הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘חטיפת ילדים’

איתור ילדים מאומצים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ספטמבר 19, 2014


ForcedAdoptionלאחרונה איתרנו בהצלחה ילדים מאומצים בגירים ל-4 משפחות ביולוגיות שחיפשו אותם. בעקבות האיתור גילינו שהשירות למען הילד משקר באופן עקבי לילדים המאומצים ומעביר מידע מוטעה להורים המאמצים על ההורים הביולוגיים.

כך למשל, במקרה מסוים, השירות למען הילד מסר להורים המאמצים כי האם הביולוגית היא נרקומנית, בעוד שבדיעבד התברר שהאם הביולוגית מעולם לא היתה נרקומנית, אלא בשל היותה אם חד הורית צעירה שחיתה חיי דלות במונחים ישראליים, משרד הרווחה חטף ממנה בכפיה את בתה הפעוטה ומסר את הבת לאימוץ. הבת חייתה כל שנות ילדותה בידיעה שאימה נרקומנית ושהוריה המאמצים "עשו לה מצווה והצילו אותה", דבר שגרם לה לדימוי עצמי נמוך, פגם בתפקודה הלימודי והחברתי, והסב לה בעיות התנהגות. את בעיות ההתנהגות שלה שייכו ההורים המאמצים לגנטיקה של אימה הביולוגית בשל היותה "נרקומנית", ולא לעובדת היותה מאומצת.

משנפגשו הבת והאם, התברר לבת שאימה הביולוגית היא אישה נשואה לילדים בריאים ומתפקדים, מעולם לא היתה נרקומנית ומעולם לא החסירה ממנה דבר, אלא שבשל דלות כלכלית של האם מנקודת המבט של העובדות הסוציאליות הישראליות, הן החליטו לקחת את הילדה לאימוץ כפוי, ללא הסכמת האם.

בכל 4 המקרים שבדקנו, לא נעשה שום מאמץ מצד משרד הרווחה לסייע לאם ו/או למשפחה המורחבת. נהפוך הוא, משרד הרווחה חתר תחת המשפחה והערים עליה קשיים, על מנת למוטט אותה וכך לעבות את תיק התביעה כדי לחטוף את הילדים לאימוץ.

מטרת הדיסאינפורמציה שהשרות למען הילד מעביר למשפחות המאמצות והביולוגיות כאחד, היא לכונן מדיניות של הפרד ומשול, על מנת שהשירות למען הילד הוא זה שימשיך לשלוט בחייהם של הילדים המאומצים, הן בבגרותם והן לאורך כל שנות חייהם.

גם כשניסו המשפחות הביולוגית לאתר את ילדיהן בבגרותם, לעיתים בשל סוגיה חשובה כמו סוגיה בריאותית למשל, שמחייבת ליידע את הילד המאומץ, התחמק השירות למען הילד ממתן מענה הולם, ואף בדיעבד התברר, כי לא יצר שום קשר עם הילד המאומץ על מנת ליידע אותו בעניין אותה סוגיה בריאותית חשובה.

מאחר ומדובר בדיני נפשות, והשרות למען הילד נוקט בזילות בחיי הילדים המאומצים, החלטנו לסייע לאותן משפחות ביולוגיות לאתר באופן עצמאי את הילדים.

אם אתם משפחה ביולוגית שמחפשת את הילד שנלקח מכן בכפיה לאימוץ, נוכל לסייע באיתורו בהתנדבות, חינם אין כסף.

נדגיש, כי אין אנו מתחייבים לאתר את הילד וכי אין אנו מחויבים לשום דבר.

אנו מסייעים אך ורק באיתור מאומצים בגירים מעל גיל 18. איננו מסייעים באיתור ילדים שחיו במשפחות אומנה.

את הפרטים נעביר לצד שלישי שמומחה באיתור ילדים מאומצים, ובמידה ויחליט לאתר את הילד, הוא ייצור עימכן קשר לקבלת פרטים נוספים.

לצורך איתור הילד המאומץ, עליכם לשלוח אלינו את הפרטים הבאים למייל myfamilythoughts@gmail.com

יש פרטי חובה שחייבים לכתוב במלואם. חוסר באחד מפרטי החובה לא יזכה להתייחסות.

פרטי חובה

  1. שם פרטי ושם משפחה של האם הביולוגית (שם נעוריה וגם לאחר שהתחתנה, אם התחתנה).
  2. מס' ת.ז. של האם הביולוגית.
  3. שם מלא של הפונה, במידה והפונה אינו האם הביולוגית אלא קרוב משפחה שלה, מאחר ונפטרה.
  4. תאריך לידה מדויק של הילד.
  5. שם בית החולים בו נולד הילד.
  6. הגיל בו אומץ הילד.
  7. תמונות של האם הביולוגית בילדותה, בנערותה, בצעירותה ובבגרותה.
  8. אם הילד לא אומץ מייד לאחר הלידה אלא כשהיה פעוט, אז יש לצרף את התמונות הכי מאוחרות של הילד.
  9. אם הילד לא אומץ מייד לאחר הלידה אלא כשהיה פעוט, אז יש לציין את שמו ות.ז. של הילד לפני שאומץ.
  10. תיאור מפורט של המקרה והעילה ללקיחת הילד לאימוץ.
  11. מספר טלפון להתקשרות.

פרטי רשות

  1. שם מלא של האב הביולוגי במידה וידוע.
  2. תמונות של האב הביולוגי בצעירותו, במידה וקיימות.
  3. תאריך מתן צו אימוץ בידי בית משפט, אם הילד לא אומץ מייד לאחר הלידה אלא כשהיה פעוט.
  4. כל מידע נוסף אחר שעשוי לסייע באיתור הילד.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

מחפש את אחי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 15, 2013


scan0147שמי חנן שומרוני, ואני מחפש את אחי ישראל, (בן חוה ויוסף הייבנטרגר)

 נולד ב 1946, בן בכור להורי, באירופה לאחר מלחמת העולם השניה, ובשנת 1949 כשהיה בן שנתיים וחצי בערך, עלו ההורים איתו לישראל, לצפת.

הוא אושפז כחודש לאחר שהגיעו בבית חולים "העמק" בעפולה בגלל דיזנטריה, ומאחר שלא איפשרו אז להורים להשאר ליד מיטתו,  נאלץ אבי להשאירו שם. כשחזר לבית החולים לאחר יומיים, נאמר לו כי הילד נפטר ונקבר.  

לא נערכה הלוויה ואין כמובן קבר.

הורי היו אז עולים חדשים, ניצולי שואה שהגיעו רק כחודש ימים קודם לכן מאירופה , והם קיבלו את המידע באמונה שלמה ולא שאלו דבר.

בפנקס הנפטרים של המועצה הדתית בעפולה, נרשם כי נפטר ב 17 באפריל 1949 ונקבר בקבר אחים (?) אך ממשרד הפנים נמסר לפני שנים כי ב- 1963 עזב אדם הנושא את אותו שם ואותו מס' ת.ז. את הארץ.

במשטרת הגבולות נמסר לי שהרישומים מושמדים לאחר עשר שנים, ואין דרך לדעת לאן ואם אכן עזב.

 שמו הפרטי היה ישראל, (בן חוה ויוסף הייבנטרגר מס' ת.ז.0203317-3 ) ויתכן שדוקא שמו הפרטי נשמר מכיוון שכבר היה בן שנתיים וחצי. הוא אמור להיות היום בן  65 או 66

 אני נולדתי חצי שנה לאחר מכן, והכרתי אותו רק מסיפורים ששמעתי מהורי.

למרבה הצער הורי כבר הלכו לעולמם, והחיפושים שאני עורך במשך שנים לא העלו דבר.

scan0003אני עדיין מקווה שהסיפור הזה יעורר במישהו ניצוץ של זכרון אודות ילד שאומץ בגיל שנתיים וחצי, בלונדיני עם עיניים בהירות, שדיבר רק יידיש….

כנראה נאמר לו או למי שאימץ אותו, שהילד הובא מאירופה לאחר המלחמה ללא הורים, ואין כל מידע על גורלם.

 אני מצרף תמונות שלו עם אבי ועם אמי מתקופת היותו תינוק, לפני שעלו לארץ.

לצערי אין כל תמונות שלו מתקופה מאוחרת יותר, אבל אולי המייל הזה יגיע במקרה גם אליו ולמראה התמונות יתעורר בו זכרון רחוק של פני אחד ההורים.

 אנא הפיצו את המייל הזה לכל מי שאפשר…. אולי יקרה נס…….

תודה,

חנן שומרוני  

shomronys@gmail.com

 

scan0062

(English)

 

My name is Hanan Shomrony and I’m searching for my brother.

He was born in 1946 , his parents’ first born, in Europe after the Second World War. In 1949, when he was two and a half years old, he and his parents made aliya to Zfat in Israel. He was hospitalized a month later in the Emek Hospital in Afula because of dysentery. Two days later my father was informed that he had passed away.  ( Parents were not allowed to stay with their sick children so my father was obliged to leave him there.)

There was no funeral and of course there is no grave.

My parents were new immigrants, survivors of the holocaust, who had arrived only one month prior to this. They accepted this news without question and didn’t make any further inquiries.

The Ministry of the Interior informed me, years later, that in 1963 someone with his ID number had left the country. However, in the Death Registry of the Religious Council in Afula he is registered as having died in 17.04.1949 and was buried in a common grave.

His first name was Israel, the son of Hava and Yosef  Heiventreager (sp) I.D. nr 0203317-3. It is possible that his first name stayed with him as he was already two and a half years old at the time.

I was born six months later and know of him only from what my parents had told me. Unfortunately, my parents have passed away and the searches that I have been carrying on during the years have never provided any answers.  I still hope that this story will awaken a spark of a memory in someone of a baby that was adopted at the age of two and a half, blond with bright eyes that spoke only Yiddish. He or those who adopted him were probably told that he was an orphan brought from Europe. He would be 65 or 66 years old today.

I enclose pictures of him as an infant with our parents before coming to Israel. I regret that I don’t have any pictures of a later period. Perhaps this mail will, by some stroke of luck , be received by someone who will recognize or will find similarities in  the faces of our parents and that of Israel.

Please forward to this mail to anyone you can. Perhaps a miracle will happen and I’ll be reunited with my long lost brother.

Thank you

Hanan Shomrony

shomronys@gmail.com

 

(French)

Mon nom est Hanan Shomrony et je recherche mon frère.

 Il est né en 1946 en Europe après la seconde guerre mondiale, le premier né de ses parents. En 1949, alors qu'il était âgé de 2ans et demi, mes parents firent leur alya en Israël et s'installèrent à Safed. L'enfant fut hospitalisé un mois après leur arrivée à l'hôpital Haemek à Afula. Il souffrait de dysenterie. Deux ou trois jours plus tard, mon père fut informé du décès de l'enfant (les parents n'étaient pas autorisés à rester à l'hôpital près des enfants malade et mon père dut le laisser seul).

 Il n'y eut pas d'enterrement et bien sûr pas de pierre tombale.

 Mes parents étaient de nouveaux immigrants, rescapés de l'holocauste et qui se trouvaient en Israël depuis un mois seulement lorsque tout ceci arriva. Ils reçurent la nouvelle du décès sans poser de question et ne firent aucune enquête à ce sujet.

 Quelques années plus tard, je fus informé par le Ministère de l'Intérieur qu'une personne portant le même numéro d'identité que mon frère, avait quitté le pays en 1963. Cependant, au registre des personnes décédées du Conseil religieux de Afula , il était porté comme décédé en 17.04.1949 et enterré dans une fosse commune.

 Il se nommait Israel, fils de Hava et Yosef Hejventreger. I.D. 0203317-3 Il est possible qu'il ait gardé son prénom car il était âgé de 2 ans et demi quand tout ceci est arrivé.

 Je naquis 6 mois plus tard et ne sait de lui que ce que mes parents m'ont raconté. Malheureusement mes parents sont décédés et les recherches que j'ai entreprises pendant des années n'ont pas abouti. J'ai toujours l'espoir que cette histoire puisse réveiller la mémoire de quelqu'un qui était un bébé de 2 ans et demi quand il fut adopté. Il était blond et parlait seulement yiddish. Ceux qui l'ont adopté pensaient sûrement qu'il s'agissait d'un orphelin venant d'Europe. Aujourd'hui, Il devrait avoir 65-66 ans.

 He joins des photos de lui prises avec mes parents avant qu'ils ne viennent en Israël. Je regrette de ne pas avoir de photos de lui quand il avait 2 ans et demi. Il se pourrait que par chance quelqu'un se souvienne ou reconnaisse les visages de nos parents et de l'enfant Israel.

 Merci passer ce message à tous ceux que vous connaissez. Et qui sait, peut être que par miracle je pourrais enfin retrouver mon frère perdu depuis si longtemps.

 Merci.

 Hanan Shomrony

shomronys@gmail.com

(Spanish)

 Mi nombre es Hanan Shomroni, y yo busco a mi hermano.

Mi hermano, nacio en 1946, en Europa despues de la segunda guerra mundial, era el hijo mayor de mis padres.

En 1949, cuando tenia aproximadamente dos anos y medio, mis padres con mi hermano, llegaron a Israel, a la ciudad de Zafed   (Tzfat). 

Al mes de la llegada, se enfermo de Dizanteria, y fue internado en el hospital “Haemek” en la ciudad de Afula.

En el hospital, en esa epoca, no permitian a los padres quedarse al lado de sus hijos enfermos, asi que se tuvieron que ir.

Despues de dos o tres dias informaron a mis padres que su hijo fallecio, no hubo acto de entierro y ni siquiera hubo una tumba.

Mis padres eran nuevos inmigrantes, sobrevidores del holocaustro en Europa, que recien habian llegado al pais y creyeron que otra vez les ocurrio una terrible tragedia despues de todo lo que habian pasado, y no preguntaron nada.

Yo naci un ano y medio despues de lo que habia pasado, y cuando creci, mis padres me contaron todo lo que habia sucedido.

Lamentablemente, mis padres ya no estan, pero yo no creo que mi hermano fallecio y lo estoy buscando durante anos pero sin resultado.

 Su nombre era : ISRAEL  HAIVENTERGER,02033173 hijo de Hava y Yosef.

En la ciudad de Afula esta anotado que fallecio en 17.04. 1949 y esta enterrado en una tumba compartida con mas gente, que es algo muy extrano.

En el Ministerio del Interior me informaron que una persona con ese nombre  se fue de Israel en 1963.

Yo todavia tengo la esperanza que alguien, al leer esta carta, tenga algun recuerdo de un nino que fue adoptado a los dos anos y medio, rubio con ojos claros, que hablaba solamente en “Idish”. Seguramente le contaron a el, o a la persona que lo adopto, que el esta solo y que no se sabe nada de sus padres.

Hoy debe tener aproximadamente 65-66 anos.

Junto a esta carta, mando fotografias de mi hermano con mis padres cuando era un bebe, antes que vinieron a Israel.

Lamentablemente, no tengo fotografias de la epoca que desaparecio, pero quizas este mail llegue a el y despierte algun recuerdo de sus padres.

 Por favor, quien reciba este mail, trate de distribuirlo o publicarlo a cuanta mas gente…  Quizas ocurra un milagro…  

Les agradezco de todo corazon.

                                                                              Hanan Shomrony

                                                                              shomronys@gmail.com

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »

האם העובדת הסוציאלית חניתה צימרין מארגון אל"י תכננה לחטוף ילדים באמצעות משאית?

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מאי 14, 2013


hanitazimrinלדברי מר יעקב בן יששכר שתובע את חניתה צימרין בתביעת הונאה, בשנת 2009 גייסה עובדת סוציאלית זו 800,000 דולר עבור פרויקט בו יסע רכב שלא מאושר לעלות על כבישי הארץ, כפי הנראה סוג של משאית מיוחדת. רכב זה ישוטט מישוב לישוב ויאסוף ילדים שהולכים ברחוב או משחקים בשכונה, כל זאת ללא ידיעת הוריהם, וללא צו בית משפט, כלומר חטיפת ילדים לשמה.

הילדים שיפותו לעלות על הרכב הזר ללא ידיעת הוריהם, יתוחקרו ע"י עובדים סוציאליים ויעברו אבחונים, כל זאת ללא ידיעת הוריהם שבינתיים יחפשו אותם, ואף יזעיקו משטרה לאיתור ילדיהם שנעלמו.

בפועל, הפרויקט לשמחתנו לא יצא לדרך, אך חניתה צימרין, במקום להחזיר את כספי התרומות לתורמים מארה"ב, גרפה לעסק הרווחי שלה עוד 800,000 דולר.

ולילדים אנו אומרים שוב ושוב, אל תדברו עם זרים !! אנשים זרים יכולים להיות מאד מסוכנים, במיוחד כשמדובר בעובדות סוציאליות שאחר כך יתייגו אתכם, יכלאו אתכם במוסד, ילעיטו אתכם בסמים פסיכיאטריים מסוכנים, ויהרסו את עתידכם לצמיתות.

במקרה זה, בנוסף לתביעה המשפטית נגדה בארה"ב, אנו אף ממליצים להגיש נגד חניתה צימרין תלונה במשטרת ישראל על חשד לקשירת קשר לביצוע פשע שהוא חטיפת ילדים.

צפו בעדותו של מר בן יששכר על מעלליה של עו"ס חניתה צימרין מארגון אל"י.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

ח"כ מרינה סולודקין שפעלה נגד הוצאת ילדים מן הבית הלכה לעולמה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 17, 2013


marinasolodkin1חברת הכנסת מרינה סולודקין שפעלה רבות נגד הוצאת ילדים מן הבית ע"י משרד הרווחה הלכה לעולמה במפתיע בגיל 60.

צפו בתיעוד ישיבת ועדת ביקורת המדינה הסוערת שהתקיימה ביולי 2012 בנושא הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מהבית. באמצע הישיבה נציגי משרד הרווחה נטשו ללא רשות את הדיון.

שימו לב לתנועות העצבניות של עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער – חנה סלוצקי (בשמלה שחור/לבן).

חנה סלוצקי יודעת שמשרד הרווחה תחת ניצוחה מבצע פשעים נגד ילדים, ולכן היא לא רגועה, חוששת שקלונה ייחשף ברבים. כאן בקישור הזה יש תיאור של הפשעים שלה.

דקה 17:00 – משחקת בניירות ובתיק שלה.

דקה 18:23 – מדברת ומסדרת את השמלה.

דקה 24:00 – מלטפת את היד שלה.

דקה 25:40 – מתופפת עם אצבעותיה על השולחן.

דקה 53:13 – בורחת מן הדיון המתקיים נגדה.

בטרמינולוגיה של חנה סלוצקי, אנשים שאומרים עליה את האמת הקשה הם אנשים "מכפישים". חנה סלוצקי, בעלת מאפייני אישיות של מתיילדת, אינה מסוגלת לקחת אחריות על פשעיה ולתת את הדין. כל אמירת בקורת עליה שהיא אמת, נקראת אצלה "הכפשה". איך האישה הזו עברה בגרות בשפה העברית?

בשל תלונות רבות של הורים שילדיהם הוצאו ללא הצדקה מן הבית, החליט לאחרונה משרד מבקר המדינה לפתוח בחקירה נגד משרד הרווחה בנושא זה. הורים שילדיהם נלקחו מהם ללא הצדקה ע"י עובדות סעד מתבקשים לשלוח את תלונותיהם למשרד מבקר המדינה, כאן בקישור הזה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , | 1 Comment »

עובדות משרד הרווחה – הסרטן של המדינה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 21, 2013


שיעור העובדות הסוציאליות בישראל גדול פי 3.5 משיעור העובדות הסוציאליות בארה"ב. עלוקות שמתפשטות באופן פראי כמו סרטן.

עבודה סוציאלית היא פח הזבל של האקדמיה. לא קיבלו אותן לאף פקולטה אז הלכו ללמוד עבודה סוציאלית – תחום לא יצרני שרק מנציח את העוני, הורס את מעמד הביניים ומחליש את המשפחות הישראליות העובדות.

בכל מקום בו הן נוגעות, משאירות אחריהן רק אדמה חרוכה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

עובדת סוציאלית חנה סלוצקי מודה: העובדים הסוציאליים הם אנשים לא אמינים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 27, 2012


חנה סלוצקי היא העובדת הסוציאלית הראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה, והיא מוציאה ילדים מהבית בסיטונאות.

חנה סלוצקי היא עובדת ציבור, ערפדה שמוצצת את כספי משלם המסים, מצפצפת על חוק חופש המידע, ומסרבת למסור לציבור כמה ילדים היא משנעת מדי שנה מן הבית למוסדות סגורים, כאן בקישור הזה.

צפו בסרט "אחרי ההבטחה" – "After the promiss" , סרט המבוסס על סיפור אמיתי של אב אלמן הנלחם נגד רשויות הרווחה האמריקניות שחטפו את ילדיו.

בשל תלונות רבות של הורים שילדיהם הוצאו ללא הצדקה מן הבית, החליט לאחרונה משרד מבקר המדינה לפתוח בחקירה נגד משרד הרווחה בנושא זה. הורים שילדיהם נלקחו מהם ללא הצדקה ע"י עובדות סעד מתבקשים לשלוח את תלונותיהם למשרד מבקר המדינה, כאן בקישור הזה.

חנה סלוצקי מודה בסרטון הבא כי על ציבור ההורים אסור לתת אמון בעובדי הרווחה, מאחר ועובדי הרווחה מפרים את האמון שההורים נותנים בהם.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

בשם טובת הילד גנבו לנו את הילד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 2, 2012


אזרחים יקרים. לעולם אל תאמינו לעובדי רווחה. לעולם אל תבטחו בהם. מדובר באנשים מסוכנים ביותר שכל מטרתם היא לפרק משפחות על מנת ליצור לעצמם תכולת עבודה מלאכותית. פקידת סעד ראשית חנה סלוצקי אף הודתה כי אין לתת אמון בעובדי רווחה. היא הבהירה כי מטרת עובדי הרווחה היא ליצור אמון מזויף עם האזרחים ואחר כך להפר את האמון עימם, הנה כאן עדותה בסרטון הזה.

להלן סיפורה של משפחה אתיופית שבנם עומד להיחטף לאימוץ ע"י השירות למען ההתעללות בילד. אם אתם נתקלים ברחוב או בכל מסגרת אחרת במשפחות לבנות שהולכות עם ילדים אתיופיים, דעו לכם כי רבים מהם נחטפו לאימוץ כפוי בניגוד לרצון משפחתם הביולוגית ובניגוד לאמנת זכויות הילד הבינלאומית:

אחותי חלתה לפני כשבע שנים בסכיזופרניה. לפני כשנה וחצי נולד לה בן מתוק להפליא, שירותי הרווחה הוציאו אותו מחזקתה.

ביקשתי לאמצו דרך הרווחה בעיר ולאחר מכן גם מהשירות למען הילד, אך אלו אמרו לי כי אין לי את האפשרות לעשות זאת כיון שאינני נשואה, לפני כארבעה חודשים התברר לי כי יש לי את הזכות ולא רק זאת, אלא שפקידת הסעד הייתה מחוייבת לבדוק אם מישהו מבני המשפחה יכול לאמצו, ולא עשתה כן.
מייד לקחתי עו"ד והגשתי בקשה בבית המשפט לאמצו, ובתאריך ה-25.06.12 ידון ביהמ"ש לראשונה בבקשה.

בדיקת מסוגלות הורית – ניגוד אינטרסים
ביהמ"ש הפנה אותי לבדיקת מסוגלות הורית בשירות למען הילד (ניגוד עניינים מובהק!!!) ואלו נתנו חוו"ד כי למרות התרשמותם לגביי ולגבי בין זוגי וכי אין להם ספק כי אנו נהיה הורים טובים ומטיבים, הם לא ממליצים להעתר לבקשתי מאחר ויש לנתק את הילד מאימו עקב מחלה, וכי יש אפשרות שלא תתן לנו לגדלו באופן שיהווה ביטחון לילד, וזאת על אף שאחותי חזרה מספר פעמים על הסכמתה שהילד יעבור לאימוץ אצלי ומתנגדת בתוקף לשלוח אותו לאימוץ במשפחה זרה.
ההסכמה שלה אינה ויתור על בנה, להיפך, היא רוצה לוודא כי הוא אכן נמצא בידיים טובות ואצל אדם שהיא סומכת עליו שיעניק לו את האהבה לה הוא ראוי (אין אהבה שתשווה לאהבת אדם שהוא בשר ובשרך).

חשוב לציין כי השירות למען הילד, אותו גוף שבחן את מסוגלותי הוא שרוצה ועתר לביהמ"ש להכריז על הילד כבר אימוץ ולשלוח אותו לאימוץ סגור.

חשוב לציין כי בתסקירים שנמסרו מפקידת הסעד, אשר מבקשת להכריז על הילד כבר אימוץ, ישנם שקרים חוזרים ונשנים לגבי בקשתי לאמצו בתחילת התהליך, כשרק יצא מביה"ח (אשר אוכל להוכיחם כשקר) וכן השמטת דברים חשובים שנאמרו בזמנו.

אני לא האמנתי כי פקידת הסעד, שבזמנו נתנה לנו להאמין כי היא תומכת בנו ואף שמתי את ראשי על כתפה ובכיתי, תתקע לנו סכין בגב.

פקידת הסעד הבטיחה כי במידה ואחותי תשתף פעולה ותקבל טיפול תרופתי ותקפיד ללכת למעקב אצל פסיכיאטר, היא, פקידת הסעד, ובכלל השירות למען הילד יסייעו לנו בהחזרת הילד למשפחתו וילוו אותנו בתהליך קבלתו.

אחותי כבר שנה וחצי לוקחת טיפול תרופתי ומקפידה ללכת למעקב אצל פסיכיאטרית ואף יוזמת פגישות ומדווחת על מצבה גם מעבר למפגשים.

ניצלו את התמימות שלנו, את חוסר הישע בו היינו, את חוסר הניסיון ואת העובדה כי אין לנו ידע בתחום.
ניצלו את האמון שנתנו בשירותי הרווחה ופשוט לקחו לנו את הילד מבין האצבעות.

לא האמנתי ולא הייתי מאמינה שדברים כאלה קורים בארץ שלנו במדינה מפותחת ונאורה.
אם אני הייתה קוראת את הסיפור הייתי חושבת שזו בדייה.
אך המציאות גדולה מכל דמיון.

בשם "טובת הילד" שירותי הרווחה מבצעים סחר בילדים, לוקחים ממשפחות מיעוטי יכולת (לאו דווקא כלכלית) ומוסרים למשפחות חזקות.
משפחה שרוצה לאמץ ילד מחכה בין 10 ל-20 שנה לילד, על שירותי הרווחה מופעלים לחצים מצד משפחות אלא שרובן הן משפחות עשירות ( שלא הצליחו להביא ילד לעולם או מעדיפות לאמץ, כל אחת מהסיבה שלה).

היום זה קרה לנו, מחר זה יכול לקרות גם לכם!!!

בתאריך ה-25/06/2012 בשעה 09:00, אנו נפגין מול ביהמ"ש לילדים ונוער בראשל"צ.

אני מבקשת מכל מי שהיא אמא, מכל מי שהוא אבא, מי כל מישהו שהוא אח או אחות, או בן של יגיע לתמוך בנו.
היום זו המלחמה שלי ומחר יכולה להיות של כל אחד אחר.

כתובת בפייסבוק:

http://www.facebook.com/frieutm

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

מרכז קשר – עוד צד אפל בדיקטטורה של משרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- דצמבר 15, 2011


סרטון חובה לצפייה המתאר איך מתנהל משרד הרווחה במרכזי הקשר ואיך מתבזבז כספו של משלם המיסים על מנת להעצים את אימפריית העובדים הסוציאליים. לאחר שהאב צילם את הסרטון, מעשה שהוא חוקי וטבעי עבור כל הורה שרוצה לצלם את ילדו, נשלח אל האב מכתב איומים המתריע כי אם ימשיך לצלם את המפגשים עם בתו, הם יופסקו לאלתר – הפסקת מפגשים עם ילד ללא סיבה מוצדקת, הוא הליך אשר נוגד באופן חמור את טובת הילדה שזקוקה למפגשים עם אביה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »

האינסטינקט הטבעי שלי – The Cranberries

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 8, 2011


Animal Instinct הוא שיר של הלהקה האירית ה- Cranberries.

השיר מדבר על האינסטינקט הטבעי של ההורים להגן על ילדיהם מפני אנשים זרים, ביניהם עובדים סוציאליים מרשויות הרווחה.

את השיר כתבה סולנית הלהקה – דולורס או'ריודן לאחר הולדת ילדה הראשון, במטרה להגן עליו מפני השוטרים הסוציאלים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

פרשת ילדי תימן – נוסח ספרדי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 4, 2011


חשש בספרד כי רופאים ואחיות גנבו במשך עשרות שנים קרוב ל-300 אלף פעוטות ומכרו אותם לאימוץ. רק כעת יוצאת האמת לאור.

מריטשל מיר | מעריב

עד שהיה בן 12 היה אנטוניו ברוסו בוכה לילה-לילה מרוב עלבון על כך שילדים היו מקניטים אותו: "אמא שלך היא לא האמא האמיתית שלך". הוא שאל את אמו שוב ושוב, ואפילו בדק בחשאי את תעודת הלידה הרשמית שלו – אבל היא התעקשה, והמסמכים אישרו שהוא בנה.

רק בשנת 2008, כשהוא היה בן 38, הוא גילה כי נגנב מהוריו הביולוגיים ונמכר לאימוץ. "חבר ותיק התקשר אליי יום אחד ואמר לי שההורים שלנו קנו אותנו מנזירה בסרגוסה", סיפר ברוסו על שרשרת האירועים ששינו את חייו. "זה היה הווידוי של אביו על ערש דוויי".

מתברר שהוא ממש לא לבד. זהו אחד ממאות סיפורים שנחשפו בספרד בשנתיים האחרונות. אף אחד לא יודע בוודאות את המספר המדויק של מקרים אלה. אנריקה וייה, עורך דין מברצלונה המתמחה באימוצים, מעריך שעשויים להיות כ-300 אלף מקרים, כ-15 אחוז מכלל הילדים שאומצו בספרד בשנים 1989-1960. כיום יותר מ-900 מקרים נמצאים בחקירה אצל תובעים מחוזיים ברחבי המדינה. המספר הזה הולך וגדל מדי חודש.

אחרי התגלית של חברו בדק ברוסו בחשאי את הדי-אן-אי שלו ושל אמו. התוצאה הראתה שאין כל סיכוי שהיא אמו הביולוגית. הוא התעמת איתה והיא הודתה לבסוף שהיא שילמה 200 אלף פזטות (כ-1,200 יורו) תמורת ברוסו, סכום עצום בשנת 1969.

"זה היה המחיר של דירה באותה תקופה", סיפר ברוסו. "ההורים שלי שילמו את זה בתשלומים במהלך עשר שנים, משום שלא היה להם מספיק כסף".

ברוסו גילה את שמה של הנזירה, ליורנס, שמכרה אותו, והוא וחברו נסעו אליה פעמיים. בשנה שעברה המאמצים שלהם נשאו פרי: היא סיפרה לברוסו שנזירה אחרת ביקשה ממנה "שני ילדים לאזור פנדס".
עסק מקאברי

עסק מקאברי

הכנסייה הקתולית סירבה להגיב לדיווחים. איגוד המסדרים הדתיים של ספרד, ארגון גג קתולי חשוב, סירב להגיב בשל החקירה המתנהלת, אבל דובר הארגון אמר שהמקרים "מאוד לא נעימים", והוא מקווה שהעבריינים יטופלו במלוא החומרה, "בין אם הם חברים בארגון דתי ובין אם לא".

ליורנס, שהיום היא בת שמונים, לא הואשמה, והנזירה השנייה הלכה לעולמה בינתיים. למרות המספר העצום של המקרים, והיותם מפוזרים על פני ספרד כולה, התובעים לא סבורים שהיה מדובר ב"מאפיית תינוקות", אלא בעסק מקאברי, בו השתתפו בתי חולים פרטיים, רופאים, אחיות, מיילדות ואפילו נזירות שרצו להרוויח כסף.

בדרך כלל רופאים היו אומרים לאימהות שהתינוק שלהן נולד מת, או שהוא מת זמן קצר אחרי הלידה, אומר ברוסו. אז הם היו מוכרים את התינוקות להורים מאמצים ומזייפים את המסמכים
הרשמיים. אימהות בדרך כלל היו מבקשות לראות את ילדיהם, אבל הרופאים היו מרתיעים אותן. ברוסו וחואן לואיס מורנו הקימו איגוד לאומי ל"קורבנות אימוץ בלתי רגיל", קבוצת תמיכה שפועלת כדי לשפוך אור על הפרשה.

מאז פברואר 2010 יותר מ-1,800 אנשים המחפשים אחרי משפחתם הביולוגית הצטרפו אליה. הארגון הקים בנק די-אן-אי משלו ומעבדה מצליבה את הפרופיל הגנטי של החברים בניסיון למצוא התאמות. עד כה חמש משפחות התאחדו באמצעות הפרופילים הגנטיים.

ברוב המקרים אחים של ילדים גנובים הם שהובילו את החיפוש. האימהות הביולוגיות בדרך כלל פגועות מדי רגשית. במשך עשרות שנים האימהות הללו טענו שהתינוקות שלהן נגנבו אחרי הלידה אך איש לא האמין להן. חלק מהמשפחות ביקשו להוציא את גופות הילדים מהקבר, ובמקרים רבים התגלה כי הארונות ריקים.

מאמרים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , | Leave a Comment »