הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘הפרת זכויות הילד’

השופטת חנה בן עמי מרצה על תופעת העבריינות בקרב עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 2, 2013


HannaBenAmiבמסגרת ועידת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד, מיסודה של הקואליציה למען הילדים והמשפחה, שהתקיימה בנמל תל אביב, 29 אוקטובר 2013, הרצתה כבוד השופטת המחוזית בדימוס חנה בן-עמי על תופעת העבריינות בקרב עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה.

להלן חלק מדבריה של השופטת (בתחתית המאמר מובא הנאום המלא בסרטון):

"מאד קל לסווג את האנשים הפגועים האלה כאנשים סהרוריים ואלימים, וממילא לקפוץ למסקנה כי אין לייחס משקל לדבריהם.
בכך אינני אומרת כי כשאדם שרוי במצוקה קשה, והדברים שהוא אומר אינם מצטיינים בנחמדות וברוגע, יש לתייג אותו כאדם אלים, ולהתעלם מטענותיו לגופן. נכון שחשוב להיות נחמד ולדבר בנימוס, אך תפקידם של אלו שעושים במלאכה, להתייחס לעיקר. אם מישהו מבצע עבירה, יש להעמידו לדין, אך לא יכול להיות שמי שסגנונו אינו מוצא חן בעיני פקיד סעד, יתוייג כ"מסוכן", ויישללו ממנו זכויות יסוד, כמו למשל, ימנעו ממנו בפועל לראות את ילדיו.
תפקידם של עובדי ציבור שמקבלים את שכרם מהקופה הציבורית, להכיל את אלו שמרגישים שנגרם להם עוול, שנגזל מהם היקר להם מכל, והעיקר, בטרם קפיצה למסקנות, יש לאסוף נתונים, לבדוק את העובדות לאשורן, וללא משוא פנים ושיקולים זרים, ולהביא בפני בית המשפט תמונה אמיתית של הממצאים אליהם הגיעו אחרי חקירה ובדיקה את הלבטים, את מכלול הדעות, ואת המסקנות המנומקות. גם אז, מלאכת ההכרעה היא של השופט וההמלצה (של פקידת הסעד) צריכה להשאר בגדר המלצה בלבד."

תפקידו של פקיד הסעד איננו לכתוב פסק דין לשופט, התסקיר זה לא טיוטא של פסק דין

"תפקידו של התסקיר הוא לתת לשופט מידע אמיתי, אובייקטיבי, מהימן ושלם. התסקיר צריך להציג עובדות. התסקיר זה לא טיוטא של פסק דין.
השופט צריך לשקול שיקולים רחבים, ולהגיע למסקנה שהוא יגיע אליה.
תפקידו של פקיד הסעד איננו לכתוב פסק דין לשופט, בוודאי לא להיות המוציא לפועל של פסק הדין.
הוא בסך הכל, צריך להביא נתונים, צריך להביא עובדות, וצריך לאפשר לשופט לראות את התמונה בכללותה."

השופטים נוטים לסמוך על התסקירים המוגשים להם על ידי פקידות הסעד

"לצערי, מאז שהדברים האלה נכתבו, המצב לא השתפר. על השופטים מוטל עומס אדיר, וכשיש פקיד סעד שמתוקף החוק, כך נראה, יכול להקל עליהם את העבודה, וכשמדובר באיש ציבור מקצועי ולכאורה נייטרלי, הם נוטים לסמוך על התסקירים המוגשים על ידו, וממילא זונחים במשהו את החובה המוטלת עליהם, להגיע למסקנה שלהם, לאחר בדיקת מכלול הראיות והטענות, ואיזון בין הדברים."

פקידי סעד אינם נחקרים בחקירה נגדית בבית משפט. הדברים (של פקיד הסעד) נלקחים כתורה למשה מסיני

"יתר על כן, כשיש תביעת נזיקין שעניינה כסף, ומומחה רפואי נותן חוות דעת, ומציין שאחוז הנכות של אדם מסויים הוא כזה או אחר. אותו מומחה מוזמן לעלות על דוכן העדים, הוא נחקר בחקירה נגדית, ולא מניחים לו עד שבודקים כל משפט וכל טענה שלו.

כשמדובר בעובד סוציאלי שנותן תסקיר, למרבה הצער, לא ניתן לצדדים לחקור את פקיד הסעד.
הדברים (של פקיד הסעד) נלקחים כתורה למשה מסיני. על זה מסתמכים, ועל זה בונים תוצאות, שבעצם התוצאה שלהם יכולה להוות נזק, לא רק לקטין, אלא לכל המערכת המשפחתית שבתוכה הוא גדל.

זה לא סוד שלפקידי סעד אין מיומנויות של חקירה, ובדיקת מהימנות הדברים המושמעים באזניהם.
ולמרבה הצער, גם כאשר לא קיימת אצלם אג'נדה כזו או אחרת, נטיית ליבם היא להתרשם מן הצד החיצוני של בעל הדין העומד בפניהם, ממתק שפתיו, מהחיוך שלו, מהאחריות שהוא לוקח על עצמו. מהבעת חרטה על מעשיו,ולא פעם ההתייחסות שלו לפקיד הסעד שבפניו הוא עומד, מנחמדותו ומהכושר שלו להרשים את פקיד הסעד."

פקידות הסעד כותבות תסקירים המתבססים על דעות קדומות

"מהתיקים שבהם דנתי, והם לא מעטים. ההתרשמות שלי, שכשמדובר בפקיד סעד, גם בהנחה שמדובר באנשי מקצוע מוכשרים בתחומם, לא זאת שאין להם הכלים או המיומנויות הדרושים לצורך חקירה ובדיקת הראיות, אלא שגם במיומנויות שיש להן, הן לא עושות שימוש מושכל, אלא ההתרשמות שלהן בנושאים מסויימים.

מלכתחילה הן מגיעות עם נטיות לב, ועם דעות קדומות, ולמרבה הצער, נוכח הכח שניתן בידיהן, הן ע"י המחוקק והן ע"י השופט, הם רואים את העמדה שלהן, שכאמור היא פרי של עמדות ראשוניות מוטות, ובדיקה לא מיומנת את השורה האחרונה, את פסק הדין אליו יש להוביל את השופט.
ובסופו של יום, להכתיב לו את עמדתן, ובמקרים שאותם הם רואים מתאימים, לא להשאיר לשופט ברירה, אלא להגיע ליעד, לשם הם מובילים אותו."

ביצוע נתק מכוון של הילד מהוריו, כדי ליצור תשתית להכרזתו כבר אימוץ

"כאשר מוציאים ילד מהבית והם מעוניינים להעבירו להליך של אימוץ למשל, מחזיקים אותו בבית מעבר, רחוק מאד מהבית של ההורים, לא מאפשרים ביקורים. מציירים דמות דמונית, בסופו של יום, כעבור שנים, כשמגישים בסופו של דבר בקשה להכרזת הילד בר אימוץ, אפילו אם השופט מגיע למסקנה,
שמלכתחילה לא היה מקום להוציא את הילד הזה מהבית, הילד הזה כבר שנתיים לא היה בבית, כל המערכת כבר השתנתה, הוא כבר גדל בבית של משפחה אחרת.

אומר השופט לעצמו: נכון, מלכתחילה לא היה צריך להוציא את הילד מהבית, אבל עכשיו אני לא יודע אם זה טוב להחזיר אותו. האם טובתו שאני אחזיר אותו, כי הנסיבות השתנו. ילד זה לא חפץ, זה לא עציץ, לא מניחים אותו ומשקים אותו ומסיימים בזה את הפעולה. ילד גדל, והוא גדל בנסיבות מסויימות ובמערכות מסויימות, אחרי שנתיים כבר אין טעם להחזיר את המצב לקדמותו, זה לא יהיה לטובת אף אחד מן הצדדים…"

במקרים רבים, התסקירים של העובדות הסוציאליות, מהווים אבן נגף בדרכו של השופט להגיע לחקר האמת

"למרבה הצער, התרשמותי היא, כי במקרים רבים עמדות העובדים הסוציאליים, והתסקירים המוגשים על ידם, לא רק שאינם עוזרים לבית המשפט להגיע לחקר האמת, אלא שהם מהווים אבן נגף בדרכו של השופט להגיע לחקר האמת.

ההנחה שלי היתה שכשמוגשת בקשה להכריז על קטין בר אימוץ, נעשה הדבר לאחר שכל פרט נבדק לגופו, ושנשות המקצוע החתומות על הבקשה והתסקירים, הגיעו למסקנה שהצעד הדרסטי כל כך שהן מבקשות – קריעת ילד מחיק משפחתו הביולוגית, הינו הצעד ההכרחי בנסיבות הענין.

לצערי, עד מהרה נוכחתי שלא כך הם פני הדברים.פעם אחר פעם נדהמתי לגלות, כי לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה שאליה הן חותרות, ולצורך זה כמעט כל דרך כשרה בעיניהן. החל מהנתק שהן יוצרות בין הקטין למשפחתו, אחזקתו בבית מעבר המרוחק ממקום מגורי ההורה, השמת מגבלות על דרכו של ההורה לקיים ביקורים.

כשלוקחים ילד ומרחיקים אותו מנצרת לירושלים, מגבילים את ההורה לביקור של שעה בחודש, ואז כשהוא מאחר בחצי שעה באוטובוסים, ובדרכים הקשות שהוא צריך בהן להגיע, אומרים לו: "סליחה איחרת, הילד כבר לא יכול לראות אותך…", ושולחים אותו חזרה לביתו.
ואם חס וחלילה, הוא פעם אחת איננו מסוגל להגיע, כי חלה איזו תקלה, אז מייד פונים לבית המשפט ואומרים "שההורה אינו מעוניין בילד…הנה עובדה שהוא לא הגיע…"

שיבוש הליכי משפט: מקרים של מצג שווא, העלמת מסמכים, העברת מידע מוטעה לשופט ובזיון בית משפט

"יתר על כן, נתקלתי במקרים של הצגת מצג לא אמיתי בפני בית המשפט. העלמת מסמכים מעיני בית המשפט, העברת מידע מוטעה לצדדים, אפילו בהתייחס להחלטות כתובות, ותקצר היריעה
אני רוצה להתייחס לשני מקרים, שבהם ההתרשמות שלי היתה כל כך קשה מדרך פעולתן של פקידות הסעד.

אמנם לקראת סוף הדיון הבהרתי שלדעתי יש מקום לבדוק את האפשרות להחזיר את הילדים למשפחתם.
הוספתי שלאחר הנתק הממושך ובנסיבות שנוצרו, יש מקום לעשות זאת בהדרגה, תחת פיקוח וליווי צמוד.
התשובה החד משמעית של פקידות הסעד היתה: שאם בדעתי להחזיר את הילדים לרשות האם או ההורים, הן לא ישתפו פעולה! (בזיון בית משפט).
חשבתי כי אם הן סבורות שטובת הילד מחייבת אחרת, הן תעמודנה על מתן פסק דין עליו יוכלו לערער, או יאפשרו החזרת הילדים תחת פיקוח כדי להגן עליהם מהבית "המסוכן", ממנו חששו כל כך כשהוציאו אותם, אבל שום דבר מאלו לא קרה, וכך הוחזרו הילדים למשפחותיהם, כשהשאלה שליוותה אותי לאורך זמן היתה:
אם אמנם באיזשהו שלב באמת הן שקלו את טובת הילדים, כשלעצמי סברתי כי הילדים הוחזרו לאלתר כדי למנוע כתיבת פסקי דין שיפרטו את המצב. כדי שקלונם (של פקידי הסעד) לא יתגלה ברבים.

למרות שלא נזקקתי לכתוב פסק דין, כי הילדים הוחזרו בהסכמה של פקידות הסעד, טרחתי וכתבתי פסקי דין מפורטים, וטרחתי להעביר את זה ליועץ המשפטי לממשלה, כמו גם לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שהיה אמור להוות ערכאת ערעור על פסקי דין של בתי המשפט למשפחה.
נשיא בית המשפט השיב לי במלים אלו:
"קראתי את פסקי הדין בעיון רב ובהתרגשות מרובה, ונראה לי כי היטבת להאיר בפסקי הדין את כל הזוויות הראויות להארה. נראה לי גם שפסקי הדין הללו מצביעים על מידה רבה של אומץ לב שיפוטי ועל כך את ראויה למלוא ההערכה."

אני לא סבורה שצריך אומץ לב שיפוטי כדי לכתוב פסק דין. תפקידו של השופט לראות, להאזין, להיות רגיש ולהגיע לתוצאה הנכונה ללא משוא פנים. בשביל זה לא צריך אומץ. בשביל זה צריך יושר לב, ורצון לבדוק את הדברים לגופם."

התנהלות פקידות הסעד גובלות בפלילים

עוד ציינה השופטת כי התנהלות עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה גובלת בפלילים.
להלן חלק מן העבירות המבוצעות על ידן:

עבירות של סחיטה ואיומים על מומחים והדחת עדים

המומחים של משרד הרווחה, שמעידים בבית משפט, מקבלים את שכרם ממשרד הרווחה, ולכן, הם תופרים לרוב, חוות דעת על פי דרישת הלקוח. אם המומחה מעז לכתוב חוות דעת שמנוגדת לדעתן של פקידות הסעד, הן מאיימות עליו, כי אם לא יישר עימן קו, תקופח פרנסתו.

העברת דיסאינפורמציה למשפחות אומנה עם אופק לאימוץ

פקידות סעד משקרות למשפחת האומנה אצלה נמצא הילד ונוטעות בה תקוות שווא, זאת באומרן למשפחה כי הילד יגיע לאימוץ, למרות שכלל לא ניתן פסק דין בנושא. כל זאת, בניגוד לכללי האתיקה.

הפרת חסיון בניגוד לחוק

עבירות מידע חסוי ומסווג לגורמים שונים, בכלל זה, העברת מסמכים חסויים. כל זאת, בניגוד לחוק המחייב אותן לחסיון.

בזיון בית משפט

אינן משתפות פעולה עם השופט, ומבזות את בית המשפט. מתעלמות מקביעותיה של השופטת, שהן עבורן בבחינת אות מתה.

חטיפת ילדים בחסות פרצות החוק, תוך שימוש לרעה בכח המשרה

ילדים מוחזקים בני ערובה במתקני כליאה של משרד הרווחה. כל זאת בחסות פרצות בחוק.
את מהלך החטיפה הן מפעילות תוך שימוש לרעה בכח המשרה, ובכח הרב שנתן להן המחוקק.

פועלות בניגוד לאמנת זכויות האדם של האו"ם

מתנהלות כמו במשטרים טוטאליטריים, ופועלות בניגוד לאמנת האו"ם לזכויות אדם, הקובעת כי זכותו של כל אדם להליך משפטי הוגן.
מנסות למנוע זכות יסוד זו של ההורים להשתתף בדיונים משפטיים הנוגעים לילדיהם. מסתירות את חומר הראיות מפני ההורים.

מניפולטיביות ומוציאות דיבה על הורים

ממציאות סיפורי מעשיות על ההורים. הבדיה המפורסמת, השגורה, והאהובה ביותר בפי עובדות סוציאליות היא – "ההורים אלימים",
כל זאת תוך שימוש במלים גבוהות וסופרלטיבים, על מנת להפעיל הליך שכנוע פסיכולוגי על השופט.

סחר בילדים לאימוץ

יוצרות מעגל שמוביל לאימוץ כפוי. מסרבות לפיתוח תכנית טיפול מתאימה של תמיכה בקהילה, כי תכניות טיפול כאלו יקטינו את מספר הילדים לאימוץ, והדבר יפגע במשפחות שמבקשות לאמץ ילדים. נוקטות סחבת משפטית על מנת להתיש את ההורים

שיבוש הליכי משפט, העלמת ראיות, ופגיעה בסמכותו של השופט

מעלימות מסמכים משפטיים, לעיתים בתואנה המעוררת גיחוך שהיא: "חסוי מפני שופט…"

פגיעה והתעללות בילדים חסרי ישע

העבירה החמורה ביותר של פקידות הסעד היא התעללות נפשית קשה, והזנחה רגשית, זאת באמצעות ניתוק אכזרי מהוריהם, וכליאתם בבתי מעבר למשך תקופה ארוכה. עבירה זו נובעת בראש וראשונה מכך שהן מתייחסות לילדים חסרי ישע כאל חפצים דוממים, שאפשר לאפסן אותם לתקופה ארוכה בבוידם, ואז לשלוף אותם בעיתוי המתאים, ולשנע אותם ליעד אחר.

כך מעידה העובדת הסוציאלית על ההידרדרות שחלה במצבם של ילדים, בשל השהות בבית המעבר:
"במשך התקופה הארוכה שהילדים היו בבית המעבר, בלא שהיתה להם הזדמנות לפגוש את אמא להם, חלה הדרדרות במצב הילדים הגדולים במיוחד. במיוחד במצבו של הגדול. בן 5 וחצי, ילד חכם, אינטליגנט. מבחינה רגשית נמצא בייאוש טוטאלי. סימני דכאון ותופעות אלימות כלפי הילדים וכלפי עצמו. מצבים שבהם נמצא בהשתוללות גמורה. הסכנה הן כלפי עצמו והן כלפי ילדים. כשלא משתולל, יש התכנסות בתוך עצמו. עיניו בוהות ועצובות.עד הזמן האחרון נאחז במטפל האישי שלו. לאחרונה נחבל ופוגע בקשרים אותו מטפל. מקלל ויורק."

ומסיימת השופטת בדבריה:
"לצערי, שום דבר לא תוקן מאז, ואנחנו נמצאים באותו מקום שהיינו, כשפקידות הסעד צוברות כח.
בטוחות שעמדתן היא בעצם פסק הדין שעל השופט לחתום עליו".

גילוי נאות:
אותן עובדות סוציאליות עברייניות, המשיכו לעבוד במשרד הרווחה כרגיל, ולא הועמדו לדין פלילי ו/או אזרחי, זאת בשל מסגרת מדיניות טיוח של משרד הרווחה, שהיא דבר שבשגרה.

הקליקו כאן לפסק הדין המלא של חנה בן עמי.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , | 4 Comments »

חג החנוכה – ועדות ההחלטה של משרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 26, 2013


vaadatahlata

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

עבריינות של עובדות סוציאליות בהרחקת ילדים מן הבית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אפריל 5, 2013


עובדות סעד טוענות לעתים כי ההורים הוציאו את ילדיהם לפנימיה בהסכמה…

אל תאמינו להן !

הילדים המוצאים ב"הסכמת" ההורים מן הבית, מורחקים בד"כ באחת מן השיטות הבאות:

1. עובדת הרווחה משכנעת את ההורים בשקרים, מאניפולציות, מתק שפתיים וגניבת דעת כי כדאי לו לשים את ילדו בפנימיה, משום ש "זה לטובתו של הילד…יש בפנימיה חוגים, ופעילויות חברתיות, ולימודים…" את ילדיו של אותו הורה היא מפתה בעזרת שוקולדים וממתקים: "יעשו לך מסיבה גדולה, ותקבל פסל גדול משוקולד, יהיה כייף, יש מלא ילדים, כדאי לך…" מחקר מכון חרוב קובע כי פנימיות פוגעות בילדים ובעתידם. כאן בקישור הזה.

2. אם ההורה אינו מסכים, אזי העובדת הסוציאלית מפעילה עליו סחיטה ואיומים שהיא תפנה לבית משפט לקבלת צו נזקקות, ואז הילד יועבר לפנימיה בכפיה, והוא לא יראה יותר את ילדיו, לכן כדאי לו שזה יהיה "בהסכמה".
במקביל היא מבצעת הסתה של הילד נגד ההורה ומשכנעת אותו כי כדאי לו ללכת לפנימיה כי בבית לא טוב לו. בד"כ הן עושות זאת במועדוניות הקהילתיות של משרד הרווחה. הן משוטטות במועדוניות ומשכנעות ילדים ללכת לפנימיה כי יש להם "הורים לא טובים".

ילדים שמועברים לפנימיה בד"כ לא יחזרו לעולם הביתה, אלא אם ההורה הפעיל עו"ד חזק וטוב. לרוב אין להורים הללו לשלם כסף לעורכי דין, ועובדות הרווחה מנצלות את העובדה הזו.
בשנת 2002 קבעה ועדת גילת בכנסת כי ועדות ההחלטה של משרד ההחלטה אינן חוקיות. למרות זאת, הן ממשיכות "לעבוד" במלוא המרץ. קראו את המקרה הבא על ועדות ההחלטה הלא חוקיות של משרד הרווחה, ועל עבריינות העובדות הסוציאליות, מתוך הפורטל המשפטי לקהל הרחב:

שלום
אני אם חד הורית. לפני שנה וחצי חליתי וביקשתי עזרה מהרווחה. הילדים הושמו בפנימייה ונאמר לי במפורש שמאחר ואין צו של בית משפט אוכל להוציאם לכשאבריא.
הבראתי והילדים במצוקה קשה ביותר בפנימייה.
לכן ביקשתי בוועדה ברווחה להוציאם ולהחזירם הביתה.
הם בנו תכנית בת חודשיים להחזרה מדורגת ואמרו במפורש לילדים שכעבור חודשיים תהיה ועדה סופית ואחרונה וזו תהיה רק החלטה שלי אם ומתי להחזירם.
ובוועדה שהיתה אמרו שלא רק שלא יחזרו הביתה, אלא אם לא אשאיר אותם מרצוני, הם יתבעו אותי בבית משפט לנוער בדלתיים סגורות ואמרו שלא יתנו לי את כל הפרוטוקולים של כל הוועדות שהיו וגם לבית המשפט לא יתנו את הפרוטוקולים. ( ברור לי שזה לא חוקי אבל הם לא מתכוונים למסור אותם ).
לקחתי עו"ד שאמרה שזה לא חוקי ושאני יכולה להוציאם לכשארצה כי אני אפוטרופסית יחידה ואין צו של בית משפט.
גם אם יהיה וגם אם לא יהיה הליך משפטי – האם יש לרווחה "חזקה" חוקית לזמן אותי שוב ושוב לוועדות ?
האם יש חוק שמחייב אותי להגיע לוועדות ?
איך אפשר להפסיק את האיום התמידי הזה של וועדות ?
האם מעבר לעיר אחרת יפסיק את מחול הטרור הזה שהרווחה שולטת בחיי וקובעת לי איך לנהל את חיי וחיי ילדי ?
אנונימית

אם עובדת סוציאלית ביצעה עבירה יש להגיש נגדה תלונה במשטרה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , | 1 Comment »

מחקר מכון חרוב קובע : משרד הרווחה פוגע בילדים באופן שיטתי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 25, 2013


בשנת 2011 פרסם מכון חרוב דוח מחקר אמפירי רחב היקף על ילדי ההשמה החוץ ביתית –  אלו ילדים שהורחקו מביתם בכפיה ע"י משרד הרווחה בתואנה (לרוב תואנת שווא) כי סביבתם ומשפחתם מסכנת אותם, והפנימיות ומשפחות האומנה ישקמו אותם.

אפילו אנו כאן בצוות האתר שיודעים כי העובדים הסוציאליים פוגעים קשות בילדים וגורמים להם נזקים ארוכי טווח, לא שיערנו שהמצב כל כך חמור. הזדעזענו עמוקות מתוצאות המחקר של מכון חרוב שקובע חד משמעית כי משרד הרווחה מתעלל בילדים באופן שיטתי ופוגע בהם ובעתידם לצמיתות.

ממצאי הדוח הקשים שהינם בגדר אסון לאומי, מחייבים הקמת ועדת חקירה ממלכתית מיידית ובחינה מדוקדקת של משרד מבקר המדינה את המחדלים הקשים והפשעים של משרד הרווחה. אנו נפעל להעביר דוח זה לועדה לזכויות הילד באו"ם על מנת שתתערב במצב בישראל ותנקוט במהלכי חירום לשינוי מיידי ודרסטי וטרפוד הנגע האיום הזה שמכונה משרד ה"רווחה".

hanna

נפנה אף בתלונה ל-OECD על מנת שיבדוק מדוע ישראל אינה ומעולם לא היתה מדינת רווחה עד עצם היום הזה,

ואיך קרה שישראל שבה אף העוני הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD התקבלה כחברה בארגון זה,

כאשר בפועל מדובר במדינת עולם שלישי, רפובליקת בננות ופפאיה,

שרוב תקציבי הרווחה שלה מבוזבזים על מוסדות סגורים, התעללות בילדים והנצחת העוני שלהם.

במחקר מכון חרוב נדגמו מעל 90,000 נערים ונערות בני 19, מהם 7,922 בני נוער אשר טופלו בכפיה ע"י משרד הרווחה בהיותם קטינים, בין אם טיפול כפייתי בקהילה באמצעות צו השגחה או איומים על המשפחות, ובין אם במסגרות ההשמה החוץ ביתית בהם נכלאו בפנימיות וטולטלו למשפחות אומנה.

המחקר שניטרל את מאפייני הרקע באמצעות שיטות סטטיסטיות מתקדמות, השווה בין ילדי הפנימיות לבין ילדים עם קשיים ורקע סוציו-אקונומי דומה, ואשר לא טופלו ע"י הרווחה. אלו היוו קבוצת בקורת של המחקר.

תוצאות המחקר המדעי הזה מוכיחות חד משמעית כי משרד הרווחה גורם נזק משמעותי לילדים, הן בקהילה והן מחוצה לה. הילדים שטופלו בכפיה ע"י משרד הרווחה נפגעו קשות מן הטיפול. לעומתם ילדים מרקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה לא נפגעו יחסית.

המחקר הזה נתמך גם ע"י מחקר MIT – המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, מחקר שדגם בשנת 2007 כ-15,000 בגירים וקבע באופן מובהק כי עדיף לילדים לחיות במשפחות המוגדרות ע"י העוסים כמשפחות "בסיכון" מאשר להוציאם מהבית (בארה"ב מרבית הילדים מורחקים מהבית למשפחות אומנה ולא לפנימיות), ראו מאמר על המחקר של MIT כאן בקישור הזה. מסמך מפורט יותר של מחקר MIT מובא כאן בקישור הזה.

מסקנה: משרד הרווחה מייצר חולי חברתי. באמצעות הפגיעה בעתידם של הילדים, משרד הרווחה הופך אותם גם כבגירים ללקוחות שלו, כלומר, באמצעות מנגנון שימור הלקוחות הזה מאז היותם ילדים, הוא לא מאפשר להם לצאת לעולם ממעגל התלות בעובדי הרווחה. כך הוא מעצים ומנפח את מצבת כח האדם של העובדים הסוציאליים.

סייג אחד למחקר חרוב: המחקר לא בדק את שיעור הילדים שהוזנחו ונפגעו פיזית ומינית במסגרות ההשמה החוץ ביתית של משרד הסעד, וכידוע שיעור זה הוא גבוה הרבה יותר משיעור הילדים הנפגעים בקהילה בתוך משפחות המוגדרות על ידי עובדי הסעד כמשפחות "בסיכון". אך מנתוני המחקר המורים על מצבם העגום של הילדים שהורחקו מהבית ניתן לאמר בהסתברות גבוהה שההידרדרות שחלה בילדים הללו בהיותם במסגרות משרד הרווחה מקורה בהזנחה והתעללות של עובדי הרווחה בילדים.

על פי תוצאות מחקר מכון חרוב יש להכריז באופן מיידי על מכלאות משרד הרווחה כאזורים מוכי אסון.

להלן הממצאים המזעזעים שהתגלו במחקר:

משפחות אומנה

omna

 

 

 

 

 

 

 

 

שיעור ילדי האומנה שנפתחו להם תיקים פליליים גדול ביותר מפי 2 משיעור הילדים בעלי רקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה.
שיעור הבנות באומנה שנכנסו להריונות לא רצויים וילדו לפני גיל 19 הוא מעל 10% !! בעוד בנות מרקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה כמעט ולא ילדו לפני גיל 19.

פנימיות משרד הרווחה

pnimiot

 

 

 

 

 

 

 

 

"אני מעדיף לגור ברחוב ולא לגור בפנימיה", כך אמר לי עובר אורח שהוכנס בכפיה לפנימיה מגיל 3 ועד גיל 18.

"התקופה הקשה ביותר בחיי היתה התקופה בפנימיה", כך אמרה באחת מהרצאותיה צופית גרנט שהוצאה בגיל 9 לפנימיה. היא סיפרה על חייה הקשים, על האדם שהתעלל בה מינית בילדותה אבל על הפנימיה שאף בה עברה תקיפה מינית סירבה לדבר למעט המשפט שצוין.

לא יאומן, מדובר בקטסטרופה של ממש:

רק 12% מבוגרי הפנימיות היו זכאים לתעודת בגרות !! שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב ילדים בעלי רקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה היה פי 3 מילדי הפנימיות.

למעל 30% מילדי הפנימיות נפתחו תיקים פליליים, פי 3 מן התיקים הפליליים שנפתחו לילדים בעלי רקע דומה שהצליחו לחמוק מידיו של משרד הרווחה ולא טופלו על ידו.

כ-14% מן הבנות שגדלו בפנימיה נכנסו להריון לא רצוי, יתכן שחלקן עברו מעשי אונס ופאדופיליה בפנימיה, זאת לעומת 6.5% מן הבנות בעלות רקע זהה שלא טופלו על ידי משרד הרווחה.

סידור חוץ ביתי אחר

סידור כגון מקלט/מחסה, דיור מוגן, הוסטל, דירת לוויין, מרכז חרום, מעונית, דירת המשך וקהילה טיפולית.

hutzbeiti

 

 

 

 

 

 

 

 

געוואלט, הנתונים זועקים לשמיים:

לכמעט מחצית מבני הנוער שהיו בסידור חוץ ביתי אחר של משרד הרווחה נפתחו תיקים פליליים לעומת 6.3% מבני נוער בעלי רקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה.

27% מן הנערות שהיו בסידור חוץ ביתי אחר של משרד הרווחה נכנסו להריון לא רצוי. האם בשל זנות? מעשי אונס? פאדופיליה? סמים? 27% !!

זאת לעומת 4% בלבד מן הנערות מרקע דומה שלמזלן לא היו בטיפול משרד הרווחה.

מוסדות חסות הנוער

hasuthanoar

 

 

 

 

 

 

 

 

שמע ישראל, המצב הגרוע ביותר הוא במוסדות חסות הנוער כמו מסילה וצופיה. עיניכם הרואות מן הטבלה את האסון, וכל מילה נוספת היא מיותרת.

נערה כמו הנערה שירן סוטירין שברחה ממוסד מסילה והעדיפה להעביר את חייה במקומות מסתור עד גיל 18 ידעה שהיא עושה את הדבר הנכון.

סידור בקהילה – מועדוניות ומעונות יום של משרד הרווחה

moadoniot

 

 

 

 

 

 

 

 

מסתבר שגם המצב בקהילה רע מאד.

רק 15% מילדי המועדוניות ומעונות היום של משרד הרווחה זכאים לבגרות, זאת לעומת 35% זכאים לבגרות בקרב ילדים מרקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה.

לכמעט 30% מהם נפתחו תיקים פליליים לעומת 10% בקרב ילדים מרקע דומה שלא טופלו ע"י משרד הרווחה.

ביוני 2010 , בישיבת ועדת הכספים בכנסת אמרה דבורה מרחבי המפקחת על המועדוניות והמעונות מטעם משרד החינוך כי:

"במועדוניות שהחינוך לא שותף בהן, הילדים לא מקבלים את אותם מענים. כמו שחשוב המענה הפיזי והרגשי, חשובה מאוד השלמת הלימודים וההשכלה. אני לא מכירה  דרך אחרת לצאת מהמעגל החברתי הנמוך וליישר קו עם המיינסטרים של החברה חוץ מהשכלה. אני לא מכירה שום דרך אחרת", ציינה דבורה מרחבי.

מאמר על מועדוניות משרד הרווחה שגורמות נזק לילדים יפורסם בנפרד.

מסקנה: מקור הרעה החולה הוא משרד הרווחה עצמו. מדיניות העובדים הסוציאליים שרובם בעלי מוגבלות שכלית קשה, אנשים שאין להם את המסוגלות השכלית לגבש תכנית נכונה לטיפוח ילדים, מדיניות זו מביאה הרס וחורבן על הילדים.

haruvStudy2011

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 3 Comments »

נפגעי רווחה – הועדה לזכויות אדם באו"ם ממתינה לתלונות שלכם

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- דצמבר 12, 2011


נפגעי משרד הרווחה, נפגעי משטרת ישראל, נפגעי בתי המשפט, נפגעי משרד הבריאות וכל אזרח שנפגע מרשויות המדינה בנושא של הפרת זכויות אדם – האו"ם ממתין לתלונות שלכם בנושא, על מנת לחקור אותן עד תום ולהגיש את ממצאיו לממשלת ישראל ולמועצת האו"ם לצורך הפקת לקחים ונקיטת צעדים כנגד הגורם המושחת.

תודתנו למשפטן דניאל זר מן הקואליציה למען הילדים והמשפחה אשר סייע בהכנת המאמר.

ילדים נפגעי רווחה – אם עובדי רווחה הפרו את זכויותיכם ופעלו בניגוד לאמנת זכויות הילד הבינלאומית. אם עובדי רווחה ניתקו אתכם ממשפחתכם בניגוד לרצונכם, רק משום שהיו "סבורים" בדמיונם החולני כי הוריכם מזיקים לכם, וללא שהיה ברשותם בדל ראיה נגד הוריכם – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

ילדים נפגעי רווחה אם נכלאתם במרכזי חירום של משרד הרווחה או במחלקות פסיכיאטריות, ועובדים סוציאליים מנעו מכם לימודים לפי חוק לימוד חובה ולפי סעיף 28 באמנת זכויות הילד הבינלאומית – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

ילדים נפגעי רווחה ישראל היא המדינה המובילה בעולם בהוצאת ילדים מהבית פר נפש. אם עובדי רווחה כלאו אתכם במוסד סגור, ושם עברתם מעשי התעללות ואונס, או שמצבכם הרגשי הדרדר בעקבות הניתוק מהמשפחה – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

ילדים נפגעי רווחה – ישראל היא בין המובילות בעולם באשפוז בכפיה במוסדות פסיכיאטריים. אם אושפזתם בכפיה במוסד פסיכיאטרי סגור בלחץ עובדות סוציאליות מהמחלקות לשירותים אנטי חברתיים, ובמוסד זה תוייגתם על לא עוול בכפכם כחולי נפש, הוכרחתם ליטול רעלנים מסוכנים במסווה של "תרופות", נקשרתם למיטה במשך שעות ארוכות, עשיתם את צרכיכם על עצמכם משום שנקשרתם למיטה ללא יכולת להתפנות, נכלאתם במשך שעות ארוכות בחדרים אפלים, נדקרתם בזריקות שגרמו לכם לשיתוק של הגוף במסווה של "תרופות הרגעה", נגרם לכם נזק בריאותי ללב, לכבד, לכליות, למח או לכל איבר אחר בגוף משום שפסיכיאטרים בחסות עובדים סוציאליים כפו עליכם ליטול סמים מסוכנים – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

ילדים נפגעי רווחה – אם עברתם כל אלימות ממסדית אחרת, בה הופרו זכויותיכם מצד המשולש האלים בעל שלושת הקודקודים המסוכנים ביותר: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטריים. אם תויגתם על ידם כילדים לא ראויים, אם הם פגעו בשמכם הטוב, זאת באמצעות האבחונים המפוקפקים שלהם שמלאים דברי בלע ושטנה כנגד ילדים – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם נותקתם מילדיכם מצד עובדים סוציאליים ללא שהיה נגדכם בדל ראיה ואפילו לא הוגש נגדכם כתב אישום – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם פקידות סעד השיגו מסמכים חסויים עליכם או מסמכי אבחון חסויים על ילדיכם ללא צו שופט או ללא שחתמתם על כתב ויתור סודיות, ובכך עברו על חוק הגנת הפרט ו/או חוק זכויות החולה – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם עובדים סוציאליים פירקו לכם את המשפחה וגרמו לכם נזקים כלכליים ועוגמת נפש, ואתם רוצים לתבוע אותם על רשלנות, אך הם מסרבים למסור לכם את המסמכים אותם הלעיטו באינספור אמירות לשון הרע, וזאת בתואנת "חסיון" כדי להגן על עצמם – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם עובדות סוציאליות ניסו לתפור לכם תיק פלילי על מנת לחטוף מכם את ילדיכם, או לתייג אתכם כ"חולי נפש" ו"אלימים" על מנת לתפור לכם תיק של חוסר מסוגלות הורית – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם עובדות סוציאליות חקרו את ילדיכם מאחורי גבכם והסיתו את הילדים נגדכם בחקירה או ששטפו לילד את המח נגדכם בחקירה באינסוף שאלות מנחות ומכוונות שנוסחן "האם אמא הרביצה לך" או "האם אבא נגע לך בבולבול", ושאותן עובדות סוציאליות מסרבות למסור לכם את קלטת החקירה, כדי שתתבעו אותן על חקירה רשלנית והטרדה מינית של הילד (הקלטת נמצאת במשטרת ישראל, שאף היא מסרבת למסור את הקלטת בהוראת העובדות הסוציאליות) – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם שופטים לעניני משפחה ונוער שפועלים בדלתיים סגורות וללא כל פיקוח ציבורי,פסקו לקחת מכם את ילדיכם בניגוד לחוק המקומי, ובניגוד לאמנת זכויות הילד- הגישו נגד השופטים הללו תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם שופטים לעניני משפחה ונוער שפועלים בדלתיים סגורות וללא כל פיקוח ציבורי, השמיטו פרטים מן הפרוטוקול בדיון המשפטי, קיבלו את חוות העובדת הסוציאלית ללא עוררין, ופסקו על סמך תסקיר (תשקיר) פקידת סעד ללא כל נימוק, וללא שבדקו את העובדות לאשורן – הגישו נגד השופטים הללו תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם שופטים לעניני משפחה ונוער שפועלים בדלתיים סגורות וללא כל פיקוח ציבורי, איימו עליכם משום שפרסמתם את קלונם ברבים או משום שלא מצאתם חן בעיניהם ("את לא תראי את הילדים שלך עד גיל 18", כך איימה שופטת על אמא שהעירה לשופטת כי יש לרשום את כל דברי הדיון בפרוטוקול) – הגישו נגד השופטים הללו תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם פסיכיאטרים אשפזו אתכם או את ילדיכם או את הוריכם בכפיה וללא הוכחה רפואית כי ה"חולה" הוא אכן חולה ומסוכן לסביבתו, זאת על מנת להשתיק את ה"חולה" – הגישו נגד השופטים הללו תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם אויימתם על ידי משטרת ישראל שתתפור לכם תיק פלילי ותעצור אתכם ללא סיבה, רק משום שהעזתם להעלות בקורת דמוקרטית על הממסד ופרסמתם דברי אמת על שחיתויות הממסד- הגישו נגד השופטים הללו תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

אזרחים אחרים נפגעי רשויות המדינה – גם אתם מוזמנים להגיש תלונות על הפרת זכויות אדם לאו"ם.

נוהל הגשת תלונות לאו"ם על הפרות זכויות האדם בישראל:

באו"ם יש שני מסלולי תלונות: חשאי ופומבי. התלונה החשאית נקראת הליך לפי 1503 , היא מטופלת בצינורות דיפלומטיים, ותוצאותיה לא מפורסמות. האו"ם אינו מטפל בתלונות בודדות במישור המעשי אלא במישור המנהלתי בלבד, ואולם כאשר מצטברות תלונות בעלות אופי דומה, אזי האו"ם עובר למישור המעשי, ושולח שליח או חוקר או מעביר את הנושא למסלול הפומבי. לכן חשוב שכל פרט ישלח תלונה בה מתואר המקרה האישי שלו בו הופרו זכויותיו כאדם, כדי שזו תתווסף למצבור התלונות בנושא ואז התלונה תהפוך לתלונה קולקטיבית שמצריכה התייחסות מעשית.

כאשר מתקבלת תלונה, היא מועברת למוסדות המדינה, ועליהם להשיב תוך 12 שבועות לאו"ם, ללא עותק למתלונן. אחת לשנה באוגוסט, צוות האו"ם באוגוסט בודק את איכות התלונות, ותשובות המדינה, והדרך בה מתכוון האו"ם לטפל ב"מצב" המתואר.  אחת לשנה במרץ, צוות עבודה מיוחד בודק אם יש מכנה משותף לכל התלונות המצריך פעולה מיוחדת. תלונות אלה מתאימות למי שלא מצפה לפתרונות מיידים, ומי שמניעיו הם מצפוניים, זאת כדי למנוע מאחרים מלהיתקל באותו סוג של התעללות  ממסדית סדרתית ושחיתות שלטונית מתמשכת.

יש לציין אילו סעיפים בהצהרת האו"ם בדבר זכויות האדם הופרו, ולגבות את התלונה בראיות מוצקות. מצ"ב טופס דוגמא למילוי התלונה בהליך לפי 1503 בקישור הזה.

את התלונות יש לכתוב באנגלית, ולשלוח לכתובת הבאה:

Commission/Sub-Commission Team (1503 Procedure)
Support Services Branch
Office of the High Commissioner for Human Rights
United Nations Office at Geneva
1211 Geneva 10
Switzerland
Fax: + 41 22 9179011

CP@ohchr.org

סעיפים בהצהרת האו"ם בדבר זכויות אדם:

 (1)  להיות חופשי ושווה בערכו ובזכויותיו

 (2)  זכות לחיים, לביטחון וחרות

 (3) זכות לחינוך

 (4) איסור עבדות

 (5) איסור עינויים

 (6) כל אדם זכאי להיות אישיות בפני החוק

 (7) איסור מאסר או הגליה באופן שרירותי

 (8) אדם מוחזק כזכאי עד שלא הוכחה אשמתו בבית משפט

 (9) הזכות לפרטיות

 (10) הזכות לחופש התנועה

 (11) הזכות לבקש ולקבל מקלט פוליטי

 (12) הזכות לאזרחות

 (13) הזכות להינשא, ולהקים משפחה

 (14) הזכות לרכוש פרטי

 (15) הזכות לחרות המחשבה המצפון והדת

 (16) הזכות לחופש הביטוי

 (17) הזכות לחופש ההתאגדות

 (18) הזכות לבחור ולהיבחר

 (19) הזכות לביטחון סוציאלי

 (20) הזכות לעבוד, ולבחור את סוג העבודה

 (21) הזכות למנוחה ופנאי.

סעיפים בהצהרת האו"ם בדבר זכויות הילד:

 (1) לכל ילד זכות טבעית לחיים

 (2) לכל ילד זכות להיקרא בשם

 (3) ילד לא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם

 (4) הזכות להביע את דעותיו בחופשיות בכל העניינים הנוגעים לו

 (5) הזכות לחפש, לקבל ולמסור מידע ורעיונות מכל סוג שהוא

 (6) הזכות לחופש מחשבה מצפון ודת

 (7) הזכות לחופש ההתאגדות ולחופש ההתקהלות השקטה

 (8) שום ילד לא יהא נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו, משפחתו, ביתו ותכתובתו, ואף לא פגיעה שלא כחוק בכבודו ובשמו הטוב,

(9) לכל ילד תהייה גישה למקורות מידע כגון אמצעי התקשורת ההמוניים

(10) להורים או לאפוטרופסים החוקיים של הילד אחריות ראשונה במעלה לגידולו

(11) הזכות להגנה מפני כל סוגי האלימות – הגופניים והנפשיים

(12)  ילד ללא משפחה זכאי להגנה וסיוע מיוחדים מצד המדינה

(13) ילד שהינו נכה זכאי להינות מחיים מלאים

(14) זכותו של כל ילד לקבל שרותי בריאות

(15) זכותו של כל ילד להנות מרמת חיים המתאימה לו

(16) הזכות לקבל חינוך בבית ספר

(17) הזכות לפנאי, ולניצול הפנאי למשחק וכל פעילות אחרת

(18) הזכות להגנה מפני ניצול כלכלי: יקבע גיל מינימלי להתקבלות לעבודה, ויאסר להעסיק ילד בסוגי עבודה העלולים להזיק לו

(19)  הזכות להגנה מפני חשיפה לסמים

(20) הזכות להגנה מפני ניצול מיני

(21) הזכות להגנה מפני חטיפה, מכירה וסחר בילדים

(22)  הזכות להגנה מפני עינויים ועונשים אכזריים ובכללם מאסר עולם

(23)  ילדים מתחת לגיל 15 לא ישתתפו באופן פעיל במלחמה

(24)  המערכת המשפטית תתייחס ברגישות יתרה לילדים, והמדינות יקימו מערכות משפט נפרדות לילדים, יקבע גיל מינימום שמתחתיו ילדים לא יועמדו כלל לדין.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , | 3 Comments »

האינסטינקט הטבעי שלי – The Cranberries

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 8, 2011


Animal Instinct הוא שיר של הלהקה האירית ה- Cranberries.

השיר מדבר על האינסטינקט הטבעי של ההורים להגן על ילדיהם מפני אנשים זרים, ביניהם עובדים סוציאליים מרשויות הרווחה.

את השיר כתבה סולנית הלהקה – דולורס או'ריודן לאחר הולדת ילדה הראשון, במטרה להגן עליו מפני השוטרים הסוציאלים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

משרד הרווחה – השטן של העם היהודי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 5, 2010


חיים וויולט חביבי

כך מכנה חיים חביבי את משרד הרווחה בישראל.

בני הזוג חיים וויולט חביבי שילדיהם נחטפו ע"י רשויות הסעד בישראל ונלקחו לפנימיות ומשפחות אומנה, התבצרו לפני מספר שנים בכנסיית הבשורה בנצרת וזעקו משם לעזרה. סיפורם התפרסם בכל אמצעי תקשורת אפשרי ואף באמצעי התקשורת העולמיים מכיוון שהפרשה כמעט הביאה לתקרית בינלאומית.

השבוע הוקרן בערוץ 2 סרט על משפחת חביבי ושמו 'הבשורה ע"פ חביבי'. הסרט מתאר את מצוקתה של המשפחה, את מצבה הכלכלי הקשה, את הפשע המאורגן של רשויות הסעד בישראל ואת אזלת היד והאטימות של שאר מערכות השלטון בישראל כלפי משפחות חלשות. אטימות שהובילה את המשפחה, בצעד של יאוש, לברוח אל הרשות הפלסטינאית ולהסתתר שם מפני הצוררים הנאציונל סוציאליסטים של משרד הסעד.

פקידת הסעד הקלוקלת תמר ישראלי מלשכת הסעד בנתניה ועובדת הסעד הכושלת מרים פיירברג שמכהנת כיום כראש עירית נתניה, ואשר דרדרה את העיר נתניה לתהומות ולשיאי פשיעה בלתי נתפסים, שתיהן יחד חברו יחדיו ורדפו את משפחת חביבי ללא רחם.

הטרמינולוגיה החולנית של עובדות הסעד

רשויות הסעד טענו כי המשפחה "לא שיתפה פעולה" וסירבה לקבל "טיפול" ממשרד הסעד. ברצוננו להדגיש כי לעובדים סוציאלים יש טרמינולוגיה חולנית ומעוותת לגבי שני המושגים הללו.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו עבודה משותפת של כל הצדדים שבבסיסה קיים אמון הדדי והסכמה משותפת של שני הצדדים לאופן הטיפול.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו כח ושליטה, קרי כפיה על הנזקק לבצע את מה שהעובדים הסוציאלים פוקדים עליו לעשות, שאם לא יעשה כן ילדיו יילקחו ממנו לצמיתות.

אודליה חביבי – נערה ללא עבר פלילי, נכלאה במוסד לעברייניות של משרד הסעד במסגרת הליך "טיפולי"

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו סיוע למשפחה הנזקקת בדמות סיוע כלכלי, סיוע במציאת עבודה, סיוע בדיור, סיוע במסגרות קהילתיות לילדים, סיוע בלימודים ועוד.

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו הפעלת מנגנון עונשין נגד המשפחה והילדים. מנגנון ענישה זה מתבטא באמצעי הכפיה הבאים: אבחונים פסיכו דיאגנוסטיים של הילדים על מנת לתייג אותם כילדים בעיתיים ולחסום בפניהם את האפשרות לקיים אורח חיים נורמטיבי בשל הרבב הגדול שהדביקו להם מסמכי האבחון המזויף, הלעטת הילדים בסמים פסיכיאטריים ממכרים אשר משבשים את מוחם ומדרדרים את התנהגותם, כליאת הילדים במוסד סגור, תיוג הילדים כילדים ש"התעללו" בהם ואז הם עצמם לא יוכלו להיות הורים משום שעובדים סוציאלים גורסים כי ילד ש"התעללו" בו הוא ילד שיהפוך בעצמו למתעלל, תיאוריה שאגב הופרכה במציאות.

כך מספרת הבת אודליה חביבי איך "טיפלו" בה רשויות הסעד:

"… אני לעולם לא אשכח שחטפתם אותי למקומות אפלים וקשים כמו מסילה וצופיה שזה מתאים לעברייניות. עד היום יש לי סיוטים מהמקומות האלה בעזרת ה' התביעה שאני מכינה לכם היא מן הקשות ביותר נגדכם וכל מי שרושם נגדנו אין לכם מושג מה עברנו ואם הגענו למצבים כמו ללכת לרמאללה אז סימן שפה מתעללים ואני ראיתי איך מפוצצים את הבית על הוריי בקיצור אישית לי ברמאללה היה טוב. שם לפחות לא חטפו אותי למוסדות של נרקומניות אדוני ישמור איזה דברים יש שם במוסדות האלה…."

צ'ארלס דארווין היה מתהפך בקברו

מיכה לינדנשטראוס

משפחת חביבי, כמו משפחות עניות רבות המהוות טרף קל לעובדות הסוציאליות, הוגדרה כמשפחה "מזניחה" ונרדפה ע"י רשויות הסעד באכזריות רבה.

בעוד שהאבולוציה לא משתנה מדור לדור אלא רק לאחר מליוני שנה, החליטו עובדות הסעד לעטות עליהן את גלימת האלהים וקבעו על דעת עצמן שהאבולוציה משתנה לאחר 50 שנה. כך הן החליטו כי טובת הילד לפני 50 שנה לא מתאימה לזמנים שלנו, וכיום הן מכריזות, כי נולדה מוטציה חדשה של "טובת הילד".

במוסף 'שמחת תורה' של ידיעות אחרונות אשר יצא לאור ב-29 בספטמבר 2010 מתאר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס שמתעלם ממצוקת ילדי ישראל את ילדותו:

"…היינו כל כך עניים עד שלא עלה בידי הוריי לשלוח אותי לגן ילדים. מעולם לא ביקרתי בגן. בגדים מעולם לא קנו לי, לבשתי ונעלתי את מה שאנשים טובים נתנו לי, ומעולם לא היו לי צעצוע או משחק. החבר היחיד שלי היה צב שאבי מצא באזור הירקון והביא לי בקופסת נעליים…"

אם מיכה לינדנשטראוס היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הזנחה רגשית וחינוכית של ההורים" על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד".

הזמר שלמה ארצי

הזמר שלמה ארצי מתאר את ילדותו באותו מוסף:

"...כל קיץ בחופש הגדול נשלחתי משכונת רמת ישראל בה התגוררנו, לחודשיים לסבא וסבתא שלי בקריות. ישבתי בתוך אוטובוס אגד דוהר מלא עשן, ונסעתי בתור ילד חילוני בן 7 לקרית ים ג'…"

אם שלמה ארצי היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הפקרה ורשלנות פושעת של ההורים", שהרי על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד", לא יעלה על הדעת שהורים יתנו לילד בן 7 לנסוע לבד באוטובוס .

עובדי משרד החינוך – שתו לי…אכלו לי…

בתי הספר בישראל עובדים כיום באופן צמוד עם משרד הסעד, ומתפקדים כזרוע ביצועית של משרד הרווחה, משום שהם מחפשים ילדים בסיכון לכאורה ומדווחים על כך למשרד הסעד. תמונה של רבקה מיכאלי בהיותה בכיתה א' מראה כי בכיתתה היו לא פחות מ-44 ילדים (ספרנו). 44 ילדים היו אז בכיתה, בתנאים קשים, ללא מזגנים, ואף מורה לא התלונן על תנאי העסקתו. 50 שנה אחרי, ממוצע הילדים בכיתות בבתי הספר היסודיים ירד ועומד על 28 ילדים בכיתה. למרות שהכיתות כיום קטנות יותר, המורים עברו "מוטציה מלאכותית", הם נהיו מפונקים יותר, יש להם יותר טרוניות והם מתרצים את הישגיהם המקצועיים הדלים בכל מיני גורמים סביבתיים שונים, בעוד שהם עצמם לא אשמים. הסתדרות המורים מודה, במאמר בקישור הזה כי רמת המורים בארץ כיום היא ירודה.

מדוע משרד הסעד מנהל מסע ציד נגד משפחות עניות?

רבקה מיכאלי בכיתה א'

התשובה פשוטה, מדובר במניע העתיק ביותר בעולם: כסף.

תעשיית הוצאת הילדים מהבית היא תעשייה עתירת הון. למעלה מ-5 מיליארד ₪ בשנה מתגלגלים בתעשיית ההשמה החוץ ביתית של הילדים. אנשים רבים מתפרנסים מן התעשיה הזו, בעיקר עובדים סוציאלים. העצומה בקישור הזה מתארת איך מבוזבז כספו של משלם המיסים על תעשיית הוצאת הילדים מהבית.

מרבית הילדים מוצאים מהבית עקב הזנחה לכאורה שנובעת מעוני. ההזנחה היא לכאורה, קרי הזנחה מדומה, משום שהמינוח "הזנחה" עבר מוטציה. מה שכיום מוגדר כ"הזנחה", לא הוגדר לפני 50 שנה כהזנחה. במקום שעובדי סעד יעזרו למשפחה העניה להתאושש ולצאת מן המשבר הכלכלי אליו נקלעה, הם מנתקים את הילדים מן המשפחה ושולחים אותם בטרנספר למוסד סגור או למשפחות אומנה. מסגרות ההשמה החוץ ביתית מקבלות מימון שמן מהמדינה על חשבון משלם המיסים בעוד שהמשפחה העניה אינה מקבלת דבר.

עלות ממוצעת של אחזקת ילד במשפחת אומנה כוללת: תשלום למשפחת האומנה, תשלום החזרי הוצאות למשפחת האומנה וכן תשלומים למאכרים המכנים עצמם "עמותות אומנה". עלות זו עולה למשלם המיסים כ-5,000 ₪ בחודש בממוצע עבור ילד ללא צרכים מיוחדים השוהה באומנה רגילה.

מוטציית "טובת הילד"

שימו לב שמשפחות האומנה מקבלות מימון מלא ממשרד הסעד, ללא צורך להציג תלושי שכר על מצבן הכלכלי, קרי גם משפחת אומנה עשירה תקבל מימון מלא ממשרד הסעד. לעומת זאת, משפחות עניות הפונות למשרד הסעד למתן סיוע, נאלצות לעבור טרטורים במבוכי הביורוקרטיה המתישים, תוך הצגת אינספור מסמכים על מנת לקבל איזו עצם מימונית קטנה, אם בכלל. משפחות עניות רבות הן משפחות עובדות שאינן נתמכות כלל בהבטחת הכנסה, אך השכר הנמוך שההורים מקבלים תמורת עבודתם הקשה מספיק בקושי לקיים את המשפחה ולכן היא מוגדרת כמשפחה עניה עפ"י מדדי העוני המקובלים.

להלן טבלת השוואה המתארת את סל השירותים שמקבלת משפחת האומנה על חשבון משלם המיסים. טבלה זו מבוססת על סעיף 13 בהוראת התע"ס של משרד הרווחה, שנושאה 'טיפול במשפחות אומנה', כאן בקישור הזה.

סוג השירות האם המשפחה האומנת מקבלת שירות זה בחינם? האם המשפחה העניה מקבלת שירות זה בחינם?
משפחתון, פעוטון, גן, צהרון ומעון יום כן לא
ריהוט וציוד לילד כן לא
ביגוד משלים כן לא
דמי כיס לילד כן לא
מימון טיולים ואירועים אחרים בבית ספר כן לא
ביקורים באתרים ומופעים כן לא
כרטיס חפשי חדשי כן לא
טיטולים לתינוקות כן לא
ביטוח שיניים כן לא
כיסוי פגיעות שיניים כן לא
טיפולי שיניים כן לא
2 חוגים כן לא
מנוי לספריה ועיתון נוער כן לא
מימון טיול שנתי בבית ספר כן לא
שיעורי עזר לילד כן לא
ספרי לימוד כן לא
קיטנה כן לא
טיפול פסיכולוגי לילד כן לא
טלית ותפילין כן לא
החזר הוצאות עבור בר מצווה כן לא
מתנת בר מצווה לילד כן לא
שמרטפות לילד כן לא
כסא לילד ברכב כן לא
שכר לימוד במסגרות יחודיות כן לא

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »

אימה וטרור של עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 23, 2010


עובדת סוציאלית דופקת לכם בדלת, מה עושים?

אחד התסריטים המבעיתים ביותר הוא התסריט בו מגיעה עובדת רווחה (מכונית פקידת סעד והיא עובדת סוציאלית) לביתכם בליווי משטרה, לעיתים באישון לילה ודורשת מכם לפתוח את הדלת על מנת לראות את ילדיכם. ברוב המקרים לא תדעו מדוע היא הגיעה אליכם, והיא מצידה תעשה הכל כדי להכנס אליכם הביתה, אל תתנו לה להכנס !!! עדיף להתנגד לה עד למצב של אפיסת כוחות נפשית מאשר לתת לה להכנס.

אחת הטקטיקות של עובדי רווחה היא להגיע לבתים בשעות מאוחרות בלילה או בסופי שבוע כדי להוציא ילדים. ומדוע בזמנים כאלו?

  • הם מגיעים בדיוק בזמן שאתם לא מצפים להם, על מנת לנצל את אלמנט ההפתעה, כאשר אתם לא מוכנים וערוכים.
  • הם מגיעים בשעות מאוחרות בלילה על מנת שלא תוכלו להרים טלפון למכרים או לעו"ד שיוכלו להגיע ולעזור לכם.
  • הם מגיעים בסופי שבוע, כאשר בתי המשפט סגורים על מנת שלא תוכלו לעתור נגדם וכך יוכלו להשאיר לעצמם את הילדים החטופים כל סוף השבוע.
  • הם מגיעים מאוחר בלילה, במיוחד כאשר הילדים ישנים, על מנת שתהיה להם סיבה לפרוץ לבית ולראות את הילדים בתוך הבית ולא מחוצה לו, וזאת על מנת שיוכלו לכתוב דוח גם על הבית עצמו.

הנה מספר כללים להתנהגות כאשר עובדים סוציאלים בליווי משטרה מתדפקים על דלתכם:

1. לשתוק

אל תאמרו מילה ואל תנדבו מידע מיותר למעט פרטים יבשים כגון שם וכתובת. זכותכם לשמור על שתיקה, השתמשו בזכות זו. דעו, כי כל מה שתאמרו ישמש מאוחר יותר נגדכם, בדיוק כפי שנאמר לחשודים בסרטי המתח בטלויזיה.

"אבל אין לי מה להסתיר"

בוודאי שיש לכם מה להסתיר, את הפרטיות שלכם. זיכרו ! הם אינם מעוניינים באמת, והאמת אינה מעניינת אותם, הם רק רוצים לקחת לכם את הילדים. עובדי משרד הרווחה הם קבוצה בעלת אינטרס ברור, ויש להם אג'נדה, והם משתוקקים לכל מילה שתאמרו, כדי להשתמש במילים שאמרתם נגדכם, ולא משנה להם בכלל אם התכוונתם למשהו אחר.ובמיוחד, אין לנדב להם מידע על הבעיות שלכם !!!

2. להקליט

תמיד שיהיה ברשותכם מכשיר הקלטה זמין. הקליטו את כל תוכן הפגישה. אם הם מסרבים שתקליטו אותם, הודיעו להם שזכותכם החוקית להקליט, ובמיוחד כאשר מדובר בתוך שטח שהוא שטח פרטי ושייך לכם וזכותכם לעשות בביתכם הפרטי כל מה שתמצאו לנכון, בכלל זה הקלטה.

מדוע יש צורך בהקלטה?

  • להציג את ההתנהלות האכזרית של עובדי הרווחה בהתפרצם לביתכם הן בפני בית המשפט והן בפני התקשורת.
  • הם לא יוכלו לטעון שהייתם אלימים כלפיהם אם יש תיעוד בהקלטה. אל תהיו כעסנים כלפיהם אפילו הם עצמם מתנהגים בוולגריות, וכמובן תעדו זאת בהקלטה.
  • הקלטה מרתיעה עובדים סוציאלים, אשר חוששים שהמהלכים הלא חוקיים שהם נוקטים ייחשפו בהקלטה, ולכן, אם יידעו כי אתם מקליטים,  הם יחששו להגיע לביתכם אלא אם יש להם סיבה אמיתית לעשות כן.
  • הקלטה אף תרתיע את המשטרה מלבצע מעשי אלימות כגון שבירת הדלת או חפצים בבית.
  • הסרטה תוכיח כי הבית אינו מוזנח ותסתור את מה שהן תרשומנה בתסקיר בדבר בית מוזנח ולא מאורגן.

3. אין להכניס אותם ללא צו בית משפט

דברו איתם מעבר לדלת, או מהחלון או צאו אליהם החוצה. נסו לדלות מהם מידע לגבי מטרת בואם, והאם יש הצדקה להכניסם לביתכם או לא. השיחה עימם תהא רק על מטרת בואם ולא עליכם או על ילדיכם.

אל תאפשרו להם להציץ לביתכם או לראות את ילדיכם. סביר להניח שאם הילדים ישמעו את הנקישות בדלת, הם יגיעו לכיוון הדלת, שלחו אותם חזרה לחדרם.

"אנו רק רוצים לדבר עם הילדים שלך"

זה מה שהם עלולים לאמר לכם ובטון מרגיע ונוסך בטחון, אל תיפלו בפתיון. אל תאפשרו להם לשוחח עם ילדיכם ללא נוכחותכם, משום שהם ישאלו אותם שאלות מנחות, ילחצו עליהם "להודות" בדברים שעשיתם ויעוותו את דבריהם. וודאו שהילדים נמצאים עימכם כל העת ואינם מבודדים עימם, זה ישבש את כל התכניות שלהם. המטרה שלהם היא לדלות מן הילדים עדויות בדויות בשיטת הפרד ומשול ע"י הפרדה של הילדים מכם. בנוסף, הם ינסו למצוא "ראיות" מרשיעות בביתכם כגון תכולת המקרר, כמה כלים יש בכיור, איך הבית מסודר, ובשל כך הם מגיעים בהפתעה.

"אז לתת להם להכנס או לא?"

רוב המקרים בהם הם מגיעים לבתים בליווי משטרה אינם מקרי חירום כלל וכלל, ואולם הם מנצלים את הסמכויות הנרחבות שניתנו להם במסגרת החוק על מנת להתפרץ לבתים גם במקרים שאינם מקרי חירום. בשלב ראשון, אם הם מסתפקים בכך שרק תראו להם את הילדים דרך החלון, תוכלו להביא את הילדים אל החלון, אבל שיעמדו ממרחק ניכר מן החלון ומייד החזירו אותם לחדרם. אם אינם מסתפקים בכך אז שקלו את צעדיכם בהתאם למתואר בשורות הבאות.

4. עם מי יש לכם עסק?

אם עובדי רווחה מגיעים בלילה, הם לרוב יגיעו עם אנשי משטרה. דירשו בנימוס את זהותם של העובדים הסוציאלים ושל אנשי המשטרה המתלווים אליהם. אם אתם מתגוררים בדירה ואין חלון בסמוך לדלת הכניסה ואינכם יכולים לצאת אליהם, אז תשאלו לזהותם המלאה מעבר לדלת והקליטו זאת: שמם המלא ותפקידם. הם אינם מרוצים כששואלים לזהותם, אך זכותכם המלאה לדרוש זאת, משום שאולי מדובר במתחזים. מחובתם להראות לכם תג או תעודת זיהוי גם דרך העינית. אם ביכולכם לראות את תגי הזיהוי שלהם, צלמו את התגים הללו. זכותכם המלאה לעשות כן.

5. מהן ההאשמות נגדכם?

עליכם לשאול את עובדי הרווחה לגבי ההאשמות נגדכם. השתדלו להוציא מהם מקסימום מידע והשתדלו לעשות זאת ממש בתחילת השיחה, משום שככל

שיעבור הזמן יקשה עליכם לדלות מהם מידע. נסו לעשות זאת כאשר הדלת סגורה, והם מעבר לדלת, כאשר ילדיכם עדיין אינם נגישים להם, וכמובן הקליטו זאת. ברגע שיראו את

הילדים, הם כבר לא ינדבו לכם מידע. הם ימשיכו לחזור על אותו פזמון בו הם רוצים לראות את הילדים. כל עוד הסיבה להגעה אינה מכילה חשד לביצוע פשע, סרבו להכניסם פנימה.  בכל מקרה, גם אם נכנסו, אל תרשו להם לשהות לבד במחיצת הילדים. אתם חייבים להיות נוכחים כאשר הם מתרועעים עם הילדים.

6. מה לגבי הסמכויות שלהם באותו רגע?

עובדי רווחה ינסו לשקר לכם בנושאים שונים. לעיתים יאמרו לכם כי יש בידיהם צו בית משפט לנוער בעוד שאין בידיהם צו כזה. במידה וקיים צו כזה, דירשו בנימוס לראות אותו. דירשו שיעבירו לכם את המסמך דרך החלון או דרך החריץ של הדלת. לאחר שיעבירו לכם צלמו אותו מייד עם מצלמה או סירקו אותו בסורק משום שיתכן כי לעולם לא תראו יותר את הצו והוא ייעלם להם בדרך מסתורית, במיוחד כאשר הוא אינו חוקי, או נכתבו בו הוראות לא חוקיות. אם מסרו לכם מסמך שאינו צו חתום בחותמת של שופט, הסבירו להם כי המסמך אינו תקף וסיימו עימם את השיחה. אם מדובר במסמך שנראה אותנטי, מיסרו להם כי עליהם להמתין עד שתבררו את הענין עם העו"ד שלכם משום שאינכם בקיאים במינוחים המשפטיים במסמך.

"ואם הם טוענים כי בידם צו זימון לבית משפט?"

לעיתים הם יטענו כי בידם צו זימון לבית משפט, וזאת כדי להכנס ולקחת לכם את הילדים. אין קשר בין זימון לבית משפט לבין הוצאת ילדים מהבית. בכל מקרה בקשו לראות את הצו, שוב דרך החלון או החריץ של הדלת. התאריך של הצו אמור להיות תאריך שהוא מאוחר מהתאריך של היום הנוכחי, משום שזימון לבית משפט לא מתבצע מהרגע להרגע אלא מתייחס לתאריך מאוחר יותר, ולכן הטיעון שלהם לגבי כניסה לביתכם אינו תקף.

שימו לב כי עובדי רווחה בד"כ אינם נוהגים עפ"י החוק הן מתוך אי ידיעת החוק והן מתוך זלזול בחוק. לאנשי משטרה לעומתם יש יותר ידע לגבי החוק וכן הם חוששים מפני תלונות במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) , ולכן הם לא יפרצו לביתכם אם המהלך נוגד את החוק.

"ומה קורה אם יפעילו צו חירום מטעם עצמם עפ"י חוק הנוער?"

החוק נותן לעובדים סוציאלים סמכויות על, בכלל זה הסמכתם להוציא צווי חירום להוצאת ילדים מהבית גם ללא אישור שופט. צו חירום כזה יש להפעיל רק במקרה של סכנה ממשית לילד, ואולם בפועל הם מנצלים את הפרצה בחוק ומפעילים צווי חירום גם על זוטות, בכלל זה תפירת תיק כנגד ההורים שבנוי על ספקולציות של סיכון רגשי או הזנחה רגשית לכאורה. פעילות זו מנוגדת אף לפסיקתו של השופט אהרון ברק שקבע שיש להוציא ילדים מהבית רק אם קיימת תשתית ראייתית מספקת המצדיקה דחיפות אמיתית.

עוד נקודה, שוטרים אינם יכולים להכנס לביתכם ללא צו חיפוש, לכן, אם אין ברשותם כזה, הם חייבים להשאר מחוץ לבית !!

בהינתן צו חירום, דירשו לדעת מדוע הוא הוצא והקליטו זאת על מנת שישמש אתכם מאוחר יותר בבית המשפט לתבוע את עובדי הרווחה על כי פעלו בניגוד לחוק והפעילו הוראות חירום על מקרים שאינם מקרי חירום. אם עובד הרווחה מתחמק מן השאלה או מציג תשובה לא משכנעת, אל תפתחו לו את הדלת.

שוב, אם הם טוענים קיים חשד כי הילדים נפגעו וילדיכם ערים, הביאו אותם אל החלון או הוציאו אותם החוצה על מנת שיוכלו לראות אותם, אך לעולם אל תכניסו אותם אליכם פנימה הביתה. השוטרים שיווכחו כי הילדים נראים בסדר ולא בוצע פשע, לעיתים נרתעים מלשתף פעולה עם עובדי רווחה ששיקרו להם, במיוחד שוטרים כאלה שאינם מחבבים אותם, ויש כאלה שוטרים. המקרה היחיד בו שוטרים אמורים להכנס לביתכם הוא רק אם נוכחו לראות במו עיניהם כי אכן בוצע פשע. עובדי הרווחה יטענו כי קיים "מצב חירום" המצריך בדיקה בבית ואולם שימו לב, דיווח של שכן על צעקות אינו מצב חירום כמו גם ילד שהגיע עם חבורה לבית הספר רק משום שנפל והמורה דיווחה עליו לפקידת סעד, גם זה אינו מצב חירום !!

7. הם מתוכנתים להוציא ילדים מבית

"הם מתוכנתים להוציא ילדים מבית", זהו ציטוט של פקידת סעד לשעבר שעבדה במשרד הרווחה. לעובדי רווחה אין מצפון, ולכן אין טעם לדבר אל המצפון שלהם, זה לא יעזור. עובדי רווחה פועלים כמו רובוטים משום שדרגים גבוהים במשרד הרווחה מפעילים עליהם שטיפות מח בדמות סמינרים, כנסים, ימי עיון וכו'.

"זה לא הוגן, אנו לא מתעללים בילדים שלנו", "אנו הורים טובים, לא עשינו שום דבר רע", משפטים כגון אלו לא יעזרו ואין טעם לאמר אותם לעובדי רווחה, משום שעובדי רווחה משוכנעים שהם עושים עבודת קודש. במוחם הם בטוחים שהם מצילים ילדים מפני אותם הורים מפלצות, בעוד שאנו יודעים כי קריעת ילד מהוריו על לא עוול בכפם תגרום לו טראומה נפשית בלתי הפיכה לכל ימי חייו. משפט כמו "איך אתם ישנים בלילה?" שייאמר להם אינו רלוונטי, היו בטוחים שהם ישנים טוב בלילה, בהיותם שמחים כי מימשו את טובת הילד…

אל תאמרו להם משפטים כגון אלו שצויינו, אל תאמרו מילה והשתדלו לשמור על איפוק, עד שכמה שניתן לשמור על איפוק בסיטואציה כל כך קשה ואכזרית. אם בכל זאת נכנסו אליכם הביתה,  השתמשו מאוחר יותר בכל המידע הקיים ברשותכם על מנת להיאבק בהם בבתי המשפט ובתקשורת, בכלל זה הקלטות, צילומים וכל תיעוד הקיים ברשותכם.

עובדי רווחה פועלים כמו רובוטים, וכשם שרובוט פועל רק עפ"י פקודות מחשב ואינו יכול להבין שפת אנוש, כך גם עובדי הרווחה. הם אינם יכולים להבין את מה שתאמרו להם, הם אינם יכולים לראות דרכים אחרות משום שהם מתוכנתים להוציא ילדים מהבית.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 10 Comments »

ריספרדל – מתכון לגידול שדיים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 20, 2010


הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל הוכח כסם מסוכן לילדים ונוער. לסם זה תופעות לוואי מסוכנות כגון סוכרת, התקפי אפילפסיה, וגם שיבוש הורמונאלי כפי שמובא בכתבה מטה על ילדים בנים שנטלו ריספרדל וגידלו שדיים.

אין להיכנע לתכתיבי בתי הספר והמורים שרוצים שקט בכיתה ומפעילים לחץ על ההורים לתת לילדם את הרעל המסוכן הזה ובלבד שתהיה להם עבודה קלה ושקטה. את הלחץ הם מפרשים כ"טובת הילד" ו"עזרה לילד", ואם ההורה מסרב לסמם את ילדו הם מדווחים לעיתים לפקידת סעד על "הזנחה", כדי לפטור עצמם מאחריות. חלקם בעצמם נותנים לילדיהם סמים פסיכיאטרים כי הם עצמם לא מסוגלים להתמודד עם ילדיהם בבית. ריטלין הוא סם נפוץ בקרב הרבה ילדים של אנשי הוראה vמתיימרים לכנות עצמם גם אנשי "חינוך".

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , | 3 Comments »

משרד החינוך ישלם על מעשה לא חינוכי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 15, 2010


שוב גזענות ואפליה לרעה של האתיופים במערכת החינוך הממלכתית דתית אשר שכחה שערכים שנלמדו אינם שווים מאום, אם הם לא מיושמים הלכה למעשה.

ביהמ"ש חייב את עיריית ערד ואת משרד החינוך לפצות ב-280 אלף ש"ח חמש משפחות עולים שילדיהן הוצאו מהגן הדתי שבו למדו באמצע השנה והועברו לגן חילוני, "משום שאחוז העולים בו גבוה מדי". הילדים שהו בבית ללא מסגרת חינוכית במשך כחצי שנה.

אור קשתי | הארץ

בית משפט השלום בבאר שבע קבע בשבוע שעבר כי על עיריית ערד ומשרד החינוך לפצות בסכום כולל של 280 אלף שקלים חמש משפחות שעלו מאתיופיה, אשר ילדיהן הוצאו באמצע שנת הלימודים מהגנים שהתחנכו בהם, בנימוק כי אחוז העולים בהם גבוה מדי. בפסק דינו, מותח השופט גד גדעון ביקורת על "ההחלטה השרירותית" של העירייה להוצאת הילדים ועל "סירובה להחזירם לגן במהלך חודשים ארוכים", כמו גם על משרד החינוך, ש"לא פעל די לסכל את ההחלטה". בהתאם לכך, קבע השופט כי העירייה תשלם שני שלישים מהפיצויים.

יש לציין כי בתחילת המשפט ביקש משרד החינוך למחוק את התביעה נגדו. אתמול נמסר מהמשרד, כי "פסק הדין טרם התקבל", אולם לדברי גורמים בו, נבחנת כעת האפשרות לערער עליו. "אני מאוד שמח שניצחנו במשפט. היחס כלפינו היה כמו לעובדים זרים. זה היה מאוד משפיל", אמר אתמול אדנה עלמאייהו, אחד האבות שעתרו לבית המשפט. את התביעה הגישה עמותת "טבקה – משפט וצדק יוצאי אתיופיה".

חמשת הילדים עלו עם משפחותיהם לפני כשבע שנים ונשלחו לערד. בספטמבר 2004 הם החלו ללמוד במסגרות השייכות לחינוך הממלכתי-דתי. כעבור חודש, החליטה עיריית ערד להוציא 23 מילדי העולים, ביניהם אלה שמשפחותיהם הגישו את התביעה, מהגנים הממלכתיים-דתיים ולהעבירם לגנים ממלכתיים רגילים, ללא הסכמת ההורים. הדבר נעשה בנימוק ש"הוספת ילדים שאינם דוברים עברית תגרום לעזיבה קולקטיבית של ילדי הוותיקים ומעבר למסגרות החינוכיות של ש"ס", כפי שהסביר בבית המשפט ראש העיר באותה תקופה, מוטי בריל.

ואולם, לא רק שההורים ביקשו חינוך דתי לילדיהם, אלא שלמעשה הם היו מחויבים לעשות כך, מכיוון שבאותה עת היו בתהליך "השבה ליהדות". בעקבות החלטת העירייה, נשארו הילדים בבית במשך 5-7 חודשים.

בפסק הדין כתב השופט גדעון על עיריית ערד כי היא "התרשלה במעשיה, ובפעולתה הפלתה את התובעים על רקע מוצאם, גם אם לא באופן מכוון, וכי היא חבה על כן בפיצוי על נזקיהם מעבר לפגיעה במצבם הלימודי של הילדים. נזקים אלה התבטאו גם בתחושות אפליה וקיפוח של הילדים ובני משפחותיהם, כפי שהעידו בבית המשפט".

לדברי עו"ד יסמין קשת מעמותת "טבקה", מדובר במקרה הראשון שהוחלט בו להעניק פיצויים על הוצאה ממוסד חינוכי במהלך שנת הלימודים, בניגוד להחלטות קודמות שהתמקדו בפיצויים על אי-קבלה ללימודים. כל אחת ממשפחות הילדים קיבלה 50-60 אלף שקלים. "העירייה הרשתה לעצמה לפעול בעצלתיים כלפי ילדי העולים, מתוך הנחה שזה לא נורא אם הם יפסידו שנת לימודים", היא אמרה אתמול, "זה לא היה קורה אם היה מדובר בילדים ממשפחות אשכנזיות". בדומה למשרד החינוך, גם מעיריית ערד נמסר אתמול בתגובה כי "טרם התקבל פסק הדין".

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , | 1 Comment »