הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

השוק השחור של האימוצים בחו"ל

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ספטמבר 6, 2010


20 אלף יורו עולה היום לאמץ ילד בחו"ל. לאן באמת הולך הסכום האדיר הזה?

ביוני 1998, היה אמור להיפתח עידן חדש בתחום אימוץ הילדים מחו"ל, שסבל עד אז מתופעות של סחר והברחת ילדים. חוק חדש קבע כי עמותות בפיקוח המדינה תהיינה אחראיות להליך, וכי המחיר לילד לא יעלה על 20 אלף דולר. בשנה האחרונה עלה המחיר מ-20 אלף דולר ל-20 אלף יורו, שהם כ-100 אלף ₪.

בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

קטעים מתוך תחקיר של יפעת גליק ומיכל גרייבסקי | 7 ימים, ידיעות אחרונות, מאי 2007

"מה שאני הולכת לספר עכשיו זה סיפור של מאפיה", מזהירה בפתח דבריה ע', אם חד הורית ממרכז הארץ, שאימצה לפני חדשים ספורים פעוטה בת שנה מאחת ממדינות אירופה. סיפורה של ע' מתחיל במארס 2006, עם פנייתה ל"טף", עמותת אימוץ המוכרת ומפוקחת ע"י המדינה, במטרה לאמץ ילדה מחו"ל. "כבר בפגישה הראשונה", משחזרת ע', "נציגת העמותה שאלה אם יש לי בעיה לשלם שוחד. פשוט ככה. בחיים לא אשכח את השאלה הזו. אמרתי לה שלא, אין לי בעיה אם זה מה שצריך לעשות כדי לקבל ילד. היא אמרה שמדובר בתוספת של כ-7,000 דולר מלבד ה-20 אלף דולר שאצטרך לשלם. היא גם אמרה שאצטרך לתת מתנות לבית היתומים שבו אאמץ את הילדה ולגורמים אחרים. ביקשה שאקנה 15 מתנות ונתנה לי רשימה מפורטת. אמרה שהם אוהבים קרמים של ים המלח, התעקשה על זה."

"שאלתי כמה זמן האימוץ ייקח, הנציגה אמרה לי שלא הרבה זמן. תוך חצי שנה גג תהיה לי ילדה. לפני שחתמתי על החוזה התקשרתי לנחמה טל, המפקחת על האימוץ הבין-ארצי מטעם משרד הרווחה, שהמליצה בחום על העמותה הזו, אמרה שהם רציניים, סמכתי על המילה שלה."

"רק אחרי שנה של המתנה, העמותה שלחה אותי למדינה באירופה כדי לראות ילדה המיועדת לאימוץ. לפני שעתילי על המטוס קניתי קרמים כמו שנתבקשתי, אבל כשנחתתי גיליתי שאין רופא שיבדוק את הילדה. הרמתי טלפון לעמותה בארץ, אבל אמרו לי שאין מה לדאוג. 'זה נחשב למקום הכי טוב שיכול להיות', השיבו. 'יהיה לך תיק רפואי מסודר, לא צריך בדיקת רופא'.

"כשהגעתי לבית היתומים כדי לפגוש את הילדה גיליתי שהיא פוזלת. לא ידעתי ממה או למה. ביקשתי בדיקת רופא, אבל נציגת העמותה הבטיחה לי בטלפון שהכל בסדר, הילדה בריאה. בדרך החוצה אמרה המלווה שאני צריכה לתת לה 200 דולר עבור בית היתומים. נתתי, היתה לי ברירה?

"בשלב הבא נתבקשתי לחזור לישראל ולהמתין. חיכיתי שלושה חדשים במקום חודש וחצי כפי שהובטח לי, ואז טסתי לשם שוב. רגע לפני, הבהירו לי בעמותה שיהיו עוד 'שימונים', שאקח את זה בחשבון. אמרתי שבשום אופן אני לא נותנת עוד כסף. אולי כעונש, כשנחתתי שם שוב, לא חיכה לי המלווה. גם תיק רפואי של הילדה לא קיבלתי. רק לפני ההמראה לארץ דחפו לי ליד פנקס חיסונים. כשהגעתי לישראל בדק את הילדה רופא, ואמר שיש לה אוושה בלב ושהיא לא רואה כלום מקרוב.

"אני אוהבת מאד את הילדה שלי, לא יכולה בלעדיה, אבל אם הייתי יודעת קודם על הבעיות, לא בטוח שהייתי לוקחת אותה. מאוחר יותר יצרתי קשר עם נחמה טל. סיפרתי לה על הכל, אמרתי שלא קיבלתי תיק רפואי, אפילו שלא בדק את הילדה שלי רופא בחו"ל, אבל זה היה כבר מאוחר מדי. אם היה פיקוח מתאים, אין לי ספק שכל מה שעברתי היה נחסך. זה היה כמו גיהינום".

כמו במערב הפרוע

סיפורה של ע' לא היה צריך להתרחש. ב-1 בינואר 1998 נכנס לתוקפו התיקון לחוק אימוץ הילדים הבין-ארצי, שנועד לבסדיר את התחום שעד אז היה מופקר ופרוץ. תופעות כמו חטיפה, הברחה וסחר בילדים היו דבר שבשגרה. לא פעם גורמים פליליים עטו על הורים חסרי ישע ודרשו סכומים שהאמירו למאות אלפי שקלים.

החוק החדש קבע כי הליך אימוץ ילדים ממדינה זרה ייעשה באמצעות עמותות ישראליות, שקיבלו הכרה ורשיון ממשרד הרווחה והמשפטים, וייעודן היחיד הוא פעילות זו. אותן עמותות, נקבע, הן אלו שמעתה אחראיות על כל ההליכים הקשורים באימוץ בחו"ל, ובין השאר יוטל עליהן לקבוע אם ההורים המיועדים לאימוץ כשירים באמצעות מבחני התאמה שונים; לדאוג שרופא מטעמן יבדוק את הילד המיועד לאימוץ;לקבל מידע על הילד מטעם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ;לדאוג לאישורי כניסה של הילד ארצה וליתר מסמכי האימוץ;ללוות את הילד המאומץ בביתו החדש במשך כמה חדשים ועוד.

תמורת שירותי האימוץ בישראל ובחו"ל רשאיות העמותות לגבות עד 20 אלף דולר לילד. בדף המידע באינטרנט של משרד הרווחה מצויין שהכסף ייגבה אך ורק בישראל, ולבד מהוצאות על כרטיסי טיסה ושהייה בחו"ל, אין לשלם שום תשלום נוסף בחו"ל.

זמן קצר לאחר שחוקק החוק, החלו לצוץ עשרות עמותות, חלקן אלטרואיסטיות, שהציעו את שירותיהן באימוץ ילדים מאוקראינה, רומניה, גרוזיה, גואטמאלה, מונגוליה, בוליביה ומדינות נוספות. בשל לא מעט קשיים, כלכליים ואחרים, רבות מן העמותות נסגרו עם השנים. כיום מוכרות ע"י המדינה 8 עמותות, האחראיות על אימוצם של כ-200 ילדים מחו"ל מדי שנה, רובם מגיעים מבתי יתומים.

מדיניות האימוץ החדשה, כך קיוו כולם, תעשה סדר בתחום, אלא שתחקיר "7 ימים" חושף כי כמעט 10 שנים אחרי החוק החדש, תחום אימוץ הילדים הבין ארצי פרוץ ופרוע. תשלומים "מיוחדים" למתווכים בחו"ל, מתנות ותרומות מאולצות לבתי יתומים ושוחד לפקידים ופונקציונרים אחרים מעבר לים הפכו לענין שבשגרה כחלק ניכר מהליכי האימוץ. למרבה האבסורד, הדבר נעשה בחסות חלק מאותן עמותות ישראליות שהוקמו כדי להסדיר את הנעשה בתחום, ואמורות להיות מפוקחות ע"י משרד הרווחה. הורים רבים מעידים השבוע כי אף שהסכום המותר לגבייה הוא עד 20 אלף דולר לילד, הם הוציאו בסיכום הכללי בין 30 ל-40 אלף דולר.

אבל זה לא הכל. רבים מההורים המאמצים, שמלינים על העדר פיקוח על העמותות הישראליות המדוברות, מספרים על סחבת ארוכה ומתישה בהליך האימוץ, הרבה מעבר למה שהובטח להם בהתחלה, על נסיעות חוזרות ויקרות לחו"ל בלא תוצאות, שהיות במדינות שבדיעבד התברר כי אינן מתירות כלל אימוץ מתחומן, והליך שכרוך בעוגמת נפש רבה.

המאמץ הישראלי רוצה את הילד המושלם, את הילד היפה ביותר, הבריא ביותר, הקטן ביותר

בתחילת שנת 2007 התכנסה הועדה המיוחדת של הכנסת לפניות הציבור לדיון בנושא אימוץ ילדים בחו"ל. יו"ר הועדה, ח"כ סופה לנדבר דרשה לדעת מי בודק את התהליכים של האימוץ באמצעות העמותות הללו. העמותות הישראליות טענו כי המאמץ הישראלי רוצה את הילד המושלם, את הילד היפה ביותר, הבריא ביותר, הקטן ביותר.

לנדבר אמרה כי מה שעלה באותה ישיבה הוא רק קצה הקרחון. "המצב מבהיל ומתנהל כמו במערב הפרוע. מתלונות שהגיעו אלי מצטיירת תמונת מצב חמורה אודות המתחולל מאחורי הקלעים בתחום האימוץ הבין ארצי. זו תעשיה של כסף שחור שההורים המאמצים צריכים ליטול בה חלק. הם צריכים לשלם שוחד למתווכים בחו"ל, לשמן שופטים, לרפד במתנות מנהלי בתי יתומים. רשויות הפיקוח לא עושות דבר כדי למנוע את זה. הן מודות שהן יודעות אבל מעדיפות לעצום עיניים. אני רוצה לדעת איפה משרד הרווחה כשצריך אותו? למה הוא לא מפקח? מישהו צריך לעשות כאן סדר בבלגאן", היא אומרת.

משמנים ומצ'פרים

ב' ו-ת', בני זוג בשנות ה-50 לחייהם, ניסו במשך שנים להביא ילדים לעולם ולא הצליחו. לפני 3 שנים פנו לעמותת "הילד הצוחק". קודם לכן ערכה ת' תחקיר קצר באינטרנט, שהעלה כי לעמותה רשיון מטעם משרד הרווחה. תחושת הבטחון שלה גברה כשקראה באתר העמותה כי המנהלת והמייסדת היא ד"ר רימה שבכר, רופאה פסיכיאטרית. "הפגישה הראשונה במשרד העמותה היתה טובה", מספרת ת'. שאלנו איך הם מתאימים ילד לבני הזוג ואמרו לנו שיהיה בסדר, יש נציגים בכל מקום, העסק עובד כמו שעון. ברגע שיש ילד מתאים, אמרו, אנחנו מקבלים מידע עליו ונוסעים למדינה שבה הוא נמצא. בטחנו בהם. חתמנו על חוזה התקשרות עם העמותה, שהתחייבה ללוות את כל התהליך, ושילמנו מקדמה של 6,000 דולר.

בני הזוג מספרים כי לפני שיצאו לדרך הסבירו להם בעמותה שיש דבר אחד שעליהם לדעת: מתווכי האימוץ בחו"ל אוהבים מתנות. "תצטרכו לקנות בדיוטי פרי קרמים שונים, רצוי כאלה מים המלח עם סגולות ריפוי מיוחדות. המארחים פשוט אוהבים את ים המלח", נאמר להם.

גם בני משפחת ד', שביקשו לאמץ ילד בחו"ל באמצעות עמותת "הילד הצוחק", אומרים שנדרשו ל"תוספת הכרחית". "אמרו לנו שיהיו שימונים, צריך לשלם לגורמים בחו"ל, ואפילו בבית המשפט", אומר אחד מבני הזוג.

"הסבירו לנו שיש תחרות שנגרמת על ידי הורים ממדינות אחרות, מעין מכרז. אם אנחנו לא נרפד בכסף את מי שצריך, סוכנים מארצות אחרות יעשו את זה ויזכו בילד. היה ברור שצריך לתת מתנות כדי לקבל את הילד. לנו זה נראה כמו בתחום השתלות האיברים בחו"ל: לא חוקי – אבל מי שרוצה ילד, חייב לעמוד בתשלום הזה".

הוצאנו כ-2,000 דולר על מתנות לעובדת הסוציאלית ולרופאה

זוג שאימץ ילד באמצעות עמותת "הילד והוריו" שמאוחר יותר קרסה והמנכל שלה דורון אילני התאבד, מספר כי "במהלך השהות ברומניה הוצאנו כ-2,000 דולר על מתנות לעובדת הסוציאלית ולרופאה".

העדויות על שוחד ומתנות בחו"ל אינן נגמרות. במכתב ששלחה לח"כ לנדבר מגוללת אם מאמצת את שעבר עליה בארץ ובחו"ל. "העמותה שבאמצעותה אימצתי עבדה עם סוכן מקומי בחו"ל, שתפקידו היה לפגוש את המאמץ בשדה התעופה וללוותו לאורך כל הדרך", כתבה. "שכרו העיקרי של הסוכן היה 'צ'ופרים', שירותים שונים במחיר מופקע במושגים המקומיים, משהו בדומה ל'טיפים' של מלצרים. למשל, גבו מאיתנו עבור השכרת חדרים תעריף יומי שגובהו שכר חדשי ממוצע במושגים המקומיים".

כדאי לזכור כי שבחו"ל המאמץ תלוי לחלוטין בסוכן המקומי, ולכן לא ניתן לסרב. נציגי העמותה תמיד יכולים להגיד שלא ידעו אפילו אם הכל נעשה בברכתם. דרך נוספת לתגמל את הסוכן על חשבון המאמץ היא הנחיה להזמינו לארוחה ולבילויים בחו"ל, מה שעלול להגיע לסכומים נכבדים".

אחת ממנהלות העמותות שאיתה דיברנו מספרת כי תשלום לצורך "שימונים" של שופטים ופקידים אחרים בחו"ל הוא יותר ממקובל. "לכל עמותה יש סוכן מקומי שאיתו עובדים ולו משלמים", היא מספרת. "מה הוא עושה עם הכסף הזה? אני לא צריכה להתעסק בשאלות האלה…"

עובדת משרד הרווחה נחמה טל: "אתם קוראים לזה שוחד ואני קוראת לזה תשלומים…"

רבים מההורים המאמצים שותפים לדעה כי משרדי הרווחה והמשפטים, שתפקידם לפקח על עמותות האימוץ, לא עושים את מלאכתם נאמנה.

נחמה טל, המפקחת הארצית על תחום האימוץ בחו"ל מטעם משרד הרווחה, נשאלה אם במסגרת הליך האימוץ בחו"ל נעשה שימוש בשוחד. היא השיבה:"כן, זה תהליך שעולה המון כסף…את אומרת שוחד, אני אומרת תשלומים".

"תינוק הוא כמו מקרר", אומרת נחמה טל

במשרדה בירושלים חוזרת טל באוזנינו על אותו דימוי. "תינוק", היא אומרת, "הוא כמו מקרר. כמו כשאתן קונות מקרר ומבררות על המחיר, החברה והאחריות, ככה ההורים צריכים לברר בעצמם על כל עמותה, לבחור ולשאת בתוצאות".

"את לא זו שאמורה לפקח על העמותות?", שאלנו."אני לא ממליצה לאף הורה לאיזו עמותה לפנות. הם בוחרים, הם יישאו בתוצאות", השיבה נחמה טל, עובדת משרד הרווחה שחיה על חשבון משלם המיסים ואמורה לפקח על העמותות למרות שבפועל היא לא עושה כן.

קישורים נוספים:

2 תגובות to “השוק השחור של האימוצים בחו"ל”

  1. דוד said

    זה נראה לי עצוב שצריך לשלם בשביל לאמץ ילד בסך הכל עוזרים לאותו הילד לגדול

  2. yohananw said

    דוד, יש להבדיל בין אימוץ ילדים גדולים נזקקים לבין התעשיית הרווחית של יבוא-יצוא תינוקות בריאות שנחפטו אף דרך טבח כפריהם בגואטמלה. ניירות ויתור ואימוץ מפוברקים בתעשייה חטיפת תינוקות ואף רצח עם. תקרא את הבלג הנ"ל. וגם למשל http://www.washingtonpost.com/wp-srv/opinions/outlook/2009-01-11/adoption/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: