הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘רמאות’

עובדת סוציאלית חנה סלוצקי מודה: העובדים הסוציאליים הם אנשים לא אמינים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 27, 2012


חנה סלוצקי היא העובדת הסוציאלית הראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה, והיא מוציאה ילדים מהבית בסיטונאות.

חנה סלוצקי היא עובדת ציבור, ערפדה שמוצצת את כספי משלם המסים, מצפצפת על חוק חופש המידע, ומסרבת למסור לציבור כמה ילדים היא משנעת מדי שנה מן הבית למוסדות סגורים, כאן בקישור הזה.

צפו בסרט "אחרי ההבטחה" – "After the promiss" , סרט המבוסס על סיפור אמיתי של אב אלמן הנלחם נגד רשויות הרווחה האמריקניות שחטפו את ילדיו.

בשל תלונות רבות של הורים שילדיהם הוצאו ללא הצדקה מן הבית, החליט לאחרונה משרד מבקר המדינה לפתוח בחקירה נגד משרד הרווחה בנושא זה. הורים שילדיהם נלקחו מהם ללא הצדקה ע"י עובדות סעד מתבקשים לשלוח את תלונותיהם למשרד מבקר המדינה, כאן בקישור הזה.

חנה סלוצקי מודה בסרטון הבא כי על ציבור ההורים אסור לתת אמון בעובדי הרווחה, מאחר ועובדי הרווחה מפרים את האמון שההורים נותנים בהם.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

העובדת הסוציאלית אפרת לביא רדפה אם חד הורית משום שהאם עבדה לפרנסתה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 15, 2011


עעעע

אפרת לביא – פקידת סעד לחוק הנוער בגבעת שמואל, עושה סידורים פרטיים באמצע שעות העבודה

אפרת לביא, עובדת סוציאלית ופקידת סעד מלשכת הסעד בגבעת שמואל הציקה לאם חד הורית בתואנת "הזנחה" משום שלטענתה האם עבדה יותר מדי שעות במקום העבודה. אפרת לביא עובדת ברוב ימות השבוע במשך חצי משרה. לאחר מכן תראו אותה מסתובבת בסופרמרקט השכונתי או בקניון השכונתי, מרכלת עם חברותיה מן הצ'כונה.

עובדת סוציאלית זו היתה מטרידה את האם במקום עבודתה. באחד הימים התקשרה אישה זו לאמא וטענה כי קיבלה דיווח "מחשיד" מאמהות משועממות בגינה שדווחו כי הילדה של האם נראית "מוזנחת", וכי למה? משום ש "…המטפלת של הילדה לא התייחסה אל הילדה בנדנדה…" סוף ציטוט של אפרת לביא.

במקביל קיבלה אפרת לביא הודעה בהולה בביפר. היא מלמלה לעצמה כי נערה מאיימת בהתאבדות. למרות ההודעה הבהולה בביפר, המשיכה אפרת לביא לנזוף באם בטלפון על ה"הזנחה" ולא הרפתה ממנה, כאשר במקביל היא חושבת שהנערה שמאיימת בהתאבדות תוכל לחכות לה עד שתסיים את השיחה החשובה על ה"הזנחה". אפרת לביא אף דרשה מן האם את פרטי מקום העבודה על מנת לשאול את המנהלים עד מתי האם עובדת, כמובן שסורבה.

נציין כי בעקבות "עבודת הקודש" של אפרת לביא והצקותיה גם בבית הספר, האם אינה עובדת כיום. ראש העיר דאז זמיר בן ארי נזף באפרת לביא על הטרדותיה והובהר לה שפגיעה בפרנסתם של הורים הוא צעד שנוגד את טובת הילד.

בימים אלו מתבררת בבית המשפט המחוזי תביעת נזיקין במליוני שקלים נגד אפרת לביא שהגיש נגדה תושב אחר בישוב, זאת בגין גרימת נזק נפשי בלתי הפיך לקטינים. פרטים נוספים על התביעה בקישור הזה.

"אנחנו לא אנשים רגילים, אנחנו עובדים סוציאליים…", כך אמרה עובדת סוציאלית מתנשאת לחסר בית כאשר התעמרה בו קשות, כאן מתוך תחקיר שתולים של אורלי וילנאי.

אזרחים יקרים, מה שמותר אם כן לעובדים סוציאלים (הם לא אנשים רגילים) אסור להורים אחרים. לעובדים סוציאלים מותר לעבוד שעות רבות ו"להזניח" את ילדיהם אך לאזרחים אחרים אסור. הנה עיניכם הרואות, מתוך אתר הפייסבוק על שביתת העובדים הסוציאליים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

תאוות הבצע של עובדים סוציאליים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 13, 2011


למרות שעבודה סוציאלית הינו רובו ככולו מקצוע מיותר ואינו תורם להבראת וצמיחת המשק הישראלי, העובדים הסוציאלים לא יבחלו בשום אמצעי על מנת להשיג שכר גבוה על חשבון משלם המיסים, גם אם אמצעי  זה כולל הטעייה של הציבור. בשרשור המצ"ב באתר הפייסבוק שלהם דורשת עובדת סוציאלית שכר של 14,000 ש"ח נטו שהם כמעט 30,000 ש"ח ברוטו. אותה עובדת סוציאלית טוענת כי מורה בכיתה א' מרוויחה 13,500 ש"ח ברוטו עבור 29 שעות עבודה שבועיות בלבד. האם אתם מאמינים לאותה עובדת סוציאלית? כי אנחנו לא. רבותי, אין להאמין לעובדות סוציאליות, אלו הן נשים לא אמינות.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

העוסי"ת שולה מנחם ממובילות שביתת העוס"ים אחראית להתעללות בילדה בת 14

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 4, 2011


שולה מנחם – עובדת סוציאלית, ראש לשכת הסעד בכרמיאל, אחראית להתעללות בילדה בת 14  , תוך הפרה בוטה של זכויות הילד. התעללות זו כללה אף אשפוז בהסכמה שלא מדעת במחלקה פסיכיאטרית, תוך הפעלת שקרים ומאניפולציות וכפייה על הילדה ליטול סמים מסוכנים.

אלה הילדה נאלצה לברוח מהתופת והצליחה להימלט מהארץ כל עוד נפשה בה. כיום חיה בחו"ל ובונה את עתידה בארץ החדשה.

את שולה מנחם יש להעמיד לדין בגין "עבודת הקודש" שלה. אנו תקוה כי שולה מנחם תיתבע בדיני נזיקין על גרימת נזק לילדה.

והחוצפנית הזו עוד רוצה העלאה בשכר על "עבודת הקודש" שלה.

עד מתי רשעים יעלוזו?

לסיפורה המלא של אלה כאן בקישור הזה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

פקידת הסעד היהודיה רות מטות רצחה את ילדותה של הילדה אודליה חביבי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 7, 2010


 

אודליה חביבי - ילדותה נרצחה בידי עובדות סוציאליות

 

להלן מכתבה של הילדה אודליה חביבי משנת 2006 אל השופט אורי בן דור. אודליה, בתם של חיים וויולט חביבי, נחטפה באכזריות ע"י העובדת הסוציאלית היהודיה, הידועה לשמצה, רות מטות, מעירית ירושלים. רות מטות הופיעה בועדת גילת כעדה "מומחית" מטעם משרד הרווחה. מומחית למה? לחטיפת ילדים !!!

אודליה חביבי פורסת במכתב זה את כאבה על אחיה ועל משפחתה שפורקה והוכחדה כליל ע"י העובדת הסוציאלית היהודיה האכזרית, רות מטות,  וע"י השופט היהודי חסר הרחמים אורי בן דור, אותו אורי בן דור שכלא נערה אחרת בת 15 בשם תרצה שריאל בניגוד לחוק, והשתמש בכח הרב מדי שהקנה לו החוק כדי להחזיק את הנערה תרצה שריאל כבת ערובה במעצר לא חוקי, כאן בקישור הזה.

תלאותיה של משפחת חביבי מובאות בכתבה בקישור הזה. אודליה חביבי מבקשת במכתב זה מן השופט אורי בן דור, שהינו חותמת גומי של הפקידות הנאציונל סוציאליסטיות ממשרד הסעד, לשחרר את אחיה הפעוט שנחטף ע"י רשויות הסעד בירושלים.

‏10/05/2006
לכבוד : בית המשפט השלום לנוער בירושלים
עבור : השופט אורי בן דור

הנדון : י' חביבי ת.ז. XXXXXXXX
(בן שנתיים וחצי) תיק בש"א 608/06
בחזקת – תינוק שנשבה

1.   זוהי הודעה ובקשה דחופה ובהולה לשחרורו של אחי הקטן י' חביבי אשר נחטף בידי רות מטות פקידת סעד ובאישורו של השופט אורי בן דור שופט בית המשפט לנוער בירושלים.

2.  אני החתומה מטה אודליה חביבי אחותו הבכורה של י' אחי ונשמתי היקרה מבקשת מבית המשפט ליתן צו מיידי לשחרורו של אחי י' היקר אשר מוחזק בכפייה ובניגוד לרצונו בידיי רשויות הרווחה תוך קבלת גושפנקא חוקית לכאורה על ידי השופט אורי בן דור שופט בית המשפט לנוער בירושלים.

3. כניצולת שואה ובת למשפחה ניצולת שואה אשר בוצעה כנגדי וכנגד משפחתי על ידי יהודים בארץ ישראל אני מתריעה בפני המכותבים ובפני כל העולם ומניסיון אישי רע ומר אשר חוויתי על בשרי מאז הייתי בת 8 !!!.

4.  על בשרי חוויתי חוויה קשה מנשוא כאשר נחטפתי בגיל 8 על ידי פקידת הסעד רות מטות ללא שום סיבה אמיתית וללא צו משפטי חוקי עשרות פעמים. רות מטות ובית המשפט לנוער השופט אורי בן דור הרסו את חיי ורצחו את ילדותי. לא רק זו אלא אף את נעורי ואת תומתי ואת נפשי ונפש כל בני משפחתי.

5.  ואליך השופט אורי בן דור אני פונה ומבקשת ממך להעז ולהישיר לי מבט בפעם הראשונה בחיי ואם יש עוז בלבך ולהתעמת עימי על כל השקרים אשר אישית ספגתי ממך בלשכתך המפוארת כאשר הנך מעוות ומסלף את דברי אשר כל אשר ביקשתי ממך כילדה וכקטינה היה השב אותי לחיק הורי ולחיק משפחתי האהובה.

6. חלפו להם 12 שנים כיום אני בוגרת יותר ומנוסה מאוד ולא תמיד מסיבות חיוביות. על בשרי חוויתי שואה אשר כל חיצי הזעם והשנאה שלי מופנים אליך. הרסת אותי הרסת את חיי והרסת את הורי ואחי. דם אחיי ודם הורי ודמם של עשרות מחברי וחברותי למתקני הכליאה של הרווחה וביהמ"ש על ידך וממך אותם אבקש.

7.  אותי החזקת בכפייה ובניגודו לרצוני כך עשיתי גם לאחיי. והחמור מכל את אחי הקטן י' אישרת לחטוף והינו בשבי מזה כשלושה חודשים. על לא עוול בכפו ובוודאי שעל לא עוול בכפם של הוריי.

8. אתה אולי תצליח בימים הקרובים להתחמק מאחריות על פשעיך ומעשיך הנלוזים והנפשעים. אך תזכור רק דבר אחד פעוט. חכמים אמרו סוף גנב לתליה. יבוא יומך. את הזיכרונות הקשים שלי מהחוויות המשפילות אותן חוויתי בחיי לא אשכח. גם יהודה וח' לא שוכחים. והאמן לי גם י' לא ישכח. את דמם ונפשם מידך אבקש.

9. בגללך הוכתי, הושפלתי, הופשטתי, הוחזקתי בצינוק פעמים אין ספור, נשפטתי, אנסתם את נשמתי וכגופי והגרוע מכל לא נתתם לי שום אור של תקווה. ובכך אני מאשימה בעיקר את אוטם לבך משמוע וטחות עניך מראות.

10. אני זוכרת את המראות, הקולות, הבכי האין סופי, ההתמוטטויות בלשכתך, התחנונים וההשפלה אותן חוויתי יחד עם הורי ואחי פעמים אין ספור.

11. עכשיו ממש ברגעים אלו בשעות לילה הקטנות כשאתה ישן שנת "ישרים" אני אינני יכולה לישון. שנים רבות שאנני ישנה כלל בלילות. לילות אלו היו מפלטי היחיד במסכת היסורים אותה עברתי בגינך. אתה וחבריך בביהמ"ש המורם מעם כביכול בצעתם פשעים רבים כנגד עשרות אלפי משפחות בישראל. אני לא אשכח ולא אסלח. עד טיפת דמי האחרונה אספר את מעלליך ומעללי חברך בכל העולם. כיצד עיגנתם עדויות שקר של פקידות סעד כאמת משפטית גם כשהסתכלתי לך בלבן של העניים מטווח אפס היה ניתן לדעת בוודאות כי הנך יודע כי טיעוניהם בשקר וכזב מקורם.

12. את תרבות הכיסתוח והעלמת ראיות ובידוי ראיות ועיגונם כאמת משפטית כאשר הנך יודע שמשקרים והגרוע מכל כאשר הנך יודע שאתה וחבריך השופטים משקרים וכל זאת מבלי להניד עפעף לא אשכח לעולם. זוהי מלחמתי ומלחמת עשרות אלפי משפחות שהחלו להתעורר בשנים האחרונות. אנו קורבנות השואה הגרועה בתולדות האנושות. זוהי שואה של יהודים ביהודים המבדילים דם מדם בהבזק קולמוס של ביהמ"ש כאילו משם תצא תורה תוך ניצול ציני וחמור של אמון הציבור במערכת בית המשפט.

13. כשאני כותבת את מכתבי זה אני יודעת איזה התעללויות סבלתי ב"עזרתכם האדיבה" ומה עובר ממש ברגע זה על אחי י' היקר וח' אשר סובלים בצורה בלתי רגילה וזאת בגללך.

14.  יהודה אחי עוד מעט משתחרר מהכלא – כלא הרווחה. אני מאמינה שגם הוא יגיע לרגע אליו הבשלתי לאחרונה וזאת בזכות התעללותכם האחרונה באחי הקטן י'. הפצעים אשר כמעט והגלידו נפצעו מחדש והחלו שוב לדמם. הדם נשפך כיין וללא הפסקה. חבל רק שהנך חוגג שוב על הדם. זוהי איננה עלילת דם. זוהי מציאות עגומה ואמיתית אשר אני אודליה חביבי בת כביכול לעם היהודי שרק לא מזמן לפני ימים ספורים זכר את השואה אשר הייתה לפני כשישים שנה אבל השואה שלי רק החלה לפני 12 שנה ועד כה לא נגמרה.

15. רצחתם את ילדותי ועכשיו רצחתם את ילדותו של אחי הקטן י'. י' היה איתי ועם הורי בילינו יחד, צחקנו יחד, בכינו יחד והכי חשוב הינו למשפחה ובטרם התחלתי להנות ממה שילדיך ידעו וילדי קצינות ה אס.אס פקידות הסעד וכבר נפלה עלינו צרה חדשה. ושוב תחת חתימתך. חתימה שלא אוכל לשכוח לעולם.

16. עם הוריי לו ידעתי מחסור עם הורי ידעתי אהבה עד אשר לפתע פתאום באה רות מטות ופקיד הסעד יצחק יעקב יחד עם עשרות שוטרים דתיים לכאורה בהנחיתו של עופר שומר וחטפו באכזריות את אחי. אחי י' תוך שהוא יונק וניזון מחלב אימי היקרה והיפה.

17. את הרעל בו גורמי הרווחה השונים ניסו להרעילני הקאתי. אני יודעת כמה "רעל" תנסו להאכיל את אחי הקטן י'. זהו רעל המוחזק רק בלשכת הרווחה ובית המשפט למשפחה ולנוער. זהו אותו רעל  שנתתם לי ולאחי ולהורי ולעשרות אלפי משפחות בישראל.

18. במשך שנים כלאתם חפים מפשע בבתי כלא ומוסדות לחולי נפש.  אמנם כלאתם את גופנו אך לעולם לא את נשמותינו .

19. את הוריי ואחי הכנסתם לבתי סוהר ולבתי משוגעים ורצחתם משפחות שלמות חרף היותנו משפחה חמה ומלוכדת. הרחקתם אותנו זה מה והפרדתם אותנו זה מזה במשך שנים רבות וארוכות כל אחד במקום אחר. אבל אני אודליה חביבי ביתם של חיים וויולט חביבי הילדה הבכורה מתחייבת לגלות ולחשוף את הפשעים שלכם לכל העולם.

20.  זוהי חובתי האזרחית, חובתי המוסרית וחובתי כלוחמת לזכויות אדם אשר חוותה בגופה ונשמתה את השואה היהודית.

21. מכאן ומעל דפים אלו אני קוראת לכל באי העולם שחררו את אחי י' ואת שאר אחי ואת כל הילדים האומללים אשר זועקים הצילו יומם וליל החזירו אותנו ואותם לאלתר להורינו ולמשפחותינו.

22. אין זכות בעולם ולא הייתה זכות בעולם לאף אחד וזה כולל גם אתכם השופטים לנתק ולחטוף להכאיב להכות ולהתעלל באחי י' אחי היקר לא מהוריי ובטח שלא ממני. ובודאי שלא ממשפחתי המורחבת ומחברי.

23. אנחנו כמשפחה עוברים שואה בשבילנו יום הזיכרון לשואה היה עוד יום בגטו עוד יום בשואה. וכל יום עבורנו הוא שואה. שואה אשר ביצע אותה בית המשפט היהודי לנוער בירושלים בחסותו של השופט אורי בן דור ופקידת הסעד רות מטות ומרים בן עטר וכל פקידות הסעד והבאים מטעמם.

24.  על כן ולאור כל האמור לעיל אני אודליה דורשת בזאת ממך השופט אורי בן דור לשחרר את אחי י' היקר ולהורות לרשויות הרווחה ולבאים מטעמם להחזיר את י' להוריי חיים וויולט חביבי באופן מיידי.

25. אין בהצהרתי זו בכדי לגרוע את זכותי לתבוע אותך ואת חבריך לפשעים הרבים שבוצעו כנגדי תוך שימוש לרעה בכוח השררה ובסמכות אשר הוקנתה לך בטעות על פי חוק לתבוע אותך ואת חבריך תביעת פיצויים אדירה והעמדתך לדין פלילי בגין פשעים אלו ופשעים נוספים.

26. טול קורה מבין ענייך, תתעורר ותבין כי כל פושע יבוא לדין. כך למדת בפקולטה למשפטים וכך אמרת לאלו אשר שפטת. בהשבעתך בפני נשיא המדינה ובפני נשיא ביהמ"ש העליון ובפני הציבור כולו התחייבת לשמור על החוק ולשמור אמונים לחוק. זו הייתה שבועת שקר.

───────
אודליה חביבי

צפו בעדותה של אודליה חביבי על ההתעללות הקשה שעברה במעון הסגור והאימתני 'מסילה' בו נכלאה בניגוד לרצונה. שימו לב לפניה המבועתות והמבוהלות של אודליה כשהיא רואה שוב את המוסד לאחר שנים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

הלוקשים של העובד הסוציאלי מוטי וינטר

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 27, 2010


צפו בלוקשים, בהטעיות ובשקרים שהעובד הסוציאלי מוטי וינטר ממשרד הרווחה מאכיל את הציבור וחברי הכנסת. הוא טוען כי הוא יישם את דוח ועדת גילת, והולך עם הפנים לקהילה, בעוד שמספר הילדים שהוצאו מהבית בכפיה ע"י משרד הרווחה גדל והולך עם השנים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 4 Comments »

רוצים לנקום באנשים שלא מוצאים חן בעיניכם? יש שיטה חדשנית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מאי 17, 2010


העובדת הסוציאלית חנה סלוצקי: "דווחו בהמוניכם והגדילו את מספר העובדים הסוציאלים"

שיטה חדשנית שיובאה מאמריקה הגדולה להתנקם באנשים שלא מוצאים חן בעיניכם מיושמת בהצלחה בישראל – מוקד ארצי ירכז דיווחים על ילדים במצבי סיכון. התקשרו למוקד משרד הסעד ודווחו דיווחי שווא על השכנים שלכם שאיתם רבתם. דווחו למשרד הסעד שהשכנים מתעללים בילדיהם. האם את מורה או גננת ורבת עם אחד ההורים בגן או בבית הספר? התקשרי למוקד משרד הסעד ודווחי דיווחי שווא על "חשד" להתעללות בילדים. כך תצרי נקמה מושלמת וגם תגדילי את כח האדם במשרד הסעד על חשבון משלם המיסים.

ניקמו ואימצו

פיילוט שמופעל זה כשנתיים ב-22 רשויות יורחב ל-40 יישובים נוספים. המוקדנים יצוידו בערכה שתסייע להם להכריע בדחיפות המקרה. זה שנתיים מפעיל משרד הסעד פיילוט שמטרתו הסופית היא הקמת מוקד ארצי לקבלת דיווחים על ילדים בסיכון. מוקדנים שיקבלו הכשרה מיוחדת ויצוידו בערכה המיובאת מארצות הברית, יוכלו להגדיר מה רמת הדחיפות של כל מקרה ואם יש צורך בהתערבות חירום. במקביל יצרו במשרד גם תוכנית לאיתור יזום של ילדים במצבי סכנה. סוגיות אלו יידונו היום בכנס "התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון – מתכנון ליישום", שיקיים המשרד.

תכנית "מגן" הניסיונית, הפועלת מאז שנת 2008, מופעלת ב-22 יישובים שבהם מונה איש סמך מקצועי שתפקידו לקבל דיווחים ראשונים מהציבור הרחב ומגורמים מקצועיים ולבחון את ההתערבות הנדרשת. הפיילוט, יורחב בחודשים הקרובים לכ-40 יישובים נוספים. טרם הפעלת התכנית, הגיעו הדיווחים לטלפון הנייד של פקיד הסעד ברשות, מה שפגע ביכולת ובאיכות עבודתו. "זו הייתה התנהלות מזעזעת, כשבכל רגע יכול להתקבל דיווח ועל פקיד הסעד לרשום פרטים ולטפל – לא משנה היכן נמצא מה שגרם לטיפול לא מספיק טוב ופגע בטיפול פקיד הסעד בנושאים אחרים שתחת אחריותו", אומרת חנה סלוצקי, פקידת סעד ראשית במשרד הסעד.

אפשר להתנקם בשקט כי אין צורך להזדהות

על פי התכנית, כל דיווח שיתקבל במוקד על ידי אותו סמך מקצועי, יתועד ויטופל על ידי ערכה, מערך שאלות ופעולות שיובאו מארה"ב. המוקדן ייקח את פרטי הדיווח, וירשום את פרטי המדווח אם הוא מוכן להזדהות.

רבת עם המטופל שלך? התנקם בו, דווח עליו דיווחים שקריים

אם המדווח הוא איש מקצוע כמו פסיכולוג או פסיכיאטר, יתבקש אותו אדם להעביר גם דיווח בכתב. באמצעות הערכה – הכוללת בדיקות עם גורמי חינוך, רווחה ומשטרה – יבדוק המוקדן אם יש רקע קודם על משפחה או הורה, ויחד עם ראש הצוות יחליט מה רמת הדחיפות ואם יש מקום להתערבות חירום. מקרים בהם מעורבים ילדים בני שש או פחות מוגדרים מיידית כמקרים ברמת דחיפות גבוהה.

"סביב המוקד כתבנו גם נהלים באשר למשפחה שעוברת ממקום למקום, מה שקורה הרבה במקרים של משפחות המטופלות במשרד הסעד", אומרת סלוצקי, "המטרה היא לצופף את הרשת כדי להגיע לכל הילדים הנתונים בסכנה. זאת, תוך אחריות משותפת של כלל הגורמים כשהחזון הוא הפעלת התכנית בכל הארץ ויצירת מאגר אחד ארצי שיסייע בעבודה".

שר הסעד, יצחק הרצוג, יזם ועדה בין-משרדית שתפקידה לעסוק באיתור והגנה על קטינים נפגעי התעללות. הוועדה, שהגישה את מסקנותיה בחודש שעבר, קבעה שקיים כשל בשיתוף פעולה ובהעברת מידע מקדים בין גורמים שונים, שיכולים לסייע בזיהוי ילדים במצבי סכנה. על כן, יצרו במשרד גם תכנית לאיתור יזום של ילדים בסיכון.

הילד שלך נפל? משרד הסעד יאמר שאלו "סימני אלימות"

על פי תוכנית זו, המשרד יכשיר מערכות שונות שבהן ילמדו לזהות איתותי מצוקה שונים עוד בטרם יספר ילד על מצוקתו או יתגלו סימני אלימות על גופו. "הכשרות אלו יהיו משותפות לכל הגורמים, על מנת ליצור שפת עבודה אחידה – שפה שתדליק נורה בה יופיעו איתותים אלו וימנעו מאנשים לעבור לסדר היום", אומרת סלוצקי. בנוסף, הוחלט כי כל משרד הנוגע בדבר ימנה אדם שיהיה אחראי על נושא הגנת הילדים ברשות. אותם אחראים ירכיבו ועדה יישובית ובה כל מומחה יעביר חומרים שעל הגורמים הנוספים לדעת על קיומם, כולל גורמים טיפוליים שיחויבו על פי חוק להעביר כל חשד של קטין שנפגע.

"מצערת העובדה שבישראל יש ילדים שנופלים בין הכיסאות בשל היעדר מיומנויות בקרב אנשי המקצוע לזיהוי מצבי סיכון, והיעדר חקיקה המחייבת העברת מידע בין אנשי המקצוע והמנגנונים השונים", אומר הרצוג, "המלצות הוועדה מבטאות תפישה חדשה בהתייחסות לילדים במצבי סכנה. לא מדובר בבעיה נקודתית, אלא במכלול רחב איתותים ומצבים שעד כה לא נתפשו כמצבים מעוררי דאגה. לא עוד דיווח גרידא, אלא לקיחת אחריות אמיתית".

קישורים נוספים:

חובת הדיווח או חובת הניפוח? – סרטון על מורה שדיווחה דיווחי סרק נגד אם ובתה.

צפו בפסיכיאטרית אירנה חייטוביץ המאיימת על מטופלת בנקמה באמצעות דיווח שווא למשרד הסעד:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

פקידת סעד שמשמשת במקביל כעובדת סוציאלית משפחתית עוברת עבירה פלילית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אפריל 21, 2010


לשכת הסעד בגבעת שמואל – עבירה פלילית על פקודת הראיות וחשד למרמה והפרת אמונים

עובדת סוציאלית אשר פועלת כפקידת סעד לחוק הנוער, הרי מתוקף תפקידה זה, תפקיד אשר נוגד במהותו את תפקידו של העובד הסוציאלי המטפל, אינה יכולה לשמש במקביל כעובדת סוציאלית משפחתית משום שאז היא עוברת עבירה פלילית הן על פקודת הראיות וכן קיים חשד כי בוצעה עבירה על סעיף 284 בחוק העונשין – מרמה והפרת אמונים.

לאחרונה נתקלנו במקרה בו פקידת סעד לחוק הנוער בגבעת שמואל, אפרת לביא, שימשה במקביל כעובדת סוציאלית משפחתית ועברה בשל כך עבירה פלילית על החוק.

בעקבות פיגוע חבלני לפני מספר שנים, בו נהרגה סבתא, אותה פקידת סעד, עובדת משרד הסעד בגבעת שמואל הגיעה למשפחה על מנת "לסייע" למשפחה וללוותה בקשייה. במהלך ה"סיוע" בו הורידה את כובע פקידת הסעד וחבשה לראשה את כובע העובדת הסוציאלית ה"מסייעת", אספה הפקידה מידע על המשפחה שמאוחר יותר השתמשה בו כנגד המשפחה לצורך עבודתה כפקידת סעד.

עברנו על מסמכים הנוגעים לאותה משפחה, בהם חתומה פקידת הסעד כעובדת סוציאלית משפחתית, ולחילופין, מסמכים אחרים בהם היא חתומה כפקידת סעד לחוק הנוער.

חוק הנוער (טיפול והשגחה) הוא חוק ארכאי

כך קבע שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בשבתו כשופט מחוזי כשפסק נגד פקידי הסעד בדיון על אשפוז בכפיה של נער (ענ"א 10329-06-09). אלו הם דבריו:

"…חוק הנוער הוא חוק ארכאי הבנוי טלאי על טלאי. ניסוחו אינו ברור, ולשם הדוגמה אציין כי כל הנושא של הכרזה על נזקקות אינו מופיע במפורש בחוק, ומי שקורא את סעיף 2(6) לחוק כפשוטו עלול להגיע למסקנה כי כל קטין בסכנת חיים בריאותית הוא בבחינת  ילד נזקק. הגיעה העת שהמחוקק, לו נתכנו עלילות החקיקה, יאמר את דברו ויתקין חוק חדש…"

מאחר וחוק הנוער הינו חוק מעורפל, עתיר פרצות, הרי הוא מקנה לפקיד הסעד את הכח לנצל אותו כפי ראותו וכך הוא מעצים את כוחו למימדים מפלצתיים. פקיד הסעד יכול להחליט רק על סמך דעה סוביקטיבית שלו, ללא כל ראיות, להוציא מיידית ילד מהבית, ללא פיקוח וללא צו שופט. פירוק המשפחה באופן מיידי יכול להתבסס רק על סמך עדות של הורה שאמר לפקיד הסעד בתמימותו שיש לו קשיים בבית, גם ללא ביצוע עבירה פלילית מצד ההורה ופקיד הסעד יפרש זאת כחוסר תפקוד הורי. בעוד ששוטר נדרש להציג ראיות בבית משפט, פקיד סעד אינו נדרש להציג ראיות. עפ"י חוק הנוער הדרקוני, מספיק שפקיד הסעד "סבור" שההורה אינו מטפל בילד כראוי, היא יכול לנתק אותו מילדו באופן מיידי.

הקלות בה פקידת סעד יכולה לקבוע גורלות בדיני נפשות ללא כל מגבלות מובילה אותנו למסקנה כי החסיון הנדרש מפני פקידת סעד הוא חסיון לחומרה, קרי, אסור בתכלית האיסור שמשפחה תטופל ע"י פקידת סעד, שאז דבריהם של האחראים על הקטינים באותה משפחה ישמשו כנגדם.

חוק שירותי הסעד הסמיך את פקיד הסעד לפעול כמו חוקר במשטרה

פקיד סעד לחוק הנוער הוא למעשה מעין שוטר, ותפקידו לחקור ולאסוף ראיות נגד פרטים במשפחה הגורמים לכאורה נזק לקטינים. הוא לא יכול לשמש במקביל כעובד סוציאלי שנותן טיפול משפחתי, שהרי המטפל מחוייב לחסיון והמטופל שם בו את מבטחו ומספר לו פרטים שלא היה מספר לחוקר במשטרה.

כאשר מתקבל דיווח על חשד להתעללות,  הזנחת קטין או תפקוד הורי לקוי (שימו לב שתפקוד הורי לקוי אינו עבירה פלילית, למרות זאת הוסמך פקיד הסעד ע"י החוק לחקור את המשפחה באין מפריע), מוזמן האחראי על הקטין לתשאול וחקירה ע"י פקיד הסעד. במקרים רבים, פקיד הסעד מדווח למשטרה על חשד לפלילים ואז ההורה נחקר פעמיים, פעם אחת במשטרה ופעם שניה בלשכתו של פקיד הסעד. על בסיס חקירתו את האחראי על הקטין, פקיד הסעד כותב תסקיר וחוות דעת למשטרה אם להגיש או לא להגיש כתב אישום. פקיד הסעד חוקר את האחראי על הקטין לאחר החקירה במשטרה וזאת על מנת לנסות לדלות ממנו מידע נוסף אותו לא מסר בחקירה במשטרה וכך להפלילו.

לפקידי הסעד ניתנה סמכות לחקור הורים וכל אדם אחר שאחראי על קטינים מכח סעיף 3 בחוק שירותי הסעד.

עפ"י סעיף 11 לחוק הנוער, היה ופקיד סעד "סבור", גם ללא ראיות כי לקטין נגרם נזק במשפחה, הוא רשאי להכריז עליו כנזקק ולהוציאו מהבית גם ללא צו שופט.

שני סעיפים אלו אם כן מראים כי פקיד סעד משמש כחוקר שתפקידו לאתר כשלים במשפחות ולהוציא מהן את הילדים, בעוד שמטפל משפחתי אמור לפתור את הבעיות במסגרת המשפחה בלבד ולא להוציאן החוצה, לעולם הרשויות.

חסיון עובד סוציאלי בפקודת הראיות

חנה סלוצקי – נותנת הוראה לפקידות הסעד לבנות אמון עם המטופל ואחר כך להפר אותו

סעיף 50א' בפקודת הראיות, עדות עובד סוציאלי (תיקון מס' 12) תשנ"ו-1996, קובע כי על עובד סוציאלי לשמור על חסיון אלא אם בית המשפט קבע שיש להפר את החסיון. סעיף זה בא למעשה להגן על המטופל. סעיף זה הוא לטובת המטופל כך שיוכל לסמוך על המטפל שלא יעביר את המידע המסווג לשלטונות החוק כמו משטרה וגם פקידי סעד !!!

החסיון הוא חסיון יחסי, קרי, הוא קיים כל עוד בית המשפט לא הורה לחשוף את המידע.

סעיף זה קובע כי:

(א)  עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו-1996, אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה.

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עובד סוציאלי.

החסיון אף מעוגן בסעיף 8 בחוק העובדים הסוציאלים – סוד מקצועי.

הפרת חסיון מטפל / מטופל היא עבירה פלילית.

עוד קבע השופט יצחק עמית בתיק שדן בחסיון מטפל / מטופל (ת.א  000995/05) את הדברים הבאים:

"…הדיסקרטיות והסודיות היא אבן הבסיס של הקשר הטיפולי, מעין אקסיומה ביחסי  מטופל-מטפל, אמון שהוא הכרחי כדי שהמטופל יסכים להיחשף בפני המטפל, והחשיפה בתורה, הכרחית לשם איבחון והתערבות טיפולית. המטופל אינו רגיל לחשיפה של עולמו הפנימי, ונכונותו לחשוף את המעיק עליו, נושאים עליהם אינו מעז לדבר אף בינו לבין עצמו, מבוססת על ההנחה שהדברים יישארו בינו לבין המטפל. המטפל מצידו, מעודד את המטופל לחשוף מידע פרטי ואישי, לעיתים אינטימי ביותר, תוך הבטחה לשמור על סודיות. יש הגורסים כי האמון שנוצר אצל המטופל בשל הבנתו כי "הסודיות מובטחת" היא קריטית כדי כך, שבלעדיה אין תקומה לקשר העדין והמורכב ביחסי מטפל-מטופל… "

"…מטופל החושש כי המידע שנמסר על ידו עלול להימסר לרשויות ולגרום לו נזק (כמו אישפוז כפוי, מאסר, שלילת רשיון או פגיעה במקום עבודתו), עלול להירתע מלפנות לטיפול או מלחשוף נושאים בטיפול. על רקע זה, יש הקוראים לצמצום המקרים בהם קיימת חובת דיווח…"

"…מטרת החסיון היא להסיר חשש מליבם של המטפל והמטופל, ובכך לעודד ולקדם את הטיפול. שומא על בית המשפט לבחון בקפידה בקשה לגילוי מידע המתמקד בדברים שנאמרו במסגרת הטיפול. עולם הטיפול (פסיכאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים) מודע לחובת הדיווח לרשויות החלה על המטפל במקרים מסויימים בלבד…"

כאשר פקיד סעד עובד כמטפל במשפחה הוא למעשה מבטל באופן מיידי את זכויותיו של המטופל לחסיון, ומפר בכך את חובת הסודיות באופן שוטף ובניגוד לחוק, זאת מאחר והמטופל חושף בפניו באופן רציף את בעיותיו, ועדויות המטופל עלולות לשמש לאחר מכן כראיות נגדו ע"י אותו פקיד סעד אשר מהווה רשות לאכיפת חוק כפי שהוסבר קודם לכן.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער, חנה סלוצקי, מודה בראיון לתקשורת, כאן בסוף הסרטון זה, כי פקידי סעד מתמרנים את המטופלים לתת בהם אמון, ולאחר שדובבו את המטופלים לספר להם על הקשיים עם הילדים, פקידי הסעד מפרים את האמון עם המטופלים.

סעיף 16 בחוק הגנת הפרטיות

גם סעיף זה רלוונטי לסוגיה המשפטית הזו. סעיף זה הדן בסודיות קובע:

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי. המפר הוראות סעיף זה, דינו –  מאסר 5 שנים.

עפ"י סעיף זה, פקידת סעד שמשמשת מטפלת משפחתית פורצת באופן ברוטאלי את הגנת הפרטיות של המטופל, שהרי הוא חושף בפניה, בפני רשות החוק את כל סודותיו. היא עלולה על סמך הקשיים אותם תיאר ההורה בפניה כמטפלת להחליט על דעת עצמה כי ההורה ו/או המשפחה שרויים בקשיים כאלו המצריכים הגדרת נזקקות לילדים, אפילו אם לא בוצע מעשה פלילי במשפחה, כי עפ"י סעיף 11 בחוק הנוער, מספיק שהיא "סבורה", גם ללא ראיות שקטין הוא נזקק, היא יכולה להוציאו מהבית מהרגע להרגע ללא צו שופט.

מרמה והפרת אמונים

נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק – הפרת אמונים של עובד ציבור היא פעולה שיש בה ניגוד ענינים

סעיף 284 בחוק העונשין מתייחס למרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, והוא קובע:

עובד ציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים.

סעיף 284 אינו מגדיר מהו מעשה המרמה האסור על פיו. למושג "מרמה" תינתן בהקשר הנדון, אותה משמעות שיש לו בסעיף 414 לחוק העונשין. מעשה מרמה, מתבצע, אם כן, כאשר אדם מרמה את זולתו בכוונה, קרי, להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל. האם העובדה כי פקידת הסעד, כאשר שימשה במקביל עובדת סוציאלית משפחתית ולא טרחה לציין בפני ההורה המטופל כי היא משמשת במקביל אף פקידת סעד לחוק הנוער כך שהדבר עלול ליצור ניגוד ענינים בטיפול מהווה עבירה שיש בה מרמה של המטופל?

בפרשת שמעון שבס שהורשע בהפרת אמונים, קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אהרון ברק את הדברים הבאים:

"האיסור הפלילי על הפרת אמונים בא לשמור על שלושה ערכים מוגנים":

  • אמון הציבור בעובדי הציבור: שמירה על תדמיתו של השירות הציבורי.
  • טוהר המידות של פקידי הציבור: שמירה על התנהגות הוגנת וישרה של עובד הציבור.
  • אינטרס הציבור, עליו מופקד עובד הציבור: וידוא שעובד הציבור יגשים את תפקידו כנדרש.

"הפרת אמונים משתרעת על מגוון של מעשים או מחדלים", אומר ברק, "אחד מהם הוא מצב בו מעמיד עצמו עובד הציבור במצב של ניגוד עניינים."

ברק מציין כי ניגוד העניינים  מתקיים כאשר הוא פוגע פגיעה מהותית באינטרסים המוגנים של העבירה: אמון הציבור בעובדי הציבור או טוהר המידות של עובדי הציבור או תקינות פעולת המינהל הציבורי.

בפסק דין נוסף עמד הנשיא ברק על הסכנות שבפעולות שיש בהן הפרת אמונים:

"הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת, הן מפרות את האמון של פרט בפרט, ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המינהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית".

בספר 'ניגוד עניינים במרחב הציבורי' מאת דפנה ברק-ארז, דורון נבות ומרדכי קרמניצר מתואר מצב זה באופן הבא:

"…ניגוד ענינים מתהווה אם וכאשר לבעל התפקיד, אותו עובד ציבור, יש ענין נוסף הקשור במילוי תפקידו או עניין שמושפע ממנו ושעלול לגרום לו לבצע את שליחותו בצורה טובה פחות מכפי שהיה מבצעה אילמלא עניין נוסף זה…

לכאורה, האדם המכהן בתפקיד הוא המתאים ביותר לדעת אילו עניינים ישפיעו עליו לרעה. למרות זאת אי־אפשר להותיר את ההחלטה בסוגיה בידי האדם הנוגע בדבר.

ראשית, בני אדם מתקשים לשפוט בענייניהם שלהם ללא משוא פנים, ולכן הם גם אינם השופטים המתאימים לקבוע אילו עניינים עלולים לפגוע בשיקול דעתם, או באיזו מידה הם יכולים להתגבר על ההשפעה השלילית האפשרית של העניין הנוסף.

שנית, לעתים העניין הנוסף עלול להשפיע על שיקולו של אדם בבואו להעריך אם הוא במצב של ניגוד עניינים.

שלישית, לעתים ניגוד העניינים הוא רק קצה הקרחון של התנהלות מושחתת של מי שפועל בניגוד עניינים. בנסיבות כאלה, אם נשאיר בידי האדם עצמו את הקביעה אם הוא בניגוד עניינים, יהיה זה כאילו נתנו לחתול לשמור על השמנת.

רביעית, מעבר לחשש מפני ההשפעה בפועל על החלטתו של האדם הנוגע בדבר, ישנו חשש מן האפשרות שהחלטתו לא תעורר אמון בנסיבות אלה.

על כן בסופו של דבר, הקביעה אם במצב מסוים יש ניגוד עניינים אינה יכולה להישאר בידי השלוח עצמו שעלול להיות נתון במצב זה. אמנם רצוי שהשלוח יהיה הראשון שיימנע מלפעול בניגוד עניינים, וכחברה אנו מצפים ממנו שינסה ככל יכולתו לנהוג בהגינות ובהתאם לחובת הנאמנות שלו. עם זאת הקביעה אם שלוח נמצא בניגוד עניינים אינה מסתיימת בהחלטתם של השלוח או הנאמן עצמם. היא אינה ניתנת לשיקול דעתם בלבד, ומכל מקום היא כפופה לביקורת שיפוטית…"

פקידת הסעד בגבעת שמואל – חשד להפרת אמונים מתוך ניגוד ענינים מוסדי.

פקידת הסעד בגבעת שמואל אשר מייצגת את רשויות האכיפה, הוליכה את המשפחה שולל בכך ששימשה במקביל עובדת סוציאלית של המשפחה. כאמור, עפ"י חוק זה, מרמה והפרת אמונים היא אף פעולה שיש בה ניגוד ענינים. פקידת הסעד הסתמכה בסמכויותיה כעובדת סוציאלית, כאשר ליוותה את המשפחה על מנת "לסייע" לכאורה בקשייה של המשפחה, זאת, כאשר במקביל היא דולה מידע על המשפחה והבעיות שלה, וכך המשפחה חשופה לגמרי בפני החוק משום שהחסיון הוסר ממנה כליל, שהרי פקיד סעד למעשה מייצג את רשויות החוק, ותפקידו לאסוף נגד המשפחות ראיות, אותן עדויות אותם השמיעה המשפחה בפניה כאשר פקידת הסעד חבשה לראשה את כובע ה"מטפלת" וה"מסייעת".

המחלקה לשירותים חברתיים

לשכת סעד בישראל מכונה כיום בשם "מחלקה לשירותים חברתיים". זהו למעשה שם מכובס המשמש כהסוואה לפעילות אחרת מאחורי הקלעים. מתחת למעטה השם המצועצע הזה "שירותים חברתיים" מתרחשת פעילות שאין לה שום קשר לשירותים חברתיים. מדובר בפעילות שיטורית של פקידי סעד אשר הגדרת התפקיד שלהם סותרת את מהות ההגדרה "שירותים חברתיים" משום שהם פועלים על תקן של משטרת רווחה, קרי אכיפת חוק ולא מתן שירותים חברתיים. אי לכך, פקידי סעד לא אמורים כלל לעבוד בתוך המחלקות לשירותים חברתיים אלא במחלקה הכפופה למשטרת ישראל. האינטראקציות בין פקידות סעד לעובדות סוציאליות אחרות במחלקה אינה אתית ואינה בריאה לא למשפחות ולא לילדים. אינטראקציה זו יוצרת יחסי חברות בין פקידות הסעד ועובדות הרווחה האחרות אשר מטבע הדברים, במסגרת שיחות חולין עלולות להעביר להן מידע חסוי שאינו מענינן.

קישורים נוספים:

ילדי רוסקו לרסיסים – על תביעת נזיקין נגד לשכת הסעד בגבעת שמואל

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 4 Comments »

ילדיי רוסקו לרסיסים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 20, 2010


תושב גבעת שמואל הגיש תביעת ענק נגד העירייה, בדרישה לפצותו ב-95 מליון שקל. לטענתו, דוח שהגישה לשכת הסעד לבית המשפט הוביל למאסרו ולפגיעה קשה בילדיו, שנותרו עם אימם פגועת הנפש. "במחי יד נהרסו חיי נער וילד רך בימים, חתכו עם סכין חדה את חבל הטבור של ילדיי ובכך נמנעה מהם האפשרות להתקדם", הוא טוען. העירייה: נגיב בבית המשפט.

אבישג בדש-זברו | ידיעות בקעת אונו

אב לארבעה מגבעת שמואל תובע 95 מליון שקל מהמחלקה לשירותים חברתיים בגבעת שמואל ומהרשות עצמה, כפיצוי על התנהלותם בעניין משפחתו בעבר. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, ונוסחה ע"י התובע עצמו.

לפי התביעה סיפק אגף הרווחה בגבעת שמואל דוח סוציאלי בלתי אמין לבית המשפט, כאשר זה עמד לגזור את דינו אם ירצה את עונשו בכלא או בעבודות שירות. בעקבות דוח זה, נטען, השתנו חייהם של כל בני המשפחה באופן טראגי, ותוצאותיו ממשיכות ללוות אותם.

"אפשר לקרוא לתביעה זו מכתב מצמרר, כאשר במחי יד נהרסו חייהם של נער וילד רך בימים, שהיו אמורים להתפתח ולפרוח. הנתבעות חתכו עם סכין חדה את חבל הטבור ובכך נמנעה מהילדים אפשרות להתקדם, להתפתח ולחיות", כתב האב בתביעתו.

התעלמות פושעת

לפני כשנתיים הסתבך האב בפלילים והועמד לדין בפרשת מרמה. לפני גזר הדין ביקשה השופטת דוח סוציאלי על מצב משפחתו מאחר וחששה לגורל ילדיו הקטינים בעת שירצה את עונשו בכלא. מהות טענתו של האב כעת, בתביעתו, היא שעל אף שהמצב בבית היה קשה – עם שני קטינים ואמם הסובלת ממחלת נפש – הציגו עובדי הרווחה דוח שממנו עלה כי המצב בבית טוב ויציב. בעקבות זאת החליטה השופטת לשלחו לכלא במקום לעבודות שירות, והדבר הוביל לפירוק המשפחה ולפגיעה חמורה במצבם הנפשי של הילדים. כך נטען בתביעה: "הדוח הסוציאלי הינו דוח שקרי ומגמתי שנכתב ונערך לבית המשפט העליון ביודעין ובזדון, ומתוך כוונה לגרימת נזק, ו/או בשוויון נפש לאפשרות לגרימת נזק במעשה האמור, ולחילופין בגרימת נזק ברשלנות כאמור". האב מציין כי "הדוח הסוציאלי סובל כרונית מהתעלמות פושעת ממה שהיה ידוע היטב לנתבעות".

לאחר שהוגש הדוח מטעם הרווחה בגבעת שמואל הגיש האב חוות דעת של מומחה מטעמו, מר דרור אורטס שפיגל, עובד סוציאלי בכיר במכון הישראלי להערכת מסוכנות. תקציר מסכנותיו היו כי "יציאתו של האב מתפקוד במשפחה תגרום כנראה בטווח הקצר ביותר את פירוקה. סביר להניח כי שני הבנים בעלי הצרכים המיוחדים יצטרכו להיות מועברים לפנימיות מתאימות, ולגבי האם יהיה צורך למצוא מקום מגורים מתאים. כל השלושה צפויים למשבר משמעותי קשה, משבר אשר את היקפו ואורכו קשה מאד להעריך".

בתביעה מתאר האב את השתלשלות חייו של בנו הגדול, שהיה בן 16 בעת שנכנס לכלא. "כבר מההתחלה בני לא ידע להסתדר, איך חיים ללא אבא, ללא משפחה, ונפל לחושך. אף אחד לא יכול להסביר מה זה אומר, וגם אני האב לא יכול להעביר את התחושה של נער, ספק ילד, בשנות הבגרות הקריטיות, וזה עוד עם הקשיים שכבר סבל מהם. הוא התכנס בעצמו, נתלש מהחיים". האב טוען כי הנער נותר חסר אונים, עבר בין בתים שונים ולא הצליח להיקלט במשפחה אומנת שאליה הופנה. אביו חיפש לו מבין כותלי הכלא משפחות שיארחו אותו, רק כדי שלא יסתובב ברחובות.

תקופה מסוימת התגורר הנער אצל דודו, אחי האב, שגם הוא סובל ממחלת נפש. הילד עבר בין קרובי משפחה נוספים, אך לא הצליח להיקלט באף בית. גם הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי בו הופסק לחלוטין. "הנתבעות שייצגו את הרווחה לא עשו כלום, לא דאגו לכלום בעבור בני", נטען בתביעה.

פקידת סעד לחוק הנוער בגבעת שמואל – אפרת לביא, חיפפה בעבודה וגרמה נזק לקטינים

עדיף למות

אחרי 11 חודשים השתחרר האב מהכלא ונפגש עם בנו. "מצבו ביב בכי רע", הוא מתאר, "ובחג סוכות האחרון, כשכל המשפחה התכנסה, הוא עשה מעצמו צחוק בפני כולם בכך שדיבר שטויות שאין להן כל בסיס. בצהרי יום המחרת התפרץ לסלון ואיים לרצוח את כולם על כך שצחקו עליו, לאחר מכן הסתגר בחדרו, ולעת ערב בצאת החג יצא מהבית ונעלם לכמה שעות".

מצבו של הנער המשיך להידרדר, עד שאושפז במחלקת נוער סגורה במרכז לבריאות הנפש גהה, שם הוא אמור לשהות תקופה ארוכה עד שמצבו יתייצב. גם הוא מוגדר כעת כסובל ממחלת נפש.

הבן הצעיר יותר היה בן 6 בעת המאסר. "הילד הכי יפה והכי חמוד בעולם נשאר במצב הלם וטראומה, ולא היו לו הכלים לבטא את זה ו/או לפרוק את זה, ובטח לא להתמודד עם זה", מסביר האב בתביעה, "בני חזר הביתה מהגן ומצא בית ריק. אין אבא, אין אח, אין כלום".

האב מתאר את כאבו של הילד ואת ההידרדרות במצבו: "בני נסגר בעצמו. לא הבין על מה ולמה כל זה קורה. למה אין אבא בבית. הוא פיתח חרדות קשות ובולטות". עוד מציין האב בתביעה כי אבחון שנעשה לילד בשירות הפסיכולוגי מטעם הנתבעות, כשנה לאחר שהאב נכנס לכלא, ובטרם שוחרר ממנו, מצביע על פיגור קל ועל החמרה קשה במצבו הרגשי.

לאורך התביעה מגנה האב את מסקנות הדוח הסוציאלי שניתן לשופטת במשפטו ומערער על אמינותן. הוא טוען כי פקידת הסעד לחוק הנוער לא עשתה דבר למען הילדים. בדוח נכתב כי הבן הגדול יותר ישתלב במשפחה אומנת ביישוב, אולם בכתב התביעה נטען כי "המשפחה האומנת כלל לא ידעה מי זה הילד ומה זה אומר לטפל בו. לאחר כחודש הוא מצא את כל הדברים שלו ארוזים מחוץ לדלת !".

במקום אחר בדוח נכתב כי הבן הקטן יישאר בטיפולה של האם, ונגד כך טוען האיש בתביעתו: "לאם יש נכות נפשית, איך בדיוק היא יכולה לתפקד כהורה? הנכות לא רק היתה ידועה ללשכת הסעד, הם גם פנו לביטוח לאומי בכתב שהאם אינה כיולה לתפקד. האם לבד צריכה הורה עבורה".

עם כניסתו לכלא הפסיקו הנתבעות ושירותי הרווחה את הקשר האינטנסיבי עם משפחתו, טוען האיש, "וזה כי כבר קיבלו את מבוקשן, להכניס את האב לכלא. בכל פעם שהאם פנתה עם קשיים לפקידת הסעד אפרת לביא נאמר לה שאם תמשיך להתלונן יילקח ממנה הבן הקטן. עקב כך שתקה האם, מאחר שכבר ידעה שהנתבעות הוליכו אותה שולל".

האיש, הסובל בעצמו מההפרעה הנפשית מאניה-דיפרסיה, מנסה בשנה האחרונה לאסוף את שברי המשפחה. הוא מתמרן בין בנו שמאושפז בגהה, לבין הטיפול בבנו הקטן הסובל מבעיות רבות לטיפול באשתו, ומתאר את המצב בבית כגהינום.

"אני האב מעורער בנפשי ובגופי", הוא מסכם את התביעה, "ומתמודד יום יום ושעה שעה עם מסגרת משפחתית קשת יום ושבירה. אני זה שמופקד על גידול וטיפול בילדיי, שעולמם רוסק לרסיסים, אם אפשר לקרוא לזה עולם בכלל. את האמת צריך לאמר כאן ועכשיו, עדיף למות מאש לחיות במצב כזה שבו הקטינים הילדים חיים, בעקבות הפשע שביצעו הנתבעות".

בשבוע הבא אמור בית המשפט להחליט אם לקבל את בקשתו לפטור אותו מתשלום אגרה עבור הגשת תביעת הענק.

עיריית גבעת שמואל מסרה בתגובה: "מטעמים של צנעת הפרט, לא נדון בנושא מעל דפי העיתון. כל התייחסות העירייה לנושא הועלתה בכתב ההגנה לבית המשפט".

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , | 15 Comments »

השעיות לא חוקיות של ילדים מבתי הספר

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 8, 2010


הורים, אם בית הספר השעה את ילדיכם בגין סיבות כאלה ואחרות כדאי שתדעו מה אומר החוק על כך.

מקרה שאירע בגבעת שמואל

שרונה קאפח – סגנית מנהל בבית ספר מורשת מנחם

שרונה קאפח, סגנית מנהל ורכזת חטיבה צעירה מבית הספר הדתי תורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל איימה על אמא בפניה לפקידת סעד לחוק הנוער אם זו לא תמסור לה דוח פסיכולוגי על בתה (ראו דוח בתחתית המאמר נופלים בין הכיתות). את הדוח הפסיכולוגי האבחוני, שרונה קאפח היתה צריכה לטענתה לצורך "מתן סיוע" לילדה. קאפח ציינה בהקלטה כי כאשר תקבל את הדוח תדאג לסייעת עבור הילדה. את הדוח היא קיבלה אך סייעת סירבה לתת. בדיעבד, מתברר שהדוח היה מיועד לצורך מעקב ופיקוח על הילדה ומשפחתה ולא לצורך סיוע לילדה במסגרת בית הספר, שהרי בית הספר הוא זה שמתקשה עם הילדה לא ההורים.

בעקבות הדוח הפסיכולוגי שעלה לאם בנזק כספי של 2500 ש"ח, נתן בית הספר את "הסיוע" הנדרש לילדה. ה"סיוע" התבטא בהטרדות חוזרות ונישנות במקום עבודתה של האם לקחת את הילדה באמצע יום עבודה ולבסוף הוגדל ה"סיוע", וזאת בדמות שתי הרחקות לא חוקיות מבית הספר.

במקום לסייע לילדה במסגרת בית הספר, שהרי הוא זה שמתקשה ולא האמא, איים שוב בית הספר כי אם האמא לא תיתן "טיפולים" מחוץ לבית הספר ועל חשבונה לילדה, הוא לא יוכל לקבלה בשנה הבאה. נבהיר כי טיפולי תרפיה מחוץ לבית הספר לא הוכחו מעולם, לא מציאותית ולא מדעית כבעלי השפעה על התנהגותו של הילד בבית הספר. סייעת אישית, טיפולי תרפיה במסגרת בית הספר ועל חשבון משרד החינוך (מתוקף חוק חינוך חובה), ובעיקר, והכי חשוב, גישה חיובית ולא מנכרת של צוות בית הספר כלפי הילד הוכחו כאפקטיביים ביותר.

סייעת אישית לילד הינו הליך המקובל בבתי ספר אחרים בארץ, שם ילדים שבית הספר מתקשה להתמודד איתם מקבלים סייעת אף ללא דוח פסיכולוגי. נציין כי בית ספר זה נותן סייעת לילד אחר, כל זאת על חשבון משרד החינוך והעיריה, כך נאמר לאמא ע"י אותו הורה, ואת האם ובתה החליטו לסמן בתכנית מאניפולטיבית, רוויית שקרים להרחקה לצמיתות מבית הספר.

הילדה לומדת כיום בבית בחינוך ביתי, והאם שהינה חד הורית איבדה שנת עבודה וחיה על חסכונות אוזלים והולכים, ללא כל מקורות מימון. נזק כספי אדיר למשפחה שנגרם ע"י שרונה קאפח, אגף החינוך הכושל בגבעת שמואל וכן ע"י משרד הסעד בעל התפקוד המאד לקוי.
נציין כי נגד משרד הסעד בגבעת שמואל הוגשה לאחרונה תביעת נזיקין על סך 95 מליון ש"ח ע"י תושב אחר בישוב בגין גרימת נזק לילדיו.

להלן שני מכתבי השעיה לא חוקיים אשר נשלחו ע"י סגנית המנהל שרונה קאפח לאימה של הילדה לאחר שלא מוצו כל האפשרויות הפדגוגיות, ביניהן מתן סייעת אישית לילדה כמקובל בבתי ספר אחרים בארץ.

מכתב השעיה ראשון

מכתב זה נשלח ללא ביצוע שימוע. הורים, כאשר בית ספר רוצה להרחיק את ילדיכם מבית הספר, הוא חייב לבצע שימוע להורים טרם ההרחקה, וזאת על מנת שיאמרו את דברם. בית ספר מורשת מנחם עבר על חוק זה ולא ביצע שימוע.

מכתב השעיה שני

בוצע אף הוא ללא שימוע, והפעם אף ללא חתימה של המנהלים, מכתב השעיה מזלזל שנכתב כלאחר יד ונשלח לאם לאחר שבית הספר קיבל גיבוי מלא מגורמי החינוך והסעד בגבעת שמואל.
מכתב שאינו חתום, אינו חוקי !!

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »