הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘מחקר’

ההטבות שניתנות למשפחות אומנה מכספו של משלם המיסים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 29, 2014


לפני חוק ליצמן שמאפשר טיפול שיניים חינם עד גיל 12, היו מוציאים ילדים רבים מהבית בגלל הזנחת השיניים. הורים למשל עם 6 ילדים, נבצר מהם לקחת את כל ילדיהם לטיפולי שיניים משום שאלו טיפולים מאד יקרים. אי לכך, העובדות הסוציאליות היו מעבירות בכח את הילדים למשפחות אומנה ומשפחת האומנה לעומת זאת כן היתה מקבלת מימון מלא לטיפולי שיניים, זאת במקום שהמשפחה הביולוגית תקבל מימון מלא. כיום חוק ליצמן מאד מקל על משפחות דלות אמצעים, אבל משפחות אומנה, בנוסף לשכר שהן מקבלות, ממשיכות לקבל חינם את השירותים הבאים אשר נשללים ממשפחות מיעוטות יכולת, כל זאת מכספו של משלם המיסים:

  • משפחתון, פעוטון, גן, צהרון ומעון יום
  • ריהוט וציוד לילד
  • ביגוד משלים
  • דמי כיס לילד
  • מימון טיולים ואירועים אחרים בבית ספר
  • ביקורים באתרים ומופעים
  • כרטיס חפשי חדשי
  • טיטולים לתינוקות
  • ביטוח שיניים
  • כיסוי פגיעות שיניים
  • טיפולי שיניים עד גיל 18
  • 2 חוגים
  • מנוי לספריה ועיתון נוער
  • מימון טיול שנתי בבית ספר
  • שיעורי עזר לילד
  • ספרי לימוד
  • קיטנה
  • טיפול פסיכולוגי לילד
  • טלית ותפילין
  • החזר הוצאות עבור בר מצווה
  • מתנת בר מצווה לילד
  • שמרטפות לילד
  • כסא לילד ברכב
  • שכר לימוד במסגרות יחודיות

בנוסף, משפחת אומנה מקבלת שכר חדשי של כ-3,500 ש"ח לחודש עבור כל ילד.

כאן בקובץ של משרד הרווחה מפורטות כל ההטבות של משפחות האומנה:
https://myfamilythoughts.files.wordpress.com/2010/10/8-2.pdf

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , | 2 Comments »

האם ההורים היהודים פחות טובים מן ההורים הערבים?

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 12, 2010


האם ההורים היהודים פחות טובים מן ההורים הערבים? עפ”י מדיניות משרד הסעד מסתבר שכן.

מניתוח הנתונים בדוח השוואת יהודים מול ערבים עולה כי שיעור הוצאת הילדים בישובים ערבים נמוך לאין ערוך משיעור הוצאת ילדים בישובים יהודים, וזאת למרות שמצבם הסוציו אקונומי של הישובים הערביים נמוך הרבה יותר מזה של הישובים היהודים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדרגת את הרמה הסוציו אקונומית של הישובים בסולם אשכולות מ-1 עד 10, כאשר הישובים בעלי הרמה הגבוהה הסוציו אקונומית הגבוהה ביותר משתייכים לאשכול 10 והישובים בעלי הרמה הסוציו אקונומית הנמוכה ביותר משתייכים לאשכול 1.

מבין הישובים בעלי אוכלוסיה מעל 15,000 תושבים, הישוב בו שיעור הוצאת הילדים הינו הנמוך ביותר במדינה הוא הישוב הערבי טירה. ברמת השרון השייכת לאשכול 9 אשר ממוקם כמעט בראש הסולם הסוציו אקונומי מוציאים ילדים פי 13 ויותר מאשר בישוב טירה המשתייך לאשכול 4 שנחשב לאשכול המציין מצב סוציו אקונומי נמוך מאד.

מסקנה: אם עומדים להוציא לכם את הילדים מהבית, כדאי לעבור להתגורר בישוב הערבי טירה, שם קיים הסיכוי הנמוך ביותר שמשרד הסעד יגיע אליכם.

אז מה קורה בשכבות החלשות?

הגרף המוראה מציג את נתוני הילדים שהוצאו מביתם בישובים המדורגים מאשכול 1 עד 4, קרי ישובים המאופיינים ברמה סוציו אקונומית נמוכה.

גרף זה משווה בין ישובים יהודים ללא יהודים כאשר ניתן לראות באופן ברור כי הישובים היהודים (באדום) מדורגים בראש הרשימה ואילו הישובים הלא היהודים (בכחול) מדורגים בתחתית הרשימה.

בדימונה מוציאים ילדים פי 210 מאשר בכפר הערבי טירה למרות ששני ישובים אלו מדורגים באותו אשכול, אשכול 4. נשמע הזוי? נכון, נשמע מאד הזוי, אך זוהי לדאבוננו המציאות המרה. העובדה כי קיימת שונות בלתי הגיונית מישוב לישוב מוכיחה שוב כי הקריטריונים להוצאת לילדים מהבית מישוב לישוב הם שרירותיים וללא בסיס הגיוני ומובנה של קבלת החלטות.

מהן הסיבות לכך שבישובים יהודים מוציאים יותר ילדים מאשר בישובים ערביים?

השונות הבלתי נתפסת הזו בה הוצאת ילדים יהודים מביתם  ע”י משרד הסעד היא במימדים אדירים בהשוואה לילדים לא יהודים הינה סיבה טובה לביצוע מחקר מקיף בנושא וקיום ועדת חקירה.

האם זה משום שעובדים סוציאלים לא רוצים להתחכך עם האוכלוסייה הערבית, וזאת משום שאינם רוצים לפתוח חזית נגד משפחות גדולות וקל להם לפתוח חזית נגד משפחות קטנות, כאשר משפחות העולים החדשים ממוצא רוסי הן בדרך כלל משפחות קטנות?

האם העובדה כי מערך הפנימיות ממומן ומתוחזק ע”י עלית הנוער של הסוכנות היהודית כמפעל ציוני משפיעה על מדיניות “ילדים בסיכון” ומדיניות ציונית זו אינה תקפה למגזר הערבי?

האם משום שלעובדים סוציאלים בסניפי הרווחה בישובים הערביים קיימים קריטריונים שונים להוצאת ילדים מהבית? ואם כן, האם הגדרת המינוח “ילד בסיכון” לא אמורה להיות אבסולוטית וכלל עולמית בהתאם לאמנת זכויות הילד?

האם משום שבכפרים הערבים אורח החיים של בני המשפחה מתקיים במסגרת המשפחה המורחבת כך שיתכן וקיימת תמיכה רבה יותר של המשפחה המורחבת בבודדים ובנזקקים, וזאת לעומת הישובים העירוניים בהם חיות משפחות גרעיניות קטנות ללא תמיכה?

אחד הנתונים המפריכים את התיאוריה הקיימת בשאלה האחרונה, בה נטען כי במשפחה מורחבת קיימת אולי הגנה טובה יותר לילד היא נתוני תאונות של ילדים המתקשרים לרמה מסוימת של הזנחה. כתבה שפורסמה בשנה שעברה על ריבוי תאונות במגזר הערבי מציינת כי 78% מהילדים שנהרגו בשנת 2007 הם מהמגזר הלא יהודי.

אין ספק כי יש להפעיל מערך בקורת חיצוני, אינטנסיבי ושוטף על פעילות משרד הסעד ופקידי הסעד משום שנראה כי תהליך קבלת החלטות בהוצאת ילד מהבית אינו בנוי כלל על קריטריונים הגיונים ובריאים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

נופלים בין הכיתות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 20, 2009


 

תלמידים יוצאי אתיופיה נשלחים בקלות רבה יותר לחינוך המיוחד – האם זו גזענות או דווקא בעיה באבחון? "כשההורים מסרבים, מאיימים עליהם שיוציאו את הילד מהבית". משרד החינוך: ייעשה כל מאמץ להתאים את התכניות לתלמידים יוצאי אתיופיה.

תחקיר ידיעות אחרונות | תמר טרבלסי חדד

במשך שנים נשלחו מאות תלמידים יוצאי אתיופיה ללמוד במסגרות של החינוך המיוחד, אף שמקומם בבתי ספר רגילים.

פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אנשי חינוך, מאבחנים וארגוני רווחה וחינוך טוענים שהסיבה לכך היא שכלי האבחון המערביים הנהוגים אינם מתאימים ליוצאי אתיופיה, ולכן יוצרים עיוותים חמורים והפניית יתר של יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד.

מנתוני המועצה הלאומית שלום הילד עולה כי חלקם של התלמידים האתיופים במסגרות החינוך המיוחד גבוה פי שלושה מחלקם באוכלוסיה וגבוהה משיעורם של כלל התלמידים: 14.7% מהתלמידים ממוצא אתיופי משובצים במוסדות החינוך המיוחד לעומת 5.4% מכלל התלמידים היהודים. "אין זה סביר בכל קנה מידה שפי שלושה תלמידים יוצאי אתיופיה נשלחים לחינוך המיוחד, הרבה מעבר לחלקם באוכלוסיה", אומר מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן. "יש יד קלה בשליחת יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד משום שהדבר נוח למערכת, אך זה לא מוסרי ולא מקצועי. מנצלים חולשה של אוכלוסיה, גורמים להם עוול נוראי וקובעים את גורלם לכל החיים". המועצה לשלום הילד קוראת לשר החינוך למנות ועדת בדיקה בלתי תלויה לחקירת אופן שיבוצם של ילדים ממוצא אתיופי בחינוך במיוחד ולשים קץ לתופעה.

ד"ר אביגיל ינון, פסיכולוגית חינוכית ומרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, שעוסקת במחקר ובעבודה בקרב יוצאי אתיופיה, קובעת שהפניית היתר של ילדים ממוצא אתיופי לחינוך המיוחד חמורה ביותר. "זוהי שערורייה שאין כמוה. אין שום ספק שישנם ילדים אתיופים רבים בחינוך המיוחד שאינם צריכים להיות שם, ובוודאי אין שום הצדקה לפער המספרי. הילדים אינם מקבלים את העזרה הנדרשת, הציפיות מהם נמוכות ויש נגדם דעות קדומות הגורמות למורות לא להאמין בילד האתיופי", אומרת ינון. "הילד סובל גם מדחייה חברתית, השפה והתרבות שלו שונים, הוא חש מופלה ואינו מקבל תמיכה ומענה נכונים. גם ההוראה בבתי הספר אינה מתחשבת בעובדה שמדובר במהגרים עם שפה ותרבות שונים, שלהוריהם אין כסף לשיעורים פרטיים".

מאיימים על ההורים

אבל מתברר שלא רק אבחון מוטה ושגוי הוא הגורם לפערים המספריים הללו. לטענת ארגונים הפועלים למען זכויות ילדים, ארגוני חינוך ורווחה, משפטנים, פסיכולוגים ואנשי אקדמיה, רבים מתלמידים אלה נשלחו לחינוך המיוחד על רקע לחצים ואיומים שהופעלו על ההורים.

לדברי עו"ד נגה דגן-בוזגלו מארגון "הלה" למען חינוך בשכונות ועיירות פיתוח, במקרים רבים כאשר הורים מסרבים לחתום על אבחון או על מתן ריטלין לילדיהם, מערבת מערכת החינוך את גורמי הרווחה. "מאיימים על ההורים שאם לא יצייתו להוראות, יוציאו לילד 'צו נזקקות', יעבירו את ההשגחה עליו לשירותי הרווחה, יפקיעו אפוטרופסות ויוציאו את הילד לפנימייה. לעיתים מדובר באבחון כפוי הנעשה בליווי שוטרים, זימונים לבתי משפט ואיום מתמיד על הוצאת הילדים מהבית, ואז מאשימים את ההורים והילדים בכך שאינם משתפים פעולה". לדבריה, משפחות רבות נכנעות לאיומים ושולחות את הילד לחינוך המיוחד, אף שהן יודעות שמקומו אינו שם".

חוסר אמון בממסד

לדברי תקווה לוי, מנהלת "הלה", יש הורים שמחליטים בעקבות זאת להשאיר את ילדיהם בבית. לדוגמא היא מביאה מאבק שניהלה אם שסירבה לשלוח את בנה לחינוך המיוחד והשאירה אותו בבית מתחילת השנה. כעת הוחלט להעניק לבנה הזדמנות נוספת ולהשאירו בחינוך הרגיל עם תגבור וסיוע.

עו"ד דגן-בוזגלו מספרת שבמקרים שבהם ההורים מחליטים להיאבק בעזרת סיוע משפטי ומצליחים לשלוח את הילד לאבחון חלופי – נמנעת העברתו לחינוך המיוחד. לדבריה האבחונים החלופיים הוכיחו שמדובר בילדים רגילים, ושהקשיים והבעיות שלהם נובעים מחסכים רגשיים ואחרים על רקע פערי תרבות וקשיי קליטה, ובעזרת תגבור וסיוע לימודי צמוד הם יכולים להשתלב בחינוך הרגיל. מצב זה, היא מדגישה, מחריף את חוסר האמון בממסד השורר בקרב יוצאי אתיופיה.

דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה, אומר שבעקבות חוסר האמון הזה נוצר מצב שבו גם אם המסגרת של החינוך המיוחד מתאימה לילד – ישנה התנגדות גורפת מצד ההורים לאבחונים ולהפניה מסוג זה.

לדבריו, בעבר גייס המרכז תקציב לאבחונים חלופיים המתחשבים בהיבט התרבותי של יוצאי אתיופיה. תוצאות האבחונים הוכיחו שרבים מהילדים שהופנו לחינוך המיוחד הם ילדים רגילים, הסובלים מפערים רגשיים ולימודיים, ושעל ידי תכנית לסיוע לימודי ואינטנסיבי הם יכולים למצוא את מקומם בחינוך הרגיל.

"בעיני זה ממש פיגוע בנפשו של ילד לשלוח אותו לחינוך המיוחד רק כדי להשיג שקט בכיתה. זה קשה ועצוב", אומר מהרט.

משרד החינוך: נבדוק

בעקבות הממצאים נמסר ממשרד החינוך שהמשרד יבדוק את מכלול פעילות ועדות ההשמה, ובכלל זה את השאלה אם קיימת נטייה להפניית יתר של ילדים ממוצא אתיופי לחינוך המיוחד. עוד נמסר שמשרד החינוך יעשה כל מאמץ כדי להתאים בכל דרך אפשרית את תכניות מערכת החינוך לתלמידים כדי לתת להם מענה מיטבי שישלב אותם ככל האפשר במסגרות הרגילות.

יו"ר הועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ דני דנון, אמר ששיבוצים של ילדים ממוצא אתיופי במוסדות החינוך המיוחד ללא כל צורך אמיתי גורם להם נזק בלתי הפיך ונודף ממנו ריח של גזענות, והודיע שיזמן דיון דחוף בוועדה בעניין.

בית ספר מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל שולח מכתב איומים לאם חד הורית

מכתב איומים שנשלח ע"י סגנית המנהל שרונה קאפח מבית הספר הדתי, הממ"ד התורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל בגיבוי מלא של המנהל הרב דוד וקסלר ובו היא מאיימת על האמא כי אם לא תביא לה דוח אבחון פסיכולוגי, היא תפנה לפקידת הסעד לחוק הנוער בלשכת הרווחה בגבעת שמואל. את הדוח לטענתה היתה צריכה לצורך מתן סייעת צמודה לילדה, אך בדיעבד מתברר ששיקרה (מגובה בהקלטות), ואת הדוח היתה צריכה רק לצורך תיוק ומעקב אחר הילדה ומשפחתה באמצעות השירות הפסיכולוגי ולשכת הרווחה של גבעת שמואל. האם מסרה לשרונה קאפח את הדוח אך הילדה לא קיבלה סייעת, והאם נאלצה לפנות לחינוך ביתי וזאת על חשבון שנת עבודה מלאה, בגינה היא חיה מחסכונות ונאלצת להשאר בבית ללמד את הילדה במקום לצאת להתפרנס למחייתה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

קשר השתיקה סביב הרחקת ילדים מביתם

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 5, 2009


האזינו לרואה חשבון יעקב אליה, אשר כתב את הספר "ילדים רחוקים" ומשוחח עם יעל צדוק בתכנית "השעה האזרחית" ברשת א', על הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים מביתם ע"י משרד הרווחה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »