זו משאב איכותי של מורים. הסתדרות המורים מצהירה בדוח כי "קיים מתאם גבוה בין מעמד העיסוק בסולם העיסוקים במגזר הציבורי לממוצע ההשתכרות בו, לפיכך שכרם הנמוך של המורים מעיד על מעמדו הנחות של מקצוע ההוראה בישראל. למצב זה השלכות שליליות על מערכת החינוך כולה ובעיקר על היעדר עניין של משאב אנושי איכותי להשתלב במקצוע ההוראה".

טענה זו של הסתדרות המורים אף נתמכת גם ע"י דרישות הקבלה של הפסיכומטרי לאוניברסיטה כפי שפורסמו בשנת 2007 בעיתון ידיעות אחרונות. דרישות הקבלה בפקולטה לחינוך נמצאות בתחתית המדרג האקדמי. גם דרישות הקבלה לעבודה סוציאליות הן בין הנמוכות באוניברסיטה, אך בעוד עבודה סוציאלית הינו תחום מיותר, לא אפקטיבי, ובעיני רבים אינו מוגדר כלל כמקצוע ואף גורם נזק לחברה הישראלית, כפי שמצויין במאמר "קווים לדמותה של העובדת הסוציאלית הישראלית", הרי שחינוך והוראה הוא תחום קריטי וחשוב ביותר לאנושות כולה וחשוב כי אנשי החינוך יקורצו ממיטב החומר אנושי, כפי שמציינת רחל מירון, לשעבר מנהלת בבית ספר, שאף היא מעבירה בקורת על אנשי ההוראה המועסקים כיום.

את השלכות המצב ניתן לראות בעובדה כי המורים כיום שאינם איכותיים כבעבר, לא מסוגלים להתמודד עם אתגרים עימם הם נתקלים בחיי היום יום, ואת הטיפול בילדים מעבירים לפקידי סעד לחוק הנוער שהינם עובדים סוציאלים בהגדרתם. פקידי סעד אלה, במקום לקדם ילדים בקהילה, הם מבודדים אותם, כולאים אותם במוסדות סגורים ומלעיטים עליהם סמים פסיכיאטרים. כך מייצרים העובדים הסוציאלים דור חדש של נזקקים, עבריינים ונתמכי סעד, בוגרי פנימיות המהוות חממות פשע וזנות, אשר בבגרותם יגיעו אליהם שוב "לטיפול" בשל הנזק שנגרם להם מן השהות במוסד סגור, ותהליך המשכי זה גורם להעצמה נוספת של אימפרית העובדים הסוציאלים, זאת באמצעות הגדלה חוזרת ונשנית של תקני כח האדם שלהם עבור ה"טיפול" באותם בגירים שניזוקו מהמדיניות שלהם עצמם.

מבדיקה שערכנו מסתבר כי ככל שרמת אנשי ההוראה ירודה יותר, קרי אינם מקצועיים דיים להתמודד בכוחות עצמם עם ילדים, כך יגדל מספר דיווחי הסרק שלהם לעובדי לשכת הסעד. ובמילים אחרות, גננת או מורה שמדווחת בתדירות גבוהה לעובד סוציאלי על הורה / ילד "בעייתי" היא אדם בעל רמה מקצועית נמוכה.

בעוד שבעבר ילדים עם בעיות התנהגות לא סוממו בריטלין, קונצרטה ודומיהם ומורים יכלו להתמודד עימם בשיטות פדגוגיות, הרי שכיום, בשל האיכות הירודה של אנשי ההוראה כפי שצויין גם בדוח הסתדרות המורים, אין למורים את המסוגלות הפדגוגית להתמודד עם ילדים מאתגרים והם מפעילים על הילדים הללו שיטה אנטי חינוכית שהיא סימום הילד והרדמתו באמצעות הסמים הפסיכיאטרים המזיקים הללו.

עובדים סוציאלים – מרוששים משפחות במקום לשקם אותן

אם בעבר, עובד סוציאלי היה מנסה לקדם משפחה באמצעות עזרה חומרית ומעשית כמו מציאת מקום עבודה, מציאת דיור מוגן ועוד, הרי שכיום הוא ממוקד בנושא ה"טיפולי", קרי עובד כ"מטפל משפחתי" וגובה תשלום מיותר עבור שירותיו ה"טיפוליים", תוך הפעלת גניבת דעת, הטעיה ומאניפולציה על המשפחה כי "הטיפול המשפחתי" יעזור לה בשיקום.

כך, במסגרת הפעלת מערך של הונאה ורמייה, ותוך שימוש נלוז ומעוות במושג המכובס "טובת הילד", העובד הסוציאלי מרושש את המשפחה העניה בגביית תשלומים מיותרים על ה"טיפול" במקום לשקם אותה כלכלית, שהרי מקור רוב הבעיות של המשפחות במצוקה הוא כספי.

הלוח המוצג הוא תעריפון עובדים סוציאלים לשעת טיפול. לוח זה מוכיח מדוע עובדים סוציאלים כל כך מתעקשים לכפות “טיפול” על אזרחים שהגיעו בטעות למשרד הרווחה.הסיבה: כסף טוב. מיותר לציין כי לכל ה”טיפולים” הללו אין כל ביסוס מדעי ומדובר בתעשיה רבת היקף של רמאות ושרלטנות. שימו לב בעיקר לסעיפים עם הנקודות האדומות. סעיפים שמפרנסים אלפי עובדים סוציאלים ללא צורך.

האם לא עדיף שתקציב המדינה יופנה לטיפוח מקצועות יצרניים ואפקטיביים שיתרמו להעלאת התל"ג והורדת האבטלה ומצוקת האזרחים, במקום לבזבז אותו על מקצועות לא יצרניים ולא מוגדרים כמו עבודה סוציאלית? הרי בסופו של דבר אנשים עניים צריכים כסף ופרנסה, לא עובדת סוציאלית.