כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו.
אך המשפחות האומללות -
אומללות הן כל אחת על פי דרכה.
עובדות סוציאליות שמוציאות ילדים מהבית ללא הצדקה, מסתירות מידע מפני הציבור בתואנת "חסיון", לכאורה בשל הגנה על פרטיות המטופלים…
אך בפועל מסתבר שעובדות רווחה מפרות את פרטיות המטופלים באופן יומיומי.
במסגרת מסע רכילות גורף על תה וקפה, הן משחררות מידע חסוי על מטופלים לחברותיהן בלשכות הרווחה שאינן קשורות למטופל, לחברותיהן באגפי החינוך בעיריה, לבתי הספר, ולמכרים אחרים בקהילה.
אז מה האינטרס שלהן להסתיר את המידע מפני הציבור ומפני ההורים? האינטרס שלהן הוא החשש שהמידע שייחשף, יתגלה כמידע שקרי שהן הפיצו על המטופלים ואז אותם מטופלים בכפיה יתבעו אותן על הוצאת דיבה, נזיקין, ואף יתלוננו נגדן במשטרה על עבירות פליליות שעברו.
הסתרת המידע מפני הציבור מקנה להן חסינות לכאורה מפני תביעות משפטיות. ה"חסיון" נועד אם כן, להגן עליהן לא על המטופלים.
עובדות רווחה מעלימות מידע אף מפני שופטים כדי להסתיר פעולות שגובלות בפלילים
לא זו בלבד שעובדות סוציאליות מעלימות מידע מפני הציבור וההורים עצמם בתואנת "חסיון". הן אף מעלימות מידע מפני השופטים בתואנת "חסיון".
בכנס בנמל ת"א בשנת 2013, ציינה כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי כי עובדות סוציאליות העלימו ממנה מסמכים ומידע בתואנת "חסיון". השופטת הבהירה להן שהן חייבות להעביר לה את כל המידע על המטופל מתוקף היותה שופטת שדנה בתיק. לאחר שהעבירו לה את המידע "החסוי", נתגלתה הזוועה במלוא הדרה. תילי תילים של שקרים נכתבו בתסקירים שלהן, והשופטת נזפה בהן על ההתנהלות הלקויה, ודחתה את דרישתן לאימוץ.
"יתר על כן, נתקלתי במקרים של הצגת מצג לא אמיתי בפני בית המשפט. העלמת מסמכים מעיני בית המשפט, העברת מידע מוטעה לצדדים, אפילו בהתייחס להחלטות כתובות, ותקצר היריעה…", אמרה חנה בן עמי.
"התנהלות עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה גובלת בפלילים.", הוסיפה השופטת בן עמי.
ה"חסיון" נועד להגן על העובדים הסוציאליים, לא על הילד
בפסק דין בנושא אימוץ משנת 2001 דרש היועץ המשפטי לממשלה שמייצג את משרד הרווחה, כי בית המשפט ישמור על "חסיון" תסקירי פקידות הסעד מפני אימה של הילדה המיועדת לשינוע לאימוץ.
כך טען בא כח משרד הרווחה:
"יש להחיל באותה מידה את החיסיון על מקורות המידע לתסקיר כמו על התסקיר. בלתי אפשרי שפקיד הסעד יהיה מוגן ואילו מקורות המידע שלו לא יזכו לאותה הגנה."
דרישתו של משרד הרווחה לחסיון מפני ההורה במקרה זה נדחתה על הסף ע"י השופטת.
משרד הרווחה מודה אם כן ש"החסיון" בו הוא נוקט נועד לספק חסינות לפקידת הסעד ומקורותיה (שחלקם פועלים לעיתים ממניעים זרים כמו נקמנות), ולא להגן על המטופל בכפיה.
בנוסף, משרד הרווחה, שדורש חסיון משפטי על המידע שלו גם מפני ההורה, רומס את זכויות ההורה למשפט הוגן ומונע ממנו את האפשרות להגיב משפטית להאשמותיו של משרד הרווחה, מאחר וזה מסתיר את "הראיות" לכאורה מפניו.
צעד זה מהווה הפרה בוטה של סעיף 10 באמנת זכויות האדם הבינלאומית של האו"ם, הקובעת כי כל אדם זכאי להליך משפטי הוגן.
תבע גילוי מסמכים ממשרד הרווחה וזכה בתביעת נזיקין נגד פקידת סעד
"החסיון", כאמור, נועד להגן על פקידות הסעד מפני תביעות נזיקין נגדן. הוא לא נועד להגן על הילדים והמשפחות, כפי שהסברנו.
בשנת 2013, אדם שתבע את לשכת הסעד בגבעת שמואל, דרש גילוי מסמכים מפקידת הסעד אפרת לביא, ולאחר שסיפקה לו את המסמכים שהוסתרו ממנו, בהוראת בית משפט, זכה בתביעת נזיקין נגדה.
עובדות רווחה מפעילות סחיטה באיומים על אזרחים ועיתונאים לבל יפרסמו בתקשורת את המחדלים שלהן
בתירוץ "החסיון" משתמשות העובדות הסוציאליות גם כדי לאיים על אזרחים שנפגעו מהן וכן על עיתונאים.
העובדות הסוציאליות מאיימות על אזרחים שאם ימשיכו לפרסם את השחיתות השלטונית שלהן בתקשורת, הן לא תחזרנה להם את הילדים. הן אף מאיימות על עיתונאים בתביעות שונות ומשונות.
בשנת 2007 בעקבות תחקיר 'עובדה' על התעללויות קשות במוסד מסילה, איים עו"ס נחום עידו, דובר משרד הרווחה דאז על העיתונאיות אילנה דיין ואורלי וילנאי, ודרש מהן להסיר את התחקיר מן הרשת, אחרת יפנה בתלונה למשטרה. התחקיר המטלטל הוסר מן הרשת לדאבוננו, וכך נמנע מן הציבור לדעת על המתרחש בין כותליו של המוסד המזעזע הזה. מאז אותה פרשה נמנעה אילנה דיין מלפרסם תחקירים על משרד הרווחה.
העיתונאית אושרת קוטלר: עובדת רווחה שמאיימת על מטופל, עוברת על החוק
גם העיתונאית אושרת קוטלר חטפה ריקושטים ממשרד הרווחה כאשר פרסמה תחקיר על מחדלי משרד הרווחה בפרשת אליאור חן. משרד הרווחה החליט להעניש את אחד הילדים שנפגעו מאליאור חן, ולהעבירו למוסד חרדי לנוער עבריין במקום להחזירו לאביו. האב פנה לערוץ 10, וזה הצליח למנוע את העברתו של הילד למוסד סגור.
משרד הרווחה שכעס על הפרסום של אושרת קוטלר וניסה לטרפד אותה, לא הצליח הפעם במזימתו.
בפרשת זו, אף איימה פקידת הסעד אביגיל אנגלמן על האבא לבל יפנה לתקשורת, אחרת לא יראה את ילדיו. בתגובה השיבה לה העיתונאית אושרת קוטלר כי לא ברור איזה מידע יש למשרד הרווחה להסתיר מפני הציבור וכי איום של עובדת רווחה על מטופל שמפרסם את מחדליה בתקשורת מהווה עבירה על החוק, כאן בקטע הבא:
הרהורים על משפחה וילדים 