הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘שקרים’

ישראל 2010 – נשלטת בידי עובדים סוציאלים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אפריל 4, 2010


האם מדינת ישראל היא מדינת רווחה? האם מדינת ישראל ראויה להיות חברה בארגון המדינות המפותחות כאשר בפועל המציאות היומיומית בישראל קרובה יותר למציאות הקיימת במדינות עולם שלישי מאשר לזו של המדינות המפותחות?

הבקשה התמוהה של מדינת ישראל להצטרף לארגון המדינות המפותחות, ה-OECD אינה עולה בקנה אחד עם הקיים בשטח, כאשר ישראל 2010 נשלטת ע"י עובדים סוציאלים ממשרד הסעד אשר מתעמרים ומתעללים באזרחים משלמי מיסים ומובילים אותם למצב של עוני, פשיטת יד ואבדון.

דוח ה-OECD האחרון קובע כי ישראל היא מדינה עניה ומפולגת, כאן בכתבה בקישור הזה.

דוח זה תואם את פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פני החברה בישראל, חברה שהיא עניה ודלה בהישגים חינוכיים, כאן בקישור הזה.

תמוה עוד יותר איך מדינת ישראל עברה כפי הנראה את השימוע האחרון לקבלה ל-OECD.

בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מרשויות הסעד האמורות לטפל ולסייע לו, מעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

אנחנו עובדים סוציאלים, אנחנו לא אנשים רגילים

חסר הבית השתול מתחזה לאדם נורמטיבי שירד מנכסיו ומבקש לחזור לחברה. כשלב ראשון בשיקום הוא מנסה לקבל דיור מחברת עמידר. לצורך קבלת דיור הוא זקוק לדוח של עובדות סוציאליות, קרי נתון לחסדיהן של נשים, פקידות במשרד ממשלתי האוגרות בידיהן כח רב מדי. במקום לסייע לו, העובדות הסוציאליות מאגף הרווחה בעיריות תל אביב מטרטרות אותו, נוקטות בסחבת מכוונת, משקרות לו וכאשר הוא מעמיד אותן על התרמית שלהן ומעביר עליהן בקורת, הן מאשימות אותו ב"אלימות" וב"סחר בסמים", קרי מוציאות לשון הרע ודיבה על אדם חף מפשע ובלבד שהן תחמוקנה מאשמה ותצאנה נקיות כפיים.

כאילו לא די במסע ההתעללות וההתעמרות שעורכות בו העובדות הסוציאליות, הן אף מצהירות ביוהרה ובמשוא פנים כי "אנו עובדים סוציאלים, לא אנשים רגילים…" רוצה לאמר, הן שייכות לאליטה מעמדית גבוהה.

צפו בתחקיר המזעזע השבוע:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , | 4 Comments »

מעצמת העובדים הסוציאלים מתחזקת בעוד הרפואה בישראל קורסת

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 25, 2010


צפיפות באחד מבתי החולים בארץ - מיטות עמוסות חולים במסדרון

החודש קראנו בתקשורת כי מספר בתי חולים סגרו את שעריהם לחולים בשל עומס עבודה אדיר על הרופאים שאינם יכולים לעמוד בקצב הגובר והולך של החולים המגיעים אליהם.

השבוע נסעתי לבקר אישה מבוגרת חולה המאושפזת באחד מבתי החולים בארץ. כשהגעתי למחלקה מצאתי אותה שוכבת במיטה במסדרון בשל חוסר מקום בחדרים, כולם מלאים עד אפס מקום. היחס של הרופאים היה אדיב ומקצועי אך הצפיפות איומה והרופאים רצים מחולה לחולה.

איך יתכן שמקצוע כל כך חיוני כרפואה סובל מהזנחה תקציבית פושעת של משרד האוצר, בעוד שמקצוע העבודה הסוציאלית, מקצוע מיותר, חסר תכלית ורווי באבטלה סמויה נהנה מתקציבים שמנים על חשבון משלם המיסים?

כמעט בכל בית חולים תמצאו בנינים שלא הסתיימה הבניה שלהם בשל מחסור בתקציב בעוד שמבנים מפוארים של לשכות סעד מעטרים כל פינה בארץ.

5 מיליארד ₪ מוזרמים מדי שנה על חשבון משלם המיסים למוסדות סגורים של משרד הרווחה, במקום לטיפול ילדים בקהילה, עלות שהיא שליש מעלות אחזקתם בפנימיות.

לשכת הסעד ברחובות - בניין מפואר בסגנון הייטק, בזבוז כספי מדינה

שימוש בילדים כמגן אנושי

כשם שחמאס במבצע עופרת יצוקה ניצל ילדים חסרי ישע כמגן אנושי, כך מנצלים העובדים הסוציאלים את ילדי ישראל כמגן אנושי על מנת להסוות את תפקודם הלקוי ומשתמשים בילדים הנרצחים כמנוף להגדלת תקני כח האדם האדירים שלהם. מרבית הילדים שנרצחו, מתו בזמן שהעובדות הסוציאליות, אשר נהנות מאבטלה סמויה ישנו טוב בלילה או שתו תה וקפה בין שיחת רכילות אחת לשניה.

בשנת 2009 נוספו ל-7,000 העובדים הסוציאלים, אשר עובדים כל אחד בממוצע כ-75% משרה עוד 220 תקנים חדשים. השכר הממוצע של עובד סוציאלי ברשויות המקומיות ליחידת עבודה (משרה מלאה) עמד בשנת 2008 על 9,592 ₪ לחודש. עובדת סוציאלית עולה בממוצע 130,000 ₪ לקופת המדינה בשנה. 7220 עובדים סוציאלים אוכלי חינם שותים למשלם המיסים  7220 כפול 130,000 ₪ ~ 940 מליון שקל. ובסיכום כולל, מעל 900 מליון ₪ מוזרמים מדי שנה רק למשכורתם של העובדים הסוציאלים, על חשבון משלם המיסים.

בשל תפקוד לקוי של משרד הסעד, קבלת ההחלטות שלו בדבר הוצאת ילדים מהבית שרירותית ורשלנית ביותר. מצד אחד הוא מרחיק מהבית ובכמויות אדירות ילדים ממשפחות נורמטיביות אך מיעוטות יכולות ומצד שני מתרשל באיתור ילדים השרויים בסכנה אמיתית, ומשתמש אחר כך במותם הטראגי על מנת לחזק את הונו וכוחו הפוליטי.

שרונה קאפח, סיכנה את בריאותה של אישה מבוגרת וכמעט הרסה משפחה

חלוקת תקציבים כושלת בין משרדי הממשלה

הקצאת משאבים מיותרת לעובדים סוציאלים באה על חשבון תקציבים למשרדים אחרים, כגון משרד הבריאות. המחסור החמור ברופאים וציוד רפואי גורם לרופאים לעבוד שעות נוספות ללא גבול ובכך לבצע טעויות קריטיות בחולים עד כדי מוות. כך יוצא שבנוסף לכך שעובדים סוציאלים אינם מצילים ילדים וגורמים נזקים קשים לילדים הכלואים במוסדות, הם אף גורמים בעקיפין למקרי מוות בבתי החולים, בכך שהם נוגסים מנתח תקציב המדינה המיועד לבתי החולים.

כמה אירוני הוא המקרה הבא:

מורה בשם שרונה קאפח מבית הספר הדתי תורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל אשר כשלה בהתמודדות עם ילדה בגן חובה, דיווחה בזדון דיווחי שווא לפקידת סעד, תוך ניצול לרעה של כח המשרה שלה וניצול לרעה של החוק. קאפח, שרצתה לחפות על הכשלים שלה, ניסתה לבנות תיק פלילי כנגד האם ובתה, טענה בפני פקידת הסעד כי "קיים חשד סביר" שהילדה עוברת "התעללות מינית בבית". שרונה קאפח, אישה חסרת סבלנות, כוחנית ואימפולסיבית, שהבנתה בילדים לוקה בחסר, כמעט הרסה משפחה שלמה.

העובדת הסוציאלית התקשרה לסבתא, אישה מבוגרת שעברה זה לא מכבר ניתוח לב פתוח. הסבתא נבהלה מאימת העובדת הסוציאלית והובהלה לקופת החולים בשל לחץ בחזה ופרפורים בלב. שרונה קאפח, אשר ביזתה אף את מערכת החינוך בה היא עובדת, סיכנה את בריאותה של אישה חולת לב וגרמה כמעט לאסון ולפירוק משפחה. העובדת הסוציאלית, לא זו בלבד שמאיישת משרה מיותרת בלשכת הסעד בגבעת שמואל, היא אף הוסיפה עוד עומס עבודה לרופאים שממילא עמוסים לעייפה, בכך שהתרשלה בתפקידה, פעלה ללא שיקול דעת ויצרה קשר עם אישה מבוגרת חולה, ללא שקיבלה על כך אישור.

מוטי וינטר, עו"ס מדושן עונג, מנהל האגף לשירותים אישיים וחברתיים

מתאם מובהק בין מספר העובדים הסוציאלים לרמת העוני

עבודה סוציאלית – מקצוע לא יצרני אשר מוריד את רמת התל"ג במשק. עובדי הרווחה מתרבים ומתרבים, ואיתם מתרבות הבעיות.

היכן שלא תביט, תמצא אותם סביבך: במשרדי הרווחה, במשטרה, בבתי הסוהר, במעונות קשישים, בבתי החולים לתשושי נפש, במקלטים לנשים מוכות, במוסדות לילדים ונוער, במכון להתפתחות הילד, בעמותות שונות ומשונות הפועלות בשם “ההומאניטריזם וזכויות האדם”… כמו תמנון עם זרועות ארוכות, ידם בכל.

בהתאמה למספרם הגדל והולך, גדלה והולכת רמת העוני, אלימות הנוער, האשפוזים הפסיכיאטרים, הניכור החברתי, השפל במערכת החינוך.

מסמך הסוקר את התפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית בשנים 1990-2002 מראה כי בשנים הללו חל גידול של כ-75% במספר העובדים הסוציאליים בסוף התקופה הנסקרת בהשוואה לתחילת התקופה וגידול זה הינו גבוה יחסית לגידול בכלל המועסקים האקדמאים במשק בשנים הנדונות.

אם רמת התמורות הסוציו אקונומיות השליליות עומדת ביחס ישר לגידול במספר העובדים הסוציאלים, אז לשם מה צריך אותם בעצם?

בזבוז אדיר של כספי משלם המיסים.

מדוע משרד האוצר אינו משקיע במקצועות יצרניים כהנדסה ומדעים כדי להעלות את רמת התל"ג ולהוריד את רמת האבטלה במשק ובמקצועות קריטיים כרפואה ובמקום זאת מזרים משאבים אדירים לאלפי עובדים סוציאלים מיותרים?

הרי בסופו של דבר אנשים עניים צריכים כסף ולא עובדת סוציאלית.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , | 3 Comments »

ילדיי רוסקו לרסיסים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 20, 2010


תושב גבעת שמואל הגיש תביעת ענק נגד העירייה, בדרישה לפצותו ב-95 מליון שקל. לטענתו, דוח שהגישה לשכת הסעד לבית המשפט הוביל למאסרו ולפגיעה קשה בילדיו, שנותרו עם אימם פגועת הנפש. "במחי יד נהרסו חיי נער וילד רך בימים, חתכו עם סכין חדה את חבל הטבור של ילדיי ובכך נמנעה מהם האפשרות להתקדם", הוא טוען. העירייה: נגיב בבית המשפט.

אבישג בדש-זברו | ידיעות בקעת אונו

אב לארבעה מגבעת שמואל תובע 95 מליון שקל מהמחלקה לשירותים חברתיים בגבעת שמואל ומהרשות עצמה, כפיצוי על התנהלותם בעניין משפחתו בעבר. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, ונוסחה ע"י התובע עצמו.

לפי התביעה סיפק אגף הרווחה בגבעת שמואל דוח סוציאלי בלתי אמין לבית המשפט, כאשר זה עמד לגזור את דינו אם ירצה את עונשו בכלא או בעבודות שירות. בעקבות דוח זה, נטען, השתנו חייהם של כל בני המשפחה באופן טראגי, ותוצאותיו ממשיכות ללוות אותם.

"אפשר לקרוא לתביעה זו מכתב מצמרר, כאשר במחי יד נהרסו חייהם של נער וילד רך בימים, שהיו אמורים להתפתח ולפרוח. הנתבעות חתכו עם סכין חדה את חבל הטבור ובכך נמנעה מהילדים אפשרות להתקדם, להתפתח ולחיות", כתב האב בתביעתו.

התעלמות פושעת

לפני כשנתיים הסתבך האב בפלילים והועמד לדין בפרשת מרמה. לפני גזר הדין ביקשה השופטת דוח סוציאלי על מצב משפחתו מאחר וחששה לגורל ילדיו הקטינים בעת שירצה את עונשו בכלא. מהות טענתו של האב כעת, בתביעתו, היא שעל אף שהמצב בבית היה קשה – עם שני קטינים ואמם הסובלת ממחלת נפש – הציגו עובדי הרווחה דוח שממנו עלה כי המצב בבית טוב ויציב. בעקבות זאת החליטה השופטת לשלחו לכלא במקום לעבודות שירות, והדבר הוביל לפירוק המשפחה ולפגיעה חמורה במצבם הנפשי של הילדים. כך נטען בתביעה: "הדוח הסוציאלי הינו דוח שקרי ומגמתי שנכתב ונערך לבית המשפט העליון ביודעין ובזדון, ומתוך כוונה לגרימת נזק, ו/או בשוויון נפש לאפשרות לגרימת נזק במעשה האמור, ולחילופין בגרימת נזק ברשלנות כאמור". האב מציין כי "הדוח הסוציאלי סובל כרונית מהתעלמות פושעת ממה שהיה ידוע היטב לנתבעות".

לאחר שהוגש הדוח מטעם הרווחה בגבעת שמואל הגיש האב חוות דעת של מומחה מטעמו, מר דרור אורטס שפיגל, עובד סוציאלי בכיר במכון הישראלי להערכת מסוכנות. תקציר מסכנותיו היו כי "יציאתו של האב מתפקוד במשפחה תגרום כנראה בטווח הקצר ביותר את פירוקה. סביר להניח כי שני הבנים בעלי הצרכים המיוחדים יצטרכו להיות מועברים לפנימיות מתאימות, ולגבי האם יהיה צורך למצוא מקום מגורים מתאים. כל השלושה צפויים למשבר משמעותי קשה, משבר אשר את היקפו ואורכו קשה מאד להעריך".

בתביעה מתאר האב את השתלשלות חייו של בנו הגדול, שהיה בן 16 בעת שנכנס לכלא. "כבר מההתחלה בני לא ידע להסתדר, איך חיים ללא אבא, ללא משפחה, ונפל לחושך. אף אחד לא יכול להסביר מה זה אומר, וגם אני האב לא יכול להעביר את התחושה של נער, ספק ילד, בשנות הבגרות הקריטיות, וזה עוד עם הקשיים שכבר סבל מהם. הוא התכנס בעצמו, נתלש מהחיים". האב טוען כי הנער נותר חסר אונים, עבר בין בתים שונים ולא הצליח להיקלט במשפחה אומנת שאליה הופנה. אביו חיפש לו מבין כותלי הכלא משפחות שיארחו אותו, רק כדי שלא יסתובב ברחובות.

תקופה מסוימת התגורר הנער אצל דודו, אחי האב, שגם הוא סובל ממחלת נפש. הילד עבר בין קרובי משפחה נוספים, אך לא הצליח להיקלט באף בית. גם הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי בו הופסק לחלוטין. "הנתבעות שייצגו את הרווחה לא עשו כלום, לא דאגו לכלום בעבור בני", נטען בתביעה.

פקידת סעד לחוק הנוער בגבעת שמואל – אפרת לביא, חיפפה בעבודה וגרמה נזק לקטינים

עדיף למות

אחרי 11 חודשים השתחרר האב מהכלא ונפגש עם בנו. "מצבו ביב בכי רע", הוא מתאר, "ובחג סוכות האחרון, כשכל המשפחה התכנסה, הוא עשה מעצמו צחוק בפני כולם בכך שדיבר שטויות שאין להן כל בסיס. בצהרי יום המחרת התפרץ לסלון ואיים לרצוח את כולם על כך שצחקו עליו, לאחר מכן הסתגר בחדרו, ולעת ערב בצאת החג יצא מהבית ונעלם לכמה שעות".

מצבו של הנער המשיך להידרדר, עד שאושפז במחלקת נוער סגורה במרכז לבריאות הנפש גהה, שם הוא אמור לשהות תקופה ארוכה עד שמצבו יתייצב. גם הוא מוגדר כעת כסובל ממחלת נפש.

הבן הצעיר יותר היה בן 6 בעת המאסר. "הילד הכי יפה והכי חמוד בעולם נשאר במצב הלם וטראומה, ולא היו לו הכלים לבטא את זה ו/או לפרוק את זה, ובטח לא להתמודד עם זה", מסביר האב בתביעה, "בני חזר הביתה מהגן ומצא בית ריק. אין אבא, אין אח, אין כלום".

האב מתאר את כאבו של הילד ואת ההידרדרות במצבו: "בני נסגר בעצמו. לא הבין על מה ולמה כל זה קורה. למה אין אבא בבית. הוא פיתח חרדות קשות ובולטות". עוד מציין האב בתביעה כי אבחון שנעשה לילד בשירות הפסיכולוגי מטעם הנתבעות, כשנה לאחר שהאב נכנס לכלא, ובטרם שוחרר ממנו, מצביע על פיגור קל ועל החמרה קשה במצבו הרגשי.

לאורך התביעה מגנה האב את מסקנות הדוח הסוציאלי שניתן לשופטת במשפטו ומערער על אמינותן. הוא טוען כי פקידת הסעד לחוק הנוער לא עשתה דבר למען הילדים. בדוח נכתב כי הבן הגדול יותר ישתלב במשפחה אומנת ביישוב, אולם בכתב התביעה נטען כי "המשפחה האומנת כלל לא ידעה מי זה הילד ומה זה אומר לטפל בו. לאחר כחודש הוא מצא את כל הדברים שלו ארוזים מחוץ לדלת !".

במקום אחר בדוח נכתב כי הבן הקטן יישאר בטיפולה של האם, ונגד כך טוען האיש בתביעתו: "לאם יש נכות נפשית, איך בדיוק היא יכולה לתפקד כהורה? הנכות לא רק היתה ידועה ללשכת הסעד, הם גם פנו לביטוח לאומי בכתב שהאם אינה כיולה לתפקד. האם לבד צריכה הורה עבורה".

עם כניסתו לכלא הפסיקו הנתבעות ושירותי הרווחה את הקשר האינטנסיבי עם משפחתו, טוען האיש, "וזה כי כבר קיבלו את מבוקשן, להכניס את האב לכלא. בכל פעם שהאם פנתה עם קשיים לפקידת הסעד אפרת לביא נאמר לה שאם תמשיך להתלונן יילקח ממנה הבן הקטן. עקב כך שתקה האם, מאחר שכבר ידעה שהנתבעות הוליכו אותה שולל".

האיש, הסובל בעצמו מההפרעה הנפשית מאניה-דיפרסיה, מנסה בשנה האחרונה לאסוף את שברי המשפחה. הוא מתמרן בין בנו שמאושפז בגהה, לבין הטיפול בבנו הקטן הסובל מבעיות רבות לטיפול באשתו, ומתאר את המצב בבית כגהינום.

"אני האב מעורער בנפשי ובגופי", הוא מסכם את התביעה, "ומתמודד יום יום ושעה שעה עם מסגרת משפחתית קשת יום ושבירה. אני זה שמופקד על גידול וטיפול בילדיי, שעולמם רוסק לרסיסים, אם אפשר לקרוא לזה עולם בכלל. את האמת צריך לאמר כאן ועכשיו, עדיף למות מאש לחיות במצב כזה שבו הקטינים הילדים חיים, בעקבות הפשע שביצעו הנתבעות".

בשבוע הבא אמור בית המשפט להחליט אם לקבל את בקשתו לפטור אותו מתשלום אגרה עבור הגשת תביעת הענק.

עיריית גבעת שמואל מסרה בתגובה: "מטעמים של צנעת הפרט, לא נדון בנושא מעל דפי העיתון. כל התייחסות העירייה לנושא הועלתה בכתב ההגנה לבית המשפט".

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , | 15 Comments »

החוקר שחר וחברו מיכה פלד ממשטרת גבעתיים-רמת גן תופרים תיק לחף מפשע

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 23, 2010


צפו בעדות מצמררת של חקירה במשטרת גבעתיים, שלוחה של משטרת רמת גן שכמעט הובילה להרשעתו של אדם חף מפשע. עובדת סוציאלית חסרת שיקול דעת התלוננה על החשוד במשטרה. בחקירה הוא מואשם כי אנס קשיש וכמעט נכנס ל-20 שנה בכלא.

תפירת תיקים פליליים לאזרחים תמימים היא דבר שבשגרה במדינת ישראל. גם אנשי "חינוך" תופרים תיקים להורים שאינם מוצאים חן בעיניהם. כך ניסתה סגנית המנהל בבית הספר הדתי תורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל, שרונה קאפח, לתפור תיק לאם חד הורית ובו היא מעלה חשד כי "את בתה של האם דגדג גבר דמיוני עירום", קאפח כמעט הרסה משפחה שלמה.

הכתבה אשר שודרה אמש בערוץ 2.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

סחר ילדים לאימוץ ע"י משרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 14, 2010


אחי החטוף – תחקיר מבט שני של כרמלה מנשה על חטיפתו של גיל גרינבאום לאימוץ ע"י השירות למען הילד
גיל נחטף לאם חד הורית בלידה בבית החולים בטר בחיפה תמורת בצע כסף. לאם נאמר כי התינוק מת. גיל הועבר לבית היתומים בית שבתאי לוי ומשם נלקח לאימוץ ע"י הורים ניצולי שואה חשוכי ילדים
עפ"י התחקיר מתברר כי מדובר בשיטה של משרד הרווחה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 3 Comments »

העתיד של ילדינו יהיה בידיים שלהם

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- דצמבר 10, 2009


המאגר הביומטרי – סכנה לילדי ישראל. בעוד שכולנו ערים לסכנות הטמונות ביישום המאגר הביומטרי, סכנות הכוללות שימוש פלילי ולא אתי בטביעות אצבע של אזרחים למטרות שונות ומשונות, ולא בהכרח למטרות המקוריות שלשמן הוקם המאגר, והנה צצות להן כפטריות אחר הגשם קבוצות שהבינו את הפוטנציאל ההרסני הגלום במאגר זה והחליטו לעשות קופה על חשבון הפרסום התופס תאוצה בנושא.

אחת מהן פרסמה לאחרונה קריאה לציבור לנטוש את השיטות המסורתיות והקונבנציונאליות של אבחון ילדים באמצעים פסיכולוגיים ולבוא לאבחן את ילדיו עפ"י טביעות אצבע, זאת במסווה של מחקרים "מדעיים" מדומים ושקריים. כן, כן, קראתם נכון. תיוג ילדים עפ"י טביעות אצבע. היום זה מרצון חופשי של ההורים, מחר זה ייעשה בכפייה בחסות החוק הפרוץ.

ראו הוזהרתם, היאבקו נגד יישום חוק המאגר הביומטרי.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

המעללים של העובדת הסוציאלית חנה סלוצקי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- דצמבר 6, 2009


צפו במעלליה ושקריה של פקידת הסעד הראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה – העובדת הסוציאלית חנה סלוצקי.
סלוצקי מתראיינת בתכנית השעה האזרחית עם יעל צדוק ברשת א' וחושפת את השחיתות הבלתי נתפסת של עובדי הרווחה והקלות בה מוציאים ילידם מן הבית, בעיקר ממשפחות עניות, חד הוריות, עולים חדשים וחרדים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

השירות למען ההתעללות בילד מפר את החוק

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 26, 2009


פקידת הסעד מוניק מן השירות למען הילד במחוז חיפה והצפון מתעלמת מנערה מאומצת שרוצה לפתוח את תיק האימוץ ובכך פועלת בניגוד לחוק. מהם האינטרסים שלה?

על כך בכתבה במבט לחדשות, ערוץ 1.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

נופלים בין הכיתות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 20, 2009


 

תלמידים יוצאי אתיופיה נשלחים בקלות רבה יותר לחינוך המיוחד – האם זו גזענות או דווקא בעיה באבחון? "כשההורים מסרבים, מאיימים עליהם שיוציאו את הילד מהבית". משרד החינוך: ייעשה כל מאמץ להתאים את התכניות לתלמידים יוצאי אתיופיה.

תחקיר ידיעות אחרונות | תמר טרבלסי חדד

במשך שנים נשלחו מאות תלמידים יוצאי אתיופיה ללמוד במסגרות של החינוך המיוחד, אף שמקומם בבתי ספר רגילים.

פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אנשי חינוך, מאבחנים וארגוני רווחה וחינוך טוענים שהסיבה לכך היא שכלי האבחון המערביים הנהוגים אינם מתאימים ליוצאי אתיופיה, ולכן יוצרים עיוותים חמורים והפניית יתר של יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד.

מנתוני המועצה הלאומית שלום הילד עולה כי חלקם של התלמידים האתיופים במסגרות החינוך המיוחד גבוה פי שלושה מחלקם באוכלוסיה וגבוהה משיעורם של כלל התלמידים: 14.7% מהתלמידים ממוצא אתיופי משובצים במוסדות החינוך המיוחד לעומת 5.4% מכלל התלמידים היהודים. "אין זה סביר בכל קנה מידה שפי שלושה תלמידים יוצאי אתיופיה נשלחים לחינוך המיוחד, הרבה מעבר לחלקם באוכלוסיה", אומר מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן. "יש יד קלה בשליחת יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד משום שהדבר נוח למערכת, אך זה לא מוסרי ולא מקצועי. מנצלים חולשה של אוכלוסיה, גורמים להם עוול נוראי וקובעים את גורלם לכל החיים". המועצה לשלום הילד קוראת לשר החינוך למנות ועדת בדיקה בלתי תלויה לחקירת אופן שיבוצם של ילדים ממוצא אתיופי בחינוך במיוחד ולשים קץ לתופעה.

ד"ר אביגיל ינון, פסיכולוגית חינוכית ומרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, שעוסקת במחקר ובעבודה בקרב יוצאי אתיופיה, קובעת שהפניית היתר של ילדים ממוצא אתיופי לחינוך המיוחד חמורה ביותר. "זוהי שערורייה שאין כמוה. אין שום ספק שישנם ילדים אתיופים רבים בחינוך המיוחד שאינם צריכים להיות שם, ובוודאי אין שום הצדקה לפער המספרי. הילדים אינם מקבלים את העזרה הנדרשת, הציפיות מהם נמוכות ויש נגדם דעות קדומות הגורמות למורות לא להאמין בילד האתיופי", אומרת ינון. "הילד סובל גם מדחייה חברתית, השפה והתרבות שלו שונים, הוא חש מופלה ואינו מקבל תמיכה ומענה נכונים. גם ההוראה בבתי הספר אינה מתחשבת בעובדה שמדובר במהגרים עם שפה ותרבות שונים, שלהוריהם אין כסף לשיעורים פרטיים".

מאיימים על ההורים

אבל מתברר שלא רק אבחון מוטה ושגוי הוא הגורם לפערים המספריים הללו. לטענת ארגונים הפועלים למען זכויות ילדים, ארגוני חינוך ורווחה, משפטנים, פסיכולוגים ואנשי אקדמיה, רבים מתלמידים אלה נשלחו לחינוך המיוחד על רקע לחצים ואיומים שהופעלו על ההורים.

לדברי עו"ד נגה דגן-בוזגלו מארגון "הלה" למען חינוך בשכונות ועיירות פיתוח, במקרים רבים כאשר הורים מסרבים לחתום על אבחון או על מתן ריטלין לילדיהם, מערבת מערכת החינוך את גורמי הרווחה. "מאיימים על ההורים שאם לא יצייתו להוראות, יוציאו לילד 'צו נזקקות', יעבירו את ההשגחה עליו לשירותי הרווחה, יפקיעו אפוטרופסות ויוציאו את הילד לפנימייה. לעיתים מדובר באבחון כפוי הנעשה בליווי שוטרים, זימונים לבתי משפט ואיום מתמיד על הוצאת הילדים מהבית, ואז מאשימים את ההורים והילדים בכך שאינם משתפים פעולה". לדבריה, משפחות רבות נכנעות לאיומים ושולחות את הילד לחינוך המיוחד, אף שהן יודעות שמקומו אינו שם".

חוסר אמון בממסד

לדברי תקווה לוי, מנהלת "הלה", יש הורים שמחליטים בעקבות זאת להשאיר את ילדיהם בבית. לדוגמא היא מביאה מאבק שניהלה אם שסירבה לשלוח את בנה לחינוך המיוחד והשאירה אותו בבית מתחילת השנה. כעת הוחלט להעניק לבנה הזדמנות נוספת ולהשאירו בחינוך הרגיל עם תגבור וסיוע.

עו"ד דגן-בוזגלו מספרת שבמקרים שבהם ההורים מחליטים להיאבק בעזרת סיוע משפטי ומצליחים לשלוח את הילד לאבחון חלופי – נמנעת העברתו לחינוך המיוחד. לדבריה האבחונים החלופיים הוכיחו שמדובר בילדים רגילים, ושהקשיים והבעיות שלהם נובעים מחסכים רגשיים ואחרים על רקע פערי תרבות וקשיי קליטה, ובעזרת תגבור וסיוע לימודי צמוד הם יכולים להשתלב בחינוך הרגיל. מצב זה, היא מדגישה, מחריף את חוסר האמון בממסד השורר בקרב יוצאי אתיופיה.

דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה, אומר שבעקבות חוסר האמון הזה נוצר מצב שבו גם אם המסגרת של החינוך המיוחד מתאימה לילד – ישנה התנגדות גורפת מצד ההורים לאבחונים ולהפניה מסוג זה.

לדבריו, בעבר גייס המרכז תקציב לאבחונים חלופיים המתחשבים בהיבט התרבותי של יוצאי אתיופיה. תוצאות האבחונים הוכיחו שרבים מהילדים שהופנו לחינוך המיוחד הם ילדים רגילים, הסובלים מפערים רגשיים ולימודיים, ושעל ידי תכנית לסיוע לימודי ואינטנסיבי הם יכולים למצוא את מקומם בחינוך הרגיל.

"בעיני זה ממש פיגוע בנפשו של ילד לשלוח אותו לחינוך המיוחד רק כדי להשיג שקט בכיתה. זה קשה ועצוב", אומר מהרט.

משרד החינוך: נבדוק

בעקבות הממצאים נמסר ממשרד החינוך שהמשרד יבדוק את מכלול פעילות ועדות ההשמה, ובכלל זה את השאלה אם קיימת נטייה להפניית יתר של ילדים ממוצא אתיופי לחינוך המיוחד. עוד נמסר שמשרד החינוך יעשה כל מאמץ כדי להתאים בכל דרך אפשרית את תכניות מערכת החינוך לתלמידים כדי לתת להם מענה מיטבי שישלב אותם ככל האפשר במסגרות הרגילות.

יו"ר הועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ דני דנון, אמר ששיבוצים של ילדים ממוצא אתיופי במוסדות החינוך המיוחד ללא כל צורך אמיתי גורם להם נזק בלתי הפיך ונודף ממנו ריח של גזענות, והודיע שיזמן דיון דחוף בוועדה בעניין.

בית ספר מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל שולח מכתב איומים לאם חד הורית

מכתב איומים שנשלח ע"י סגנית המנהל שרונה קאפח מבית הספר הדתי, הממ"ד התורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל בגיבוי מלא של המנהל הרב דוד וקסלר ובו היא מאיימת על האמא כי אם לא תביא לה דוח אבחון פסיכולוגי, היא תפנה לפקידת הסעד לחוק הנוער בלשכת הרווחה בגבעת שמואל. את הדוח לטענתה היתה צריכה לצורך מתן סייעת צמודה לילדה, אך בדיעבד מתברר ששיקרה (מגובה בהקלטות), ואת הדוח היתה צריכה רק לצורך תיוק ומעקב אחר הילדה ומשפחתה באמצעות השירות הפסיכולוגי ולשכת הרווחה של גבעת שמואל. האם מסרה לשרונה קאפח את הדוח אך הילדה לא קיבלה סייעת, והאם נאלצה לפנות לחינוך ביתי וזאת על חשבון שנת עבודה מלאה, בגינה היא חיה מחסכונות ונאלצת להשאר בבית ללמד את הילדה במקום לצאת להתפרנס למחייתה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »