הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘חנה סלוצקי’

עובדת סוציאלית חנה סלוצקי – הביוב של המדינה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 3, 2015


hanna

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

ח"כ ניסים זאב לאזרחי מדינת ישראל: "לברוח מן הרווחה"

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 2, 2014


710בישיבת הועדה לזכויות הילד שהתקיימה ב-31 דצמבר 2013, בנושא הקלות הבלתי נסבלת בה מוציאים ילדים מהבית, קרא מי שהיה סגן ראש עיריית ירושלים וממונה על תיק הרווחה בעיריית ירושלים, ח"כ ניסים זאב לאזרחי מדינת ישראל לברוח מן הרווחה, כי במשרד הרווחה גונבים ילדים.

את עמדתו הסביר מתוך נסיונו המר עם הרווחה, כאשר ליווה משפחות ונוכח לדעת כי משרד הרווחה נוקט בשיטת המקל והגזר:
"אתה מגיע לרווחה לבקש עגלת תינוק, יתנו לך עגלה אבל יקחו לך את התינוק", אמר.
"אתה מגיע לרווחה לבקש תנור, יתנו לך תנור, אבל גם יכניסו אותך לתוכו", הוסיף.
לדבריו, בארגז הכלים של הרווחה יש רק פטיש שחובט.

ח"כ זאב מחה על כי לא קיים מנגנון הרתעה, אכיפה, שפיטה וענישה של פקידות הסעד, וקרא להעמידן לדין.

לצידה של צפרא דוויק – יו"ר ארגון העובדים הסיציליאנים, ישבה העובדת הסוציאלית ממחוז ירושלים – רות מטות, אשר המיטה חורבן שלם על משפחה שלמה – משפחת חביבי, ורצחה את ילדותה של הילדה אודליה חביבי. רות מטות לא הועמדה לדין עד עצם היום הזה.

רות מטות ובתה ענבר בן יצחק מועסקות שתיהן בעיריית ירושלים כעובדות סוציאליות. נפוטיזם כבר אמרנו?

בהיותן מודעות לכך שלא קיים מנגנון שמעניש אותן, ממשיכות העובדות הסוציאליות להתפרע ללא רסן וללא גבולות, לצפצף על החוק ועל הנהלים, ולהמשיך להפעיל אלימות ממסדית, כל זאת תוך ניצול העובדה כי לא קיים מנגנון שיעצור אותן.

אנרכיה של עובדות הרווחה בועדה לזכויות הילד

בדיוק כפי שהן מבזות החלטות של שופטים, כך ביזו את ועדת זכויות הילד, כאשר קמו ועזבו באמצע הדיון וללא אישור, לעבר הבופה שחיכה להן באולם מופת בת"א. מדובר בתופעה סדרתית שיש לעקור אותה מן השורש, משום שגם בועדה לבקורת המדינה שהתקיימה ביולי 2012 עם ח"כ מרינה סולודקין ז"ל, עת החליט מבקר המדינה לפתוח בחקירה נגד פקידות הסעד, עזבו העובדות הסיציליאניות את הועדה בהפגנתיות וזלזול.
יו"ר הועדה לזכויות הילד, ח"כ אורלי לוי החליטה להגיש נגדן תלונה אך מנכ"ל משרד הרווחה, הפודל יוסי סילמן, הידוע בכינויו 'סילמנית' מנע זאת ממנה.
עיניכם הרואות, כי גם את אורלי לוי, הנשים המיליטנטיות הללו הצליחו לכופף, והאנרכיה חוגגת.

צפרא דוויק אמרה בראיון ליעל דן בגלי צה"ל כי "יכול להיות שצריך אומבודסמן". אומבודסמן הוא אותו מנגנון חיצוני שיפקח על פעולת עובדות הסעד ואף ינקוט בסנקציות כלפיהן, במידה ולא תעבודנה על פי מנהל תקין. אנו אומרים כי חובה שיהיה קיים מנגנון כזה, אחרת תיווצר אנרכיה וזכויות ילדים ימשיכו להירמס באופן ברוטאלי תחת גלגלי הקלגסיות הללו.
אנו טוענים אף כי כל פקידת סעד חייבת לעבור אבחון אישיותי אחת ל-5 שנים, משום שהמציאות מוכיחה כי ככל שהן נמצאות יותר זמן בתפקיד, כך בוחן המציאות שלהן מתערער והולך.

צפו בעדותו הנוקבת של ח"כ זאב ובמבטה הקפוא של עובדת הסעד רות מטות.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

זהירות, פקידי סעד ! תחקיר על הצד האפל של משרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- דצמבר 19, 2013


pkideisaadמחר יפורסם התחקיר המלא של עיתון 'ישראל היום' על הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים מן הבית בידי עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה, אשר מנצלות את הכח הרב מדי שנתן להן המחוקק, וחוטפות ילדים ממשפחות מוחלשות ללא סיבה מוצדקת. כל זאת, ללא שום מנגנון בקרה חיצוני שמפקח עליהן.

פקידת סעד ראשית חנה סלוצקי טוענת שעובדות סוציאליות לא מסתובבות ברחובות ומחפשות ילדים. מה שהיא מסתירה מפני הציבור זה שהן מסתובבות ושורצות בבתי ספר וקופות חולים ומאיימות על אנשי חינוך ואחיות לדווח על כל פיפס חסר חשיבות, אחרת "ילכו לכלא". העובדות הסוציאליות הללו מהלכות אימה ומטילות טרור לא רק על ציבור ההורים אלא גם על ציבור המורים, הגננות, האחיות, והרופאים.

"אני לא חשה צער על אף מקרה בו הוצאתי ילד מביתו", אומרת פק"ס ראשית חנה סלוצקי בתגובה לתחקיר.
בקיצור מ-ו-ש-ל-מ-ת
אמירות חסרות חרטה כמו שלה רק מוכיחות את הצורך הדחוף בהקמת גוף מפקח חיצוני על המעללים של הוונדר וומן המושלמת הזו.

אחת הטקטיקות של פקידות הסעד זה לסתום את בתי המשפט בתיקים פיקטיביים, ליצור עומס מלאכותי על השופט כדי שזה לא יעמיק בתיק מחוסר זמן ויפסוק לטובתן כחותמת גומי.

הפעלת מניפולציה זולה, וזיוף חוות דעת של מומחים

דני (50) שעושה עתה את הדוקטורט שלו בעבודה סוציאלית, עבד במשך שלוש שנים, עד השנה שעברה, כמטפל במרכז חירום, שאליו הופנו ילדים שהוצאו מהבית על ידי פקידי הסעד. שמו בדוי, לבקשתו, בשל הביקורת שהוא מטיח בעמיתיו.

לדבריו, עשרות ילדים הוצאו מבתיהם למרכזי חירום והועברו לפנימיות שלא לצורך. חוֹות דעת שכתב, שבהן המליץ להחזיר את הילדים להוריהם, שונו לדבריו ללא ידיעתו והסכמתו, וזאת המוטיבציה שמניעה אותו לדבר בנושא. לאחר אחד המקרים האלה, שבו חוות דעתו שונתה וילד הוצא לפנימייה בניגוד להמלצתו המקצועית, החליט דני להתפטר.

"צריך להבין שהוצאה מהבית וקריעתו של ילד מהוריו היא נוראית. יש מקרים שבהם הצורך להגן על ילד מחייב זאת, ולא פעם חתמתי על חוות דעת כזאת. אך לצערי, היו גם מקרים, שבהם פקידות הסעד התעלמו מחוות דעתי כמטפל וחייבו אותי לשנות את הדו"ח. כשלא הסכמתי, גיליתי שמישהו שינה אותו ללא ידיעתי."

"מצאתי את עצמי עומד פעור פה מול מערכת, שמטרתה לדאוג לילד ולרווחתו, אבל היא לא עושה שום דבר בכיוון הזה. לא פעם נוכחתי לגלות שוועדת החלטה מתכנסת מראש לפני שההורה מגיע לדיון, סוגרת את כל הפרטים, וכולם מיישרים קו עם ההחלטה. כשההורה בא, עושים מולו מעין הצגה, ואז מוסרים לו את ההחלטה כאילו היא התקבלה הרגע."

"אני ממליץ בחום לא להגיע אל הוועדות האלו ללא איש מקצוע דוגמת עורך דין או פסיכולוג."

"כשמחליטים לשלוח הורה למכון חיצוני לבדיקה של מסוגלות הורית או להערכת מסוכנות, פקידי הסעד לרוב קובעים את המכון ולא מתגמשים, גם אם ההורה מציע מכון אחר, שמוכר גם הוא כמומחה מטעם בית המשפט. המטרה היא שחוות הדעת החיצונית תתאים לחוות הדעת של פקידי הסעד. יותר מזה: פקידי הסעד גם שולחים את התיק של ההורה למכון מראש, וכך למאבחן כבר יש חוות דעת מוקדמת עליו. במצב כזה, הבדיקה לא יכולה להיות אובייקטיבית ובלתי תלויה".

לתחקיר המלא של עיתון 'ישראל היום' הכנסו לקישור הזה.

תחקירים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

מחקר מכון חרוב קובע : משרד הרווחה פוגע בילדים באופן שיטתי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 25, 2013


בשנת 2011 פרסם מכון חרוב דוח מחקר אמפירי רחב היקף על ילדי ההשמה החוץ ביתית –  אלו ילדים שהורחקו מביתם בכפיה ע"י משרד הרווחה בתואנה (לרוב תואנת שווא) כי סביבתם ומשפחתם מסכנת אותם, והפנימיות ומשפחות האומנה ישקמו אותם.

אפילו אנו כאן בצוות האתר שיודעים כי העובדים הסוציאליים פוגעים קשות בילדים וגורמים להם נזקים ארוכי טווח, לא שיערנו שהמצב כל כך חמור. הזדעזענו עמוקות מתוצאות המחקר של מכון חרוב שקובע חד משמעית כי משרד הרווחה מתעלל בילדים באופן שיטתי ופוגע בהם ובעתידם לצמיתות.

ממצאי הדוח הקשים שהינם בגדר אסון לאומי, מחייבים הקמת ועדת חקירה ממלכתית מיידית ובחינה מדוקדקת של משרד מבקר המדינה את המחדלים הקשים והפשעים של משרד הרווחה. אנו נפעל להעביר דוח זה לועדה לזכויות הילד באו"ם על מנת שתתערב במצב בישראל ותנקוט במהלכי חירום לשינוי מיידי ודרסטי וטרפוד הנגע האיום הזה שמכונה משרד ה"רווחה".

hanna

נפנה אף בתלונה ל-OECD על מנת שיבדוק מדוע ישראל אינה ומעולם לא היתה מדינת רווחה עד עצם היום הזה,

ואיך קרה שישראל שבה אף העוני הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD התקבלה כחברה בארגון זה,

כאשר בפועל מדובר במדינת עולם שלישי, רפובליקת בננות ופפאיה,

שרוב תקציבי הרווחה שלה מבוזבזים על מוסדות סגורים, התעללות בילדים והנצחת העוני שלהם.

במחקר מכון חרוב נדגמו מעל 90,000 נערים ונערות בני 19, מהם 7,922 בני נוער אשר טופלו בכפיה ע"י משרד הרווחה בהיותם קטינים, בין אם טיפול כפייתי בקהילה באמצעות צו השגחה או איומים על המשפחות, ובין אם במסגרות ההשמה החוץ ביתית בהם נכלאו בפנימיות וטולטלו למשפחות אומנה.

המחקר שניטרל את מאפייני הרקע באמצעות שיטות סטטיסטיות מתקדמות, השווה בין ילדי הפנימיות לבין ילדים עם קשיים ורקע סוציו-אקונומי דומה, ואשר לא טופלו ע"י הרווחה. אלו היוו קבוצת בקורת של המחקר.

תוצאות המחקר המדעי הזה מוכיחות חד משמעית כי משרד הרווחה גורם נזק משמעותי לילדים, הן בקהילה והן מחוצה לה. הילדים שטופלו בכפיה ע"י משרד הרווחה נפגעו קשות מן הטיפול. לעומתם ילדים מרקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה לא נפגעו יחסית.

המחקר הזה נתמך גם ע"י מחקר MIT – המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, מחקר שדגם בשנת 2007 כ-15,000 בגירים וקבע באופן מובהק כי עדיף לילדים לחיות במשפחות המוגדרות ע"י העוסים כמשפחות "בסיכון" מאשר להוציאם מהבית (בארה"ב מרבית הילדים מורחקים מהבית למשפחות אומנה ולא לפנימיות), ראו מאמר על המחקר של MIT כאן בקישור הזה. מסמך מפורט יותר של מחקר MIT מובא כאן בקישור הזה.

מסקנה: משרד הרווחה מייצר חולי חברתי. באמצעות הפגיעה בעתידם של הילדים, משרד הרווחה הופך אותם גם כבגירים ללקוחות שלו, כלומר, באמצעות מנגנון שימור הלקוחות הזה מאז היותם ילדים, הוא לא מאפשר להם לצאת לעולם ממעגל התלות בעובדי הרווחה. כך הוא מעצים ומנפח את מצבת כח האדם של העובדים הסוציאליים.

סייג אחד למחקר חרוב: המחקר לא בדק את שיעור הילדים שהוזנחו ונפגעו פיזית ומינית במסגרות ההשמה החוץ ביתית של משרד הסעד, וכידוע שיעור זה הוא גבוה הרבה יותר משיעור הילדים הנפגעים בקהילה בתוך משפחות המוגדרות על ידי עובדי הסעד כמשפחות "בסיכון". אך מנתוני המחקר המורים על מצבם העגום של הילדים שהורחקו מהבית ניתן לאמר בהסתברות גבוהה שההידרדרות שחלה בילדים הללו בהיותם במסגרות משרד הרווחה מקורה בהזנחה והתעללות של עובדי הרווחה בילדים.

על פי תוצאות מחקר מכון חרוב יש להכריז באופן מיידי על מכלאות משרד הרווחה כאזורים מוכי אסון.

להלן הממצאים המזעזעים שהתגלו במחקר:

משפחות אומנה

omna

 

 

 

 

 

 

 

 

שיעור ילדי האומנה שנפתחו להם תיקים פליליים גדול ביותר מפי 2 משיעור הילדים בעלי רקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה.
שיעור הבנות באומנה שנכנסו להריונות לא רצויים וילדו לפני גיל 19 הוא מעל 10% !! בעוד בנות מרקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה כמעט ולא ילדו לפני גיל 19.

פנימיות משרד הרווחה

pnimiot

 

 

 

 

 

 

 

 

"אני מעדיף לגור ברחוב ולא לגור בפנימיה", כך אמר לי עובר אורח שהוכנס בכפיה לפנימיה מגיל 3 ועד גיל 18.

"התקופה הקשה ביותר בחיי היתה התקופה בפנימיה", כך אמרה באחת מהרצאותיה צופית גרנט שהוצאה בגיל 9 לפנימיה. היא סיפרה על חייה הקשים, על האדם שהתעלל בה מינית בילדותה אבל על הפנימיה שאף בה עברה תקיפה מינית סירבה לדבר למעט המשפט שצוין.

לא יאומן, מדובר בקטסטרופה של ממש:

רק 12% מבוגרי הפנימיות היו זכאים לתעודת בגרות !! שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב ילדים בעלי רקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה היה פי 3 מילדי הפנימיות.

למעל 30% מילדי הפנימיות נפתחו תיקים פליליים, פי 3 מן התיקים הפליליים שנפתחו לילדים בעלי רקע דומה שהצליחו לחמוק מידיו של משרד הרווחה ולא טופלו על ידו.

כ-14% מן הבנות שגדלו בפנימיה נכנסו להריון לא רצוי, יתכן שחלקן עברו מעשי אונס ופאדופיליה בפנימיה, זאת לעומת 6.5% מן הבנות בעלות רקע זהה שלא טופלו על ידי משרד הרווחה.

סידור חוץ ביתי אחר

סידור כגון מקלט/מחסה, דיור מוגן, הוסטל, דירת לוויין, מרכז חרום, מעונית, דירת המשך וקהילה טיפולית.

hutzbeiti

 

 

 

 

 

 

 

 

געוואלט, הנתונים זועקים לשמיים:

לכמעט מחצית מבני הנוער שהיו בסידור חוץ ביתי אחר של משרד הרווחה נפתחו תיקים פליליים לעומת 6.3% מבני נוער בעלי רקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה.

27% מן הנערות שהיו בסידור חוץ ביתי אחר של משרד הרווחה נכנסו להריון לא רצוי. האם בשל זנות? מעשי אונס? פאדופיליה? סמים? 27% !!

זאת לעומת 4% בלבד מן הנערות מרקע דומה שלמזלן לא היו בטיפול משרד הרווחה.

מוסדות חסות הנוער

hasuthanoar

 

 

 

 

 

 

 

 

שמע ישראל, המצב הגרוע ביותר הוא במוסדות חסות הנוער כמו מסילה וצופיה. עיניכם הרואות מן הטבלה את האסון, וכל מילה נוספת היא מיותרת.

נערה כמו הנערה שירן סוטירין שברחה ממוסד מסילה והעדיפה להעביר את חייה במקומות מסתור עד גיל 18 ידעה שהיא עושה את הדבר הנכון.

סידור בקהילה – מועדוניות ומעונות יום של משרד הרווחה

moadoniot

 

 

 

 

 

 

 

 

מסתבר שגם המצב בקהילה רע מאד.

רק 15% מילדי המועדוניות ומעונות היום של משרד הרווחה זכאים לבגרות, זאת לעומת 35% זכאים לבגרות בקרב ילדים מרקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה.

לכמעט 30% מהם נפתחו תיקים פליליים לעומת 10% בקרב ילדים מרקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה.

ביוני 2010 , בישיבת ועדת הכספים בכנסת אמרה דבורה מרחבי המפקחת על המועדוניות והמעונות מטעם משרד החינוך כי:

"במועדוניות שהחינוך לא שותף בהן, הילדים לא מקבלים את אותם מענים. כמו שחשוב המענה הפיזי והרגשי, חשובה מאוד השלמת הלימודים וההשכלה. אני לא מכירה  דרך אחרת לצאת מהמעגל החברתי הנמוך וליישר קו עם המיינסטרים של החברה חוץ מהשכלה. אני לא מכירה שום דרך אחרת", ציינה דבורה מרחבי.

מאמר על מועדוניות משרד הרווחה שגורמות נזק לילדים יפורסם בנפרד.

מסקנה: מקור הרעה החולה הוא משרד הרווחה עצמו. מדיניות העובדים הסוציאליים שרובם בעלי מוגבלות שכלית קשה, אנשים שאין להם את המסוגלות השכלית לגבש תכנית נכונה לטיפוח ילדים, מדיניות זו מביאה הרס וחורבן על הילדים.

haruvStudy2011

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 3 Comments »

העובד הסוציאלי הפדופיל ממשרד הרווחה, יוסי דיאמנט, הורשע בביצוע מעשים מגונים בקטין

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אפריל 30, 2012


יוסי דיאמנט, עובד סוציאלי ופקיד סעד לחוק הנוער בן 61, מן המועצה האיזורית חוף הכרמל הורשע במעשים מגונים בקטין בפומבי. מכתב האישום עולה כי במסגרת תפקידו היה בטיפולו של העובד הסוציאלי קטין בן 14 שהנאשם ניצל את האמון שנתן בו המתלונן וכן את התלות שלו בו, בכך שבמהלך חודש ספטמבר שנה שעברה ב- 4 מועדים שונים, נפגש עמו והסיעו במכוניתו לחופי ים שונים, שם ביצע בגופו מעשים מגונים וחשף את איבר מינו בפניו.

פירוט על מעלליו של הפאדופיל הסוטה כאן בתחקיר נרחב של מגזין המושבות.

עבריין מין שהיה אמור להתמנות לפקיד סעד מחוזי

יוסי דיאמנט אף אמור היה לכהן כפקיד סעד מחוזי לאחר שמשרד הרווחה אישר את מינויו ללא בדיקה מעמיקה, וללא מבדקי אישיות. כך עולה מתביעה שהגיש נגד המוסד לביטוח לאומי כאן בקישור הזה.

על פי מידעוס, בטאון העובדים הסוציאלים בראשותו של איציק פרי, משבח העיתון את פועלו של הפאדופיל הסוציאלי…יוסי דיאמנט אף קיים מפגשים "טיפוליים" לכאורה בטבע עם נערים מבית ספר, זאת למרות שאסור לפקיד סעד לחוק הנוער לשמש כעובד סוציאלי טיפולי אלא רק כעובד סוציאלי בעל משימות שיטור ואכיפה של חוק הנוער, משום שהדבר מהווה עבירה פלילית שיש בה ניגוד אינטרסים כפי שמפורט במאמר בקישור הזה.

שוש אלזרע – מנהלת לשכת הסעד במועצה אזורית חוף הכרמל.

החלטה זו, בה פקיד סעד לחוק הנוער יוסי דיאמנט יעביר הליך "טיפולי" לילדים התקבלה יחד עם מנהלת לשכת הסעד במועצה אזורית חוף הרכמל, הגב' עו"ס שוש אלזרע, זאת למרות שפקיד סעד צריך לעסוק רק באכיפת חוק.

הפאדופיל שוטט דרך קבע בחברת ילדים בבית ספר

מסתבר גם שהפדופיל יוסי דיאמנט הסתובב דרך קבע ובאופן חפשי ללא פיקוח בבית הספר הממלכתי גלי עתלית והחליט להיות חלק אינטגרלי מצוות בית הספר,  כפי הנראה משום שמישהו החליט שמוסד חינוכי שאמור להיות גוף השייך וכפוף למשרד החינוך, יעבור מוטציה ויהפוך להיות שלוחה של משרד הרווחה. שימו לב ששמו עדיין מופיע באתר בית הספר כ"חלק מצוות בית הספר". ממתי פקיד סעד שהוא למעשה שוטר במדים אזרחיים הופך להיות חלק מבית ספר או כל מוסד חינוכי אחר? ממתי פקיד סעד הופך להיות חלק מצוות טיפולי כאשר אסור לו לתפקד על תקן עו"ס טיפולי אלא רק באכיפת חוק הנוער?

כרמל סלע, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל טען בפני התקשורת כי "לא ידע על החשדות כלפי יוסי דיאמנט",  זאת למרות שהורים התלוננו בפניו. אך גם לאחר שהתקשורת הודיעה לכרמל סלע שיוסי דיאמנט נעצר בגין חשד להתעללות מינית, ממשיך שמו של יוסקה הסוטה להתנוסס באתר של המועצה האזורית חוף הכרמל. (עדכון: אתמול הופיע שמו באתר המועצה, והיום, ה-1 במאי שמו הוסר)

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

יותר מרבע מהשוהים בפנימיות דיווחו על אלימות אנשי הצוות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 13, 2012


"למעלה מרבע מבני הנוער השוהים בפנימיות דיווחו על פגיעה פיזית מצד אנשי הצוות" – כך מגלה סקר שערכה האוניברסיטה העברית בירושלים. עוד עולה מהנתונים כי שליש מהנערים והנערות חוו אלימות מילולית מאיש צוות, לפחות פעם אחת בחודש האחרון.

ילדים ובני נוער בפנימיות במגזר הערבי חשופים לאלימות ברמה גבוהה בהרבה מאשר אלה שמתגוררים בפנימיות אחרות.

זוהי למעשה המדיניות להגנת הילד בה דוגלות עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה – הן דוגלות באלימות כאמצעי להגנה על ילדים, זאת על בסיס האג'נדה של פקידי הסעד הגורסת כי יש לבצע טרנספר של ילדים מביתם אל מוסד סגור, עד כדי מימדי מגפה.

למעלה מרבע מבני הנוער השוהים בפנימיות דיווחו על היותם קורבנות לאלימות מצד אנשי הצוות, כך על פי סקר שערכה ד"ר שלהבת עטר-שוורץ, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. הסקר הוצג היום בכנס המועצה לשלום הילד בבאר שבע.

מממצאי הסקר, שכלל מדגם של 1,324 בני נוער בגילאי 18-11, עולה כי 28% מבני הנוער דיווחו על היותם קורבנות להתנהגות פיזית אלימה מצד איש צוות מהפנימייה. עוד מצאה עטר-שוורץ כי ילדים ובני נוער בפנימיות במגזר הערבי חשופים באופן בולט יותר לאלימות בהשוואה ליתר הפנימיות.

תחת הגדרת אלימות פיזית, בדקה עטר-שוורץ אירועים בהם דחיפה, צביטה, סטירה, בעיטות ואגרופים. מבחינת אלימות מילולית בדקה העלבות והשפלות מילוליות וכן קללות. על פי הסקר, 33% מהנשאלים הערבים דיווחו על העלבות והשפלות שונות, זאת לעומת 29% מהיהודים שדיווחו על כך. 26% מבני הנוער הערבים דיווחו שספגו סטירות מאנשי צוות, לעומת 7% בקרב בני נוער יהודים, וכך 22% מבני הנוער הערבים דיווחו על אלימות פיזית כמו בעיטות ואגרופים, לעומת 8% מבני הנוער היהודים.

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, הגיב לדברים שעלו במושב ואמר כי יש הכרח להקים מוסד של נציב קבילות מיוחד לילדים בפנימיות, שבראשו יעמוד שופט בדימוס ואשר יהיה נגיש וזמין לכל ילד במסגרת חוץ-ביתית.

מאמרים נוספים בנושא המכלאות לילדים של משרד הרווחה:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

פרשת התינוקות התאומים וה"מומחית" מאוסטרליה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 8, 2012


שוב אנו עדים לפרשה שבה בעל המאה הוא בעל הדעה. מסע היחצנות של המשפחה המיוחסת והאמידה החשודה בהתעללות בתינוקות התאומים הגיע לשיאו, עת תגיע מחר "מומחית" מאוסטרליה להעיד כי "החיסונים הם שגרמו בסבירות גבוהה לשברים בצלעות ובמוח", למרות שהנתיחה לאחר המוות מראה כי השברים בצלעות למשל, נגרמו מלפיתה חזקה מדי של התינוק.

את ה"מומחית" השנויה במחלוקת הזו לא יכולות להרשות לעצמן משפחות דלות אמצעים שעובדי רווחה קרעו מהן את ילדיהן בגלל ש "לילד יש שריטה ברגל" או בגלל ש"הילדה לבשה נעליים גדולות ממידתה" או בגלל "שראו את הילד מגרד בראשו". משפחות עניות אפילו אינן יכולות לממן עורך דין זול כדי להציל את ילדיהן מפני זרועות התמנון הארוכות של משרד הרווחה.

את מימון ה"מומחית" הזו יכולות להרשות לעצמן רק משפחות אמידות, מיוחסות ומקושרות דוגמת משפחה זו שבה הסבתא היא עובדת רווחה בכירה ושאר המקורבים הם אנשים שלהם מערכת קשרים ענפה בתקשורת.

דר' שייבנר אינה רופאה

מי היא אותה "מומחית" מאוסטרליה?

שמה ד"ר ויארה שייבנר, צ'כית שהיגרה לאוסטרליה. (Viera Scheibner)

דר' שייבנר חוקרת את הנושא למעלה מ-25 שנים. יש בידה ערימות  של מחקרים שבצעה לאורך השנים על מסמכים שאספה בנושא החיסונים, ואשר לטענתה מוכיחים כי חיסונים גורמים לנזקים, בכלל זה לסינדרום התינוק המטולטל. אך אל תטעו, כמות מחקרים אינה ערובה לאיכות המחקרים.

נדגיש כי דר' שייבנר אינה רופאה, אין לה השכלה ברפואה. יש לה תואר דוקטורט במדעי הטבע, ותחום התמחותה הוא גיאולוגיה ומחצבים.

דר' אנדרו וייקפילד - זייף מחקר המוכיח לכאורה קשר בין אוטיזם לחיסון, הועמד לדין על הונאה ורשיון הרופא נשלל ממנו.

האם הגברת ביצעה אי פעם מחקר אמפירי מדעי? האם הגברת בדקה אי פעם במחקרים שלה קבוצת בקורת של תינוקות שמעולם לא חוסנו, כדי לאשש או להפריך את טענתה בדבר נזקי החיסון? ואם כן, מה היה גודל המדגם? האם גדול דיו כדי לאשש מובהקות סטטיסטית? האם שיעור התינוקות שבהם התגלה סנדרום ה"טלטול", ואשר חוסנו, אכן גבוה באופן מובהק סטטיסטית משיעור התינוקות שבהם התגלה סנדרום ה"טלטול" ושמעולם לא חוסנו?

האם היא מסוגלת לאמר מה ההבדל בממצאים פאתולוגיים בין תינוק שטולטל באמת לבין תינוק ש"טולטל" בעקבות חיסון? האם היא מסוגלת להוכיח את טענתה ל"ממצא" הפאתולוגי  שלה באמצעות הדמיה או הוכחה כימית או ביולוגית? ספק מאד.

דר' שייבנר: "החיסונים הם הגורם האחד והיחיד לתמותת תינוקות"

דר' שייבנר אף טוענת בעקשנות כי "כל חיסון גורם לאוטיזם" למרות שאין בידה שום אישוש מדעי לכך. שייבנר מוסיפה ומדגישה בנחרצות כי "ילדים שלא חוסנו, לעולם לא ילקו באוטיזם…"

ב-1998 פורסם מחקר סנסציוני של דר' אנדרו וייקפילד הבריטי  (Andrew Wakefield), שקבע כי קיים קשר בין חיסונים לאוטיזם. מאוחר יותר התגלה המחקר כהונאה, הדוקטור זייף את הממצאים, ולמעשה לא נמצא שום קשר בין אוטיזם לחיסונים. רשיונו של הרופא הזה נשלל, ונאסר עליו לעסוק ברפואה.

ד"ר ויארה שייבנר אף מרחיקה לכת בהצהרותיה וטוענת בבטחון מלא כי "החיסונים הם הגורם האחד והיחיד לתמותת תינוקות", כלומר תינוקות לעולם לא מתים ממחלות.

אגב, בכתבה של ערוץ 2 כנראה נפלה טעות כאשר נאמר שם ששייבנר בדקה 100 אלף ילדים. לפי הנתון המופיע באתר הרשמי שלה היא אספה וחקרה למעלה ממאה אלף עמודים של מאמרים מדעיים על חיסון.

האם ביצעה אי פעם מחקר אמפירי בעצמה על ילדים? לא ידוע…

אתם מאמינים לה?

הנה תחקיר 60 דקות ששודר ב-10 ביוני 2011 בערוץ 9 של רשת הטלויזיה האוסטרלית על ד"ר ויארה שייבנר ועל הקמפיין המסיונרי נגד החיסונים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 9 Comments »

ישראל – מהמובילות בעולם באשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 8, 2012


על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization), מדינת ישראל היא בין המובילות בעולם באשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים.

אשפוז פסיכיאטרי בבית חולים, לא זו בלבד שהוא מזיק לחולה, ואף במקרים רבים גורם למותו, אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי אף עולה הון עתק למשלם המיסים. כ- 1.5 מיליארד ₪ מוזרמים מדי שנה לבתי החולים הפסיכיאטרים והמחלקות הפסיכיאטריות לצורך אשפוזים כפויים מלאים ומיותרים, כל זאת מכספי משלם המיסים. ראו פירוט במאמר הזה על עלות האשפוזים הפסיכיאטריים למדינה.

באיטליה ופינלנד אין בתי חולים פסיכיאטריים

התרשים הבא מתאר את מספר המיטות בבתי חולים פסיכיאטריים לכל 10 אלף תושבים, בהשוואה למדינות אחרות בעולם, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי.

שימו לב כי באיטליה ופינלנד אין בתי חולים פסיכיאטריים כלל. המדיניות שם היא לאשפז מטופל במרפאה קהילתית או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים רגיל, ולא במוסד מבודד ומרוחק שאין עליו פיקוח ציבורי.

תמותת חוסים בבתי חולים פסיכיאטריים

רבים מן המאושפזים מתים בבתי החולים הפסיכיאטריים, חלקם מתאבדים בשל התנאים הקשים, חלקם נרצחים בשל אלימות של הצוות וחלקם מתים בשל הרעלה וגרימת נזק לאיברים הפנימיים מן הסמים הפסיכיאטריים שנכפו עליהם.

בחלק מבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל קיים חדר מתים, אליו מובלות גופות החוסים שנספו בבית החולים.

דבר זה הוא חמור כשלעצמו, משום שלפסיכיאטריים אין את הידע המקצועי ברפואה דחופה ובטיפול נמרץ להציל חוסים שנמצאים בסכנת חיים.

במקום להעביר את החוסה לטיפול נמרץ בבית חולים רגיל, הם מנסים לטפל בו בעצמם. כתוצאה מכך, החולים מתים ומועברים לחדר המתים בבית החולים הפסיכיאטרי בלא שנפתחת חקירה נגד בית החולים, וללא נתיחה לאחר המוות.

עובדי רווחה יוזמים אשפוזים פסיכיאטריים כפויים

במקרים רבים, עובדים סוציאליים ממשרד הרווחה הם אלו שאחראים לאשפוזים פסיכיאטריים מיותרים. לרוב מדובר בפקידי סעד, שהם עובדים סוציאליים במקצועם. אלו פונים לפסיכיאטריים מחוזיים על מנת שיאשפזו בכפיה אזרחים מן הישוב, חלקם אזרחים עובדים.

הדבר חמור כפליים כאשר מדובר באשפוז כפוי של ילדים, חלקם ילדים רכים בני 6. העובד הסוציאלי מגיש את חוות דעתו לפסיכיאטר, והפסיכיאטר שמשמש בד"כ כחותמת גומי, מיישר קו עם העובד הסוציאלי, וחותם על אשפוז כפוי ללא שבדק את המקרה לעומק.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער, עובדת סוציאלית חנה סלוצקי הודתה כי עובדים סוציאליים רודפים אחר פסיכיאטרים כדי לאשפז בכפיה ילדים ובני נוער.

כאן בתחקיר קופסה שחורה של עמנואל רוזן מתוארים מעשי התעללות בבני נוער בבית החולים הפסיכיאטרי איתנים. אלו הם בני נוער שאושפזו שם ביוזמת עובדים סוציאליים. בבית החולים הזה עובד עד עצם היום הזה אח שנוהג לחנוק את החוסים עד אובדן הכרה, ולאחר מכן, כשהם מעולפים, הוא קושר אותם.

משתמשים בטרמינולוגיה מעוותת כדי לחפות על הפשע

העובדים הסוציאליים משתמשים בטרמינולוגיה מעוותת על מנת להצדיק את האשפוז הכפוי. הם משתמשים במינוחים בעלי משמעות אלטרואיסטית על מנת לחפות על הפשע שהם מבצעים.

אחד המושגים השגורים בשפתם הוא המושג "הגנה". כדי לכלוא ילד או קשיש חסר ישע במוסד סגור, הם לא ישתמשו במילה הנכונה "כליאה" כי אם בסופרלטיב האלטרואיסטי "הגנה".

הם מאשפזים בכפיה אנשים תמימים, לכאורה על מנת "להגן" עליהם, כאשר המטרה האמיתית היא להרחיק אותם מהחברה. עובד סוציאלי שטוען כי הוא "מגן" על אדם אחר באמצעות כליאתו במוסד פסיכיאטרי ושלילת חירותו, הוא עובד סוציאלי בעל שיפוט מציאות לקוי אשר נותן פרשנות חולנית ומעוותת למושג "הגנה".

מקרה ידוע שפורסם הוא המקרה בו העובד הסוציאלי הפרחח יצחק מעוז מעירית כרמיאל, אשר אשפז בכפיה נערה נורמלית לחלוטין שהצטיינה בלימודיה, לכאורה כדי "להגן" עליה, והנערה נאלצה להימלט מן הארץ לחו"ל, שם היא חיה כיום. עדותה של הנערה מובאת כאן.

מנהלת האגף לשירותים אנטי חברתיים בכרמיאל, העובדת הסוציאלית  שולה מנחם, לא הועמדה לדין עד עצם היום הזה על מעורבותה בפשעים נגד אזרחים וקטינים חפים מפשע.

 כך מפשיטים אזרחים חלשים מזהותם

גם על קשישים חסרי ישע הטפילים הסוציאליים לא פוסחים ולא חסים. הכתבה המזעזעת בתכנית המקור בערוץ 10, מראה איך העובדת הסוציאלית ענבל בורנשטיין, באופן קר ומתוכנת, מפשיטה קשישה חסרת ישע מזהותה, מגדירה אותה כחסויה ובלתי כשירה לטפל בעצמה, וכולאת אותה בכפיה במוסד סגור, רק משום שהקשישה הסתכסכה עם שכנים.

ענבל בורנשטיין מצהירה כי יום טוב אצלה הוא יום בו היא מצליחה להתל בקרבן ולשכנע אותו במתק שפתיים להכניס אליו סוס טרויאני הביתה – פסיכיאטר שיראה אותו ויאבחן אותו כתת אדם נחות.

שלב אחר שלב להפשטת אדם מזהותו:

בתחילה העובדת הסוציאלית משכנעת בעורמה ובגניבת דעת את הקשישה לתת בה אמון, כי היא רוצה "לעזור" לה. הקשישה משתכנעת, והעובדת הסוציאלית נכנסת לביתה של הקשישה, תוך הפגנת אמפטיה מזויפת.

בשלב הבא היא מצליחה להחדיר לביתה של הקשישה פסיכיאטר קולגה שלה, שמיישר איתה קו ורושם בדוח שלו שיש "להגן" על הקשישה.

בשלב השלישי היא פונה לבית המשפט בבקשה להוציא את הקשישה מביתה מבצרה למוסד סגור.

השופט, אף הוא חותמת גומי, מאשר את בקשתה של העובדת הסוציאלית, זאת ללא שראה את הקשישה והתרשם ממנה או שאל לרצונה. השופט אפילו לא ביקר בביתה של הקשישה, הוא פוסק לכלוא את הקשישה שלא בפניה וללא שראה אותה מעולם.

בשלב האחרון העובדת הסוציאלית מגיעה לביתה של הקשישה עם כוחות משטרה ואלונקת קשירה כדי להוציא את הקשישה בכח מביתה. הקשישה, שכל חייה שילמה ביטוח לאומי ומסים שהוזרמו גם למשכורתם של עובדים סוציאליים מוגדרת מעתה כחסויה, ללא זהות, ללא פנים, ללא רצונות משלה – נשמה שקופה עד למותה הפיזי.

מדוח משרד הבריאות כאן בקישור הזה, עולה כי משנת 1998 ועד שנת 2007, עלתה כמות האשפוזים הכפויים הן בהוראת פסיכיאטר מחוזי, והן בהוראת שופט (חותמת גומי של עובדת סוציאלית). משנת 1998 ועד שנת 2007, מספר צווי בית משפט לאשפוז פסיכיאטרי כפוי עלה כמעט ב-100%, כמוראה בתרשים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 6 Comments »

האמת מאחורי הוצאת ילדים מהבית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 11, 2011


כל האמת מאחורי הוצאת ילדים מהבית על ידי משרד הרווחה. צפו בסרטון עם קטעים מתוך סדרת הטלויזיה פולישוק בערוץ 2.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

הלוקשים של העובד הסוציאלי מוטי וינטר

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 27, 2010


צפו בלוקשים, בהטעיות ובשקרים שהעובד הסוציאלי מוטי וינטר ממשרד הרווחה מאכיל את הציבור וחברי הכנסת. הוא טוען כי הוא יישם את דוח ועדת גילת, והולך עם הפנים לקהילה, בעוד שמספר הילדים שהוצאו מהבית בכפיה ע"י משרד הרווחה גדל והולך עם השנים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 4 Comments »