הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘עובדים סוציאלים’

העוסי"ת שולה מנחם ממובילות שביתת העוס"ים אחראית להתעללות בילדה בת 14

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 4, 2011


שולה מנחם – עובדת סוציאלית, ראש לשכת הסעד בכרמיאל, אחראית להתעללות בילדה בת 14  , תוך הפרה בוטה של זכויות הילד. התעללות זו כללה אף אשפוז בהסכמה שלא מדעת במחלקה פסיכיאטרית, תוך הפעלת שקרים ומאניפולציות וכפייה על הילדה ליטול סמים מסוכנים.

אלה הילדה נאלצה לברוח מהתופת והצליחה להימלט מהארץ כל עוד נפשה בה. כיום חיה בחו"ל ובונה את עתידה בארץ החדשה.

את שולה מנחם יש להעמיד לדין בגין "עבודת הקודש" שלה. אנו תקוה כי שולה מנחם תיתבע בדיני נזיקין על גרימת נזק לילדה.

והחוצפנית הזו עוד רוצה העלאה בשכר על "עבודת הקודש" שלה.

עד מתי רשעים יעלוזו?

לסיפורה המלא של אלה כאן בקישור הזה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

תחפושת עובדת סוציאלית לפורים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 26, 2011


Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , | 6 Comments »

10,800 ₪ – זהו השכר החדשי הממוצע של עובד סוציאלי שעוסק בקודש ביזארי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 25, 2011


עובדת סוציאלית בהפגנה מוזרה להעלאת שכרה על עבודתה, עבודה ביזארית וכמובן מיותרת אותה היא מכנה "עבודת קודש"

עובד סוציאלי במדינת ישראל הרוויח בשנת 2009 בממוצע 10,800 ₪ בחודש, כך על פי נתוני העיתון הכלכלי דה מארקר, כאן בקישור הזה.

שכר העובד הסוציאלי גבוה אם כן ב-2,500 ש"ח מהשכר הממוצע  במשק שעומד על 8,340 שקלים.

על פי עיתון דה מארקר, עובד סוציאלי מתחיל מרוויח כ-6,400 שקל, ו-80% מהעובדים הסוציאלים מרוויחים 8,000-11,400 שקל.

ישנם כ-10,000 עובדים סוציאלים בשירות הציבורי ובחישוב שנתי:

כ- 1.3 מיליארד ש"ח מוזרמים מדי שנה למשכורתם של העובדים הסוציאלים !!! כל זאת על חשבונכם משלמי המיסים !!!

מדי תקופה פוצחים העובדים הסוציאלים בשביתה מוזרה ודורשים באופן תמוה להעלות את שכרם עוד ועוד עד אינסוף. שתי סיבות עיקריות מדוע יש להוריד את שכרם של העובדים הסוציאלים ולפטר את רובם:

1. השכר שלהם גבוה מדי בכל קנה מידה אפשרי. הוא גבוה לאין שיעור ביחס לשכרם של המורים, של האחיות ושל עובדים אחרים במגזר הציבורי. כל דרישה שלהם להעלאת שכר נוגסת למעשה מעוגת השכר של עובדים אחרים במגזר הציבורי ובאה על חשבון שכרם של אנשי ההוראה ועובדי משרד הבריאות.

2. מקצוע העבודה הסוציאלית הוא ברובו מקצוע מיותר. בעשורים האחרונים גדל מספר העובדים הסוציאלים באופן משמעותי, אך במקביל עלתה רמת העוני והאלימות. אם נבדוק את יעילותם של העובדים הסוציאלים במדדים מכומתים נמצא שככל שיש יותר עובדים סוציאלים, יש גם יותר נזקקים ופשיעה, כלומר, העובדים הסוציאלים אינם מועילים למשק ולחברה הישראלית.

לשכת הסעד ברחובות - בניין מפואר בסגנון הייטק, בזבוז כספי מדינה

מיהם הם העובדים הסוציאלים?

90% מן העובדים הסוציאלים הן נשים שברובן יושבות במשרד ממוזג בלשכות רווחה מפוארות. רובן עובדות במשרה חלקית כי זה נוח להן עם הסידור של הילדים. לחלקן יש משרד נפרד משלהן. עבודתן מאד קלה. הן אינן מבצעות עבודה פיזית, הן אינן עומדות מול כיתה של 35 ילדים. הן אינן עובדות במשמרות לילה ללא שינה כמו האחיות. הן אינן רצות מחולה לחולה לא מרווח נשימה כמו הרופאים, הן אינן עובדות בעבודת כפיים בשמש הקופחת ובימי החורף הקרים.

במרבית הישובים לשכות הרווחה ריקות מאדם. נזקקים אינם מגיעים אליהן משום שהם יודעים שלא יקבלו מהן שום סיוע. מרבית הנזקקים פונים למוסד לביטוח לאומי ולא ללשכות הרווחה ברשויות המקומיות בהן קיימת אבטלה סמויה בהיקף נרחב מאד.

עבודה סוציאלית – מקצוע מיותר

עובדים סוציאלים אכן באים במגע עם אוכלוסיה במצוקה אך זה לא אומר שהם בהכרח עוזרים לה. העובדות בשטח מראות כי לעיתים קרובות הם מסבים נזק לאוכלוסיות מוחלשות וחסרי ישע, בעיקר נזקים לילדים וקשישים. הגיע הזמן לפרסם את המדדים המכומתים ולהראות לציבור כי ככל שיש יותר עובדים סוציאלים, יש יותר מצוקה ובעיות, ולכן הם מיותרים. את התקציב של העובדים הסוציאלים המיותרים יש להעביר בעיקר להשקעה בחינוך, כי חינוך טוב יקטין את רמת הנזקקות של דור העתיד.

לכן, יש לפטר את מרבית העובדים הסוציאלים ולהעביר את הכסף לפיתוח מערכת החינוך, הבריאות והמדע בישראל. יש לסגור את מרבית הפקולטות לעבודה סוציאלית ולפתוח במקומן פקולטות לרפואה, מדעים והנדסה.

יש לייצר יותר מקומות עבודה למובטלים ועניים במקום לבזבז כספי מדינה על שכרם של עובדים סוציאלים מיותרים.

מיתוס "עבודת הקודש" בו מתהדרים העובדים הסוציאלים הינו למעשה מיתוס מופרך מיסודו.

לגבי העובדות הסוציאליות שמחמיאות לעצמן ומגדירות עצמן כעוסקות ב"עבודת קודש", אנו נזכיר כי ההסבר לאישה "קדושה" במקרא הוא ההסבר שלקוח מספר ויקרא, פרשת "קדושים" פרק כא', פסוקים ו'-ז':

קְדֹשִׁים יִהְיוּ, לֵאלֹהֵיהֶם… וְהָיוּ קֹדֶשׁ אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ:  כִּי-קָדֹשׁ הוּא, לֵאלֹהָיו.


Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , | 15 Comments »

העובדים הסוציאלים שולחים גרורות לעבר בתי הספר

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 29, 2011


אם פעם בית ספר היה מעוז ללימוד וחינוך ילדים, הרי שהיום בתי ספר רבים הופכים למעוז של עובדים סוציאלים.

המודעה של עירית רמת גן שמחפשת עובדת סוציאלית לבית ספר תיכון חדש ברמת גן אינה חריגה בנוף מודעות הדרושים של עיריות ומועצות מקומיות. מסתבר שעם השנים, עובדים סוציאלים הולכים ומתפשטים לכל מקום ולכל פינה גם כשהם מיותרים שם. בבתי הספר לחינוך מיוחד קיים דרך קבע עובד סוציאלי בכל בית ספר, ולא ברור מה תרומתו לילדים. הוא תופס למעשה משרה של עוד מורה ושכרו מתוקצב ע"י העיריות וממומן מכספי משלם המיסים.

כאמור, פריסת עובדים סוציאלים בבתי ספר היא תופעה התופסת תאוצה. בדוח לשכת הסעד של גבעת שמואל, בסעיף ח',  תוכלו לראות כי העובדים הסוציאלים בגבעת שמואל פרוסים בכל בתי הספר בישוב.

יש לך בעיה בבית הספר? עובד סוציאלי יחפש את הבעיה בבית

ילדים רבים נקלעים למצוקה קשה עקב התעללויות שהם חווים בבתי הספר – חרם, ניכור, נידוי, אלימות ועוד. המקרה הטראגי האחרון שאירע במעלה אדומים, בו התאבד בתליה נער לאחר שנערים מבית הספר הציקו לו בפייסבוק, ממחיש לנו היטב את חומרת התלאות שעוברים ילדים במוסדות ללימוד ציבורי.

במקום לפתור את בעית הילד במסגרת בית הספר, העובדים הסוציאלים מחפשים אותה בבית. ולמה? כי הכי קל להם להאשים את החוליה החלשה, קרי משפחתו של הילד. עובד סוציאלי לעולם לא יאשים את בית הספר במחדל, משום שבית הספר מספק לו פרנסה. עובד סוציאלי לעולם לא יכרות את הענף עליו הוא יושב.

אז כפי שניתן לראות מן המודעה, עירית רמת גן מחפשת עובדת הסוציאלית שתשב בבית הספר ותנסה ללכוד נערים ונערות החווים מצוקה בבית הספר. במקום להתערב בהתנהלותו של בית הספר, העובדת הסוציאלית תתערב בחיי משפחתו של הילד, קרי תחפור בקרביים של המשפחה עד שתפרק אותה לחתיכות.

לעיתים קרובות עובדת הרווחה גורמת נזקים בלתי הפיכים לתלמידים. אחד הכלים לסבך את חייהם של ילדים הוא לכפות עליהם אבחונים פסיכיאטריים שילוו אותם לאורך כל ימי חייהם ויקשו עליהם במציאת עבודה ובהקמת משפחה. כך למשל בדוח לשכת הסעד ברמת גן, בסעיף ל"ח ניתן לראות כי בשנת 2006 שלחו עוס"ים 50 ילדים לאבחון פסיכיאטרי במקום לסייע להם במסגרת בית הספר ובקהילה, ובשנת 2008 קפץ המספר ל-80 ילדים שנכפה עליהם ע"י עובדי סעד לעבור אבחון פסיכיאטרי.

אם מוחמד לא יבוא אל ההר אז ההר יבוא אל מוחמד

כשהציבור הרחב שומע את המינוח "עובד סוציאלי", מה עובר לו בראש? הוא חושב שתור אינסופי של נזקקים משתרך לו מול לשכות הסעד ברחבי הארץ, וכולם ממתינים שעות ארוכות להתדפק על דלתו של עובד הרווחה ה"קדוש" על מנת שזה יסייע להם וירים אותם מאשפתות.

לשכת הסעד המפוארת בכרמיאל - ריקה מאדם

ובכן, צר לנו לאכזב אתכם אך תיאוריה זו היא פיקציה, בדיה. בפועל, המצב הפוך. בפועל רוב לשכות הסעד במדינת ישראל ריקות לגמרי. לכו תסיירו בלשכת הסעד המפוארת בכרמיאל, היא ריקה מאדם. בגבעת שמואל קיימת שכונת מצוקה בשם שכונת גיורא. היכנסו ללשכת הסעד בגבעת שמואל, היא ריקה ממטופלים. אתם יודעים למה? כי רוב הנזקקים יודעים שעובדי רווחה לא יסייעו להם בדבר, ולכן הם לא מגיעים לשם. היכן כן תוכלו למצוא תורים ארוכים של נזקקים? במוסד לביטוח לאומי, כי שם נותנים סיוע כלכלי, ועניים צריכים עזרה כלכלית לא התערבות משפחתית. (יש עניים רבים שהם אנשים עובדים)

אז כשאין עבודה, צריך להמציא אותה גם כשהיא לא נחוצה. וכך אם התושבים לא מגיעים אליהם, העובדים הסוציאלים מגיעים אל התושבים וכופים את עצמם על התושבים. כך תוכלו למצוא אותם פרוסים במוסדות חינוך רבים, תופסים תקן של מורה שהיה יכול לסייע הרבה יותר הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית לתלמיד המתקשה.

במקרים רבים עובדי רווחה יכפו את ה"טיפול" שלהם על אזרחים גם כשאלה לא מעוניינים ואז הם ינפנפו לציבור הרחב במספר הרב של ה"מטופלים" והתיקים הפיקטיביים שהם המציאו, ובעקבות זאת ידרשו תוספת תקנים ותקציבים, כל זאת על חשבון כספו של משלם המיסים.

מאמרים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , | 3 Comments »

השכר הממוצע של עובד רווחה לשנת 2009 – 9,450 ש"ח בחודש

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 21, 2011


עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר החדשי הממוצע של עובד רווחה ברשויות המקומיות עמד על 9,450 ש"ח למשרה מלאה.

כאן בקישור הזה תוכלו לראות את הנתונים הגולמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בהשוואה למקצועות אחרים ברשויות המקומיות. ניתן לראות כי עובדים סוציאלים מרוויחים יותר ממורים וגננות.

כשהתבקש מנכ"ל משרד הרווחה מר נחום איצקוביץ להסביר את השכר הגבוה הזה, שהינו מעל השכר הממוצע במשק, הוא התחמק מתשובה. הנה תשובתו המתחמקת:

קישורים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , | 2 Comments »

פס היצור של ילדים המיועדים לאימוץ בין ארצי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- דצמבר 30, 2010


הקליקו על התמונה על מנת לצפות בארצות בהן יש מספר גדול של דוחות על שחיתות באימוץ בין ארצי

מי רוצה לקנות תינוק? ברור שהורים מאמצים אינם רוצים "לקנות" תינוק, אך מסתבר שלעיתים קרובות מדי כספם של אלו משמש לקניית תינוקות באימוצים בינלאומיים.

אימוץ בין ארצי של ילדים מחו"ל לישראל, מתבצע כיום מן המדינות הבאות: רוסיה, אוקראינה, קזחסטן,ארמניה, אל סלבדור, פרו וגואטמלה.

למרות שאוכלוסיית סין גדולה פי 100 מאוכלוסיית גואטמלה, כמות הילדים המאומצים שהוצאו מגואטמלה בשנת 2007 לארה"ב היתה כמעט זהה לכמות הילדים המאומצים שהוצאו מסין לארה"ב באותה שנה. 4,728 ילדים הוצאו מגואטמלה בשנת 2007, כל זאת כשאוכלוסיית גואטמלה מונה 13 מליון איש, בעוד שאוכלוסיית סין מונה 1.3 מיליארד איש.

ב-1 בינואר 2008 סגרה ארה"ב הרמטית את אימוצי הילדים מגואטאמלה לאחר שחקירה של הממשל האמריקני קבעה כי מתקיים סחר מאסיבי לא חוקי של ילדים לאימוץ ממדינה זו. ארה"ב התנתה את חידוש האימוץ בהקמת תשתית מסודרת ומפוקחת היטב, שתחליף את האימוץ המתבצע שם כיום, בו 98% מן האימוצים מבוצעים באופן פרטי באמצעות נוטריונים מפוקפקים.

למרות זאת, בישראל ממשיכים להתבצע אימוצים ממדינה זו. בשנת 2008 עד 2010 המשיכו עמותות ישראליות לייבא ילדים מגואטמלה באין מפריע. שימו לב כי בעמותות רבות בישראל המייבאות ילדים מחו"ל לאחר שקיבלו אישור ממשרד הרווחה לפעול בחו"ל, פועלות עובדות סוציאליות שבעבר עבדו במשרד הרווחה ומקושרות למשרד הרווחה, חלקן עבדו כפקידות סעד לחוק הנוער וחלקן כפקידות סעד לחוק אימוץ.

22,000 יורו שהם כמעט 30,000$, משלמים כיום הורים ישראלים עבור אימוץ ילד בחול. תשלום זה אינו כולל טיסות ושהיות בבתי מלון. זהו סכום אדיר במושגים ישראליים והון עתק במושגים של מדינות העולם השלישי. לאן הולכים הסכומים ההזויים הללו?

במאמר שהתפרסם בוושינגטון פוסט מאת אי.ג'י. גרף, חוקרת במכון שוסטר לעיתונות חוקרת באוניברסיטת ברנדייס בבוסטון (שימו לב ללוגו של האוניברסיטה, כאן בקישור הזה מצד ימין למעלה), מתארת החוקרת באמצעות איור איך בסרט נע לייצור "יתומים", מוכרים תינוקות לאימוץ בינלאומי.

אימוץ ילדים זה עסק לכל דבר – הכל ענין של היצע וביקוש

לדבריה, הרעיון כי בארצות המתפתחות (ארצות העולם השלישי) קיימים מליוני "יתומים" ופעוטות בריאים המחפשים בתים הוא רק מיתוס. בארצות עניות, כמו גם בארצות עשירות, נדיר ביותר למצוא תינוקות בריאים שאכן ננטשו או שהוריהם ויתרו עליהם מרצונם, למעט סין, בה בשל המדיניות של ילד אחד למשפחה יש נטישה רבה של תינוקות. בעוד שמרבית הילדים שאכן זקוקים לאימוץ הם ילדים גדולים, חולים, מוגבלים או בעלי צרכים מיוחדים, מרבית ההורים המאמצים שממתינים על פס היצור לאימוץ, רוצים רק תינוקות ופעוטות בריאים.

התוצאה: פער בין הביקוש לתינוקות בריאים להיצע התינוקות הבריאים. פער שיכול להסגר באמצעות כסף מערבי. בארצות מסויימות כסף מערבי מדרבן מאעכרים מקומיים לחטוף תינוקות או לאלץ את המשפחות החלשות לוותר על ילדיהן. המאעכרים המקומיים מפשיטים מן התינוקות את זהותם ומעבירים אותם לבתי יתומים על מנת לשנע אותם מאוחר יותר לאימוץ במדינה מערבית.

להלן התרשים המתאר את פס היצור של תינוקות ופעוטות לאימוץ בינלאומי. (צוייר ע"י פיטרסון קלארק מן הוושינגטון פוסט, הוספנו כיתוביות מתורגמות לעברית)

נושאים נוספים:

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – תחקיר של יפעת גליק בידיעות אחרונות.

משרד הרווחה מודה: יש סחר בילדים לאימוץ.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , | Leave a Comment »

פקידת הסעד היהודיה רות מטות רצחה את ילדותה של הילדה אודליה חביבי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 7, 2010


 

אודליה חביבי - ילדותה נרצחה בידי עובדות סוציאליות

 

להלן מכתבה של הילדה אודליה חביבי משנת 2006 אל השופט אורי בן דור. אודליה, בתם של חיים וויולט חביבי, נחטפה באכזריות ע"י העובדת הסוציאלית היהודיה, הידועה לשמצה, רות מטות, מעירית ירושלים. רות מטות הופיעה בועדת גילת כעדה "מומחית" מטעם משרד הרווחה. מומחית למה? לחטיפת ילדים !!!

אודליה חביבי פורסת במכתב זה את כאבה על אחיה ועל משפחתה שפורקה והוכחדה כליל ע"י העובדת הסוציאלית היהודיה האכזרית, רות מטות,  וע"י השופט היהודי חסר הרחמים אורי בן דור, אותו אורי בן דור שכלא נערה אחרת בת 15 בשם תרצה שריאל בניגוד לחוק, והשתמש בכח הרב מדי שהקנה לו החוק כדי להחזיק את הנערה תרצה שריאל כבת ערובה במעצר לא חוקי, כאן בקישור הזה.

תלאותיה של משפחת חביבי מובאות בכתבה בקישור הזה. אודליה חביבי מבקשת במכתב זה מן השופט אורי בן דור, שהינו חותמת גומי של הפקידות הנאציונל סוציאליסטיות ממשרד הסעד, לשחרר את אחיה הפעוט שנחטף ע"י רשויות הסעד בירושלים.

‏10/05/2006
לכבוד : בית המשפט השלום לנוער בירושלים
עבור : השופט אורי בן דור

הנדון : י' חביבי ת.ז. XXXXXXXX
(בן שנתיים וחצי) תיק בש"א 608/06
בחזקת – תינוק שנשבה

1.   זוהי הודעה ובקשה דחופה ובהולה לשחרורו של אחי הקטן י' חביבי אשר נחטף בידי רות מטות פקידת סעד ובאישורו של השופט אורי בן דור שופט בית המשפט לנוער בירושלים.

2.  אני החתומה מטה אודליה חביבי אחותו הבכורה של י' אחי ונשמתי היקרה מבקשת מבית המשפט ליתן צו מיידי לשחרורו של אחי י' היקר אשר מוחזק בכפייה ובניגוד לרצונו בידיי רשויות הרווחה תוך קבלת גושפנקא חוקית לכאורה על ידי השופט אורי בן דור שופט בית המשפט לנוער בירושלים.

3. כניצולת שואה ובת למשפחה ניצולת שואה אשר בוצעה כנגדי וכנגד משפחתי על ידי יהודים בארץ ישראל אני מתריעה בפני המכותבים ובפני כל העולם ומניסיון אישי רע ומר אשר חוויתי על בשרי מאז הייתי בת 8 !!!.

4.  על בשרי חוויתי חוויה קשה מנשוא כאשר נחטפתי בגיל 8 על ידי פקידת הסעד רות מטות ללא שום סיבה אמיתית וללא צו משפטי חוקי עשרות פעמים. רות מטות ובית המשפט לנוער השופט אורי בן דור הרסו את חיי ורצחו את ילדותי. לא רק זו אלא אף את נעורי ואת תומתי ואת נפשי ונפש כל בני משפחתי.

5.  ואליך השופט אורי בן דור אני פונה ומבקשת ממך להעז ולהישיר לי מבט בפעם הראשונה בחיי ואם יש עוז בלבך ולהתעמת עימי על כל השקרים אשר אישית ספגתי ממך בלשכתך המפוארת כאשר הנך מעוות ומסלף את דברי אשר כל אשר ביקשתי ממך כילדה וכקטינה היה השב אותי לחיק הורי ולחיק משפחתי האהובה.

6. חלפו להם 12 שנים כיום אני בוגרת יותר ומנוסה מאוד ולא תמיד מסיבות חיוביות. על בשרי חוויתי שואה אשר כל חיצי הזעם והשנאה שלי מופנים אליך. הרסת אותי הרסת את חיי והרסת את הורי ואחי. דם אחיי ודם הורי ודמם של עשרות מחברי וחברותי למתקני הכליאה של הרווחה וביהמ"ש על ידך וממך אותם אבקש.

7.  אותי החזקת בכפייה ובניגודו לרצוני כך עשיתי גם לאחיי. והחמור מכל את אחי הקטן י' אישרת לחטוף והינו בשבי מזה כשלושה חודשים. על לא עוול בכפו ובוודאי שעל לא עוול בכפם של הוריי.

8. אתה אולי תצליח בימים הקרובים להתחמק מאחריות על פשעיך ומעשיך הנלוזים והנפשעים. אך תזכור רק דבר אחד פעוט. חכמים אמרו סוף גנב לתליה. יבוא יומך. את הזיכרונות הקשים שלי מהחוויות המשפילות אותן חוויתי בחיי לא אשכח. גם יהודה וח' לא שוכחים. והאמן לי גם י' לא ישכח. את דמם ונפשם מידך אבקש.

9. בגללך הוכתי, הושפלתי, הופשטתי, הוחזקתי בצינוק פעמים אין ספור, נשפטתי, אנסתם את נשמתי וכגופי והגרוע מכל לא נתתם לי שום אור של תקווה. ובכך אני מאשימה בעיקר את אוטם לבך משמוע וטחות עניך מראות.

10. אני זוכרת את המראות, הקולות, הבכי האין סופי, ההתמוטטויות בלשכתך, התחנונים וההשפלה אותן חוויתי יחד עם הורי ואחי פעמים אין ספור.

11. עכשיו ממש ברגעים אלו בשעות לילה הקטנות כשאתה ישן שנת "ישרים" אני אינני יכולה לישון. שנים רבות שאנני ישנה כלל בלילות. לילות אלו היו מפלטי היחיד במסכת היסורים אותה עברתי בגינך. אתה וחבריך בביהמ"ש המורם מעם כביכול בצעתם פשעים רבים כנגד עשרות אלפי משפחות בישראל. אני לא אשכח ולא אסלח. עד טיפת דמי האחרונה אספר את מעלליך ומעללי חברך בכל העולם. כיצד עיגנתם עדויות שקר של פקידות סעד כאמת משפטית גם כשהסתכלתי לך בלבן של העניים מטווח אפס היה ניתן לדעת בוודאות כי הנך יודע כי טיעוניהם בשקר וכזב מקורם.

12. את תרבות הכיסתוח והעלמת ראיות ובידוי ראיות ועיגונם כאמת משפטית כאשר הנך יודע שמשקרים והגרוע מכל כאשר הנך יודע שאתה וחבריך השופטים משקרים וכל זאת מבלי להניד עפעף לא אשכח לעולם. זוהי מלחמתי ומלחמת עשרות אלפי משפחות שהחלו להתעורר בשנים האחרונות. אנו קורבנות השואה הגרועה בתולדות האנושות. זוהי שואה של יהודים ביהודים המבדילים דם מדם בהבזק קולמוס של ביהמ"ש כאילו משם תצא תורה תוך ניצול ציני וחמור של אמון הציבור במערכת בית המשפט.

13. כשאני כותבת את מכתבי זה אני יודעת איזה התעללויות סבלתי ב"עזרתכם האדיבה" ומה עובר ממש ברגע זה על אחי י' היקר וח' אשר סובלים בצורה בלתי רגילה וזאת בגללך.

14.  יהודה אחי עוד מעט משתחרר מהכלא – כלא הרווחה. אני מאמינה שגם הוא יגיע לרגע אליו הבשלתי לאחרונה וזאת בזכות התעללותכם האחרונה באחי הקטן י'. הפצעים אשר כמעט והגלידו נפצעו מחדש והחלו שוב לדמם. הדם נשפך כיין וללא הפסקה. חבל רק שהנך חוגג שוב על הדם. זוהי איננה עלילת דם. זוהי מציאות עגומה ואמיתית אשר אני אודליה חביבי בת כביכול לעם היהודי שרק לא מזמן לפני ימים ספורים זכר את השואה אשר הייתה לפני כשישים שנה אבל השואה שלי רק החלה לפני 12 שנה ועד כה לא נגמרה.

15. רצחתם את ילדותי ועכשיו רצחתם את ילדותו של אחי הקטן י'. י' היה איתי ועם הורי בילינו יחד, צחקנו יחד, בכינו יחד והכי חשוב הינו למשפחה ובטרם התחלתי להנות ממה שילדיך ידעו וילדי קצינות ה אס.אס פקידות הסעד וכבר נפלה עלינו צרה חדשה. ושוב תחת חתימתך. חתימה שלא אוכל לשכוח לעולם.

16. עם הוריי לו ידעתי מחסור עם הורי ידעתי אהבה עד אשר לפתע פתאום באה רות מטות ופקיד הסעד יצחק יעקב יחד עם עשרות שוטרים דתיים לכאורה בהנחיתו של עופר שומר וחטפו באכזריות את אחי. אחי י' תוך שהוא יונק וניזון מחלב אימי היקרה והיפה.

17. את הרעל בו גורמי הרווחה השונים ניסו להרעילני הקאתי. אני יודעת כמה "רעל" תנסו להאכיל את אחי הקטן י'. זהו רעל המוחזק רק בלשכת הרווחה ובית המשפט למשפחה ולנוער. זהו אותו רעל  שנתתם לי ולאחי ולהורי ולעשרות אלפי משפחות בישראל.

18. במשך שנים כלאתם חפים מפשע בבתי כלא ומוסדות לחולי נפש.  אמנם כלאתם את גופנו אך לעולם לא את נשמותינו .

19. את הוריי ואחי הכנסתם לבתי סוהר ולבתי משוגעים ורצחתם משפחות שלמות חרף היותנו משפחה חמה ומלוכדת. הרחקתם אותנו זה מה והפרדתם אותנו זה מזה במשך שנים רבות וארוכות כל אחד במקום אחר. אבל אני אודליה חביבי ביתם של חיים וויולט חביבי הילדה הבכורה מתחייבת לגלות ולחשוף את הפשעים שלכם לכל העולם.

20.  זוהי חובתי האזרחית, חובתי המוסרית וחובתי כלוחמת לזכויות אדם אשר חוותה בגופה ונשמתה את השואה היהודית.

21. מכאן ומעל דפים אלו אני קוראת לכל באי העולם שחררו את אחי י' ואת שאר אחי ואת כל הילדים האומללים אשר זועקים הצילו יומם וליל החזירו אותנו ואותם לאלתר להורינו ולמשפחותינו.

22. אין זכות בעולם ולא הייתה זכות בעולם לאף אחד וזה כולל גם אתכם השופטים לנתק ולחטוף להכאיב להכות ולהתעלל באחי י' אחי היקר לא מהוריי ובטח שלא ממני. ובודאי שלא ממשפחתי המורחבת ומחברי.

23. אנחנו כמשפחה עוברים שואה בשבילנו יום הזיכרון לשואה היה עוד יום בגטו עוד יום בשואה. וכל יום עבורנו הוא שואה. שואה אשר ביצע אותה בית המשפט היהודי לנוער בירושלים בחסותו של השופט אורי בן דור ופקידת הסעד רות מטות ומרים בן עטר וכל פקידות הסעד והבאים מטעמם.

24.  על כן ולאור כל האמור לעיל אני אודליה דורשת בזאת ממך השופט אורי בן דור לשחרר את אחי י' היקר ולהורות לרשויות הרווחה ולבאים מטעמם להחזיר את י' להוריי חיים וויולט חביבי באופן מיידי.

25. אין בהצהרתי זו בכדי לגרוע את זכותי לתבוע אותך ואת חבריך לפשעים הרבים שבוצעו כנגדי תוך שימוש לרעה בכוח השררה ובסמכות אשר הוקנתה לך בטעות על פי חוק לתבוע אותך ואת חבריך תביעת פיצויים אדירה והעמדתך לדין פלילי בגין פשעים אלו ופשעים נוספים.

26. טול קורה מבין ענייך, תתעורר ותבין כי כל פושע יבוא לדין. כך למדת בפקולטה למשפטים וכך אמרת לאלו אשר שפטת. בהשבעתך בפני נשיא המדינה ובפני נשיא ביהמ"ש העליון ובפני הציבור כולו התחייבת לשמור על החוק ולשמור אמונים לחוק. זו הייתה שבועת שקר.

───────
אודליה חביבי

צפו בעדותה של אודליה חביבי על ההתעללות הקשה שעברה במעון הסגור והאימתני 'מסילה' בו נכלאה בניגוד לרצונה. שימו לב לפניה המבועתות והמבוהלות של אודליה כשהיא רואה שוב את המוסד לאחר שנים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

משרד הרווחה – השטן של העם היהודי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 5, 2010


חיים וויולט חביבי

כך מכנה חיים חביבי את משרד הרווחה בישראל.

בני הזוג חיים וויולט חביבי שילדיהם נחטפו ע"י רשויות הסעד בישראל ונלקחו לפנימיות ומשפחות אומנה, התבצרו לפני מספר שנים בכנסיית הבשורה בנצרת וזעקו משם לעזרה. סיפורם התפרסם בכל אמצעי תקשורת אפשרי ואף באמצעי התקשורת העולמיים מכיוון שהפרשה כמעט הביאה לתקרית בינלאומית.

השבוע הוקרן בערוץ 2 סרט על משפחת חביבי ושמו 'הבשורה ע"פ חביבי'. הסרט מתאר את מצוקתה של המשפחה, את מצבה הכלכלי הקשה, את הפשע המאורגן של רשויות הסעד בישראל ואת אזלת היד והאטימות של שאר מערכות השלטון בישראל כלפי משפחות חלשות. אטימות שהובילה את המשפחה, בצעד של יאוש, לברוח אל הרשות הפלסטינאית ולהסתתר שם מפני הצוררים הנאציונל סוציאליסטים של משרד הסעד.

פקידת הסעד הקלוקלת תמר ישראלי מלשכת הסעד בנתניה ועובדת הסעד הכושלת מרים פיירברג שמכהנת כיום כראש עירית נתניה, ואשר דרדרה את העיר נתניה לתהומות ולשיאי פשיעה בלתי נתפסים, שתיהן יחד חברו יחדיו ורדפו את משפחת חביבי ללא רחם.

הטרמינולוגיה החולנית של עובדות הסעד

רשויות הסעד טענו כי המשפחה "לא שיתפה פעולה" וסירבה לקבל "טיפול" ממשרד הסעד. ברצוננו להדגיש כי לעובדים סוציאלים יש טרמינולוגיה חולנית ומעוותת לגבי שני המושגים הללו.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו עבודה משותפת של כל הצדדים שבבסיסה קיים אמון הדדי והסכמה משותפת של שני הצדדים לאופן הטיפול.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו כח ושליטה, קרי כפיה על הנזקק לבצע את מה שהעובדים הסוציאלים פוקדים עליו לעשות, שאם לא יעשה כן ילדיו יילקחו ממנו לצמיתות.

אודליה חביבי – נערה ללא עבר פלילי, נכלאה במוסד לעברייניות של משרד הסעד במסגרת הליך "טיפולי"

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו סיוע למשפחה הנזקקת בדמות סיוע כלכלי, סיוע במציאת עבודה, סיוע בדיור, סיוע במסגרות קהילתיות לילדים, סיוע בלימודים ועוד.

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו הפעלת מנגנון עונשין נגד המשפחה והילדים. מנגנון ענישה זה מתבטא באמצעי הכפיה הבאים: אבחונים פסיכו דיאגנוסטיים של הילדים על מנת לתייג אותם כילדים בעיתיים ולחסום בפניהם את האפשרות לקיים אורח חיים נורמטיבי בשל הרבב הגדול שהדביקו להם מסמכי האבחון המזויף, הלעטת הילדים בסמים פסיכיאטריים ממכרים אשר משבשים את מוחם ומדרדרים את התנהגותם, כליאת הילדים במוסד סגור, תיוג הילדים כילדים ש"התעללו" בהם ואז הם עצמם לא יוכלו להיות הורים משום שעובדים סוציאלים גורסים כי ילד ש"התעללו" בו הוא ילד שיהפוך בעצמו למתעלל, תיאוריה שאגב הופרכה במציאות.

כך מספרת הבת אודליה חביבי איך "טיפלו" בה רשויות הסעד:

"… אני לעולם לא אשכח שחטפתם אותי למקומות אפלים וקשים כמו מסילה וצופיה שזה מתאים לעברייניות. עד היום יש לי סיוטים מהמקומות האלה בעזרת ה' התביעה שאני מכינה לכם היא מן הקשות ביותר נגדכם וכל מי שרושם נגדנו אין לכם מושג מה עברנו ואם הגענו למצבים כמו ללכת לרמאללה אז סימן שפה מתעללים ואני ראיתי איך מפוצצים את הבית על הוריי בקיצור אישית לי ברמאללה היה טוב. שם לפחות לא חטפו אותי למוסדות של נרקומניות אדוני ישמור איזה דברים יש שם במוסדות האלה…."

צ'ארלס דארווין היה מתהפך בקברו

מיכה לינדנשטראוס

משפחת חביבי, כמו משפחות עניות רבות המהוות טרף קל לעובדות הסוציאליות, הוגדרה כמשפחה "מזניחה" ונרדפה ע"י רשויות הסעד באכזריות רבה.

בעוד שהאבולוציה לא משתנה מדור לדור אלא רק לאחר מליוני שנה, החליטו עובדות הסעד לעטות עליהן את גלימת האלהים וקבעו על דעת עצמן שהאבולוציה משתנה לאחר 50 שנה. כך הן החליטו כי טובת הילד לפני 50 שנה לא מתאימה לזמנים שלנו, וכיום הן מכריזות, כי נולדה מוטציה חדשה של "טובת הילד".

במוסף 'שמחת תורה' של ידיעות אחרונות אשר יצא לאור ב-29 בספטמבר 2010 מתאר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס שמתעלם ממצוקת ילדי ישראל את ילדותו:

"…היינו כל כך עניים עד שלא עלה בידי הוריי לשלוח אותי לגן ילדים. מעולם לא ביקרתי בגן. בגדים מעולם לא קנו לי, לבשתי ונעלתי את מה שאנשים טובים נתנו לי, ומעולם לא היו לי צעצוע או משחק. החבר היחיד שלי היה צב שאבי מצא באזור הירקון והביא לי בקופסת נעליים…"

אם מיכה לינדנשטראוס היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הזנחה רגשית וחינוכית של ההורים" על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד".

הזמר שלמה ארצי

הזמר שלמה ארצי מתאר את ילדותו באותו מוסף:

"...כל קיץ בחופש הגדול נשלחתי משכונת רמת ישראל בה התגוררנו, לחודשיים לסבא וסבתא שלי בקריות. ישבתי בתוך אוטובוס אגד דוהר מלא עשן, ונסעתי בתור ילד חילוני בן 7 לקרית ים ג'…"

אם שלמה ארצי היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הפקרה ורשלנות פושעת של ההורים", שהרי על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד", לא יעלה על הדעת שהורים יתנו לילד בן 7 לנסוע לבד באוטובוס .

עובדי משרד החינוך – שתו לי…אכלו לי…

בתי הספר בישראל עובדים כיום באופן צמוד עם משרד הסעד, ומתפקדים כזרוע ביצועית של משרד הרווחה, משום שהם מחפשים ילדים בסיכון לכאורה ומדווחים על כך למשרד הסעד. תמונה של רבקה מיכאלי בהיותה בכיתה א' מראה כי בכיתתה היו לא פחות מ-44 ילדים (ספרנו). 44 ילדים היו אז בכיתה, בתנאים קשים, ללא מזגנים, ואף מורה לא התלונן על תנאי העסקתו. 50 שנה אחרי, ממוצע הילדים בכיתות בבתי הספר היסודיים ירד ועומד על 28 ילדים בכיתה. למרות שהכיתות כיום קטנות יותר, המורים עברו "מוטציה מלאכותית", הם נהיו מפונקים יותר, יש להם יותר טרוניות והם מתרצים את הישגיהם המקצועיים הדלים בכל מיני גורמים סביבתיים שונים, בעוד שהם עצמם לא אשמים. הסתדרות המורים מודה, במאמר בקישור הזה כי רמת המורים בארץ כיום היא ירודה.

מדוע משרד הסעד מנהל מסע ציד נגד משפחות עניות?

רבקה מיכאלי בכיתה א'

התשובה פשוטה, מדובר במניע העתיק ביותר בעולם: כסף.

תעשיית הוצאת הילדים מהבית היא תעשייה עתירת הון. למעלה מ-5 מיליארד ₪ בשנה מתגלגלים בתעשיית ההשמה החוץ ביתית של הילדים. אנשים רבים מתפרנסים מן התעשיה הזו, בעיקר עובדים סוציאלים. העצומה בקישור הזה מתארת איך מבוזבז כספו של משלם המיסים על תעשיית הוצאת הילדים מהבית.

מרבית הילדים מוצאים מהבית עקב הזנחה לכאורה שנובעת מעוני. ההזנחה היא לכאורה, קרי הזנחה מדומה, משום שהמינוח "הזנחה" עבר מוטציה. מה שכיום מוגדר כ"הזנחה", לא הוגדר לפני 50 שנה כהזנחה. במקום שעובדי סעד יעזרו למשפחה העניה להתאושש ולצאת מן המשבר הכלכלי אליו נקלעה, הם מנתקים את הילדים מן המשפחה ושולחים אותם בטרנספר למוסד סגור או למשפחות אומנה. מסגרות ההשמה החוץ ביתית מקבלות מימון שמן מהמדינה על חשבון משלם המיסים בעוד שהמשפחה העניה אינה מקבלת דבר.

עלות ממוצעת של אחזקת ילד במשפחת אומנה כוללת: תשלום למשפחת האומנה, תשלום החזרי הוצאות למשפחת האומנה וכן תשלומים למאכרים המכנים עצמם "עמותות אומנה". עלות זו עולה למשלם המיסים כ-5,000 ₪ בחודש בממוצע עבור ילד ללא צרכים מיוחדים השוהה באומנה רגילה.

מוטציית "טובת הילד"

שימו לב שמשפחות האומנה מקבלות מימון מלא ממשרד הסעד, ללא צורך להציג תלושי שכר על מצבן הכלכלי, קרי גם משפחת אומנה עשירה תקבל מימון מלא ממשרד הסעד. לעומת זאת, משפחות עניות הפונות למשרד הסעד למתן סיוע, נאלצות לעבור טרטורים במבוכי הביורוקרטיה המתישים, תוך הצגת אינספור מסמכים על מנת לקבל איזו עצם מימונית קטנה, אם בכלל. משפחות עניות רבות הן משפחות עובדות שאינן נתמכות כלל בהבטחת הכנסה, אך השכר הנמוך שההורים מקבלים תמורת עבודתם הקשה מספיק בקושי לקיים את המשפחה ולכן היא מוגדרת כמשפחה עניה עפ"י מדדי העוני המקובלים.

להלן טבלת השוואה המתארת את סל השירותים שמקבלת משפחת האומנה על חשבון משלם המיסים. טבלה זו מבוססת על סעיף 13 בהוראת התע"ס של משרד הרווחה, שנושאה 'טיפול במשפחות אומנה', כאן בקישור הזה.

סוג השירות האם המשפחה האומנת מקבלת שירות זה בחינם? האם המשפחה העניה מקבלת שירות זה בחינם?
משפחתון, פעוטון, גן, צהרון ומעון יום כן לא
ריהוט וציוד לילד כן לא
ביגוד משלים כן לא
דמי כיס לילד כן לא
מימון טיולים ואירועים אחרים בבית ספר כן לא
ביקורים באתרים ומופעים כן לא
כרטיס חפשי חדשי כן לא
טיטולים לתינוקות כן לא
ביטוח שיניים כן לא
כיסוי פגיעות שיניים כן לא
טיפולי שיניים כן לא
2 חוגים כן לא
מנוי לספריה ועיתון נוער כן לא
מימון טיול שנתי בבית ספר כן לא
שיעורי עזר לילד כן לא
ספרי לימוד כן לא
קיטנה כן לא
טיפול פסיכולוגי לילד כן לא
טלית ותפילין כן לא
החזר הוצאות עבור בר מצווה כן לא
מתנת בר מצווה לילד כן לא
שמרטפות לילד כן לא
כסא לילד ברכב כן לא
שכר לימוד במסגרות יחודיות כן לא

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »

שבעת החטאים של אמצעי התקשורת

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ספטמבר 29, 2010


השבוע שוב היינו עדים למקרה טראגי בו אמא ניסתה לרצוח את ילדיה ולהתאבד. האב שהגיע מחו"ל וכפי הנראה לא היה שותף לגידולם של הילדים טען כי "האמא אישה לא טובה" ובמקביל טען כי "היא טיפלה בילדים יפה". התקשורת בחרה להדגיש את המשפט הראשון ככותר ולא את המשפט השני ככותר. התקשורת בחרה להחדיר לתודעת הציבור כי "האמא היא אישה לא טובה". כאן בקישור הזה ב-Ynet.

ננסה להבין מה חלקם של אמצעי התקשורת בעיצוב חיינו ודעותינו בכלל ובמקרים טראגיים כאלו בפרט.

זהו מאמר המבוסס על מאמרו של פרופסור גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה אשר מתאר את שבעת החטאים של התקשורת בסיקור הפשיעה הישראלית:

1. חטא "השיפוט המהיר"

חטא בו התקשורת ומשטרת ישראל ממהרים לשפוט ולחרוץ את גורלו של החשוד. השופט המחוזי לשעבר, שלי טימן אף ציין כי החלטות שופטים מבוססות בחלקן על מה שנכתב בתקשורת ועל דעת הקהל.

זוכרים את פרשת האם שהבריחה את ילדיה לבריטניה מפחד שירותי הרווחה של עירית תל אביב. משטרת ישראל תעתעה בציבור ופרסמה חשד הגובל בהוצאת לשון הרע כי "האם ניסתה למכור את ילדיה". פרשה זו הסתיימה בקול ענות חלושה כשהכל התגלה כעורבא פרח, אבל התקשורת והמשטרה לא טרחו להתנצל על פרסום הדיבה הזה.

זוכרים את פרשת סם האונס בפרדס חנה באוקטובר 2007, בו פורסם כי בת 12 נאנסה באכזריות ע"י נערים בני 13 כנראה בעזרת סם אונס?

ומה קרה בפועל? לא אונס ולא נעליים. דוח רפואי קבע כי ה"נאנסת" כלל לא נאנסה.

עוד כשלון חקירתי של משטרת ישראל: המשטרה בטרם השלימה את החקירה "רצה לספר לחברה" ובישרה לתקשורת כי שני הנערים באו עם הילדה לביתו של אחד מהם, שם אנסו אותה לאחר שנתנו לה חומר החשוד כ"סם אונס"…

2. חטא "המקורות האינטרסנטים"

שאלתם עצמכם לפעמים:

למה יש תמונה קטנה של עורך הדין בכתבה על עבריין?

למה המשטרה מדליפה פרטי חקירה?

מדוע מעסיקים עבריינים יועצי תקשורת, יחצנים ודוברים?

מהם יחסי הגומלים בין עיתונאים למקורות המידע שלהם בתחום הפשיעה?

מה הם יחסי הגומלין למשל בין העיתונאים דוד רגב ויעל ברנובסקי לבין משרד הרווחה? מדוע לעולם אינם מפרסמים כתבות המציגות את משרד הרווחה באור שלילי?

מדוע עיתונאים מתחמקים מלסקר מחדלים של עובדים סוציאלים ועובדי רווחה בפרט?

3. חטא "הגלוריפיקציה של העבריינים"

עבריינים אמיתיים לעולם לא ישלמו מחיר כבד. במקום זאת יאדירו את שמם על חשבון העבריינים הקטנים.

את הכשל המערכתי של משרד הרווחה במקרים הטארגיים הללו מתרגמת התקשורת להצלחה כבירה. במקום להעמיד לדין עובדים סוציאלים שהתרשלו בפרשות הללו עובדי הרווחה שוב מצטיירים בתקשורת כ"עושי עבודת קודש" וככאלה שיש לתמוך בהם כאשר הם מענישים הורים אחרים וחפים מפשע ומוציאים רבבות ילדים מביתם ללא סיבה למכלאות משרד הרווחה כעונש בגין פשעם של עשרות ספורות של הורים רוצחים.

4. חטא "האינדוקציה"

חטא זה מתאר את הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן למצוא הכללות בדיווח תקשורתי על פשיעה, המעבר הקל מהמקרה הפרטי להכללה גורפת:

  • "בעלים ממוצא אתיופי רוצחים את נשותיהם…"
  • "במשפחות חרדיות רבות יש סודות אפלים על התעללות בילדים…"
  • "חד הוריות מועדות יותר לפורענות והזנחה של ילדים…" (האמא מבית שמש, האם המתעללת מירושלים והאמא שהטביעה את בנה בים, כולן נשואות)
  • "יוצאי מדינות חבר העמים הם ספקיה העיקריים של תעשית הזנות בישראל…"

ולגמרי לא במקרה "אינדוקציות" אלו הן סטריאוטיפיות ומופעלות על האחר בחברה הישראלית.

5. חטא "העיתונות החוקרת"

מתאר עיתונות שמתיימרת להיות שרלוק הולמס על מנת לייצר ספינים עוד לפני שהמשטרה הכריזה על חקירה.

האם הפוליגרף דובר אמת או שקר?

בפרשת הילדה רוז פורסמו בזמנו שתי ידיעות הסותרות אחת את השניה בנוגע לחקירתו של רוני רון בפוליגרף.

עיתון הארץ ציין כי רוני רון שיקר בבדיקת הפוליגרף.

ואילו ידיעות אחרונות טען כי דיבר אמת בבדיקת הפוליגרף.

בפרשת רצח משפחת אושרנקו מיהר עיתון מעריב לפרסם ידיעה תמוהה לפיה "קיים חשד כי הסבתא רצחה את בני המשפחה ולאחר מכן התאבדה…", וזאת מבלי שבדק את העובדות לאשורן.

6. חטא "הסטטיסטיקות הכוזבות"

"עליה בהתעללות בילדים.. עליה תלולה בהזנחת ילדים…."

אמירות כגון אלו תשמעו בסיטונאות בתקשורת והן תופסות תאוצה בשנים האחרונות.

האומנם עליה בהתעללות או שמא קיים לובי חזק במשרד הרווחה בעל אינטרסים מובהקים להוציא ילדים מן הבית למוסדות סגורים על מנת להמשיך לקבל תקציבים שמנים?

היום כל הרמת קול על ילד או העלבה או אפילו כעס נתפסים כהתעללות. היום ילד שהולך לבד לבית הספר ייתפס בעיני רבים כילד "מוזנח" בעוד שבדורנו היה נתפס כילד "עצמאי". התקשורת בשילוב יד ביד עם פקידי הסעד זורעת פאניקה בציבור על מנת לקדם אינטרסים ממוקדים של משרד הרווחה.

הנה עדות של אישה שחוותה היום שני מקרים בהם התנכל המון זועם להורים וכינה אותם "מתעללים":

"…הכל פה השתגע, התחרפנו כולם! הילד של השכנה שלי רץ לכביש אחרי שעזב לה את היד בכוח וכמעט כמעט נדרס. היא צרחה עליו ונתנה לו פליק כדי שלא יעז לרוץ שוב לכביש.

אנשים התחילו לצרוח עליה שהיא מתעללת בילד שלה וניסו להתקשר למשטרה.

חברה אחרת שלי הייתה בקניון ונדנדה את העגלה של התינוק שלה שיירדם. שתי נשים הזעיקו את כל הביטחון של הקניון כדי לעצור אותה אחרי שמכל החנויות יצאו אנשים דחפו אותה צרחו עליה והשפילו אותה נורא!

בשני המקרים הייתי נוכחת וזה פשוט נורא שהיום אי אפשר לעשות כלום בלי שיתנפלו עליך אנשים ויצרחו ברחוב- תפסנו אמא מתעללת! (מה שקרה בקניון כששתי הנשים דווחו לביטחון הם היו מזה מרוצות מעצמן שתפסו את המטורפת הבאה במקום לשים לב שרצחו אישה לפני כל הקניון. אישה שבסך הכל נדנדה את העגלה של התינוק שלה דבר די מקובל כשתינוק לא נרדם!…"

7. חטא "הפינות האפלות"

"אור השמש הינו המחטא הטוב ביותר" | השופט לואיס ברנדייס, בית המשפט העליון, ארה"ב.

חטא המתייחס לתקשורת העוסקת ב"תחקירים לייט", תקשורת שהופכת עבריינים (גם שופטים עבריינים) לסלבריטיס, תקשורת המתמסרת בקלות רבה מדי לגורמים אינטרסנטיים (משרד הרווחה והעובדים הסוציאלים) – מותירה בחושך, במעמקים אפלים באמת את הפשיעה האמיתית.

דוגמא לפינה אפלה שהתקשורת מתעלמת ממנה: הפשע המאורגן של הממסד בילדים – אלפי ילדים עוברים מדי יום התעללויות קשות כולל אונס בפנימיות משרד הרווחה, אינספור ילדים נרצחו בדם קר במחלקות סגורות בבתי חולים פסיכיאטרים, אם ע"י מתן סמים פסיכיאטרים, אם ע"י מכות כולל מכות חשמל ואם ע"י ביצוע מעשי התאבדות).

דוגמא לאור שמש מחטא שיוצרת התקשורת באופן מעוות – עדות מפי אם דאגנית שהושפעה אף היא מפני רדיפה של התקשורת את ההורים כאויבי הילדים:

"…לפני כמה ימים הבטחתי לבת שלי, בת 9, ללכת לסרט. בבוקר היא התנהגה ממש לא יפה: הציקה לאחיה סתם, התחצפה, כל דבר "לא בא לי" ו"לא רוצה", פשוט היתה בלתי נסבלת ללא סיבה. אמרנו לה שהסרט מבוטל לאותו היום. בלי להגזים, הילדה בכתה בסלון שעה וחצי על שהיא לא הולכת לסרט. בכי וצעקות. הייתי בטוחה שהרווחה בדרך. נורא פחדתי…"

תקשורת בעלת מחויבות לאחריות חברתית – צריכה להתעמק בשורשי הפשיעה וסיבותיה ולחשוף את הפינות האפלות האמיתיות.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 4 Comments »

ילדה עברה התעללות ע"י אביה ומשרד הסעד החליט להענישה על כך

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ספטמבר 21, 2010


לא יאומן כי יסופר.

ילדה שעברה התעללות בידי אביה, נאלצת לעבור התעללות שניה ע"י משרד הסעד הידוע לשמצה. עובדות סעד אכזריות רוצות לכלוא אותה במוסד סגור רק משום שכל חטאה היחיד היה שעברה התעללות בידי אביה.

חרב גזר הדין המזעזע של משרד הסעד מרחפת מעל ראשה ולכן היא פונה לתקשורת בבקשת עזרה, שתציל אותה מצפרניהין של העובדות הסוציאליות ופקידות הסעד האכזריות.

נציין כי מרבית הילדים הנשלחים לפנימיות משרד הסעד, מצבם הנפשי מידרדר שם, משום הניתוק מן המשפחה, מעשי האונס והתעללויות הקשות שהם עוברים בפנימיות.

צפו בכתבה הערב בערוץ 1:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »