הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘סחר בילדים’

השופטת המחוזית חנה בן עמי: עובדת סוציאלית מן השירות למען הילד הודתה כי היא צריכה ילדים לאימוץ משום שחסרים לה ילדים מאומצים במחוז צפון

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 28, 2013


ForcedAdoptionבכנס בשיתוף עמותת עליה לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל, שהתקיים ביוני 2013, ציינה כבוד השופטת המחוזית בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים כי "מספר הילדים שאפשר להוציא מהבית לצערם (של עובדי הרווחה) הוא לא גדול, מספר ההורים שממתינים לקבל ילד לאימוץ הוא גדול מאד".

עוד הוסיפה כי "אחד הכשלים העיקריים בנושא של האימוץ, הוא בזה שאיש הרשות שמוציא ילד מהוריו, הוא גם אותו איש שנותן ילד להורה שמחכה לאימוץ", ובמלים אחרות לא קיימת הפרדת רשויות – התובע הוא גם התליין.

"לצערי, לצורך השגה של המטרה שלהם (של פקידי הסעד, אלו אותם עובדי רווחה שמוציאים ילדים מן הבית), הם מרשים לעצמם לעשות פעולות שבעצם מנטרלות את היכולת של השופט לרדת לחקר האמת", אמרה חנה בן עמי.

במהלך הרצאתה, ציינה השופטת בפני הנוכחים שעובדת סוציאלית שהוציאה ילדים מהבית, הודתה כי היא צריכה ילדים לאימוץ משום שחסרים ילדים לאימוץ.
כל זאת אירע במהלך דיון בבית המשפט בו ניסו עובדי השירות למען הילד בניצוחה של עובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ – אלה בלאס, לחטוף 3 ילדים לאימוץ סגור וכפוי.

כך מתארת השופטת את שאירע:

האמא עברה תאונת דרכים, במקום לסייע לאם ולמשפחה להשתקם, עובדות סוציאליות ניסו לחטוף את ילדיה לאימוץ

מדובר במשפחה בצפון הארץ, הורים עם שלושה ילדים, האב לא תפקד. האם עברה תאונת דרכים, ולכן לא תפקדה. עובדי הרווחה החליטו להוציא את הילדים מן הבית. לילדים היתה סבתא, וכשהם שמעו שהעובדים הסוציאליים רוצים להוציא את הילדים מן הבית, הם החביאו את הילדים אצל הסבתא. רשויות הרווחה לא ויתרו. הם הגיעו עם כוחות משטרה לבית הסבתא, הקיפו את הבית, משכו את הילדים מתחת למיטות, כל זאת בשם טובת הילד…
הילדים הועברו לבית מעבר במרכז הארץ. ההורים גרים בצפון הרחוק, ובית המעבר היה מאד רחוק מביתה של האם שגם כך היתה מוגבלת לאחר תאונת דרכים שעברה. כל פעם שהאם רצתה להגיע מרחוק לבקר את הילדים דחו אותה בתואנות שונות כגון "השעה לא מתאימה, אפשר, אי אפשר…". בית המשפט לנוער החליט שהיא תראה את ילדיה רק שעה אחת בתקופה, והיא היתה צריכה לבזבז יום שלם להגיע מן הצפון הרחוק אל מרכז הארץ על מנת לראות את ילדיה במשך שעה אחת בלבד. כך החזיקו את הילדים הללו בבית המעבר במשך שנתיים תמימות.

ellaBalasעובדי רווחה ניסו למנוע מן ההורים להיות נוכחים בדיון המשפטי באמתלת "אלימות"

שנתיים תמימות שלושת הילדים הללו היו נעולים במוסד סגור ונעול של משרד הרווחה ללא אמא, וללא משפחה.
לאחר שנתיים הגישו העובדות הסוציאליות בקשה לבית המשפט המחוזי על מנת להכריז על הילדים כברי אימוץ. הבקשה הונחה על שולחנה של השופטת בן עמי ובה דרישה כי הדיון האמשפטי יתקיים ללא האמא משום שהאמא היא אישה "אלימה"…
השופטת בן עמי סרבה להן וקבעה כי האמא צריכה להיות נוכחת בדיון גורלי כזה, שהרי רוצים לקחת את ילדיה לאימוץ. האם הגיעה לבית המשפט, וכך מתארת השופטת את האמא:
"ואז הגיעה לבית המשפט אישה רזה, צמוקה, נראית כמו צל של עצמה, כמו רבע עוף, עם ראש מורד, היא ישבה בקצה האולם הגדול, ואז שאלתי את העובדת הסוציאלית, ממנה את מפחדים? והם ענו לי: סליחה…היא השתנתה…אנו מוכנים להעיד באולם…"

עובדת השירות למען הילד סרבה להחזיר ילדים הביתה משום שיחסרו לה ילדים לאימוץ בפרויקט שלה באיזור הצפון

בדיון המשפטי המליצה עובדת סוציאלית מבית המעבר להחזיר את הילדים הביתה לחיק משפחתם, תוך בניית תכנית שיקומית מתאימה בקהילה, ועובדת סוציאלית זו אמרה לשופטת כי לא יכלה להחזירם הביתה משום שהעובדת הסוציאלית מן השירות למען הילד סרבה ואמרה לה כי אם היא תחזיר את הילדים להוריהם יחסרו ילדים לאימוץ בפרויקט שלה באיזור הצפון. עדות זו של העובדת הסוציאלית מבית המעבר נרשמה בפסק הדין של חנה בן עמי.

העלמת מסמכים בזדון ע"י עובדי השירות למען הילד

במהלך המשפט גילתה חנה בן עמי כי עובדי השירות למען הילד העלימו ממנה מסמכים. היא פסקה כי יש להחזיר את הילדים לאימם, זאת לאחר ששהו 3 שנים במוסד סגור, מנותקים לגמרי מהוריהם. כאשר השופטת פסקה כי יש להחזירם בהדרגתיות הביתה ענתה לה עובדת השירות למען הילד כי אם הילדים לא ילכו לאימוץ אז אין טעם להחזיקם בבית המעבר וההחלטה להחזירם הביתה נתונה בידי השופטת, קרי הם אפילו לא טרחו לנסות להעביר את הילדים למסגרות אחרות של משרד הרווחה ואף לא הגישו ערעור, כי מטרתם היתה אחת ויחידה – אימוץ סגור כפוי שיבוצע במסגרת חותמת גומי של בית משפט.

מאחר ואין גוף בקורת חיצוני המפקח על עבודתן של עובדות הרווחה, ציפתה השופטת שתוקם ועדת חקירה אך המקרה טוייח מצד היועץ המשפטי לממשלה והושתק מעיני הציבור. צפו בעדותה של השופטת בדימוס חנה בן עמי.

הקליקו כאן לפסק הדין המלא של חנה בן עמי.

מאמרים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »

אימוץ בין תרבותי אינו לטובת הילד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 11, 2012


מחקרים בכל העולם מראים באופן עקבי כי כאשר הילד מאומץ ע"י משפחה שהיא בעלת מורשת תרבותית, דתית, אתנית, הסטורית ושפתית שהיא שונה ממורשתו המקורית, כך יתגלו יותר קשיים באימוץ.

הפשטת זהותו של הילד משורשיו ומורשתו

קשיי האימוץ בולטים בעיקר באימוצים הבין-ארציים בהם מאומצים ילדים שרובם מגיע ממדינות חבר העמים לשעבר, ילדים שהם בעלי מראה, דת, תרבות ומורשת שהיא שונה לחלוטין מן המורשת של המשפחה הישראלית המאמצת. קשיים אלו מסלימים בגיל ההתבגרות, עת הילד מגבש את זהותו (עיין ערך תיאוריית זהות האני של אריקסון). די לראות את הקונפליקטים המתפרצים בעבודת השורשים שעושים ילדים מאומצים בד"כ בכתה ז'. הם כותבים על השורשים של הוריהם המאמצים, אך לא על השורשים שלהם עצמם, משום שהאימוץ הפשיט אותם מזהותם, וניתק אותם לחלוטין ממורשתם. מהלך זה, לא רק  שגורם לתלישות, הוא גם גורם לעיתים לקונפליקטים פנימיים, כי מה אמור להרגיש ילד בלונדיני תכול עיניים, ממוצא אוקראיני, שכותב עבודת שורשים, ואשר אומץ ע"י משפחה ישראלית יהודית שאבותיה נרצחו במלחמת העולם ע"י אוקראינים?


ילדים אתיופיים מועברים למשפחות לבנות בניגוד לאמנת זכויות הילד

גם באימוצים המקומיים לא בוחלים עובדי משרד הרווחה בשום אמצעי לניתוק הילד ממורשתו הביולוגית. הם מעבירים ילדים לאימוץ במשפחות שונות לחלוטין במנטליות שלהן ממשפחות המקור, ובכך גורמים נזקי זהות קשים לילדים המאומצים.

כך תוכלו לראות ילד חילוני שמועבר לאימוץ במשפחה דתית או חרדית, או ילד ממוצא רוסי שמועבר לאימוץ במשפחה שאינה דוברת רוסית. המצב חמור כפליים כשמדובר בילדים אתיופיים שמאומצים ע"י הורים לבנים, זאת משום שילד אתיופי כזה אף לא יכול להסתיר את עובדת אימוצו. האימוץ כתוב לו כמו שלט על המצח לכל מקום אליו ילך, משום שהוא נבדל בחזותו מן המשפחה הלבנה.

כך תוכלו לראות למשל ילדה אתיופית שאומצה ע"י איזו פרופסור אשכנזיה דתיה ובעלה, שלהם יש 3 ילדים ביולוגים ועוד ילד מאומץ לא אתיופי. אז כשהילדה הולכת ברחוב עם 6 בני משפחתה הלבנים, בעוד היא בעלת עור כהה, ברור שהיא תרגיש שונה ובמיעוט. או שתי ילדות אתיופיות שאומצו ע"י רווקה מזדקנת, פסיכולוגית לבנה שעובדת עם משרד הרווחה.

יש כאלו שיטענו שאין כמעט משפחות אתיופיות מאמצות, אבל ברור לכולנו שמשרד הרווחה משקר, משום שמשרד הרווחה מתעלם באופן עקבי מן המשפחה המורחבת של הילד. קחו למשל את המקרה של תינוק אתיופי שמועמד לאימוץ כי אמו הביולוגית אינה כשירה לטפל בו. הדודה, אחות האם, היא בעלת תואר אקדמי, שירתה בצבא, עובדת וחיה עם בן זוג מעוניינת לאמצו, אך משרד הרווחה מונע זאת ממנה, ראו קישור כאן על המקרה.

משרד הרווחה מודע היטב להשלכות השליליות של מדיניות האימוץ הקלוקלת שלו, שאגב מנוגדת לאמנת זכויות הילד,הקובעת בסעיף 8 כי על המדינה החתומה על האמנה לכבד את זכותו של הילד לשמור על זהותו, לאומיותו וקשרי המשפחה שלו. משרד הרווחה מצפצף על אמנת זכויות הילד, וממשיך להתעלם מטובתו של הילד. למה? משתי סיבות עיקריות:

  1. כי השירות למען הילד צריך להצדיק את קיומו, ולשמר את המשרות המיותרות של העובדים הסוציאליים שחוטפים ילדים לאימוץ. פקידת סעד חנה סלוצקי הידועה לשמצה אמרה כי העובדים הסוציאליים אינם מסתובבים ברחובות ומחפשים ילדים להוצאה מן הבית. ובכן, היא הסתירה את האמת, משום שעובדים סוציאליים פרוסים באופן תדיר בבתי ספר, והם אף מסתובבים דרך קבע בבתי חולים, לאתר אמהות שבאות ללדת בגפן על מנת להפעיל עליהן לחץ למסור את ילדיהן לאימוץ.
  1. כי התור של המשפחות שרוצות לאמץ ארוך כאורך הגלות. המשפחות המאמצות האמידות הללו יוצרות לחץ על משרד הרווחה למסור את התינוקות להן ולא למשפחתו המורחבת של התינוק. עובדי הרווחה אינם פועלים לטובתו של הילד כי אם לטובתה של המערכת, והמטרה שלהם היא להביא את המערכת שלהם למצב של שיווי משקל.

הישוב כוכב יאיר כדוגמא לכשלון מודל האימוץ

די לראות את תוצאות האימוץ העגומות בדוח לשכת הרווחה של הישוב כוכב יאיר, למשל, כדי להבין שמדיניות האימוץ הכפוי של משרד הרווחה היא בניגוד גמור לטובתו של הילד.

כוכב יאיר כידוע לכם הוא ישוב ברמה סוציו אקונומית גבוהה. האשכול הסוציו אקונומי של כוכב יאיר הוא ברמה 9 מתוך 10. מכך ניתן להסיק שבישוב זה אין אוכלוסיה רבה המטופלת בלשכת הרווחה.

שיעור הילדים המאומצים הוא כ- 0.3% מכלל האוכלוסיה. למרות זאת, בדוח של לשכת הרווחה של כוכב יאיר (כאן בקישור הזה) דווח כי בשנת 2008 טופלו בלשכה 11 ילדים עם בעיות התנהגות ועוד 6 ילדים מאומצים. כלומר מתוך 17 ילדים עם בעיות התנהגות, 6 מהם היו מאומצים. במלים אחרות, כ- 30% מן הילדים שטופלו על רקע בעיות התנהגות בכוכב יאיר היו ילדים מאומצים למרות שחלקם היחסי באוכלוסיה הוא 0.3% בלבד.

אימוצים שנכשלו

אימוץ שנכשל מוגדר כאימוץ בו ההורה המאמץ החליט להעביר את הילד לטיפול המדינה, או שהמדינה בכפיה הפקיעה את הטיפול מן ההורה המאמץ.

באנגלית המינוח לאימוץ שנכשל הוא Adoption Disruption  או Adoption Dissolution או Adoption Breakdown

בדוח של המועצה הלאומית לשלום הילד, בעמוד 100 בקישור הזה, מצוין כי 1.7% מילדי הפנימיות הם ילדים מאומצים. שיעור זה גבוה יותר מפי 3 משיעורם באוכלוסיה. ההגיון המעוות של עובדי הרווחה אומר שאם הילד יועבר לאימוץ, אז הוא יקבל את כל צרכיו מן המשפחה המאמצת ואז הכל יבוא על מקומו בשלום, והילד יפרח, ואולם בפועל המודל הזה נכשל, משום שילדים מאומצים רבים נפלטו מן המשפחות המאמצות אל הפנימיות, ושיעורם בפנימיות גבוה יותר משיעורם באוכלוסיה.

בשנת 2009, אמרה אלה בלאס, מנהלת השירות למען הילד, בראיון לעיתון "לאשה" כי כ-10% מן הילדים שנמסרים לאימוץ בישראל אינם מתאקלמים במשפחה ומועברים ממנה. לפחות מחציתם נקלטים במשפחה אחרת.

לאחרונה הגישה ח"כ מרינה סולודקין יחד עם ח"כ שלמה מולה, הצעת תיקון לחוק הנוער, הקובעת כי ילד שהוצא מבית הוריו יועבר למסגרת שבה מדברים בשפה המוכרת לו, ואשר מתנהל בה אורח חיים הזהה או דומה לאורח החיים שהוא מכיר. כאן בקישור הזה.

אוקראינה נסגרה לפני שנה לאימוצים של פעוטות, אך אימוצים בין ארציים ממשיכים להתבצע מרוסיה לישראל. אנו תקוה כי הגברת סולודקין תהיה עקבית באג'נדה שלה, ובשל קשריה ברוסיה תפעל גם לסגירת האימוצים הבינלאומיים מרוסיה לישראל, אשר אינם משרתים את טובת הילד מאותם טעמים שהיא עצמה ציינה בהקשר לאימוצים המקומיים.

בנוסף, מרבית האימוצים מחו"ל נוגדים את עקרונות האימוץ הבין ארצי של אמנת האג, משום שבאמנה זו מצויין שרק לאחר שעשו את כל הבדיקות הנדרשות, והגיעו למסקנה כי  ילד אינו יכול לגדול בארץ המוצא שלו, אזי יש להוציאו לאימוץ בין ארצי. בפועל, בשל הסחר בילדים, (22,000 יורו משלם כיום הורה ישראלי עבור ילד רוסי), ילדים רבים מועברים ממדינות אלו למדינות שונות בעולם, ללא שנבדקה אופציית האימוץ המקומי. מאחר ואוקראינה ורוסיה אינן חתומות על אמנת האג, אז תעבורת הילדים משם למדינות אחרות בעולם עובדת בהילוך גבוה, כמו פרה חולבת.

ומה קורה בחו"ל

גם בחו"ל מצב האימוצים הוא בכי רע.

בארה"ב בה מספר הילדים עד גיל 18 עומד על כ-75 מליון ילדים,  יש כחצי מליון ילדים בבתי אומנה, כלומר 0.67% מן הילדים האמריקאים חיים מחוץ לבית.

מאידך, בין 10% ל-25% מן האימוצים בארה"ב נכשלים, וכשליש מן האימוצים בבריטניה נכשלים.

שימו לב ששיעורים אלו גבוהים בהרבה משיעור הילדים הביולוגים שהוצאו מן הבית (0.67%), כלומר, אם אתה ילד מאומץ, יש סיכוי גבוה הרבה יותר שתוצא מן הבית המאמץ מאשר אם אתה ילד ביולוגי, ובמלים אחרות, הבית המאמץ מהווה בד"כ תחליף גרוע לבית הביולוגי.

המסקנה הזו מגובה גם במחקר הענק של המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT), שקבע שעדיף לילד לגדול במשפחה "הרוסה" מאשר להוציאו מן הבית, כאן בקישור הזה.

הפרעת התקשרות תגובתית – Reactive Attachment Disorder

גם הורים מאמצים שלא ויתרו על ילדיהם המאומצים, דרכם אינה סוגה בשושנים. כדי להבין על קצה המזלג את הקשיים שעוברים הורים מאמצים וילדיהם המאומצים, מספיק לקרוא את העדות הבאה באנגלית של אב אמריקני שאימץ שני ילדים מרוסיה, שבוכה על מר גורלו, ואשר מאשים את רשויות הרווחה, שהתערבותם רק החמירה את מצבם של הילדים המאומצים:

My wife and I adopted a boy and a girl from Russia after having two children of our own. Since then we've had nearly 11 years of school expulsions, threats and acts of violence, attacks on teachers and other students, trips to the ER for psych evaluations, stays in psych wards, calls to the police, a sting of an internet sex predator, fires, defiance, verbal abuse, etc. Our older kids, now on their own, no longer want to come home because of their adopted siblings and I'm afraid my wife has literally been driven to the edge of madness by the experience. I'm so burned out to the whole experience all I want to do is get in my car and drive somewhere, anywhere, and my hope is that soon they'll out the door and never return. I fear that my marriage, however, is too deeply damaged by this experience to ever recover and heal. If there was one thing I could do over in my life, it would be to go back and undo this whole debacle. Our local social services have never been of any assistance and their advice and interventions have only made things worse. The schools have been no help and we've basically had to weather all of this on our own. I'm tired of it. I'm tired of carrying pepper spray in my own home and wondering what he next catastrophe will be. My advice to anyone considering an adoption from Eastern Europe would be to forget it.

ילדיו של אותו אב כפי הנראה סובלים ממה שמכונה 'הפרעת התקשרות תגובתית' – Reactive Attachment Disorder, תסמונת שאגב לא קיים עבורה טיפול מתאים, ושוק ה"מטפלים" רווי  בתרפיסטים שרלטנים שטוענים כי "יש להם טיפול לתופעה", זאת על מנת לנפח לעצמם את חשבון הבנק שלהם, ואגב רובם ככולם מתגוררים בוילות שנבנו מכספם של המשפחות האומללות, שאותן הם רוששו ב"טיפולי המשחק" הדיאדיים המגוחכים שלהם.

הנה כאן עדות של אם אמריקנית מאמצת על כשלונם של התרפיסטים, לאחר מכן באה תגובה של תרפיסט נוכל שיש לו "טיפול פלא", ולאחר מכן באה תגובה של אחות של אם מאמצת שהתרוששה בגלל טיפולי הונאה של תרפיסטים נוכלים:

http://www.mdjunction.com/forums/reactive-attachment-disorder-discussions/introductions-personal-stories/3746783-help-rad-mom-adopted-daughter-from-russia

נקודת מבטו של הילד המאומץ

פיטר טוד הוא אמריקני שנולד להורים גרמנים והיה אחד מ-10,000 ילדים גרמנים שאומצו ע"י הורים אמריקניים בשנות ה-50, 60 ו-70. פיטר טוד כתב ספר בקורת נוקב על נזקי האימוצים הבין תרבותיים, על כך שתמיד הרגיש שונה ולא שייך, על כך שלא הצליח להתחבר להוריו, על הפרעת ההתקשרות בה היה נתון, ועל בגרותו כאלכוהוליסט.

צפו בפיטר טוד שמציין אף את הסחר המאסיבי בילדים ממדינה למדינה, את בקורתו על קניית תינוקות, ומדגיש שגם סוכנויות האימוץ בארה"ב הודו שרק אחוזים בודדים מן הילדים המאומצים ממדינות העולם השלישי הם ילדים שהוזנחו או ננטשו. רובם אומצו באימוץ כפוי ובמניפולציה ממשפחות חלשות ודלות אמצעים.

גם הוא כמו שאר המומחים העולמיים בנושא, דוגל בגיבוש מדיניות תמיכה מתאימה בקהילה של המשפחות הביולוגיות המתקשות בגידול ילדיהן.

פיטר טוד מדבר גם על האופטימיות הזעירה שיש תמיד לשמור גם כשיש קשיים, עובדה, הוא הידרדר לאלכוהוליזם, השתקם וכתב רב מכר על כך.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

בשם טובת הילד גנבו לנו את הילד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 2, 2012


אזרחים יקרים. לעולם אל תאמינו לעובדי רווחה. לעולם אל תבטחו בהם. מדובר באנשים מסוכנים ביותר שכל מטרתם היא לפרק משפחות על מנת ליצור לעצמם תכולת עבודה מלאכותית. פקידת סעד ראשית חנה סלוצקי אף הודתה כי אין לתת אמון בעובדי רווחה. היא הבהירה כי מטרת עובדי הרווחה היא ליצור אמון מזויף עם האזרחים ואחר כך להפר את האמון עימם, הנה כאן עדותה בסרטון הזה.

להלן סיפורה של משפחה אתיופית שבנם עומד להיחטף לאימוץ ע"י השירות למען ההתעללות בילד. אם אתם נתקלים ברחוב או בכל מסגרת אחרת במשפחות לבנות שהולכות עם ילדים אתיופיים, דעו לכם כי רבים מהם נחטפו לאימוץ כפוי בניגוד לרצון משפחתם הביולוגית ובניגוד לאמנת זכויות הילד הבינלאומית:

אחותי חלתה לפני כשבע שנים בסכיזופרניה. לפני כשנה וחצי נולד לה בן מתוק להפליא, שירותי הרווחה הוציאו אותו מחזקתה.

ביקשתי לאמצו דרך הרווחה בעיר ולאחר מכן גם מהשירות למען הילד, אך אלו אמרו לי כי אין לי את האפשרות לעשות זאת כיון שאינני נשואה, לפני כארבעה חודשים התברר לי כי יש לי את הזכות ולא רק זאת, אלא שפקידת הסעד הייתה מחוייבת לבדוק אם מישהו מבני המשפחה יכול לאמצו, ולא עשתה כן.
מייד לקחתי עו"ד והגשתי בקשה בבית המשפט לאמצו, ובתאריך ה-25.06.12 ידון ביהמ"ש לראשונה בבקשה.

בדיקת מסוגלות הורית – ניגוד אינטרסים
ביהמ"ש הפנה אותי לבדיקת מסוגלות הורית בשירות למען הילד (ניגוד עניינים מובהק!!!) ואלו נתנו חוו"ד כי למרות התרשמותם לגביי ולגבי בין זוגי וכי אין להם ספק כי אנו נהיה הורים טובים ומטיבים, הם לא ממליצים להעתר לבקשתי מאחר ויש לנתק את הילד מאימו עקב מחלה, וכי יש אפשרות שלא תתן לנו לגדלו באופן שיהווה ביטחון לילד, וזאת על אף שאחותי חזרה מספר פעמים על הסכמתה שהילד יעבור לאימוץ אצלי ומתנגדת בתוקף לשלוח אותו לאימוץ במשפחה זרה.
ההסכמה שלה אינה ויתור על בנה, להיפך, היא רוצה לוודא כי הוא אכן נמצא בידיים טובות ואצל אדם שהיא סומכת עליו שיעניק לו את האהבה לה הוא ראוי (אין אהבה שתשווה לאהבת אדם שהוא בשר ובשרך).

חשוב לציין כי השירות למען הילד, אותו גוף שבחן את מסוגלותי הוא שרוצה ועתר לביהמ"ש להכריז על הילד כבר אימוץ ולשלוח אותו לאימוץ סגור.

חשוב לציין כי בתסקירים שנמסרו מפקידת הסעד, אשר מבקשת להכריז על הילד כבר אימוץ, ישנם שקרים חוזרים ונשנים לגבי בקשתי לאמצו בתחילת התהליך, כשרק יצא מביה"ח (אשר אוכל להוכיחם כשקר) וכן השמטת דברים חשובים שנאמרו בזמנו.

אני לא האמנתי כי פקידת הסעד, שבזמנו נתנה לנו להאמין כי היא תומכת בנו ואף שמתי את ראשי על כתפה ובכיתי, תתקע לנו סכין בגב.

פקידת הסעד הבטיחה כי במידה ואחותי תשתף פעולה ותקבל טיפול תרופתי ותקפיד ללכת למעקב אצל פסיכיאטר, היא, פקידת הסעד, ובכלל השירות למען הילד יסייעו לנו בהחזרת הילד למשפחתו וילוו אותנו בתהליך קבלתו.

אחותי כבר שנה וחצי לוקחת טיפול תרופתי ומקפידה ללכת למעקב אצל פסיכיאטרית ואף יוזמת פגישות ומדווחת על מצבה גם מעבר למפגשים.

ניצלו את התמימות שלנו, את חוסר הישע בו היינו, את חוסר הניסיון ואת העובדה כי אין לנו ידע בתחום.
ניצלו את האמון שנתנו בשירותי הרווחה ופשוט לקחו לנו את הילד מבין האצבעות.

לא האמנתי ולא הייתי מאמינה שדברים כאלה קורים בארץ שלנו במדינה מפותחת ונאורה.
אם אני הייתה קוראת את הסיפור הייתי חושבת שזו בדייה.
אך המציאות גדולה מכל דמיון.

בשם "טובת הילד" שירותי הרווחה מבצעים סחר בילדים, לוקחים ממשפחות מיעוטי יכולת (לאו דווקא כלכלית) ומוסרים למשפחות חזקות.
משפחה שרוצה לאמץ ילד מחכה בין 10 ל-20 שנה לילד, על שירותי הרווחה מופעלים לחצים מצד משפחות אלא שרובן הן משפחות עשירות ( שלא הצליחו להביא ילד לעולם או מעדיפות לאמץ, כל אחת מהסיבה שלה).

היום זה קרה לנו, מחר זה יכול לקרות גם לכם!!!

בתאריך ה-25/06/2012 בשעה 09:00, אנו נפגין מול ביהמ"ש לילדים ונוער בראשל"צ.

אני מבקשת מכל מי שהיא אמא, מכל מי שהוא אבא, מי כל מישהו שהוא אח או אחות, או בן של יגיע לתמוך בנו.
היום זו המלחמה שלי ומחר יכולה להיות של כל אחד אחר.

כתובת בפייסבוק:

http://www.facebook.com/frieutm

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

פס היצור של ילדים המיועדים לאימוץ בין ארצי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- דצמבר 30, 2010


הקליקו על התמונה על מנת לצפות בארצות בהן יש מספר גדול של דוחות על שחיתות באימוץ בין ארצי

מי רוצה לקנות תינוק? ברור שהורים מאמצים אינם רוצים "לקנות" תינוק, אך מסתבר שלעיתים קרובות מדי כספם של אלו משמש לקניית תינוקות באימוצים בינלאומיים.

אימוץ בין ארצי של ילדים מחו"ל לישראל, מתבצע כיום מן המדינות הבאות: רוסיה, אוקראינה, קזחסטן,ארמניה, אל סלבדור, פרו וגואטמלה.

למרות שאוכלוסיית סין גדולה פי 100 מאוכלוסיית גואטמלה, כמות הילדים המאומצים שהוצאו מגואטמלה בשנת 2007 לארה"ב היתה כמעט זהה לכמות הילדים המאומצים שהוצאו מסין לארה"ב באותה שנה. 4,728 ילדים הוצאו מגואטמלה בשנת 2007, כל זאת כשאוכלוסיית גואטמלה מונה 13 מליון איש, בעוד שאוכלוסיית סין מונה 1.3 מיליארד איש.

ב-1 בינואר 2008 סגרה ארה"ב הרמטית את אימוצי הילדים מגואטאמלה לאחר שחקירה של הממשל האמריקני קבעה כי מתקיים סחר מאסיבי לא חוקי של ילדים לאימוץ ממדינה זו. ארה"ב התנתה את חידוש האימוץ בהקמת תשתית מסודרת ומפוקחת היטב, שתחליף את האימוץ המתבצע שם כיום, בו 98% מן האימוצים מבוצעים באופן פרטי באמצעות נוטריונים מפוקפקים.

למרות זאת, בישראל ממשיכים להתבצע אימוצים ממדינה זו. בשנת 2008 עד 2010 המשיכו עמותות ישראליות לייבא ילדים מגואטמלה באין מפריע. שימו לב כי בעמותות רבות בישראל המייבאות ילדים מחו"ל לאחר שקיבלו אישור ממשרד הרווחה לפעול בחו"ל, פועלות עובדות סוציאליות שבעבר עבדו במשרד הרווחה ומקושרות למשרד הרווחה, חלקן עבדו כפקידות סעד לחוק הנוער וחלקן כפקידות סעד לחוק אימוץ.

22,000 יורו שהם כמעט 30,000$, משלמים כיום הורים ישראלים עבור אימוץ ילד בחול. תשלום זה אינו כולל טיסות ושהיות בבתי מלון. זהו סכום אדיר במושגים ישראליים והון עתק במושגים של מדינות העולם השלישי. לאן הולכים הסכומים ההזויים הללו?

במאמר שהתפרסם בוושינגטון פוסט מאת אי.ג'י. גרף, חוקרת במכון שוסטר לעיתונות חוקרת באוניברסיטת ברנדייס בבוסטון (שימו לב ללוגו של האוניברסיטה, כאן בקישור הזה מצד ימין למעלה), מתארת החוקרת באמצעות איור איך בסרט נע לייצור "יתומים", מוכרים תינוקות לאימוץ בינלאומי.

אימוץ ילדים זה עסק לכל דבר – הכל ענין של היצע וביקוש

לדבריה, הרעיון כי בארצות המתפתחות (ארצות העולם השלישי) קיימים מליוני "יתומים" ופעוטות בריאים המחפשים בתים הוא רק מיתוס. בארצות עניות, כמו גם בארצות עשירות, נדיר ביותר למצוא תינוקות בריאים שאכן ננטשו או שהוריהם ויתרו עליהם מרצונם, למעט סין, בה בשל המדיניות של ילד אחד למשפחה יש נטישה רבה של תינוקות. בעוד שמרבית הילדים שאכן זקוקים לאימוץ הם ילדים גדולים, חולים, מוגבלים או בעלי צרכים מיוחדים, מרבית ההורים המאמצים שממתינים על פס היצור לאימוץ, רוצים רק תינוקות ופעוטות בריאים.

התוצאה: פער בין הביקוש לתינוקות בריאים להיצע התינוקות הבריאים. פער שיכול להסגר באמצעות כסף מערבי. בארצות מסויימות כסף מערבי מדרבן מאעכרים מקומיים לחטוף תינוקות או לאלץ את המשפחות החלשות לוותר על ילדיהן. המאעכרים המקומיים מפשיטים מן התינוקות את זהותם ומעבירים אותם לבתי יתומים על מנת לשנע אותם מאוחר יותר לאימוץ במדינה מערבית.

להלן התרשים המתאר את פס היצור של תינוקות ופעוטות לאימוץ בינלאומי. (צוייר ע"י פיטרסון קלארק מן הוושינגטון פוסט, הוספנו כיתוביות מתורגמות לעברית)

נושאים נוספים:

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – תחקיר של יפעת גליק בידיעות אחרונות.

משרד הרווחה מודה: יש סחר בילדים לאימוץ.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , | Leave a Comment »