הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘רות מטות’

ח"כ ניסים זאב לאזרחי מדינת ישראל: "לברוח מן הרווחה"

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 2, 2014


710בישיבת הועדה לזכויות הילד שהתקיימה ב-31 דצמבר 2013, בנושא הקלות הבלתי נסבלת בה מוציאים ילדים מהבית, קרא מי שהיה סגן ראש עיריית ירושלים וממונה על תיק הרווחה בעיריית ירושלים, ח"כ ניסים זאב לאזרחי מדינת ישראל לברוח מן הרווחה, כי במשרד הרווחה גונבים ילדים.

את עמדתו הסביר מתוך נסיונו המר עם הרווחה, כאשר ליווה משפחות ונוכח לדעת כי משרד הרווחה נוקט בשיטת המקל והגזר:
"אתה מגיע לרווחה לבקש עגלת תינוק, יתנו לך עגלה אבל יקחו לך את התינוק", אמר.
"אתה מגיע לרווחה לבקש תנור, יתנו לך תנור, אבל גם יכניסו אותך לתוכו", הוסיף.
לדבריו, בארגז הכלים של הרווחה יש רק פטיש שחובט.

ח"כ זאב מחה על כי לא קיים מנגנון הרתעה, אכיפה, שפיטה וענישה של פקידות הסעד, וקרא להעמידן לדין.

לצידה של צפרא דוויק – יו"ר ארגון העובדים הסיציליאנים, ישבה העובדת הסוציאלית ממחוז ירושלים – רות מטות, אשר המיטה חורבן שלם על משפחה שלמה – משפחת חביבי, ורצחה את ילדותה של הילדה אודליה חביבי. רות מטות לא הועמדה לדין עד עצם היום הזה.

רות מטות ובתה ענבר בן יצחק מועסקות שתיהן בעיריית ירושלים כעובדות סוציאליות. נפוטיזם כבר אמרנו?

בהיותן מודעות לכך שלא קיים מנגנון שמעניש אותן, ממשיכות העובדות הסוציאליות להתפרע ללא רסן וללא גבולות, לצפצף על החוק ועל הנהלים, ולהמשיך להפעיל אלימות ממסדית, כל זאת תוך ניצול העובדה כי לא קיים מנגנון שיעצור אותן.

אנרכיה של עובדות הרווחה בועדה לזכויות הילד

בדיוק כפי שהן מבזות החלטות של שופטים, כך ביזו את ועדת זכויות הילד, כאשר קמו ועזבו באמצע הדיון וללא אישור, לעבר הבופה שחיכה להן באולם מופת בת"א. מדובר בתופעה סדרתית שיש לעקור אותה מן השורש, משום שגם בועדה לבקורת המדינה שהתקיימה ביולי 2012 עם ח"כ מרינה סולודקין ז"ל, עת החליט מבקר המדינה לפתוח בחקירה נגד פקידות הסעד, עזבו העובדות הסיציליאניות את הועדה בהפגנתיות וזלזול.
יו"ר הועדה לזכויות הילד, ח"כ אורלי לוי החליטה להגיש נגדן תלונה אך מנכ"ל משרד הרווחה, הפודל יוסי סילמן, הידוע בכינויו 'סילמנית' מנע זאת ממנה.
עיניכם הרואות, כי גם את אורלי לוי, הנשים המיליטנטיות הללו הצליחו לכופף, והאנרכיה חוגגת.

צפרא דוויק אמרה בראיון ליעל דן בגלי צה"ל כי "יכול להיות שצריך אומבודסמן". אומבודסמן הוא אותו מנגנון חיצוני שיפקח על פעולת עובדות הסעד ואף ינקוט בסנקציות כלפיהן, במידה ולא תעבודנה על פי מנהל תקין. אנו אומרים כי חובה שיהיה קיים מנגנון כזה, אחרת תיווצר אנרכיה וזכויות ילדים ימשיכו להירמס באופן ברוטאלי תחת גלגלי הקלגסיות הללו.
אנו טוענים אף כי כל פקידת סעד חייבת לעבור אבחון אישיותי אחת ל-5 שנים, משום שהמציאות מוכיחה כי ככל שהן נמצאות יותר זמן בתפקיד, כך בוחן המציאות שלהן מתערער והולך.

צפו בעדותו הנוקבת של ח"כ זאב ובמבטה הקפוא של עובדת הסעד רות מטות.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

עיריית י-ם ומשפחת אומנה ישלמו כ-מליון ש"ח לצעירה שעברה התעללות קשה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 18, 2011


ילדה בת 7 שנשלחה למשפחת אומנה חרדית בירושלים וגדלה בה עד גיל 11 עברה מסכת התעללות נפשית, פיזית ומינית. כעת, כשהיא בת 21, בית המשפט חייב את עיריית ירושלים ואת המשפחה לשלם לה פיצוי בן כמעט מיליון שקלים.

גוני נוי | מעריב

עיריית ירושלים תשלם לקטינה שעברה התעללות קרוב למיליון שקלים, בשיתוף המשפחה המתעללת – כך פסק שופט השלום גד ארנברג. פסק הדין ניתן במסגרת תביעה נגד משפחת האומנה, שהואשמה ברשלנות בטיפול בקטינה.

במסגרת פסק הדין חייב השופט את העירייה ואת משפחת האומנה שהקטינה שהתה אצלה מגיל שבע ועד 11 להעביר לידי התובעת פיצויים בסך כולל של 974 אלף שקל: 200 אלף שקל בשל ההתעללות הפיזית שעברה, 84 אלף שקל בגין טיפול פסיכולוגי ורפואי עתידי, 20 אלף שקל עבור נסיעות לטיפולים וסיוע לאחר ניתוח, 605 אלף שקל בגין הפסד השתכרות עתידי ו-65 אלף שקל עבור הפרשות פנסיה עתידיות. כמו כן פסק השופט כי הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות ושכר טרחה בשיעור של 20 אחוז מסכום הפיצוי.

התובעת, היום בת 21, טופלה בשירותי הרווחה של עיריית ירושלים ונשלחה לאומנה במשפחה חרדית בעיר. לפי כתב התביעה, הנתבעים לא מילאו אחר חובתם לספק לתובעת את צרכיה הבסיסיים והגנה פיזית ונפשית. התובעת טענה במשפט כי חוותה אלימות פיזית ונפשית, וכן נפגעה מינית על ידי אחד מילדי המשפחה. לדבריה היא נפלה קרבן למסכת ארוכה של התעללות והזנחה וחיה בתנאים פיזיים קשים.

נציגי העירייה טענו להגנתם כי אין לעירייה כל אחריות או אשמה כלפי התובעת. לדברי הנציגים, העירייה ובאי כוחה פעלו כראוי במילוי תפקידם ומילאו את חובתם ואת המוטל עליהם במסירות, לפי הדין וללא שום חריגה.

על פי גרסת העירייה, התובעת נמסרה למשמורת במשפחת אומנה עם שני אחיה הצעירים בעת שהייתה קטינה, בעקבות החלטת אביה. האב הגיע להסדר עם זוג האומנה ולאחר מכן פנה לעירייה בבקשה להכיר בהסכם. התנאים שהתובעת חיה בהם אצל משפחת האומנה, כך טענה העירייה במשפט, לא היו שונים מהמקובל בעולם החרדי, ומשפחת האומנה היא האשמה ביתר ההתרחשויות.

 
חויבה לדבר יידיש

התובעת סיפרה כי בשלוש וחצי השנים ששהתה במשפחת האומנה עם שני אחיה היא שוכנה בחדר קטן ונטול אוויר וספגה כינויי גנאי מאם המשפחה. סדיניה לא הוחלפו לאחר שהרטיבה במיטה, ולא ניתן לה להתקלח. עוד סיפרה התובעת כי חויבה לדבר יידיש, אף שהגיעה מבית דובר עברית. שערה נגזז בכוח, היא נאלצה לאכול אוכל שלא אהבה והיא ספגה מכות כאשר לא ידעה להשיב תשובות הנוגעות ללימודיה.

בפסק הדין כתב השופט ארנברג: "אני מאמין לגרסתה, אשר לא נסתרה, ולפיה התובעת עברה התעללות בבית המשפחה האומנת". בהחלטתו העיר השופט כי "העובדים מטעם העירייה היו יכולים וצריכים לצפות סיטואציה כזו, שבה משפחת האומנה תגרום לתובעת נזק אם היא אינה מטפלת בה ומשגיחה עליה כראוי".

השופט סיכם כי העירייה התרשלה בתפקידה, החל מהמלצתה על משמורת ובדיקת מסוגלות המשפחה האומנת, דרך חוסר ההדרכה למשפחה וכלה בפיקוח הרופף והשטחי. נוסף לכך פסק השופט כי האב לא מילא את חובותיו, ולכן קבע כי יש לקבל את ההודעה לצד ג' שהוגשה נגד האב.

מהעירייה נמסר בתגובה: "העירייה קיבלה בימים האחרונים את פסק הדין. נלמד את פסק הדין ונבחן את צעדינו בהתאם".

לפסק הדין בעניין פלונית ואח' נ' עיריית ירושלים ואח'

מאמרים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »