הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Archive for אוגוסט, 2010

הלוקשים של העובד הסוציאלי מוטי וינטר

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 27, 2010


צפו בלוקשים, בהטעיות ובשקרים שהעובד הסוציאלי מוטי וינטר ממשרד הרווחה מאכיל את הציבור וחברי הכנסת. הוא טוען כי הוא יישם את דוח ועדת גילת, והולך עם הפנים לקהילה, בעוד שמספר הילדים שהוצאו מהבית בכפיה ע"י משרד הרווחה גדל והולך עם השנים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 4 Comments »

יסוריה של אם אתיופית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 26, 2010


בנג'י טקלה היא עולה חדשה מאתיופיה, אם גרושה ששלושת ילדיה נחטפו ע"י רשויות הסעד בחיפה. החטיפה בוצעה תחת ניצוחה של העובדת הסוציאלית אריאלה קנה מעירית חיפה. הילדים נלקחו מן הבית סתם כך באמצע היום, ללא התראה וללא סיבה מוצדקת ומאז לא חזרו הביתה.

4 וחצי שנים מטורטרים הילדים במשפחות אומנה ועתה רשויות הסעד רוצות להעבירם לפנימיה, קרי מוסד של משרד הרווחה, הילדים מתנגדים, הם רוצים לחזור הביתה.

אריאלה קנה מתרצת את גניבת הילדים כ"תהליך"…. "שיש לו את הקצב שלו והזמן שלו….", 4 וחצי שנים של "תהליך", 4 וחצי שנים, שלושה ילדים קטנים מטולטלים מחוץ לבית, ואין דין ואין דיין.

צפו בכתבה אמש בערוץ 1:

צפו בבנג'י טקלה בכתבה לפני שנה:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , | 5 Comments »

גברת ריטה לין – שיר מחאה נגד סמים פסיכיאטריים לילדים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 19, 2010


גברת ריטה לין הוא שיר מחאה של להקת הברירה הטבעית נגד הסמים הפסיכיאטריים הניתנים לילדים.

באדיבות הבלוג על שחיתות פקידי סעד ועובדות סוציאליות במשרד הסעד


גברת ריטה
מילים: יעל אופנבך / לחן: שלמה בר

שלום לך גברת ריטה
לבית משפחת לין
מדוע אינך מקשיבה
אינך מקשיבה לילדים?

נכנסת מתוך חלום
אל תוך חלום חדש צלול
החלפת הרוך החום
בחלום חדש חלול

"אני רוצה לעלות להר
לטפס על העצים
להרגיש את המים
הזורמים בנחל
הבוץ שנדבק בסנדלים"

אוי גברת ריטה
לבית משפחת לין
אטמת אוזנך
אינך מקשיבה לילדים

מתוך חלום אל תוך חלום
חדש חדש צלול
הכנסת את החלום לתוך קופסא
והאמון חלול

אוי גברת ריטה
ריטה לין
אמא חדשה
רוצה לרוץ מהר ולהספיק
לעוף כמו חץ למטרה
בסולם בו את עולה למעלה
כל השלבים מחוזקים
הרופפים נשליך הצידה
אל ארץ הצללים

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

לילה בלי כוכב

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 15, 2010


"נולדתי 5 שנים לאחר היעלמו של אחי בן ציון. היינו חמישה אחים, ציונה היתה האחות הבכורה ואני בן הזקונים. כל חיי מלווה אותי השאלה שהדהדה בביתנו שוב ושוב, איפה אחי? איפה אחי?"

מתוך עדותו של הזמר שימי תבורי על היעלמותו של אחיו בן ציון בפרשת ילדי תימן.

כתבה מאת רות בר | כרמיאל

שנת 1949. משפחתי התגוררה במחנה עתלית. אמי, מזל תווילי היתה אז בהריון מתקדם, ואנו ארזנו את חפצנו לקראת המעבר לדיור קבע במעברת נס ציונה.

התחילו צירי הלידה, ואמי הובהלה לבית החולים רמב"ם בחיפה. בערב חג השבועות נולד אחינו, קראנו לו בן ציון. ילד יפה טוהר, צבע עורו בהיר ושיערו בלונדיני. פרי ביכורים, יפה הבלורית והטוהר, שנולד בארץ 'ציון'.

כאשר אמי היתה שוב בהריון, היא חלתה. היה חשש לשחפת. היא אושפזה בבית החולים קפלן ברחובות. אחותי ציונה שהיתה אז בת 14, נשארה בבית להשגיח על אחינו בן ציון, שמלאו לו שנה ושבעה חדשים.

"באותו יום שיחקתי בחבל עם חברותי בשכונה", מספרת ציונה. "בן ציון הקטן עם תלתלי הזהב והלחיים הורודות שיחק לידי והיה במצב רוח טוב, ללא כל סימנים למחלה כלשהי".

בעוד היא משחקת בחבל, הבחינה באיש לבוש בחליפה, אשר בוחן אותם.

"האיש נראה זר בשכונה שלנו, לכן הוא משך את תשומת לבי. הוא ניגש לבן ציון הקטן, הציג את עצמו כרופא, העיף מבט חטוף באחי, ואמר: 'הילד נראה חולה, צריך להבהיל אותו לבית חולים'. האמנתי לו. רצתי במהירות הביתה וסיפרתי לאחי הגדול. יחד הלכנו ברגל עם בן ציון הקטן מנס ציונה עד בית החולים אסף הרופא בבאר יעקב, מרחק הליכה של כמה שעות מבתנו", היא מספרת.

"כשהגענו לבית החולים, היתה לי תחושה מוזרה. הרופא שקיבל אותנו אפילו לא בדק את אחי. הוא מלמל משהו. אני זוכרת שהזר עם החליפה אמר את אותם מילים קודם לכן, כנראה משפט צופן מתואם מראש".

"בן ציון אושפז בבית החולים. אני ואחי חזרנו הביתה. למחרת הגעתי עם אבי לבקר את בן ציון, אך המיטה היתה ריקה. 'איפה אחי? איפה האח הקטן שלנו?', ואז כבדרך אגב, תוך כדי הליכה במסדרון, בטון יבש וסתמי, אמרה לנו האחות כי הילד מת !! איננו !! אין !! "

"לאבי לא היה את האומץ לבדוק בחדר המתים. אני ואחי יוסי, שהיה אז בן 10 נכנסנו לחדר המתים אך לא מצאנו שם את בן ציון, אני חושבת שמה שראינו בחדר המתים היו בובות". מספרת ציונה.

גייסנו לעזרת החיפושים חבר משפחה, ירון חובב, הבן של איש הרדיו משה חובב, כדי לחקור את היעלמותו של בן ציון, אך לא מצאנו את בן ציון, האח שלנו איננו…

עם חלוף השנים השלמנו עם האובדן, למרות שבתוך תוכנו ידענו שבן ציון שלנו חי וקיים.

כעבור 17 שנים, שלוש דפיקות בדלת החזירו אותנו לרגעי הכאב והגעגועים. משטרה צבאית הודיעה לנו שבן ציון שלנו עריק מצה"ל, הוא לא התייצב לשירות הצבאי כשנקרא לגיוס.

האירוע פער בנו פצעים עמוקים שמעולם לא הגלידו.

באותה תקופה, בקום המדינה, התהלכו שמועות כי הילדים האבודים נמכרו תמורת נשק במחיר של 5,000$.

קישורים נוספים:

תחקיר מקיף של העיתונאי יחיאל מן על פרשת ילדי תימן

פרשת ילדי תימן והתקשורת הישראלית

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , | 1 Comment »

זה הזמן לטפל בסמרטוטים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 11, 2010


סרטון על האבטלה הסמויה של העובדים הסוציאלים בלשכות הרווחה בארץ.

קישורים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 6 Comments »

לילך שם טוב: לא היה לי מענה מרשויות הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 5, 2010


מפגש טעון במיוחד נערך בין לילך שם טוב, ש-3 ילדיה נרצחו בידי אביהם, ובין שר הרווחה יצחק הרצוג. "למה כשאמא פונה לרשויות אין לה מענה?", התרעמה לילך. השר ניסה להסביר, אבל שום דבר כבר לא ינחם את האם. "חיי נהרסו באחת", העידה בפנים כבויות.

"ביקשתי פסיכולוג ילדים, במקום זאת הביאו לי גדודים של עובדות סוציאליות" אומרת לילך בשברון.

המקרה של לילך מוכיח שוב ושוב כי לא הכמות קובעת כי אם איכות האנשים. מדינת ישראל מוצפת כיום באוגדות שלמות של עובדות סוציאליות שחיות על חשבון משלם המיסים ואינן מסוגלות לתת מענה נכון לבעיות המתעוררות בקרב משפחות. לעובדות סוציאליות אין את הכישורים המקצועיים להתמודד עם בעיות במשפחה, והתוצאה הטראגית לפנינו.

גם בני משפחתה מפנים אצבע מאשימה כלפי הרשויות. "אם גורמי הרווחה היו עושים מה שהיו צריכים הרצח הזה יכול היה להימנע", משוכנע האח אלברט שמאז המקרה חושב לעזוב את הארץ. "זו לא המדינה שלי", הוא מנמק בזעם.

צפו בפגישה הקשה. באדיבות חדשות ערוץ 2

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

פרחים בעליית הגג נוסח נתניה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 1, 2010


מרים פיירברג, ראש עירית נתניה - עובדת סוציאלית שלא יודעת לנהל עיר

חשד: סבתא ובתה כלאו את הנכדה בת ה-20 והתעללו בה.

זוועה במשפחה: בת 75 ובתה (40) חשודות בהתעללות ממושכת בנכדה. שוטרים שפרצו לדירה בנתניה מצאו אותה במצב של תת תזונה, במשקל 37 ק"ג בלבד. החשד: הן כלאו אותה בבית, שפכו עליה חומרים כימיים, הרעיבו אותה ואסרו עליה לעשות את צרכיה בשירותים. הסבתא והאם נעצרו.

לפרטים נוספים, בכתבה כאן.

נתניה ידועה כבירת הפשע בישראל. לאחרונה 3 ילדים רכים נרצחו בידי אביהם בנתניה. אם תחפשו בגוגל תמצאו אינספור חדשות פשע על העיר נתניה.

שכונת המצוקה דורה בנתניה ידועה בעוני המחפיר שלה, בצפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה. הנה כאן בכתבה על שכונת דורה בנתניה.

ומה הפלא? את העיר נתניה מנהלת ראש העיריה מרים פיירברג, עובדת סוציאלית, ובעצמה בת של עובדת סוציאלית, עבדה שנים רבות במשרד הסעד בנתניה טרם מונתה לראש עיר. שמה דגש על מיתוג העיר נתניה כבירת ספורט, במקום למגר את הפשע בעיר ולשקם את שכונות המצוקה בעיר. לא אמרנו כבר כי הסנדלר הולך יחף? תנו לעובדות סוציאליות לנהל את המדינה וקבלו הרס וחרבון. אישה זו אינה ראויה לשמש כראש עיר !!!

קישור נוסף:

הפשע משתולל בנתניה – המשטרה והעירייה מתקוטטות

Posted in Uncategorized | מתויג: , , | Leave a Comment »