הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘נתונים’

שכר עובדים סוציאלים – למעלה מ-10,000 שקלים בחודש

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 5, 2011


בניגוד למספרים שמציג איגוד העובדים הסוציאלים, במסמך של שטייניץ טוען האוצר כי השכר הממוצע בפועל של העובדים הסוציאלים סביר ואף גבוה מהשכר הממוצע במשק.

לטענת אנשי האוצר, כ-1360 עובדים סוציאלים בשירות המדינה משתכרים 10,800 שקל (ברוטו ממוצע לחודש), כ-4,400 עו"סים ברשויות המקומיות וקופות החולים משתכרים כ-10,500 שקל, כ-225 עו"סים בביטוח הלאומי משתכרים כ-18,600 שקל ואילו 131 עו"סים במשרד הביטחון משתכרים כ-21,200 שקל.

פרטים נוספים בכתבה בעיתון מעריב

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »

10,800 ₪ – זהו השכר החדשי הממוצע של עובד סוציאלי שעוסק בקודש ביזארי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 25, 2011


עובדת סוציאלית בהפגנה מוזרה להעלאת שכרה על עבודתה, עבודה ביזארית וכמובן מיותרת אותה היא מכנה "עבודת קודש"

עובד סוציאלי במדינת ישראל הרוויח בשנת 2009 בממוצע 10,800 ₪ בחודש, כך על פי נתוני העיתון הכלכלי דה מארקר, כאן בקישור הזה.

שכר העובד הסוציאלי גבוה אם כן ב-2,500 ש"ח מהשכר הממוצע  במשק שעומד על 8,340 שקלים.

על פי עיתון דה מארקר, עובד סוציאלי מתחיל מרוויח כ-6,400 שקל, ו-80% מהעובדים הסוציאלים מרוויחים 8,000-11,400 שקל.

ישנם כ-10,000 עובדים סוציאלים בשירות הציבורי ובחישוב שנתי:

כ- 1.3 מיליארד ש"ח מוזרמים מדי שנה למשכורתם של העובדים הסוציאלים !!! כל זאת על חשבונכם משלמי המיסים !!!

מדי תקופה פוצחים העובדים הסוציאלים בשביתה מוזרה ודורשים באופן תמוה להעלות את שכרם עוד ועוד עד אינסוף. שתי סיבות עיקריות מדוע יש להוריד את שכרם של העובדים הסוציאלים ולפטר את רובם:

1. השכר שלהם גבוה מדי בכל קנה מידה אפשרי. הוא גבוה לאין שיעור ביחס לשכרם של המורים, של האחיות ושל עובדים אחרים במגזר הציבורי. כל דרישה שלהם להעלאת שכר נוגסת למעשה מעוגת השכר של עובדים אחרים במגזר הציבורי ובאה על חשבון שכרם של אנשי ההוראה ועובדי משרד הבריאות.

2. מקצוע העבודה הסוציאלית הוא ברובו מקצוע מיותר. בעשורים האחרונים גדל מספר העובדים הסוציאלים באופן משמעותי, אך במקביל עלתה רמת העוני והאלימות. אם נבדוק את יעילותם של העובדים הסוציאלים במדדים מכומתים נמצא שככל שיש יותר עובדים סוציאלים, יש גם יותר נזקקים ופשיעה, כלומר, העובדים הסוציאלים אינם מועילים למשק ולחברה הישראלית.

לשכת הסעד ברחובות - בניין מפואר בסגנון הייטק, בזבוז כספי מדינה

מיהם הם העובדים הסוציאלים?

90% מן העובדים הסוציאלים הן נשים שברובן יושבות במשרד ממוזג בלשכות רווחה מפוארות. רובן עובדות במשרה חלקית כי זה נוח להן עם הסידור של הילדים. לחלקן יש משרד נפרד משלהן. עבודתן מאד קלה. הן אינן מבצעות עבודה פיזית, הן אינן עומדות מול כיתה של 35 ילדים. הן אינן עובדות במשמרות לילה ללא שינה כמו האחיות. הן אינן רצות מחולה לחולה לא מרווח נשימה כמו הרופאים, הן אינן עובדות בעבודת כפיים בשמש הקופחת ובימי החורף הקרים.

במרבית הישובים לשכות הרווחה ריקות מאדם. נזקקים אינם מגיעים אליהן משום שהם יודעים שלא יקבלו מהן שום סיוע. מרבית הנזקקים פונים למוסד לביטוח לאומי ולא ללשכות הרווחה ברשויות המקומיות בהן קיימת אבטלה סמויה בהיקף נרחב מאד.

עבודה סוציאלית – מקצוע מיותר

עובדים סוציאלים אכן באים במגע עם אוכלוסיה במצוקה אך זה לא אומר שהם בהכרח עוזרים לה. העובדות בשטח מראות כי לעיתים קרובות הם מסבים נזק לאוכלוסיות מוחלשות וחסרי ישע, בעיקר נזקים לילדים וקשישים. הגיע הזמן לפרסם את המדדים המכומתים ולהראות לציבור כי ככל שיש יותר עובדים סוציאלים, יש יותר מצוקה ובעיות, ולכן הם מיותרים. את התקציב של העובדים הסוציאלים המיותרים יש להעביר בעיקר להשקעה בחינוך, כי חינוך טוב יקטין את רמת הנזקקות של דור העתיד.

לכן, יש לפטר את מרבית העובדים הסוציאלים ולהעביר את הכסף לפיתוח מערכת החינוך, הבריאות והמדע בישראל. יש לסגור את מרבית הפקולטות לעבודה סוציאלית ולפתוח במקומן פקולטות לרפואה, מדעים והנדסה.

יש לייצר יותר מקומות עבודה למובטלים ועניים במקום לבזבז כספי מדינה על שכרם של עובדים סוציאלים מיותרים.

מיתוס "עבודת הקודש" בו מתהדרים העובדים הסוציאלים הינו למעשה מיתוס מופרך מיסודו.

לגבי העובדות הסוציאליות שמחמיאות לעצמן ומגדירות עצמן כעוסקות ב"עבודת קודש", אנו נזכיר כי ההסבר לאישה "קדושה" במקרא הוא ההסבר שלקוח מספר ויקרא, פרשת "קדושים" פרק כא', פסוקים ו'-ז':

קְדֹשִׁים יִהְיוּ, לֵאלֹהֵיהֶם… וְהָיוּ קֹדֶשׁ אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ:  כִּי-קָדֹשׁ הוּא, לֵאלֹהָיו.


Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , | 15 Comments »

עובד סוציאלי בביטוח לאומי מרוויח בממוצע 18,500 ש"ח בחודש

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 13, 2011


שכר ממוצע של עובד סוציאלי בשירות הציבורי הנו מעל 10,000 שקלים בחודש.

שכר עובד סוציאלי המועסק בביטוח לאומי הוא כ- 18,500 שקלים בחודש.

שכר עובד סוציאלי במשרד הביטחון – 21,000 שקלים בחודש.

שכר עובד סוציאלי המועסק כקב"ן בצה"ל – 22,000 ש"ח בחודש.

ישנם כ-10,000 עובדים סוציאלים בשירות הציבורי ובחישוב שנתי:

מעל 1.2 מיליארד ש"ח מוזרמים מדי שנה למשכורתם של העובדים הסוציאלים !!!

כל זאת על חשבונכם משלמי המיסים !!!

האזינו ליוסי כהן, המשנה לממונה על השכר במשרד האוצר אשר מדבר על שכרם המופקע של העובדים הסוציאלים:


Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , | 13 Comments »

השכר הממוצע של עובד רווחה לשנת 2009 – 9,450 ש"ח בחודש

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 21, 2011


עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר החדשי הממוצע של עובד רווחה ברשויות המקומיות עמד על 9,450 ש"ח למשרה מלאה.

כאן בקישור הזה תוכלו לראות את הנתונים הגולמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בהשוואה למקצועות אחרים ברשויות המקומיות. ניתן לראות כי עובדים סוציאלים מרוויחים יותר ממורים וגננות.

כשהתבקש מנכ"ל משרד הרווחה מר נחום איצקוביץ להסביר את השכר הגבוה הזה, שהינו מעל השכר הממוצע במשק, הוא התחמק מתשובה. הנה תשובתו המתחמקת:

קישורים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , | 2 Comments »

האם ההורים היהודים פחות טובים מן ההורים הערבים?

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 12, 2010


האם ההורים היהודים פחות טובים מן ההורים הערבים? עפ”י מדיניות משרד הסעד מסתבר שכן.

מניתוח הנתונים בדוח השוואת יהודים מול ערבים עולה כי שיעור הוצאת הילדים בישובים ערבים נמוך לאין ערוך משיעור הוצאת ילדים בישובים יהודים, וזאת למרות שמצבם הסוציו אקונומי של הישובים הערביים נמוך הרבה יותר מזה של הישובים היהודים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדרגת את הרמה הסוציו אקונומית של הישובים בסולם אשכולות מ-1 עד 10, כאשר הישובים בעלי הרמה הגבוהה הסוציו אקונומית הגבוהה ביותר משתייכים לאשכול 10 והישובים בעלי הרמה הסוציו אקונומית הנמוכה ביותר משתייכים לאשכול 1.

מבין הישובים בעלי אוכלוסיה מעל 15,000 תושבים, הישוב בו שיעור הוצאת הילדים הינו הנמוך ביותר במדינה הוא הישוב הערבי טירה. ברמת השרון השייכת לאשכול 9 אשר ממוקם כמעט בראש הסולם הסוציו אקונומי מוציאים ילדים פי 13 ויותר מאשר בישוב טירה המשתייך לאשכול 4 שנחשב לאשכול המציין מצב סוציו אקונומי נמוך מאד.

מסקנה: אם עומדים להוציא לכם את הילדים מהבית, כדאי לעבור להתגורר בישוב הערבי טירה, שם קיים הסיכוי הנמוך ביותר שמשרד הסעד יגיע אליכם.

אז מה קורה בשכבות החלשות?

הגרף המוראה מציג את נתוני הילדים שהוצאו מביתם בישובים המדורגים מאשכול 1 עד 4, קרי ישובים המאופיינים ברמה סוציו אקונומית נמוכה.

גרף זה משווה בין ישובים יהודים ללא יהודים כאשר ניתן לראות באופן ברור כי הישובים היהודים (באדום) מדורגים בראש הרשימה ואילו הישובים הלא היהודים (בכחול) מדורגים בתחתית הרשימה.

בדימונה מוציאים ילדים פי 210 מאשר בכפר הערבי טירה למרות ששני ישובים אלו מדורגים באותו אשכול, אשכול 4. נשמע הזוי? נכון, נשמע מאד הזוי, אך זוהי לדאבוננו המציאות המרה. העובדה כי קיימת שונות בלתי הגיונית מישוב לישוב מוכיחה שוב כי הקריטריונים להוצאת לילדים מהבית מישוב לישוב הם שרירותיים וללא בסיס הגיוני ומובנה של קבלת החלטות.

מהן הסיבות לכך שבישובים יהודים מוציאים יותר ילדים מאשר בישובים ערביים?

השונות הבלתי נתפסת הזו בה הוצאת ילדים יהודים מביתם  ע”י משרד הסעד היא במימדים אדירים בהשוואה לילדים לא יהודים הינה סיבה טובה לביצוע מחקר מקיף בנושא וקיום ועדת חקירה.

האם זה משום שעובדים סוציאלים לא רוצים להתחכך עם האוכלוסייה הערבית, וזאת משום שאינם רוצים לפתוח חזית נגד משפחות גדולות וקל להם לפתוח חזית נגד משפחות קטנות, כאשר משפחות העולים החדשים ממוצא רוסי הן בדרך כלל משפחות קטנות?

האם העובדה כי מערך הפנימיות ממומן ומתוחזק ע”י עלית הנוער של הסוכנות היהודית כמפעל ציוני משפיעה על מדיניות “ילדים בסיכון” ומדיניות ציונית זו אינה תקפה למגזר הערבי?

האם משום שלעובדים סוציאלים בסניפי הרווחה בישובים הערביים קיימים קריטריונים שונים להוצאת ילדים מהבית? ואם כן, האם הגדרת המינוח “ילד בסיכון” לא אמורה להיות אבסולוטית וכלל עולמית בהתאם לאמנת זכויות הילד?

האם משום שבכפרים הערבים אורח החיים של בני המשפחה מתקיים במסגרת המשפחה המורחבת כך שיתכן וקיימת תמיכה רבה יותר של המשפחה המורחבת בבודדים ובנזקקים, וזאת לעומת הישובים העירוניים בהם חיות משפחות גרעיניות קטנות ללא תמיכה?

אחד הנתונים המפריכים את התיאוריה הקיימת בשאלה האחרונה, בה נטען כי במשפחה מורחבת קיימת אולי הגנה טובה יותר לילד היא נתוני תאונות של ילדים המתקשרים לרמה מסוימת של הזנחה. כתבה שפורסמה בשנה שעברה על ריבוי תאונות במגזר הערבי מציינת כי 78% מהילדים שנהרגו בשנת 2007 הם מהמגזר הלא יהודי.

אין ספק כי יש להפעיל מערך בקורת חיצוני, אינטנסיבי ושוטף על פעילות משרד הסעד ופקידי הסעד משום שנראה כי תהליך קבלת החלטות בהוצאת ילד מהבית אינו בנוי כלל על קריטריונים הגיונים ובריאים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

נופלים בין הכיתות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 20, 2009


 

תלמידים יוצאי אתיופיה נשלחים בקלות רבה יותר לחינוך המיוחד – האם זו גזענות או דווקא בעיה באבחון? "כשההורים מסרבים, מאיימים עליהם שיוציאו את הילד מהבית". משרד החינוך: ייעשה כל מאמץ להתאים את התכניות לתלמידים יוצאי אתיופיה.

תחקיר ידיעות אחרונות | תמר טרבלסי חדד

במשך שנים נשלחו מאות תלמידים יוצאי אתיופיה ללמוד במסגרות של החינוך המיוחד, אף שמקומם בבתי ספר רגילים.

פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אנשי חינוך, מאבחנים וארגוני רווחה וחינוך טוענים שהסיבה לכך היא שכלי האבחון המערביים הנהוגים אינם מתאימים ליוצאי אתיופיה, ולכן יוצרים עיוותים חמורים והפניית יתר של יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד.

מנתוני המועצה הלאומית שלום הילד עולה כי חלקם של התלמידים האתיופים במסגרות החינוך המיוחד גבוה פי שלושה מחלקם באוכלוסיה וגבוהה משיעורם של כלל התלמידים: 14.7% מהתלמידים ממוצא אתיופי משובצים במוסדות החינוך המיוחד לעומת 5.4% מכלל התלמידים היהודים. "אין זה סביר בכל קנה מידה שפי שלושה תלמידים יוצאי אתיופיה נשלחים לחינוך המיוחד, הרבה מעבר לחלקם באוכלוסיה", אומר מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן. "יש יד קלה בשליחת יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד משום שהדבר נוח למערכת, אך זה לא מוסרי ולא מקצועי. מנצלים חולשה של אוכלוסיה, גורמים להם עוול נוראי וקובעים את גורלם לכל החיים". המועצה לשלום הילד קוראת לשר החינוך למנות ועדת בדיקה בלתי תלויה לחקירת אופן שיבוצם של ילדים ממוצא אתיופי בחינוך במיוחד ולשים קץ לתופעה.

ד"ר אביגיל ינון, פסיכולוגית חינוכית ומרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, שעוסקת במחקר ובעבודה בקרב יוצאי אתיופיה, קובעת שהפניית היתר של ילדים ממוצא אתיופי לחינוך המיוחד חמורה ביותר. "זוהי שערורייה שאין כמוה. אין שום ספק שישנם ילדים אתיופים רבים בחינוך המיוחד שאינם צריכים להיות שם, ובוודאי אין שום הצדקה לפער המספרי. הילדים אינם מקבלים את העזרה הנדרשת, הציפיות מהם נמוכות ויש נגדם דעות קדומות הגורמות למורות לא להאמין בילד האתיופי", אומרת ינון. "הילד סובל גם מדחייה חברתית, השפה והתרבות שלו שונים, הוא חש מופלה ואינו מקבל תמיכה ומענה נכונים. גם ההוראה בבתי הספר אינה מתחשבת בעובדה שמדובר במהגרים עם שפה ותרבות שונים, שלהוריהם אין כסף לשיעורים פרטיים".

מאיימים על ההורים

אבל מתברר שלא רק אבחון מוטה ושגוי הוא הגורם לפערים המספריים הללו. לטענת ארגונים הפועלים למען זכויות ילדים, ארגוני חינוך ורווחה, משפטנים, פסיכולוגים ואנשי אקדמיה, רבים מתלמידים אלה נשלחו לחינוך המיוחד על רקע לחצים ואיומים שהופעלו על ההורים.

לדברי עו"ד נגה דגן-בוזגלו מארגון "הלה" למען חינוך בשכונות ועיירות פיתוח, במקרים רבים כאשר הורים מסרבים לחתום על אבחון או על מתן ריטלין לילדיהם, מערבת מערכת החינוך את גורמי הרווחה. "מאיימים על ההורים שאם לא יצייתו להוראות, יוציאו לילד 'צו נזקקות', יעבירו את ההשגחה עליו לשירותי הרווחה, יפקיעו אפוטרופסות ויוציאו את הילד לפנימייה. לעיתים מדובר באבחון כפוי הנעשה בליווי שוטרים, זימונים לבתי משפט ואיום מתמיד על הוצאת הילדים מהבית, ואז מאשימים את ההורים והילדים בכך שאינם משתפים פעולה". לדבריה, משפחות רבות נכנעות לאיומים ושולחות את הילד לחינוך המיוחד, אף שהן יודעות שמקומו אינו שם".

חוסר אמון בממסד

לדברי תקווה לוי, מנהלת "הלה", יש הורים שמחליטים בעקבות זאת להשאיר את ילדיהם בבית. לדוגמא היא מביאה מאבק שניהלה אם שסירבה לשלוח את בנה לחינוך המיוחד והשאירה אותו בבית מתחילת השנה. כעת הוחלט להעניק לבנה הזדמנות נוספת ולהשאירו בחינוך הרגיל עם תגבור וסיוע.

עו"ד דגן-בוזגלו מספרת שבמקרים שבהם ההורים מחליטים להיאבק בעזרת סיוע משפטי ומצליחים לשלוח את הילד לאבחון חלופי – נמנעת העברתו לחינוך המיוחד. לדבריה האבחונים החלופיים הוכיחו שמדובר בילדים רגילים, ושהקשיים והבעיות שלהם נובעים מחסכים רגשיים ואחרים על רקע פערי תרבות וקשיי קליטה, ובעזרת תגבור וסיוע לימודי צמוד הם יכולים להשתלב בחינוך הרגיל. מצב זה, היא מדגישה, מחריף את חוסר האמון בממסד השורר בקרב יוצאי אתיופיה.

דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה, אומר שבעקבות חוסר האמון הזה נוצר מצב שבו גם אם המסגרת של החינוך המיוחד מתאימה לילד – ישנה התנגדות גורפת מצד ההורים לאבחונים ולהפניה מסוג זה.

לדבריו, בעבר גייס המרכז תקציב לאבחונים חלופיים המתחשבים בהיבט התרבותי של יוצאי אתיופיה. תוצאות האבחונים הוכיחו שרבים מהילדים שהופנו לחינוך המיוחד הם ילדים רגילים, הסובלים מפערים רגשיים ולימודיים, ושעל ידי תכנית לסיוע לימודי ואינטנסיבי הם יכולים למצוא את מקומם בחינוך הרגיל.

"בעיני זה ממש פיגוע בנפשו של ילד לשלוח אותו לחינוך המיוחד רק כדי להשיג שקט בכיתה. זה קשה ועצוב", אומר מהרט.

משרד החינוך: נבדוק

בעקבות הממצאים נמסר ממשרד החינוך שהמשרד יבדוק את מכלול פעילות ועדות ההשמה, ובכלל זה את השאלה אם קיימת נטייה להפניית יתר של ילדים ממוצא אתיופי לחינוך המיוחד. עוד נמסר שמשרד החינוך יעשה כל מאמץ כדי להתאים בכל דרך אפשרית את תכניות מערכת החינוך לתלמידים כדי לתת להם מענה מיטבי שישלב אותם ככל האפשר במסגרות הרגילות.

יו"ר הועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ דני דנון, אמר ששיבוצים של ילדים ממוצא אתיופי במוסדות החינוך המיוחד ללא כל צורך אמיתי גורם להם נזק בלתי הפיך ונודף ממנו ריח של גזענות, והודיע שיזמן דיון דחוף בוועדה בעניין.

בית ספר מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל שולח מכתב איומים לאם חד הורית

מכתב איומים שנשלח ע"י סגנית המנהל שרונה קאפח מבית הספר הדתי, הממ"ד התורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל בגיבוי מלא של המנהל הרב דוד וקסלר ובו היא מאיימת על האמא כי אם לא תביא לה דוח אבחון פסיכולוגי, היא תפנה לפקידת הסעד לחוק הנוער בלשכת הרווחה בגבעת שמואל. את הדוח לטענתה היתה צריכה לצורך מתן סייעת צמודה לילדה, אך בדיעבד מתברר ששיקרה (מגובה בהקלטות), ואת הדוח היתה צריכה רק לצורך תיוק ומעקב אחר הילדה ומשפחתה באמצעות השירות הפסיכולוגי ולשכת הרווחה של גבעת שמואל. האם מסרה לשרונה קאפח את הדוח אך הילדה לא קיבלה סייעת, והאם נאלצה לפנות לחינוך ביתי וזאת על חשבון שנת עבודה מלאה, בגינה היא חיה מחסכונות ונאלצת להשאר בבית ללמד את הילדה במקום לצאת להתפרנס למחייתה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

קשר השתיקה סביב הרחקת ילדים מביתם

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 5, 2009


האזינו לרואה חשבון יעקב אליה, אשר כתב את הספר "ילדים רחוקים" ומשוחח עם יעל צדוק בתכנית "השעה האזרחית" ברשת א', על הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים מביתם ע"י משרד הרווחה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

מחקר: ילדים שהוצאו מהבית לקרובי משפחה פיתחו פחות בעיות התנהגות מילדים שהוצאו למשפחות אומנה זרות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 3, 2009


כך עולה ממחקר שביצע בית החולים לילדים בפילדלפיה. המחקר בדק 1309 ילדים אשר שהו כ-3 שנים מחוץ לביתם וגילה כי לילדים ששהו במחיצת קרובי משפחה יש בעיות התנהגות פחותות באופן משמעותי מאשר ילדים ששהו 3 שנים במשפחות אומנה.

מתוך מאמר שפורסם ביוני 2008

המחקר עקב אחר ילדים שהוצאו מן הבית ע"י משרד הרווחה האמריקני בין התאריכים אוקטובר 1999 לדצמבר 2000 בעקבות דיווחים על הזנחה. תוצאות המחקר מספקות ראיות מוצקות התומכות במגמה הגדלה והולכת בשנים האחרונות בארה"ב להוציא ילדים מבית לקרובי משפחה ולא למשפחות אומנה זרות.

"נושא החשיבות של קביעות ויציבות שמספקים קרובי משפחה לילדים על פני משפחה אומנת נדון מזה מספר שנים", כך אומר דייויד רובין, חוקר התפתחות הילד מבית החולים לילדים בפילדלפיה וממובילי המחקר. "ואילו עתה הוכח לראשונה עפ"י תוצאות המחקר כי גישה זו מתאימה יותר מן הגישה בה מוציאים ילדים למשפחות זרות".

במחקר נבדקו הילדים, ההורים הביולוגים, המורים וכן המשפחות שאל משמורתן הועברו הילדים. הבדיקות נעשו פעמיים, 18 חדשים ו-36 חדשים לאחר הוצאתם של הילדים מן הבית. מקץ 3 שנים, כשני שליש מבין הילדים ששהו אצל קרובי משפחה הגיעו למצב של התייצבות עם בני המשפחה החדשים, וזאת בהשוואה לשליש בלבד מאלה ששהו בבתי אומנה זרים. 32% מן הילדים שהושמו אצל קרובי משפחה פיתחו בעיות התנהגות. לעומתם, 46% מילדי האומנה פיתחו בעיות התנהגות.

החוקרים מציינים כי למרות שבהשמה אצל קרובי משפחה לילדים יש פחות בעיות התנהגות, עדיין בשני המקרים, לאחוז גבוה מן הילדים המוצאים מן הבית יש בעיות התנהגות, וכי משרד הרווחה צריך לתמוך בקרובי המשפחה ולספק להם כל עזרה כפי שהוא תומך ועוזר למשפחות האומנה.

כמו כן, נמצא כי גם עבור ילדים שהושמו במשפחות אומנה, ככל שחוו פחות מעברים ממשפחת אומנה אחת לשניה, כך פחתו הבעיות ההתנהגותיות שלהם, כך שטלטולים של ילדים ממשפחה אחת לשניה מחמירים את מצבם הנפשי.

מחקר MIT – ילדים שחיו בבתים הרוסים הצליחו טוב יותר בחיים מילדים שחיו במשפחות אומנה

ממצאים קודמים של מחקר משנת 2007 של המכון הטכנולוגי MIT קובעים חד משמעית כי ילדים שחיו בבתים הרוסים הצליחו טוב יותר בחיים מילדים שחיו במשפחות אומנה. מחקר זה הישווה בין ילדים שהוצאו ממשפחתם לאומנה בעקבות התעללות והזנחה כביכול, לאלה שנשארו בחיק משפחתם למרות שחוו תופעות דומות.

המחקר נערך על ידי חוקרים מביה”ס לניהול בשם סלאון (MIT’s Sloan School of Management) במסגרת לימודי מדיניות חברתית. במחקר השתתפו מעל 15,000!!! נבדקים, מדגם ענק, הגדול ביותר שנעשה אי פעם. המעקב אחר הנבדקים נערך לאורך השנים 1990-2002. המחקר התבצע במדינת אילינוי בשל הקלות היחסית לקבל מידע על הרקע של הילדים. לכן כדי למנוע זיהוי של משפחות, מקרים קשים וחריגים של התעללות והזנחה שהיו בתקשורת נופו מהמדגם.

התוצאות שנתקבלו הפתיעו אף את החוקרים:

הילדים שנשארו בחיק משפחתם, בגיל ההתבגרות נטו פחות לעבריינות נוער ובקרב הנערות נמצאה שכיחות נמוכה יותר של הריונות ואמהות בגיל צעיר. כמבוגרים צעירים הם הצליחו יותר להתמיד בעבודה ולהחזיק במשרות שלהם, בהשוואה לעמיתיהם שהוצאו מחיק המשפחה.
במחקר קודם של מרק קורטני מאוניברסיטת שיקגו נמצאה שכיחות גבוהה יותר של נשירה מבי”ס, נטייה לעבריינות כמו גם לשימוש בסמים ואלכוהול, בקרב ילדים שגדלו באומנה, אך באותו מחקר הם הושוו לאוכלוסיה הממוצעת ולא לילדים שחוו כביכול הזנחה והתעללות, אך לא הוצאו מחיק משפחתם.

מוביל מחקר זה, פרופ' דויל מסכם את מחקרו הנוכחי  במסקנה שברוב המקרים בהם לא נשקפת סכנה גבוהה לשלום הילד, עדיף להשאירו בקרב משפחתו הביולוגית למרות שחווה בה כביכול הזנחה והתעללות, ולעבוד עם המשפחה מאשר להרחיקו ממנה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »