הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘עובדות סוציאליות’

חג החנוכה – ועדות ההחלטה של משרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 26, 2013


vaadatahlata

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

השופטת המחוזית חנה בן עמי: עובדת סוציאלית מן השירות למען הילד הודתה כי היא צריכה ילדים לאימוץ משום שחסרים לה ילדים מאומצים במחוז צפון

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 28, 2013


ForcedAdoptionבכנס בשיתוף עמותת עליה לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל, שהתקיים ביוני 2013, ציינה כבוד השופטת המחוזית בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים כי "מספר הילדים שאפשר להוציא מהבית לצערם (של עובדי הרווחה) הוא לא גדול, מספר ההורים שממתינים לקבל ילד לאימוץ הוא גדול מאד".

עוד הוסיפה כי "אחד הכשלים העיקריים בנושא של האימוץ, הוא בזה שאיש הרשות שמוציא ילד מהוריו, הוא גם אותו איש שנותן ילד להורה שמחכה לאימוץ", ובמלים אחרות לא קיימת הפרדת רשויות – התובע הוא גם התליין.

"לצערי, לצורך השגה של המטרה שלהם (של פקידי הסעד, אלו אותם עובדי רווחה שמוציאים ילדים מן הבית), הם מרשים לעצמם לעשות פעולות שבעצם מנטרלות את היכולת של השופט לרדת לחקר האמת", אמרה חנה בן עמי.

במהלך הרצאתה, ציינה השופטת בפני הנוכחים שעובדת סוציאלית שהוציאה ילדים מהבית, הודתה כי היא צריכה ילדים לאימוץ משום שחסרים ילדים לאימוץ.
כל זאת אירע במהלך דיון בבית המשפט בו ניסו עובדי השירות למען הילד בניצוחה של עובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ – אלה בלאס, לחטוף 3 ילדים לאימוץ סגור וכפוי.

כך מתארת השופטת את שאירע:

האמא עברה תאונת דרכים, במקום לסייע לאם ולמשפחה להשתקם, עובדות סוציאליות ניסו לחטוף את ילדיה לאימוץ

מדובר במשפחה בצפון הארץ, הורים עם שלושה ילדים, האב לא תפקד. האם עברה תאונת דרכים, ולכן לא תפקדה. עובדי הרווחה החליטו להוציא את הילדים מן הבית. לילדים היתה סבתא, וכשהם שמעו שהעובדים הסוציאליים רוצים להוציא את הילדים מן הבית, הם החביאו את הילדים אצל הסבתא. רשויות הרווחה לא ויתרו. הם הגיעו עם כוחות משטרה לבית הסבתא, הקיפו את הבית, משכו את הילדים מתחת למיטות, כל זאת בשם טובת הילד…
הילדים הועברו לבית מעבר במרכז הארץ. ההורים גרים בצפון הרחוק, ובית המעבר היה מאד רחוק מביתה של האם שגם כך היתה מוגבלת לאחר תאונת דרכים שעברה. כל פעם שהאם רצתה להגיע מרחוק לבקר את הילדים דחו אותה בתואנות שונות כגון "השעה לא מתאימה, אפשר, אי אפשר…". בית המשפט לנוער החליט שהיא תראה את ילדיה רק שעה אחת בתקופה, והיא היתה צריכה לבזבז יום שלם להגיע מן הצפון הרחוק אל מרכז הארץ על מנת לראות את ילדיה במשך שעה אחת בלבד. כך החזיקו את הילדים הללו בבית המעבר במשך שנתיים תמימות.

ellaBalasעובדי רווחה ניסו למנוע מן ההורים להיות נוכחים בדיון המשפטי באמתלת "אלימות"

שנתיים תמימות שלושת הילדים הללו היו נעולים במוסד סגור ונעול של משרד הרווחה ללא אמא, וללא משפחה.
לאחר שנתיים הגישו העובדות הסוציאליות בקשה לבית המשפט המחוזי על מנת להכריז על הילדים כברי אימוץ. הבקשה הונחה על שולחנה של השופטת בן עמי ובה דרישה כי הדיון האמשפטי יתקיים ללא האמא משום שהאמא היא אישה "אלימה"…
השופטת בן עמי סרבה להן וקבעה כי האמא צריכה להיות נוכחת בדיון גורלי כזה, שהרי רוצים לקחת את ילדיה לאימוץ. האם הגיעה לבית המשפט, וכך מתארת השופטת את האמא:
"ואז הגיעה לבית המשפט אישה רזה, צמוקה, נראית כמו צל של עצמה, כמו רבע עוף, עם ראש מורד, היא ישבה בקצה האולם הגדול, ואז שאלתי את העובדת הסוציאלית, ממנה את מפחדים? והם ענו לי: סליחה…היא השתנתה…אנו מוכנים להעיד באולם…"

עובדת השירות למען הילד סרבה להחזיר ילדים הביתה משום שיחסרו לה ילדים לאימוץ בפרויקט שלה באיזור הצפון

בדיון המשפטי המליצה עובדת סוציאלית מבית המעבר להחזיר את הילדים הביתה לחיק משפחתם, תוך בניית תכנית שיקומית מתאימה בקהילה, ועובדת סוציאלית זו אמרה לשופטת כי לא יכלה להחזירם הביתה משום שהעובדת הסוציאלית מן השירות למען הילד סרבה ואמרה לה כי אם היא תחזיר את הילדים להוריהם יחסרו ילדים לאימוץ בפרויקט שלה באיזור הצפון. עדות זו של העובדת הסוציאלית מבית המעבר נרשמה בפסק הדין של חנה בן עמי.

העלמת מסמכים בזדון ע"י עובדי השירות למען הילד

במהלך המשפט גילתה חנה בן עמי כי עובדי השירות למען הילד העלימו ממנה מסמכים. היא פסקה כי יש להחזיר את הילדים לאימם, זאת לאחר ששהו 3 שנים במוסד סגור, מנותקים לגמרי מהוריהם. כאשר השופטת פסקה כי יש להחזירם בהדרגתיות הביתה ענתה לה עובדת השירות למען הילד כי אם הילדים לא ילכו לאימוץ אז אין טעם להחזיקם בבית המעבר וההחלטה להחזירם הביתה נתונה בידי השופטת, קרי הם אפילו לא טרחו לנסות להעביר את הילדים למסגרות אחרות של משרד הרווחה ואף לא הגישו ערעור, כי מטרתם היתה אחת ויחידה – אימוץ סגור כפוי שיבוצע במסגרת חותמת גומי של בית משפט.

מאחר ואין גוף בקורת חיצוני המפקח על עבודתן של עובדות הרווחה, ציפתה השופטת שתוקם ועדת חקירה אך המקרה טוייח מצד היועץ המשפטי לממשלה והושתק מעיני הציבור. צפו בעדותה של השופטת בדימוס חנה בן עמי.

הקליקו כאן לפסק הדין המלא של חנה בן עמי.

מאמרים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »

העובדת הסוציאלית המשוטטת אפרת לביא מגבעת שמואל

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 28, 2013


efratlaviתושבי גבעת שמואל, אם נפגעתם מן העובדת הסוציאלית אפרת לביא מלשכת הסעד בגבעת שמואל, אנא צרו עימנו קשר למייל myfamilythoughts@gmail.com

אפרת לביא נתבעת בימים אלו בבית משפט מחוזי בגין גרימת נזק נפשי כבד לקטין שהיה בטיפולה, נזק תמידי שהוא לכל ימי חייו, רחמנא ליצלן. המשפט מתנהל בדלתיים סגורות, ולכן תוכנו אינו מפורסם באינטרנט. פרטים על המקרה כאן בקישור הזה.

לנפגעים אחרים שפנו אלינו על מנת לתבוע גורמים אחרים במחלקה לשירותים חברתיים של גבעת שמואל (ובשמה האמיתי – מחלקת הסעד, כי ממתי "שירותים חברתיים" אמורים לבצע מעקבים וחקירות סמויות נגד משפחות), ואשר רוצים לעקוב אחר המשפט נגד אפרת לביא כדי ללמוד על התנהלותה של לשכת סעד זו – לא ניתן לדעת פרטים על המשפט שמתנהל נגד אפרת לביא, מאחר והוא מתנהל בדלתיים סגורות כדי שהציבור לא ידע על הנזק הנורא שעוללה הגברת הזו, זאת למרות שמדובר בעובדת ציבור וזכותו של הציבור לדעת על מי הוא מבזבז את כספי המיסים שלו.

הוצאת דיבה ופגיעה בשמם הטוב של הילדים והמשפחות

פקידת הסעד אפרת לביא פוגעת באופן סדרתי בשמם הטוב של הילדים והמשפחות ומוציאה דיבה רעה, זאת באמצעות תלונות שווא במשטרה, בולמוס אבחונים תוך השגת דוחות אבחונים חסויים בעורמה ובניגוד לחוק (הדיחה לדבר עבירה אשת חינוך שמסרה לה דוח חסוי בו אסור היה לה לעיין), איסוף חומר פיקטיבי שלילי על הילדים והמשפחות, ותיוגם של הילדים כ"ילדים בסיכון".

כל שיחה עם אפרת לביא יש להקליט ולתעד. הגברת המסוכנת הזו פירקה משפחה בת 6 ילדים להורים נשואים דלי אמצעים. פיזרה את הילדים במוסדות והותירה להורים רק את התינוק. כמו כן, לקחה מאם אילמת את תשעת ילדיה, פיזרה אף אותם בפנימיות והותירה לאם רק את הכלב.

אתגר חשיבה – היכן מסתתר אתר הבניה?

והפעם אתגר חשיבה עבורכם. לפניכם תמונה של שכונת מגורים. מצאו היכן מסתתר בתמונה אתר בניה.

מצאתם? גם אנחנו לא.

לאחרונה התקבל דיווח סרק בלשכת הסעד הידועה לשמצה של גבעת שמואל כי ילד בן 10 "נראה משוטט באתר בניה"…

"אתר הבניה" בו מדובר הוא זה המוצג בתמונה.

את דיווח השווא העבירה שכנה מוזרה שישבה ליד החלון ותצפתה את הילד (אגב כמעט 100% מן הדיווחים לרווחה בענין חוק הנוער מגיעים מנשים). מדובר בעורכת דין שעובדת עם משרד הרווחה, וכידוע לכם עובדי רווחה וגורמים חיצוניים כמו עוכרי דין ומכוני מסוגלות הורית שעובדים עם משרד הרווחה, דעתם משתבשת עם השנים וראיית המציאות שלהם מצטמצמת ומתעוותת.

עורכת דין זו כפי הנראה בשל עבודתה עם הרווחה, פיתחה במהלך השנים בוחן מציאות לקוי ולשכת הסעד מסרבת למסור את פרטיה של האישה המוזרה הזו.

DSC_0384

נציין כי במקרה אחר בישוב אחר הגישה עובדת סוציאלית לנוער תלונה במשטרה על אלימות במשפחה. אותה עובדת סוציאלית הלוקה כפי הנראה במחשבות שווא טורדניות שהתפתחו בשל עבודתה, הגישה תלונה שהיתה עמוסה לעייפה בגיבובי שקרים, וסיטואציות הזויות ובלתי אפשריות מבחינה ראייתית. כמובן שאותה עובדת סוציאליות לא הגישה שום ראיות, שהרי הן מתלוננות רק על סמך דילוזיות. אנו המלצנו לעורך הדין של אותה משפחה להגיש בקשה לבית משפט שיורה לאותה עובדת סעד לעבור אבחון פסיכיאטרי, כי הגברת פשוט ירדה מן הפסים.

וחזרה לענייננו.

עיניכם הרואות כי מדובר בבנין חדש שמאוכלס במשפחות וילדים, נמצא בקרבת בית ספר יסודי ותיכון.

לשכת הסעד בגבעת שמואל לא טרחה לצאת לשטח לבדוק אם אכן מדובר באתר בניה או בעדות שקר, כי עובדות סוציאליות אף פעם לא בודקות את המדווח מכמה טעמים: 1. הן תמיד מאמינות למדווח 2. הן אף פעם לא מאמינות להורים. 3. הן תמיד חושבות שההורים הם אנשים נחותים 4. הן ידועות כנשים שמחפפות בעבודה (רבות מהן נשים רפות שכל) 5. המטרה שלהן זה לא לסייע לילד כי אם להפליל את ההורים. במקום להודיע מייד לאמא על "אתר הבניה" כדי שתרחיק משם את הילד מייד, הם ביצעו חקירה סמויה במשך 10 ימים, כל זאת בידיעה (מנקודת המבט המעוותת שלהם) כי הילד "משוטט באתר מסוכן…", רשלנות לשמה !

על ה"טיפול" הן החליטו עם עצמן ועל דעת עצמן עוד לפני ששוחחו עם האמא  – מועדונית "לילדים בסיכון" (שוב הוצאת דיבה על הילדים), כמובן שסורבו, והן יודעות למה. לא נרחיב כאן במאמר זה על המועדוניות הללו של משרד הרווחה, אלא במאמר אחר.

ולמה הן החליטו על "הטיפול" לפני ששוחחו עם האמא? כי כמו שציינו, עובדי רווחה תמיד מאמינים למדווחים, ועבורם כל הורה מוכר לרווחה הוא הורה נחות, תת אדם וטמבל שדעתו לא נחשבת והוא בעל "תפקוד הורי לקוי"…

למה הן עושות זאת? כי המטרה של עובדות הרווחה היא לנפח את התיקים שלהן עם ערימות של מהתלות, בדיות, ולשון הרע על ילדים  באמצעות תיוגם כ"ילדים בסיכון", כל זאת כדי להוסיף לעצמם תקני כח אדם מיותרים על חשבון משלם המיסים.

לשכת הסעד בגבעת שמואל מיהרה להוסיף עוד שקר ודיבה רעה למסכת השקרים המנופחים המתוייקת בתיקים שלה, ובמקום "ילד ששיחק ליד בנין מגורים" רשום בתיקים שלה כי "ילד שוטט באתר בניה".

אגב לילד נאמר לא לשחק יותר באזור המצולם, מאחר ומדובר באיזור מסוכן ביותר משום שיש שם אישה מסוכנת שדעתה נשתבשה עליה, ואשר מתצפתת ילדים ומדווחת עליהם לרווחה, רחמנא ליצלן.

לשכת הסעד של גבעת שמואל

השוטטות של העובדת הסוציאלית אפרת לביא והתנהגותה הנאלחת כלפי חולת סרטן

לעומת הררי דיווחי השווא והשקר בתיקי לשכת הסעד של גבעת שמואל, אלינו לעומת זאת הגיעו דיווחי אמת מתושבי הישוב על העובדת הסוציאלית אפרת לביא שנראתה משוטטת ללא מטרה בחנויות שונות במרכז המסחרי בגבעת שמואל ליד העיריה, מקום העבודה שלה, לעיתים בשעות העבודה שלה.

באחד המקרים שוטטה בחנות כלי כתיבה והמוכרת דרשה ממנה בתקיפות לצאת מן החנות.

הדיווח החמור ביותר התקבל אצלנו מאם חד הורית חולת סרטן שעבדה למחייתה כמהנדסת ואיבדה את פרנסתה בשל התערבותה הבוטה של אפרת לביא שהמשיכה להציק לה ולרדוף אותה גם לאחר שלקתה בסרטן.

בתאריך 14.06.2011 בשעה 08:30 לערך בבוקר, נכנסה האישה לבית מרקחת בקרבת עירית גבעת שמואל על מנת לקנות חומר רפואי לקראת הניתוח הקשה להסרת הגידול הסרטני אותו עמדה לעבור ביום המחרת.

ליד הדלפק עמדה אפרת לביא שקשקשה עם הרוקח. אפרת לביא מתחילה את יום העבודה שלה בשעה 8 בבוקר, וכבר ב-08:30 היא יוצאת מן המשרד ומתחילה לשוטט בחנויות. לאפרת לביא לא היה ארנק כי אם צרור מפתחות וטלפון נייד. היא לא באה אפילו לקנות אלא סתם לקשקש ולרכל. הרוקח אף הוא החל לאבד את הסבלנות משום שרצה לתת שירות לאמא הלקוחה ואפרת לביא הפריעה לו. האמא עמדה והמתינה בסבלנות כשהיא מתפתלת מכאבים, אך אפרת לביא, למרות שראתה שהאם ממתינה, וידעה שהיא עוברת לעבור ניתוח ביום למחרת, הפנתה את גבה אל האם, והמשיכה בשלה לקשקש עם הרוקח.

לבסוף, האם שהמתינה זמן רב בתור פנתה לאפרת לביא ודרשה ממנה לחזור מייד למקום עבודתה. האם נזפה בה על שהיא מסתובבת בין חנויות באמצע שעות העבודה על חשבון משלם המיסים, כן, אתם תושבי גבעת שמואל, משלמי המיסים. אתם משלמים ארנונה ואפרת לביא שמשוטטת לה בשעות העבודה חיה על חשבונכם. זכות הציבור בגבעת שמואל לדעת איך מבוזבזים כספי במיסים שלו על עובדי ציבור בטלנים.

בתגובה, אפרת לביא הפטירה לאם שהיא "חוצפנית", והמשיכה לקשקש עם הרוקח. האם פנתה בשנית לאפרת לביא והזהירה אותה שאם לא תחזור מייד למקום ה"עבודה", היא תתלונן בפני מבקר עירית גבעת שמואל שהיא משוטטת באמצע שעות העבודה. רק אז אפרת לביא נטלה את מטלטליה, יצאה מבית המרקחת וחזרה ל"עבודת הקודש" במשרד הממוזג שלה. מאותו יום לא התקבלו יותר דיווחים על אפרת לביא מתושבי הישוב, קרי היא חדלה לשוטט במרחבי החנויות בשעות העבודה שלה.

מאחר ולאם לא היתה מצלמה באותו יום, היא לא יכלה לתעד את האירוע אך ניתן לבדוק את איכון הנייד של אפרת לביא במועד שצויין.

אז מה היה לנו כאן?

ילד שירד לשחק בשכונת מגורים לאחר שסיים את שיעוריו – חיפש אחר חתול בית שאבד לו, אסף זרדים לעבודת יצירה, הריח פרח, צפה בחיפושית, ועשה את מה שכולנו עשינו בילדות.

לעומת

עובדת סוציאלית שיצאה לשוטט ברחובות לאחר שלא סיימה את יום עבודתה – הפריעה לנותני שירות וללקוחות ממתינים, ו"טיילה" לה בין חנויות כבר בתחילת יום עבודה, כל זאת על חשבון משלם המיסים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

עובדת סוציאלית חנה סלוצקי מודה: העובדים הסוציאליים הם אנשים לא אמינים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 27, 2012


חנה סלוצקי היא העובדת הסוציאלית הראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה, והיא מוציאה ילדים מהבית בסיטונאות.

חנה סלוצקי היא עובדת ציבור, ערפדה שמוצצת את כספי משלם המסים, מצפצפת על חוק חופש המידע, ומסרבת למסור לציבור כמה ילדים היא משנעת מדי שנה מן הבית למוסדות סגורים, כאן בקישור הזה.

צפו בסרט "אחרי ההבטחה" – "After the promiss" , סרט המבוסס על סיפור אמיתי של אב אלמן הנלחם נגד רשויות הרווחה האמריקניות שחטפו את ילדיו.

בשל תלונות רבות של הורים שילדיהם הוצאו ללא הצדקה מן הבית, החליט לאחרונה משרד מבקר המדינה לפתוח בחקירה נגד משרד הרווחה בנושא זה. הורים שילדיהם נלקחו מהם ללא הצדקה ע"י עובדות סעד מתבקשים לשלוח את תלונותיהם למשרד מבקר המדינה, כאן בקישור הזה.

חנה סלוצקי מודה בסרטון הבא כי על ציבור ההורים אסור לתת אמון בעובדי הרווחה, מאחר ועובדי הרווחה מפרים את האמון שההורים נותנים בהם.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

סיפורה של רעות איש שלום שנרצחה ע"י רשויות הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 2, 2012


מדיניות משרד הרווחה המופקרת: רעות – סרט דוקומנטרי על כשלון והתעללות רשויות הרווחה בילדה מאומצת בטיפולם
הכתבה: לקראת שידור: רעות , אורית הראל, 27.07.11 , מערכת מוטק'ה

סרטה התיעודי של סיגל עמנואל "רעות" (היא דלית מספרה של מילי מאסס "בשם טובת הילד") מציג בפסיפס של עדויות את סיפורה המצמרר של רעות איש-שלום, שחיפשה לעצמה בית ובסופו של דבר נרצחה בבית.

סיפורה של רעות איש שלום שנרצחה ע"י רשויות הרווחה from yosi on Vimeo.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

ישראל – מהמובילות בעולם באשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 8, 2012


על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization), מדינת ישראל היא בין המובילות בעולם באשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים.

אשפוז פסיכיאטרי בבית חולים, לא זו בלבד שהוא מזיק לחולה, ואף במקרים רבים גורם למותו, אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי אף עולה הון עתק למשלם המיסים. כ- 1.5 מיליארד ₪ מוזרמים מדי שנה לבתי החולים הפסיכיאטרים והמחלקות הפסיכיאטריות לצורך אשפוזים כפויים מלאים ומיותרים, כל זאת מכספי משלם המיסים. ראו פירוט במאמר הזה על עלות האשפוזים הפסיכיאטריים למדינה.

באיטליה ופינלנד אין בתי חולים פסיכיאטריים

התרשים הבא מתאר את מספר המיטות בבתי חולים פסיכיאטריים לכל 10 אלף תושבים, בהשוואה למדינות אחרות בעולם, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי.

שימו לב כי באיטליה ופינלנד אין בתי חולים פסיכיאטריים כלל. המדיניות שם היא לאשפז מטופל במרפאה קהילתית או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים רגיל, ולא במוסד מבודד ומרוחק שאין עליו פיקוח ציבורי.

תמותת חוסים בבתי חולים פסיכיאטריים

רבים מן המאושפזים מתים בבתי החולים הפסיכיאטריים, חלקם מתאבדים בשל התנאים הקשים, חלקם נרצחים בשל אלימות של הצוות וחלקם מתים בשל הרעלה וגרימת נזק לאיברים הפנימיים מן הסמים הפסיכיאטריים שנכפו עליהם.

בחלק מבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל קיים חדר מתים, אליו מובלות גופות החוסים שנספו בבית החולים.

דבר זה הוא חמור כשלעצמו, משום שלפסיכיאטריים אין את הידע המקצועי ברפואה דחופה ובטיפול נמרץ להציל חוסים שנמצאים בסכנת חיים.

במקום להעביר את החוסה לטיפול נמרץ בבית חולים רגיל, הם מנסים לטפל בו בעצמם. כתוצאה מכך, החולים מתים ומועברים לחדר המתים בבית החולים הפסיכיאטרי בלא שנפתחת חקירה נגד בית החולים, וללא נתיחה לאחר המוות.

עובדי רווחה יוזמים אשפוזים פסיכיאטריים כפויים

במקרים רבים, עובדים סוציאליים ממשרד הרווחה הם אלו שאחראים לאשפוזים פסיכיאטריים מיותרים. לרוב מדובר בפקידי סעד, שהם עובדים סוציאליים במקצועם. אלו פונים לפסיכיאטריים מחוזיים על מנת שיאשפזו בכפיה אזרחים מן הישוב, חלקם אזרחים עובדים.

הדבר חמור כפליים כאשר מדובר באשפוז כפוי של ילדים, חלקם ילדים רכים בני 6. העובד הסוציאלי מגיש את חוות דעתו לפסיכיאטר, והפסיכיאטר שמשמש בד"כ כחותמת גומי, מיישר קו עם העובד הסוציאלי, וחותם על אשפוז כפוי ללא שבדק את המקרה לעומק.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער, עובדת סוציאלית חנה סלוצקי הודתה כי עובדים סוציאליים רודפים אחר פסיכיאטרים כדי לאשפז בכפיה ילדים ובני נוער.

כאן בתחקיר קופסה שחורה של עמנואל רוזן מתוארים מעשי התעללות בבני נוער בבית החולים הפסיכיאטרי איתנים. אלו הם בני נוער שאושפזו שם ביוזמת עובדים סוציאליים. בבית החולים הזה עובד עד עצם היום הזה אח שנוהג לחנוק את החוסים עד אובדן הכרה, ולאחר מכן, כשהם מעולפים, הוא קושר אותם.

משתמשים בטרמינולוגיה מעוותת כדי לחפות על הפשע

העובדים הסוציאליים משתמשים בטרמינולוגיה מעוותת על מנת להצדיק את האשפוז הכפוי. הם משתמשים במינוחים בעלי משמעות אלטרואיסטית על מנת לחפות על הפשע שהם מבצעים.

אחד המושגים השגורים בשפתם הוא המושג "הגנה". כדי לכלוא ילד או קשיש חסר ישע במוסד סגור, הם לא ישתמשו במילה הנכונה "כליאה" כי אם בסופרלטיב האלטרואיסטי "הגנה".

הם מאשפזים בכפיה אנשים תמימים, לכאורה על מנת "להגן" עליהם, כאשר המטרה האמיתית היא להרחיק אותם מהחברה. עובד סוציאלי שטוען כי הוא "מגן" על אדם אחר באמצעות כליאתו במוסד פסיכיאטרי ושלילת חירותו, הוא עובד סוציאלי בעל שיפוט מציאות לקוי אשר נותן פרשנות חולנית ומעוותת למושג "הגנה".

מקרה ידוע שפורסם הוא המקרה בו העובד הסוציאלי הפרחח יצחק מעוז מעירית כרמיאל, אשר אשפז בכפיה נערה נורמלית לחלוטין שהצטיינה בלימודיה, לכאורה כדי "להגן" עליה, והנערה נאלצה להימלט מן הארץ לחו"ל, שם היא חיה כיום. עדותה של הנערה מובאת כאן.

מנהלת האגף לשירותים אנטי חברתיים בכרמיאל, העובדת הסוציאלית  שולה מנחם, לא הועמדה לדין עד עצם היום הזה על מעורבותה בפשעים נגד אזרחים וקטינים חפים מפשע.

 כך מפשיטים אזרחים חלשים מזהותם

גם על קשישים חסרי ישע הטפילים הסוציאליים לא פוסחים ולא חסים. הכתבה המזעזעת בתכנית המקור בערוץ 10, מראה איך העובדת הסוציאלית ענבל בורנשטיין, באופן קר ומתוכנת, מפשיטה קשישה חסרת ישע מזהותה, מגדירה אותה כחסויה ובלתי כשירה לטפל בעצמה, וכולאת אותה בכפיה במוסד סגור, רק משום שהקשישה הסתכסכה עם שכנים.

ענבל בורנשטיין מצהירה כי יום טוב אצלה הוא יום בו היא מצליחה להתל בקרבן ולשכנע אותו במתק שפתיים להכניס אליו סוס טרויאני הביתה – פסיכיאטר שיראה אותו ויאבחן אותו כתת אדם נחות.

שלב אחר שלב להפשטת אדם מזהותו:

בתחילה העובדת הסוציאלית משכנעת בעורמה ובגניבת דעת את הקשישה לתת בה אמון, כי היא רוצה "לעזור" לה. הקשישה משתכנעת, והעובדת הסוציאלית נכנסת לביתה של הקשישה, תוך הפגנת אמפטיה מזויפת.

בשלב הבא היא מצליחה להחדיר לביתה של הקשישה פסיכיאטר קולגה שלה, שמיישר איתה קו ורושם בדוח שלו שיש "להגן" על הקשישה.

בשלב השלישי היא פונה לבית המשפט בבקשה להוציא את הקשישה מביתה מבצרה למוסד סגור.

השופט, אף הוא חותמת גומי, מאשר את בקשתה של העובדת הסוציאלית, זאת ללא שראה את הקשישה והתרשם ממנה או שאל לרצונה. השופט אפילו לא ביקר בביתה של הקשישה, הוא פוסק לכלוא את הקשישה שלא בפניה וללא שראה אותה מעולם.

בשלב האחרון העובדת הסוציאלית מגיעה לביתה של הקשישה עם כוחות משטרה ואלונקת קשירה כדי להוציא את הקשישה בכח מביתה. הקשישה, שכל חייה שילמה ביטוח לאומי ומסים שהוזרמו גם למשכורתם של עובדים סוציאליים מוגדרת מעתה כחסויה, ללא זהות, ללא פנים, ללא רצונות משלה – נשמה שקופה עד למותה הפיזי.

מדוח משרד הבריאות כאן בקישור הזה, עולה כי משנת 1998 ועד שנת 2007, עלתה כמות האשפוזים הכפויים הן בהוראת פסיכיאטר מחוזי, והן בהוראת שופט (חותמת גומי של עובדת סוציאלית). משנת 1998 ועד שנת 2007, מספר צווי בית משפט לאשפוז פסיכיאטרי כפוי עלה כמעט ב-100%, כמוראה בתרשים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 6 Comments »

הציבור נקרא להזהר מרוני בן נעים מגבעת שמואל

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מאי 30, 2011


רוני בן נעים, מנהלת הספריה העירונית בית פיכמן בגבעת שמואל, מסמלת את אחד מסממני ההתחרדות של העיר הזו. הביטו בה, מדובר ביהודיה דתיה המגדירה עצמה כאישה "יראת שמים", אך במוסר הכפול שלה, לא בחלה בשום אמצעי כדי להוציא דיבה ולשון הרע על אם חד הורית חילונית. במסגרת מסע רכילות גורף, אישה "יראת שמים"  זו רקחה מעשיה דמיונית נגד האם. בין השאר, היא העלילה על האם עלילת דם דמיונית בה בתה בת ה-6 של אותה אם עברה לכאורה התעללות מינית במשפחה. אצה רצה לה הגב' בן נעים אל לשכת הסעד בגבעת שמואל על מנת לדווח אודות חשדותיה הקשים…

"נדלקו לי הפיוזים", כך כתבה הגב' בן נעים במכתב מלא הכפשות על האם אותו שלחה למערכת האתר שלנו.

לא זו בלבד שבדתה עלילת דם על האם וגרמה לתסבוכת בחייה של האם, שנה מאוחר יותר גם לאחר שהתברר מהר מאד כי העלילה התגלתה כעורבא פרח, הגב' בן נעים לא הרפתה. היא המשיכה בהפצת העלילה על גבי האינטרנט. שלחה בעילום שם מיילים מכפישים על האם, בהם היא מתארת את ה"התעללות המינית" שעברה הילדה, כל זאת מתוך ספריית בית פיכמן. הגברת החסודה הזו שלחה הודעות נאצה מתוך מקום העבודה שלה בגבעת שמואל כי "היא אישה דתיה, ולכן בביתה אין מחשב".

זוהי כתובת המייל ממנה נשלחו הודעות הדיבה ולשון הרע של הגב' רוני בן נעים:

rony@pichman.co.il

ציבור ההורים בגבעת שמואל נקרא להזהר מאישה רכלנית זו, אשר רק בהסתמך על שמועות ורכילות היא עלולה לסבך אתכם קשות, הן בלשכת הסעד והן במשלוח הודעות דיבה ורכילות ברחבי האינטרנט, כל זאת הישר ממקום העבודה שלה, שם היא אמורה לעבוד ולא לשגר דברי בלע ושטנה ממחשב ששייך למקום העבודה!!

מקור איסור לשון הרע הוא בתורה בספר ויקרא (יט, טז) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ". את הקללה במעמד עיבל וגריזים, "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר" (ספר דברים פרק כ"ז כ"ד) ייחסו חז"ל לאמירת לשון הרע, שהיא במובן מסוים הכאתו של אדם בסתר.

לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ – מתוך אתר ישיבה

א.כָּל הַמְדַבֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ עוֹבֵר עַל אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר אֱמֶת. וְאע"פ שֶׁחָמוּר עָוֹן זֶה מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, הַרְבֵּה נִכְשָׁלִים בּוֹ בְּאָמְרָם "רַק דִּבַּרְתִּי – כְּלוּם לֹא עָשִׂיתִי" אַךְ בֶּאֱמֶת הוּא נֵזֶק גָּדוֹל עַד מְאֹד. אָמְרוּ חֲכָמִים: שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, גִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים: "כָּל הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע כְּאִלוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר", שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ", וְעוֹד אָמְרוּ: לָשׁוֹן הָרָע הוֹרֶגֶת שְׁלֹשָׁה: הָאוֹמְרוֹ, וְהַמְקַבְּלוֹ, וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו. וְהַמְקַבְּלוֹ יוֹתֵר חָמוּר מִמִּי שֶׁאוֹמְרוֹ.

ב. רְכִילוּת. הָרוֹאֶה דְּבָרִים אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְהוֹלֵךְ וּמְסַפְּרָם לַאֲחֵרִים נִקְרָא "הוֹלֵךְ רָכִיל" וְעוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ", וְדָבָר זֶה עָוֹן גָּדוֹל הוּא וְגוֹרֵם לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִשְׂרָאֵל, לְכָךְ סָמְכָה הַתּוֹרָה לְפָסוּק זֶה אֶת הָאִסּוּר "לֹא תַּעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". (רמב"ם הלכות דעות פרק ז הלכה א)

ג. אֵי זֶהוּ רָכִיל? זֶה שֶׁטּוֹעֵן דְּבָרִים וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לָזֶה וְאוֹמֵר: כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי! כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי! אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֱמֶת הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.

ד. לָשׁוֹן הָרָע. יֵשׁ עָוֹן גָּדוֹל מִזֶּה עַד מְאֹד וְהוּא בִּכְלַל לָאו זֶה וְהוּא "לָשׁוֹן הָרָע", וְהוּא הַמְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר אֱמֶת. אֲבָל הָאוֹמֵר שֶׁקֶר נִקְרָא "מוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵרוֹ" (שם הלכה ב).

ה. יֵשׁ מַדְרֵגָה יוֹתֵר חֲמוּרָה – "בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע". שֶׁמְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע בִּקְבִיעוּת וְאוֹמֵר: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה פְּלוֹנִי! כָּךְ וְכָךְ הָיוּ אֲבוֹתָיו! כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו! וְאָמַר דְּבָרִים שׁלֶ גְּנַאי, עָלָיו נֶאֱמַר: "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת" (שם הלכה ב). אָסוּר לָדוּר בִּשְׁכוּנָתָם שֶׁל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע וְכָל שֶׁכֵּן לֵישֵׁב עִמָּהֶם וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם (הלכה ו).

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , | 1 Comment »

פסח – המכה ה-11 – מכת העו"ס

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אפריל 2, 2011


Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

תאוות הבצע של עובדים סוציאליים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 13, 2011


למרות שעבודה סוציאלית הינו רובו ככולו מקצוע מיותר ואינו תורם להבראת וצמיחת המשק הישראלי, העובדים הסוציאלים לא יבחלו בשום אמצעי על מנת להשיג שכר גבוה על חשבון משלם המיסים, גם אם אמצעי  זה כולל הטעייה של הציבור. בשרשור המצ"ב באתר הפייסבוק שלהם דורשת עובדת סוציאלית שכר של 14,000 ש"ח נטו שהם כמעט 30,000 ש"ח ברוטו. אותה עובדת סוציאלית טוענת כי מורה בכיתה א' מרוויחה 13,500 ש"ח ברוטו עבור 29 שעות עבודה שבועיות בלבד. האם אתם מאמינים לאותה עובדת סוציאלית? כי אנחנו לא. רבותי, אין להאמין לעובדות סוציאליות, אלו הן נשים לא אמינות.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

שכר עובדים סוציאלים – למעלה מ-10,000 שקלים בחודש

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 5, 2011


בניגוד למספרים שמציג איגוד העובדים הסוציאלים, במסמך של שטייניץ טוען האוצר כי השכר הממוצע בפועל של העובדים הסוציאלים סביר ואף גבוה מהשכר הממוצע במשק.

לטענת אנשי האוצר, כ-1360 עובדים סוציאלים בשירות המדינה משתכרים 10,800 שקל (ברוטו ממוצע לחודש), כ-4,400 עו"סים ברשויות המקומיות וקופות החולים משתכרים כ-10,500 שקל, כ-225 עו"סים בביטוח הלאומי משתכרים כ-18,600 שקל ואילו 131 עו"סים במשרד הביטחון משתכרים כ-21,200 שקל.

פרטים נוספים בכתבה בעיתון מעריב

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »