הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘חטיפת ילדים’

העובדת הסוציאלית גל אבני ממשיכה לחטוף ילדים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ספטמבר 22, 2011


גל אבני, עובדת סוציאלית ופקידת סעד לחוק הנוער בירוחם ממשיכה לחטוף ילדים בניגוד לרצונם ובניגוד לרצון הוריהם.
הפעם חטפה ילד מאב עיוור ואם החולה בטרשת נפוצה.

במקום לסייע למשפחה נקטה גל אבני באלימות ממסדית, תוך שימוש לרעה בכח המשרה שלה, והחליטה לפרק בברוטאליות את המשפחה עד היסוד. הקטין חסר הישע כלוא כרגע במרכז חירום של משרד הסעד בניגוד לרצונו.

נזכיר כי במקרה אחר, גל אבני רדפה במשך 7 שנים רצופות, ובאובססיביות רבה משפחה של צאצאים לניצולי שואה. אבי המשפחה הינו רופא ורס"ן בצה"ל. גברת זו ניסתה לחטוף את ילדיו של הרופא למוסד, משום שהרופא עבד קשה כדי לפרנס את משפחתו.

הנה תזכורת על מעלליה של גל אבני בפרשת הרופא ומשפחתו, כאן בקישור הזה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

משרד הרווחה מודה: "אנו עוסקים בסחר ילדים לאימוץ"

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ספטמבר 9, 2011


יצא המרצע מן השק

בכתבה שפורסמה אתמול בידיעות אחרונות על האימוץ הבין-ארצי של ילדים מחו"ל הודה משרד הרווחה כי בתהליך זה מתקיים סחר בילדים, תמורתם משולם שוחד לפקידים, עובדים סוציאליים מקומיים, שופטים, מנהלי בתי יתומים ומאעכרים במדינות העולם השלישי. סחר בילדים מנוגד לחוק הבינלאומי ולאמנת האג להגנת הילד האוסרת להפיק רווחים מאימוץ ילדים.

10 עמותות ישראליות הפועלות בהיתר משרד הרווחה לייבא ילדים מחו"ל, ביניהן עמותות המעסיקות עובדות סוציאליות ופקידות סעד לשעבר,  הודו כי הן משלמות שוחד מתחת לשולחן לפקידים מושחתים במדינות המוצא, על מנת שאלו יספקו להם ילדים לאימוץ. משרד הרווחה הודה כי למרות שהוא מודע לתשלומי השוחד, הוא אישר לעמותות להמשיך לפעול. שחיתות צרופה !!

שוחד הוא דבר מקובל

"בחלק מהמדינות שוחד הוא דבר מקובל…", כך טוענים מנהלי העמותות, תוך שהם מתעלמים לחלוטין מן ההיבט המוסרי וההרסני של התופעה החולנית הזו שהתפשטה למימדי מגיפה.

נזכיר לכם כי בחלק מהמדינות מילת נשים היא דבר מקובל.

בחלק מהמדינות רצח על כבוד המשפחה הוא דבר מקובל,

ובחלק מהמדינות שוחד הוא דבר מקובל…

המאמר 'השקרים שאנו אוהבים לשמוע' מתאר באופן נרחב איך מתנהל סחר הילדים לאימוץ בעולם.

חסרים ילדים לאימוץ אז שומרים את הילדים הטובים לישראלים

"יש הרבה זוגות שמתחרים על כל ילד, וצריך לשלם למנהל בית היתומים בחו"ל כדי שישמור את הילדים הטובים לזוגות מישראל", כך טוענים בעמותות.

זה מזמן אנו טוענים כי ישראלים לא מאמצים מטעמים הומניטאריים אלא מטעמים אגואיסטיים. אם היו הומניטאריים באמת, היו מאמצים ילדים נכים וחולים שאף אחד לא רוצה אותם, אבל הישראלים רוצים את מה שקשה למצוא – תינוקות בריאים, זאת משום שנדיר מאד כי אם תנטוש את תינוקה הבריא, גם אם היא דלת אמצעים. לדרישות המאמצים הישראלים יש השלכה הרסנית על הילד. ההורים המאמצים שותפים בעקיפין לגרימת נזק לילדים אותם הם מאמצים בשני מישורים:

1. הביקוש לילדים מאומצים שלא קיימים יוצר היצע מלאכותי. הוא מדרבן את מקבלי השוחד להוציא יותר ילדים לאימוץ, משום שעל כל ראש הם מרוויחים כסף שחור. התוצאה: ילדים למשפחות נורמטיביות אך מוחלשות מוצאים מהבית לאימוץ כפוי כדי לספק את הביקוש לילדים, קרי לספק את צרכיהם של ההורים המאמצים. האימוץ כשלעצמו, קרי ניתוק הילד ממשפחתו ומורשתו הוא טראומטי לילד וגורם לו נזק רגשי.

2. בחלק מהמדינות נדרש כי טרם העברתו של הילד לאימוץ מחוץ למדינה, יש לאפשר להורים מאמצים מקומיים לאמץ את הילד. אם עוברת שנה והילד לא אומץ ע"י מאמצים מקומיים אזי הוא יכול להיות מאומץ באימוץ בינלאומי. במהלך שנה זו התינוק נמק במוסד, סובל סבל תהומי בשל התנאים הקשים במוסד וההזנחה הקשה, וכשהוא יוצא מן המוסד לאחר יותר משנה של שהות בו, נגרמים לו נזקים רגשיים והתפתחותיים קשים, ותהליך השיקום של הילד הוא ארוך.

מדוע הילד שוהה שנה במוסד? כדי לשרת את האינטרסים של ההורה המאמץ

ישראלי משלם 22 אלף יורו עבור אימוץ ילד מחו"ל. בפועל לא מאפשרים למאמצים מקומיים לאמץ את הילדים, משום שלמקבלי השוחד אין מהם רווחים. למקבלי השוחד יש רווחים רק ממשפחות מחו"ל. לכן, הפקידים ומנהלי בתי היתומים מחביאים את התינוקות הבריאים מפני המאמצים המקומיים כדי למסור אותם לאחר שנה למאמצים ישראלים ואחרים. הפקידים המקומיים מראים למאמצים המקומיים רק את הילדים החולים והנכים, ואלו נמנעים מלאמץ אותם כי גם הם רוצים ילדים בריאים.

בינתיים, הילדים הבריאים נמקים במהלך אותה שנה במוסד, ממתינים להורים הישראלים ש"יצילו" אותם מהמוסד, בו הם עוברים התעללות קשה שמקורה בהזנחה ותת גריה. התינוקות אמנם בריאים בגופם אך כשהם יוצאים מן המוסד לאחר שנה של התעללות, הם פצועים קשות בנפשם, קרבנות גחמותיהם של מאמצים שאובססיביים לילד בכל מחיר, גם במחיר סבלו של הילד.

התוצאה: הילדים עוברים טראומה קשה שמצריכה תהליך שיקום ארוך. לרבים מן הילדים הללו יש בעיות קשב והיפראקטיביות כתוצאה מהשהות במוסד. פירוט נרחב על סבלם של הילדים הללו ניתן לקרוא בתחקיר של אריאלה איילון: לא לילד הזה פיללתי.

מאמרים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 6 Comments »

הרשלנות הפושעת של העובדת הסוציאלית רות מטות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 2, 2011


העובדת הסוציאלית רות מטות ממשרד הסעד בירושלים תמיד היתה חזקה על חלשים. במשפחת חביבי התעללה רות מטות במשך שנים רבות עד שהצליחה לפרק ולהרוס את המשפחה התמימה תוך גרימת נזק כבד לילדי המשפחה וחטיפתם של הילדים אל מוסדות הסעד הסגורים, אבל מן הכת המתעללת בירושלים התעלמה לחלוטין, כי רות מטות לא מתעסקת עם פושעים. רות מטות רודפת רק אוכלוסיות חלשות – חד הוריות ומשפחות חלשות, עניות וחסרות ישע. כשמדובר בכת בעלת כח, רות מטות מעלימה עין.

לרות מטות שלל תירוצים לרשלנות שלה אותן היא שולפת מן המגירה בעת הצורך, כאשר התירוץ המוביל ובעל הניקוד הגבוה ביותר של העובדים הסוציאליים כאשר הם כושלים בעבודה, הוא התירוץ העתיק ביותר בעולם – "אנו קורסות תחת העומס…"

ולמה הגברת קורסת לכאורה תחת העומס? כי כל היום היא מתעסקת בלרדוף חפים מפשע בעוד הפושעים ממשיכים לפשוע באין מפריע.

תזכורת על התעללותה הפושעת של רות מטות במשפחת חביבי כאן בקישור הזה ועל עדותה של הילדה אודליה חביבי נגד רות מטות כאן בקישור הזה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , | Leave a Comment »

האמת מאחורי הוצאת ילדים מהבית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 11, 2011


כל האמת מאחורי הוצאת ילדים מהבית על ידי משרד הרווחה. צפו בסרטון עם קטעים מתוך סדרת הטלויזיה פולישוק בערוץ 2.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

פסח – המכה ה-11 – מכת העו"ס

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אפריל 2, 2011


Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

זעקות שבר של סבתא שנכדתה נחטפה בידי עובדים סוציאלים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 4, 2011


Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , | 1 Comment »

פס היצור של ילדים המיועדים לאימוץ בין ארצי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- דצמבר 30, 2010


הקליקו על התמונה על מנת לצפות בארצות בהן יש מספר גדול של דוחות על שחיתות באימוץ בין ארצי

מי רוצה לקנות תינוק? ברור שהורים מאמצים אינם רוצים "לקנות" תינוק, אך מסתבר שלעיתים קרובות מדי כספם של אלו משמש לקניית תינוקות באימוצים בינלאומיים.

אימוץ בין ארצי של ילדים מחו"ל לישראל, מתבצע כיום מן המדינות הבאות: רוסיה, אוקראינה, קזחסטן,ארמניה, אל סלבדור, פרו וגואטמלה.

למרות שאוכלוסיית סין גדולה פי 100 מאוכלוסיית גואטמלה, כמות הילדים המאומצים שהוצאו מגואטמלה בשנת 2007 לארה"ב היתה כמעט זהה לכמות הילדים המאומצים שהוצאו מסין לארה"ב באותה שנה. 4,728 ילדים הוצאו מגואטמלה בשנת 2007, כל זאת כשאוכלוסיית גואטמלה מונה 13 מליון איש, בעוד שאוכלוסיית סין מונה 1.3 מיליארד איש.

ב-1 בינואר 2008 סגרה ארה"ב הרמטית את אימוצי הילדים מגואטאמלה לאחר שחקירה של הממשל האמריקני קבעה כי מתקיים סחר מאסיבי לא חוקי של ילדים לאימוץ ממדינה זו. ארה"ב התנתה את חידוש האימוץ בהקמת תשתית מסודרת ומפוקחת היטב, שתחליף את האימוץ המתבצע שם כיום, בו 98% מן האימוצים מבוצעים באופן פרטי באמצעות נוטריונים מפוקפקים.

למרות זאת, בישראל ממשיכים להתבצע אימוצים ממדינה זו. בשנת 2008 עד 2010 המשיכו עמותות ישראליות לייבא ילדים מגואטמלה באין מפריע. שימו לב כי בעמותות רבות בישראל המייבאות ילדים מחו"ל לאחר שקיבלו אישור ממשרד הרווחה לפעול בחו"ל, פועלות עובדות סוציאליות שבעבר עבדו במשרד הרווחה ומקושרות למשרד הרווחה, חלקן עבדו כפקידות סעד לחוק הנוער וחלקן כפקידות סעד לחוק אימוץ.

22,000 יורו שהם כמעט 30,000$, משלמים כיום הורים ישראלים עבור אימוץ ילד בחול. תשלום זה אינו כולל טיסות ושהיות בבתי מלון. זהו סכום אדיר במושגים ישראליים והון עתק במושגים של מדינות העולם השלישי. לאן הולכים הסכומים ההזויים הללו?

במאמר שהתפרסם בוושינגטון פוסט מאת אי.ג'י. גרף, חוקרת במכון שוסטר לעיתונות חוקרת באוניברסיטת ברנדייס בבוסטון (שימו לב ללוגו של האוניברסיטה, כאן בקישור הזה מצד ימין למעלה), מתארת החוקרת באמצעות איור איך בסרט נע לייצור "יתומים", מוכרים תינוקות לאימוץ בינלאומי.

אימוץ ילדים זה עסק לכל דבר – הכל ענין של היצע וביקוש

לדבריה, הרעיון כי בארצות המתפתחות (ארצות העולם השלישי) קיימים מליוני "יתומים" ופעוטות בריאים המחפשים בתים הוא רק מיתוס. בארצות עניות, כמו גם בארצות עשירות, נדיר ביותר למצוא תינוקות בריאים שאכן ננטשו או שהוריהם ויתרו עליהם מרצונם, למעט סין, בה בשל המדיניות של ילד אחד למשפחה יש נטישה רבה של תינוקות. בעוד שמרבית הילדים שאכן זקוקים לאימוץ הם ילדים גדולים, חולים, מוגבלים או בעלי צרכים מיוחדים, מרבית ההורים המאמצים שממתינים על פס היצור לאימוץ, רוצים רק תינוקות ופעוטות בריאים.

התוצאה: פער בין הביקוש לתינוקות בריאים להיצע התינוקות הבריאים. פער שיכול להסגר באמצעות כסף מערבי. בארצות מסויימות כסף מערבי מדרבן מאעכרים מקומיים לחטוף תינוקות או לאלץ את המשפחות החלשות לוותר על ילדיהן. המאעכרים המקומיים מפשיטים מן התינוקות את זהותם ומעבירים אותם לבתי יתומים על מנת לשנע אותם מאוחר יותר לאימוץ במדינה מערבית.

להלן התרשים המתאר את פס היצור של תינוקות ופעוטות לאימוץ בינלאומי. (צוייר ע"י פיטרסון קלארק מן הוושינגטון פוסט, הוספנו כיתוביות מתורגמות לעברית)

נושאים נוספים:

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – תחקיר של יפעת גליק בידיעות אחרונות.

משרד הרווחה מודה: יש סחר בילדים לאימוץ.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , | Leave a Comment »

משרד הרווחה – השטן של העם היהודי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 5, 2010


חיים וויולט חביבי

כך מכנה חיים חביבי את משרד הרווחה בישראל.

בני הזוג חיים וויולט חביבי שילדיהם נחטפו ע"י רשויות הסעד בישראל ונלקחו לפנימיות ומשפחות אומנה, התבצרו לפני מספר שנים בכנסיית הבשורה בנצרת וזעקו משם לעזרה. סיפורם התפרסם בכל אמצעי תקשורת אפשרי ואף באמצעי התקשורת העולמיים מכיוון שהפרשה כמעט הביאה לתקרית בינלאומית.

השבוע הוקרן בערוץ 2 סרט על משפחת חביבי ושמו 'הבשורה ע"פ חביבי'. הסרט מתאר את מצוקתה של המשפחה, את מצבה הכלכלי הקשה, את הפשע המאורגן של רשויות הסעד בישראל ואת אזלת היד והאטימות של שאר מערכות השלטון בישראל כלפי משפחות חלשות. אטימות שהובילה את המשפחה, בצעד של יאוש, לברוח אל הרשות הפלסטינאית ולהסתתר שם מפני הצוררים הנאציונל סוציאליסטים של משרד הסעד.

פקידת הסעד הקלוקלת תמר ישראלי מלשכת הסעד בנתניה ועובדת הסעד הכושלת מרים פיירברג שמכהנת כיום כראש עירית נתניה, ואשר דרדרה את העיר נתניה לתהומות ולשיאי פשיעה בלתי נתפסים, שתיהן יחד חברו יחדיו ורדפו את משפחת חביבי ללא רחם.

הטרמינולוגיה החולנית של עובדות הסעד

רשויות הסעד טענו כי המשפחה "לא שיתפה פעולה" וסירבה לקבל "טיפול" ממשרד הסעד. ברצוננו להדגיש כי לעובדים סוציאלים יש טרמינולוגיה חולנית ומעוותת לגבי שני המושגים הללו.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו עבודה משותפת של כל הצדדים שבבסיסה קיים אמון הדדי והסכמה משותפת של שני הצדדים לאופן הטיפול.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו כח ושליטה, קרי כפיה על הנזקק לבצע את מה שהעובדים הסוציאלים פוקדים עליו לעשות, שאם לא יעשה כן ילדיו יילקחו ממנו לצמיתות.

אודליה חביבי – נערה ללא עבר פלילי, נכלאה במוסד לעברייניות של משרד הסעד במסגרת הליך "טיפולי"

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו סיוע למשפחה הנזקקת בדמות סיוע כלכלי, סיוע במציאת עבודה, סיוע בדיור, סיוע במסגרות קהילתיות לילדים, סיוע בלימודים ועוד.

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו הפעלת מנגנון עונשין נגד המשפחה והילדים. מנגנון ענישה זה מתבטא באמצעי הכפיה הבאים: אבחונים פסיכו דיאגנוסטיים של הילדים על מנת לתייג אותם כילדים בעיתיים ולחסום בפניהם את האפשרות לקיים אורח חיים נורמטיבי בשל הרבב הגדול שהדביקו להם מסמכי האבחון המזויף, הלעטת הילדים בסמים פסיכיאטריים ממכרים אשר משבשים את מוחם ומדרדרים את התנהגותם, כליאת הילדים במוסד סגור, תיוג הילדים כילדים ש"התעללו" בהם ואז הם עצמם לא יוכלו להיות הורים משום שעובדים סוציאלים גורסים כי ילד ש"התעללו" בו הוא ילד שיהפוך בעצמו למתעלל, תיאוריה שאגב הופרכה במציאות.

כך מספרת הבת אודליה חביבי איך "טיפלו" בה רשויות הסעד:

"… אני לעולם לא אשכח שחטפתם אותי למקומות אפלים וקשים כמו מסילה וצופיה שזה מתאים לעברייניות. עד היום יש לי סיוטים מהמקומות האלה בעזרת ה' התביעה שאני מכינה לכם היא מן הקשות ביותר נגדכם וכל מי שרושם נגדנו אין לכם מושג מה עברנו ואם הגענו למצבים כמו ללכת לרמאללה אז סימן שפה מתעללים ואני ראיתי איך מפוצצים את הבית על הוריי בקיצור אישית לי ברמאללה היה טוב. שם לפחות לא חטפו אותי למוסדות של נרקומניות אדוני ישמור איזה דברים יש שם במוסדות האלה…."

צ'ארלס דארווין היה מתהפך בקברו

מיכה לינדנשטראוס

משפחת חביבי, כמו משפחות עניות רבות המהוות טרף קל לעובדות הסוציאליות, הוגדרה כמשפחה "מזניחה" ונרדפה ע"י רשויות הסעד באכזריות רבה.

בעוד שהאבולוציה לא משתנה מדור לדור אלא רק לאחר מליוני שנה, החליטו עובדות הסעד לעטות עליהן את גלימת האלהים וקבעו על דעת עצמן שהאבולוציה משתנה לאחר 50 שנה. כך הן החליטו כי טובת הילד לפני 50 שנה לא מתאימה לזמנים שלנו, וכיום הן מכריזות, כי נולדה מוטציה חדשה של "טובת הילד".

במוסף 'שמחת תורה' של ידיעות אחרונות אשר יצא לאור ב-29 בספטמבר 2010 מתאר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס שמתעלם ממצוקת ילדי ישראל את ילדותו:

"…היינו כל כך עניים עד שלא עלה בידי הוריי לשלוח אותי לגן ילדים. מעולם לא ביקרתי בגן. בגדים מעולם לא קנו לי, לבשתי ונעלתי את מה שאנשים טובים נתנו לי, ומעולם לא היו לי צעצוע או משחק. החבר היחיד שלי היה צב שאבי מצא באזור הירקון והביא לי בקופסת נעליים…"

אם מיכה לינדנשטראוס היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הזנחה רגשית וחינוכית של ההורים" על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד".

הזמר שלמה ארצי

הזמר שלמה ארצי מתאר את ילדותו באותו מוסף:

"...כל קיץ בחופש הגדול נשלחתי משכונת רמת ישראל בה התגוררנו, לחודשיים לסבא וסבתא שלי בקריות. ישבתי בתוך אוטובוס אגד דוהר מלא עשן, ונסעתי בתור ילד חילוני בן 7 לקרית ים ג'…"

אם שלמה ארצי היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הפקרה ורשלנות פושעת של ההורים", שהרי על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד", לא יעלה על הדעת שהורים יתנו לילד בן 7 לנסוע לבד באוטובוס .

עובדי משרד החינוך – שתו לי…אכלו לי…

בתי הספר בישראל עובדים כיום באופן צמוד עם משרד הסעד, ומתפקדים כזרוע ביצועית של משרד הרווחה, משום שהם מחפשים ילדים בסיכון לכאורה ומדווחים על כך למשרד הסעד. תמונה של רבקה מיכאלי בהיותה בכיתה א' מראה כי בכיתתה היו לא פחות מ-44 ילדים (ספרנו). 44 ילדים היו אז בכיתה, בתנאים קשים, ללא מזגנים, ואף מורה לא התלונן על תנאי העסקתו. 50 שנה אחרי, ממוצע הילדים בכיתות בבתי הספר היסודיים ירד ועומד על 28 ילדים בכיתה. למרות שהכיתות כיום קטנות יותר, המורים עברו "מוטציה מלאכותית", הם נהיו מפונקים יותר, יש להם יותר טרוניות והם מתרצים את הישגיהם המקצועיים הדלים בכל מיני גורמים סביבתיים שונים, בעוד שהם עצמם לא אשמים. הסתדרות המורים מודה, במאמר בקישור הזה כי רמת המורים בארץ כיום היא ירודה.

מדוע משרד הסעד מנהל מסע ציד נגד משפחות עניות?

רבקה מיכאלי בכיתה א'

התשובה פשוטה, מדובר במניע העתיק ביותר בעולם: כסף.

תעשיית הוצאת הילדים מהבית היא תעשייה עתירת הון. למעלה מ-5 מיליארד ₪ בשנה מתגלגלים בתעשיית ההשמה החוץ ביתית של הילדים. אנשים רבים מתפרנסים מן התעשיה הזו, בעיקר עובדים סוציאלים. העצומה בקישור הזה מתארת איך מבוזבז כספו של משלם המיסים על תעשיית הוצאת הילדים מהבית.

מרבית הילדים מוצאים מהבית עקב הזנחה לכאורה שנובעת מעוני. ההזנחה היא לכאורה, קרי הזנחה מדומה, משום שהמינוח "הזנחה" עבר מוטציה. מה שכיום מוגדר כ"הזנחה", לא הוגדר לפני 50 שנה כהזנחה. במקום שעובדי סעד יעזרו למשפחה העניה להתאושש ולצאת מן המשבר הכלכלי אליו נקלעה, הם מנתקים את הילדים מן המשפחה ושולחים אותם בטרנספר למוסד סגור או למשפחות אומנה. מסגרות ההשמה החוץ ביתית מקבלות מימון שמן מהמדינה על חשבון משלם המיסים בעוד שהמשפחה העניה אינה מקבלת דבר.

עלות ממוצעת של אחזקת ילד במשפחת אומנה כוללת: תשלום למשפחת האומנה, תשלום החזרי הוצאות למשפחת האומנה וכן תשלומים למאכרים המכנים עצמם "עמותות אומנה". עלות זו עולה למשלם המיסים כ-5,000 ₪ בחודש בממוצע עבור ילד ללא צרכים מיוחדים השוהה באומנה רגילה.

מוטציית "טובת הילד"

שימו לב שמשפחות האומנה מקבלות מימון מלא ממשרד הסעד, ללא צורך להציג תלושי שכר על מצבן הכלכלי, קרי גם משפחת אומנה עשירה תקבל מימון מלא ממשרד הסעד. לעומת זאת, משפחות עניות הפונות למשרד הסעד למתן סיוע, נאלצות לעבור טרטורים במבוכי הביורוקרטיה המתישים, תוך הצגת אינספור מסמכים על מנת לקבל איזו עצם מימונית קטנה, אם בכלל. משפחות עניות רבות הן משפחות עובדות שאינן נתמכות כלל בהבטחת הכנסה, אך השכר הנמוך שההורים מקבלים תמורת עבודתם הקשה מספיק בקושי לקיים את המשפחה ולכן היא מוגדרת כמשפחה עניה עפ"י מדדי העוני המקובלים.

להלן טבלת השוואה המתארת את סל השירותים שמקבלת משפחת האומנה על חשבון משלם המיסים. טבלה זו מבוססת על סעיף 13 בהוראת התע"ס של משרד הרווחה, שנושאה 'טיפול במשפחות אומנה', כאן בקישור הזה.

סוג השירות האם המשפחה האומנת מקבלת שירות זה בחינם? האם המשפחה העניה מקבלת שירות זה בחינם?
משפחתון, פעוטון, גן, צהרון ומעון יום כן לא
ריהוט וציוד לילד כן לא
ביגוד משלים כן לא
דמי כיס לילד כן לא
מימון טיולים ואירועים אחרים בבית ספר כן לא
ביקורים באתרים ומופעים כן לא
כרטיס חפשי חדשי כן לא
טיטולים לתינוקות כן לא
ביטוח שיניים כן לא
כיסוי פגיעות שיניים כן לא
טיפולי שיניים כן לא
2 חוגים כן לא
מנוי לספריה ועיתון נוער כן לא
מימון טיול שנתי בבית ספר כן לא
שיעורי עזר לילד כן לא
ספרי לימוד כן לא
קיטנה כן לא
טיפול פסיכולוגי לילד כן לא
טלית ותפילין כן לא
החזר הוצאות עבור בר מצווה כן לא
מתנת בר מצווה לילד כן לא
שמרטפות לילד כן לא
כסא לילד ברכב כן לא
שכר לימוד במסגרות יחודיות כן לא

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »

יסוריה של אם אתיופית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 26, 2010


בנג'י טקלה היא עולה חדשה מאתיופיה, אם גרושה ששלושת ילדיה נחטפו ע"י רשויות הסעד בחיפה. החטיפה בוצעה תחת ניצוחה של העובדת הסוציאלית אריאלה קנה מעירית חיפה. הילדים נלקחו מן הבית סתם כך באמצע היום, ללא התראה וללא סיבה מוצדקת ומאז לא חזרו הביתה.

4 וחצי שנים מטורטרים הילדים במשפחות אומנה ועתה רשויות הסעד רוצות להעבירם לפנימיה, קרי מוסד של משרד הרווחה, הילדים מתנגדים, הם רוצים לחזור הביתה.

אריאלה קנה מתרצת את גניבת הילדים כ"תהליך"…. "שיש לו את הקצב שלו והזמן שלו….", 4 וחצי שנים של "תהליך", 4 וחצי שנים, שלושה ילדים קטנים מטולטלים מחוץ לבית, ואין דין ואין דיין.

צפו בכתבה אמש בערוץ 1:

צפו בבנג'י טקלה בכתבה לפני שנה:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , | 5 Comments »

המכנה המשותף בין משרד הסעד לכתות הסגורות בישראל

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 29, 2010


השבוע פורסמה כתבה בערוץ 2 על כת הארי קרישנא בישוב חריש, כת בשליטתם של גד ודורית לובן. הורים רבים, ביניהם עובד סוציאלי שפכו את ליבם ובכו על כך שהכת ניתקה אותם מילדיהם.

יש הרבה מן המשותף בין משרד הסעד שחוטף ילדים למוסדות סגורים ומנתק אותם מהוריהם, משפחתם ומורשתם לבין הכתות הסגורות בישראל. הנה כמה מן המאפיינים המשותפים:

  • הכת הסגורה פועלת לכאורה מטעמים הומניים על מנת למשוך אליה קהל מעריצים עיוורים. גם פקידות סעד שהן עובדות סוציאליות במקצוען פועלות לכאורה בשם תפיסה הומאנית, בשם המושג המכובס "טובת הילד", אך בפועל הן גורמות נזקים בלתי הפיכים לילדים, שאחר כך באים לידי ביטוי באלימות הגואה של בני הנוער והבגירים כלפי הוריהם, כלפי מורים וכלפי חסרי ישע אחרים.
  • הכת הסגורה מלמדת על נושאים הומאניים ואהבת האדם, גם עובדות סוציאליות לומדות בפקולטה שעוסקת לכאורה בהומאניטריזם, אך האג'נדה של הפקולטות לעבודה סוציאליות אינה מכשירה בהכרח אנשים שהם הומאניים בנשמתם. ללמוד נושא הומאני אינו הופך אותך להומאני כשם שללמוד סינית לא יהפוך אותי לסיני.
  • הכת הסגורה מפעילה שטיפת מח להמונים כי תפיסת העולם שלה היא שתביא לאושרו של הפרט. גם עובדי משרד הרווחה מפעילים שטיפת מח להמונים (mind control) שהורים ישראלים הם מפלצות וחובת הדיווח על כל שטות לעובד סוציאלי תוביל לאושרו של הילד… שטיפת המח פועלת באמצעים רבים: באמצעי התקשורת, בסמינרים וימי עיון לעובדים סוציאלים זוטרים ואנשי הוראה, במנשרים ועוד.
  • הכת הסגורה מפעילה סחיטה ואיומים על הפרט אם זה לא ישתף פעולה עימה. כך גם עובדי משרד הסעד אשר מפעילים מנגנון של אימה וטרור על המשפחות שאם לא תשתפנה עימם פעולה הם יחטפו להם את הילדים למוסד סגור. האיומים אף מופעלים על אנשי משרד החינוך שאם לא ידווחו על כל פיפס אז הם יטוסו הישר לבתי הכלא. אין להתרגש מן האיומים שלהם, אף איש משרד החינוך עוד לא הגיע לכלא בגלל השטות של חובת הדיווח, יחד עם זאת הרבה ילדים הגיעו למכלאות של משרד הסעד בגלל חובת הדיווח.
  • הכת הסגורה מסיתה ילדים נגד הוריהם ומנתקת אותם מהם. כך גם אנשי משרד הסעד אשר בקהילה מסיתים ילדים נגד הוריהם וגורמים להם לפרוץ גבולות ולבטל את הסמכות ההורית, כפי שמסיתה פקידת הסעד הראשית חנה סלוצקי בסרטון הזה. התוצאה: עליה חדה בעבריינות הנוער. גם אנשי סגל בפנימיות מסיתים את הילדים הכלואים שם נגד ההורים. הם אומרים לילדים חסרי הישע כי ההורים לא רוצים אותם או התעללו בהם או שיש להם הורים משוגעים, וכך הילדים מנתקים מגע עם המשפחות.
  • הכת הסגורה מאתרת אנשים במצוקה על מנת לפתות אותם להצטרף אל הכת. כך גם עובדי משרד הסעד,  מפרסמים עצמם כאנשים שעוזרים למשפחות במצוקה על מנת לפתות את המשפחות לפנות אליהם. כאשר המשפחה פונה אליהם, הם משתלטים על המשפחה ולוקחים לה את הילדים בתואנה כי "יש קשיים בבית". לכן, ציבור העולים יוצאי מדינות חבר העמים אינם פונים לסיוע ממשרד הסעד משום שהם מודעים לסכנות הכרוכות בכך. חנה סלוצקי מדגימה בסרטון הזה איך מתנהל מנגנון השקרים של משרד הסעד.
  • הכת הסגורה מנצלת את מצוקות הציבור על מנת להתרחב, להתעצם ולשלוט בהמונים. כך עובדי משרד הסעד, מנצלים מקרי רצח של ילדים על מנת להתעצם ולהגדיל את תקני כח האדם והסמכויות שלהם עד אינסוף בתירוץ העתיק ביותר בעולם: "אין מספיק כח אדם"…
  • הכת הסגורה מנצלת כספית את האנשים שהשתעבדו לה. כך עובדי משרד הסעד אשר מפעילים מנגנון דורסני שגורם למשפחות לפתח בהם תלות הרסנית. הם כופים על הורים ללכת ל"טיפולים משפחתיים" של עובדים סוציאלים על חשבון זמן העבודה שלהם, טיפולים שעולים הון כסף ומרוששים את ההורים. אם ההורה מסרב ללכת לטיפולים שלהם, הם מאשימים אותו בחוסר שיתוף פעולה ולוקחים לו את הילדים. נציין כי מדובר בטיפולים עקרים שהם הונאה ואחיזת עיניים. אין להם שום ביסוס מדעי ומציאותי.
  • הכת הסגורה בנויה על רמות והירארכיה כפי שקיים בקאסטות בהודו, שם יש טמאים ויש קדושים. כך עובדים סוציאלים הגורסים כי יש הורים ששווים יותר והורים ששווים פחות רק בגלל הבדלי מעמדות. הורה שאינו שווה ביניהם, הם יגדירו אותו כהורה בעל "תפקוד הורי לקוי". הם יוציאו ילדים ממשפחות עניות וחד הוריות לאימוץ וישנעו אותם למשפחות עשירות אשר מוגדרות כגבוהות בהירארכיה.
  • הכת הסגורה מפעילה מעטה של חסיון על מנת שהציבור לא ידע על הפשעים המתחוללים בתוך הכת. כך משרד הסעד מפעיל מעטה של חסיון על מנת שלא תהיה שקיפות ציבורית ועם ישראל לא ידע מה באמת מתחולל במוסדות הסגורים של משרד הסעד ואיך ילדים למשפחות נורמטיביות הגיעו למקומות המזוויעים הללו.

הנה הכתבה בערוץ 2 על כת ההארי קרישנא ועל משרד הסעד, בסימן חג חירות עצוב לילדי ישראל הכלואים במוסדות סגורים של משרד הסעד והמערכת הפסיכיאטרית:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 4 Comments »