הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘פלילי’

רצח תאיר ראדה – רצח שלא פוענח – הפגנה מול בית המשפט העליון

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אפריל 11, 2013


כל אדם בר דעת יכול להבין בקלות כי משטרת ישראל תפרה תיק לרומן זאדורוב.
בתאריך 21 לאפריל תתקיים הפגנה מול בית המשפט העליון לזיכוי מוחלט של רומן זדורוב,

ופתיחת תיק החקירה מחדש עם צוות חקירה חדש ממחוז אחר.

חשוב שתגיעו להפגנה.

היום זה הוא, מחר זה אתם.

היום זו היא, מחר זה אתן.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

פרשת התינוקות התאומים וה"מומחית" מאוסטרליה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 8, 2012


שוב אנו עדים לפרשה שבה בעל המאה הוא בעל הדעה. מסע היחצנות של המשפחה המיוחסת והאמידה החשודה בהתעללות בתינוקות התאומים הגיע לשיאו, עת תגיע מחר "מומחית" מאוסטרליה להעיד כי "החיסונים הם שגרמו בסבירות גבוהה לשברים בצלעות ובמוח", למרות שהנתיחה לאחר המוות מראה כי השברים בצלעות למשל, נגרמו מלפיתה חזקה מדי של התינוק.

את ה"מומחית" השנויה במחלוקת הזו לא יכולות להרשות לעצמן משפחות דלות אמצעים שעובדי רווחה קרעו מהן את ילדיהן בגלל ש "לילד יש שריטה ברגל" או בגלל ש"הילדה לבשה נעליים גדולות ממידתה" או בגלל "שראו את הילד מגרד בראשו". משפחות עניות אפילו אינן יכולות לממן עורך דין זול כדי להציל את ילדיהן מפני זרועות התמנון הארוכות של משרד הרווחה.

את מימון ה"מומחית" הזו יכולות להרשות לעצמן רק משפחות אמידות, מיוחסות ומקושרות דוגמת משפחה זו שבה הסבתא היא עובדת רווחה בכירה ושאר המקורבים הם אנשים שלהם מערכת קשרים ענפה בתקשורת.

דר' שייבנר אינה רופאה

מי היא אותה "מומחית" מאוסטרליה?

שמה ד"ר ויארה שייבנר, צ'כית שהיגרה לאוסטרליה. (Viera Scheibner)

דר' שייבנר חוקרת את הנושא למעלה מ-25 שנים. יש בידה ערימות  של מחקרים שבצעה לאורך השנים על מסמכים שאספה בנושא החיסונים, ואשר לטענתה מוכיחים כי חיסונים גורמים לנזקים, בכלל זה לסינדרום התינוק המטולטל. אך אל תטעו, כמות מחקרים אינה ערובה לאיכות המחקרים.

נדגיש כי דר' שייבנר אינה רופאה, אין לה השכלה ברפואה. יש לה תואר דוקטורט במדעי הטבע, ותחום התמחותה הוא גיאולוגיה ומחצבים.

דר' אנדרו וייקפילד - זייף מחקר המוכיח לכאורה קשר בין אוטיזם לחיסון, הועמד לדין על הונאה ורשיון הרופא נשלל ממנו.

האם הגברת ביצעה אי פעם מחקר אמפירי מדעי? האם הגברת בדקה אי פעם במחקרים שלה קבוצת בקורת של תינוקות שמעולם לא חוסנו, כדי לאשש או להפריך את טענתה בדבר נזקי החיסון? ואם כן, מה היה גודל המדגם? האם גדול דיו כדי לאשש מובהקות סטטיסטית? האם שיעור התינוקות שבהם התגלה סנדרום ה"טלטול", ואשר חוסנו, אכן גבוה באופן מובהק סטטיסטית משיעור התינוקות שבהם התגלה סנדרום ה"טלטול" ושמעולם לא חוסנו?

האם היא מסוגלת לאמר מה ההבדל בממצאים פאתולוגיים בין תינוק שטולטל באמת לבין תינוק ש"טולטל" בעקבות חיסון? האם היא מסוגלת להוכיח את טענתה ל"ממצא" הפאתולוגי  שלה באמצעות הדמיה או הוכחה כימית או ביולוגית? ספק מאד.

דר' שייבנר: "החיסונים הם הגורם האחד והיחיד לתמותת תינוקות"

דר' שייבנר אף טוענת בעקשנות כי "כל חיסון גורם לאוטיזם" למרות שאין בידה שום אישוש מדעי לכך. שייבנר מוסיפה ומדגישה בנחרצות כי "ילדים שלא חוסנו, לעולם לא ילקו באוטיזם…"

ב-1998 פורסם מחקר סנסציוני של דר' אנדרו וייקפילד הבריטי  (Andrew Wakefield), שקבע כי קיים קשר בין חיסונים לאוטיזם. מאוחר יותר התגלה המחקר כהונאה, הדוקטור זייף את הממצאים, ולמעשה לא נמצא שום קשר בין אוטיזם לחיסונים. רשיונו של הרופא הזה נשלל, ונאסר עליו לעסוק ברפואה.

ד"ר ויארה שייבנר אף מרחיקה לכת בהצהרותיה וטוענת בבטחון מלא כי "החיסונים הם הגורם האחד והיחיד לתמותת תינוקות", כלומר תינוקות לעולם לא מתים ממחלות.

אגב, בכתבה של ערוץ 2 כנראה נפלה טעות כאשר נאמר שם ששייבנר בדקה 100 אלף ילדים. לפי הנתון המופיע באתר הרשמי שלה היא אספה וחקרה למעלה ממאה אלף עמודים של מאמרים מדעיים על חיסון.

האם ביצעה אי פעם מחקר אמפירי בעצמה על ילדים? לא ידוע…

אתם מאמינים לה?

הנה תחקיר 60 דקות ששודר ב-10 ביוני 2011 בערוץ 9 של רשת הטלויזיה האוסטרלית על ד"ר ויארה שייבנר ועל הקמפיין המסיונרי נגד החיסונים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 9 Comments »

ישראל – מהמובילות בעולם באשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 8, 2012


על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization), מדינת ישראל היא בין המובילות בעולם באשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים.

אשפוז פסיכיאטרי בבית חולים, לא זו בלבד שהוא מזיק לחולה, ואף במקרים רבים גורם למותו, אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי אף עולה הון עתק למשלם המיסים. כ- 1.5 מיליארד ₪ מוזרמים מדי שנה לבתי החולים הפסיכיאטרים והמחלקות הפסיכיאטריות לצורך אשפוזים כפויים מלאים ומיותרים, כל זאת מכספי משלם המיסים. ראו פירוט במאמר הזה על עלות האשפוזים הפסיכיאטריים למדינה.

באיטליה ופינלנד אין בתי חולים פסיכיאטריים

התרשים הבא מתאר את מספר המיטות בבתי חולים פסיכיאטריים לכל 10 אלף תושבים, בהשוואה למדינות אחרות בעולם, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי.

שימו לב כי באיטליה ופינלנד אין בתי חולים פסיכיאטריים כלל. המדיניות שם היא לאשפז מטופל במרפאה קהילתית או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים רגיל, ולא במוסד מבודד ומרוחק שאין עליו פיקוח ציבורי.

תמותת חוסים בבתי חולים פסיכיאטריים

רבים מן המאושפזים מתים בבתי החולים הפסיכיאטריים, חלקם מתאבדים בשל התנאים הקשים, חלקם נרצחים בשל אלימות של הצוות וחלקם מתים בשל הרעלה וגרימת נזק לאיברים הפנימיים מן הסמים הפסיכיאטריים שנכפו עליהם.

בחלק מבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל קיים חדר מתים, אליו מובלות גופות החוסים שנספו בבית החולים.

דבר זה הוא חמור כשלעצמו, משום שלפסיכיאטריים אין את הידע המקצועי ברפואה דחופה ובטיפול נמרץ להציל חוסים שנמצאים בסכנת חיים.

במקום להעביר את החוסה לטיפול נמרץ בבית חולים רגיל, הם מנסים לטפל בו בעצמם. כתוצאה מכך, החולים מתים ומועברים לחדר המתים בבית החולים הפסיכיאטרי בלא שנפתחת חקירה נגד בית החולים, וללא נתיחה לאחר המוות.

עובדי רווחה יוזמים אשפוזים פסיכיאטריים כפויים

במקרים רבים, עובדים סוציאליים ממשרד הרווחה הם אלו שאחראים לאשפוזים פסיכיאטריים מיותרים. לרוב מדובר בפקידי סעד, שהם עובדים סוציאליים במקצועם. אלו פונים לפסיכיאטריים מחוזיים על מנת שיאשפזו בכפיה אזרחים מן הישוב, חלקם אזרחים עובדים.

הדבר חמור כפליים כאשר מדובר באשפוז כפוי של ילדים, חלקם ילדים רכים בני 6. העובד הסוציאלי מגיש את חוות דעתו לפסיכיאטר, והפסיכיאטר שמשמש בד"כ כחותמת גומי, מיישר קו עם העובד הסוציאלי, וחותם על אשפוז כפוי ללא שבדק את המקרה לעומק.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער, עובדת סוציאלית חנה סלוצקי הודתה כי עובדים סוציאליים רודפים אחר פסיכיאטרים כדי לאשפז בכפיה ילדים ובני נוער.

כאן בתחקיר קופסה שחורה של עמנואל רוזן מתוארים מעשי התעללות בבני נוער בבית החולים הפסיכיאטרי איתנים. אלו הם בני נוער שאושפזו שם ביוזמת עובדים סוציאליים. בבית החולים הזה עובד עד עצם היום הזה אח שנוהג לחנוק את החוסים עד אובדן הכרה, ולאחר מכן, כשהם מעולפים, הוא קושר אותם.

משתמשים בטרמינולוגיה מעוותת כדי לחפות על הפשע

העובדים הסוציאליים משתמשים בטרמינולוגיה מעוותת על מנת להצדיק את האשפוז הכפוי. הם משתמשים במינוחים בעלי משמעות אלטרואיסטית על מנת לחפות על הפשע שהם מבצעים.

אחד המושגים השגורים בשפתם הוא המושג "הגנה". כדי לכלוא ילד או קשיש חסר ישע במוסד סגור, הם לא ישתמשו במילה הנכונה "כליאה" כי אם בסופרלטיב האלטרואיסטי "הגנה".

הם מאשפזים בכפיה אנשים תמימים, לכאורה על מנת "להגן" עליהם, כאשר המטרה האמיתית היא להרחיק אותם מהחברה. עובד סוציאלי שטוען כי הוא "מגן" על אדם אחר באמצעות כליאתו במוסד פסיכיאטרי ושלילת חירותו, הוא עובד סוציאלי בעל שיפוט מציאות לקוי אשר נותן פרשנות חולנית ומעוותת למושג "הגנה".

מקרה ידוע שפורסם הוא המקרה בו העובד הסוציאלי הפרחח יצחק מעוז מעירית כרמיאל, אשר אשפז בכפיה נערה נורמלית לחלוטין שהצטיינה בלימודיה, לכאורה כדי "להגן" עליה, והנערה נאלצה להימלט מן הארץ לחו"ל, שם היא חיה כיום. עדותה של הנערה מובאת כאן.

מנהלת האגף לשירותים אנטי חברתיים בכרמיאל, העובדת הסוציאלית  שולה מנחם, לא הועמדה לדין עד עצם היום הזה על מעורבותה בפשעים נגד אזרחים וקטינים חפים מפשע.

 כך מפשיטים אזרחים חלשים מזהותם

גם על קשישים חסרי ישע הטפילים הסוציאליים לא פוסחים ולא חסים. הכתבה המזעזעת בתכנית המקור בערוץ 10, מראה איך העובדת הסוציאלית ענבל בורנשטיין, באופן קר ומתוכנת, מפשיטה קשישה חסרת ישע מזהותה, מגדירה אותה כחסויה ובלתי כשירה לטפל בעצמה, וכולאת אותה בכפיה במוסד סגור, רק משום שהקשישה הסתכסכה עם שכנים.

ענבל בורנשטיין מצהירה כי יום טוב אצלה הוא יום בו היא מצליחה להתל בקרבן ולשכנע אותו במתק שפתיים להכניס אליו סוס טרויאני הביתה – פסיכיאטר שיראה אותו ויאבחן אותו כתת אדם נחות.

שלב אחר שלב להפשטת אדם מזהותו:

בתחילה העובדת הסוציאלית משכנעת בעורמה ובגניבת דעת את הקשישה לתת בה אמון, כי היא רוצה "לעזור" לה. הקשישה משתכנעת, והעובדת הסוציאלית נכנסת לביתה של הקשישה, תוך הפגנת אמפטיה מזויפת.

בשלב הבא היא מצליחה להחדיר לביתה של הקשישה פסיכיאטר קולגה שלה, שמיישר איתה קו ורושם בדוח שלו שיש "להגן" על הקשישה.

בשלב השלישי היא פונה לבית המשפט בבקשה להוציא את הקשישה מביתה מבצרה למוסד סגור.

השופט, אף הוא חותמת גומי, מאשר את בקשתה של העובדת הסוציאלית, זאת ללא שראה את הקשישה והתרשם ממנה או שאל לרצונה. השופט אפילו לא ביקר בביתה של הקשישה, הוא פוסק לכלוא את הקשישה שלא בפניה וללא שראה אותה מעולם.

בשלב האחרון העובדת הסוציאלית מגיעה לביתה של הקשישה עם כוחות משטרה ואלונקת קשירה כדי להוציא את הקשישה בכח מביתה. הקשישה, שכל חייה שילמה ביטוח לאומי ומסים שהוזרמו גם למשכורתם של עובדים סוציאליים מוגדרת מעתה כחסויה, ללא זהות, ללא פנים, ללא רצונות משלה – נשמה שקופה עד למותה הפיזי.

מדוח משרד הבריאות כאן בקישור הזה, עולה כי משנת 1998 ועד שנת 2007, עלתה כמות האשפוזים הכפויים הן בהוראת פסיכיאטר מחוזי, והן בהוראת שופט (חותמת גומי של עובדת סוציאלית). משנת 1998 ועד שנת 2007, מספר צווי בית משפט לאשפוז פסיכיאטרי כפוי עלה כמעט ב-100%, כמוראה בתרשים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 6 Comments »

משטרת הדמיקולו של מחוז ירושלים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 1, 2011


משטרת התנועה מכה שנית, והפעם במחוז ירושלים. שוב שוטר תנועה בהופעה לא תקינה מסרב להזדהות ולהציג תעודת שוטר. לכן, חובה לצלמם, להקליטם, ולפרסם איך עובדי ציבור אלו שחיים מכספי משלם המסים, עוברים על החוק באין מפריע.

להלן תוכן סעיף 5א לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א – 1971:

5א. הזדהות שוטר (תיקון: תשנ"ז)
(א) שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.
(ב) שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.
(ג) שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
(ד) שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.
(ה) חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ד) לא תחול אם –
(1) מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות;
(2) מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר.
(ו) חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

מכאן המסקנות הבאות:
1. שוטר חייב להזדהות לפי דרישה של אדם.
2. חובת ההזדהות מושהית, כאשר יש בכך להפריע לשוטר למלא את תפקידיו.
3. סיים השוטר למלא את תפקידו, אז יחזור וימלא את חובתו להזדהות.

סרטון נוסף כאן על משטרת התנועה שצולמה כשהיא משבשת ראיות

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , | Leave a Comment »

העובדת הסוציאלית גל אבני מירוחם מתעללת בנכדים של ניצולי שואה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 12, 2011


גל אבני ברלב היא ילדת שמנת מן הישוב עומר. גל אבני היא עובדת סוציאלית ופקידת סעד לחוק הנוער במשטרת הרווחה בירוחם שהחליטה לבחור קרבנות חדשים כדי לספק את תאוותיה וצרכיה החייתיים הבלתי מרוסנים. הפעם היא בחרה טרף בדמות משפחת עולים חדשים ממדינות חבר העמים, צאצאים לניצולי שואה. האב רופא במקצועו ורס"ן בצה"ל.

את המשפחה הזו החליטה גל אבני לפרק לחתיכות קטנות, על מנת לייצר לעצמה עבודה מלאכותית ולדווח למשלם המסים שיש לה עומס עבודה פיקטיבי כדי שזה יממן את אחזקתה במשטרת הרווחה.

נדגיש כי קיימת אבטלה סמויה רבה בקרב עובדות רווחה. תוכלו לראות רבות מהן באמצע שעות העבודה עושות סידורים פרטיים ומטיילות להנאתן בבית מרקחת, בחנות ספרים, בחנות להלבשה תחתונה ועוד. הגיעה העת להתקין שעוני נוכחות בכל לשכות הסעד בארץ !!

משטרת הרווחה מפרקת את מעמד הביניים

במאמר על דרך פעולתו המעוותת של מנגנון העבודה הסוציאלית תיארנו איך עובדי רווחה כופים את עצמם על משפחות מוחלשות ומשפחות מן המעמד הבינוני, כדי להפוך אותן לנזקקות בעל כורחן, זאת על מנת להגדיל באופן מלאכותי את תכולת העבודה שלהם, וכך להגדיל את מקורות הפרנסה של העובדים הסוציאליים. המקרה של ג' ומשפחתו הוא מקרה קלאסי לכך.

מדובר במשפחה צעירה, ללא קרובי משפחה בארץ, שעלתה לישראל לפני כ-10 שנים מבלרוס. לפני כ-8 שנים עברה המשפחה להתגורר בעיירה ירוחם, ומאז חייה הפכו לגהינום. מזה כ-7 שנים המשפחה נרדפת על ידי כנופיה שלוחת רסן מלשכת הרווחה בעיר ירוחם.  בראש הכנופיה עומדת עובדת סוציאלית בשם גל אבני. נדגיש אף, כי ירוחם היא בין הישובים המובילים בארץ בהוצאת ילדים מהבית בכפיה. שיעור הוצאת ילדים בירוחם גבוה פי 15 משיעור הוצאת ילדים במודיעין.

כך מספר ג', אבי המשפחה:

ג' ומשפחתו, נרדפים ע"י רשויות הסעד בירוחם, בניצוחה של העוסית גל אבני

"…עלינו ארצה למען ילדינו ולא ציפינו שבמדינת ישראל לגורמי הרווחה יש זכות לפרוץ לחיים הפרטיים של המשפחה, לפגוע בפרנסה שלנו, להרוס את הבריאות של בני הזוג, ולגרום לנזק עצום מבחינה כלכלית.

בזמן שגידלנו את ילדינו ולא ישנו בלילות, לא ציפינו שביום אחד תבוא פקידת סעד ותדרוש  לקחת את ילדינו. לא ציפו הורינו – ניצולי שואה וגם הסבים שלנו שלחמו נגד הנאצים ונפלו עם נשקם בידיהם בזמן מלחמת העולם השנייה, שנכדיהם במדינת ישראל יהיו קרבנות של קלגסי רווחה יהודים…".

העסקתם מטפלת כדי ללכת לעבוד? אתם עלולים להסתבך עם רשויות הרווחה

מתוך 11 שנים בהם חי ג' במדינה, הוא שירת 9 שנים בצה"ל כרופא, התקדם לדרגת רס"ן, והשתתף במספר פעולות מבצעיות בשטחים כולל מבצע "ימי תשובה". לאורך השנים עבד שעות רבות בצבא,  במשמרות ארוכות בסופי שבוע וחגים, ויצא הביתה אחת למספר שבועות. ג' לא ראה את ילדיו תקופות ארוכות בשל התפקיד החשוב שהיה לו בצה"ל, ואשתו נשארה בבית לטפל בשלושת ילדיהם, זאת ללא כל סיוע, כי הוריה והמשפחה המורחבת מתגוררים בחו"ל.

ג' התקדם בקריירה ועבד כמתמחה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. מיותר לציין, בתקופה זו של שביתת הרופאים, איזה עומס עבודה אדיר נופל על הרופאים והמתמחים בבתי החולים עקב ריבוי החולים והתורנויות הרבות. ג' מבצע מדי חודש כ 8-10 תורנויות ,וסוגר את רוב השבתות במחלקות. אשתו החלה בלימודים באשקלון להסבה מקצועית לתואר אחות מוסמכת, ונסעה כל יום 3 שעות לשם, לכן, רוב הזמן הילדים טופלו על ידי המטפלת. להורים אין ברירה אחרת, כי מדובר בזוג צעיר שרוצה להתקדם בחיים ולקדם את ילדיהם.

נציין גם כי משפחות רבות מן העשירונים העליונים בסביון, קיסריה, עומר, כפר שמריהו, הרצליה פיתוח ועוד, מעסיקות אומנות פיליפיניות והודיות שמטפלות בילדיהן מבוקר עד ערב, אבל במשפחות אלו משטרת הרווחה לעולם לא נוגעת כי מדובר במשפחות אמידות ממעמד גבוה, אשר להן סוללת עורכי דין חזקה.

משטרת הרווחה רודפת רק חד הוריות, משפחות בעלות אמצעים כלכליים מצומצמים ועולים חדשים. משטרת הרווחה אינה רודפת טייקונים עשירים שמעסיקים מטפלת מבוקר עד ערב כדי שיוכלו להרוויח בשקט את המיליון הבא שלהם. משטרת הרווחה רודפת רק משפחות מוחלשות בהן ההורים חייבים לעבוד משמרות ארוכות למחייתם על מנת להקנות קורת גג, מזון וחינוך לילדים, ולנצח במלחמת ההישרדות היומיומית.

אגב, גם השחקנית אנג'לינה ג'ולי, טייקונית עשירה שאובססיבית לאימוץ לילדים כדי לקדם את יחסי הציבור שלה, אימצה אינסוף ילדים בהם היא כלל לא מטפלת. היא מעסיקה אומנת לכל ילד. גם בה משטרת הרווחה האמריקנית לא תיגע, כי היא אייטם תקשורתי ומשטרת הרווחה לא רוצה שיהיה פיקוח ציבורי. משטרת הרווחה לא רוצה שבתקשורת ידעו איך היא מתעללת באזרח הקטן שמנסה לעמוד ביוקר המחיה.

משטרת הרווחה ואגף החינוך – גוף אחד הם

שלחת את הילד שלך לגן או לבית הספר? אתה מסתכן בהוצאתו מהבית ע"י רשויות הרווחה, זאת משום שמוסדות חינוך וגנים רבים, בד"כ הגרועים ביניהם, עובדים באופן צמוד עם משרד הסעד. מרבית דיווחי הסרק למשרד הרווחה מגיעים ממוסדות החינוך.

נציין כי לא כל עובדי החינוך נכנעים לגחמותיהם ואיומיהם של עובדי הסעד וישנם בהחלט גננות ומורים טובים ומקצועיים שמתנערים מעובדי הסעד ומתרחקים מהם, אך לצערנו הם מעטים.

לפני כ-7 שנים. בזמן שג' האב היה בתעסוקה מבצעית בעזה, פעילות מבצעית שסיכנה את חייו, משטרת הרווחה פרצה לביתו הפרטי ללא צו בית משפט. למרות התנגדותה של אשתו, הם ביצעו סריקה בתוך הבית, פתחו בברוטאליות דלתות של חדרים, ארונות, מקרר ואמרו לאשתו שבכוונתם לקחת את הילד ממשפחתם  כי לדבריהם הילד היה "מוזנח".

התברר שהגננת של הגן בו ביקר הילד, כצעד נקמה בהורים, הגישה דיווח סרק לרשויות הרווחה על הזנחת הילד. נקמה על שום מה? על שום כי באותה התקופה התלונן האב הרופא על התנאים הסניטריים הירודים בגן שלה. אחר הצהריים היא וחברותיה היו משכיבות את ילדי הגן בבגדים ובנעליים על המזרונות שהיו זרוקים על הרצפה, ובעקבות כך ילדו של האב הגיע כל שבועיים הביתה עם כינים בראש והדביק את כל המשפחה. בעקבות כך, אף חלה פעם אחת במחלת עור שושנת יריחו עם הפצעים בכל הגוף שהשאירו אחריהם צלקות רבות.

מדובר בגננת בשם אילנה בריימן מגן נרקיס. לא זו בלבד שלא דאגה לתנאים תברואתיים נאותים בגן, היא אף "הגדילה" לעשות ועשתה שימוש לרעה בחוק חובת הדיווח מתוך ידיעה כי חברותיה  עובדות הסעד יגבו אותה, זאת על מנת להתנקם במשפחה.

נציין כי לפני מספר שנים התרשלה גננת זו בתפקידה. אמא שבאה לקחת את בתה מהגן גילתה לתדהמתה כי הילדה נעלמה מן הגן. האם החלה בחיפושים והתברר שהגננת אילנה שאחראית על הגן לא שמה לב שהילדה הקטנה יצאה מן הגן והסתובבה ללא השגחה ברחובות העיר. לאחר חיפושים מייגעים בסיוע כוחות משטרה נמצאה הילדה בריאה ושלמה.

עובדי הסעד נטפלו למשפחה כי חשבו שמדובר באם חד הורית

עובדי הסעד הודיעו לאם כי הילד "מוזנח" בשל עששת בשיניים, ונעליים קרועות, ולכן הם יפעלו לנתק את הילד ממשפחתו. ההסבר של  האם כי לילד יש עששת משום שהוא אוכל בלי סוף שוקולד ושותה מיצים והנעליים קרועות כי הילד מאד נייד, והנעליים הסיניות לא מחזיקות מעמד יותר מחודשיים, לא התקבל ע"י משטרת הרווחה.

בהקשר זה נציין, כי ילדים רבים להורים רבים אינם מגיעים מושלמים לבית הספר ולגן, אך בהם עובדי הרווחה לא יגעו משום שיש להם הורים חזקים ומקושרים. למשל, בישוב מסויים ישנה מנהלת ספריה שעובדת באופן צמוד עם רשויות הרווחה. יש לה ילד מאד שמן. מדובר בילד עם משקל עודף הרבה מעל הממוצע, ילד הנמצא בסיכון גבוה מאד לחלות במחלת הסוכרת בשל משקלו הגבוה, וכנראה שהשומן שלו אף נובע מבעיות רגשיות. ילד זה אינו נרדף ע"י רשויות הרווחה משום שאמא שלו נמצאת בקשרי עבודה וחברות עם עובדי הסעד.

פקידת הסעד שניצחה על ההתעמרות במשפחה היא עובדת סוציאלית בשם גל אבני. בפעם הראשונה שגב' אבני פרצה לביתה של המשפחה, היא הצהירה בפני האם שתיקח את ילדיה בכל מחיר. משלא הצליחה לחטוף את הילדים היא החלה "לתפור תיק" למשפחה.

לאורך השנים, בקור רוח סאדיסטי, ובאובססיביות רבה, בדתה גל אבני עדויות שקריות ודמיוניות נגד המשפחה. כל בעיה קטנה במשפחה היא ניפחה לכדי עבירה קשה, והוסיפה את שבבי הרכילות לתיק שלה שהשמין והלך מדיווחי סרק עד שעלה על גדותיו.

גל אבני אף פנתה למשטרה בתלונות שווא נגד המשפחה. במקרה אחד הביאה חוקרת ילדים מטעם המשטרה לבית הספר ובמקרה אחר ניסתה ליצור קרע בין בני הזוג בכך שהתלוננה במשטרה כי האב "מפעיל אלימות כלפי אשתו", דבר שלא היה ולא נברא והתיק נסגר באותו יום.

המשטרה, במשאבי כח האדם הדלים שלה, במקום להשקיע את זמנה בלתפוס פושעים אמיתיים, בזבזה את זמנה על גחמותיה של עובדת סוציאלית אובססיבית – המתלוננת הסדרתית גל אבני. כל זאת על חשבון משלם המסים.

אם הילד היה חולה ולא הלך לבית הספר, הגב' אבני היתה מדווחת על כך ברישומיה, שם רשמה כי הורי הילד "מונעים ממנו" ללמוד. אם הילדה היתה בוכה בגן הילדים, הגב' אבני היתה מתחקרת אותה באינטנסיביות, בונה סיפורי עלי בבא דמיוניים ואחר כך מדווחת ברישומיה כי היא חושדת שההורים "מתעללים".

כשההורים רצו לצאת לחו"ל לבקר את משפחתם עם ילדיהם, הגב' אבני מנעה מהם לעשות כן.

כשחזר האב מן התעסוקה המבצעית, הוא פנה לרשויות הרווחה בעיר ירוחם על מנת לקבל הסברים על הפריצה הפולשנית לביתו. המשפט הראשון ששמע היה "חשבנו שמדובר באם חד הורית". האב ביקש מרשויות הרווחה להניח למשפחתו, והובטח לו שכך ייעשה. אך הבטחות לחוד ומעשים לחוד. רשויות הרווחה המשיכו להציק ולהטריד את המשפחה. הם המשיכו לבצע ביקורי בית כפויים ולאיים על אשתו בעת ששהה בעבודתו.

חתונה קאתולית – אם סומנת ע"י עובדי הרווחה דע כי לא תוכל להשתחרר מהם

נשלם אך לא תם !!

האב פנה לעורך דין אשר טיפל בעניין והבעיה לכאורה נפתרה. האב רק לא ידע כי זו תחילתה של דרך מרובת יסורים – ויה דולורוזה, משום שכאשר רשויות הסעד מתבייתות על טרף, הן לעולם לא מרפות ממנו.

באחד המקרים פנה האב למנהלת בית הספר "המאוחד" בעיירה, בו לומדים שני ילדיו. פעם אחת התלונן על אלימות בזמן הסעת ילדים כלפי בנו הגדול, פעם אחרת על אירועי אלימות כלפי הילד השני בהם הוא הוכה על ידי ילד גדול יותר ממנו במשך 4 ימים ואף נדקר על ידי סכין פלסטיק בגבו. פעם נוספת התלונן האב על אירוע בו בנו פספס הסעה כי בבית הספר לא שחררו אותו בזמן, וכתוצאה מכך הילד הלך הביתה ברגל וחצה את כל העיר עד שהגיע הביתה כעבור שעתיים !!!

כאשר מנהלת בית הספר לא התייחסה לתלונותיו, הוא פנה עם 3 התלונות לראש אגף החינוך בעיר, מר עמיר שגב, וזה במקום לטפל בבעיות קרא לרשויות הרווחה להתערב ובעצם להעניש את האב על תלונותיו. מייד עם קבלת התלונות קיבל האב זימון לבית הספר בו המתין לו פורום של 6-7 נציגי החינוך מתחומים שונים, כולל פקידת סעד אשר תקפו אותו והאשימו גם את ילדיו וגם אותו בעבירות שונות.

בביקור הראשון בביתו, המורה של הילד הגדול רמזה כי הילד "חולה נפש"  ואמרה כי יש לשלוח את הילד לאבחון. בהמשך הופעל על המשפחה לחץ כבד מצד כל גורמי בית הספר, כולל המנהלת הויועצת על מנת לבצע אבחון. האב סירב בכל תוקף משום שהילד נורמלי לחלוטין והאב לא רצה שתודבק עליו תוית של "ילד לקוי".

המורה בבית הספר אף הפעילה לעיתים מאניפולציות על האב. היא היתה יוצרת קשר עם האב כדי להתלונן על התנהגות הילד והיתה דורשת מן האב להעניש את הילד. במקביל, ביום המחרת, היתה מתחקרת את הילד עם שאלות בנוסח: " איך אבא העניש אותך,האם הוא הרביץ לך ?"

רשויות הרווחה לא הרפו. הם החלו לבצע חקירות צולבות בילדים. מספר פעמים בשבוע הוצאו ילדי המשפחה באמצע הלימודים מן הכתה, ונלקחו ליועצת ולגורמי הרווחה לצורך חקירה. בחדר החקירות הופעל על הילדים לחץ מאסיבי להודות כי הוריהם מתעללים בהם, אך הילדים הכחישו את ההאשמות מכל וכל.

מועדוניות משרד הרווחה הן מלכודת דבש

מועדוניות משרד הרווחה הם למעשה צהרונים שנועדו במקור לתת מענה להורים עובדים דלי אמצעים, שאין באפשרותם לשלם מחירים גבוהים עבור הצהרונים הרגילים. ההורה משלם תשלום סמלי עבור אחזקת ילדו במועדונית, וכך מתאפשר לו לעבוד ולהתפרנס בעוד הילד נמצא במסגרת עד אחר הצהריים. המועדוניות מסובסדות בד"כ ע"י משרד הרווחה.

זו היתה מטרת המועדונית במקור – סיוע להורים במסגרת הקהילה.

ואולם אליה וקוץ בה. המועדוניות, במקום שיסייעו בקהילה, הפכו לכלי להוצאת ילדים מהבית.

עובדות הסעד מנצלות את המועדוניות למטרה זדונית אחרת. הן משכנעות את ההורים כי כדאי להם לשים את הילדים במועדונית, שם יקבלו ארוחה חמה ועזרה בשיעורי בית. בד בבד הן מפעילות פיקוח בזכוכית מגדלת על הילדים השוהים במועדונית, כדי לאתר משם ילדים למשפחות מוחלשות, בעיקר חד הוריות. הן מתחקרות את הילדים במועדונית על יחסם עם הוריהם בבית, וכך בונות תיק נזקקות על בסיס עדויות הילדים, עימו הן מגיעות לבית משפט ודורשות להוציא את הילד מהבית.

המועדונית של משרד הרווחה היא, אם כן, מלכודת דבש.

המועדוניות הללו אף מכונות "מועדוניות לילדים בסיכון", למרות שאף אחד מן הילדים השוהים במועדונית אינו בסיכון. הסיבה לכינוי המעוות הזה היא הגדלת תקציבים למועדוניות. כאשר מגדירים מועדונית כמועדונית לסיוע לילדים ממשפחות מוחלשות, הרשות המקומית לא תקבל תקציבים, אבל כשמנפנפים עם המושג הנורא "ילדים בסיכון", אזי כל המערכת עוברת לדום ומייד מזרימה תקציבים לרשות המקומית.

הורים השמים את ילדיהם במועדונית מרצונם, צריכים להזהר בעשותם כן. טרם הכניסה למועדונית, על ההורים להנחות את ילדיהם להתרחק מעובדים סוציאליים הבאים לבקר במקום. להנחות את הילדים לסרב לשוחח עם כל עובדת סוציאלית המגיעה למקום, ואם העובדת הסוציאלית ממשיכה להציק לילד אז על הילד לאמר לה שהיא מטרידה אותו ומציקה לו ואף לדווח להוריו על כל מהלך חשוד של העובדת הסוציאלית.

ישנו מיעוט של עובדות רווחה המגיעות למועדונית במטרה טובה, ואולם גם אלו מתקלקלות עם השנים מאחר ומופעל עליהן לחץ מצד ראשי הצוותים ופקידות הסעד המקומיות והמחוזיות לדווח על כל דבר חריג לכאורה.

ישנם הורים עליהם נכפה לשים את ילדיהם במועדונית, זאת על מנת שעובדי הרווחה יפקחו באופן צמוד על ילדיהם. זה מה שקרה עם ג' ומשפחתו.

רשויות הסעד בירוחם הכריחו את ההורים תחת איומים וסחיטות רבות לשלוח את ילדיהם למועדונית, על מנת שיהיו תחת השגחה צמודה, ובעצם זה היה שלב ראשון לפני הוצאת הילדים מהבית. עובדי הסעד החלו לבצע ביקורים תכופים במועדונית. הם קיימו שיחות תחקיר עם הילדים באמתלות שונות. הילדים הפכו למפוחדים, והתחננו בפני האב לא להגיע יותר למועדונית.

כשהאב רשם את ילדיו בקיטנה רגילה עבורה שילם ממיטב כספו ולא בקיטנה של הרווחה, נשלח אליו דוח עונשין מהרווחה כאילו עבר עבירה בכך שלא שלח את ילדיו לקיטנה כפויה של עובדים סוציאליים.

העובדת הסוציאלית גל אבני מנסה להשתלט על הפסיכולוגית

שבוע לאחר שג' התלונן בפני מנהל אגף החינוך בירוחם כי ילדו מוכה בבית הספר, הוא קיבל זימון לבית המשפט לנוער בו פקידת הסעד גל אבני החליטה להציג את שלושת ילדיו בשלב הראשון כ"נזקקים" ובשלב השני להוציא אותם מהבית.

פקידת הסעד תיבלה את התסקיר שהגישה לבית המשפט בכל מיני אמירות כזב עסיסיות נגד המשפחה, תוך שימוש ציני בסופרלטיבים כגון "ההורים מהווים סכנה ממשית לילדיהם", זאת על מנת להלחיץ את השופט שיחשוב כאילו מדובר מצב חירום.

בבית המשפט הוכח כי אין שחר לטענותיה השקריות של גל אבני על המשפחה, ואולם השופט החליט כי על שלושת הילדים לעבור "אבחון". רשויות הרווחה התעקשו על פסיכולוג מטעמם, אך האב התעקש על פסיכולוג פרטי, ולבסוף השופט החליט כי הילדים יאובחנו אצל פסיכולוג פרטי על חשבונו של האב.

פקידת הסעד האובססיבית לא ויתרה וניסתה להשפיע גם על חוות דעתה של הפסיכולוגית.

היא התערבה באופן בוטה וכוחני בתהליך האבחון, הפעילה לחץ על הפסיכולוגית, יצרה קשר עימה פעמים רבות, פקססה לה מסמכים שלא קשורים לאבחון. כל זאת על מנת להשפיע על חוות דעתה של הפסיכולוגית, כדי שהפסיכולוגית תיישר קו עם עמדותיה של פקידת הסעד וכך פקידת הסעד תגיע עם קואליציה חזקה לבית המשפט.

פקידת הסעד אף הצליחה להשיג במרמה חומר חסוי על האבחון מן הפסיכולוגית, ללא צו בית משפט, וזהו דבר הנוגד את חוק חובת הסודיות וחוקים נוספים.

נזק כבד למשפחה ולמשלם המסים

משפחתו של ג' משלמת מחיר כבד על התערבות כפויה של משטרת הרווחה. הנזק הוא כספי ונפשי:

  • המשפחה שילמה עשרות אלפי שקלים לעורך דין.
  • המשפחה שילמה 10,000 ₪ לאבחונים פסיכולוגים מיותרים (חוק חינוך חינם כבר אמרנו? איזה חינם ואיזה נעליים)
  • האם הפסיקה את לימודיה להסבת מקצוע לאחות (מקצוע חשוב ונדרש ביותר לנוכח המחסור החמור באחיות)
  • פרנסתו של האב נפגעה והוא נאלץ לוותר על התמחותו בבית החולים.
  • ילדיו של ג' הפכו לחרדתיים. כשהם שומעים את המילה "עובדת סוציאלית" הם נעשים מפוחדים, שמא תופיע עובד סוציאלית ותיקח אותם. הילדים מפחדים לצאת החוצה לשחק במגרש המשחקים מפחד שיתקלו בעובדת סוציאלית שתחטוף אותם למוסד.

הנזק הוא גם נזק כספי למשלם המסים:

  • כספו של משלם המסים בוזבז על שכרם של עובדי הרווחה שנגועים באבטלה סמויה וממציאים בעיות מלאכותיות.
  • כספו של משלם המסים בוזבז על שכרו וזמנו של שופט נוער שדן בדיווחי סרק.
  • כספו של משלם המסים בוזבז על זמנם של שוטרים שעסקו בתלונות שווא במקום לעסוק בפשע אמיתי.
  • כספו של משלם המסים מבוזבז בעיקר על אחזקתם המיותרת של ילדים רבים השוהים במוסדות. אחזקה של ילד במוסד עולה בממוצע למשלם המסים כ-10,000 ש"ח בחודש.

מאמרים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , | 5 Comments »

עובדת סוציאלית נעצרה בחשד להזנחת ילדיה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מאי 4, 2010


הפעוטות הושארו ברכב סגור, האם הלכה לקניון. עוברי אורח שהלכו ליד קניון בת ים הבחינו בשני ילדים בני שנתיים סגורים בתוך מכונית חונה. הם חולצו בשלום על ידי שוטרים שעצרו את האם.

.
אבי אשכנזי ונתיב נחמני | מעריב
מה עושה אם לשני פעוטות בני שנתיים שרוצה לעשות קניות בקניון בת ים? המשטרה עצרה היום בצהריים (ג') אישה בת 37 מירושלים, עובדת סוציאלית במקצועה, בחשד לרשלנות לאחר שהשאירה את ילדיה במכונית ונכנסה לסיבוב קניות במרכז המסחרי.

עוברי אורח שהיו ברחוב ניסנבאום בבת ים הבחינו כ באחת המכוניות יושבים שני פעוטות לבדם במושב האחורי כאשר חלונות
הרכב סגורים.

האזרחים הזעיקו שוטרי סיור שפתחו את הדלת שלא הייתה נעולה והוציאו את הפעוטות. למקום הוזעקה גם ניידת של מד"א, אך הילדים לא נזקקו לטיפול רפואי.

השוטרים פתחו בסריקות לאיתור האם וכעבור כחצי שעה מצאו אותה בקניון הסמוך כשהיא עורכת קניות. האישה עוכבה לחקירה ובמשטרה שוקלים את האפשרות לבקש את הארכת מעצרה.

נזכיר אף את מקרה העובד הסוציאלי מקרית גת אשר עובד בשירות למען הילד, שכח את בתו התינוקת ביום לוהט ברכב וסיכן את הילדה עד כדי סכנת חיים. נגד אותו אב, שעובד במשרד הרווחה לא הוגש כתב אישום למרות שמדובר ברשלנות פושעת. אירוני כי עובד סוציאלי  זה שמשנע ילדים לאימוץ מהורים שלדעתו אינם כשירים לגדל את ילדיהם, כשל בעצמו בטיפול בבתו. וכמו שנאמר "הסנדלר הולך יחף".

הנה הכתבה על העובד הסוציאלי מקרית גת.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , | 1 Comment »