הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘העלבה’

חובת הדיווח או חובת הניפוח?

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 19, 2010


הילד אכל בחדרו במקום במטבח? המורה בגבעת שמואל תדווח על כך לעובדת סוציאלית.

על חובת הדיווח הפרועה בה נוקטים אנשי חינוך בגבעת שמואל ככלי נשק נגד הורים שאינם מוצאים חן בעיניהם.

פעם, כשמורה היה נתקל בקשיי התמודדות עם תלמיד, הוא היה פונה להורה ולממונים עליו במשרד החינוך. היום, כשמורה נתקל בקשיי התמודדות עם תלמיד, הוא פונה הישר למשרד הסעד (משרד הרווחה) מאחורי גבו של ההורה.

שרונה קאפח, סגנית מנהל בבית ספר דתי תורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל, מורה דתית תושבת העיר החרדית אלעד.

קאפח דיווחה לעובדת סוציאלית מן המחלקה לשירותים חברתיים בגבעת שמואל כי ילדה לאם חד הורית אכלה בחדרה במקום במטבח, וזאת בתואנה כי "היא מחוייבת לדווח על מקרה כזה לרשויות הרווחה"…

צפו בסרטון והפנימו מה מתפתח במדינה הזו מתחת לאף שלכם.

קישורים נוספים בנושא:

הכתבה "נופלים בין הכיתות"  ומכתב האיומים של שרונה קאפח

פנימיות הן גן עדן לפדופילים – מכיל הקלטה על משרד הסעד בגבעת שמואל

על אנשי חינוך שמשפילים תלמידים

אלימות מילולית של מורים כלפי תלמידים

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

על אנשי חינוך שמשפילים תלמידים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- דצמבר 21, 2009


יעל צדוק משוחחת בתכנית השעה האזרחית ברשת א' עם רחל מירון, מנהלת לשעבר בבית ספר אשר טוענת כי בבתי הספר כיום קיימת אלימות מילולית קשה מאד של מורים כלפי תלמידים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , | Leave a Comment »

אלימות מילולית של מורים כלפי תלמידים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- דצמבר 11, 2009


יעל צדוק משוחחת בתכנית השעה האזרחית עם ד"ר ברנדה גייגר, פסיכולוגית חינוכית וקרימינולוגית, על מחקר שביצעה לאחרונה בנושא אלימות מילולית של מורים כלפי תלמידים ועל ההשלכות השליליות של התנהגותו האלימה של המורה על אישיותו של הילד.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

נופלים בין הכיתות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 20, 2009


 

תלמידים יוצאי אתיופיה נשלחים בקלות רבה יותר לחינוך המיוחד – האם זו גזענות או דווקא בעיה באבחון? "כשההורים מסרבים, מאיימים עליהם שיוציאו את הילד מהבית". משרד החינוך: ייעשה כל מאמץ להתאים את התכניות לתלמידים יוצאי אתיופיה.

תחקיר ידיעות אחרונות | תמר טרבלסי חדד

במשך שנים נשלחו מאות תלמידים יוצאי אתיופיה ללמוד במסגרות של החינוך המיוחד, אף שמקומם בבתי ספר רגילים.

פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אנשי חינוך, מאבחנים וארגוני רווחה וחינוך טוענים שהסיבה לכך היא שכלי האבחון המערביים הנהוגים אינם מתאימים ליוצאי אתיופיה, ולכן יוצרים עיוותים חמורים והפניית יתר של יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד.

מנתוני המועצה הלאומית שלום הילד עולה כי חלקם של התלמידים האתיופים במסגרות החינוך המיוחד גבוה פי שלושה מחלקם באוכלוסיה וגבוהה משיעורם של כלל התלמידים: 14.7% מהתלמידים ממוצא אתיופי משובצים במוסדות החינוך המיוחד לעומת 5.4% מכלל התלמידים היהודים. "אין זה סביר בכל קנה מידה שפי שלושה תלמידים יוצאי אתיופיה נשלחים לחינוך המיוחד, הרבה מעבר לחלקם באוכלוסיה", אומר מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן. "יש יד קלה בשליחת יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד משום שהדבר נוח למערכת, אך זה לא מוסרי ולא מקצועי. מנצלים חולשה של אוכלוסיה, גורמים להם עוול נוראי וקובעים את גורלם לכל החיים". המועצה לשלום הילד קוראת לשר החינוך למנות ועדת בדיקה בלתי תלויה לחקירת אופן שיבוצם של ילדים ממוצא אתיופי בחינוך במיוחד ולשים קץ לתופעה.

ד"ר אביגיל ינון, פסיכולוגית חינוכית ומרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, שעוסקת במחקר ובעבודה בקרב יוצאי אתיופיה, קובעת שהפניית היתר של ילדים ממוצא אתיופי לחינוך המיוחד חמורה ביותר. "זוהי שערורייה שאין כמוה. אין שום ספק שישנם ילדים אתיופים רבים בחינוך המיוחד שאינם צריכים להיות שם, ובוודאי אין שום הצדקה לפער המספרי. הילדים אינם מקבלים את העזרה הנדרשת, הציפיות מהם נמוכות ויש נגדם דעות קדומות הגורמות למורות לא להאמין בילד האתיופי", אומרת ינון. "הילד סובל גם מדחייה חברתית, השפה והתרבות שלו שונים, הוא חש מופלה ואינו מקבל תמיכה ומענה נכונים. גם ההוראה בבתי הספר אינה מתחשבת בעובדה שמדובר במהגרים עם שפה ותרבות שונים, שלהוריהם אין כסף לשיעורים פרטיים".

מאיימים על ההורים

אבל מתברר שלא רק אבחון מוטה ושגוי הוא הגורם לפערים המספריים הללו. לטענת ארגונים הפועלים למען זכויות ילדים, ארגוני חינוך ורווחה, משפטנים, פסיכולוגים ואנשי אקדמיה, רבים מתלמידים אלה נשלחו לחינוך המיוחד על רקע לחצים ואיומים שהופעלו על ההורים.

לדברי עו"ד נגה דגן-בוזגלו מארגון "הלה" למען חינוך בשכונות ועיירות פיתוח, במקרים רבים כאשר הורים מסרבים לחתום על אבחון או על מתן ריטלין לילדיהם, מערבת מערכת החינוך את גורמי הרווחה. "מאיימים על ההורים שאם לא יצייתו להוראות, יוציאו לילד 'צו נזקקות', יעבירו את ההשגחה עליו לשירותי הרווחה, יפקיעו אפוטרופסות ויוציאו את הילד לפנימייה. לעיתים מדובר באבחון כפוי הנעשה בליווי שוטרים, זימונים לבתי משפט ואיום מתמיד על הוצאת הילדים מהבית, ואז מאשימים את ההורים והילדים בכך שאינם משתפים פעולה". לדבריה, משפחות רבות נכנעות לאיומים ושולחות את הילד לחינוך המיוחד, אף שהן יודעות שמקומו אינו שם".

חוסר אמון בממסד

לדברי תקווה לוי, מנהלת "הלה", יש הורים שמחליטים בעקבות זאת להשאיר את ילדיהם בבית. לדוגמא היא מביאה מאבק שניהלה אם שסירבה לשלוח את בנה לחינוך המיוחד והשאירה אותו בבית מתחילת השנה. כעת הוחלט להעניק לבנה הזדמנות נוספת ולהשאירו בחינוך הרגיל עם תגבור וסיוע.

עו"ד דגן-בוזגלו מספרת שבמקרים שבהם ההורים מחליטים להיאבק בעזרת סיוע משפטי ומצליחים לשלוח את הילד לאבחון חלופי – נמנעת העברתו לחינוך המיוחד. לדבריה האבחונים החלופיים הוכיחו שמדובר בילדים רגילים, ושהקשיים והבעיות שלהם נובעים מחסכים רגשיים ואחרים על רקע פערי תרבות וקשיי קליטה, ובעזרת תגבור וסיוע לימודי צמוד הם יכולים להשתלב בחינוך הרגיל. מצב זה, היא מדגישה, מחריף את חוסר האמון בממסד השורר בקרב יוצאי אתיופיה.

דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה, אומר שבעקבות חוסר האמון הזה נוצר מצב שבו גם אם המסגרת של החינוך המיוחד מתאימה לילד – ישנה התנגדות גורפת מצד ההורים לאבחונים ולהפניה מסוג זה.

לדבריו, בעבר גייס המרכז תקציב לאבחונים חלופיים המתחשבים בהיבט התרבותי של יוצאי אתיופיה. תוצאות האבחונים הוכיחו שרבים מהילדים שהופנו לחינוך המיוחד הם ילדים רגילים, הסובלים מפערים רגשיים ולימודיים, ושעל ידי תכנית לסיוע לימודי ואינטנסיבי הם יכולים למצוא את מקומם בחינוך הרגיל.

"בעיני זה ממש פיגוע בנפשו של ילד לשלוח אותו לחינוך המיוחד רק כדי להשיג שקט בכיתה. זה קשה ועצוב", אומר מהרט.

משרד החינוך: נבדוק

בעקבות הממצאים נמסר ממשרד החינוך שהמשרד יבדוק את מכלול פעילות ועדות ההשמה, ובכלל זה את השאלה אם קיימת נטייה להפניית יתר של ילדים ממוצא אתיופי לחינוך המיוחד. עוד נמסר שמשרד החינוך יעשה כל מאמץ כדי להתאים בכל דרך אפשרית את תכניות מערכת החינוך לתלמידים כדי לתת להם מענה מיטבי שישלב אותם ככל האפשר במסגרות הרגילות.

יו"ר הועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ דני דנון, אמר ששיבוצים של ילדים ממוצא אתיופי במוסדות החינוך המיוחד ללא כל צורך אמיתי גורם להם נזק בלתי הפיך ונודף ממנו ריח של גזענות, והודיע שיזמן דיון דחוף בוועדה בעניין.

בית ספר מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל שולח מכתב איומים לאם חד הורית

מכתב איומים שנשלח ע"י סגנית המנהל שרונה קאפח מבית הספר הדתי, הממ"ד התורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל בגיבוי מלא של המנהל הרב דוד וקסלר ובו היא מאיימת על האמא כי אם לא תביא לה דוח אבחון פסיכולוגי, היא תפנה לפקידת הסעד לחוק הנוער בלשכת הרווחה בגבעת שמואל. את הדוח לטענתה היתה צריכה לצורך מתן סייעת צמודה לילדה, אך בדיעבד מתברר ששיקרה (מגובה בהקלטות), ואת הדוח היתה צריכה רק לצורך תיוק ומעקב אחר הילדה ומשפחתה באמצעות השירות הפסיכולוגי ולשכת הרווחה של גבעת שמואל. האם מסרה לשרונה קאפח את הדוח אך הילדה לא קיבלה סייעת, והאם נאלצה לפנות לחינוך ביתי וזאת על חשבון שנת עבודה מלאה, בגינה היא חיה מחסכונות ונאלצת להשאר בבית ללמד את הילדה במקום לצאת להתפרנס למחייתה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »