הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘עבודה סוציאלית’

שר הרווחה מאיר כהן – נער השעשועים של העובדות הסוציאליות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 20, 2013


MeirCohenבואו נגלה לכם את מה שמפלגת "יש עתיד" מסתירה מכם – שר הרווחה מאיר כהן מטעם מפלגת יש עתיד הוא כשלון מבטיח.

בתקופת כהונתו של מאיר כהן כראש עירית דימונה, דימונה היתה שיאנית המדינה בשיעור הוצאת ילדים מהבית למוסדות. תעודת עניות קשה לתפקודו הגרוע כראש עיריה, והוכחה כי אדם זה משמש מריונטה לידן של עובדות הרווחה.

טוב, זה לא מפתיע כאשר יאיר לפיד עצמו (שחי בבית ששוויו 8 מליון ש"ח, מה לו ולמעמד הביניים…) מצהיר שילד שהוריו לא עוזרים לו בשיעורי בית צריך להיות חוסה במוסד סגור, רק משום שיש לו הורים ממעמד הביניים, שעובדים קשה כדי להבטיח לילדיהם מזון ודיור, וחוזרים הביתה מאוחר ועייפים כך שאין להם כח לשבת איתו על השיעורים. הנה כאן הקישור להצהרתו הבזויה של יאיר לפיד שחושב שצריך לפרק משפחה רק בגלל שהורים לא הכינו עם ילדיהם שיעורי בית.

המצע של מפלגת "אין עתיד" – העצמת הפטרנליזם החולני של העובדות הסוציאליות

במצע מפלגת יש עתיד בעמ' 93 מצויין כי:

"מפלגת "יש עתיד" מבקשת להפוך את המחלקות לשירותים חברתיים לגורם הבלעדי (ONE STOP-SHOP) המקשר בין האזרח ובין השלטון המרכזי וכל משרדי הממשלה הרלוונטיים לטיפול בענייניו, לרבות המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הבינוי והשיכון ומשרד העלייה והקליטה. כמו כן תפעל "יש עתיד" למנות עובד/ת סוציאלי/ת למנהל משבר ”case manager“ אשר ייצג את האזרח ויתנהל בעניינו מול כלל הרשויות, עד למימוש מלא של זכויותיו.

ובמלים אחרות, העובדת הסוציאלית תהיה פטרונית על כולנו, גם על בני המעמד הביניים, וגם תדע עלינו הכל. לשיטתו של יאיר לפיד, את צנעת הפרט אפשר לזרוק לפח.

רוצים הנחה לטיול של הילד בבית הספר? תצטרכו לעבור דרך עובדת סוציאלית.
רוצים משכנתא נוחה לקנות דירה צנועה? תצטרכו לעבור דרך עובדת סוציאלית.
רוצים תרופה מוזלת? תצטרכו לעבור דרך עובדת סוציאלית.

יש עתיד – לדיקטטורה של משרד הרווחה

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

ח"כ מרינה סולודקין שפעלה נגד הוצאת ילדים מן הבית הלכה לעולמה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 17, 2013


marinasolodkin1חברת הכנסת מרינה סולודקין שפעלה רבות נגד הוצאת ילדים מן הבית ע"י משרד הרווחה הלכה לעולמה במפתיע בגיל 60.

צפו בתיעוד ישיבת ועדת ביקורת המדינה הסוערת שהתקיימה ביולי 2012 בנושא הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מהבית. באמצע הישיבה נציגי משרד הרווחה נטשו ללא רשות את הדיון.

שימו לב לתנועות העצבניות של עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער – חנה סלוצקי (בשמלה שחור/לבן).

חנה סלוצקי יודעת שמשרד הרווחה תחת ניצוחה מבצע פשעים נגד ילדים, ולכן היא לא רגועה, חוששת שקלונה ייחשף ברבים. כאן בקישור הזה יש תיאור של הפשעים שלה.

דקה 17:00 – משחקת בניירות ובתיק שלה.

דקה 18:23 – מדברת ומסדרת את השמלה.

דקה 24:00 – מלטפת את היד שלה.

דקה 25:40 – מתופפת עם אצבעותיה על השולחן.

דקה 53:13 – בורחת מן הדיון המתקיים נגדה.

בטרמינולוגיה של חנה סלוצקי, אנשים שאומרים עליה את האמת הקשה הם אנשים "מכפישים". חנה סלוצקי, בעלת מאפייני אישיות של מתיילדת, אינה מסוגלת לקחת אחריות על פשעיה ולתת את הדין. כל אמירת בקורת עליה שהיא אמת, נקראת אצלה "הכפשה". איך האישה הזו עברה בגרות בשפה העברית?

בשל תלונות רבות של הורים שילדיהם הוצאו ללא הצדקה מן הבית, החליט לאחרונה משרד מבקר המדינה לפתוח בחקירה נגד משרד הרווחה בנושא זה. הורים שילדיהם נלקחו מהם ללא הצדקה ע"י עובדות סעד מתבקשים לשלוח את תלונותיהם למשרד מבקר המדינה, כאן בקישור הזה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , | 1 Comment »

העובדת הסוציאלית המשוטטת אפרת לביא מגבעת שמואל

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 28, 2013


efratlaviתושבי גבעת שמואל, אם נפגעתם מן העובדת הסוציאלית אפרת לביא מלשכת הסעד בגבעת שמואל, אנא צרו עימנו קשר למייל myfamilythoughts@gmail.com

אפרת לביא נתבעת בימים אלו בבית משפט מחוזי בגין גרימת נזק נפשי כבד לקטין שהיה בטיפולה, נזק תמידי שהוא לכל ימי חייו, רחמנא ליצלן. המשפט מתנהל בדלתיים סגורות, ולכן תוכנו אינו מפורסם באינטרנט. פרטים על המקרה כאן בקישור הזה.

לנפגעים אחרים שפנו אלינו על מנת לתבוע גורמים אחרים במחלקה לשירותים חברתיים של גבעת שמואל (ובשמה האמיתי – מחלקת הסעד, כי ממתי "שירותים חברתיים" אמורים לבצע מעקבים וחקירות סמויות נגד משפחות), ואשר רוצים לעקוב אחר המשפט נגד אפרת לביא כדי ללמוד על התנהלותה של לשכת סעד זו – לא ניתן לדעת פרטים על המשפט שמתנהל נגד אפרת לביא, מאחר והוא מתנהל בדלתיים סגורות כדי שהציבור לא ידע על הנזק הנורא שעוללה הגברת הזו, זאת למרות שמדובר בעובדת ציבור וזכותו של הציבור לדעת על מי הוא מבזבז את כספי המיסים שלו.

הוצאת דיבה ופגיעה בשמם הטוב של הילדים והמשפחות

פקידת הסעד אפרת לביא פוגעת באופן סדרתי בשמם הטוב של הילדים והמשפחות ומוציאה דיבה רעה, זאת באמצעות תלונות שווא במשטרה, בולמוס אבחונים תוך השגת דוחות אבחונים חסויים בעורמה ובניגוד לחוק (הדיחה לדבר עבירה אשת חינוך שמסרה לה דוח חסוי בו אסור היה לה לעיין), איסוף חומר פיקטיבי שלילי על הילדים והמשפחות, ותיוגם של הילדים כ"ילדים בסיכון".

כל שיחה עם אפרת לביא יש להקליט ולתעד. הגברת המסוכנת הזו פירקה משפחה בת 6 ילדים להורים נשואים דלי אמצעים. פיזרה את הילדים במוסדות והותירה להורים רק את התינוק. כמו כן, לקחה מאם אילמת את תשעת ילדיה, פיזרה אף אותם בפנימיות והותירה לאם רק את הכלב.

אתגר חשיבה – היכן מסתתר אתר הבניה?

והפעם אתגר חשיבה עבורכם. לפניכם תמונה של שכונת מגורים. מצאו היכן מסתתר בתמונה אתר בניה.

מצאתם? גם אנחנו לא.

לאחרונה התקבל דיווח סרק בלשכת הסעד הידועה לשמצה של גבעת שמואל כי ילד בן 10 "נראה משוטט באתר בניה"…

"אתר הבניה" בו מדובר הוא זה המוצג בתמונה.

את דיווח השווא העבירה שכנה מוזרה שישבה ליד החלון ותצפתה את הילד (אגב כמעט 100% מן הדיווחים לרווחה בענין חוק הנוער מגיעים מנשים). מדובר בעורכת דין שעובדת עם משרד הרווחה, וכידוע לכם עובדי רווחה וגורמים חיצוניים כמו עוכרי דין ומכוני מסוגלות הורית שעובדים עם משרד הרווחה, דעתם משתבשת עם השנים וראיית המציאות שלהם מצטמצמת ומתעוותת.

עורכת דין זו כפי הנראה בשל עבודתה עם הרווחה, פיתחה במהלך השנים בוחן מציאות לקוי ולשכת הסעד מסרבת למסור את פרטיה של האישה המוזרה הזו.

DSC_0384

נציין כי במקרה אחר בישוב אחר הגישה עובדת סוציאלית לנוער תלונה במשטרה על אלימות במשפחה. אותה עובדת סוציאלית הלוקה כפי הנראה במחשבות שווא טורדניות שהתפתחו בשל עבודתה, הגישה תלונה שהיתה עמוסה לעייפה בגיבובי שקרים, וסיטואציות הזויות ובלתי אפשריות מבחינה ראייתית. כמובן שאותה עובדת סוציאליות לא הגישה שום ראיות, שהרי הן מתלוננות רק על סמך דילוזיות. אנו המלצנו לעורך הדין של אותה משפחה להגיש בקשה לבית משפט שיורה לאותה עובדת סעד לעבור אבחון פסיכיאטרי, כי הגברת פשוט ירדה מן הפסים.

וחזרה לענייננו.

עיניכם הרואות כי מדובר בבנין חדש שמאוכלס במשפחות וילדים, נמצא בקרבת בית ספר יסודי ותיכון.

לשכת הסעד בגבעת שמואל לא טרחה לצאת לשטח לבדוק אם אכן מדובר באתר בניה או בעדות שקר, כי עובדות סוציאליות אף פעם לא בודקות את המדווח מכמה טעמים: 1. הן תמיד מאמינות למדווח 2. הן אף פעם לא מאמינות להורים. 3. הן תמיד חושבות שההורים הם אנשים נחותים 4. הן ידועות כנשים שמחפפות בעבודה (רבות מהן נשים רפות שכל) 5. המטרה שלהן זה לא לסייע לילד כי אם להפליל את ההורים. במקום להודיע מייד לאמא על "אתר הבניה" כדי שתרחיק משם את הילד מייד, הם ביצעו חקירה סמויה במשך 10 ימים, כל זאת בידיעה (מנקודת המבט המעוותת שלהם) כי הילד "משוטט באתר מסוכן…", רשלנות לשמה !

על ה"טיפול" הן החליטו עם עצמן ועל דעת עצמן עוד לפני ששוחחו עם האמא  – מועדונית "לילדים בסיכון" (שוב הוצאת דיבה על הילדים), כמובן שסורבו, והן יודעות למה. לא נרחיב כאן במאמר זה על המועדוניות הללו של משרד הרווחה, אלא במאמר אחר.

ולמה הן החליטו על "הטיפול" לפני ששוחחו עם האמא? כי כמו שציינו, עובדי רווחה תמיד מאמינים למדווחים, ועבורם כל הורה מוכר לרווחה הוא הורה נחות, תת אדם וטמבל שדעתו לא נחשבת והוא בעל "תפקוד הורי לקוי"…

למה הן עושות זאת? כי המטרה של עובדות הרווחה היא לנפח את התיקים שלהן עם ערימות של מהתלות, בדיות, ולשון הרע על ילדים  באמצעות תיוגם כ"ילדים בסיכון", כל זאת כדי להוסיף לעצמם תקני כח אדם מיותרים על חשבון משלם המיסים.

לשכת הסעד בגבעת שמואל מיהרה להוסיף עוד שקר ודיבה רעה למסכת השקרים המנופחים המתוייקת בתיקים שלה, ובמקום "ילד ששיחק ליד בנין מגורים" רשום בתיקים שלה כי "ילד שוטט באתר בניה".

אגב לילד נאמר לא לשחק יותר באזור המצולם, מאחר ומדובר באיזור מסוכן ביותר משום שיש שם אישה מסוכנת שדעתה נשתבשה עליה, ואשר מתצפתת ילדים ומדווחת עליהם לרווחה, רחמנא ליצלן.

לשכת הסעד של גבעת שמואל

השוטטות של העובדת הסוציאלית אפרת לביא והתנהגותה הנאלחת כלפי חולת סרטן

לעומת הררי דיווחי השווא והשקר בתיקי לשכת הסעד של גבעת שמואל, אלינו לעומת זאת הגיעו דיווחי אמת מתושבי הישוב על העובדת הסוציאלית אפרת לביא שנראתה משוטטת ללא מטרה בחנויות שונות במרכז המסחרי בגבעת שמואל ליד העיריה, מקום העבודה שלה, לעיתים בשעות העבודה שלה.

באחד המקרים שוטטה בחנות כלי כתיבה והמוכרת דרשה ממנה בתקיפות לצאת מן החנות.

הדיווח החמור ביותר התקבל אצלנו מאם חד הורית חולת סרטן שעבדה למחייתה כמהנדסת ואיבדה את פרנסתה בשל התערבותה הבוטה של אפרת לביא שהמשיכה להציק לה ולרדוף אותה גם לאחר שלקתה בסרטן.

בתאריך 14.06.2011 בשעה 08:30 לערך בבוקר, נכנסה האישה לבית מרקחת בקרבת עירית גבעת שמואל על מנת לקנות חומר רפואי לקראת הניתוח הקשה להסרת הגידול הסרטני אותו עמדה לעבור ביום המחרת.

ליד הדלפק עמדה אפרת לביא שקשקשה עם הרוקח. אפרת לביא מתחילה את יום העבודה שלה בשעה 8 בבוקר, וכבר ב-08:30 היא יוצאת מן המשרד ומתחילה לשוטט בחנויות. לאפרת לביא לא היה ארנק כי אם צרור מפתחות וטלפון נייד. היא לא באה אפילו לקנות אלא סתם לקשקש ולרכל. הרוקח אף הוא החל לאבד את הסבלנות משום שרצה לתת שירות לאמא הלקוחה ואפרת לביא הפריעה לו. האמא עמדה והמתינה בסבלנות כשהיא מתפתלת מכאבים, אך אפרת לביא, למרות שראתה שהאם ממתינה, וידעה שהיא עוברת לעבור ניתוח ביום למחרת, הפנתה את גבה אל האם, והמשיכה בשלה לקשקש עם הרוקח.

לבסוף, האם שהמתינה זמן רב בתור פנתה לאפרת לביא ודרשה ממנה לחזור מייד למקום עבודתה. האם נזפה בה על שהיא מסתובבת בין חנויות באמצע שעות העבודה על חשבון משלם המיסים, כן, אתם תושבי גבעת שמואל, משלמי המיסים. אתם משלמים ארנונה ואפרת לביא שמשוטטת לה בשעות העבודה חיה על חשבונכם. זכות הציבור בגבעת שמואל לדעת איך מבוזבזים כספי במיסים שלו על עובדי ציבור בטלנים.

בתגובה, אפרת לביא הפטירה לאם שהיא "חוצפנית", והמשיכה לקשקש עם הרוקח. האם פנתה בשנית לאפרת לביא והזהירה אותה שאם לא תחזור מייד למקום ה"עבודה", היא תתלונן בפני מבקר עירית גבעת שמואל שהיא משוטטת באמצע שעות העבודה. רק אז אפרת לביא נטלה את מטלטליה, יצאה מבית המרקחת וחזרה ל"עבודת הקודש" במשרד הממוזג שלה. מאותו יום לא התקבלו יותר דיווחים על אפרת לביא מתושבי הישוב, קרי היא חדלה לשוטט במרחבי החנויות בשעות העבודה שלה.

מאחר ולאם לא היתה מצלמה באותו יום, היא לא יכלה לתעד את האירוע אך ניתן לבדוק את איכון הנייד של אפרת לביא במועד שצויין.

אז מה היה לנו כאן?

ילד שירד לשחק בשכונת מגורים לאחר שסיים את שיעוריו – חיפש אחר חתול בית שאבד לו, אסף זרדים לעבודת יצירה, הריח פרח, צפה בחיפושית, ועשה את מה שכולנו עשינו בילדות.

לעומת

עובדת סוציאלית שיצאה לשוטט ברחובות לאחר שלא סיימה את יום עבודתה – הפריעה לנותני שירות וללקוחות ממתינים, ו"טיילה" לה בין חנויות כבר בתחילת יום עבודה, כל זאת על חשבון משלם המיסים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

עובדות משרד הרווחה – הסרטן של המדינה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 21, 2013


שיעור העובדות הסוציאליות בישראל גדול פי 3.5 משיעור העובדות הסוציאליות בארה"ב. עלוקות שמתפשטות באופן פראי כמו סרטן.

עבודה סוציאלית היא פח הזבל של האקדמיה. לא קיבלו אותן לאף פקולטה אז הלכו ללמוד עבודה סוציאלית – תחום לא יצרני שרק מנציח את העוני, הורס את מעמד הביניים ומחליש את המשפחות הישראליות העובדות.

בכל מקום בו הן נוגעות, משאירות אחריהן רק אדמה חרוכה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

מי היא העובדת הסוציאלית שתיסע לתאילנד על חשבון משלם המסים?

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 21, 2013


NivaMilnerושוב שחיתות שלטונית ממדרגה ראשונה במשרד הסעד הידוע לשמצה.

משרד הסעד שולח עובדת רווחה לבדוק את הילד חולה הסרטן במנזר בתאילנד, כדי להתערב בזכויות ההורים, לגרום נזק לילד ומשפחתו ולהשאיר אחריו אדמה חרוכה כמו שרק משרד הרווחה יודע.

מי היא עובדת הסעד שתיסע לתאילנד על חשבון משלם המיסים בנסיעה מיותרת ובזבזנית?

הן בטח רבות ביניהן כעת מי תיסע למדינה האקזוטית והשלווה, ותתחיל לעשות שם בלאגן ומהומה.

נשים פאשיסטיות.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

אימוץ בין תרבותי אינו לטובת הילד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 11, 2012


מחקרים בכל העולם מראים באופן עקבי כי כאשר הילד מאומץ ע"י משפחה שהיא בעלת מורשת תרבותית, דתית, אתנית, הסטורית ושפתית שהיא שונה ממורשתו המקורית, כך יתגלו יותר קשיים באימוץ.

הפשטת זהותו של הילד משורשיו ומורשתו

קשיי האימוץ בולטים בעיקר באימוצים הבין-ארציים בהם מאומצים ילדים שרובם מגיע ממדינות חבר העמים לשעבר, ילדים שהם בעלי מראה, דת, תרבות ומורשת שהיא שונה לחלוטין מן המורשת של המשפחה הישראלית המאמצת. קשיים אלו מסלימים בגיל ההתבגרות, עת הילד מגבש את זהותו (עיין ערך תיאוריית זהות האני של אריקסון). די לראות את הקונפליקטים המתפרצים בעבודת השורשים שעושים ילדים מאומצים בד"כ בכתה ז'. הם כותבים על השורשים של הוריהם המאמצים, אך לא על השורשים שלהם עצמם, משום שהאימוץ הפשיט אותם מזהותם, וניתק אותם לחלוטין ממורשתם. מהלך זה, לא רק  שגורם לתלישות, הוא גם גורם לעיתים לקונפליקטים פנימיים, כי מה אמור להרגיש ילד בלונדיני תכול עיניים, ממוצא אוקראיני, שכותב עבודת שורשים, ואשר אומץ ע"י משפחה ישראלית יהודית שאבותיה נרצחו במלחמת העולם ע"י אוקראינים?


ילדים אתיופיים מועברים למשפחות לבנות בניגוד לאמנת זכויות הילד

גם באימוצים המקומיים לא בוחלים עובדי משרד הרווחה בשום אמצעי לניתוק הילד ממורשתו הביולוגית. הם מעבירים ילדים לאימוץ במשפחות שונות לחלוטין במנטליות שלהן ממשפחות המקור, ובכך גורמים נזקי זהות קשים לילדים המאומצים.

כך תוכלו לראות ילד חילוני שמועבר לאימוץ במשפחה דתית או חרדית, או ילד ממוצא רוסי שמועבר לאימוץ במשפחה שאינה דוברת רוסית. המצב חמור כפליים כשמדובר בילדים אתיופיים שמאומצים ע"י הורים לבנים, זאת משום שילד אתיופי כזה אף לא יכול להסתיר את עובדת אימוצו. האימוץ כתוב לו כמו שלט על המצח לכל מקום אליו ילך, משום שהוא נבדל בחזותו מן המשפחה הלבנה.

כך תוכלו לראות למשל ילדה אתיופית שאומצה ע"י איזו פרופסור אשכנזיה דתיה ובעלה, שלהם יש 3 ילדים ביולוגים ועוד ילד מאומץ לא אתיופי. אז כשהילדה הולכת ברחוב עם 6 בני משפחתה הלבנים, בעוד היא בעלת עור כהה, ברור שהיא תרגיש שונה ובמיעוט. או שתי ילדות אתיופיות שאומצו ע"י רווקה מזדקנת, פסיכולוגית לבנה שעובדת עם משרד הרווחה.

יש כאלו שיטענו שאין כמעט משפחות אתיופיות מאמצות, אבל ברור לכולנו שמשרד הרווחה משקר, משום שמשרד הרווחה מתעלם באופן עקבי מן המשפחה המורחבת של הילד. קחו למשל את המקרה של תינוק אתיופי שמועמד לאימוץ כי אמו הביולוגית אינה כשירה לטפל בו. הדודה, אחות האם, היא בעלת תואר אקדמי, שירתה בצבא, עובדת וחיה עם בן זוג מעוניינת לאמצו, אך משרד הרווחה מונע זאת ממנה, ראו קישור כאן על המקרה.

משרד הרווחה מודע היטב להשלכות השליליות של מדיניות האימוץ הקלוקלת שלו, שאגב מנוגדת לאמנת זכויות הילד,הקובעת בסעיף 8 כי על המדינה החתומה על האמנה לכבד את זכותו של הילד לשמור על זהותו, לאומיותו וקשרי המשפחה שלו. משרד הרווחה מצפצף על אמנת זכויות הילד, וממשיך להתעלם מטובתו של הילד. למה? משתי סיבות עיקריות:

  1. כי השירות למען הילד צריך להצדיק את קיומו, ולשמר את המשרות המיותרות של העובדים הסוציאליים שחוטפים ילדים לאימוץ. פקידת סעד חנה סלוצקי הידועה לשמצה אמרה כי העובדים הסוציאליים אינם מסתובבים ברחובות ומחפשים ילדים להוצאה מן הבית. ובכן, היא הסתירה את האמת, משום שעובדים סוציאליים פרוסים באופן תדיר בבתי ספר, והם אף מסתובבים דרך קבע בבתי חולים, לאתר אמהות שבאות ללדת בגפן על מנת להפעיל עליהן לחץ למסור את ילדיהן לאימוץ.
  1. כי התור של המשפחות שרוצות לאמץ ארוך כאורך הגלות. המשפחות המאמצות האמידות הללו יוצרות לחץ על משרד הרווחה למסור את התינוקות להן ולא למשפחתו המורחבת של התינוק. עובדי הרווחה אינם פועלים לטובתו של הילד כי אם לטובתה של המערכת, והמטרה שלהם היא להביא את המערכת שלהם למצב של שיווי משקל.

הישוב כוכב יאיר כדוגמא לכשלון מודל האימוץ

די לראות את תוצאות האימוץ העגומות בדוח לשכת הרווחה של הישוב כוכב יאיר, למשל, כדי להבין שמדיניות האימוץ הכפוי של משרד הרווחה היא בניגוד גמור לטובתו של הילד.

כוכב יאיר כידוע לכם הוא ישוב ברמה סוציו אקונומית גבוהה. האשכול הסוציו אקונומי של כוכב יאיר הוא ברמה 9 מתוך 10. מכך ניתן להסיק שבישוב זה אין אוכלוסיה רבה המטופלת בלשכת הרווחה.

שיעור הילדים המאומצים הוא כ- 0.3% מכלל האוכלוסיה. למרות זאת, בדוח של לשכת הרווחה של כוכב יאיר (כאן בקישור הזה) דווח כי בשנת 2008 טופלו בלשכה 11 ילדים עם בעיות התנהגות ועוד 6 ילדים מאומצים. כלומר מתוך 17 ילדים עם בעיות התנהגות, 6 מהם היו מאומצים. במלים אחרות, כ- 30% מן הילדים שטופלו על רקע בעיות התנהגות בכוכב יאיר היו ילדים מאומצים למרות שחלקם היחסי באוכלוסיה הוא 0.3% בלבד.

אימוצים שנכשלו

אימוץ שנכשל מוגדר כאימוץ בו ההורה המאמץ החליט להעביר את הילד לטיפול המדינה, או שהמדינה בכפיה הפקיעה את הטיפול מן ההורה המאמץ.

באנגלית המינוח לאימוץ שנכשל הוא Adoption Disruption  או Adoption Dissolution או Adoption Breakdown

בדוח של המועצה הלאומית לשלום הילד, בעמוד 100 בקישור הזה, מצוין כי 1.7% מילדי הפנימיות הם ילדים מאומצים. שיעור זה גבוה יותר מפי 3 משיעורם באוכלוסיה. ההגיון המעוות של עובדי הרווחה אומר שאם הילד יועבר לאימוץ, אז הוא יקבל את כל צרכיו מן המשפחה המאמצת ואז הכל יבוא על מקומו בשלום, והילד יפרח, ואולם בפועל המודל הזה נכשל, משום שילדים מאומצים רבים נפלטו מן המשפחות המאמצות אל הפנימיות, ושיעורם בפנימיות גבוה יותר משיעורם באוכלוסיה.

בשנת 2009, אמרה אלה בלאס, מנהלת השירות למען הילד, בראיון לעיתון "לאשה" כי כ-10% מן הילדים שנמסרים לאימוץ בישראל אינם מתאקלמים במשפחה ומועברים ממנה. לפחות מחציתם נקלטים במשפחה אחרת.

לאחרונה הגישה ח"כ מרינה סולודקין יחד עם ח"כ שלמה מולה, הצעת תיקון לחוק הנוער, הקובעת כי ילד שהוצא מבית הוריו יועבר למסגרת שבה מדברים בשפה המוכרת לו, ואשר מתנהל בה אורח חיים הזהה או דומה לאורח החיים שהוא מכיר. כאן בקישור הזה.

אוקראינה נסגרה לפני שנה לאימוצים של פעוטות, אך אימוצים בין ארציים ממשיכים להתבצע מרוסיה לישראל. אנו תקוה כי הגברת סולודקין תהיה עקבית באג'נדה שלה, ובשל קשריה ברוסיה תפעל גם לסגירת האימוצים הבינלאומיים מרוסיה לישראל, אשר אינם משרתים את טובת הילד מאותם טעמים שהיא עצמה ציינה בהקשר לאימוצים המקומיים.

בנוסף, מרבית האימוצים מחו"ל נוגדים את עקרונות האימוץ הבין ארצי של אמנת האג, משום שבאמנה זו מצויין שרק לאחר שעשו את כל הבדיקות הנדרשות, והגיעו למסקנה כי  ילד אינו יכול לגדול בארץ המוצא שלו, אזי יש להוציאו לאימוץ בין ארצי. בפועל, בשל הסחר בילדים, (22,000 יורו משלם כיום הורה ישראלי עבור ילד רוסי), ילדים רבים מועברים ממדינות אלו למדינות שונות בעולם, ללא שנבדקה אופציית האימוץ המקומי. מאחר ואוקראינה ורוסיה אינן חתומות על אמנת האג, אז תעבורת הילדים משם למדינות אחרות בעולם עובדת בהילוך גבוה, כמו פרה חולבת.

ומה קורה בחו"ל

גם בחו"ל מצב האימוצים הוא בכי רע.

בארה"ב בה מספר הילדים עד גיל 18 עומד על כ-75 מליון ילדים,  יש כחצי מליון ילדים בבתי אומנה, כלומר 0.67% מן הילדים האמריקאים חיים מחוץ לבית.

מאידך, בין 10% ל-25% מן האימוצים בארה"ב נכשלים, וכשליש מן האימוצים בבריטניה נכשלים.

שימו לב ששיעורים אלו גבוהים בהרבה משיעור הילדים הביולוגים שהוצאו מן הבית (0.67%), כלומר, אם אתה ילד מאומץ, יש סיכוי גבוה הרבה יותר שתוצא מן הבית המאמץ מאשר אם אתה ילד ביולוגי, ובמלים אחרות, הבית המאמץ מהווה בד"כ תחליף גרוע לבית הביולוגי.

המסקנה הזו מגובה גם במחקר הענק של המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT), שקבע שעדיף לילד לגדול במשפחה "הרוסה" מאשר להוציאו מן הבית, כאן בקישור הזה.

הפרעת התקשרות תגובתית – Reactive Attachment Disorder

גם הורים מאמצים שלא ויתרו על ילדיהם המאומצים, דרכם אינה סוגה בשושנים. כדי להבין על קצה המזלג את הקשיים שעוברים הורים מאמצים וילדיהם המאומצים, מספיק לקרוא את העדות הבאה באנגלית של אב אמריקני שאימץ שני ילדים מרוסיה, שבוכה על מר גורלו, ואשר מאשים את רשויות הרווחה, שהתערבותם רק החמירה את מצבם של הילדים המאומצים:

My wife and I adopted a boy and a girl from Russia after having two children of our own. Since then we've had nearly 11 years of school expulsions, threats and acts of violence, attacks on teachers and other students, trips to the ER for psych evaluations, stays in psych wards, calls to the police, a sting of an internet sex predator, fires, defiance, verbal abuse, etc. Our older kids, now on their own, no longer want to come home because of their adopted siblings and I'm afraid my wife has literally been driven to the edge of madness by the experience. I'm so burned out to the whole experience all I want to do is get in my car and drive somewhere, anywhere, and my hope is that soon they'll out the door and never return. I fear that my marriage, however, is too deeply damaged by this experience to ever recover and heal. If there was one thing I could do over in my life, it would be to go back and undo this whole debacle. Our local social services have never been of any assistance and their advice and interventions have only made things worse. The schools have been no help and we've basically had to weather all of this on our own. I'm tired of it. I'm tired of carrying pepper spray in my own home and wondering what he next catastrophe will be. My advice to anyone considering an adoption from Eastern Europe would be to forget it.

ילדיו של אותו אב כפי הנראה סובלים ממה שמכונה 'הפרעת התקשרות תגובתית' – Reactive Attachment Disorder, תסמונת שאגב לא קיים עבורה טיפול מתאים, ושוק ה"מטפלים" רווי  בתרפיסטים שרלטנים שטוענים כי "יש להם טיפול לתופעה", זאת על מנת לנפח לעצמם את חשבון הבנק שלהם, ואגב רובם ככולם מתגוררים בוילות שנבנו מכספם של המשפחות האומללות, שאותן הם רוששו ב"טיפולי המשחק" הדיאדיים המגוחכים שלהם.

הנה כאן עדות של אם אמריקנית מאמצת על כשלונם של התרפיסטים, לאחר מכן באה תגובה של תרפיסט נוכל שיש לו "טיפול פלא", ולאחר מכן באה תגובה של אחות של אם מאמצת שהתרוששה בגלל טיפולי הונאה של תרפיסטים נוכלים:

http://www.mdjunction.com/forums/reactive-attachment-disorder-discussions/introductions-personal-stories/3746783-help-rad-mom-adopted-daughter-from-russia

נקודת מבטו של הילד המאומץ

פיטר טוד הוא אמריקני שנולד להורים גרמנים והיה אחד מ-10,000 ילדים גרמנים שאומצו ע"י הורים אמריקניים בשנות ה-50, 60 ו-70. פיטר טוד כתב ספר בקורת נוקב על נזקי האימוצים הבין תרבותיים, על כך שתמיד הרגיש שונה ולא שייך, על כך שלא הצליח להתחבר להוריו, על הפרעת ההתקשרות בה היה נתון, ועל בגרותו כאלכוהוליסט.

צפו בפיטר טוד שמציין אף את הסחר המאסיבי בילדים ממדינה למדינה, את בקורתו על קניית תינוקות, ומדגיש שגם סוכנויות האימוץ בארה"ב הודו שרק אחוזים בודדים מן הילדים המאומצים ממדינות העולם השלישי הם ילדים שהוזנחו או ננטשו. רובם אומצו באימוץ כפוי ובמניפולציה ממשפחות חלשות ודלות אמצעים.

גם הוא כמו שאר המומחים העולמיים בנושא, דוגל בגיבוש מדיניות תמיכה מתאימה בקהילה של המשפחות הביולוגיות המתקשות בגידול ילדיהן.

פיטר טוד מדבר גם על האופטימיות הזעירה שיש תמיד לשמור גם כשיש קשיים, עובדה, הוא הידרדר לאלכוהוליזם, השתקם וכתב רב מכר על כך.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

עובדת סוציאלית חנה סלוצקי מודה: העובדים הסוציאליים הם אנשים לא אמינים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 27, 2012


חנה סלוצקי היא העובדת הסוציאלית הראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה, והיא מוציאה ילדים מהבית בסיטונאות.

חנה סלוצקי היא עובדת ציבור, ערפדה שמוצצת את כספי משלם המסים, מצפצפת על חוק חופש המידע, ומסרבת למסור לציבור כמה ילדים היא משנעת מדי שנה מן הבית למוסדות סגורים, כאן בקישור הזה.

צפו בסרט "אחרי ההבטחה" – "After the promiss" , סרט המבוסס על סיפור אמיתי של אב אלמן הנלחם נגד רשויות הרווחה האמריקניות שחטפו את ילדיו.

בשל תלונות רבות של הורים שילדיהם הוצאו ללא הצדקה מן הבית, החליט לאחרונה משרד מבקר המדינה לפתוח בחקירה נגד משרד הרווחה בנושא זה. הורים שילדיהם נלקחו מהם ללא הצדקה ע"י עובדות סעד מתבקשים לשלוח את תלונותיהם למשרד מבקר המדינה, כאן בקישור הזה.

חנה סלוצקי מודה בסרטון הבא כי על ציבור ההורים אסור לתת אמון בעובדי הרווחה, מאחר ועובדי הרווחה מפרים את האמון שההורים נותנים בהם.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

זהירות !! עובדים סוציאלים מתחזים לפסיכולוגים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 30, 2012


לפני כחודש סיפרה לי חברה כי שוחחה באוטובוס עם סטודנטית לעבודה סוציאלית. הסטודנטית אמרה לה שהיא די מאוכזבת מהלימודים. היא התכוונה לעבוד בעבודה סוציאלית אמיתית שהיא סיוע ושיקום כלכלי של הפרט, כמו סיוע במציאת עבודה, סיוע בקצבאות וכו', אבל מאחר וכל הנושא הזה עבר למוסד לביטוח לאומי אז לא נותרה כמעט עבודה לעובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה, ולכן, כדי שלא יפוטרו מחוסר עבודה, אזי תכולת העבודה שלהם עברה מעין מטה מורפוזה, ועתה רבים מהם מתפקדים על תקן "מטפלים" – מטפלים משפחתיים, מטפלים זוגיים, תרפיסטים, וגם מטפלים פסיכותרפיסטים.

עד כאן דבריה.

מאחר ולעובדים הסוציאלים ה"מטפלים" הללו אין כמעט לקוחות, שהרי משפחות בקשיים צריכות סיוע כלכלי ולא איזה "טיפול" עקר במעבדה, לכן פקידי הסעד ממשרד הרווחה שאף הם עובדים סוציאליים במקצועם, החלו לכפות טיפולים כאלו על יחידים ומשפחות, תוך הפעלת סחיטה ואיומים שאם ה"מטופלים" הללו לא יעברו את ה"טיפולים" הכפויים הללו, אזי הם ינצלו את החוק שמגבה אותם, ויפעילו נגד המשפחות אלימות ממסדית כמו, הפקעת ההורות מהם, שלילת מפגשים עם ילדיהם ועוד.

אחד הטיפולים המאד אהובים על עובדי הסעד הם טיפולים פסיכותרפויטים. עובדים סוציאלים חסרי עבודה, עוברים איזה קורס קצר בפסיכותרפיה, ואז מוסיפים לקורות החיים שלהם את התואר "פסיכותרפיסט".
מה שהציבור אינו יודע הוא כי בעצם עובדים סוציאליים אלו עוברים על החוק בעבירה של התחזות, ובעבירות נוספות.

סעיף 9ב' בחוק הפסיכולוגים קובע כי:
"לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג מומחה".

פסיכולוג מומחה מוגדר בחוק הפסיכולוגים כ:
"פסיכולוג הרשום בפנקס הפסיכולוגים כבעל תואר מומחה בענף מומחיות שהוכר לפי חוק זה"

כלומר, על פי חוק הפסיכולוגים רק פסיכולוג מומחה רשאי לעבוד בפסיכותרפיה.

היכן הפרצה לכאורה בחוק? במילה "פסיכולוג". העובדים הסוציאלים מנצלים את הפרצה הזו לכאורה שאומרת שלפסיכולוג אסור לעסוק בפסיכותרפיה, אלא אם הוא פסיכולוג מומחה. לדעתם, סעיף זה נוגע רק למי שהוא פסיכולוג, ואינו נוגע למי שאינו פסיכולוג בהסמכתו. לדעתם, על פי סעיף זה בחוק, אם אתה לא פסיכולוג, אזי גם אם לא סיימת בית ספר יסודי, מותר לך לעסוק בפסיכותרפיה…

הפרשנות של העובדים הסוציאלים נשמעת לכם הגיונית? בוודאי שלא. לכן קיים בית משפט שיפרש נכון את החוק, ואל זה נגיע בהמשך המאמר.

סעיף 2א' בחוק הפסיכולוגים קובע כי:
"לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג ובהתאם לרישומו"
כלומר, עובדים סוציאלים שעוסקים בפסיכותרפיה, למעשה עוסקים בפסיכולוגיה.

סעיף 2ג' בחוק הפסיכולוגים קובע סייג על העיסוק בפסיכולוגיה, והוא:
"לא יראו בעיסוק בפסיכולוגיה פעולה שעשה אדם באקראי או במהלך עיסוקו במקצועו כדין ובתום לב"

הכוונה היא, ששיחות למשל הן סוג של טיפול פסיכולוגי, אבל אם למשל שוחחתי עם חברה עצובה ועודדתי אותה, והקשבתי לה, והכלתי אותה, יש בזה אלמנטים של פסיכולוגיה, אבל זה לא הופך אותי לפסיכולוג כי עשיתי זאת בתום לב, מתוך חברות טובה, והכי חשוב: לא הצגתי את עצמי כפסיכולוג.
מה שהעובדים הסוציאלים עושים לא נעשה בתום לב ובאקראי, משום שהם מראש מציגים את עצמם כפסיכותרפיסטים, כלומר מתחזים לפסיכולוגים, ואף דורשים עבור זה כסף.

ומה קבע בית המשפט המחוזי?

בערעור של פנחס פישלר נגד אתי דנינו ממכון שלם ע"א 3670-07 קבע השופט זאב המר על העיסוק בפסיכותרפיה כי:

"…קביעה כי כל אדם, גם שאינו פסיכולוג, יכול לעסוק בכך, היא בעייתית, בלשון המעטה, וסותרת, לכאורה, את הוראת סעיף 2(א) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, האוסר על מי שאינו פסיכולוג לעסוק בפסיכולוגיה…."

"…זאת ועוד; אם כל אדם רשאי לעסוק בכך, מכוח חוק יסוד: חופש העיסוק, אין כל משמעות לסעיף 2(ג) לחוק הפסיכולוגים…."

"…הפרשנות הנכונה היא שהפסיכותרפיה, בהיותה סוג של טיפול פסיכולוגי, חלות עליה הוראות חוק הפסיכולוגים. לפי סעיף 9(ב) לחוק זה, היא יוחדה לפסיכולוג קליני בלבד…"

"…קשה לקבל את הפרשנות, לפיה כל אדם רשאי לעסוק בפסיכותרפיה, מכוח חוק יסוד: חופש העיסוק, מלבד פסיכולוג, עליו נאסר הדבר בסעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים.
חיזוק לכך אני מוצא בעובדה, שבחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, על תיקוניו, אין התייחסות לפסיכותרפיה. נראה לי, שהמחוקק מניח שדיסציפלינה זו מוסדרת כבר בחוק הפסיכולוגים…"

אי לכך:
1. המכונים המנפקים תעודות פסיכותרפיה לכאלו שאינם פסיכולוגים מומחים, מנפקים למעשה תעודות לא חוקיות. בין המכונים הללו נמנים גם אוניברסיטאות. המקרה של ניפוק תעודה לא חוקית מטעם אוניברסיטה אינו חדש, ראו מקרה יאיר לפיד שקיבל תעודת "דוקטור" מאוניברסיטת בר אילן, ואפילו לא סיים בגרות.
קיים כאן חשד לעבירות הבאות:
עבירה על סעיף 120 לחוק העונשין:
"… מי שעשה, מכר או מסר חותם או חותמת או נייר המתחזים כרשמיים, דינו – מאסר שנה אחת…"
עבירה על סעיף 281 לחוק העונשין:
"… מי שמוסמך או נדרש על פי דין ליתן תעודה העשויה להשפיע על זכויותיו של אדם והוא נותן אותה בידעו שהיא כוזבת בפרט מהותי, דינו – מאסר חמש שנים…."

2. כשם שתעודת פסיכולוג או רופא מאוניברסיטה זרה אינה מוכרת בארץ, ויש לעבור בחינות הסמכה ישראליות על מנת לקבל את תעודת הרופא, כך גם התעודות הללו שמונפקות מן האוניברסיטאות לעובדים סוציאלים ואחרים אינן תקפות, בשל היותן סותרות את דרישות החוק הישראלי.

3. כל אדם שאינו פסיכולוג מומחה המציג עצמו כפסיכותרפיסט, יש להתלונן עליו במשטרה על:

עבירה על סעיף 415 בחוק העונשין, המדבר על "קבלת דבר במרמה", לפיו "המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים…". אדם שאינו מתחזה לאדם אחר, אלא טוען כי הוא טייס, או כי הוא פסיכולוג, ועל סמך טענות שקריות אלו מקבל טובות הנאה או תשלום עבור ה"טיפול" שלו, עובר על סעיף זה.

סעיף נוסף הוא סעיף 416 בחוק העונשין, המדבר על "קבלת דבר בתחבולה", לפיו "המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו מאסר שנתיים".

אם אותו עובד סוציאלי "פסיכותרפיסט" הוא גם עובד ציבור, קרי עובד רווחה למשל, אז יש להתלונן עליו אף על עבירה על סעיף 284 לחוק העונשין – מרמה והפרת אמונים:
"… עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים…."

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , | 2 Comments »

אובדן הסמכות ההורית – על נוער רוצח

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 4, 2012


מה קורה כשילד סורר חי עם הורים חזקים שמציבים לו גבולות ברורים, אך הוא אינו מקבל מהוריו את מה שהוא דורש? הוא מתחיל לצרוח. הצרחות וההשתוללות שלו הן כלי הנשק שלו לקבל מהוריו את אשר יחפוץ.

 הוא צורח וצורח עד שהשכנים מזמינים משטרה, המשטרה קוראת לעובדי הרווחה. עובדי הרווחה מזמינים חוקרת ילדים מטעם משרד הרווחה אף היא עובדת סוציאלית, זו מסיתה בחקירה את הילד נגד הוריו. היא משכנעת אותו כי הוריו מתעללים בו. "הודאתו" בחקירה כי הוריו "מתעללים" מוקלטת, עובדי הרווחה מגיעים עם ה"ראיה המוקלטת" להורה ה"מתעלל" וכופים עליו "טיפול". ההורה הזה יהפוך להורה חלש. הוא לעולם לא יוכל להפעיל יותר סמכות הורית כי הוא יפחד מהילד שלו. הוא יפחד שהילד שלו יעליל עליו כל מיני עלילות שווא בפני עובדי הסעד. הילד הזה יהפוך לעבריין.

כך מייצרים פקידי הסעד ממשרד הרווחה נוער עבריין.

ומה קורה לילד שנשללה ממנו הסמכות ההורית ע"י עובדי רווחה? מה קורה לילד חסר גבולות?

זה ילד שלא מסוגל לקבל מרות. אם אינו מסוגל לקבל מרות בבית, גם לא יהיה מסוגל לקבל מרות במקום העבודה, הוא ייזרק מכל מקום עבודה.

הוא אף לא יוכל לקבל מרות של החוק, וכך יהפוך לפושע, לעיתים רוצח.

חובות הילד מבטיחות את זכויותיו

אין זכויות ללא חובות. כולם מדברים על זכויות הילד, אך אף אחד לא מדבר על חובות הילד.

זכויות ללא חובות הן לא זכויות, הן פארסה דמיונית.

רק חובות הילד יבטיחו את זכויותיו. אדם ללא חובות ילמד לחשוב שכל דבר מגיע לו. הוא יהפוך לעבריין, יגיע לבית הכלא ואז יאבד את זכויותיו. לכן החובות שלנו יבטיחו את הזכויות שלנו.

"הוא רק ילד"

"הוא רק ילד", כך אמרה אמו של עדן אוחיון, הרוצח של גדי ויכמן. כך זה בעצם מתחיל. אוזלת היד בחינוך הילדים של הורה שטוען שילדו הבריון "הוא רק ילד".
צפו בסרטון על ילדים רוצחים ברחבי העולם. ילדים שרצחו ילדים אחרים, ילדים שרצחו את הוריהם ועוד, כאן בקישור הזה.

ילד לא יכול לסבול חולשה של הורה

"הילד גדל כנסיך. אסור לתסכל אותו, הוא צריך לקבל כל מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, איך שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה", טוענת הפסיכיאטרית ד"ר שולמית בלנק. "כשהם מגיעים למקום שיש בו חברה נסיכים מתנגשים בנסיכים, יש מין מלחמת דיאדוכים".

"אני רוצה להגיד משהו חשוב, שיצא גם מאוד ברור במחקרים", היא מוסיפה. "ילד יכול לסבול כמעט כל דבר. אגרסיה של הורה, מצבים אדברסריים קשים מאוד, הוא לא יכול לסבול דבר אחד: חולשה של הורה. כי ההורה אמור להגן עליו ואם ההורה שאמור להגן עליו חלש, העולם שלו מתמוטט ואז הוא עושה כל מני דברים או שאם הוא אלים ואגרסיבי וחזק, הוא יפנה לאלימות ולעבריינות, אם הוא חלש, אז הוא יהיה קורבן והוא יפתח מחלות נפש, מחלות אחרות ודיכאון".

קראו את הספר "הורים טובים מדי" של ד"ר שולמית בלנק והפסיכולוגית אורלי פוקס. בספר יש בין השאר בקורת על עבודתן של העובדות הסוציאליות ממשרד הרווחה אשר כובלות את ידיהם של ההורים ומייצרות נוער עבריין. זה אותו נוער שלאחר מכן יפרנס את החברות שלהן בבתי הכלא ובפנימיות לעבריינים.

כך משרד הרווחה יוצר לעצמו עבודה יש מאין.

צפו בתחקיר של אושרת קוטלר, ערוץ 10 על נוער רוצח.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , | Leave a Comment »

המניע של העובדים הסוציאליים להוציא ילדים מהבית הוא כסף ולא טובת הילד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מאי 9, 2012


אילנה עמרמי ירימי, לשעבר מנהלת בחינוך המיוחד מסבירה מהו המניע של עובדי הרווחה להוציא ילדים מהבית:

צריך להבין מהיכן באה "הדאגה" להוציא ילדים מהבית. כל ילד שנכנס לפנימיה, או מאושפז בבי"ח פסיכיאטרי או כל מסגרת ממשלתית אחרת, מכניס "לעסק" הרבה כסף. בלי ילדים אין עסק, ואם חלילה "העסק" במצב כספי לא טוב, מחפשים ילדים גם "מתחת לשטיח" כדי להציל את העסק. בעסק יש הרבה נהנתנים שחיים על חשבון הילדים, כך שכל המרבה בהריסת נפשות של ילדים הרי זה משובח…לעסק!!! והאמינו לי אני יודעת מקרוב בתור מנהלת בי"ס לחינוך מיוחד שתלמידים מספר היו בפנימיה פרטית.(הבאתי לסגירתו).

מאמרים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »