הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘פקידת סעד’

העובדת הסוציאלית המשוטטת אפרת לביא מגבעת שמואל

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 28, 2013


efratlaviתושבי גבעת שמואל, אם נפגעתם מן העובדת הסוציאלית אפרת לביא מלשכת הסעד בגבעת שמואל, אנא צרו עימנו קשר למייל myfamilythoughts@gmail.com

אפרת לביא נתבעת בימים אלו בבית משפט מחוזי בגין גרימת נזק נפשי כבד לקטין שהיה בטיפולה, נזק תמידי שהוא לכל ימי חייו, רחמנא ליצלן. המשפט מתנהל בדלתיים סגורות, ולכן תוכנו אינו מפורסם באינטרנט. פרטים על המקרה כאן בקישור הזה.

לנפגעים אחרים שפנו אלינו על מנת לתבוע גורמים אחרים במחלקה לשירותים חברתיים של גבעת שמואל (ובשמה האמיתי – מחלקת הסעד, כי ממתי "שירותים חברתיים" אמורים לבצע מעקבים וחקירות סמויות נגד משפחות), ואשר רוצים לעקוב אחר המשפט נגד אפרת לביא כדי ללמוד על התנהלותה של לשכת סעד זו – לא ניתן לדעת פרטים על המשפט שמתנהל נגד אפרת לביא, מאחר והוא מתנהל בדלתיים סגורות כדי שהציבור לא ידע על הנזק הנורא שעוללה הגברת הזו, זאת למרות שמדובר בעובדת ציבור וזכותו של הציבור לדעת על מי הוא מבזבז את כספי המיסים שלו.

הוצאת דיבה ופגיעה בשמם הטוב של הילדים והמשפחות

פקידת הסעד אפרת לביא פוגעת באופן סדרתי בשמם הטוב של הילדים והמשפחות ומוציאה דיבה רעה, זאת באמצעות תלונות שווא במשטרה, בולמוס אבחונים תוך השגת דוחות אבחונים חסויים בעורמה ובניגוד לחוק (הדיחה לדבר עבירה אשת חינוך שמסרה לה דוח חסוי בו אסור היה לה לעיין), איסוף חומר פיקטיבי שלילי על הילדים והמשפחות, ותיוגם של הילדים כ"ילדים בסיכון".

כל שיחה עם אפרת לביא יש להקליט ולתעד. הגברת המסוכנת הזו פירקה משפחה בת 6 ילדים להורים נשואים דלי אמצעים. פיזרה את הילדים במוסדות והותירה להורים רק את התינוק. כמו כן, לקחה מאם אילמת את תשעת ילדיה, פיזרה אף אותם בפנימיות והותירה לאם רק את הכלב.

אתגר חשיבה – היכן מסתתר אתר הבניה?

והפעם אתגר חשיבה עבורכם. לפניכם תמונה של שכונת מגורים. מצאו היכן מסתתר בתמונה אתר בניה.

מצאתם? גם אנחנו לא.

לאחרונה התקבל דיווח סרק בלשכת הסעד הידועה לשמצה של גבעת שמואל כי ילד בן 10 "נראה משוטט באתר בניה"…

"אתר הבניה" בו מדובר הוא זה המוצג בתמונה.

את דיווח השווא העבירה שכנה מוזרה שישבה ליד החלון ותצפתה את הילד (אגב כמעט 100% מן הדיווחים לרווחה בענין חוק הנוער מגיעים מנשים). מדובר בעורכת דין שעובדת עם משרד הרווחה, וכידוע לכם עובדי רווחה וגורמים חיצוניים כמו עוכרי דין ומכוני מסוגלות הורית שעובדים עם משרד הרווחה, דעתם משתבשת עם השנים וראיית המציאות שלהם מצטמצמת ומתעוותת.

עורכת דין זו כפי הנראה בשל עבודתה עם הרווחה, פיתחה במהלך השנים בוחן מציאות לקוי ולשכת הסעד מסרבת למסור את פרטיה של האישה המוזרה הזו.

DSC_0384

נציין כי במקרה אחר בישוב אחר הגישה עובדת סוציאלית לנוער תלונה במשטרה על אלימות במשפחה. אותה עובדת סוציאלית הלוקה כפי הנראה במחשבות שווא טורדניות שהתפתחו בשל עבודתה, הגישה תלונה שהיתה עמוסה לעייפה בגיבובי שקרים, וסיטואציות הזויות ובלתי אפשריות מבחינה ראייתית. כמובן שאותה עובדת סוציאליות לא הגישה שום ראיות, שהרי הן מתלוננות רק על סמך דילוזיות. אנו המלצנו לעורך הדין של אותה משפחה להגיש בקשה לבית משפט שיורה לאותה עובדת סעד לעבור אבחון פסיכיאטרי, כי הגברת פשוט ירדה מן הפסים.

וחזרה לענייננו.

עיניכם הרואות כי מדובר בבנין חדש שמאוכלס במשפחות וילדים, נמצא בקרבת בית ספר יסודי ותיכון.

לשכת הסעד בגבעת שמואל לא טרחה לצאת לשטח לבדוק אם אכן מדובר באתר בניה או בעדות שקר, כי עובדות סוציאליות אף פעם לא בודקות את המדווח מכמה טעמים: 1. הן תמיד מאמינות למדווח 2. הן אף פעם לא מאמינות להורים. 3. הן תמיד חושבות שההורים הם אנשים נחותים 4. הן ידועות כנשים שמחפפות בעבודה (רבות מהן נשים רפות שכל) 5. המטרה שלהן זה לא לסייע לילד כי אם להפליל את ההורים. במקום להודיע מייד לאמא על "אתר הבניה" כדי שתרחיק משם את הילד מייד, הם ביצעו חקירה סמויה במשך 10 ימים, כל זאת בידיעה (מנקודת המבט המעוותת שלהם) כי הילד "משוטט באתר מסוכן…", רשלנות לשמה !

על ה"טיפול" הן החליטו עם עצמן ועל דעת עצמן עוד לפני ששוחחו עם האמא  – מועדונית "לילדים בסיכון" (שוב הוצאת דיבה על הילדים), כמובן שסורבו, והן יודעות למה. לא נרחיב כאן במאמר זה על המועדוניות הללו של משרד הרווחה, אלא במאמר אחר.

ולמה הן החליטו על "הטיפול" לפני ששוחחו עם האמא? כי כמו שציינו, עובדי רווחה תמיד מאמינים למדווחים, ועבורם כל הורה מוכר לרווחה הוא הורה נחות, תת אדם וטמבל שדעתו לא נחשבת והוא בעל "תפקוד הורי לקוי"…

למה הן עושות זאת? כי המטרה של עובדות הרווחה היא לנפח את התיקים שלהן עם ערימות של מהתלות, בדיות, ולשון הרע על ילדים  באמצעות תיוגם כ"ילדים בסיכון", כל זאת כדי להוסיף לעצמם תקני כח אדם מיותרים על חשבון משלם המיסים.

לשכת הסעד בגבעת שמואל מיהרה להוסיף עוד שקר ודיבה רעה למסכת השקרים המנופחים המתוייקת בתיקים שלה, ובמקום "ילד ששיחק ליד בנין מגורים" רשום בתיקים שלה כי "ילד שוטט באתר בניה".

אגב לילד נאמר לא לשחק יותר באזור המצולם, מאחר ומדובר באיזור מסוכן ביותר משום שיש שם אישה מסוכנת שדעתה נשתבשה עליה, ואשר מתצפתת ילדים ומדווחת עליהם לרווחה, רחמנא ליצלן.

לשכת הסעד של גבעת שמואל

השוטטות של העובדת הסוציאלית אפרת לביא והתנהגותה הנאלחת כלפי חולת סרטן

לעומת הררי דיווחי השווא והשקר בתיקי לשכת הסעד של גבעת שמואל, אלינו לעומת זאת הגיעו דיווחי אמת מתושבי הישוב על העובדת הסוציאלית אפרת לביא שנראתה משוטטת ללא מטרה בחנויות שונות במרכז המסחרי בגבעת שמואל ליד העיריה, מקום העבודה שלה, לעיתים בשעות העבודה שלה.

באחד המקרים שוטטה בחנות כלי כתיבה והמוכרת דרשה ממנה בתקיפות לצאת מן החנות.

הדיווח החמור ביותר התקבל אצלנו מאם חד הורית חולת סרטן שעבדה למחייתה כמהנדסת ואיבדה את פרנסתה בשל התערבותה הבוטה של אפרת לביא שהמשיכה להציק לה ולרדוף אותה גם לאחר שלקתה בסרטן.

בתאריך 14.06.2011 בשעה 08:30 לערך בבוקר, נכנסה האישה לבית מרקחת בקרבת עירית גבעת שמואל על מנת לקנות חומר רפואי לקראת הניתוח הקשה להסרת הגידול הסרטני אותו עמדה לעבור ביום המחרת.

ליד הדלפק עמדה אפרת לביא שקשקשה עם הרוקח. אפרת לביא מתחילה את יום העבודה שלה בשעה 8 בבוקר, וכבר ב-08:30 היא יוצאת מן המשרד ומתחילה לשוטט בחנויות. לאפרת לביא לא היה ארנק כי אם צרור מפתחות וטלפון נייד. היא לא באה אפילו לקנות אלא סתם לקשקש ולרכל. הרוקח אף הוא החל לאבד את הסבלנות משום שרצה לתת שירות לאמא הלקוחה ואפרת לביא הפריעה לו. האמא עמדה והמתינה בסבלנות כשהיא מתפתלת מכאבים, אך אפרת לביא, למרות שראתה שהאם ממתינה, וידעה שהיא עוברת לעבור ניתוח ביום למחרת, הפנתה את גבה אל האם, והמשיכה בשלה לקשקש עם הרוקח.

לבסוף, האם שהמתינה זמן רב בתור פנתה לאפרת לביא ודרשה ממנה לחזור מייד למקום עבודתה. האם נזפה בה על שהיא מסתובבת בין חנויות באמצע שעות העבודה על חשבון משלם המיסים, כן, אתם תושבי גבעת שמואל, משלמי המיסים. אתם משלמים ארנונה ואפרת לביא שמשוטטת לה בשעות העבודה חיה על חשבונכם. זכות הציבור בגבעת שמואל לדעת איך מבוזבזים כספי במיסים שלו על עובדי ציבור בטלנים.

בתגובה, אפרת לביא הפטירה לאם שהיא "חוצפנית", והמשיכה לקשקש עם הרוקח. האם פנתה בשנית לאפרת לביא והזהירה אותה שאם לא תחזור מייד למקום ה"עבודה", היא תתלונן בפני מבקר עירית גבעת שמואל שהיא משוטטת באמצע שעות העבודה. רק אז אפרת לביא נטלה את מטלטליה, יצאה מבית המרקחת וחזרה ל"עבודת הקודש" במשרד הממוזג שלה. מאותו יום לא התקבלו יותר דיווחים על אפרת לביא מתושבי הישוב, קרי היא חדלה לשוטט במרחבי החנויות בשעות העבודה שלה.

מאחר ולאם לא היתה מצלמה באותו יום, היא לא יכלה לתעד את האירוע אך ניתן לבדוק את איכון הנייד של אפרת לביא במועד שצויין.

אז מה היה לנו כאן?

ילד שירד לשחק בשכונת מגורים לאחר שסיים את שיעוריו – חיפש אחר חתול בית שאבד לו, אסף זרדים לעבודת יצירה, הריח פרח, צפה בחיפושית, ועשה את מה שכולנו עשינו בילדות.

לעומת

עובדת סוציאלית שיצאה לשוטט ברחובות לאחר שלא סיימה את יום עבודתה – הפריעה לנותני שירות וללקוחות ממתינים, ו"טיילה" לה בין חנויות כבר בתחילת יום עבודה, כל זאת על חשבון משלם המיסים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

מחקר מכון חרוב קובע : משרד הרווחה פוגע בילדים באופן שיטתי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 25, 2013


בשנת 2011 פרסם מכון חרוב דוח מחקר אמפירי רחב היקף על ילדי ההשמה החוץ ביתית –  אלו ילדים שהורחקו מביתם בכפיה ע"י משרד הרווחה בתואנה (לרוב תואנת שווא) כי סביבתם ומשפחתם מסכנת אותם, והפנימיות ומשפחות האומנה ישקמו אותם.

אפילו אנו כאן בצוות האתר שיודעים כי העובדים הסוציאליים פוגעים קשות בילדים וגורמים להם נזקים ארוכי טווח, לא שיערנו שהמצב כל כך חמור. הזדעזענו עמוקות מתוצאות המחקר של מכון חרוב שקובע חד משמעית כי משרד הרווחה מתעלל בילדים באופן שיטתי ופוגע בהם ובעתידם לצמיתות.

ממצאי הדוח הקשים שהינם בגדר אסון לאומי, מחייבים הקמת ועדת חקירה ממלכתית מיידית ובחינה מדוקדקת של משרד מבקר המדינה את המחדלים הקשים והפשעים של משרד הרווחה. אנו נפעל להעביר דוח זה לועדה לזכויות הילד באו"ם על מנת שתתערב במצב בישראל ותנקוט במהלכי חירום לשינוי מיידי ודרסטי וטרפוד הנגע האיום הזה שמכונה משרד ה"רווחה".

hanna

נפנה אף בתלונה ל-OECD על מנת שיבדוק מדוע ישראל אינה ומעולם לא היתה מדינת רווחה עד עצם היום הזה,

ואיך קרה שישראל שבה אף העוני הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD התקבלה כחברה בארגון זה,

כאשר בפועל מדובר במדינת עולם שלישי, רפובליקת בננות ופפאיה,

שרוב תקציבי הרווחה שלה מבוזבזים על מוסדות סגורים, התעללות בילדים והנצחת העוני שלהם.

במחקר מכון חרוב נדגמו מעל 90,000 נערים ונערות בני 19, מהם 7,922 בני נוער אשר טופלו בכפיה ע"י משרד הרווחה בהיותם קטינים, בין אם טיפול כפייתי בקהילה באמצעות צו השגחה או איומים על המשפחות, ובין אם במסגרות ההשמה החוץ ביתית בהם נכלאו בפנימיות וטולטלו למשפחות אומנה.

המחקר שניטרל את מאפייני הרקע באמצעות שיטות סטטיסטיות מתקדמות, השווה בין ילדי הפנימיות לבין ילדים עם קשיים ורקע סוציו-אקונומי דומה, ואשר לא טופלו ע"י הרווחה. אלו היוו קבוצת בקורת של המחקר.

תוצאות המחקר המדעי הזה מוכיחות חד משמעית כי משרד הרווחה גורם נזק משמעותי לילדים, הן בקהילה והן מחוצה לה. הילדים שטופלו בכפיה ע"י משרד הרווחה נפגעו קשות מן הטיפול. לעומתם ילדים מרקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה לא נפגעו יחסית.

המחקר הזה נתמך גם ע"י מחקר MIT – המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, מחקר שדגם בשנת 2007 כ-15,000 בגירים וקבע באופן מובהק כי עדיף לילדים לחיות במשפחות המוגדרות ע"י העוסים כמשפחות "בסיכון" מאשר להוציאם מהבית (בארה"ב מרבית הילדים מורחקים מהבית למשפחות אומנה ולא לפנימיות), ראו מאמר על המחקר של MIT כאן בקישור הזה. מסמך מפורט יותר של מחקר MIT מובא כאן בקישור הזה.

מסקנה: משרד הרווחה מייצר חולי חברתי. באמצעות הפגיעה בעתידם של הילדים, משרד הרווחה הופך אותם גם כבגירים ללקוחות שלו, כלומר, באמצעות מנגנון שימור הלקוחות הזה מאז היותם ילדים, הוא לא מאפשר להם לצאת לעולם ממעגל התלות בעובדי הרווחה. כך הוא מעצים ומנפח את מצבת כח האדם של העובדים הסוציאליים.

סייג אחד למחקר חרוב: המחקר לא בדק את שיעור הילדים שהוזנחו ונפגעו פיזית ומינית במסגרות ההשמה החוץ ביתית של משרד הסעד, וכידוע שיעור זה הוא גבוה הרבה יותר משיעור הילדים הנפגעים בקהילה בתוך משפחות המוגדרות על ידי עובדי הסעד כמשפחות "בסיכון". אך מנתוני המחקר המורים על מצבם העגום של הילדים שהורחקו מהבית ניתן לאמר בהסתברות גבוהה שההידרדרות שחלה בילדים הללו בהיותם במסגרות משרד הרווחה מקורה בהזנחה והתעללות של עובדי הרווחה בילדים.

על פי תוצאות מחקר מכון חרוב יש להכריז באופן מיידי על מכלאות משרד הרווחה כאזורים מוכי אסון.

להלן הממצאים המזעזעים שהתגלו במחקר:

משפחות אומנה

omna

 

 

 

 

 

 

 

 

שיעור ילדי האומנה שנפתחו להם תיקים פליליים גדול ביותר מפי 2 משיעור הילדים בעלי רקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה.
שיעור הבנות באומנה שנכנסו להריונות לא רצויים וילדו לפני גיל 19 הוא מעל 10% !! בעוד בנות מרקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה כמעט ולא ילדו לפני גיל 19.

פנימיות משרד הרווחה

pnimiot

 

 

 

 

 

 

 

 

"אני מעדיף לגור ברחוב ולא לגור בפנימיה", כך אמר לי עובר אורח שהוכנס בכפיה לפנימיה מגיל 3 ועד גיל 18.

"התקופה הקשה ביותר בחיי היתה התקופה בפנימיה", כך אמרה באחת מהרצאותיה צופית גרנט שהוצאה בגיל 9 לפנימיה. היא סיפרה על חייה הקשים, על האדם שהתעלל בה מינית בילדותה אבל על הפנימיה שאף בה עברה תקיפה מינית סירבה לדבר למעט המשפט שצוין.

לא יאומן, מדובר בקטסטרופה של ממש:

רק 12% מבוגרי הפנימיות היו זכאים לתעודת בגרות !! שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב ילדים בעלי רקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה היה פי 3 מילדי הפנימיות.

למעל 30% מילדי הפנימיות נפתחו תיקים פליליים, פי 3 מן התיקים הפליליים שנפתחו לילדים בעלי רקע דומה שהצליחו לחמוק מידיו של משרד הרווחה ולא טופלו על ידו.

כ-14% מן הבנות שגדלו בפנימיה נכנסו להריון לא רצוי, יתכן שחלקן עברו מעשי אונס ופאדופיליה בפנימיה, זאת לעומת 6.5% מן הבנות בעלות רקע זהה שלא טופלו על ידי משרד הרווחה.

סידור חוץ ביתי אחר

סידור כגון מקלט/מחסה, דיור מוגן, הוסטל, דירת לוויין, מרכז חרום, מעונית, דירת המשך וקהילה טיפולית.

hutzbeiti

 

 

 

 

 

 

 

 

געוואלט, הנתונים זועקים לשמיים:

לכמעט מחצית מבני הנוער שהיו בסידור חוץ ביתי אחר של משרד הרווחה נפתחו תיקים פליליים לעומת 6.3% מבני נוער בעלי רקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה.

27% מן הנערות שהיו בסידור חוץ ביתי אחר של משרד הרווחה נכנסו להריון לא רצוי. האם בשל זנות? מעשי אונס? פאדופיליה? סמים? 27% !!

זאת לעומת 4% בלבד מן הנערות מרקע דומה שלמזלן לא היו בטיפול משרד הרווחה.

מוסדות חסות הנוער

hasuthanoar

 

 

 

 

 

 

 

 

שמע ישראל, המצב הגרוע ביותר הוא במוסדות חסות הנוער כמו מסילה וצופיה. עיניכם הרואות מן הטבלה את האסון, וכל מילה נוספת היא מיותרת.

נערה כמו הנערה שירן סוטירין שברחה ממוסד מסילה והעדיפה להעביר את חייה במקומות מסתור עד גיל 18 ידעה שהיא עושה את הדבר הנכון.

סידור בקהילה – מועדוניות ומעונות יום של משרד הרווחה

moadoniot

 

 

 

 

 

 

 

 

מסתבר שגם המצב בקהילה רע מאד.

רק 15% מילדי המועדוניות ומעונות היום של משרד הרווחה זכאים לבגרות, זאת לעומת 35% זכאים לבגרות בקרב ילדים מרקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה.

לכמעט 30% מהם נפתחו תיקים פליליים לעומת 10% בקרב ילדים מרקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה.

ביוני 2010 , בישיבת ועדת הכספים בכנסת אמרה דבורה מרחבי המפקחת על המועדוניות והמעונות מטעם משרד החינוך כי:

"במועדוניות שהחינוך לא שותף בהן, הילדים לא מקבלים את אותם מענים. כמו שחשוב המענה הפיזי והרגשי, חשובה מאוד השלמת הלימודים וההשכלה. אני לא מכירה  דרך אחרת לצאת מהמעגל החברתי הנמוך וליישר קו עם המיינסטרים של החברה חוץ מהשכלה. אני לא מכירה שום דרך אחרת", ציינה דבורה מרחבי.

מאמר על מועדוניות משרד הרווחה שגורמות נזק לילדים יפורסם בנפרד.

מסקנה: מקור הרעה החולה הוא משרד הרווחה עצמו. מדיניות העובדים הסוציאליים שרובם בעלי מוגבלות שכלית קשה, אנשים שאין להם את המסוגלות השכלית לגבש תכנית נכונה לטיפוח ילדים, מדיניות זו מביאה הרס וחורבן על הילדים.

haruvStudy2011

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 3 Comments »

עובדות משרד הרווחה – הסרטן של המדינה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 21, 2013


שיעור העובדות הסוציאליות בישראל גדול פי 3.5 משיעור העובדות הסוציאליות בארה"ב. עלוקות שמתפשטות באופן פראי כמו סרטן.

עבודה סוציאלית היא פח הזבל של האקדמיה. לא קיבלו אותן לאף פקולטה אז הלכו ללמוד עבודה סוציאלית – תחום לא יצרני שרק מנציח את העוני, הורס את מעמד הביניים ומחליש את המשפחות הישראליות העובדות.

בכל מקום בו הן נוגעות, משאירות אחריהן רק אדמה חרוכה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

מי היא העובדת הסוציאלית שתיסע לתאילנד על חשבון משלם המסים?

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 21, 2013


NivaMilnerושוב שחיתות שלטונית ממדרגה ראשונה במשרד הסעד הידוע לשמצה.

משרד הסעד שולח עובדת רווחה לבדוק את הילד חולה הסרטן במנזר בתאילנד, כדי להתערב בזכויות ההורים, לגרום נזק לילד ומשפחתו ולהשאיר אחריו אדמה חרוכה כמו שרק משרד הרווחה יודע.

מי היא עובדת הסעד שתיסע לתאילנד על חשבון משלם המיסים בנסיעה מיותרת ובזבזנית?

הן בטח רבות ביניהן כעת מי תיסע למדינה האקזוטית והשלווה, ותתחיל לעשות שם בלאגן ומהומה.

נשים פאשיסטיות.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

הילד הסודני בתחקיר עובדה – הפרה בוטה של סעיף 24 לחוק הנוער

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 9, 2013


עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער – חנה סלוצקי

התינוק הסודני בתחקיר עובדה של אילנה דיין הוא קטין נזקק שגדל במשפחת אומנה, ולכן, על פי סעיף 24 לחוק הנוער, אסור לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהויו.

עם זאת, כשפורסמה תמונתו בכל אמצעי התקשורת,  משרד הרווחה שתק, זאת משום שהתחקיר מקדם את משרד הרווחה ועושה לו שיווק טוב, לו ולמשפחות האומנה.

תחקיר עובדה בענין פרסומו של התינוק הסודני מהווה הפרה של סעיף 24 לחוק הנוער, ועבירה זו הינה עבירה פלילית.

נזכיר כי בשנת 2006 בוצע תחקיר של אילנה דיין ואורלי וילנאי על הזוועות שמבצע משרד הרווחה בנערות החוסות במוסד מסילה.

משרד הרווחה הצליח להוריד את התחקיר על מסילה מן הרשת בסחיטה ואיומים על תחקירני עובדה. כך כתב נחום עידו, דובר משרד הרווחה דאז:

"עורכי הכתבה לא  עשו שום מאמץ לטשטש את פניהן של הבנות החוסות ולעוות את קולן כנדרש על פי החוק… זו גם עבירה על חוק הנוער טיפול והשגחה ותלונה בעניין תוגש למשטרת ישראל".

משרד הרווחה פועל אם כן במדיניות של איפה ואיפה, כשנוח לו הוא משתמש בסעיף 24 לחוק הנוער, וכשלא נוח לו הוא יתעלם מסעיף 24 לחוק הנוער.

טובת הילד אינה עומדת לנגד עיניו של משרד הרווחה כי אם טובת המוניטין הידוע לשמצה שלו.

להלן סעיף 24 לחוק הנוער:

24. הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים (תיקון: תשכ"ח, תשמ"ח, תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ד, תש"ע, תשע"א)

א. אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין):
1. המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:
א. הקטין הובא בפני בית משפט;
ב. עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;
ג. הקטין ניסה להתאבד או התאבד;
ד. דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות;
ה. הקטין הוא בן משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירה או שחיתות מידות ואולם אין בכך כדי למנוע פרסום דמותו של בגיר שמייחסים לו עבירה;
ו. נעברה בקטין עבירת מין, עבירת אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו בסעיף 368א לחוק העונשין, למעט לעניין קטין שהוא נפגע תאונת דרכים או פגיעת איבה, כהגדרתן בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955‏ או מעשה טרור, או עד להם;
ו1. הקטין חשוד, נאשם או עד במשפט פלילי או שהוא בעל דין או עד במשפט אחר הקשור בעבירה לפי סעיפים 208, 214, 345 עד 352, 368ג, 374א או 377א(5) עד (7) לחוק העונשין;
ז. דבר המקשר קטין לבדיקה לגילוי נגיפי איידס;
ח. דבר המקשר קטין לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים;
ט. דבר בעניין מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטין בהליך משפטי, למעט דבר שגילויו אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותו של הקטין.
2. המפרסם תמונת עירום של קטין שמלאו לו 5 שנים ויש בפרסום כדי לזהותו.
א1. בסעיף זה –
"קטין" – קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הוא בישראל;
"בן משפחתו" – ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.
ב. לענין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים.

 

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

עובדת סוציאלית חנה סלוצקי מודה: העובדים הסוציאליים הם אנשים לא אמינים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 27, 2012


חנה סלוצקי היא העובדת הסוציאלית הראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה, והיא מוציאה ילדים מהבית בסיטונאות.

חנה סלוצקי היא עובדת ציבור, ערפדה שמוצצת את כספי משלם המסים, מצפצפת על חוק חופש המידע, ומסרבת למסור לציבור כמה ילדים היא משנעת מדי שנה מן הבית למוסדות סגורים, כאן בקישור הזה.

צפו בסרט "אחרי ההבטחה" – "After the promiss" , סרט המבוסס על סיפור אמיתי של אב אלמן הנלחם נגד רשויות הרווחה האמריקניות שחטפו את ילדיו.

בשל תלונות רבות של הורים שילדיהם הוצאו ללא הצדקה מן הבית, החליט לאחרונה משרד מבקר המדינה לפתוח בחקירה נגד משרד הרווחה בנושא זה. הורים שילדיהם נלקחו מהם ללא הצדקה ע"י עובדות סעד מתבקשים לשלוח את תלונותיהם למשרד מבקר המדינה, כאן בקישור הזה.

חנה סלוצקי מודה בסרטון הבא כי על ציבור ההורים אסור לתת אמון בעובדי הרווחה, מאחר ועובדי הרווחה מפרים את האמון שההורים נותנים בהם.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

דביל השנה – שר הרווחה משה כחלון

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 19, 2012


את אות דביל השנה לשנת 2012 העניק העיתון היוקרתי Moron (דביל) לשר הרווחה משה כחלון.

למרות ששנת 2012 עדיין לא הסתיימה, העיתון החליט להקדים את מתן התואר, מאחר וציון הדביליות של השר כחלון הגיע לרום כל כך גבוה, כך שהפער שנוצר בינו לבין המקום השני לא ניתן לסגירה עד סוף השנה.

אות דביל השנה ניתן לכחלון בשל כשלונו החרוץ בטיפול בבעיית חונטת העובדים הסוציאליים שממשיכה לגרום נזקים לציבור אזרחי מדינת ישראל בכל מישור אפשרי, במיוחד במישור של הריסת משפחות, וחטיפת ילדים ממשפחותיהם.

כידוע לכם משה כחלון הוא ממשפחה ברוכת ילדים ממוצא טריפוליטאי, גדל במקור בשכונת הסלבס גבעת אולגה (המקבילה הישראלית לשכונת בוורלי הילס). למרות שגר בשכונה מוכת פשע, עוני ואבטלה, לא טרח מר כחלון במסגרת תפקידו כשר הרווחה להפעיל מהלכים שישפרו את המצב החברתי והסוציו אקונומי של תושבי המדינה. נהפוך הוא, בקדנציה שלו חלה הידרדרות קשה בתפקודו של משרד הסעד הידוע לשמצה.

משה סילמן שהצית עצמו והלך לעולמו סימל במאבקו החברתי את קריסתה של מדינת הרווחה בעידן משה כחלון, שר הרווחה הכושל ביותר מאז הקמתה של מדינת ישראל.

כאן בתמונה למטה, משה כחלון עם שני חבריו הטובים, הרודן מועמר קדאפי וראש ממשלת איטליה, רודף השמלות סילביו ברלוסקוני.

מקור בכיר מסר למערכת האתר כי מועמר קדאפי ששמע על קבלת האות היוקרתי, התהפך בקברו לצד השני כדי לא לחטוף פצעי לחץ מאחר ומעמד הזה הלחיץ אותו מאד, וברלוסקוני התנזר שעתיים מנשים כדי לאכול בניחותא את המפרום והקוסקוס מעשה ידיו של כחלון.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

העובדת הסוציאלית חנה סלוצקי מסתירה מידע חיוני מפני הציבור

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 18, 2012


חנה סלוצקי היא עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה, פקידה שתפקידה לפרק משפחות ולחטוף ילדים מן הבית למוסדות סגורים, לכן היא אף פועלת בחוסר שקיפות ורומסת את זכותו של הציבור לדעת כמה ילדים היא חוטפת מדי שנה מהבית.

כאשר נשאלה בתכנית 'הכל דיבורים' ברשת ב' כמה ילדים היא חוטפת מדי שנה מן הבית, היא התחמקה מתשובה. (דקה 12:50 בסרטון)

הגברת סלוצקי מילאה פיה מים ולא רצתה להשיב על השאלה כמה ילדים מוצאים מדי שנה מן הבית.

במקום זאת זרקה מספר אחר שאינו קשור לשאלה. היא טוענת שבכל נקודת זמן נמצאים 160 ילדים במרכזי חירום, ולכן, יתכן והכוונה היא שמדי יום מוציאים מהבית 160 ילדים בצו חירום, אשר מועברים למרכז חירום, והילדים הקודמים ששהו יום קודם לכן במרכז החירום מועברים ממרכז החירום לפנימיות, וכך יוצא שבכל נקודת זמן יש 160 ילדים במרכזי חירום.

האזינו לתכנית 'הכל דיבורים', לברבוריה ולקשקושיה של עו"ס חנה סלוצקי הפאתטית:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , | 1 Comment »

מסע הצלב של העובדת הסוציאלית סימונה שטיינמץ

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 13, 2012


מזה תקופה ארוכה נטען ע"י ארגוני האבות הגרושים כי העובדת הסוציאלית הארצית לסדרי דין ממשרד הרווחה, ששמה סימונה שטיינמץ מתנכלת לאבות ומנתקת אותם מילדיהם.

צליבת האבות ע"י סימונה שטיינמץ אינה מתחילה ומסתיימת בסיפור קפקאי נקודתי של אב שנותק מילדיו. מתברר שמדובר בשיטה, במדיניות מכוונת של העובדת הסוציאלית הזו. כך גיגלנו במנועי החיפוש, ומצאנו אינספור מקרים בהם מואשמת העובדת הסוציאלית הזו בפירוק משפחות וגרימת נזקים. יום אחר יום קמים כפטריות לאחר הגשם בלוגים חדשים של נפגעי סימונה שטיינמץ, המתארים את מעלליה של הגברת הזו. באחד הבלוגים מיני רבים שמצאנו, היא מתוארת כבהמה מסואבת, ומאמר אחר מתאר אותה כבהמה מגדרית. מה שמציק במאמרים הללו הוא שצריך לתת יותר כבוד לבהמות, משום שבהמות לא מזיקות לאדם, הן רק מועילות לו, זאת להבדיל מעובדות סוציאליות אשר מסמלות את הנזק לחברה האנושית עלי אדמות.

נציין כי עובדת סוציאלית זו נתבעת בנזיקין כיום בבית משפט אמריקאי בגין נזקים שגרמה, זאת משום שבתי המשפט בישראל הם מושחתים, ופוסקים לטובת העובדים הסוציאליים באופן עיוור, ללא דיוני הוכחות.

מדיניות הניתוק של הורים מילדיהם מבוססת לרוב על תסקירים שמגישות העובדות הסוציאליות לבתי המשפט לעניני משפחה ונוער. התסקירים, רובם ככולם מבוססים על "תחושות" ופרשנויות סוביקטיביות של העובדת הסוציאלית, ולא על עובדות. לעיתים תחלום העובדת הסוציאלית חלום רע על אותו הורה (ושלא תבינו לא נכון, הן ישנות מאד טוב בלילה), ובעקבות אותו חלום רע היא תרשום בתסקיר כי יש לה "תחושות", "התרשמויות" ו"אינטואיציות" כי ההורה אינו מסוגל לגדל את ילדו.
פירוט נוסף על סימונה שטיינמץ, והחלום הרע שלה ראו כאן במאמר הזה.

להביט על עצמן במראה הן לא מסוגלות, שמא תישבר המראה מרוב כיעור פנימי, ואז קורים מקרים טראגיים כפי שקרה בפרשת התינוקות התאומים שטולטלו, פרשה בה היתה מעורבת הסבתא של התאומים שהינה עובדת סוציאלית בכירה לסדרי דין. זהות הסבתא מובאת כאן בקישור הזה.

העובדות הסוציאליות לסדרי דין "מטפלות" (מלשון "חכה חכה אני אטפל בך") גם בקשישים חסרי ישע, אותם הן זורקות לבתי חולים פסיכיאטריים ומוסדות סגורים, כפי שקרה למשל במקרה של העובדת הסוציאלית ענבל בורנשטיין שנטפלה לקשישה חסרת ישע, הפעילה עליה תחבולות של אמפטיה מזויפת עד שהצליחה לכלוא את הקשישה במוסד, רק בשל סכסוך שכנים, כאן בקישור הזה.
לקשישים חסרי ישע אין קול, הם לא יודעים להשתמש באינטרנט, ואנו כאן נהיה קול הזעקה שלהם.

נציין שוב שעבודה סוציאלית אינו מקצוע, כי אם הכלאה לא טבעית של מספר מטלות כולבויניקיות, שאותן יכולה לבצע פקידה רגילה, ואולם על מנת ליצור להן לובי חזק, העובדות הסוציאליות השתלטו על תפקידים פקידותיים שונים, כך שלמעשה מדובר בפקידות בעלות כח וסמכות. המושג "עבד כי ימלוך" מיושם כאן באופן הבולט ביותר, משום שמרבית העובדות הסוציאליות הן נשים שלא הצליחו להתקבל לפקולטות אחרות באוניברסיטה, זאת בשל מנת המשכל הנמוכה שלהן.

מספר העובדים הסוציאליים העצום בישראל הוא בגדר שערוריה. שיעור העובדים הסוציאליים בישראל גדול ב-350% משיעור העובדים הסוציאליים בארה"ב.

נדגיש כי 90% מן העובדים הסוציאלים הן נשים, זאת משום שגברים שמכבדים את עצמם, יודעים שעבודה סוציאלית אינה מקצוע, ויבחרו לעבוד במקצוע אמיתי שמועיל לזולת. את עבודת הקודש האמיתית עושה כל אדם שמקים עסק ומעסיק עובדים בעסק. כך הוא מוריד את רמת האבטלה במשק, ומעלה את הצמיחה.
המאמר על המנגנון המנופח של העבודה הסוציאלית מסביר כיצד עובדים סוציאלים מנציחים את העוני, ומרחיבים את מעגל הנזקקים כדי לייצר לעצמם עבודה מלאכותית יש מאין.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , | Leave a Comment »

זהירות !! עובדים סוציאלים מתחזים לפסיכולוגים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 30, 2012


לפני כחודש סיפרה לי חברה כי שוחחה באוטובוס עם סטודנטית לעבודה סוציאלית. הסטודנטית אמרה לה שהיא די מאוכזבת מהלימודים. היא התכוונה לעבוד בעבודה סוציאלית אמיתית שהיא סיוע ושיקום כלכלי של הפרט, כמו סיוע במציאת עבודה, סיוע בקצבאות וכו', אבל מאחר וכל הנושא הזה עבר למוסד לביטוח לאומי אז לא נותרה כמעט עבודה לעובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה, ולכן, כדי שלא יפוטרו מחוסר עבודה, אזי תכולת העבודה שלהם עברה מעין מטה מורפוזה, ועתה רבים מהם מתפקדים על תקן "מטפלים" – מטפלים משפחתיים, מטפלים זוגיים, תרפיסטים, וגם מטפלים פסיכותרפיסטים.

עד כאן דבריה.

מאחר ולעובדים הסוציאלים ה"מטפלים" הללו אין כמעט לקוחות, שהרי משפחות בקשיים צריכות סיוע כלכלי ולא איזה "טיפול" עקר במעבדה, לכן פקידי הסעד ממשרד הרווחה שאף הם עובדים סוציאליים במקצועם, החלו לכפות טיפולים כאלו על יחידים ומשפחות, תוך הפעלת סחיטה ואיומים שאם ה"מטופלים" הללו לא יעברו את ה"טיפולים" הכפויים הללו, אזי הם ינצלו את החוק שמגבה אותם, ויפעילו נגד המשפחות אלימות ממסדית כמו, הפקעת ההורות מהם, שלילת מפגשים עם ילדיהם ועוד.

אחד הטיפולים המאד אהובים על עובדי הסעד הם טיפולים פסיכותרפויטים. עובדים סוציאלים חסרי עבודה, עוברים איזה קורס קצר בפסיכותרפיה, ואז מוסיפים לקורות החיים שלהם את התואר "פסיכותרפיסט".
מה שהציבור אינו יודע הוא כי בעצם עובדים סוציאליים אלו עוברים על החוק בעבירה של התחזות, ובעבירות נוספות.

סעיף 9ב' בחוק הפסיכולוגים קובע כי:
"לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג מומחה".

פסיכולוג מומחה מוגדר בחוק הפסיכולוגים כ:
"פסיכולוג הרשום בפנקס הפסיכולוגים כבעל תואר מומחה בענף מומחיות שהוכר לפי חוק זה"

כלומר, על פי חוק הפסיכולוגים רק פסיכולוג מומחה רשאי לעבוד בפסיכותרפיה.

היכן הפרצה לכאורה בחוק? במילה "פסיכולוג". העובדים הסוציאלים מנצלים את הפרצה הזו לכאורה שאומרת שלפסיכולוג אסור לעסוק בפסיכותרפיה, אלא אם הוא פסיכולוג מומחה. לדעתם, סעיף זה נוגע רק למי שהוא פסיכולוג, ואינו נוגע למי שאינו פסיכולוג בהסמכתו. לדעתם, על פי סעיף זה בחוק, אם אתה לא פסיכולוג, אזי גם אם לא סיימת בית ספר יסודי, מותר לך לעסוק בפסיכותרפיה…

הפרשנות של העובדים הסוציאלים נשמעת לכם הגיונית? בוודאי שלא. לכן קיים בית משפט שיפרש נכון את החוק, ואל זה נגיע בהמשך המאמר.

סעיף 2א' בחוק הפסיכולוגים קובע כי:
"לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג ובהתאם לרישומו"
כלומר, עובדים סוציאלים שעוסקים בפסיכותרפיה, למעשה עוסקים בפסיכולוגיה.

סעיף 2ג' בחוק הפסיכולוגים קובע סייג על העיסוק בפסיכולוגיה, והוא:
"לא יראו בעיסוק בפסיכולוגיה פעולה שעשה אדם באקראי או במהלך עיסוקו במקצועו כדין ובתום לב"

הכוונה היא, ששיחות למשל הן סוג של טיפול פסיכולוגי, אבל אם למשל שוחחתי עם חברה עצובה ועודדתי אותה, והקשבתי לה, והכלתי אותה, יש בזה אלמנטים של פסיכולוגיה, אבל זה לא הופך אותי לפסיכולוג כי עשיתי זאת בתום לב, מתוך חברות טובה, והכי חשוב: לא הצגתי את עצמי כפסיכולוג.
מה שהעובדים הסוציאלים עושים לא נעשה בתום לב ובאקראי, משום שהם מראש מציגים את עצמם כפסיכותרפיסטים, כלומר מתחזים לפסיכולוגים, ואף דורשים עבור זה כסף.

ומה קבע בית המשפט המחוזי?

בערעור של פנחס פישלר נגד אתי דנינו ממכון שלם ע"א 3670-07 קבע השופט זאב המר על העיסוק בפסיכותרפיה כי:

"…קביעה כי כל אדם, גם שאינו פסיכולוג, יכול לעסוק בכך, היא בעייתית, בלשון המעטה, וסותרת, לכאורה, את הוראת סעיף 2(א) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, האוסר על מי שאינו פסיכולוג לעסוק בפסיכולוגיה…."

"…זאת ועוד; אם כל אדם רשאי לעסוק בכך, מכוח חוק יסוד: חופש העיסוק, אין כל משמעות לסעיף 2(ג) לחוק הפסיכולוגים…."

"…הפרשנות הנכונה היא שהפסיכותרפיה, בהיותה סוג של טיפול פסיכולוגי, חלות עליה הוראות חוק הפסיכולוגים. לפי סעיף 9(ב) לחוק זה, היא יוחדה לפסיכולוג קליני בלבד…"

"…קשה לקבל את הפרשנות, לפיה כל אדם רשאי לעסוק בפסיכותרפיה, מכוח חוק יסוד: חופש העיסוק, מלבד פסיכולוג, עליו נאסר הדבר בסעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים.
חיזוק לכך אני מוצא בעובדה, שבחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, על תיקוניו, אין התייחסות לפסיכותרפיה. נראה לי, שהמחוקק מניח שדיסציפלינה זו מוסדרת כבר בחוק הפסיכולוגים…"

אי לכך:
1. המכונים המנפקים תעודות פסיכותרפיה לכאלו שאינם פסיכולוגים מומחים, מנפקים למעשה תעודות לא חוקיות. בין המכונים הללו נמנים גם אוניברסיטאות. המקרה של ניפוק תעודה לא חוקית מטעם אוניברסיטה אינו חדש, ראו מקרה יאיר לפיד שקיבל תעודת "דוקטור" מאוניברסיטת בר אילן, ואפילו לא סיים בגרות.
קיים כאן חשד לעבירות הבאות:
עבירה על סעיף 120 לחוק העונשין:
"… מי שעשה, מכר או מסר חותם או חותמת או נייר המתחזים כרשמיים, דינו – מאסר שנה אחת…"
עבירה על סעיף 281 לחוק העונשין:
"… מי שמוסמך או נדרש על פי דין ליתן תעודה העשויה להשפיע על זכויותיו של אדם והוא נותן אותה בידעו שהיא כוזבת בפרט מהותי, דינו – מאסר חמש שנים…."

2. כשם שתעודת פסיכולוג או רופא מאוניברסיטה זרה אינה מוכרת בארץ, ויש לעבור בחינות הסמכה ישראליות על מנת לקבל את תעודת הרופא, כך גם התעודות הללו שמונפקות מן האוניברסיטאות לעובדים סוציאלים ואחרים אינן תקפות, בשל היותן סותרות את דרישות החוק הישראלי.

3. כל אדם שאינו פסיכולוג מומחה המציג עצמו כפסיכותרפיסט, יש להתלונן עליו במשטרה על:

עבירה על סעיף 415 בחוק העונשין, המדבר על "קבלת דבר במרמה", לפיו "המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים…". אדם שאינו מתחזה לאדם אחר, אלא טוען כי הוא טייס, או כי הוא פסיכולוג, ועל סמך טענות שקריות אלו מקבל טובות הנאה או תשלום עבור ה"טיפול" שלו, עובר על סעיף זה.

סעיף נוסף הוא סעיף 416 בחוק העונשין, המדבר על "קבלת דבר בתחבולה", לפיו "המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו מאסר שנתיים".

אם אותו עובד סוציאלי "פסיכותרפיסט" הוא גם עובד ציבור, קרי עובד רווחה למשל, אז יש להתלונן עליו אף על עבירה על סעיף 284 לחוק העונשין – מרמה והפרת אמונים:
"… עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים…."

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , | 2 Comments »