הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘חקירת ילדים’

תביעה משפטית בארה"ב נגד העובדת הסוציאלית חניתה צימרין בגין הונאה בעסק שלה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מאי 7, 2013


חניתה צימרין היא נשיאת ומנכ"ל אלי – האגודה להגנת הילד. חניתה צימרין היא עובדת סוציאלית שמנהלת עסק לטרנספר של ילדים ברחוב זמנהוף 12 בתל אביב. העסק נקרא בשם "מקום בלב", ומשמש לכאורה כמרכז חירום, כאשר למעשה זהו שם מכובס למרכז כליאה לילדים שהוצאו מביתם בכפיה, בתואנת שווא של "התעללות והזנחה".

במקום זה אנשיה מלעיטים את הילדים בסמים פסיכיאטריים וכולאים אותם בחדרי "רגיעה" למשך שעות ארוכות. רווח של 17,000 ש"ח בחודש על כל ראש על כל ילד שמגיע למרכז הכליאה שלה היא מקבלת מן המדינה, קרי ממשלם המיסים 17,000 ש"ח בחודש.

חניתה צימרין עובדת באופן צמוד עם משרד הרווחה. יש לה עובדים סוציאליים המשמשים כחוקרי ילדים. כאשר ילד נחקר על ידם, הם כותבים במסקנות שלהם כי הילד עבר "התעללות ע"י הוריו" ומעבירים אותו מייד למרכז הכליאה, שם עובדים סוציאליים אחרים יקבלו עליו 17,000 ש"ח כל חודש.

כך חניתה צימרין מגלגלת הון של כסף מדי חודש בעסק הכלכלי המכניס שלה. טיולים בארה"ב, ארוחות תורמים וכנסים נוצצים גם הסכום הזה לא מספק את תאוות הבצע שלה, וכדי להגדיל את הרווחים שלה עוד יותר, היא נוסעת לארה"ב מדי פעם כדי לגייס תורמים לעסק שלה.

בארה"ב, היא מתאכסנת במלונות פאר ומארגנת כנסים נוצצים של תורמים. את התורמים היא מרמה באמצעות מצגי שווא בהם היא מציגה את התקציב "הדל" הקיים ברשותה, וכן מספרים מנופחים של ילדים שעברו "הזנחה והתעללות", וצריך "להציל" אותם. מרוויחה מעל 40,000 ש"ח בחודש על משרה חלקית.

עובדת סוציאלית זו מרוויחה מעל 40,000 ש"ח בחודש רק מן התפקיד אותו היא מאיישת באלי, תפקיד שהוא במשרה חלקית. בשנת 2006 פנתה עיתונאית לאל"י על מנת לפרסם את שכר חברי העמותה הזו, ואולם אל"י סרבו לשקיפות, ומנעו מן הציבור לדעת כמה כספים מגלגל העסק הזה. התחקיר של YNET על אל"י, כאן בקישור הזה. ואולם יש תפקידים נוספים בעלי ניגוד אינטרסים בהם היא מכהנת.

דירקטורית של קופת חולים כללית הגברת הזו, שמתגוררת בוילה בהרצליה פיתוח, משמשת בין השאר כחברת דירקטוריון קופת חולים כללית. היא קובעת לאן, ולמי יוזרמו התקציבים של הקופה. מסתבר שבקופת חולים כללית שורצים עובדים סוציאליים בכל מקום – בתי חולים ומרפאות. מרכז שניידר לרפואת ילדים בפ"ת ,למשל, ששייך לקופת חולים כללית, הוא מקום שורץ עובדות סוציאליות שמשוטטות כל העת במחלקות הילדים ומחפשות ילדים שהוריהם "התעללו" בהם. הילדים הללו מועברים מאוחר יותר מבית החולים אל מרכז הכליאה שלה בת"א. בבית חולים זה קיימת ועדה בשם "ועדת הגנת הילד". בעיתון מרכז שניידר מינואר 2012 מצויין כי "22 סטודנטים לעבודה סוציאלית יבצעו את ההכשרה המעשית שלהם בשניידר". לאחרונה הוגשה בארה"ב תביעה משפטית נגד הגברת הזו על הונאת התורמים. פרטים על התביעה כאן בקישור הזה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , | 2 Comments »

משרד הרווחה – השטן של העם היהודי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 5, 2010


חיים וויולט חביבי

כך מכנה חיים חביבי את משרד הרווחה בישראל.

בני הזוג חיים וויולט חביבי שילדיהם נחטפו ע"י רשויות הסעד בישראל ונלקחו לפנימיות ומשפחות אומנה, התבצרו לפני מספר שנים בכנסיית הבשורה בנצרת וזעקו משם לעזרה. סיפורם התפרסם בכל אמצעי תקשורת אפשרי ואף באמצעי התקשורת העולמיים מכיוון שהפרשה כמעט הביאה לתקרית בינלאומית.

השבוע הוקרן בערוץ 2 סרט על משפחת חביבי ושמו 'הבשורה ע"פ חביבי'. הסרט מתאר את מצוקתה של המשפחה, את מצבה הכלכלי הקשה, את הפשע המאורגן של רשויות הסעד בישראל ואת אזלת היד והאטימות של שאר מערכות השלטון בישראל כלפי משפחות חלשות. אטימות שהובילה את המשפחה, בצעד של יאוש, לברוח אל הרשות הפלסטינאית ולהסתתר שם מפני הצוררים הנאציונל סוציאליסטים של משרד הסעד.

פקידת הסעד הקלוקלת תמר ישראלי מלשכת הסעד בנתניה ועובדת הסעד הכושלת מרים פיירברג שמכהנת כיום כראש עירית נתניה, ואשר דרדרה את העיר נתניה לתהומות ולשיאי פשיעה בלתי נתפסים, שתיהן יחד חברו יחדיו ורדפו את משפחת חביבי ללא רחם.

הטרמינולוגיה החולנית של עובדות הסעד

רשויות הסעד טענו כי המשפחה "לא שיתפה פעולה" וסירבה לקבל "טיפול" ממשרד הסעד. ברצוננו להדגיש כי לעובדים סוציאלים יש טרמינולוגיה חולנית ומעוותת לגבי שני המושגים הללו.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו עבודה משותפת של כל הצדדים שבבסיסה קיים אמון הדדי והסכמה משותפת של שני הצדדים לאופן הטיפול.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו כח ושליטה, קרי כפיה על הנזקק לבצע את מה שהעובדים הסוציאלים פוקדים עליו לעשות, שאם לא יעשה כן ילדיו יילקחו ממנו לצמיתות.

אודליה חביבי – נערה ללא עבר פלילי, נכלאה במוסד לעברייניות של משרד הסעד במסגרת הליך "טיפולי"

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו סיוע למשפחה הנזקקת בדמות סיוע כלכלי, סיוע במציאת עבודה, סיוע בדיור, סיוע במסגרות קהילתיות לילדים, סיוע בלימודים ועוד.

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו הפעלת מנגנון עונשין נגד המשפחה והילדים. מנגנון ענישה זה מתבטא באמצעי הכפיה הבאים: אבחונים פסיכו דיאגנוסטיים של הילדים על מנת לתייג אותם כילדים בעיתיים ולחסום בפניהם את האפשרות לקיים אורח חיים נורמטיבי בשל הרבב הגדול שהדביקו להם מסמכי האבחון המזויף, הלעטת הילדים בסמים פסיכיאטריים ממכרים אשר משבשים את מוחם ומדרדרים את התנהגותם, כליאת הילדים במוסד סגור, תיוג הילדים כילדים ש"התעללו" בהם ואז הם עצמם לא יוכלו להיות הורים משום שעובדים סוציאלים גורסים כי ילד ש"התעללו" בו הוא ילד שיהפוך בעצמו למתעלל, תיאוריה שאגב הופרכה במציאות.

כך מספרת הבת אודליה חביבי איך "טיפלו" בה רשויות הסעד:

"… אני לעולם לא אשכח שחטפתם אותי למקומות אפלים וקשים כמו מסילה וצופיה שזה מתאים לעברייניות. עד היום יש לי סיוטים מהמקומות האלה בעזרת ה' התביעה שאני מכינה לכם היא מן הקשות ביותר נגדכם וכל מי שרושם נגדנו אין לכם מושג מה עברנו ואם הגענו למצבים כמו ללכת לרמאללה אז סימן שפה מתעללים ואני ראיתי איך מפוצצים את הבית על הוריי בקיצור אישית לי ברמאללה היה טוב. שם לפחות לא חטפו אותי למוסדות של נרקומניות אדוני ישמור איזה דברים יש שם במוסדות האלה…."

צ'ארלס דארווין היה מתהפך בקברו

מיכה לינדנשטראוס

משפחת חביבי, כמו משפחות עניות רבות המהוות טרף קל לעובדות הסוציאליות, הוגדרה כמשפחה "מזניחה" ונרדפה ע"י רשויות הסעד באכזריות רבה.

בעוד שהאבולוציה לא משתנה מדור לדור אלא רק לאחר מליוני שנה, החליטו עובדות הסעד לעטות עליהן את גלימת האלהים וקבעו על דעת עצמן שהאבולוציה משתנה לאחר 50 שנה. כך הן החליטו כי טובת הילד לפני 50 שנה לא מתאימה לזמנים שלנו, וכיום הן מכריזות, כי נולדה מוטציה חדשה של "טובת הילד".

במוסף 'שמחת תורה' של ידיעות אחרונות אשר יצא לאור ב-29 בספטמבר 2010 מתאר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס שמתעלם ממצוקת ילדי ישראל את ילדותו:

"…היינו כל כך עניים עד שלא עלה בידי הוריי לשלוח אותי לגן ילדים. מעולם לא ביקרתי בגן. בגדים מעולם לא קנו לי, לבשתי ונעלתי את מה שאנשים טובים נתנו לי, ומעולם לא היו לי צעצוע או משחק. החבר היחיד שלי היה צב שאבי מצא באזור הירקון והביא לי בקופסת נעליים…"

אם מיכה לינדנשטראוס היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הזנחה רגשית וחינוכית של ההורים" על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד".

הזמר שלמה ארצי

הזמר שלמה ארצי מתאר את ילדותו באותו מוסף:

"...כל קיץ בחופש הגדול נשלחתי משכונת רמת ישראל בה התגוררנו, לחודשיים לסבא וסבתא שלי בקריות. ישבתי בתוך אוטובוס אגד דוהר מלא עשן, ונסעתי בתור ילד חילוני בן 7 לקרית ים ג'…"

אם שלמה ארצי היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הפקרה ורשלנות פושעת של ההורים", שהרי על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד", לא יעלה על הדעת שהורים יתנו לילד בן 7 לנסוע לבד באוטובוס .

עובדי משרד החינוך – שתו לי…אכלו לי…

בתי הספר בישראל עובדים כיום באופן צמוד עם משרד הסעד, ומתפקדים כזרוע ביצועית של משרד הרווחה, משום שהם מחפשים ילדים בסיכון לכאורה ומדווחים על כך למשרד הסעד. תמונה של רבקה מיכאלי בהיותה בכיתה א' מראה כי בכיתתה היו לא פחות מ-44 ילדים (ספרנו). 44 ילדים היו אז בכיתה, בתנאים קשים, ללא מזגנים, ואף מורה לא התלונן על תנאי העסקתו. 50 שנה אחרי, ממוצע הילדים בכיתות בבתי הספר היסודיים ירד ועומד על 28 ילדים בכיתה. למרות שהכיתות כיום קטנות יותר, המורים עברו "מוטציה מלאכותית", הם נהיו מפונקים יותר, יש להם יותר טרוניות והם מתרצים את הישגיהם המקצועיים הדלים בכל מיני גורמים סביבתיים שונים, בעוד שהם עצמם לא אשמים. הסתדרות המורים מודה, במאמר בקישור הזה כי רמת המורים בארץ כיום היא ירודה.

מדוע משרד הסעד מנהל מסע ציד נגד משפחות עניות?

רבקה מיכאלי בכיתה א'

התשובה פשוטה, מדובר במניע העתיק ביותר בעולם: כסף.

תעשיית הוצאת הילדים מהבית היא תעשייה עתירת הון. למעלה מ-5 מיליארד ₪ בשנה מתגלגלים בתעשיית ההשמה החוץ ביתית של הילדים. אנשים רבים מתפרנסים מן התעשיה הזו, בעיקר עובדים סוציאלים. העצומה בקישור הזה מתארת איך מבוזבז כספו של משלם המיסים על תעשיית הוצאת הילדים מהבית.

מרבית הילדים מוצאים מהבית עקב הזנחה לכאורה שנובעת מעוני. ההזנחה היא לכאורה, קרי הזנחה מדומה, משום שהמינוח "הזנחה" עבר מוטציה. מה שכיום מוגדר כ"הזנחה", לא הוגדר לפני 50 שנה כהזנחה. במקום שעובדי סעד יעזרו למשפחה העניה להתאושש ולצאת מן המשבר הכלכלי אליו נקלעה, הם מנתקים את הילדים מן המשפחה ושולחים אותם בטרנספר למוסד סגור או למשפחות אומנה. מסגרות ההשמה החוץ ביתית מקבלות מימון שמן מהמדינה על חשבון משלם המיסים בעוד שהמשפחה העניה אינה מקבלת דבר.

עלות ממוצעת של אחזקת ילד במשפחת אומנה כוללת: תשלום למשפחת האומנה, תשלום החזרי הוצאות למשפחת האומנה וכן תשלומים למאכרים המכנים עצמם "עמותות אומנה". עלות זו עולה למשלם המיסים כ-5,000 ₪ בחודש בממוצע עבור ילד ללא צרכים מיוחדים השוהה באומנה רגילה.

מוטציית "טובת הילד"

שימו לב שמשפחות האומנה מקבלות מימון מלא ממשרד הסעד, ללא צורך להציג תלושי שכר על מצבן הכלכלי, קרי גם משפחת אומנה עשירה תקבל מימון מלא ממשרד הסעד. לעומת זאת, משפחות עניות הפונות למשרד הסעד למתן סיוע, נאלצות לעבור טרטורים במבוכי הביורוקרטיה המתישים, תוך הצגת אינספור מסמכים על מנת לקבל איזו עצם מימונית קטנה, אם בכלל. משפחות עניות רבות הן משפחות עובדות שאינן נתמכות כלל בהבטחת הכנסה, אך השכר הנמוך שההורים מקבלים תמורת עבודתם הקשה מספיק בקושי לקיים את המשפחה ולכן היא מוגדרת כמשפחה עניה עפ"י מדדי העוני המקובלים.

להלן טבלת השוואה המתארת את סל השירותים שמקבלת משפחת האומנה על חשבון משלם המיסים. טבלה זו מבוססת על סעיף 13 בהוראת התע"ס של משרד הרווחה, שנושאה 'טיפול במשפחות אומנה', כאן בקישור הזה.

סוג השירות האם המשפחה האומנת מקבלת שירות זה בחינם? האם המשפחה העניה מקבלת שירות זה בחינם?
משפחתון, פעוטון, גן, צהרון ומעון יום כן לא
ריהוט וציוד לילד כן לא
ביגוד משלים כן לא
דמי כיס לילד כן לא
מימון טיולים ואירועים אחרים בבית ספר כן לא
ביקורים באתרים ומופעים כן לא
כרטיס חפשי חדשי כן לא
טיטולים לתינוקות כן לא
ביטוח שיניים כן לא
כיסוי פגיעות שיניים כן לא
טיפולי שיניים כן לא
2 חוגים כן לא
מנוי לספריה ועיתון נוער כן לא
מימון טיול שנתי בבית ספר כן לא
שיעורי עזר לילד כן לא
ספרי לימוד כן לא
קיטנה כן לא
טיפול פסיכולוגי לילד כן לא
טלית ותפילין כן לא
החזר הוצאות עבור בר מצווה כן לא
מתנת בר מצווה לילד כן לא
שמרטפות לילד כן לא
כסא לילד ברכב כן לא
שכר לימוד במסגרות יחודיות כן לא

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »

מבט שני – משרד הסעד גוזר קופון על כל ילד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 18, 2010


תחקיר מבט שני אמש שחשף את הקלות הבלתי נסבלת בה עובדי סעד, עובדים סוציאליים, ארכי חוטפים, קורעים משפחות לגזרים וגורמים נזקים קשים לילדים בתואנת "טובת הילד".

בדומה לאנשי חמאס שהשתמשו בילדים חסרי ישע כמגן אנושי במבצע עופרת יצוקה, כך גם עובדים סוציאלים משתמשים בילדים האומללים שנרצחו כזרז אנושי על מנת להגדיל את תקני כח האדם שלהם עוד ועוד, עד אינסוף. הם מחפים על כשל מערכתי כולל במשרד הסעד אשר אינו יודע להתמודד עם רציחות של ילדים ומנגד חוטף ילדים ממשפחות נורמטיביות חפות מפשע, כאילו היו חפצים דוממים לשינוע ממקום למקום.

עובדים סוציאלים מבצעים חקירות ילדים כושלות ופסולות, חקירות אשר גורמות נזק נפשי כבד לילדים הנחקרים, ומנגד חסרים את הטכניקות הנכונות על מנת לאתר ילדים שאכן עברו התעללות אמיתית. לא כל ילד עם בעיות התנהגות הוא ילד שעבר התעללות. לרבים מן הילדים שעוברים התעללות קשה אין כלל בעיות התנהגות, משום שהם מדחיקים את האירוע הטראומטי.

בתחקיר מובא סיפורה של אם אשר ילדיה נחטפו ללא צו שופט ע"י פקידת הסעד האכזרית, אתי דור דוברובינסקי, אישה בעלת אמות מוסר ירודות.

בתחקיר אף מובא סיפורה של אם חד הורית אשר בגלל דיווח שווא חסר ביסוס של גננת מוגבלת בשכלה, הוצא בנה של האם מהבית ע"י כנופיית עובדי "רווחה" ונאלץ לישון 3 שנים לבדו, במוסד מנוכר ללא אמא, בהיותו בן 4 וחצי בלבד.

גם שרונה קאפח, רכזת חטיבה צעירה בבית הספר הדתי תורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל, אישה שאין לה קמצוץ של מושג בהבנת עולמם של ילדים,  רקחה תבשיל מר כלענה נגד אם חד הורית ובתה ובנתה נגד המשפחה עלילת מין דמיונית לתפארת מדינת ישראל, עלילה שכמעט הרסה משפחה שלמה.

צפו בתחקיר אמש:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »

חובת הדיווח או חובת הניפוח?

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 19, 2010


הילד אכל בחדרו במקום במטבח? המורה בגבעת שמואל תדווח על כך לעובדת סוציאלית.

על חובת הדיווח הפרועה בה נוקטים אנשי חינוך בגבעת שמואל ככלי נשק נגד הורים שאינם מוצאים חן בעיניהם.

פעם, כשמורה היה נתקל בקשיי התמודדות עם תלמיד, הוא היה פונה להורה ולממונים עליו במשרד החינוך. היום, כשמורה נתקל בקשיי התמודדות עם תלמיד, הוא פונה הישר למשרד הסעד (משרד הרווחה) מאחורי גבו של ההורה.

שרונה קאפח, סגנית מנהל בבית ספר דתי תורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל, מורה דתית תושבת העיר החרדית אלעד.

קאפח דיווחה לעובדת סוציאלית מן המחלקה לשירותים חברתיים בגבעת שמואל כי ילדה לאם חד הורית אכלה בחדרה במקום במטבח, וזאת בתואנה כי "היא מחוייבת לדווח על מקרה כזה לרשויות הרווחה"…

צפו בסרטון והפנימו מה מתפתח במדינה הזו מתחת לאף שלכם.

קישורים נוספים בנושא:

הכתבה "נופלים בין הכיתות"  ומכתב האיומים של שרונה קאפח

פנימיות הן גן עדן לפדופילים – מכיל הקלטה על משרד הסעד בגבעת שמואל

על אנשי חינוך שמשפילים תלמידים

אלימות מילולית של מורים כלפי תלמידים

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

פנימיות משרד הרווחה הן גן עדן לפדופילים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 4, 2010


התעללות מינית בילדים – סודות שמשרד הרווחה לעולם לא יגלה לכם.
סרטון הכולל גם הקלטה של פקידת סעד ועדות של אם חד הורית בכנסת, אשר בנה נלקח בכפיה ע"י משרד הרווחה למתקן חירום סגור, וזאת במסגרת השדולה שהקימה ח"כ מרינה סולודקין נגד הוצאת ילדים בכפיה מהבית.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 6 Comments »

הטוב הרע והמכוער

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 31, 2009


סרטון על העובדת הסוציאלית ענת רוקח בן חור שפועלת במרכז החירום ויצו הדסים שבשרון, אליו נשלחים בכפיה ילדים שהוצאו מביתם ע"י משרד הרווחה.

אישה זו כותבת חוות דעת איומות על ההורים והילדים, משמיצה ומוציאה דיבה ולשון הרע על המשפחות ומתחמקת משאלות נוקבות שצלמי הסרטון הציגו לה בדבר חבלות בעין שנתגלו בילד בן 4, עת ששהה במקום (הוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור מלשכת הרווחה בגבעתיים). הוגשה תלונה למשטרה על חשד לאלימות מצד צוות המקום אך התלונה נסגרה כמו גם תלונות קודמות משום שחוקרות הילדים הן עובדות סוציאליות בעצמן ומחפות על עמיתותיהן.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »