הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘הפרעה נפשית’

אשפוז פסיכיאטרי – כמה זה עולה לנו משלמי המסים?

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 5, 2009


כמה עולה למשלם המיסים אשפוז פסיכיאטרי כפוי ומיותר של ילדים ואזרחים בוגרים, תוך הפרה בוטה של זכויות אדם וזכויות הילד?

חלק ניכר מן האשפוזים הפסיכיאטרים הכפויים של ילדים מבוצעים מיוזמתם של פקידי סעד לחוק הנוער, אלו הם עובדים סוציאלים ממשרד הרווחה אשר מעבירים דוחות לפסיכיאטר המחוזי בדבר המלצה לאשפז בכפיה קטינים בניגוד לדעתם ובניגוד לדעת ההורים. זאת בהסתמך על סעיף 11 בחוק הנוער בדבר אמצעי חירום:

א) היה פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להסמיך פקיד סעד להורות ללא הסכמת האחראי על הקטין, כי הקטין ייבדק בדיקה פסיכיאטרית או כי יאושפז בבית חולים, אך רשאי פקיד הסעד לנקוט אחת מאלה:

(1) לפנות בענינו של הקטין לפסיכיאטר מחוזי, על מנת שישקול אם להורות כי הקטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש.

(2) להביא קטין לבית חולים לשם בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, לצורך החלטה לפי סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש.

סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש מתייחס לאשפוז כפוי. (אשפוז כפוי הוא אשפוז בו מגיעים כמה בריונים ולוקחים את הילד חסר הישע בכח למתקן הכליאה פסיכיאטרי)

סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש מתייחס לבדיקה כפויה.  (בדיקה כפויה היא בדיקה במהלכה מגיעים כמה בריונים ולוקחים את הילד חסר הישע בכח אל הפסיכיאטר)

מתוך דוח של משרד הבריאות עולה כי:

בשנת 2007 דווח על 1,213,264 ימי אשפוז מלא בסך הכל (קטינים + בוגרים)

עלות ממוצעת ליום אשפוז כזה היא 1300 ₪, עלות שכוללת שכר לצוות, עלות הסמים והזריקות הפסיכיאטריות, עלות אחזקת המבנה וכן תשלומים לקבלני משנה שונים.

ובסיכום פשוט מדובר על כ- 1.6 מיליארד ₪ שמוזרמים מדי שנה לבתי החולים הפסיכיאטרים והמחלקות הפסיכיאטריות לצורך אשפוזים כפויים מלאים ומיותרים, כל זאת מכספי משלם המיסים.

IshpuzKafuyמוות של מאושפזים

בשנת 2007 דווח כי השהייה הממוצעת של משתחררים עומדת על 84 ימי אשפוז בעוד שהשהיה הממוצעת של נפטרים במהלך האשפוז עומדת על 1,241 ימי אשפוז. מאחר ומחלה פסיכיאטרית אינה מחלה פזיולוגית קרי האנשים שנכנסו לאשפוז הם בד"כ בריאים פזיולוגית, יוצא שמוות של נפטרים במהלך האשפוז מקורו בגורמים אחרים שקשורים לאשפוז עצמו ועל משרד הבריאות לבדוק, מה גורם למקרי מוות במהלך אשפוז פסיכיאטרי.

מסקנה: ככל שאתה מאושפז יותר זמן בבית החולים הפסיכיאטרי, סיכוייך למות שם גדולים יותר.

מסקנה זו מתחזקת עוד יותר מן הנתונים הבאים לשנת 2007:

87% מבין אלו שמתו בתוך בית החולים לא התאבדו אלא מתו בנסיבות אחרות שאינן ידועות, האם מתו כתוצאה מהידרדרות בבריאותם בשל תופעות לוואי של התרופות הפסיכיאטריות שנטלו? או האם כתוצאה מאלימות בתוך בית החולים? 13% הנותרים מתו כתוצאה מהתאבדות.

כפי שניתן לראות מהתרשים, יותר אנשים מתים בהיותם בבית החולים מאשר בהיותם מחוץ לבית החולים. (כ-60% מבין הנפטרים מתו בתוך בית החולים)

מסקנה: אם נכנסת לאשפוז פסיכיאטרי סיכוייך למות במהלך האשפוז גבוהים יותר מאשר סיכוייך למות מחוץ לבית החולים.

בתי חולים פסיכיאטרים אינם מרפאים, הם רק ממיתים.

___________________________________________________________________________________

קופסה שחורה – תחקיר של עמנואל רוזן וענת גורן על זוועות האשפוזים הפסיכיאטרים

חלק א'

חלק ב'

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 11 Comments »

מחקר: ילדים שהוצאו מהבית לקרובי משפחה פיתחו פחות בעיות התנהגות מילדים שהוצאו למשפחות אומנה זרות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 3, 2009


כך עולה ממחקר שביצע בית החולים לילדים בפילדלפיה. המחקר בדק 1309 ילדים אשר שהו כ-3 שנים מחוץ לביתם וגילה כי לילדים ששהו במחיצת קרובי משפחה יש בעיות התנהגות פחותות באופן משמעותי מאשר ילדים ששהו 3 שנים במשפחות אומנה.

מתוך מאמר שפורסם ביוני 2008

המחקר עקב אחר ילדים שהוצאו מן הבית ע"י משרד הרווחה האמריקני בין התאריכים אוקטובר 1999 לדצמבר 2000 בעקבות דיווחים על הזנחה. תוצאות המחקר מספקות ראיות מוצקות התומכות במגמה הגדלה והולכת בשנים האחרונות בארה"ב להוציא ילדים מבית לקרובי משפחה ולא למשפחות אומנה זרות.

"נושא החשיבות של קביעות ויציבות שמספקים קרובי משפחה לילדים על פני משפחה אומנת נדון מזה מספר שנים", כך אומר דייויד רובין, חוקר התפתחות הילד מבית החולים לילדים בפילדלפיה וממובילי המחקר. "ואילו עתה הוכח לראשונה עפ"י תוצאות המחקר כי גישה זו מתאימה יותר מן הגישה בה מוציאים ילדים למשפחות זרות".

במחקר נבדקו הילדים, ההורים הביולוגים, המורים וכן המשפחות שאל משמורתן הועברו הילדים. הבדיקות נעשו פעמיים, 18 חדשים ו-36 חדשים לאחר הוצאתם של הילדים מן הבית. מקץ 3 שנים, כשני שליש מבין הילדים ששהו אצל קרובי משפחה הגיעו למצב של התייצבות עם בני המשפחה החדשים, וזאת בהשוואה לשליש בלבד מאלה ששהו בבתי אומנה זרים. 32% מן הילדים שהושמו אצל קרובי משפחה פיתחו בעיות התנהגות. לעומתם, 46% מילדי האומנה פיתחו בעיות התנהגות.

החוקרים מציינים כי למרות שבהשמה אצל קרובי משפחה לילדים יש פחות בעיות התנהגות, עדיין בשני המקרים, לאחוז גבוה מן הילדים המוצאים מן הבית יש בעיות התנהגות, וכי משרד הרווחה צריך לתמוך בקרובי המשפחה ולספק להם כל עזרה כפי שהוא תומך ועוזר למשפחות האומנה.

כמו כן, נמצא כי גם עבור ילדים שהושמו במשפחות אומנה, ככל שחוו פחות מעברים ממשפחת אומנה אחת לשניה, כך פחתו הבעיות ההתנהגותיות שלהם, כך שטלטולים של ילדים ממשפחה אחת לשניה מחמירים את מצבם הנפשי.

מחקר MIT – ילדים שחיו בבתים הרוסים הצליחו טוב יותר בחיים מילדים שחיו במשפחות אומנה

ממצאים קודמים של מחקר משנת 2007 של המכון הטכנולוגי MIT קובעים חד משמעית כי ילדים שחיו בבתים הרוסים הצליחו טוב יותר בחיים מילדים שחיו במשפחות אומנה. מחקר זה הישווה בין ילדים שהוצאו ממשפחתם לאומנה בעקבות התעללות והזנחה כביכול, לאלה שנשארו בחיק משפחתם למרות שחוו תופעות דומות.

המחקר נערך על ידי חוקרים מביה”ס לניהול בשם סלאון (MIT’s Sloan School of Management) במסגרת לימודי מדיניות חברתית. במחקר השתתפו מעל 15,000!!! נבדקים, מדגם ענק, הגדול ביותר שנעשה אי פעם. המעקב אחר הנבדקים נערך לאורך השנים 1990-2002. המחקר התבצע במדינת אילינוי בשל הקלות היחסית לקבל מידע על הרקע של הילדים. לכן כדי למנוע זיהוי של משפחות, מקרים קשים וחריגים של התעללות והזנחה שהיו בתקשורת נופו מהמדגם.

התוצאות שנתקבלו הפתיעו אף את החוקרים:

הילדים שנשארו בחיק משפחתם, בגיל ההתבגרות נטו פחות לעבריינות נוער ובקרב הנערות נמצאה שכיחות נמוכה יותר של הריונות ואמהות בגיל צעיר. כמבוגרים צעירים הם הצליחו יותר להתמיד בעבודה ולהחזיק במשרות שלהם, בהשוואה לעמיתיהם שהוצאו מחיק המשפחה.
במחקר קודם של מרק קורטני מאוניברסיטת שיקגו נמצאה שכיחות גבוהה יותר של נשירה מבי”ס, נטייה לעבריינות כמו גם לשימוש בסמים ואלכוהול, בקרב ילדים שגדלו באומנה, אך באותו מחקר הם הושוו לאוכלוסיה הממוצעת ולא לילדים שחוו כביכול הזנחה והתעללות, אך לא הוצאו מחיק משפחתם.

מוביל מחקר זה, פרופ' דויל מסכם את מחקרו הנוכחי  במסקנה שברוב המקרים בהם לא נשקפת סכנה גבוהה לשלום הילד, עדיף להשאירו בקרב משפחתו הביולוגית למרות שחווה בה כביכול הזנחה והתעללות, ולעבוד עם המשפחה מאשר להרחיקו ממנה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »