הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘פסיכולוגית רוני נדם’

דע את האויב

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 27, 2009


עובדי רווחה הם אויבי הילדים והמשפחות. עובדה זו מאששת העובדת הסוציאלית ופקידת סעד ראשית לחוק הנוער, חנה סלוצקי, אשר מודה כי מסוכן ליצור מגע עם שירותי הרווחה וכי עובדות רווחה הינן נשים לא אמינות שתפקידן, בין השאר, הוא להפר את האמון עם ציבור המטופלים שלהן, כמוצג בסרטון.

במאמר זה נתאר כללים להתנהגות מול עובדי רווחה כאשר הינכם באים איתם במגע, בעל כורחכם, ובמיוחד יש להיזהר מפקידות סעד, שהינן עובדות סוציאליות בהכשרתן.

אין להכניס עובדי רווחה אליכם הביתה

לעולם אל תכניסו עובדים רווחה לביתכם מיוזמתכם או מהסכמתכם אלא בצו בית משפט בלבד. עובד הרווחה המצוי עושה עבודתו מסיבה אחת בלבד: כסף. הוא צריך להתפרנס, ולכן יבצע את כל מה שהממונים יורו לו לבצע. כאשר מדובר בפקידת סעד, היא תבצע את הוראות המפקחת שלה, שהיא פקידת הסעד המחוזית.

מאחר וקיימות מכסות ויעדים שנתיים לפתיחת תיקים בלשכת הרווחה וכן להוצאת ילדים מהבית, עובדת הרווחה המקומית צריכה לעמוד בהם, שאם לא כן, היא תפוטר. כדי לעמוד במכסות הן מתפרסות על פני מוסדות החינוך ודורשות מן המורים והגננות לאתר להן ילדים עם בעיות למידה או התנהגות ממשפחות שנראות להן כמשפחות חלשות, עניות, חד הוריות וכדומה. משאותרו הילדים הללו, הן מתחילות בתהליך של מציאת פגמים באותן משפחות ותפירת תיק נגד המשפחות במסווה של תסקירים ודוחות שקריים על מנת שאת התסקירים הללו יוכלו להגיש לבית המשפט כדי להוציא צו נזקקות והוצאת הילד מן הבית.

את התסקיר שהן מגישות לבית המשפט הן צריכות למלא בחומר כתוב, ולכן הן מצידן חייבות לבצע אצלכם ביקורי בית, על מנת לכתוב בתסקיר כי הבית מוזנח, לא מסודר, לא מאורגן, באמצע שיפוצים שמסכנים את הילדים, כלים בכיור, כביסה על הספה, מקרר ללא מעדנים ועוד ועוד. לכן, אין להכניסן אליכם הביתה בשום מצב !!

לעולם אין לבטוח בעובדי רווחה

אפילו אם הן נראות נחמדות ולא מזיקות, זיכרו כי הנחמדות המזויפת שלהן היא מקור הפרנסה שלהן, הן זאבים במסווה של כבשים. הן תגענה לפתח ביתכם ותאמרנה לכם בחביבות כי "הן רוצות לעזור לכם", והצעד הבא הוא הוצאת ילדיכם מן הבית בצו בית משפט. זכרו שוב !! גם אם הן גרמו לכם לחבב אותן באמצעות התנהגותן נעימת ההליכות כלפיכם, זיכרו כי מדובר בתעתוע והן נחמדות אליכם כדי לשלוט בכם באמצעות "טיפולים" או לקחת לכם את הילדים.

לא תאמינו אילו טיעונים מגוחכים הן ממציאות לבית המשפט. הן מציגות זוטות כעובדות בעלות משמעות ומשכנעות שופטי נוער שרובם הם חותמת גומי שלהן, לאשר כל בקשה שלהן.

כך למשל, העובדת הסוציאלית אורלי רובין בן אסולין ממרכז החירום ויצו הדסים התלוננה כי אמא פרסמה את תמונות ילדיה הקטנים "ללא חולצה" באינטרנט, ומאידך אין לה שום בעיה שתינוקות עם חיתולי האגיס ללא חולצה יסתובבו בפרסומות.

לעולם אל תבטחו בעובדי רווחה !!

אין להסכים לטיפולים מטעם משרד הרווחה

חלק ניכר מתקציב משרד הרווחה מוזרם למשכורותיהם של "מטפלים" למיניהם, רובם שרלטנים וה"טיפול" שלהם גובל בהונאה משום שהינו חסר כל ביסוס מדעי. במקרים רבים, עובד הרווחה יציע לכם מעין "עסקת פשרה": הוא לא יקח לכם את הילדים ובתמורה, אתם וילדיכם תעברו טיפולים מטעם משרד הרווחה.  סרבו לכל "טיפול" כזה, משום שטיפולים אלו נועדו לאסוף נגדכם ראיות לכאורה.

מדובר בטיפולים אצל "מומחים" שעובדים עם משרד הרווחה. "מומחים" אלו מפרים את חוק החיסיון בין מטפל למטופל, עוברים על חובת הסודיות, ומדווחים לעובדי הרווחה על כל פרט ופרט שמסרתם להם. צנעת הפרט שלכם מופרת, והמעקב של עובדי הרווחה עליכם מאפשרת להם לשלוט בכם, לאסוף נגדכם ראיות לכאורה ולתפור לכם תיק בגין תפקוד הורי לקוי כביכול.

ה"טיפולים" הללו אף יפגעו במהלך החיים התקין שלכם ושל משפחתכם, משום שהם יגזלו מחייכם זמן יקר וכמובן גם כסף. אתם תיאלצו לבזבז זמן על פגישות עם ה"מומחים המקצועיים", להיעדר ממקום העבודה בשל כך, לארגן שמרטפות עבור הילדים בזמן שאתם ב"טיפול", ובכלל לשנות את כל אורח חייכם ולארגן אותם מחדש כך שייסובו סביב אותם "טיפולים".

הילחמו בהם באמצעות בית המשפט

בתי המשפט לעניני משפחה ונוער ידועים כחותמת גומי של עובדי רווחה, ומאשרים כמעט כל בקשה שלהם להוצאת ילדים מהבית באופן עיוור, ללא בדיקה וללא דיני ראיות.

על אף האמור לעיל, אם תסכימו לדרישותיהם של עובדי הרווחה ללא צו שופט, תעשו להם את החיים קלים יותר. אין לחתום על שום מסמך שלהם. רק בית המשפט יכפה עליכם לבצע "טיפולים". התנגדו לכל דרישה שלהם ל"טיפול". אלצו אותם להתנהל רק באמצעות בית המשפט, גם אם התוצאה ידועה מראש והשופט יתעלם מן הטיעונים שלכם ויאשר את הבקשה שלהם. בהליך משפטי תמיד קיים סיכוי (אמנם מזערי) שתנצחו אותם, בעוד שהסכמה לדרישותיהם ללא בית משפט היא מתכון בטוח לכשלון שלכם.

דברו כמה שפחות עם עובדי רווחה

כאשר לראשונה אתם נתקלים בעובדי רווחה, אתם תרצו להתפטר מהם כמה שיותר מהם, ואז באופן טבעי תסבירו להם מדוע אין צורך שהם ירדפו אתכם. היזהרו במה שאתם אומרים משום שכל מה שתאמרו ישמש נגדכם ובמרבית המקרים הם אף יעוותו את דבריכם.

אם כילדים, אתם עצמכם הועברתם לחסות המדינה, לעולם אל תציינו זאת בפני עובדים סוציאלים, משום שהם ינסו לאתר את התיק שלכם במשרד הרווחה כדי לדלות משם פרטים שליליים עליכם בילדותכם.

אם אתם עצמכם עברתם התעללות בילדותכם, לעולם אל תאמרו זאת לעובדים סוציאלים, משום שהם יסיקו מייד שגם אתם מתעללים. לכן, אין לאמר משפטים בסגנון של: "אני לא מתעלל, אני יודע מה זאת התעללות, משום שאני עברתי התעללות…"

עובדים סוציאלים נוטים לחשוב שכל ילד שעבר התעללות בילדות הופך אוטומטית להיות מתעלל בעצמו.

התנגדו לכך שעובד סוציאלי ידבר עם ילדיכם ללא נוכחותכם

עןבדים סוציאלים ירצו לשוחח עם ילדיכם לבד, ללא נוכחותכם, התנגדו לכך. הסכימו לשיחה רק בנוכחותכם ובנוכחות העורך דין שלכם. הקליטו את השיחה במלואה.

אבל מה קורה אם בית הספר מזמן עובד סוציאלי וזה משוחח עם הילד שלכם בבית הספר מאחורי גבכם? במקרה זה שילחו מכתב רשמי לבית הספר, בחתימת עורך דין, האוסר על בית הספר לאפשר שיחה של הילד עם עובד רווחה ללא נוכחות ההורה. נדגיש כאן, כי מוסדות החינוך מהווים הגורם העיקרי שיוזם פניות למשרד הרווחה, וזאת משום רצונם להתפטר ולהקיא מקרבם ילדים שאינם תואמים את דרישותיהם, וזאת ע"י המצאה של בעיות מלאכותיות הן בילד והן במשפחתו על מנת שמשרד הרווחה יוציא את הילד מהבית וכך באופן אוטומטי הוא ייפלט מבית הספר.

שימו לב כי עובדים סוציאלים מסתובבים באופן תדיר בבתי ספר על מנת לאתר ילדים עם "בעיות" לכאורה.

הסבירו לילדיכם על ההשלכות הכרוכות בהוצאה מן הבית

ודאו כי ילדיכם ידעו להתנגד לשיחה עם עובדת סוציאלית ללא נוכחות הורה, עו"ד ועם הקלטה. ידעו את ילדיכם לגבי ההשלכות השלילית של שיחה עם עובדת סוציאלית, ובמיוחד על התוצאה ההרסנית של שיחה בה הילד מדבר כנגד הוריו, שמשמעותה ניתוק טוטאלי מן ההורים, המשפחה המורחבת, החברים, חיות המחמד, השכונה, ופגיעה בהם ע"י זרים, כולל מתן סמים פסיכיאטרים בכפיה מטעם רשויות הרווחה.

אם ילדיכם בוגרים מספיק תאמרו להם כי אם הם יילקחו ע"י המדינה ויתלוננו יותר מדי על היחס של המדינה אליהם אז הם יאושפזו בכפיה במוסדות פסיכיאטרים סגורים.

מחקר אמריקני קובע כי לילדים הגדלים במוסדות הרווחה יש סיכוי להתעללות מצד האחראים עליהם פי 8 עד 10 מאשר במשפחתם הטבעית.

מכשיר הקלטה צריך להיות זמין תמיד

מרבית האזרחים אינם מייחסים מרצינות רבה מדי להתערבותם של שירותי הרווחה, וזאת מתוך מחשבה מוטעית כי התערבות המדינה היא זמנית והכל יבוא על מקומו בשלום תוך זמן קצר. הנחה מוטעית זו מונעת מהם להצטייד במכשירי תיעוד והקלטה ומאוחר יותר הם יצטערו על שלא תיעדו את כל המהלכים והשיחות עם העובדים הסוציאלים. יש להיות ערוכים לביקורים מפתיעים של עובדי רווחה ולהצטייד מראש במכשיר הקלטה עם מיקרופון רגיש שיוכל להקליט את דבריהם גם מרחוק.

אין למסור לעובדי רווחה מידע על טיפולים  פרטיים שלכם

אם ילדיכם עוברים טיפולים באופן פרטי, אין למסור לעובדי רווחה את זהותם של המטפלים וכל דוח אחר של המטפלים. בקשו מן המטפלים דוח בכתב על מצבו של הילד וחוות דעת עליכם כדי שאחר כך תוכלו לנפנף לעובדים הסוציאלים בדוח  החיובי (אך לא להראות אותו להם).

קישורים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , | 6 Comments »

אשפוז פסיכיאטרי – כמה זה עולה לנו משלמי המסים?

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 5, 2009


כמה עולה למשלם המיסים אשפוז פסיכיאטרי כפוי ומיותר של ילדים ואזרחים בוגרים, תוך הפרה בוטה של זכויות אדם וזכויות הילד?

חלק ניכר מן האשפוזים הפסיכיאטרים הכפויים של ילדים מבוצעים מיוזמתם של פקידי סעד לחוק הנוער, אלו הם עובדים סוציאלים ממשרד הרווחה אשר מעבירים דוחות לפסיכיאטר המחוזי בדבר המלצה לאשפז בכפיה קטינים בניגוד לדעתם ובניגוד לדעת ההורים. זאת בהסתמך על סעיף 11 בחוק הנוער בדבר אמצעי חירום:

א) היה פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להסמיך פקיד סעד להורות ללא הסכמת האחראי על הקטין, כי הקטין ייבדק בדיקה פסיכיאטרית או כי יאושפז בבית חולים, אך רשאי פקיד הסעד לנקוט אחת מאלה:

(1) לפנות בענינו של הקטין לפסיכיאטר מחוזי, על מנת שישקול אם להורות כי הקטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש.

(2) להביא קטין לבית חולים לשם בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, לצורך החלטה לפי סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש.

סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש מתייחס לאשפוז כפוי. (אשפוז כפוי הוא אשפוז בו מגיעים כמה בריונים ולוקחים את הילד חסר הישע בכח למתקן הכליאה פסיכיאטרי)

סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש מתייחס לבדיקה כפויה.  (בדיקה כפויה היא בדיקה במהלכה מגיעים כמה בריונים ולוקחים את הילד חסר הישע בכח אל הפסיכיאטר)

מתוך דוח של משרד הבריאות עולה כי:

בשנת 2007 דווח על 1,213,264 ימי אשפוז מלא בסך הכל (קטינים + בוגרים)

עלות ממוצעת ליום אשפוז כזה היא 1300 ₪, עלות שכוללת שכר לצוות, עלות הסמים והזריקות הפסיכיאטריות, עלות אחזקת המבנה וכן תשלומים לקבלני משנה שונים.

ובסיכום פשוט מדובר על כ- 1.6 מיליארד ₪ שמוזרמים מדי שנה לבתי החולים הפסיכיאטרים והמחלקות הפסיכיאטריות לצורך אשפוזים כפויים מלאים ומיותרים, כל זאת מכספי משלם המיסים.

IshpuzKafuyמוות של מאושפזים

בשנת 2007 דווח כי השהייה הממוצעת של משתחררים עומדת על 84 ימי אשפוז בעוד שהשהיה הממוצעת של נפטרים במהלך האשפוז עומדת על 1,241 ימי אשפוז. מאחר ומחלה פסיכיאטרית אינה מחלה פזיולוגית קרי האנשים שנכנסו לאשפוז הם בד"כ בריאים פזיולוגית, יוצא שמוות של נפטרים במהלך האשפוז מקורו בגורמים אחרים שקשורים לאשפוז עצמו ועל משרד הבריאות לבדוק, מה גורם למקרי מוות במהלך אשפוז פסיכיאטרי.

מסקנה: ככל שאתה מאושפז יותר זמן בבית החולים הפסיכיאטרי, סיכוייך למות שם גדולים יותר.

מסקנה זו מתחזקת עוד יותר מן הנתונים הבאים לשנת 2007:

87% מבין אלו שמתו בתוך בית החולים לא התאבדו אלא מתו בנסיבות אחרות שאינן ידועות, האם מתו כתוצאה מהידרדרות בבריאותם בשל תופעות לוואי של התרופות הפסיכיאטריות שנטלו? או האם כתוצאה מאלימות בתוך בית החולים? 13% הנותרים מתו כתוצאה מהתאבדות.

כפי שניתן לראות מהתרשים, יותר אנשים מתים בהיותם בבית החולים מאשר בהיותם מחוץ לבית החולים. (כ-60% מבין הנפטרים מתו בתוך בית החולים)

מסקנה: אם נכנסת לאשפוז פסיכיאטרי סיכוייך למות במהלך האשפוז גבוהים יותר מאשר סיכוייך למות מחוץ לבית החולים.

בתי חולים פסיכיאטרים אינם מרפאים, הם רק ממיתים.

___________________________________________________________________________________

קופסה שחורה – תחקיר של עמנואל רוזן וענת גורן על זוועות האשפוזים הפסיכיאטרים

חלק א'

חלק ב'

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 11 Comments »

התאבדותו המזעזעת של ילד בן 7 במסגרת אומנה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ספטמבר 10, 2009


גבריאל מאיירס בן 7 תלה עצמו במקלחת ב- 16 באפריל 2009, בעת שהותו במשפחת האומנה שבה שהה מזה כשנה.

בהיותו בחסות המדינה קיבל גבריאל הקטן בן השבע תרופות פסיכוטרפיות חזקות נגד דיכאון כמו Symbyax (סימבייקס, תרופה חזקה נוגדת דיכאון נגד ביופולריות, ובעיות דיכאון במבוגרים) התרופה בעלת תופעות לוואי של מחשבות אובדניות. התרופות ניתנו לדניאל בניגוד להסכמת הוריו, או בית משפט כפי שהחוק מחייב.

צפו בכתבה המדווחת על ההתאבדות המזעזעת הזו.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

אומבודסמן שיפקח על משרד הרווחה הוא כורח המציאות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ספטמבר 1, 2009


מאמר זה דן בהקמת אומבודסמן חיצוני ובלתי תלוי שיפקח על פעילויות משרד הרווחה. נחיצותו היא קריטית במיוחד כאשר מדובר בפיקוח על ילדים שהוצאו מביתם ע"י משרד הרווחה והפכו לחסרי ישע לחומרה, בשל היותם חוסים במוסדות סגורים מחוץ לבית, מנותקים בצו חוק הנוער מהוריהם ומהסביבה הקרובה להם ונתונים לחסדם של עובדי רווחה ללא כל אפשרות להביע את מצוקתם בפני העולם החיצון. הנושא חל גם על ילדים שאושפזו בכפייה במוסדות פסיכיאטריים סגורים.

העצומה להקמת גוף בקורת מתארת בצורה מפורטת יותר על הצורך המיידי בהקמת אומבודסמן.

מאמר זה מתייחס לילדים ונוער בלבד, ואולם בהמשך יש להרחיב את פעילותו האומבודסמן גם לגבי קשישים, חסויים, נכים, בעלי מוגבלויות שונות וחסרי ישע אחרים.

הצלחתו של גוף כזה תלויה בעיקר ברמת האוטונומיה שלו. ככל שיהיה אוטונומי יותר כך תגדל האפקטיביות שלו.

אומבודסמן אפקטיבי צריך לפעול בשלושה מישורים עיקריים: ביצועי, משפטי וחקיקתי.

אופי פעילותו של גוף זה תלוי במשתנים הבאים:

  • דרגת האוטונומיה.
  • רמת הניטרליות (אובייקטיביות).
  • היקף הסמכויות.
  • אופי ההתנהלות.
  • הפונקציונאליות.
  • הרכב הצוות.
  • הגוף הסטטוטורי אליו כפוף.
  • גודל המימון.

בשנת 2002 המליצה ועדת גילת על הקמת נציבות תלונות הציבור בנושא זה אך דבר לא נעשה בענין.

בשנת 2008 המליצה ועדת סלונים נבו על הקמת אומבודסמן חיצוני ובלתי תלוי שיפקח על פעילותן של פקידות הסעד לסדרי דין במשרד הרווחה, אך משרד הרווחה, שוב,  התעלם מן ההמלצה וטען כי הוא מפקח על עצמו בהצלחה יתרה…

בארה"ב קיימים כ-25 גופי בקורת חיצוניים כאלו עם סמכויות נרחבות, הפזורים ברחבי המדינות. חלקם הוקמו בשנות ה-80,
והם מכונים Office of Child Advocate – OCA

האפקטיביות שלהם שונה ממדינה למדינה בהתאם לדרגת האוטונומיה והסמכויות שלהם. קיימות מדינות בהם מתנהל האומבודסמן הן כגוף בקורת והן כגוף ביצועי, ובמדינות אלו דוגמת מדינת רוד איילנד פעילותו מניבה תוצאות מוצלחות. מאמר זה מסתמך בחלקו על הקיים בארה"ב, עם התאמות למציאות הקיימת בישראל.

כאמור, בהיות האומבודסמן גוף ביצועי, לכן, בנוסף להמלצות לשיפור, הוא אף ינקוט במהלכים מתאימים ליישום, בדומה לגופי הביקורת הפועלים בארה"ב.

הרכב הצוות

האומבודסמן צריך להיות כפוף לאחד משרי הממשלה. שר כזה יכול להיות השר הממונה על שיפור השירות לציבור, כיום מכהן בתפקיד זה ח"כ מיכאל איתן. ועדה ייעודית מטעם הכנסת תבחר את ראש האומבודסמן ואת שאר בעלי התפקידים מדי תקופה שתיקבע בחוק.

נושאי התפקידים יגיעו מן התחומים הבאים:

  • מתחום המשפט: משפטנים, עורכי דין ושופטים בדימוס, ואלה יהוו את מרבית אנשי הצוות. יטפלו בעיקר בחקירות, הגשת תביעות משפטיות, הגשת בגצים והצעות לחקיקה.
  • מן התחום הטיפולי: אנשי חינוך, פסיכולוגים, קרימינולוגים, חוקרי ילדים, עובדים סוציאליים וכו'. יגישו חוות דעת מקצועיות לבית המשפט ולגורמים שונים ויבצעו מחקרים בנושא.
  • מתחום האדמיניסטרציה: אישי ציבור ואנשי אדמיניסטרציה.

כל נושאי התפקידים המקצועיים צריכים להיות בעלי עבר נקי מקשרים קודמים עם משרד הרווחה במשך תקופה שתוגדר בתקנון הועדה לבחירת בעלי תפקידים, וזאת על מנת לשמור על צביונו הניטרלי של הגוף. למשל, עובד סוציאלי שהיה בעברו פקיד סעד או עבד בתפקיד אחר כלשהו במשרד הרווחה לא יוכל להיבחר לאומבודסמן אלא אם עבר תקופת צינון מסוימת. כנ"ל שופט נוער בדימוס לא יוכל לכהן בארגון אלא לאחר שעבר תקופת צינון כמוגדר בתקנון.

בעלי התפקידים ייבחרו עפ"י הקריטריונים הבאים:

  • קורות חיים המתאימים למהות התפקיד.
  • יעברו מבדקי אישיות עם דגש על אמינות ויושרה.
  • עבר ללא הרשעה שיש עימה קלון.
  • יעברו בדיקות רקע.
  • עבר והווה מקצועי ניטרלי ללא ניגוד אינטרסים.

סמכויות

על מנת לבצע את עבודתו באפקטיביות, על האומבודסמן להיות בעל סמכויות נרחבות כדלהלן:

  • גישה חופשית לכל חומר חסוי על כל ילד שהועבר לחסות המדינה מכל משרד רלוונטי: משרד המשפטים, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך, משטרת ישראל ועוד.
  • יכולת לבצע בקורת פתע בכל מוסד ממוסדות משרד הרווחה והמוסדות הפסיכיאטריים בהם חוסים חסרי ישע, ללא כל אתרעה מוקדמת.
  • יכולת לשוחח עם כל חסר ישע הנמצא בחסות המדינה ללא הפרעה וללא כל אתרעה מראש.
  • יכולת לתשאל עדים, שכנים שגרים בסמוך למוסד ואנשי מקצוע שונים אשר מטפלים בילד ומשפחתו ללא כל אישור מאף גורם וללא מחסום חיסיון.
  • גישה חופשית לכל חומר סטטיסטי, תיעודי וכו' הן של משרד הרווחה והן של משרד הבריאות בנוגע לחוסים על מנת לזהות מגמות, לבצע מחקרים ולהסיק מסקנות.
  • נקיטת הליכים משפטיים ו/או משמעתיים כנגד גורמי רווחה שאינם משתפים פעולה עם האומבודסמן ואינם מספקים לו מידע כנדרש, בדומה להליך הקיים כיום במשרד מבקר המדינה כאשר הגורם הנבדק אינו משתף פעולה.

תכולת עבודה

ביצוע חקירות

  • חקירת תלונות של הורים שהופקעה מהם המשמורת על ילדיהם באופן לא חוקי או שלא בתום לב או שלא לצורך ע"י רשויות הרווחה, ומתן חוות דעת נגדית לבית המשפט למשפחה ונוער במידה והתלונה נמצאה מוצדקת. הגשת תלונה במשטרה כנגד עובדי רווחה, במידה ונעשתה עבירה פלילית מצד אותם עובדים. נציבות תלונות הציבור אינה נותנת כיום מענה למשפחות שנפגעו מן המערכת כל עוד מתקיימים בענינן הליכים משפטיים, ולמעשה מתעלמת מתלונות אזרחים בנושא משום שהליכים משפטיים בבתי המשפט לנוער נמשכים לעיתים עד שהילד הופך להיות בגיר, קרי עד גיל 18. האומבודסמן, לעומת זאת, יוכל לפעול במקביל להליכים המשפטיים המתקיימים בעניינן של המשפחות.
  • חקירת תלונות הציבור בדבר תנאי אחזקתם של ילדים החוסים במוסדות משרד הרווחה,  במשפחות אומנה או באשפוזים פסיכיאטריים כפויים. במידה וקיים יסוד סביר להניח כי בוצעה התעללות או הזנחה בחוסים, יגיש האומבודסמן תלונה במשטרה נגד משרד הרווחה או משרד הבריאות. במידה והחקירה תמצא כי חסר ישע החוסה במסגרת משרד הרווחה נמצא בסכנה, יורה הגוף להעברתו המיידית של החוסה למסגרת אחרת.
  • הקמה מיידית של ועדת חקירה ציבורית בגין כל מוות לא טבעי של ילד שמת בהיותו בחסות המדינה, בכלל זה התאבדות של ילדים ונוער.
  • חקירת תלונות אנשי מקצוע המטפלים במשפחות ומדווחים כי פקידי סעד כופים עליהם להפר חובת סודיות רפואית ולספק מידע בניגוד לחוק זכויות החולה.
  • חקירת תלונות של מאומצים בגירים שהשירות למען הילד מסרב להפגיש אותם עם הוריהם הביולוגים.
  • חקירת תלונות פליליות שהוגשו נגד עובדים סוציאלים במשטרה, והמשטרה סגרה את התלונות בתואנות שונות.

פיקוח

  • פיקוח על כל מסגרות החוסים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות: פנימיות, בתי אומנה, מרכזי חירום, בתי מחסה, משפחות קלט ועוד, כולל ביקורי פתע ושיחות עם הילדים החוסים ללא הפרעת צוות המקום. האומבודסמן אף יפעיל קו חירום לילדים החוסים אשר יוכלו לדווח ולהתלונן על מחדלים או מעשי התעללות שנעשים במקום. האומבודסמן ישמור על אנונימיות המתלוננים ואף יפעיל תכנית הגנה על חוסים שהתלוננו מפני התנכלות מצד צוות המקום. הקו החם ישרת אף ילדים ובני נוער חוסים שברחו מן המוסדות.
  • כתיבת תסקירי חירום לבית המשפט להעברה מיידית של ילד שנמצא בחסות המדינה למסגרת אחרת, במידה וקיימת סכנה לגביו.
  • בקשה לבית המשפט לסגירה מיידית של מוסד שנמצא כי אינו ראוי למגורי אדם, אם בשל תנאי תחזוקה או תברואה או מגורים גרועים וכו'.
  • פיקוח על נהלי חקירות ילדים – לוודא שחקירות ילדים נעשות בהתאם לנהלים והילדים הנחקרים אינם עוברים התעללות נפשית או פגיעה רגשית מצד חוקרי הילדים כדי לסחוט מהם הודאה או עדות שווא.

הפקת דוחות

  • הפקת דוח בקורת שנתי להמלצות ושיפורים אשר יוגש לוועדות הרלוונטיות בכנסת, לשר הרווחה, לשר הממונה על שיפור השירות לציבור ולמספר גורמים נוספים.
  • הפקת דוחות סטטיסטיים שונים על היקף הפעילות של הגוף וכן על פעילות משרד הרווחה.

חקיקה

הגשת הצעות חקיקה ובגצים. במידת הצורך, טרם החקיקה, ארגון שימוע ציבורי של עדויות של ילדים ומשפחות בפני חברי הכנסת.

מערך הסברה

פיתוח מערך הסברה והגברת המודעות בקרב ילדים השוהים במסגרת חוץ ביתית על זכותם להתלונן כנגד מעשים שבוצעו נגדם בהיותם בחסות המדינה. ארגון כנסים, ימי הסברה, סמינרים בקרב ילדים, הורים וכלל הציבור לגבי תפקידו של הגוף.

שונות

  • השתתפות פעילה בועדות הכנסת כגון הועדה לזכויות הילד וועדת הרווחה (נציג מטעם האומבודסמן ימונה כחבר פעיל בוועדה)
  • הגשת תביעות נזיקין בשם הילדים שנפגעו בעודם שוהים בחסות המדינה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , | 4 Comments »

טיפולים דיאדיים בילדים הם לעג לרש

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 28, 2009


שר החינוך גדעון סער מדווח כי חלה עליה דרמטית במספר הילדים שסווגו כבעלי צרכים מיוחדים. "כולם פתאם בעלי צרכים מיוחדים" הוא אומר.  ברור כי הקיצוניות בעליה מעידה על אבחנת יתר ותיוג מלאכותי של ילדים נורמטיביים כילדים עם בעיות. המטרה של מערכת החינוך: ניפוי ובידודם של ילדים אלו במוסדות של בעלי צרכים מיוחדים.

מקומה המיותר של היועצת החינוכית בבית הספר

עצם קיומו של מוסד הייעוץ בגן ובבית הספר, קרי עצם ההחלטה להעניק ליועצת פונקציה מוסדית, רשמית וקבועה בחוק, מלמד רבות על יחסו של המוסד החינוכי לילדים. הופעתה של היועצת על בימת המוסד החינוכי משפילה את מעמדם של הילדים, משום שהיא מאפשרת שיכלול הדיכוי של ילדים שאינם תואמי מערכת החינוך. באצטלה של מקצועיות ואחריות היא משמרת ומרחיבה את התעלמותם של המבוגרים מן הילדים.

תפקידם של היועצת והפסיכולוג החינוכי מסייע למורים ולגננות לראות עצמם פטורים מאחריות בנוגע לתחושותיהם של הילדים. תפקיד זה מושתת על סתירה: הוא נועד לסייע לילדים אך בה בעת מאפשר את ההתעלמות ממצוקתם. ואולי אין זו סתירה כלל ועיקר, שהרי דלתה הפתוחה לכאורה של היועצת לא נועדה אלא לסגור בפני הילדים דלתות רבות ככל האפשר.

כך מתגלה היועצת כחוליה נוספת בשרשרת ארוכה של בעלי תפקידים – פסיכולוגים, מטפלים בתרפיה, מורות מסייעות ועוד – שנוכחותם במרחב החינוכי אינה מצביעה על דאגה לרווחתם של הילדים, אלא להפך: היא מציינת את דחיקתם ההולכת ונמשכת ואת התנערותו של החינוך מחובתו כלפיהם. לכל אלה יש להוסיף כמובן את תנאי עבודתה של היועצת או הפסיכולוגית החינוכית, את הלחצים המופעלים עליה, את צרכיה ואת רצונה להשתלב במערכת שבה התקדמות מותנית בתארים ואשר אין בה מקום למקצועיות שאינה אינסטרומנטאלית.

טיפולים דיאדיים בכפיה

טיפול דיאדי הוא סוג של טיפול רגשי הניתן לילדים שלהם בעיות התנהגותיות לכאורה במסגרת הגן ובית הספר, וזאת באמצעות משחקי דמיון. מטרתו של הטיפול היא “לטפח את הקשר בין ההורה לילד”, משום שלטענתם של אנשי המקצוע, הסיבה לכך שילד השוהה בגן במשך 8 שעות תמימות ביום ומתנהג שלא בהתאם לכללי הגן, נעוצה בעובדה כי הקשר עם ההורים עימם שוהה בממוצע כ-4 שעות ביום אינו מטופח דיו…

ובמילים אחרות, את האחריות לתפקודה הכושל של הגננת או המורה מעבירה המערכת אל ההורים, ולכן, בשל מטרית החיפוי וההסתרה של המערכת, קשה לתבוע גננות ומורות על רשלנות מקצועית.

לאפקטיביות הטיפולים הדיאדיים אין ומעולם לא היה כל ביסוס מדעי. בטיפול הדיאדי ההורה משחק עם הילד במשחקי דמיון ולסירוגין מתקיים לאחר מכן מפגש עם ההורה בו ניתנת לו מעין “הדרכה הורית”. מטרת משחק הדמיון היא אף להרגיע את הילד ולסדר לו את המחשבות בראש…

לעיתים מופנים ילדים, לכאורה עם בעיות התנהגותיות להדרכה הורית וטיפול רגשי במכון להתפתחות הילד ובכל מיני מכונים פרטיים אחרים. מי שמפנה את ההורים הללו הם בד”כ גננת או מורה שאינה יודעת להתמודד עם ילדים שלא סרים למרותה ואין לה סבלנות להיות קשובה לצרכיהם, ואז היא מטילה את הכשל המקצועי שלה בהורים כדי להסיר מעצמה אחריות לתפקוד הרשלני שלה בגן. זאת אף לנוכח העובדה כי מרבית הגננות אינן מכירות כלל את מהות הטיפולים הניתנים במכון להתפתחות הילד ולמרות זאת ממשיכות להמליץ…

אם ההורים אינם משתפים פעולה מופנית הבעיה אל היועצת החינוכית או אל פסיכולוג בית הספר ואלו מדווחים למשרד הרווחה על מנת להכניס את פקידת הסעד לתמונה (פקידת סעד היא עובדת סוציאלית ממשרד הרווחה). פקידת הסעד, באמצעות סמכויותיה הנרחבות כופה על ההורים לבצע את הטיפול תוך ניצול פרצות בחוק הנוער וסחיטה ואיומים כי אם לא יבצעו את הטיפול הם ינותקו מילדיהם לעיתים באופן מיידי, תוך העברתם למרכז חירום בתואנת "סיכון רגשי". במקרים כאלו, כמו גם בסכסוכי גירושין ישנן אף פקידות סעד שמרחיקות לכת ומבצעות. הן מעבירות את הילד באופן מיידי למרכז חירום תוך גרימת טראומה נפשית קשה לילד.

באחד המקרים שתועדו אצלנו איימה פקידת סעד על אמא שאם לא תחתום על מסמכי העברה למרכז חירום פקידת הסעד תדאג לכך שהפסיכיאטר המחוזי יאבחן אותו כחולה נפש, ילדיה יאומצו וכך לעולם לא תראה את ילדיה.

האבחון הפסיכולוגי – לא אמין ולא מדעי

על מנת לבצע טיפול רגשי או דיאדי בילד במכון להתפתחות הילד, עליו לעבור אבחון פסיכולוגי. ישנם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים פרטיים אשר מדלגים על השלב הזה ומחליטים על אופן הטיפול ללא אבחון פסיכולוגי או בדיקות אחרות אלא על סמך התרשמותם האישית בלבד.

האבחון הפסיכולוגי במכון להתפתחות הילד של קופות החולים למשל מתחיל ומסתיים במבחן בן 3 שעות בלבד, שבמהלכו מבצע הילד בתנאי מעבדה סדרת מבחנים כדוגמת מבחני וקסלר, ציורים, CAT וכו’, אשר בסיומם כותב המאבחן דוח פסיכולוגי.

לא מעט מאמרים נכתבו אודות זילותם וחוסר תקפותם המדעי של המבחנים הללו, ואולם תהליך האבחון המפוקפק הזה ממשיך להיות שמיש ולחרוץ גורלם של מאות אלפי ילדים לרעה רק משום שפסיכולוגים אינם מסוגלים לבנות כלי בדיקה מדעיים ומהימנים, וזאת בשל מוגבלותם המקצועית בנושא שיטות מחקר מדעיות.

על סמך 3 שעות בדיקה בלבד, בתנאי ואקום, ללא תצפיתנות ואינטראקציה חברתית עם ילדים אחרים, ללא בחינה במצבים משתנים וסביבות מגוונות, קובע פסיכולוג קליני במכון להתפתחות הילד או פסיכולוג חינוכי מה יהא עתידו של האובייקט המוצג לפניו.

הדוח הפסיכולוגי מסתמך לעיתים על דוחות או מסמכים קודמים שהפסיכולוג הצליח להשיג ממאבחנים קודמים או אנשי חינוך (לעיתים קרובות משכנע את ההורים להביא לו דוחות קודמים וכך זה פועל עליהם ועל הילד כחרב פיפיות). חוות הדעת הקודמות משפיעות לרעה על אופן חשיבתו של הפסיכולוג, מנטרלות את הפאן האובייקטיבי בשיקול הדעת ומעוותות את חוות דעתו שלו, וכך הוא מפרש את תוצאות המבחנים כך שיתאימו למה שנכתב ע”י קודמיו, על מנת שתיווצר חומת התאמה בין כל חוות הדעת.

בלא מעט מקרים בהם כתבו פסיכולוגים חוות דעת שהן בלתי תלויות בחוות דעת קודמות משום שנמנע מהם לצפות בדוחות קודמים, נתגלו הבדלים גדולים בפרשנות המבחנים עד כדי סתירות מהותיות בין חוות הדעת השונות. (שוב, הן משום שאבחונים פסיכולוגים אינם כלי מדעי)

המהלך היומרני ביותר של מאבחנים אלו הן הפרוגנוזות שהם מספקים בנוגע לילד. אותה פרוגנוזה (ניבוי) הנסמכת על 3 שעות בדיקה בלבד של ילד רך בשנים, לעיתים פעוט, קובעת ביומרנות חסרת גבולות מהו הסיכוי כי הילד יפתח הפרעות התנהגותיות בעתיד.

פרוגנוזה זו אינה שונה למעשה מפרוגנוזה של קוראת בקפה, פותחת בקלפים או קוראת עתידות בכדור בדולח, ולכן מבחינה משפטית קיים יסוד סביר להניח כי אבחון פסיכולוגי הוא אקט שיש בו אפקט של רמאות וכי טיפול רגשי לא מוכח יש בו משום הונאה של הלקוח.

מהם טיפולים דיאדיים?

ה”טיפול” במכון להתפתחות הילד למשל, נערך פעם בשבוע במשך 50 דקות ובשבוע שלאחר מכן מתקיים מפגש עם ההורה, אף הוא למשך 50 דקות. האם טיפול בן 50 דקות פעם בשבועיים אמור להשפיע על ילד השוהה לעיתים יותר מ-8 שעות אינטנסיביות בגן באופן יומיומי? ברור שלא, ולכן גם מן הפאן הזה הטיפול אינו יעיל.

כאמור, לטיפול הדיאדי אין שום אחיזה מדעית. כאשר הטיפול נכשל המטפלים מאשימים את ההורים בחוסר שיתוף פעולה כביכול, או לחילופין מנסים למצוא פגמים בהורים. המטפלים לעולם לא יודו בכישלונם הם.

כאשר חל שיפור בהתנהגותו של הילד, המטפלים לוקחים את הקרדיט הזה לעצמם, למרות שבמרבית המקרים השיפור בהתנהגותו של הילד חל מסיבות אחרות, אם כתוצאה ממעבר לגן אחר, רכישת חברים חדשים, התמתנות עם הגיל ועוד.

מעולם לא בוצע מחקר מדעי מסודר עם מדגם גדול בו השתתפה קבוצת בקורת על מנת להוכיח את מהימנותו של טיפול מסוג זה. יתכן כי הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי אם היה מתבצע מחקר שכזה, היו מגלים כי טיפול כזה אינו יעיל כלל ולמעשה מדובר בתעשייה של הונאה מצד מערכת הבריאות והמערכת החינוכית.

סיפורה של אם שהופנתה בכפיה לטיפול

דינה (שם בדוי) הופנתה למכון להתפתחות הילד באחת מקופות החולים עקב בעיות רגשיות לכאורה של בנה בגן ע”י פקידת סעד שכפתה עליה ועל בנה את הטיפול תוך סחיטה ואיומים שאם לא תשתף פעולה, פקידת הסעד תפנה לבית משפט לנוער.

הפסיכולוגית ששגתה באבחון של הילד המליצה על טיפול דיאדי בן חצי שנה. הטיפול הוארך לשנה. בטיפול דיאדי, כאמור, הילד משחק משחקי דמיון עם ההורה וטיפול חסר ביסוס מדעי  זה אמור כביכול לפתור בעיות כלשהן…

לפני הטיפול עבר הילד לגן חדש ובגן החדש חל שיפור ניכר בהתנהגותו בגן. לאחר חצי שנה העבירה האם למטפלת (עובדת סוציאלית קלינית) דוח של הגננת המתאר את השיפור שחל בהתנהגותו של הילד שאף הפך להיות בין הבולטים והמובילים בגן, וזאת בעקבות גישתה הנאורה של הגננת בגן שאף הופתעה לשמוע כי הילד מטופל במכון להתפתחות הילד וטענה כי הטיפול מיותר. למרות זאת, התעלמה המטפלת מן הדוח של הגננת, והחליטה להאריך את הטיפול לשנה ללא כל הסבר.

בתחילת השנה החדשה החל הילד ללכת לגן עיריה. הגננת החדשה ששמעה כי הילד “מטופל” במכון להתפתחות הילד החלה להתייחס אליו כאל ילד “חריג” (כינתה אותו כילד חריג) ושידרה לו אותות שליליים מתאימים. בילד חלה רגרסיה בהתנהגות בגן ובתום שנה של “טיפול” החליטה האם להפסיק את הטיפול מיוזמתה מאחר והבינה כי במהלך שנה שלמה הונו אותה במכון להתפתחות הילד במניפולציה ומתן טיפול שאינו רלוונטי למקרה.

במהלך שנה זו התמידה האם להגיע עם הילד לטיפולים (50 דקות עם הילד פעם בשבועיים). בכל מפגש בו היתה אמורה להינתן מעין הדרכה הורית ללא נוכחות הילד, המטפלת מעולם לא דיברה או נתנה ייעוץ כלשהו אלא האזינה לדבריה של האם ולאחר מכן תיעדה והקלידה אותם במחשב. המטפלת אשר מחוייבת לחסיון עם המטופלים שלה העבירה את המידע החסוי לעובדת הרווחה מאחורי גבה של האם, למרות התנגדות האם שהועברה לה במכתב האוסר עליה להעביר מידע ולמרות שעבירה על חוק חסיון היא עבירה פלילית שדינה שנת מאסר.

עפ”י חוק, זכותם של ההורים לקבל מידע על הטיפול הרפואי והפסיכולוגי בילדיהם והיא נובעת מחובתם כאפוטרופסים לדאוג לשלומם, בריאותם ורווחתם של ילדיהם. המטפלת שנקטה במידור מידע לאורך כל הדרך, מעולם לא הסבירה על מהות הטיפול, מה ואיך הוא אמור לשפר את המצב ה”לא טוב” לכאורה, והסיטואציה היחידה בה הועילה לזרוק עצם של הדרכה היתה בתחילת הטיפול, בה ייעצה להורה את טיפ המאה כי “יש להשתמש בתקשורת ישירה עם הילד” (בתקשורת ישירה הכוונה היא להגיד לילד את המילה “לא” כשצריך מבלי לספק לו הסברים)

באחד המפגשים עם הילד, התנהג הילד באופן מסויים והאם שאלה את המטפלת אם יש לה הסבר לאותה סיטואציה ספציפית. המטפלת השיבה כי תספק לה הסבר במפגש הבא שיהיה רק ביניהם. במפגש שהתקיים עימה לאחר מכן, במקום לתת לה תשובה על אותה שאלה כפי שהבטיחה, המטפלת, כמו כל יהודיה טובה, ענתה לאם בשאלה: “איזה הסבר לדעתך יש לסיטואציה שאירעה במפגש הקודם עם הילד?…”

לקראת סיום הטיפול מיוזמתה של האם, העבירה לה זו את התרשמותה השלילית מן הטיפול במכון להתפתחות הילד ומן הכלים שהוא מציע וטענה לאבחון שגוי וחוסר תקפות מדעית של הטיפולים, וכן את העובדה כי המטפלת ראתה אף תמונה צרה של התנהגותו של הילד, משום שלאורך שנה שלמה צפתה בו בתנאי מעבדה, במשרד הממוזג שלה, 50 דקות בלבד, פעם בשבועיים.

המטפלת, כדי לצאת באופן מאניפולטיבי מן המבוכה אליה נקלעה בשל כשלונה המקצועי, ניסתה נואשות למצוא פגמים באם וסיימה את טענותיה בתשובה מתחמקת: “אני רואה את המכלול של הדברים…והמעבדה היא למעשה מיקרו קוסמוס…”.

_____________________________________________________________________

המלצה להורים: אם ממליצים לכם על טיפול רגשי לילד במכון להתפתחות הילד או בכל מכון שרלטני אחר, פשוט תתעלמו מעצות האחיתופל הללו. טיפולים אלו הם לעג לרש ואתם אף מסתכנים בהפרת צנעת הפרט שלכם ושל ילדיכם, משום שאנשי המכון להתפתחות הילד, למרות חובתם לסודיות רפואית כלפיכם, מעבירים מידע עליכם ועל ילדיכם מאחורי גבכם לעובדי רווחה ללא צו בית משפט,  ובכך עוברים על החוק ומבצעים עבירה פלילית.

אם בכל זאת הגעתם לטיפולים כאלו. דאגו להקליט את השיחות ביניכם לבין המטפל, כדי שהקלטות אלו תוכלנה לשמש אתכם מאוחר יותר בתביעה משפטית על רשלנות רפואית או מקצועית או בתביעה על הונאה ורמאות.

מנגנון ההסתרה של המטפלים הרגשיים

בניגוד לרופאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים משתדלים להסתיר מן ההורים את משמעות הטיפול הרגשי. הם נמנעים מלתת הסבר על מהותו של הטיפול ואיך הוא יכול לתרום לתהליך. הורים שמבקשים הסבר מקבלים תשובות מתחמקות, כך שבמקום שהמטפל יספק תשובה עניינית הוא מסיט את הנושא, מעביר את המיקוד להורה וגורם לו לזוז מן השאלה הכול כך חשובה הזו ולהתמקד בסוגיות משניות אחרות.

במהלך הטיפולים הם מקלידים את “ממצאיהם” במחשב ולעולם לא חושפים אותם בפני ההורים, וזאת על מנת ליצור מידור, חיסיון והגנה על עצמם מפני תביעות משפטיות. זאת, שוב בניגוד לרופאים המחויבים לגלות לפציינט את כל הממצאים אליהם הגיעו.

על אנשי טיפול לספק ללקוח את שלושת הבאים, ואם אינם מסוגלים לספק את אלה, הרי שהם גובים כסף וזמן בהונאה:

–  מהם המדדים להצלחת הטיפול

–  מהו לוח הזמנים להצלחת הטיפול

–  מהי תכנית העבודה

מדוע קשה לתבוע מטפלים רגשיים על רשלנות מקצועית

בבסיס התירוץ לכפיית הטיפולים הפסיכולוגים בילדים עומדת הטענה כי: “אם לא מטפלים בשורש הבעיה כבר מגיל צעיר, היא רק תחריף…”. על בסיס איזה חוק מדעי הם קובעים כי אכן קיימת בעיה? ואם קיימת כזו, האם קיים טיפול הולם בעל תיקוף מדעי או שמא מדובר בטיפול שהוא לעג לרש (תרתי משמע).

תירוץ חסר שחר זה של אנשי מדעי החברה נותן להם לגיטימציה לבצע טיפולים רגשיים בילדים, טיפולים שהם עקרים ומסורסים מכל הוכחה מדעית בשם מנטרה הומניסטית לכאורה אשר אינה ניתנת למדידה וכימות. הפאן ה”הומאניסטי” היחיד בתעשיית טיפולים זו הוא הגדלת יכולת ההשתכרות של “מטפלים” אלו ודווקא פאן זה כן ניתן לכימות: המון כסף מתגלגל בתעשייה הזו שלא לצורך. שעת “טיפול” פרטי ופרטני שכזה מתחילה בכ-250 ₪. בטיפול כזה אין למעשה עלויות, אין עלות חומרי גלם וגרוע מכך אין עלות של אחריות.

האם שמעתם על פסיכולוג או עובד סוציאלי מטפל שנתבע על רשלנות מקצועית?

אני לא שמעתי, וזאת משום שדינאמיקת העבודה שלהם מבוססת על כך שאם אין תוקף מדעי לטיפולים אז לא ניתן להגדיר מדדים להצלחה ולכן אף קשה לתבוע אותם על רשלנות מקצועית. אם היתה תקפות מדעית אז ניתן היה להוכיח רשלנות מקצועית ע”י הבאת ראיות לכך שהמטפל לא פעל עפ”י הנחיות מדויקות של הטיפול ובכך התרשל בתפקידו ונכשל במימוש המדדים להצלחה.

מאחר ואין ביסוס מדעי לטיפולים, לכן גם אין הנחיות מדויקות איך ליישם אותם, ולכן קשה להוכיח רשלנות, ובמילים אחרות הכל פרוץ. טיפול בו לא ניתן להגדיר מדדים להצלחה ולכן אף לא ניתן לבצע בו בקרה ופיקוח על אופן תפקודו של המטפל הוא טיפול לא ישים ולכן יש לבטלו.

בית הדין המשמעתי

הקובלנה הינה הליך משפטי לכל דבר ועניין. ועדת המשמעת של משרד הבריאות יכולה להמליץ להתלות את רישיונו של איש הצוות הרפואי (להקפיאו לפרק זמן קצוב), לשלול אותו לצמיתות, לנזוף בו או להעיר לו.

בשנת ‎2000 למשל נדונו בדין משמעתי 40 קובלנות. עניינן התנהל נגד תשעה-עשר רופאים, תשעה רופאי שיניים, שני טכנאי שיניים, רוקח אחד, ארבעה פסיכולוגים וחמש אחיות. ההליכים המשמעתיים בעניינם של עשרה רופאים הסתיימו. רופא אחד, שנתן מרשמים שלא עפ”י החוק, נידון לשישה חודשי התליית רישיון. רופא אחר, שקיבל כספים במרמה, נידון גם הוא לשישה חודשי התליית רישיון.

חמישה רופאים, שהואשמו בעבירות מין, נידונו לחודש התליית רישיון ועד שלילתו לצמיתות, בהתאמה. שלושה רופאים נידונו על רשלנות מקצועית, ונפסקו להם חודש התליית רישיון עד שנת התלייה, בהתאמה. נגד שלושה רופאי שיניים הסתיימו ההליכים המשמעתיים – רישיונו של רופא שיניים שנידון על עבירות מין, נשלל לצמיתות. לשני רופאי שיניים, שעניינם נדון על רשלנות רפואית, הותלה רישיונם מחודשיים עד שלושה חודשים, בהתאמה. שני רוקחים, שעניינם נדון בגין רשלנות רפואית נידונו לשלושה חודשי התליית רישיון ועד שישה חודשים, בהתאמה. לשתי אחיות שנידונו בגין רשלנות מקצועית, נפסקו חודשים התליית רישיון, ולאחות נוספת, שנידונה בגין שימוש עצמי בסמים מסוכנים נפסקו בדין המשמעתי שישה חודשי התליית רישיון.

שימו לב כי אף אחד מארבעת הפסיכולוגים לא הורשע בגין רשלנות רפואית.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , | 4 Comments »

כל ילד הוא מספר

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 22, 2009


מרכזי חירום של משרד הרווחה הם מתקנים סגורים אליהם מובאים ילדים שהוצאו בכפיה מביתם ע"י פקידי סעד ממשרד הרווחה. פקידי סעד הם עובדים סוציאלים אשר מרחיקים ילדים מביתם בהליך הדומה למעצר מנהלי וללא צו שופט.
במרכז החירום ויצו הדסים בניהולה של העובדת הסוציאלית אורלי רובין (בן אסולין) ובניהולו של זאב טוויטו מנהל כפר הנוער הזה מזהים את הילדים לפי מספרים.
לכל ילד יש מספר ועל פיו הוא מזוהה.
ביום השואה 2009 הוצאו ילדים אל הרחבה שם, נפרדו מהוריהם, ופוזרו לפנימיות סגורות ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי הארץ.

צפו בעדותם של הילדים על חוויותיהם הקשות במתקן הסגור של משרד הרווחה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

קהלת: “מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע”

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 11, 2009


מאמר של מיכאיל זרצקי

המאמר הזה נכתב בעקבות  מקרה שארע בשנת 1999 בבית משפט לענייני משפחה בירושלים.

וכך היה הדבר: איש קשיש, עולה חדש מרוסיה, בן 85, שהיה במשך 50 שנה חבר המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות, פנה לעובדת סוציאלית להתלונן שבנו שותה אלכוהול. האב ביקש רק להשפיע במקצת על היורש שישתה פחות. לדאבונו, לעובדת הסוציאלית לא היתה מסוגלות חשיבתית. היא חיפשה קיצורי דרך, הקטינה ראש כהרגלה, ומסרה את התיק לבית המשפט.

השופט, אדון נכבד בכיפה שחורה, גם הוא רצה להקטין ראש, וגלגל את הכדור אל ה”מומחים”. לפסיכיאטר, גם הוא עולה חדש מרוסיה, היה ברור, שהבחור סובל רק מאלכוהוליזם בשלבים התחלתיים. אבל מאחר והפסיכיאטרים הישראליים כמעט ואינם מכירים את תופעת האלכוהוליזם עד לפני העליה הגדולה, הם העדיפו לקבוע את האבחנה האהובה עליהם, שמה בישראל ייקרא “סכיזופרניה פרנואידית”.

אגב, האבחנה הזאת כל-כך פופולארית בישראל, שזה הפך ממש לאופנה, אם אתה לא מאובחן כסכיזופרן-פרנואיד אז אתה לא בענינים.

העובדת סוציאלית, נציגת כבוד של הביורוקרטיה והממסד הישראלי אשר פיתח אנטגוניזם אובססיבי כלפי העליה הרוסית תפסה טרמפ על חוות הדעת של הפסיכיאטר המלומד והמליצה להרחיק את הבחור מהבית.

בדיון המשפטי טענו הקשישים כי אינם מעוניינים בהרחקה של הבן מהבית, שהרי הם זקוקים לעזרתו עקב מצבם הבריאותי הקשה. אבל השופט הנכבד לא הציע למסכנים כלום חוץ מללכת לבית אבות. לטענתו, לפי חוק משנת 1991 “טיפול בחולי נפש”, אזרחים חסרי נכסים ומקום מגורים שולחים לחיות בבתי חולים פסיכיאטריים.

פסק-דין סדיסטי לכל הדעות, שבעקבותו נזרקו ההורים במוסד זקנים והבן בבית חולים לחולי נפש.

כמו שנאמר בקהלת: “מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע”.

(קטעים ממאמר “אחורה להתקדמות!” – שנת 1999 – עם תרגום מרוסית של סרן ג’ילה בלוך ותיקוני עברית שלי, רונית)

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , | 1 Comment »