הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘חובת הדיווח’

כך מחנכים ילדים ערבים לאלימות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 3, 2011


בסרטון מזעזע זה נראה איש חינוך ערבי מכה תלמידים רכים בשנים באמצעות קרש, כנראה משום שלא למדו כראוי. הצלם ברקע צוחק ונהנה ממראה הילדים הבוכים והמבוהלים.

בהקשר זה נדגיש כי הפגנת העובדים הסוציאליים להעלאת שכרם מומנה בחלקה ע"י הקרן החדשה לישראל, ארגון שמאלני מובהק וכי פקידי הסעד כמעט ואינם מטפלים בילדים ערבים. על פי הנתונים שבידינו עולה כי על פי משנתם של פקידי הסעד ההורים היהודים פחות טובים מן ההורים הערבים. על פי נתוני משרד הרווחה עולה כי שיעור הוצאת הילדים בישובים ערבים נמוך לאין ערוך משיעור הוצאת ילדים בישובים יהודים, פירוט כאן במאמר הזה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

האמת מאחורי הוצאת ילדים מהבית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 11, 2011


כל האמת מאחורי הוצאת ילדים מהבית על ידי משרד הרווחה. צפו בסרטון עם קטעים מתוך סדרת הטלויזיה פולישוק בערוץ 2.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

הציבור נקרא להזהר מרוני בן נעים מגבעת שמואל

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מאי 30, 2011


רוני בן נעים, מנהלת הספריה העירונית בית פיכמן בגבעת שמואל, מסמלת את אחד מסממני ההתחרדות של העיר הזו. הביטו בה, מדובר ביהודיה דתיה המגדירה עצמה כאישה "יראת שמים", אך במוסר הכפול שלה, לא בחלה בשום אמצעי כדי להוציא דיבה ולשון הרע על אם חד הורית חילונית. במסגרת מסע רכילות גורף, אישה "יראת שמים"  זו רקחה מעשיה דמיונית נגד האם. בין השאר, היא העלילה על האם עלילת דם דמיונית בה בתה בת ה-6 של אותה אם עברה לכאורה התעללות מינית במשפחה. אצה רצה לה הגב' בן נעים אל לשכת הסעד בגבעת שמואל על מנת לדווח אודות חשדותיה הקשים…

"נדלקו לי הפיוזים", כך כתבה הגב' בן נעים במכתב מלא הכפשות על האם אותו שלחה למערכת האתר שלנו.

לא זו בלבד שבדתה עלילת דם על האם וגרמה לתסבוכת בחייה של האם, שנה מאוחר יותר גם לאחר שהתברר מהר מאד כי העלילה התגלתה כעורבא פרח, הגב' בן נעים לא הרפתה. היא המשיכה בהפצת העלילה על גבי האינטרנט. שלחה בעילום שם מיילים מכפישים על האם, בהם היא מתארת את ה"התעללות המינית" שעברה הילדה, כל זאת מתוך ספריית בית פיכמן. הגברת החסודה הזו שלחה הודעות נאצה מתוך מקום העבודה שלה בגבעת שמואל כי "היא אישה דתיה, ולכן בביתה אין מחשב".

זוהי כתובת המייל ממנה נשלחו הודעות הדיבה ולשון הרע של הגב' רוני בן נעים:

rony@pichman.co.il

ציבור ההורים בגבעת שמואל נקרא להזהר מאישה רכלנית זו, אשר רק בהסתמך על שמועות ורכילות היא עלולה לסבך אתכם קשות, הן בלשכת הסעד והן במשלוח הודעות דיבה ורכילות ברחבי האינטרנט, כל זאת הישר ממקום העבודה שלה, שם היא אמורה לעבוד ולא לשגר דברי בלע ושטנה ממחשב ששייך למקום העבודה!!

מקור איסור לשון הרע הוא בתורה בספר ויקרא (יט, טז) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ". את הקללה במעמד עיבל וגריזים, "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר" (ספר דברים פרק כ"ז כ"ד) ייחסו חז"ל לאמירת לשון הרע, שהיא במובן מסוים הכאתו של אדם בסתר.

לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ – מתוך אתר ישיבה

א.כָּל הַמְדַבֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ עוֹבֵר עַל אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר אֱמֶת. וְאע"פ שֶׁחָמוּר עָוֹן זֶה מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, הַרְבֵּה נִכְשָׁלִים בּוֹ בְּאָמְרָם "רַק דִּבַּרְתִּי – כְּלוּם לֹא עָשִׂיתִי" אַךְ בֶּאֱמֶת הוּא נֵזֶק גָּדוֹל עַד מְאֹד. אָמְרוּ חֲכָמִים: שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, גִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים: "כָּל הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע כְּאִלוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר", שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ", וְעוֹד אָמְרוּ: לָשׁוֹן הָרָע הוֹרֶגֶת שְׁלֹשָׁה: הָאוֹמְרוֹ, וְהַמְקַבְּלוֹ, וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו. וְהַמְקַבְּלוֹ יוֹתֵר חָמוּר מִמִּי שֶׁאוֹמְרוֹ.

ב. רְכִילוּת. הָרוֹאֶה דְּבָרִים אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְהוֹלֵךְ וּמְסַפְּרָם לַאֲחֵרִים נִקְרָא "הוֹלֵךְ רָכִיל" וְעוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ", וְדָבָר זֶה עָוֹן גָּדוֹל הוּא וְגוֹרֵם לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִשְׂרָאֵל, לְכָךְ סָמְכָה הַתּוֹרָה לְפָסוּק זֶה אֶת הָאִסּוּר "לֹא תַּעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". (רמב"ם הלכות דעות פרק ז הלכה א)

ג. אֵי זֶהוּ רָכִיל? זֶה שֶׁטּוֹעֵן דְּבָרִים וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לָזֶה וְאוֹמֵר: כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי! כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי! אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֱמֶת הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.

ד. לָשׁוֹן הָרָע. יֵשׁ עָוֹן גָּדוֹל מִזֶּה עַד מְאֹד וְהוּא בִּכְלַל לָאו זֶה וְהוּא "לָשׁוֹן הָרָע", וְהוּא הַמְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר אֱמֶת. אֲבָל הָאוֹמֵר שֶׁקֶר נִקְרָא "מוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵרוֹ" (שם הלכה ב).

ה. יֵשׁ מַדְרֵגָה יוֹתֵר חֲמוּרָה – "בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע". שֶׁמְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע בִּקְבִיעוּת וְאוֹמֵר: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה פְּלוֹנִי! כָּךְ וְכָךְ הָיוּ אֲבוֹתָיו! כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו! וְאָמַר דְּבָרִים שׁלֶ גְּנַאי, עָלָיו נֶאֱמַר: "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת" (שם הלכה ב). אָסוּר לָדוּר בִּשְׁכוּנָתָם שֶׁל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע וְכָל שֶׁכֵּן לֵישֵׁב עִמָּהֶם וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם (הלכה ו).

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , | 1 Comment »

העובדת הסוציאלית אפרת לביא רדפה אם חד הורית משום שהאם עבדה לפרנסתה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 15, 2011


עעעע

אפרת לביא – פקידת סעד לחוק הנוער בגבעת שמואל, עושה סידורים פרטיים באמצע שעות העבודה

אפרת לביא, עובדת סוציאלית ופקידת סעד מלשכת הסעד בגבעת שמואל הציקה לאם חד הורית בתואנת "הזנחה" משום שלטענתה האם עבדה יותר מדי שעות במקום העבודה. אפרת לביא עובדת ברוב ימות השבוע במשך חצי משרה. לאחר מכן תראו אותה מסתובבת בסופרמרקט השכונתי או בקניון השכונתי, מרכלת עם חברותיה מן הצ'כונה.

עובדת סוציאלית זו היתה מטרידה את האם במקום עבודתה. באחד הימים התקשרה אישה זו לאמא וטענה כי קיבלה דיווח "מחשיד" מאמהות משועממות בגינה שדווחו כי הילדה של האם נראית "מוזנחת", וכי למה? משום ש "…המטפלת של הילדה לא התייחסה אל הילדה בנדנדה…" סוף ציטוט של אפרת לביא.

במקביל קיבלה אפרת לביא הודעה בהולה בביפר. היא מלמלה לעצמה כי נערה מאיימת בהתאבדות. למרות ההודעה הבהולה בביפר, המשיכה אפרת לביא לנזוף באם בטלפון על ה"הזנחה" ולא הרפתה ממנה, כאשר במקביל היא חושבת שהנערה שמאיימת בהתאבדות תוכל לחכות לה עד שתסיים את השיחה החשובה על ה"הזנחה". אפרת לביא אף דרשה מן האם את פרטי מקום העבודה על מנת לשאול את המנהלים עד מתי האם עובדת, כמובן שסורבה.

נציין כי בעקבות "עבודת הקודש" של אפרת לביא והצקותיה גם בבית הספר, האם אינה עובדת כיום. ראש העיר דאז זמיר בן ארי נזף באפרת לביא על הטרדותיה והובהר לה שפגיעה בפרנסתם של הורים הוא צעד שנוגד את טובת הילד.

בימים אלו מתבררת בבית המשפט המחוזי תביעת נזיקין במליוני שקלים נגד אפרת לביא שהגיש נגדה תושב אחר בישוב, זאת בגין גרימת נזק נפשי בלתי הפיך לקטינים. פרטים נוספים על התביעה בקישור הזה.

"אנחנו לא אנשים רגילים, אנחנו עובדים סוציאליים…", כך אמרה עובדת סוציאלית מתנשאת לחסר בית כאשר התעמרה בו קשות, כאן מתוך תחקיר שתולים של אורלי וילנאי.

אזרחים יקרים, מה שמותר אם כן לעובדים סוציאלים (הם לא אנשים רגילים) אסור להורים אחרים. לעובדים סוציאלים מותר לעבוד שעות רבות ו"להזניח" את ילדיהם אך לאזרחים אחרים אסור. הנה עיניכם הרואות, מתוך אתר הפייסבוק על שביתת העובדים הסוציאליים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

משרד הרווחה – השטן של העם היהודי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 5, 2010


חיים וויולט חביבי

כך מכנה חיים חביבי את משרד הרווחה בישראל.

בני הזוג חיים וויולט חביבי שילדיהם נחטפו ע"י רשויות הסעד בישראל ונלקחו לפנימיות ומשפחות אומנה, התבצרו לפני מספר שנים בכנסיית הבשורה בנצרת וזעקו משם לעזרה. סיפורם התפרסם בכל אמצעי תקשורת אפשרי ואף באמצעי התקשורת העולמיים מכיוון שהפרשה כמעט הביאה לתקרית בינלאומית.

השבוע הוקרן בערוץ 2 סרט על משפחת חביבי ושמו 'הבשורה ע"פ חביבי'. הסרט מתאר את מצוקתה של המשפחה, את מצבה הכלכלי הקשה, את הפשע המאורגן של רשויות הסעד בישראל ואת אזלת היד והאטימות של שאר מערכות השלטון בישראל כלפי משפחות חלשות. אטימות שהובילה את המשפחה, בצעד של יאוש, לברוח אל הרשות הפלסטינאית ולהסתתר שם מפני הצוררים הנאציונל סוציאליסטים של משרד הסעד.

פקידת הסעד הקלוקלת תמר ישראלי מלשכת הסעד בנתניה ועובדת הסעד הכושלת מרים פיירברג שמכהנת כיום כראש עירית נתניה, ואשר דרדרה את העיר נתניה לתהומות ולשיאי פשיעה בלתי נתפסים, שתיהן יחד חברו יחדיו ורדפו את משפחת חביבי ללא רחם.

הטרמינולוגיה החולנית של עובדות הסעד

רשויות הסעד טענו כי המשפחה "לא שיתפה פעולה" וסירבה לקבל "טיפול" ממשרד הסעד. ברצוננו להדגיש כי לעובדים סוציאלים יש טרמינולוגיה חולנית ומעוותת לגבי שני המושגים הללו.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו עבודה משותפת של כל הצדדים שבבסיסה קיים אמון הדדי והסכמה משותפת של שני הצדדים לאופן הטיפול.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו כח ושליטה, קרי כפיה על הנזקק לבצע את מה שהעובדים הסוציאלים פוקדים עליו לעשות, שאם לא יעשה כן ילדיו יילקחו ממנו לצמיתות.

אודליה חביבי – נערה ללא עבר פלילי, נכלאה במוסד לעברייניות של משרד הסעד במסגרת הליך "טיפולי"

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו סיוע למשפחה הנזקקת בדמות סיוע כלכלי, סיוע במציאת עבודה, סיוע בדיור, סיוע במסגרות קהילתיות לילדים, סיוע בלימודים ועוד.

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו הפעלת מנגנון עונשין נגד המשפחה והילדים. מנגנון ענישה זה מתבטא באמצעי הכפיה הבאים: אבחונים פסיכו דיאגנוסטיים של הילדים על מנת לתייג אותם כילדים בעיתיים ולחסום בפניהם את האפשרות לקיים אורח חיים נורמטיבי בשל הרבב הגדול שהדביקו להם מסמכי האבחון המזויף, הלעטת הילדים בסמים פסיכיאטריים ממכרים אשר משבשים את מוחם ומדרדרים את התנהגותם, כליאת הילדים במוסד סגור, תיוג הילדים כילדים ש"התעללו" בהם ואז הם עצמם לא יוכלו להיות הורים משום שעובדים סוציאלים גורסים כי ילד ש"התעללו" בו הוא ילד שיהפוך בעצמו למתעלל, תיאוריה שאגב הופרכה במציאות.

כך מספרת הבת אודליה חביבי איך "טיפלו" בה רשויות הסעד:

"… אני לעולם לא אשכח שחטפתם אותי למקומות אפלים וקשים כמו מסילה וצופיה שזה מתאים לעברייניות. עד היום יש לי סיוטים מהמקומות האלה בעזרת ה' התביעה שאני מכינה לכם היא מן הקשות ביותר נגדכם וכל מי שרושם נגדנו אין לכם מושג מה עברנו ואם הגענו למצבים כמו ללכת לרמאללה אז סימן שפה מתעללים ואני ראיתי איך מפוצצים את הבית על הוריי בקיצור אישית לי ברמאללה היה טוב. שם לפחות לא חטפו אותי למוסדות של נרקומניות אדוני ישמור איזה דברים יש שם במוסדות האלה…."

צ'ארלס דארווין היה מתהפך בקברו

מיכה לינדנשטראוס

משפחת חביבי, כמו משפחות עניות רבות המהוות טרף קל לעובדות הסוציאליות, הוגדרה כמשפחה "מזניחה" ונרדפה ע"י רשויות הסעד באכזריות רבה.

בעוד שהאבולוציה לא משתנה מדור לדור אלא רק לאחר מליוני שנה, החליטו עובדות הסעד לעטות עליהן את גלימת האלהים וקבעו על דעת עצמן שהאבולוציה משתנה לאחר 50 שנה. כך הן החליטו כי טובת הילד לפני 50 שנה לא מתאימה לזמנים שלנו, וכיום הן מכריזות, כי נולדה מוטציה חדשה של "טובת הילד".

במוסף 'שמחת תורה' של ידיעות אחרונות אשר יצא לאור ב-29 בספטמבר 2010 מתאר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס שמתעלם ממצוקת ילדי ישראל את ילדותו:

"…היינו כל כך עניים עד שלא עלה בידי הוריי לשלוח אותי לגן ילדים. מעולם לא ביקרתי בגן. בגדים מעולם לא קנו לי, לבשתי ונעלתי את מה שאנשים טובים נתנו לי, ומעולם לא היו לי צעצוע או משחק. החבר היחיד שלי היה צב שאבי מצא באזור הירקון והביא לי בקופסת נעליים…"

אם מיכה לינדנשטראוס היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הזנחה רגשית וחינוכית של ההורים" על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד".

הזמר שלמה ארצי

הזמר שלמה ארצי מתאר את ילדותו באותו מוסף:

"...כל קיץ בחופש הגדול נשלחתי משכונת רמת ישראל בה התגוררנו, לחודשיים לסבא וסבתא שלי בקריות. ישבתי בתוך אוטובוס אגד דוהר מלא עשן, ונסעתי בתור ילד חילוני בן 7 לקרית ים ג'…"

אם שלמה ארצי היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הפקרה ורשלנות פושעת של ההורים", שהרי על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד", לא יעלה על הדעת שהורים יתנו לילד בן 7 לנסוע לבד באוטובוס .

עובדי משרד החינוך – שתו לי…אכלו לי…

בתי הספר בישראל עובדים כיום באופן צמוד עם משרד הסעד, ומתפקדים כזרוע ביצועית של משרד הרווחה, משום שהם מחפשים ילדים בסיכון לכאורה ומדווחים על כך למשרד הסעד. תמונה של רבקה מיכאלי בהיותה בכיתה א' מראה כי בכיתתה היו לא פחות מ-44 ילדים (ספרנו). 44 ילדים היו אז בכיתה, בתנאים קשים, ללא מזגנים, ואף מורה לא התלונן על תנאי העסקתו. 50 שנה אחרי, ממוצע הילדים בכיתות בבתי הספר היסודיים ירד ועומד על 28 ילדים בכיתה. למרות שהכיתות כיום קטנות יותר, המורים עברו "מוטציה מלאכותית", הם נהיו מפונקים יותר, יש להם יותר טרוניות והם מתרצים את הישגיהם המקצועיים הדלים בכל מיני גורמים סביבתיים שונים, בעוד שהם עצמם לא אשמים. הסתדרות המורים מודה, במאמר בקישור הזה כי רמת המורים בארץ כיום היא ירודה.

מדוע משרד הסעד מנהל מסע ציד נגד משפחות עניות?

רבקה מיכאלי בכיתה א'

התשובה פשוטה, מדובר במניע העתיק ביותר בעולם: כסף.

תעשיית הוצאת הילדים מהבית היא תעשייה עתירת הון. למעלה מ-5 מיליארד ₪ בשנה מתגלגלים בתעשיית ההשמה החוץ ביתית של הילדים. אנשים רבים מתפרנסים מן התעשיה הזו, בעיקר עובדים סוציאלים. העצומה בקישור הזה מתארת איך מבוזבז כספו של משלם המיסים על תעשיית הוצאת הילדים מהבית.

מרבית הילדים מוצאים מהבית עקב הזנחה לכאורה שנובעת מעוני. ההזנחה היא לכאורה, קרי הזנחה מדומה, משום שהמינוח "הזנחה" עבר מוטציה. מה שכיום מוגדר כ"הזנחה", לא הוגדר לפני 50 שנה כהזנחה. במקום שעובדי סעד יעזרו למשפחה העניה להתאושש ולצאת מן המשבר הכלכלי אליו נקלעה, הם מנתקים את הילדים מן המשפחה ושולחים אותם בטרנספר למוסד סגור או למשפחות אומנה. מסגרות ההשמה החוץ ביתית מקבלות מימון שמן מהמדינה על חשבון משלם המיסים בעוד שהמשפחה העניה אינה מקבלת דבר.

עלות ממוצעת של אחזקת ילד במשפחת אומנה כוללת: תשלום למשפחת האומנה, תשלום החזרי הוצאות למשפחת האומנה וכן תשלומים למאכרים המכנים עצמם "עמותות אומנה". עלות זו עולה למשלם המיסים כ-5,000 ₪ בחודש בממוצע עבור ילד ללא צרכים מיוחדים השוהה באומנה רגילה.

מוטציית "טובת הילד"

שימו לב שמשפחות האומנה מקבלות מימון מלא ממשרד הסעד, ללא צורך להציג תלושי שכר על מצבן הכלכלי, קרי גם משפחת אומנה עשירה תקבל מימון מלא ממשרד הסעד. לעומת זאת, משפחות עניות הפונות למשרד הסעד למתן סיוע, נאלצות לעבור טרטורים במבוכי הביורוקרטיה המתישים, תוך הצגת אינספור מסמכים על מנת לקבל איזו עצם מימונית קטנה, אם בכלל. משפחות עניות רבות הן משפחות עובדות שאינן נתמכות כלל בהבטחת הכנסה, אך השכר הנמוך שההורים מקבלים תמורת עבודתם הקשה מספיק בקושי לקיים את המשפחה ולכן היא מוגדרת כמשפחה עניה עפ"י מדדי העוני המקובלים.

להלן טבלת השוואה המתארת את סל השירותים שמקבלת משפחת האומנה על חשבון משלם המיסים. טבלה זו מבוססת על סעיף 13 בהוראת התע"ס של משרד הרווחה, שנושאה 'טיפול במשפחות אומנה', כאן בקישור הזה.

סוג השירות האם המשפחה האומנת מקבלת שירות זה בחינם? האם המשפחה העניה מקבלת שירות זה בחינם?
משפחתון, פעוטון, גן, צהרון ומעון יום כן לא
ריהוט וציוד לילד כן לא
ביגוד משלים כן לא
דמי כיס לילד כן לא
מימון טיולים ואירועים אחרים בבית ספר כן לא
ביקורים באתרים ומופעים כן לא
כרטיס חפשי חדשי כן לא
טיטולים לתינוקות כן לא
ביטוח שיניים כן לא
כיסוי פגיעות שיניים כן לא
טיפולי שיניים כן לא
2 חוגים כן לא
מנוי לספריה ועיתון נוער כן לא
מימון טיול שנתי בבית ספר כן לא
שיעורי עזר לילד כן לא
ספרי לימוד כן לא
קיטנה כן לא
טיפול פסיכולוגי לילד כן לא
טלית ותפילין כן לא
החזר הוצאות עבור בר מצווה כן לא
מתנת בר מצווה לילד כן לא
שמרטפות לילד כן לא
כסא לילד ברכב כן לא
שכר לימוד במסגרות יחודיות כן לא

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »

אשת החינוך איילה שטגמן: חוק חובת הדיווח בבתי הספר פרוץ לחלוטין

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 2, 2010


אשת החינוך הדגולה איילה שטגמן מדברת בתכנית "בראש צעיר" ברשת א' על פשעי משרד הסעד ועל חוק חובת הדיווח בבתי הספר שהינו פרוץ לחלוטין, כל אחד מדווח מה שבא לו ואיך שבא לו, ממציאים חשדות למקרים שלא היו ולא נבראו ואיש כישר בעיניו יעשה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »

משרד הסעד מתעלל בחסרי ישע החוסים בקיבוץ עין השלושה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אפריל 16, 2010


בתכנית שתולים בהנחייתה של אורלי וילנאי, נשלח השתול יובל אזולאי להיות מטפל בפנימייה של משרד הרווחה בשם "מעון השלושה". זהו מוסד סגור של נערים אוטיסטים הסובלים מפיגור קל-בינוני בקיבוץ עין השלושה. כבר בתחילת עבודתו מגלה יובל כי הדיירים האוטיסטים סובלים מיחס משפיל ואלים מצד המדריכים בפנימייה. למרות שהתעללות במוסד זה נחשפה ופורסמה בעבר באמצעי התקשורת, משרד הסעד לא עשה דבר בנדון. בהמשך מגלים אנשי צוות שעבדו בעבר בפנימיה שגם מנהל הפנימיה, הפסיכולוג אליאס בייסרמן ידע על האלימות והתעלל בעצמו בחוסים.

האוירה הפסטורלית בקיבוצים מטעה את הצופה מבחוץ. התעללות בילדים במוסדות משרד הרווחה בקיבוצים אינה דבר חדש. נזכיר את מקרי ההתעללות האחרונים במוסדות אלו, כולם נחשפו ע"י התקשורת ולא ע"י משרד הסעד:

  • התעללות בחוסים במעון "אתגר" בקיבוץ להבות חביבה, אלימות אותה חשפו אמנון לוי וצוותו, ואשר בעקבותה התנקם משרד הסעד באמנון לוי והגיש נגדו תלונה במשטרה בגין הפרה לכאורה של חובת הדיווח. בקישור הזה וגם בקישור הזה.
  • חשיפת התעללות בילדה באותו מעון, מעון השלושה בקיבוץ עין השלושה לפני מספר חדשים. כאן בקישור הזה. למרות החשיפה משרד הרווחה לא עשה דבר בנדון.
  • קיבוץ הרדוף הוא קיבוץ אשר דוגל במזון אורגני, טבעי, אך במקביל מנהל בשטחו פנימיה של משרד הרווחה בשם פנימיית טוביה בה כופים על הילדים ליטול סמים פסיכיאטריים קשים במיוחד, עתירי רעלים. אלו רעלנים שהורסים את המערכת החיסונית בגוף וגורמים לתופעות לוואי חמורות ובלתי הפיכות. קיבוץ הרדוף, אם כן, גורס באמצעים טבעיים כלפי הציבור בחוץ אך בתוך הקיבוץ הוא מתנהל בצורה הפוכה, עם שימוש בהרבה כימיקאלים. כאן בעדותה של אלה, נערה ששהתה בפנימיה.

בכתבה על מעון השלושה אומר שר הרווחה יצחק הרצוג כי "החשיפה של התקשורת חשובה כדי לתקן עיוותים". בכך מודה השר בעקיפין כי לא קיים פיקוח נאות של משרד הרווחה על המוסדות שלו וכי התקשורת הכרחית לחשיפת העוולות כנגד החוסים חסרי הישע. השר מציין כי מדובר ב"עיוותים" אבל אם היה מתיר לתקשורת להכנס באופן חופשי למוסדות הללו היה מגלה כי לא מדובר ב"עיוותים" אלא בדפוס התנהגות שחוזר על עצמו במוסדות רבים של משרד הסעד. העובדה כי השר אינו מתיר לתקשורת להכנס לפנימיות, לחשוף את האמת עד תומה וממשיך במנגנון ההסתרה, תומכת בחשד הכבד שעולה כי מדובר בשיטה ולא ב"עיוות", ולכן יש הכרח להקים באופן דחוף גוף בקורת חיצוני ובלתי תלוי שיפקח על פעילות מוסדות הסעד משום שמנגנון הפיקוח במשרד הרווחה כשל בתפקודו וכי דוחות הבקורת הפנימיים של משרד הסעד עליהם עברנו אינם עוסקים כמעט בהתעללות בחסרי ישע אלא רק בעניני כספים וכח אדם.

קישורים נוספים:

צפו בתחקיר שתולים אמש:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

הורים וילדים, לברוח ממרפאות השיניים של קופות החולים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אפריל 3, 2010


הורים, הבאתם את הילד שלכם לטיפול שיניים באחת ממרפאות קופות החולים? אתם מסתכנים בדיווחי שווא של הרופאים והאחיות למשרד הסעד על הזנחה. אם הילד מגיע עם בעיות בשיניים ואתם או הילד לא מצאתם חן בעיני אנשי המרפאה בגלל המראה שלכם או בגלל שהתווכחתם איתם או בשל כל סיבה אחרת, הם ידווחו עליכם למשרד הרווחה כי "קיים חשד שאתם הורים מזניחים". זהו אמצעי מצויין עבור אנשי משרד הבריאות לחפות על רשלנות רפואית מצידם. ראו הוזהרתם.

כדאי לקחת את הילדים לרופא שיניים פרטי ולא למרפאת השיניים של קופת החולים. ממילא התעריפים בקופות החולים אינם נמוכים יותר מן התעריפים של רופאי השיניים הפרטיים, ולעיתים אף גבוהים יותר. ולגבי איכות הטיפול, הרי שתגובות הגולשים באתרים השונים באינטרנט מעידות כי עדיף להגיע לרופא שיניים פרטי.

ישראל אינה מדינת רווחה. מרבית מקרי הוצאת ילדים מהבית הינן על סעיף של הזנחה, חלקם הזנחה לכאורה בגין אי מתן טיפולי שיניים. מרבית המשפחות ברוכות הילדים אינן יכולות להרשות לעצמן מתן טיפולי שיניים לילדים משום העלות היקרה של הטיפולים. עובדות סוציאליות שאינן מסייעות כספית למשפחה העניה על טיפולי השיניים, מוציאות את הילד מאותה משפחה בגין הזנחה לכאורה, ומעבירות אותו למשפחה אומנת. למשפחת האומנה, לעומת זאת,  משרד הרווחה נותן החזר כספי מלא בגין טיפול השיניים שקיבל הילד שהורחק ממשפחתו הביולוגית, לה לא סייע משרד הרווחה.

הורים, שימו לב כי במרפאות השיניים בכל קופות החולים נוהגים אנשי המרפאה לצטט אתכם לרשום כל פרט קטן עליכם בתיק הרפואי של הילד, גם אם פרט זה אינו קשור לטיפול עצמו, כמו למשל אם התווכחתם עם הרופא או צעקתם על הילד.

להלן דיווחים שהתקבלו אצלנו לאחרונה על מרפאות השיניים של קופות החולים:

ההורה לא יודע לשים גבולות

הורה שתיאר בפני רופא השיניים כי ילדו אוכל כ- 7 חטיפים ביום ואינו רוצה לצחצח שיניים, ראה כי הרופא הוסיף בתיק הרפואי הערה כי "ההורה אינו יודע לשים גבולות", למרות שמשפט זה אינו קשור למהות הטיפול הרפואי.

אמא אחרת העובדת כפסיכולוגית במרכז חירום של משרד הסעד עצמו הגיעה עם ילד אשר לו עששת בשיניים. רופא השיניים כתב וציטט את דברי האם: "…אבל הוא לא מסכים לצחצח שיניים, ויש לו פה מאוד קטן. אני לא יודעת מה לעשות". הרופא אף "אבחן" את האמא, וכתב כך: "לאמא יש בעיה בהצבת גבולות לילד ושמירת היגיינת הפה של הילד…"

הורים שימו לב, כי חלק מן הילדים הוצאו ע"י עובדי רווחה מהבית בתירוץ של "תפקוד הורי לקוי", זאת  בשל קושי לכאורה של ההורים בהצבת גבולות לילד.

רופאי שיניים כחוקרי משפחות

הילד שלכם נחבל בשיניים? יתכן כי רופאי שיניים דיווחו עליכם מאחורי גבכם ללשכת הסעד. לעיתים קיימים רישומים עליכם מאחורי גבכם בלשכת הסעד ואינכם יודעים על כך כי פקידת הסעד לחוק הנוער (עובדת סוציאלית במקצועה) החליטה לא להמשיך לחקור את הענין.

במידה וילד מגיע למרפאת השיניים כשהינו חבול בשיניו, הרופא שואל את ההורה היכן נחבל הילד. אם הילד נחבל בביתו, הרופא מחויב לדווח ללשכת הסעד על פגיעה בילד בשיניו בביתו. הרופאים אף נוהגים לרשום את ההתרשמות האישית שלהם מהפגיעה. כלומר, אם הורה מגיע למרפאה ומרים קולו על הרופא על כך כי הילד שלו לא מקבל שירות, ירשום הרופא "האבא התפרץ בצעקות, וישנו חשד כי הפגיעה בילד נגרמה על ידי האבא".

כשמדובר בילד שנחבל בבית הספר, שואל הרופא אם יש עדים לחבלה שנגרמה בבית הספר, והאם הנושא דווח להנהלת בית הספר… כך מבצעים רופאי השיניים חקירת הורים וילדים במקום לטפל בשיניים.

רשלנות רפואית

ידוע הוא כי בתחום רפואת השיניים קיימת רשלנות רפואית רבה, גם לפני תחילת הטיפול בשן. למשל, אם לילד שלכם יש בעיה רק בשן ספציפית, והרופא שולח את הילד לבצע צילום סטטוס, קרי 14 צילומי נשך של כל הפה, למרות שאין בכך כל צורך, זה מצביע על רשלנות וסכנה לילד משום שסדרה גדולה כזו של צילומים גורמת לקרינה מיותרת ומזיקה לילדים. צילומים מיותרים מפרנסים את מכוני הרנטגן למיניהם.

אם אתם חושדים ברשלנות רפואית או חושדים כי רופא השיניים עומד לתפור לכם תיק על התעללות או הזנחה של הילד שלכם רק בגלל שהתווכחתם איתו, מומלץ ורצוי להגיע עם מכשיר הקלטה למרפאה על מנת שזו תשמש ראיה משפטית. נציין כי כאשר אתם נוכחים בשיחה, ההקלטה הינה חוקית למהדרין.

דירשו אף לקבל את התיק הרפואי של הילד שלכם. זכותכם לקבל אותו או לצלמו במלואו עפ"י סעיף 18א' בחוק זכויות החולה. כאמור, מומלץ ורצוי להביא את הילדים לטיפולי שיניים אצל רופא פרטי.

הנה הקלטה על רשלנות רפואית באחד מבתי החולים בארץ:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

עובדים סוציאלים מרוויחים יותר מפסיכולוגים ומורים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 25, 2010


עובדים סוציאלים מרוויחים יותר מפסיכולוגים ומורים במגזר הציבורי, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומנתוני הסתדרות המורים. באחד המאמרים הקודמים כתבנו על כך שעובדים סוציאלים נוגסים מתקציב משרד הבריאות, ובמקום להשקיע בתוספת רופאים ואחיות, הממשלה מעדיפה להשקיע במקצוע מיותר ולא אפקטיבי כמו עבודה סוציאלית. עתה מתברר כי עובדים סוציאלים נוגסים גם מתקציב משרד החינוך, הם עובדים פחות ומרוויחים יותר ממורים.

כמה שותים העובדים הסוציאלים מתקציב המדינה?

השכר החודשי הממוצע של עובד רווחה במשרה מלאה (יחידת עבודה) ברשויות המקומיות לשנת 2009 עמד על 9,461 ₪ ברוטו (עמודה 86 בטבלאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

בעוד שהשכר הממוצע במשק ירד ב-2.8% בשנת  2009 בהשוואה לשנת 2008, הרי ששכר העובדים הסוציאלים ירד רק ב-0.45%, כלומר כמעט ולא נשחק.

עובד סוציאלי עולה בממוצע למשלם המיסים כ-130,000 ש"ח בשנה. קיימים מעל 7,000 עובדים סוציאלים במגזר הציבורי שבסה"כ עולים למשלם המיסים מדי שנה מעל 900 מליון ש"ח. בשנת 2009 שר הרווחה יצחק הרצוג הוסיף לעובדים הסוציאלים עוד 220 תקני כח אדם מיותרים.

אנשי הוראה המגיעים כיום למערכת החינוך הם באיכות ירודה

כך עפ"י דיווח של הסתדרות המורים בישראל.

כאמור, שכר עובדי הרווחה ברשויות המקומיות עמד על 9,461 ש"ח בשנת 2009, זאת לעומת שכר של 7,310 ש"ח עבור מורים בחינוך היסודי, ושכר של 5,914 ש"ח עבור גננות וסייעות באותה שנה.

מנתוני  דוח של הסתדרות המורים לשנת 2006 עולה תמונה עגומה על מצבם של אנשי ההוראה בישראל. בין השאר, משווה הדוח את משכורתם של העובדים הסוציאלים למשכורתם של המורים והפסיכולוגים במגזר הציבורי. לאורך כל השנים, לפחות החל משנת 1997 ועד עצם היום הזה מרוויחים העובדים הסוציאלים יותר מהמורים והפסיכולוגים.

הסתדרות המורים בדוח זה אף מודה כי בשל השכר הירוד במערכת ההוראה, לא מגיע למערכת זו משאב איכותי של מורים. הסתדרות המורים מצהירה בדוח כי "קיים מתאם גבוה בין מעמד העיסוק בסולם העיסוקים במגזר הציבורי לממוצע ההשתכרות בו, לפיכך שכרם הנמוך של המורים מעיד על מעמדו הנחות של מקצוע ההוראה בישראל. למצב זה השלכות שליליות על מערכת החינוך כולה ובעיקר על היעדר עניין של משאב אנושי איכותי להשתלב במקצוע ההוראה".

טענה זו של הסתדרות המורים אף נתמכת גם ע"י דרישות הקבלה של הפסיכומטרי לאוניברסיטה כפי שפורסמו בשנת 2007 בעיתון ידיעות אחרונות. דרישות הקבלה בפקולטה לחינוך נמצאות בתחתית המדרג האקדמי. גם דרישות הקבלה לעבודה סוציאליות הן בין הנמוכות באוניברסיטה, אך בעוד עבודה סוציאלית הינו תחום מיותר, לא אפקטיבי, ובעיני רבים אינו מוגדר כלל כמקצוע ואף גורם נזק לחברה הישראלית, כפי שמצויין במאמר "קווים לדמותה של העובדת הסוציאלית הישראלית", הרי שחינוך והוראה הוא תחום קריטי וחשוב ביותר לאנושות כולה וחשוב כי אנשי החינוך יקורצו ממיטב החומר אנושי, כפי שמציינת רחל מירון, לשעבר מנהלת בבית ספר, שאף היא מעבירה בקורת על אנשי ההוראה המועסקים כיום.

את השלכות המצב ניתן לראות בעובדה כי המורים כיום שאינם איכותיים כבעבר, לא מסוגלים להתמודד עם אתגרים עימם הם נתקלים בחיי היום יום, ואת הטיפול בילדים מעבירים לפקידי סעד לחוק הנוער שהינם עובדים סוציאלים בהגדרתם. פקידי סעד אלה, במקום לקדם ילדים בקהילה, הם מבודדים אותם, כולאים אותם במוסדות סגורים ומלעיטים עליהם סמים פסיכיאטרים. כך מייצרים העובדים הסוציאלים דור חדש של נזקקים, עבריינים ונתמכי סעד, בוגרי פנימיות המהוות חממות פשע וזנות, אשר בבגרותם יגיעו אליהם שוב "לטיפול" בשל הנזק שנגרם להם מן השהות במוסד סגור, ותהליך המשכי זה גורם להעצמה נוספת של אימפרית העובדים הסוציאלים, זאת באמצעות הגדלה חוזרת ונשנית של תקני כח האדם שלהם עבור ה"טיפול" באותם בגירים שניזוקו מהמדיניות שלהם עצמם.

מבדיקה שערכנו מסתבר כי ככל שרמת אנשי ההוראה ירודה יותר, קרי אינם מקצועיים דיים להתמודד בכוחות עצמם עם ילדים, כך יגדל מספר דיווחי הסרק שלהם לעובדי לשכת הסעד. ובמילים אחרות, גננת או מורה שמדווחת בתדירות גבוהה לעובד סוציאלי על הורה / ילד "בעייתי" היא אדם בעל רמה מקצועית נמוכה.

בעוד שבעבר ילדים עם בעיות התנהגות לא סוממו בריטלין, קונצרטה ודומיהם ומורים יכלו להתמודד עימם בשיטות פדגוגיות, הרי שכיום, בשל האיכות הירודה של אנשי ההוראה כפי שצויין גם בדוח הסתדרות המורים, אין למורים את המסוגלות הפדגוגית להתמודד עם ילדים מאתגרים והם מפעילים על הילדים הללו שיטה אנטי חינוכית שהיא סימום הילד והרדמתו באמצעות הסמים הפסיכיאטרים המזיקים הללו.

עובדים סוציאלים – מרוששים משפחות במקום לשקם אותן

אם בעבר, עובד סוציאלי היה מנסה לקדם משפחה באמצעות עזרה חומרית ומעשית כמו מציאת מקום עבודה, מציאת דיור מוגן ועוד, הרי שכיום הוא ממוקד בנושא ה"טיפולי", קרי עובד כ"מטפל משפחתי" וגובה תשלום מיותר עבור שירותיו ה"טיפוליים", תוך הפעלת גניבת דעת, הטעיה ומאניפולציה על המשפחה כי "הטיפול המשפחתי" יעזור לה בשיקום.

כך, במסגרת הפעלת מערך של הונאה ורמייה, ותוך שימוש נלוז ומעוות במושג המכובס "טובת הילד", העובד הסוציאלי מרושש את המשפחה העניה בגביית תשלומים מיותרים על ה"טיפול" במקום לשקם אותה כלכלית, שהרי מקור רוב הבעיות של המשפחות במצוקה הוא כספי.

הלוח המוצג הוא תעריפון עובדים סוציאלים לשעת טיפול. לוח זה מוכיח מדוע עובדים סוציאלים כל כך מתעקשים לכפות “טיפול” על אזרחים שהגיעו בטעות למשרד הרווחה.הסיבה: כסף טוב. מיותר לציין כי לכל ה”טיפולים” הללו אין כל ביסוס מדעי ומדובר בתעשיה רבת היקף של רמאות ושרלטנות. שימו לב בעיקר לסעיפים עם הנקודות האדומות. סעיפים שמפרנסים אלפי עובדים סוציאלים ללא צורך.

האם לא עדיף שתקציב המדינה יופנה לטיפוח מקצועות יצרניים ואפקטיביים שיתרמו להעלאת התל"ג והורדת האבטלה ומצוקת האזרחים, במקום לבזבז אותו על מקצועות לא יצרניים ולא מוגדרים כמו עבודה סוציאלית? הרי בסופו של דבר אנשים עניים צריכים כסף ופרנסה, לא עובדת סוציאלית.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , | 2 Comments »

החוקר שחר וחברו מיכה פלד ממשטרת גבעתיים-רמת גן תופרים תיק לחף מפשע

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 23, 2010


צפו בעדות מצמררת של חקירה במשטרת גבעתיים, שלוחה של משטרת רמת גן שכמעט הובילה להרשעתו של אדם חף מפשע. עובדת סוציאלית חסרת שיקול דעת התלוננה על החשוד במשטרה. בחקירה הוא מואשם כי אנס קשיש וכמעט נכנס ל-20 שנה בכלא.

תפירת תיקים פליליים לאזרחים תמימים היא דבר שבשגרה במדינת ישראל. גם אנשי "חינוך" תופרים תיקים להורים שאינם מוצאים חן בעיניהם. כך ניסתה סגנית המנהל בבית הספר הדתי תורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל, שרונה קאפח, לתפור תיק לאם חד הורית ובו היא מעלה חשד כי "את בתה של האם דגדג גבר דמיוני עירום", קאפח כמעט הרסה משפחה שלמה.

הכתבה אשר שודרה אמש בערוץ 2.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »