הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

עצות זהב ליולדות בגפן בבית החולים

פורסם ע"י רונית on נובמבר 9, 2009

יולדות, עובדות סוציאליות מסתובבות במחלקות יולדות על מנת לקחת מכן את התינוקות לאימוץ, ראו הוזהרתן.

לידה בבית החולים – רק בליווי בני משפחה

אם אתן נשים נשואות שעומדות ללדת בבית החולים ובן זוגכן מסיבה כלשהי אינו יכול להיות נוכח במעמד הלידה או לאחריה, חשוב כי תגענה לחדר הלידה עם משפחה או חברים ולא לבד !! אמהות חד הוריות, ההודעה מיועדת בעיקר לכן !!

בבתי היולדות מסתובבות דרך קבע עובדות סוציאליות המנסות לאתר נשים בודדות ולקחת מהן את התינוקות לאימוץ, וזאת תוך שכנוע היולדת שנמצאת לבד ובטשטוש מהלידה כי "טובת הילד" מצריכה כי הילד יילקח לאימוץ.

מספר העובדים הסוציאלים המסתובבים בבתי החולים בסוף השנה הוא גבוה יותר, משום שהם נדרשים להשלים את מכסות האימוץ שמוקצבים להם מדי שנה.

לעזוב את בית החולים מהר ככל האפשר

אם בכל זאת הגעתן לבדכן ואתן חוששות כי מסתובבות באגף היולדות עובדות סוציאליות, אל תדברו איתן כלל ואל תספקו להן שום מידע אודות זהותכן, מקום מגוריכן, מצבכן המשפחתי או הסוציו אקונומי. נשים אלו תאמרנה לכן כי הן באו "לעזור", תגלנה אמפטיה מזוייפת וזאת על מנת לנסות לדלות מכן מידע. אין לשתף עימן פעולה ויש להתעלם מהן לחלוטין. השתדלו להוציא את הרך הנולד מהר ככל האפשר מבית החולים.

נקיטת משנה זהירות בטיפת חלב

טיפת חלב אף היא מוקד פורענות לחטיפות תינוקות ע"י עובדים סוציאליים. טיפת חלב נמצאת בקשר עקבי ושוטף עם פקידי סעד לחוק הנוער ממשרד הרווחה אשר מנסים לאתר הורים ותינוקות "בעייתיים".

אין לספק לעובדי טיפת חלב שום מידע אודותיכם ואודות ילדיכם שהוא מעבר למצב הבריאותי של הפעוט. חשוב לדווח תמיד לעובדי טיפת חלב כי יש לכם משפחה מורחבת גדולה ואיתנה וכי המצב הסוציו אקונומי שלכם מצוין.

מקרה שאירע לאחרונה

לאחד מבתי החולים במרכז הארץ הגיעה בגפה אישה ללדת. בן זוגה שהה באותה עת בעיר אחרת ולא יכול להגיע עימה ללידה. האישה ילדה תינוק פג, ומרגע הלידה הסתובבו סביבה עובדות סוציאליות שהטרידו אותה בשאלות פולשניות אודות משפחתה ואורח חייה.

באחד הימים לא הגיעה האישה לבית החולים לבקר את בנה בפגיה משום שנרדמה בביתה עקב חוסר שינה ותשישות. למחרת היום כשהגיעה לבית החולים החלו הנשים הללו לתחקר אותה ורמזו לה כי היא אמא לא ראויה שכנראה אינה אוהבת את ילדה משום שלא הגיעה לבקר את התינוק.

משפחתה שהבינה כי האם עומדת להסתבך עם רשויות הרווחה האיצה בה להוציא את הרך הנולד, גם בהיותו פג, מהר ככל האפשר מבית החולים ולהתנתק מן העובדים הסוציאלים המטרידים. האם עשתה כן ובכך הצילה את בנה מגורל אכזר.

כתבה על תינוקת שנלקחה לאימוץ בבריטניה רק בגלל פצע בלחי.

פורסם ב Uncategorized | Tagged: , | לכתוב תגובה »

מרכז קשר – מתכון בטוח להרס בריאותו הנפשית של הילד

פורסם ע"י רונית on נובמבר 7, 2009

מרכז קשר הוא מקום אליו מגיע ההורה ממנו נחטף הילד. במקום זה נפגש ההורה עם הילד לשעה קלה בפיקוח עובדת סוציאלית. הסרטון הראשון מתאר את חטיפת הילד מביתו ע"י פקידת סעד מטעם משרד הרווחה הבריטי אשר הינה עובדת סוציאלית במקצועה.
בסרטון זה שהינו קשה לצפיה, הילד הזועק להוריו שיצילו אותו, אך הוריו עומדים חסרי אונים מול נציגת המערכת הדורסנית הזו – מערכת הרווחה, וכל שנותר להם הוא לתעד את חטיפתו של בנם יקירם, ולכשיגיע לבגרות יוכלו להראות לו את הסרט כדי שיבין שהם לא נטשו אותו אלא נחטף בכפיה בידי עובדים סוציאלים.

מחזות קורעי לב כמו זה המוצג בסרט מתרחשים מדי יום גם במדינת ישראל ואף שופט או מחוקק לא מוכן להרים את הכפפה ולאמר די !!!

בסרטון השני שצולם במצלמה נסתרת ואף הוא קשה לצפייה נראה אותו ילד שהוגדר ע"י שירותי הרווחה הבריטיים כילד ש"נמצא בסיכון רגשי" בשל גירושי הוריו. ילד זה נחטף למשפחה אומנת וכאן בסרט הוא נפגש עם אימו במרכז הקשר בו הוא בוכה לאימו כי תיקח אותו הביתה ואף תוקף את העובדת הסוציאלית כי תניח לו.

הילד הזה היה פעם ילד מאושר ומאז שהעובדים הסוציאליים נעצו בו את ציפורני הטרף שלהם, הידרדרה בריאותו הנפשית פלאים. היום הוא ילד אומלל, כל כך קטן וכבר רווי בצלקות נפשיות קשות.

במרכזי הקשר בישראל מחזות קורעי לב כגון זה מתרחשים מדי יום. אם ברשותכם סרטים או הקלטות של ילדיכם שנחטפו בידי שירותי הרווחה אנא שילחו לנו ונפרסם אותם באתר.

פורסם ב Uncategorized | Tagged: , , , , , , , | תגובה אחת »

על כשלונות אימוץ

פורסם ע"י רונית on נובמבר 6, 2009

ילד אמריקני ממתין לאימוץ חוזר

ילד אמריקני ממתין לאימוץ חוזר

כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד.

בעיות המתעוררות באימוץ, לקט מתוך פורומים של אימוץ באינטרנט:

"…השבוע סיפרה לי ידידה על בת דודה שלה שהיתה חשוכת ילדים. לידידה יש בן שנולד להם ובת שאימצו כמה שנים אחר כך. כל פעם שבת הדודה היתה פוגשת אותם היתה שואלת: את באמת אוהבת אותה כמו אותו? כל פגישה. אחרי מספיק שנות עקרות בת הדודה ובעלה אימצו ילדה גם הם. אותה בת דודה המשיכה לשאול אם הבת המאומצת קרובה כמו הבן הביולוגי, וסיפרה שהיא אוהבת את הילדה, אבל לא מרגישה באמת שהיא שלה. כעבור כמה שנים גם סרבה לשקול אימוץ נוסף- כי היא לא באמת מרגישה אמא אמיתית של הילדה. הזוג התגרש ולילדה נוסף עוד משבר בחייה…"

"…אני גרושה בת 45 עם ילד בן 19.5 , עברתי בעבר הפריות עקב אי יכולתי להיכנס להריון ועומדת לפני אימוץ מאוקראינה של בת בת כ- שנה וחצי נרשמתי לפני כשנה  וזה אמור לקרות בחודשיים הבאים. לפני ההחלטה חשבתי רבות על הקשיים ואף שוחחתי עם הורים והחלטתי. בשבועיים האחרונים באופן מפתיע פגשתי מס' אנשים שאמרו לי נחרצות שאני עושה טעות נוראית בגלל גיל הילדה. מורה שמלמדת שנים אמרה בבוטות שאני לא נורמלית והולכת לעבור קשיים מטורפים שכוללית התמודדיות אינסופיות עם בעיות : רגשיות, למידתיות שיצריכו את כל זמני וכספי, תארה תאורים רבים וקשים. לפני יומיים פגשתי אשה שלה 2 ילדים מאומצים (גדולים ) שאותם אימצה כתינוקות וילד שלישי בן 14 שאימצה בן כשנה ומשהו והיא מתארת מסכת של קשיים ובעיות שהפכו את כל המשפחה ושמתחדדים כיום עם גיל ההתבגרות עוד יותר. ומקרה נוסף אתמול של אחות של מכרה שהילדה הגיעה למוסד. אם עד היום לא נתתי  לכלום לחדור אלי אוסף הסיפורים גרם לי אמש להתחיל לחשוב מחדש…"

"'…אני מקווה שאת יודעת למה את נכנסת…', זו היתה התגובה של הגננת כאשר סיפרתי לה שאני רשומה לאימוץ וכי יתכן וזה יקרה במהלך שנת הלימודים הזו וכי רציתי שתדע על התוספת למשפחה. אחר כך היא הוסיפה שיש ילדים מאומצים בגן (זה דווקא שימח אותי אך פחות שימח אותי שהיא נתנה לי את שמותיהם) ולפינלה הוסיפה: 'רק שתדעי שלכל הילדים המאומצים יש בעיות, לכולם אבל שיהיה לך בהצלחה' – אני כבר מצטערת ששיתפתי אותה וחזרתי הביתה דיי שפוכה מהשיחה הזאת…"

"אימצנו לפני שנה וחודש ילדה בת שנתיים. יש לנו עוד שני ילדים ביולוגים, ילדה בת 10 וילד בן חמש. בחצי שנה הראשונה עוד התקיימו ביקורים עם האם הביולוגית, אך כעת אנחנו לקראת קבלת אישור אימוץ. הילדה עדין מתנהגת בצורה לא נעימה, דוחה ואף מרחיקה. ההתנהגות כוללת אלימות (גם כלפי אחיה וגם השכבות על הרצפה תוך כדי צרחות והשתוללות), שקרים בכל נושא שהוא ולאחרונה גם ביטויים כמו "אני שונאת אותך", "את מגעילה" וכדומה, כלפינו. בתחילה ניסינו לקבל ולהכיל את ההתנהגות אולם ללא הועיל ואף יש התדרדרות בהתנהגות. בימים האחרונים החלטנו לעבור לגישה של הרחקת הילדה בכל פעם שההתנהגות הזו עולה, אולם זה לא קל. למי יש עצה?…"

"…נושא : ניתוק קשר מבן מאומץ. אני מבקש לקבל ייעוץ לבעיה קשה בן מאומץ . אני בגיל 70 יש לי בן מאומץ מעל גיל 30 הבן המאומץ כמעט ולא בקשר איתי הוא פשוט התנתק ומחכה רק לירושה אחרי מותי . אני שואל האם יש דרך כל שהיא למנוע ממנו את הירושה אם תהיה ו/או לנתק אתו קשר וכמו שאימצתי אותו אני יודיע למשרד הרווחה שאיני מעוניין עוד בקשר זה ושלא ייחשב כבן יורש, תודה…"

"…שלום לכולם, אני כנראה עוד אחת מהילדים שאומצו לפני שנים ושהיום מחפשים תשובות בכל מקום אפשרי, ואולי אני קצת שונה כי החיפוש שלי אולי הוא מן תחליף למה שאבדתי או סתם רצון ליצור לעצמי תמונה יותר ברורה של עצמי. החלטתי לפנות לפורום זה כי מדובר פה בהורים מאמצים שאולי יוכלו לעזור לי בידע ובניסיון שלהם. אילו הוריי המאמצים היו פה היום אולי הייתה לי הנחייה יותר טובה ותשובות שהייתי רוצה לדעת. ובכלל אילו היו פה היום אולי לא היה לי צורך ורצון לחפש או לחקור. אני מאומצת מברזיל ואומצתי בשנת 86, אני בקרוב נוסעת לברזיל למסע חקר שורשים ובתיקווה אולי למצוא את אימי הביולוגית,רצון זה הוא קצת יותר עמוק ממה שזה נישמע ורצון שבוער להתגשם,ידוע לי שכל מסמכי האימוץ מזוייפים ואין לי שום עזר איתם, אבל הדבר היחיד שיכול להנחות אותי היא בחורה ברזילאית בשם -ארלט- שהכירה את הוריי וקשורה לסיפורי,והוריי כבר לא איתי ושאלות על אותה אישה אין לי את מי לשאול. אז אם ישנו מישהו בפורום שמוקר לו השם -ארלט- או יודע פרטים נוספים ויכול לעזור לי אהיה יותר ממאושרת…"

"…בחודש נובמבר 08, אמצתי מאוקראינה ילד כאם חד הורית – שכיום בן שנתיים וחצי. מאז אני מחפשת עבורו מעון במסגרות – ויצו או נעמת בערים- גבעתיים, רמת גן ובבצרון תל אביב. לכל מי שפניתי נענתי בשלילה שאין מקום. נאמר לי גם כי רשימות ההמתנה ארוכות. מאחר ושהיתי 3 חודשים באוקראינה, פוטרתי מעבודתי, ובינתיים סיימתי את תקופת חופשת הלידה ועלי לחזור ולהתחיל לעבוד לפרנסתינו. מאחר ונותרתי חסרת אונים – פניתי ללשכת הרווחה, בעזרה למציאת מסגרת לילד – והם שלחו פקס לגב' רחל פידל ממונה מחוזית על מעונות יום שבידיה היכולת לאשר לבני מקום במעון. שוב נתקבלה תשובה שלילית.
אודה למי מכם, שיכול לעזור לי למצוא מסגרת המוכרת בתמ"ת כעת, עבור בני שיהיה בחברת ילדים בני גילו וכדי שאוכל לצאת ולעבוד ולא אגיע למצב נזקקת…"

עדות מצמררת נוספת לנזקים הבלתי הפיכים שנגרמים לילדים בגין המדיניות הכושלת של משרד הרווחה

מובאת כאן עדות מצמררת של הורים מאמצים לשני ילדים אשר נפגעו נפשית באופן קשה ביותר כתוצאה משהייה במוסד וטלטלות בין מוסדות למשפחות אומנה. משרד הרווחה הוציא את הילדים מהאמא הביולוגית שלטענתם היתה חולה…ואני לא אתפלא כי מדובר בעוד שקר, והאמא בריאה ראויה למופת, ממנה חטפו את הילדים.

עדות זו היא אחת מיני עדויות רבות לגבי ילדים מאומצים שנקרעו בעל כורחם ממשפחתם וממורשתם, טולטלו ממשפחה למשפחה ולבסוף מצאו עצמם מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש. על הנזקים הבלתי הפיכים שנגרמים להם ע"י עובדים סוציאליים כולם מפחדים לדבר. כל המערכת פוחדת מהם, והילדים המסכנים הללו בהיותם מאושפזים במחלקות סגורות , מנותקים מהעולם ואינם מסוגלים אפילו לתבוע אותם במסגרת דיני נזיקין.

"…שלום רב, אנו משפחה עם מס' ילדים חלקם ביולוגיים וחלקם מאומצים. הילד שמדובר בו הינו בן 8 שאימצנו עם אחיו לפני 6 שנים.. מתחילה לא ידענו לקראת מה אנו הולכים או יותר נכון לא הבהירו לנו מה ההשלכות, האם הביולוגית חולה  ויותר מכך אף אמרו לנו שזה לא עובר בגנטיקה ובטח לא אופייני לאחים.

לצערנו הרב נפל בחלקינו משהו שקשה מנשוא. חשוב לי לציין מלכתחילה שאין אנו חלילה מאשימים את הילדים אבל בהחלט הדבר לא פשוט להתמודדות. במשך 5 שנים ניסינו פנינו לכל בעלי המקצוע חיפשנו מי שיקשיב לנו וישמע…ההתנהגויות של הילדים ממש חרגה מהנורמה, יש לנו ילדים גדולים ביולוגיים כך שפחות או יותר אנו מודעים לתהליך גידול ילדים, ברור לנו שיש המון קשיים שילד מאומץ מביא עימו אולם במקרה שלנו הקשיים עולים על כל דבר.

כבר משחר קטנותם הם הגיעו אלינו בגיל שנתיים לאחר מוסד ששהו בו שנה…קודם הוצאו בגיל 5 חודשים לאומנה..יש להם הפרעות אכילה דבר שלא היה פשוט אבל התמודדנו…חרדת נטישה כמצופה קשה ביותר, חוסר תפקוד חברתי נכון…בעיות רגשיות לר פשוטות…התנהגויות מיניות חריגות..ולאחד מהם התנתקויות רגשיות..לאחרונה לאחר שנוכחנו לראות ובהמלצת ועדת החלטה נאלצנו לשים ילד אחד בפנימיה טיפולית, כאשר הוא מגיע הביתה לביקורים וכל מה שמשתמע מכך.

לציין שעם כל הצער מאז בתינו נרגע ממש וחזר מעט לתפקוד תקין. יתר הילדים ממש התקשו לנהל חיים סדירים…ומצוקתם גם היתה קשה. אנו הולכים לטיפול וסיוע..אולם אני חייבת לשאול אותך דבר שלצערי אנו רואים שהולך לחזור על עצמו עם הילד השני. לאורך כל הדרך אנו ההורים הסבנו את תשומת ליבם של בעלי המקצוע להתנהגויות של הילד שנמצא כרגע בפנימיה…ואילו הם לא הבנו על מה אנו מדברים. אנו מודעים לכך שהוא כלפי חוץ לא פעם הפגין התנהגויות אחרות עד שבסוף גם בחוץ לצערינו הכל פרץ.

האח האחר מתנהל מעט שונה…בתחילה אובחן כ-PDD NOS אולם מהר מאוד נאמר לנו שהבעיות בהתקשרות שלו יכולות גם כן להתבטא באופן שהוא מביא את הדברים, אין ספק שההתפתחות שלו לא כפי גילו הכרונולוגי וזה יוצר בילבול עצום. מה שמדאיג אותנו מאוד לאחרונה…העובדה כהוא..פוגע בעצמו בכל מיני אופנים…מגרד עד זוב דם..ולפני מס' ימים ביום רגיל לחלוטין…פתאום תוך שנה…שמנו לב שאין לו גבות…בתחילה מאוד נבהלנו לא הבנו…לקחנו אותו לרופאת עור, והיא ישר שאלה האם הוא מטופל רגשית ואכן הפסיכאטרית נתנהל לו לופיטין 20 מ"ג פעם ביומיים כי היא ראתה שהוא עצוב.

המרפאה הרגשית שלו שמטפלת בו במוסיקה אמרה שהוא הראה המון תוקפנות…בבית ממש לא ראינו מאומה נהפוכו הוא היה מאוד חיוני..בחוויה שלנו לא היה "מניע" אני מתארת לעצמי שזה נובע מתוכו…בטח עקב יציאת אחיו אבל לציין שעוד קודם הוא היה עושה המון מעשים מסוכנים, שלא תואמים את גילו. רופאת העור אמרה לנו במפורשות שהוא ילד שזקוק להשגחה תמידית..ראינו באינטרנוט שיש תופעה כזו תלישת גבות ושערות המאופיינת כהפרעת אישיות,שמלבד תרופות חייבים גם עיצוב התנהגותי.נכון שהוא מטופל אבל למה מתימרים כל הזמן לומר לנו שהוא בסדר גמור למה?

בעבר פסיכולוג שראה את הילד כתב מפורשות שלדעתו יש לילד הפרעה נפשית…מאז שהוא אצלינו הוא כל הזמן מדבר על המוות …"רוצה לראות את הבשר של עצמו או אדם מת"ואילו הפסיכאטרית…אומרת שהוא מעט סקרן יותר מילד אחר צריך מעט יותר שמירה…ואני שואלת בשיא הכנות האם באמת זהו זה…? אנו מאוד דואגים לעתיד…יש בנו תחושה שפוחדים לומר לנו דברים בגלל שהוא מאומץ שאולי לא נרצה אותו. זה כל כך לא נכון הוא מקסים אבל אנו רוצים לדעת את האבחנה, יש לנו פחד שכמו עם האחר בסופו של דבר…נפספס…שאלה פרקטית…הוא החליט שהוא רוצה לגדל שיער. אמרנו שאין בעיה כל עוד נשמור על ניקיון הראש, ושהוא ישים קשת שהשיער לא יגיע לעיניים. ועכשו אחרי מה שעשה לגבות בכל הזדמנות שאין אנו רואים הוא נמנע מלשים קשת בשיער…לדוגמא מה לעשות? דבר שני מה לעשות עם הפסיכאטרית…אנו אומרים בקול רם את חששותינו ואילו היא מבטלת הכל… המון תודה וסליחה על האורך…"

אכזבה מאימוץ: האם ניתן לבטל צו אימוץ?

מן האתר דילמות משפטיות

אלמוני נולד בישראל ביום 27.6.68 כאחד משלושה ילדים שהוריהם הזניחו אותם. ההורים פגעו בילד והתעללו בו. כששהו בחו"ל שלחו את שלושת ילדיהם לבית סבתם, וזו זרקה אותם לרחוב. הילד עצמו נמצא בגיל חמש משוטט ברחוב ללא השגחה. הוא סודר במשפחה אומנת למשך שנתיים, אבל עקב קשיים שנתגלו בגידולו הוא הועבר לאימוץ.

האם המאמצת, ילידת 1942, סובלת מהפרעות גדילה. בעלה, יליד 1943, נושא על גבו מטען של חוויות רגשיות קשות מתקופת נעוריו. הם נישאו בשנת 1971, ובשנה זו נולדה בתם הטבעית. שני ההורים המאמצים הגיעו בתחום פעולתם המקצועית להישגים ניכרים. האישה היא בעלת תואר דוקטור באחד המדעים ועוסקת בהצלחה בתפקידה.

בשנת 1976, הם קיבלו את הילד (האלמוני) לאימוץ. הם היו מעונינים לטפל בילד בעל צרכים מיוחדים, והם קיבלו את הילד בגיל שמונה ואימצוהו כשהוא בן עשר שנים וחצי.

הילד הגיע לביתם במצב פגוע, כבעל תפקוד נמוך, וכמעט שלא דיבר. בני-הזוג השקיעו בו משאבים רבים, נזקקו למומחים ולא חסכו כל מאמץ כדי לשפר את תפקודו, ואכן נוצרו קשרים בינם לבין הילד והשקעתם החלה לשאת פרי.

אלא שזוג ההורים המאמצים הפעילו על הילד לחצים קשים, דרשו ממנו הישגים לימודיים שהיו מעבר ליכולתו, הגיבו על מעשים שעשה בעונשים קשים ואכזריים, לרבות מכות קשות, ואלה הלכו וגברו עד שהגיעו לשיא בתקופת בגרותו, שאליה התקשו בני-הזוג להסתגל.

בגיל חמש-עשרה נפלט הילד ממסגרת בית הספר, היה מעורב בקטטות קשות ונהג לברוח מן הבית ולהתלונן כי הוריו המאמצים מתנכלים לו. הוא הוצא מן הבית והועבר לפנימייה, משם למפת"ן ומשם למשפחה אומנת, ובשום מקום הוא לא נקלט. באוקטובר 1985 הועבר לבית חולים פסיכיאטרי, ושם הוא שוהה עד עצם היום הזה. בימים אלה הוא משתתף בפרויקט שיקום-חוץ שמטרתו להגיע לדיור מוגן בקהילה.

ההורים המאמצים ראו באימוצו של הילד "פרויקט" ואתגר ומשנכשלו ראו בכך כישלון אישי, שהתלוו לו רגשות עזים של תסכול ושל אכזבה. הם לא יכלו לשאת ילד חולה נפש או ילד הזקוק לטיפול נפשי. הם כילו את תסכוליהם בילד, ועתה הם מלאים כלפיו שנאה ללא מצרים. שניהם מודים שתגובותיהם כלפי המאומץ היו ממש אכזריות והם היו מוכנים אפילו להורגו, גם היום. הם חוששים שאם יופיע המאומץ בביתם, הם יגיבו בהריגתו, וגם אם לא יהרגוהו (כדי לשבת בכלא) הרי לפחות היו רוצים להורגו, ואם לא להורגו, למסור אותו למיסיון או למוסד חרדי. שנאתם אליו כיום לא תיאמן, והם מתקשים להסתיר את עצמת רגשותיהם השליליים.

לפיכך, לאחר שבע שנים של אימוץ ובתום עשר שנים מיום שקיבלו את הילד לרשותם, הם מבקשים לשחררם מן האימוץ. לדבריהם, ביטול האימוץ יהיה לטובת הבן מחמת הסכנות שעשויות להיגרם לו ממפגש אפשרי בינם לבינו. מה טעם בהשארת קשר האימוץ על כנו, הם שואלים, כשאין ביניהם כל קשר ולאחר שכבר הדירו את בנם המאומץ בצוואה מירושתם.

הבן עצמו אינו מעוניין להיפגש עם הוריו המאמצים ואינו רוצה בכל קשר עמם. עם זאת, חשוב לו לא להפסיד את זהותו, את שמו והשתייכותו ואת הבסיס הכלכלי.

בית המשפט העליון קבע שאין לבטל את צו האימוץ. שלושה טעמים לכך: ראשית, ביטול צו האימוץ עשוי לשמש נדבך נוסף בתחושת הדחייה ממנה סבל הבן מנעוריו; שנית, ביטול הצו יבטל את זהותו הן בפני עצמו והן ברישומים הרשמיים שבהם יירשם כמי שאין לו הורים; שלישית, אין עילה לבטל את אחריותם הכספית של ההורים המאמצים כלפי בנם הקיימת עקב צו האימוץ.

לא לילד הזה פיללתי

תחקיר ידיעות אחרונות משנת 2006 של אריאלה איילון על כשלונות האימוצים הבינלאומיים יובא באחד המאמרים הבאים.

פורסם ב Uncategorized | Tagged: , , , | 4 תגובות »

קשר השתיקה סביב הרחקת ילדים מביתם

פורסם ע"י רונית on נובמבר 5, 2009

האזינו לרואה חשבון יעקב אליה, אשר כתב את הספר "ילדים רחוקים" ומשוחח עם יעל צדוק בתכנית "השעה האזרחית" ברשת א', על הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים מביתם ע"י משרד הרווחה.

פורסם ב Uncategorized | Tagged: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | תגובה אחת »

העבודה הסוציאלית בראי הביקורת

פורסם ע"י רונית on נובמבר 4, 2009

מאמר מאת עידית וייס.

מטרת המאמר היא להרחיב את הידע של העוסקים במקצוע העבודה הסוציאלית אודות  הביקורות המרכזיות שהופנו כלפיו בעשורים האחרונים  בעולם. ההיכרות עם הביקורות והדיון בהן עשויים לתרום תרומה משמעותית בכך שהם יאתגרו את החשיבה, ויעודדו בחינה ביקורתית של מרכיבים בעשייה המקצועית.

הביקורת של הע"ס הרדיקלית / העבודה הסוציאלית הביקורתית

ע"ס רדיקלית אינה מקשה אחת אך ניתן להכליל ולומר שהיא מאופיינת בגישה ביקורתית כלפי הסדר החברתי-פוליטי-כלכלי הקיים. ע"ס רדיקלית החלה להתפתח בתחילת שנות ה-70 בארה"ב ובבריטניה.

הביקורות הופנו  בעיקר כלפי הע"ס הפסיכו דינמית המבוססת על תיאוריות אשר לקחו כמובן מאליו את הסדר החברתי הקיים ולא ניסו לשנותו. ביקורות אלו טענו שהע"ס הושפעה בעיקר מהפסיכולוגיה אשר הובילה להדגשת יתר של הפתולוגיה האישית והראייה הקלינית בתיאוריה ובפרקטיקה. דגש זה הפך את הע"ס לסוכנת של פיקוח חברתי המחזקת את הסטטוס קוו או את הסדר החברתי המדכא של המשטר הקפיטליסטי ובכך משרתת את האינטרסים של המדינה ושל הקבוצות החזקות, ומתעלמת מהמקורות החברתיים- מבניים של הבעיות החברתיות. הע"ס  המסורתית, המבינה את בעיותיהם של משתמשי השירותים בתוך ההקשר הפרטי, הפסיכולוגי שלהם, מפעילה תהליך של אינדבידואליזציה ופסיכולוגיזציה של בעיות הנובעות או מושפעות מהמבנה החברתי – כלכלי. בתהליך זה היא הופכת את משתמשי השירותים שלה לאחראים לבעיות שמקורן הוא במבנה חברתי לקוי , אשר בו ישנן תופעות של אפליה, קיפוח, העדר הזדמנויות, דיכוי ואי שיוויון. בכך היא מצמצמת בעיות חברתיות לכדי בעיות פסיכולוגיות של הפרט. לכישלונה של הע"ס להבין את המקור החברתי למצוקותיהם של בני אדם יש משמעויות שליליות רבות :

  • האשמת הקורבן.
  • עוול כפול למשתמשי השירותים – הם נפגעים מהתנאים החברתיים בהם הם חיים, והם גם מואשמים בבעיות שמקורן הוא במבנה הכלכלי-פוליטי. אם הטיפול נכשל, תולים גם כן את האשם באדם עצמו במקום בקהילה, בחברה וכו'.
  • הטיית תשומת הלב מהתנאים החברתיים הדורשים שינוי ועידוד משתמשי השירותים להתייחס בסובלנות לתנאים חברתיים שאי אפשר לסובלם.
  • הפרדה בין אנשים הסובלים מאותן בעיות ובכך מניעת גיבוש פעולה משותפת ומאורגנת לפתרונן.
  • מיתון של מחאה חברתית צודקת כלפי הסדר החברתי הקיים ועידוד הלקוחות להסתגל לחברה "חולה".

ביקורת מרכזית נוספת הופנתה כלפי המודל המקצועי של העבודה הסוציאלית והבסיס המעמדי שלו: במציאות שבה השלטון מתגמל את העובדים הסוציאליים באמצעות סטטוס והכנסה, ישנו כוח חזק הדוחף את המקצוע לכיוון של קבלת הסטטוס קוו ודחייתו של דיון ביקורתי על הבעיות שבהן הוא עוסק. הטענה היא שלהיות מקצועי פירושו לקבל את הממסד, לתמוך בו ובאינטרסים של הקבוצות החזקות ולפתח דרכים להנציח אותו.

המודל המקצועי שבו העובדים מגיעים מהמעמד הבינוני ומשתמשי השירותים באים ממעמדות נמוכים יותר מחזק את מבנה הכוח הקיים בין המעמדות החברתיים. תהליכים אלה מבנים הבדלים בין דלי אמצעים לבין בעלי האמצעים, בין עוזר לנעזר, בין הדיוט לבין מומחה.

החשיבה הרדיקלית שימשה אחד המצעים עליהם צמחו רעיונות של העצמה.

ביקורת הגישות הניאו-רדיקליות

ביקורות אלה מתמקדות בהזנחת המטרה של קידום צדק חברתי, התרחקות הע"ס מאוכלוסיות בעלות מצוקה עמוקה, נטישת המגזרים היכולים לספק שירותים לאוכלוסיות אלו, והעדפת הפרקטיקה הפרטית. המבקרים טענו כי הע"ס מדגישה יתר על המידה את מטרת השינוי התוך-אישי ומשתמשת לרוב בטכנולוגיות קליניות. הע"ס ומערכות ההכשרה למקצוע אינן עוסקות מספיק בפרקטיקה ברמת המאקרו (ארגון קהילתי), המשמשת דרך הכרחית להשגת צדק חברתי. באמצעות תרפיה לא ניתן להשיג חלוקה מחדש שוויונית יותר של משאבים או שוויון הזדמנויות. שינוי בכיוון של צדק חברתי דורש מעורבות ישירה בעבודה קהילתית, סנגור, הפעלה חברתית ועיצוב מדיניות. כפועל יוצא, לקובעי המדיניות אשר קובעים את ההקשרים שבהם פועלים העובדים הסוציאליים יש רקע בכלכלה, במשפטים, בניהול או בפוליטיקה ולא בעבודה סוציאלית. מציאות זו מובילה לשתי בעיות מרכזיות: 1. שעבוד של פעולות העבודה הסוציאלית למטרות ונהלים שאינם עולים בקנה אחד עם ערכי המקצוע. 2. החלטות שיש להן השפעה אדירה על מקבלי השירותים של הע"ס נעשות בידי אנשים שיש להם מעט מאד ידע על נסיבות החיים של אנשים אלו.

ביקורת ניאו רדיקלית נוספת טוענת שהע"ס מזניחה אוכלוסיות במצוקה עמוקה. הכוונה היא לאוכלוסיות מובסות, לקבוצות החלשות והמקופחות ביותר: עניים, מיעוטים, חולים כרוניים, קשישים ומשפחות במצוקה עמוקה. טענות אלה קיבלו ביסוס אמפירי בכמה מחקרים בארה"ב ובבריטניה. הממצאים הראו שקשישים, נכים ומפגרים מקבלים פחות שירותים מאשר אוכלוסיות צעירות או בריאות יותר. כמו כן עובדים סוציאליים מיומנים יותר, המאיישים דרגים גבוהים יותר, נתנו פחות שירותים לאוכלוסיות אלו.

ביקורות של גישות פוסט מודרניות

פוסט מודרניזם חברתי הוא תפיסת עולם הקוראת תיגר על המוסכמות שביסוד תפיסת העולם המודרנית, ועל על התכונות המגדירות מודרניות ומאפיינות אותה. החשיבה הפוסט מודרנית טוענת שקצב השינוי בתחומי הכלכלה, החברה, הטכנולוגיה , הפוליטיקה התרבות וההתפתחות האינטלקטואלית היה דרמטי במהלך ארבעת העשורים האחרונים של המאה העשרים. כתוצאה מכך העולם הפך למורכב יותר, והתיאוריות המודרניות אינן מזהות במדויק את המורכבות ההולכת וגדלה המאפיינת את העולם. הטענה היא שתיאוריות המנסות להיות כוללניות ומקיפות אינן יכולות להתחשב בשונות העצומה המאפיינת את המציאות בעולם ולהגיב אליה. לכן, אין קריטריון נעלה ואוניברסאלי של הטוב, היפה, הנכון והאמיתי שיכול להתאים לכל מצב, בכל זמן ובכל מקום. כמו כן, אין פרשנות אחת ויחידה להתרחשות או לטקסט. החשיבה הפוסט מודרנית נותנת מקום להרבה אמיתות ופרשנויות, ומתנגדת למציאות שבה יש אמת אחת ויחידה. מאפיין נוסף של החשיבה הפוסט מודרנית הוא התמעטותה של הוודאות והתרחבותה של הספקנות והחשיבה היחסית. השאיפה היא לחיות עם חוסר וודאות, חוסר הסכמה, שונות, אמביוולנטיות, פלורליזם מוסרי, פוליטי והכרתי.

הביקורות:

  • Howe הדגיש את הביקורת הפוסט מודרנית על ניסיונותיה של הע"ס להגיע לאחידות בתחום הפילוסופי, התיאורטי, המקצועי, הארגוני וההכשרתי, כלומר על החיפוש אחר השקפת עולם טוטלית על המקצוע, חיפוש מטרות משותפות למקצוע או הגדרה אחת ויחידה שתשקף נכונה את מגוון התיאוריות בע"ס ואת השונות הרבה בפרקטיקה שלה. במילים אחרות אין תשובה אחת לשאלה מהו ייעודה האמיתי של ע"ס, ומיהו עו"ס אמיתי. הביקורת יוצאת נגד הניסיון של ע"ס להבין חולי, התעללות, עבריינות, נורמליות או בריאות עפ"י מדדים אובייקטיביים וודאיים  (למשל עפ"י גיל) ללא קשר למקום, לזמן ולדרך שבה המציאות מפורשת ומובנת ע"י האדם עצמו (למשל הדרך בה אדם מגדיר את גילו).
  • ביקורת נוספת היא על העוסי"ם הרואים במשתמשי השירותים שלהם כ"אחר מהותי", מנסים להגדיר את הצרכים והבעיות המשותפים להם ומתכננים בעבורם מענים דומים. במקום זה, יש לשאוף להבנת טבעה הספציפי של הבעיה של האדם ולתכנן מענים מותאמים שיבטיחו התערבות ממוקדת בלקוחות.
  • ביקורת כלפי טכנולוגיות האבחון של העוסי"ם (ראיונות אבחוניים, רשימות קליניות של תבחינים). טכנולוגיות אלה אינן מביאות בהכרח לקבלת מידע טוב יותר על הבעיה. יש לעסוק פחות באיסוף מידע שהוא כביכול אובייקטיבי, ויותר בפיתוח קומוניקציה – להיות מסוגלים לקיים שיח בו מידע יפורש ויקבל משמעות מתוך רגישות להקשר החברתי והתרבותי של הפונה.
  • ביקורת על מצבים בהם העוסי"ם כקבוצה לוקחים מונופול על האמת ומנסים להגדיר את ההתנסות של קבוצה אחרת ולהבנות את המציאות שלה. עוסי"ם הם דוגמה לאנשים שנמצאים בעמדות כוח. הם מהווים חלק מהותי ממערכות המגדירות מהו נורמלי ומהי פתולוגיה. הם קובעים מיהו הורה טוב, עני, מובטל, עבריין בשם "קריטריונים אובייקטיביים". חשוב שעוסי"ם ימנעו מלכפות אמת. רק השתתפות מלאה של כל המעורבים והמושפעים מההחלטות באשר למה יקרה ומה יעשה יכולה להבטיח ייצוג של כל האמיתות ולבסס את קיומן של פרקטיקות מתאימות.
  • ביקורת על היחסים ההיררכיים בין העו"ס ללקוח אשר פוגעים בייצוג המלא והנכון של המציאות.

סיכום

הנושאים המרכזיים סביבם צמחו הביקורות כלפי המקצוע הם: תפיסות העוסי"ם את מקור לבעיות ולמצוקות, מטרות המקצוע, האסטרטגיות הרצויות כדי להשיג את המטרות, המודל המקצועי של הע"ס והיחסים בין העוסי"ם למשתמשי השירותים שלהם.

מדוע בישראל הדיון הביקורתי התפתח בצורה מוגבלת?

  1. יתכן שמקצוע הע"ס בארץ שהתאפיין מראשית ימיו בקיומו של קשר הדוק וזיקה חזקה למוסדות הישוב והמדינה הוביל את הע"ס בישראל להזדהות גבוהה עם הממסד, עם ערכיו מטרותיו ודרכי פעולתו.
  2. ייתכן כי במציאות בה השלטון המרכזי או המקומי הוא המעסיק העיקרי של העוסי"ם קשה יותר לפתח שיח ביקורתי כלפי הממסד.
  3. הממסד מעניק למקצוע הע"ס את מעמדו ויוקרתו. יתכן שזה הוביל להידוק הנאמנות של המקצוע לממסד ולחברה , ובהכרח גם לצמצום הביקורת.
  4. ייתכן שהשפעותיה החזקות של הע"ס האמריקאית על התפתחות המקצוע בישראל הובילה לשימת דגש על חשיבה אינדיבידואלית, בדגש על עבודה סוציאלית קלינית ולכן יש פחות עיסוק בעיצוב מדיניות, שינוי חברתי וצדק חברתי.

פורסם ב Uncategorized | Tagged: , , | 2 תגובות »

האם הפרעת קשב וריכוז היא תוצר תרבותי?

פורסם ע"י רונית on נובמבר 3, 2009

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה ההתנהגותית המוגדרת כנפוצה ביותר כיום בקרב ילדים. הפרעה זו הומצאה ע"י הפסיכיאטרים בשנות ה-50. קודם לכן, ילדים ובוגרים אשר התנהגו עפ"י התסמינים המוגדרים כיום כהפרעה פסיכיאטרית לא נחשבו יוצאי דופן. התנהגותם נחשבה להתנהגות נורמאלית לחלוטין אשר ממוקמת בנקודה כלשהי על סקאלת ההתנהגות.

החוקר הקנדי מתאו סמית' שחקר את נושא ההסטוריה הרפואית של ה"הפרעה" הזו טוען כי ההתנהגות המתארת סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז היתה קיימת הרבה לפני שנות ה-50 של המאה הנוכחית, אך החברה לא התייחסה אליה כאל הפרעה נפשית פתולוגית הדורשת התערבות טיפולית.

למוצרט ואיינשטיין היו התנהגויות התואמות לקריטריונים בהפרעה המודרנית הזו, ואם הם היו חיים בתקופה הנוכחית היו מקוטלגים כלוקים בהפרעת קשב וריכוז. סמית' טוען כי ההגדרה של התנהגות מסויימת כהפרעה נפשית החל מהמחצית השניה של המאה ה-20 היא תולדה של תמורות חברתיות, תרבותיות, פוליטיות וכלכליות בחברה העולמית.

"כאשר אנו בוחנים מה אירע בשנות ה-50, אנו רואים כי השינוי הגלובאלי בחברה העולמית הצריך הגדרה מחדש של התנהגויות מסוימות ותיוגן תחת הקטגוריה של הפרעה נפשית, תוך מתן טיפול לכאורה באמצעות סמים פסיכיאטריים. בשנות ה-50, בעקבות תחילת המירוץ לחלל, מערכת החינוך בארה"ב עברה רפורמה. לילדים שאוהבים לשחק בכדורגל, התנהגויות אלו לא הפריעו, אך לילדים היושבים בכיתה, התנהגויות אלו היוו בעיה, והם אובחנו בטרמינולוגיה של העולם המודרני כילדים חריגים."

פארודיה על הפרעת קשב וריכוז

פורסם ב Uncategorized | Tagged: , , , , , , , | 14 תגובות »

דפי עבודה לחנוכה

פורסם ע"י רונית on נובמבר 2, 2009

מבוכים לחנוכה

אות לצבע - הגיך הרך

סודוקו לחנוכה

שבילי חנוכה - לטף

נתיב הסביבונים

נתיב הסופגניות

מבוך האותיות

מבוך המספרים

מגן דוד של חיבור

הספרות החסרות - 5 מימדים

הספרות החסרות - 10 מימדים

תפזורת חנוכה רב כיוונית

תפזורת לחנוכה

חנוכה - ערבול אותיות

חנוכה -פיצול מילים

חנוכה -תבניות מילים

חנוכה -אותיות חסרות

חנוכה -קידוד מילים

חנוכה - קריפטוגרם

פורסם ב דפי עבודה לילדים | Tagged: , , , , , , , | לכתוב תגובה »

תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת

פורסם ע"י רונית on נובמבר 1, 2009

בישראל לא קיים חוק אומנה, דהיינו חוק הקובע מי רשאי להיות משפחה אומנת, כך שהכל פרוץ ולמעשה משרד הרווחה בוחר משפחות אומנה כראות עיניו ללא כל פיקוח של המחוקק. עובדות סוציאלות מגיעות לבית המשפחה האומנת לבדוק את הילדים רק פעם בחודש למשך שעה וחצי-שעתיים, זה הכל !!!

אישה בת 34 הגישה לבית המשפט תביעה של יותר מ-2.5 מליון שקל נגד משפחתה האומנת לשעבר, משרד הרווחה ועירית פתח תקוה.  האישה טוענת שכשהייתה בת 4 הפנו אותה משרד הרווחה ועירית פתח תקוה למשפחה אומנת שהתעללה בה קשות.

היא הועברה למשפחה עם אחד מאחיה, מאחר ואימם סבלה (לכאורה?) ממחלת נפש. בכתב התביעה שהוגש באמצעות עו"ד רותם אלוני-דוידוב מתל אביב, נטען בין היתר:

"סבלנו שם מחרפת רעב, נאסר עלינו לגשת למקרר ולארונות המטבח. נתנו לנו מנות מזון קצובות, לפעמים רק פרוסת לחם ביום. בכל פעם שביקשנו עוד אוכל חטפנו מכות. פעם אחי אכל שקשוקה שהייתה במטבח והוכה. זרקו את השקשוקה לפח ודרשו מאיתנו לאכול אותה מתוכו."

"במקרה אחר נעלו את אחי בשירותים, בעקבות כך הוא התחיל להרטיב בלילות. כעונש הכריחו אותו ללבוש חיתול ולעמוד במרכז הבית כשכולם צוחקים עליו".
טענות נוספות שהעלתה האישה: "במשך כמה שנים שימשתי שפחת מין של אחד מבני המשפחה."

רק כשהייתה בת 8, בעקבות התערבות של אחד מבני משפחתה הביולוגית, הועברו היא ואחיה למשפחת אומנה אחרת. בתביעה נטען שהחיים בבית המשפחה המתעללת שיבשו את חייה. עוד נטען: " שירותי הרווחה של עירית פתח תקוה ומשרד הרווחה כשלו כשל חמור כשהעבירו את הילדים למשפחה אומנת ללא כל פיקוח."

מעירית פתח תקוה נמסר: "האחריות על שירותי האומנה היא של משרד הרווחה". ממשרד הרווחה נמסר: "נגיב כשהתביעה תגיע אלינו."

כתבה נוספת בנושא: "אונס לכל החיים" מאת מרב דוד, מעריב "סופשבוע", 2004

DSC_0016A

פורסם ב Uncategorized | Tagged: , , , , , , , , , , , , , , , , | לכתוב תגובה »

הכת של יוסי שדה

פורסם ע"י רונית on אוקטובר 29, 2009

צפו בעדויות מזעזעות של נערים שעברו התעללות קשה ע"י יוסי שדה, מנהל חוות נוער שדה בר של משרד הרווחה. בגיבוי מלא של משרד הרווחה התעלל יוסי שדה מינית בנערים, חינך להרג אכזרי של בעלי חיים, עודד את הנערים לשכב עם קטינה בת 13 ועוד מעשים איומים ומחרידים.

יוסי שדה הפך לגורו של הנערים החוסים במקום שחלקם אינם מוכנים להעיד נגדו מתוך הערצה עיוורת ושטיפת מח שהפעיל על הנערים במקום, כל זאת במימון מלא של משרד הרווחה ומשלם המיסים.

בעקבות תחקיר מעריב, החליט שר הרווחה, יצחק הרצוג, להקים ועדת חקירה שתבדוק מה קורה בחווה המסוגרת והמבודדת של יוסי שדה.

מתוך תחקיר מעריב:

פורסם ב Uncategorized | Tagged: , , , , , , , , , , | לכתוב תגובה »

אם חד הורית נרדפת ע"י לשכת הרווחה בכרמיאל

פורסם ע"י רונית on אוקטובר 29, 2009

רשת א' תכנית השעה האזרחית

יעל צדוק משוחחת עם רות בר, אם חד הורית מכרמיאל אשר משרד הרווחה מאיים לקחת ממנה את ילדיה.

פורסם ב Uncategorized | Tagged: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 3 תגובות »