הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘המחלקה לשירותים חברתיים’

חג החנוכה – ועדות ההחלטה של משרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 26, 2013


vaadatahlata

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

עיריית גבעת שמואל תפצה אב בגין נזקים שנגרמו לבניו ע"י פקידת סעד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ספטמבר 9, 2013


בהסכם פשרה שחל עליו צו איסור פרסום, קבע בית המשפט המחוזי כי עיריית גבעת שמואל תשלם פיצויים לאב חד הורי, זאת בגין נזקים שגרמה פקידת הסעד אפרת לביא לילדיו.

פרטים על המקרה, כאן בקישור הזה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »

העובדת הסוציאלית גל אבני ממשיכה לחטוף ילדים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ספטמבר 22, 2011


גל אבני, עובדת סוציאלית ופקידת סעד לחוק הנוער בירוחם ממשיכה לחטוף ילדים בניגוד לרצונם ובניגוד לרצון הוריהם.
הפעם חטפה ילד מאב עיוור ואם החולה בטרשת נפוצה.

במקום לסייע למשפחה נקטה גל אבני באלימות ממסדית, תוך שימוש לרעה בכח המשרה שלה, והחליטה לפרק בברוטאליות את המשפחה עד היסוד. הקטין חסר הישע כלוא כרגע במרכז חירום של משרד הסעד בניגוד לרצונו.

נזכיר כי במקרה אחר, גל אבני רדפה במשך 7 שנים רצופות, ובאובססיביות רבה משפחה של צאצאים לניצולי שואה. אבי המשפחה הינו רופא ורס"ן בצה"ל. גברת זו ניסתה לחטוף את ילדיו של הרופא למוסד, משום שהרופא עבד קשה כדי לפרנס את משפחתו.

הנה תזכורת על מעלליה של גל אבני בפרשת הרופא ומשפחתו, כאן בקישור הזה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

העובדת הסוציאלית גל אבני מירוחם מתעללת בנכדים של ניצולי שואה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 12, 2011


גל אבני ברלב היא ילדת שמנת מן הישוב עומר. גל אבני היא עובדת סוציאלית ופקידת סעד לחוק הנוער במשטרת הרווחה בירוחם שהחליטה לבחור קרבנות חדשים כדי לספק את תאוותיה וצרכיה החייתיים הבלתי מרוסנים. הפעם היא בחרה טרף בדמות משפחת עולים חדשים ממדינות חבר העמים, צאצאים לניצולי שואה. האב רופא במקצועו ורס"ן בצה"ל.

את המשפחה הזו החליטה גל אבני לפרק לחתיכות קטנות, על מנת לייצר לעצמה עבודה מלאכותית ולדווח למשלם המסים שיש לה עומס עבודה פיקטיבי כדי שזה יממן את אחזקתה במשטרת הרווחה.

נדגיש כי קיימת אבטלה סמויה רבה בקרב עובדות רווחה. תוכלו לראות רבות מהן באמצע שעות העבודה עושות סידורים פרטיים ומטיילות להנאתן בבית מרקחת, בחנות ספרים, בחנות להלבשה תחתונה ועוד. הגיעה העת להתקין שעוני נוכחות בכל לשכות הסעד בארץ !!

משטרת הרווחה מפרקת את מעמד הביניים

במאמר על דרך פעולתו המעוותת של מנגנון העבודה הסוציאלית תיארנו איך עובדי רווחה כופים את עצמם על משפחות מוחלשות ומשפחות מן המעמד הבינוני, כדי להפוך אותן לנזקקות בעל כורחן, זאת על מנת להגדיל באופן מלאכותי את תכולת העבודה שלהם, וכך להגדיל את מקורות הפרנסה של העובדים הסוציאליים. המקרה של ג' ומשפחתו הוא מקרה קלאסי לכך.

מדובר במשפחה צעירה, ללא קרובי משפחה בארץ, שעלתה לישראל לפני כ-10 שנים מבלרוס. לפני כ-8 שנים עברה המשפחה להתגורר בעיירה ירוחם, ומאז חייה הפכו לגהינום. מזה כ-7 שנים המשפחה נרדפת על ידי כנופיה שלוחת רסן מלשכת הרווחה בעיר ירוחם.  בראש הכנופיה עומדת עובדת סוציאלית בשם גל אבני. נדגיש אף, כי ירוחם היא בין הישובים המובילים בארץ בהוצאת ילדים מהבית בכפיה. שיעור הוצאת ילדים בירוחם גבוה פי 15 משיעור הוצאת ילדים במודיעין.

כך מספר ג', אבי המשפחה:

ג' ומשפחתו, נרדפים ע"י רשויות הסעד בירוחם, בניצוחה של העוסית גל אבני

"…עלינו ארצה למען ילדינו ולא ציפינו שבמדינת ישראל לגורמי הרווחה יש זכות לפרוץ לחיים הפרטיים של המשפחה, לפגוע בפרנסה שלנו, להרוס את הבריאות של בני הזוג, ולגרום לנזק עצום מבחינה כלכלית.

בזמן שגידלנו את ילדינו ולא ישנו בלילות, לא ציפינו שביום אחד תבוא פקידת סעד ותדרוש  לקחת את ילדינו. לא ציפו הורינו – ניצולי שואה וגם הסבים שלנו שלחמו נגד הנאצים ונפלו עם נשקם בידיהם בזמן מלחמת העולם השנייה, שנכדיהם במדינת ישראל יהיו קרבנות של קלגסי רווחה יהודים…".

העסקתם מטפלת כדי ללכת לעבוד? אתם עלולים להסתבך עם רשויות הרווחה

מתוך 11 שנים בהם חי ג' במדינה, הוא שירת 9 שנים בצה"ל כרופא, התקדם לדרגת רס"ן, והשתתף במספר פעולות מבצעיות בשטחים כולל מבצע "ימי תשובה". לאורך השנים עבד שעות רבות בצבא,  במשמרות ארוכות בסופי שבוע וחגים, ויצא הביתה אחת למספר שבועות. ג' לא ראה את ילדיו תקופות ארוכות בשל התפקיד החשוב שהיה לו בצה"ל, ואשתו נשארה בבית לטפל בשלושת ילדיהם, זאת ללא כל סיוע, כי הוריה והמשפחה המורחבת מתגוררים בחו"ל.

ג' התקדם בקריירה ועבד כמתמחה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. מיותר לציין, בתקופה זו של שביתת הרופאים, איזה עומס עבודה אדיר נופל על הרופאים והמתמחים בבתי החולים עקב ריבוי החולים והתורנויות הרבות. ג' מבצע מדי חודש כ 8-10 תורנויות ,וסוגר את רוב השבתות במחלקות. אשתו החלה בלימודים באשקלון להסבה מקצועית לתואר אחות מוסמכת, ונסעה כל יום 3 שעות לשם, לכן, רוב הזמן הילדים טופלו על ידי המטפלת. להורים אין ברירה אחרת, כי מדובר בזוג צעיר שרוצה להתקדם בחיים ולקדם את ילדיהם.

נציין גם כי משפחות רבות מן העשירונים העליונים בסביון, קיסריה, עומר, כפר שמריהו, הרצליה פיתוח ועוד, מעסיקות אומנות פיליפיניות והודיות שמטפלות בילדיהן מבוקר עד ערב, אבל במשפחות אלו משטרת הרווחה לעולם לא נוגעת כי מדובר במשפחות אמידות ממעמד גבוה, אשר להן סוללת עורכי דין חזקה.

משטרת הרווחה רודפת רק חד הוריות, משפחות בעלות אמצעים כלכליים מצומצמים ועולים חדשים. משטרת הרווחה אינה רודפת טייקונים עשירים שמעסיקים מטפלת מבוקר עד ערב כדי שיוכלו להרוויח בשקט את המיליון הבא שלהם. משטרת הרווחה רודפת רק משפחות מוחלשות בהן ההורים חייבים לעבוד משמרות ארוכות למחייתם על מנת להקנות קורת גג, מזון וחינוך לילדים, ולנצח במלחמת ההישרדות היומיומית.

אגב, גם השחקנית אנג'לינה ג'ולי, טייקונית עשירה שאובססיבית לאימוץ לילדים כדי לקדם את יחסי הציבור שלה, אימצה אינסוף ילדים בהם היא כלל לא מטפלת. היא מעסיקה אומנת לכל ילד. גם בה משטרת הרווחה האמריקנית לא תיגע, כי היא אייטם תקשורתי ומשטרת הרווחה לא רוצה שיהיה פיקוח ציבורי. משטרת הרווחה לא רוצה שבתקשורת ידעו איך היא מתעללת באזרח הקטן שמנסה לעמוד ביוקר המחיה.

משטרת הרווחה ואגף החינוך – גוף אחד הם

שלחת את הילד שלך לגן או לבית הספר? אתה מסתכן בהוצאתו מהבית ע"י רשויות הרווחה, זאת משום שמוסדות חינוך וגנים רבים, בד"כ הגרועים ביניהם, עובדים באופן צמוד עם משרד הסעד. מרבית דיווחי הסרק למשרד הרווחה מגיעים ממוסדות החינוך.

נציין כי לא כל עובדי החינוך נכנעים לגחמותיהם ואיומיהם של עובדי הסעד וישנם בהחלט גננות ומורים טובים ומקצועיים שמתנערים מעובדי הסעד ומתרחקים מהם, אך לצערנו הם מעטים.

לפני כ-7 שנים. בזמן שג' האב היה בתעסוקה מבצעית בעזה, פעילות מבצעית שסיכנה את חייו, משטרת הרווחה פרצה לביתו הפרטי ללא צו בית משפט. למרות התנגדותה של אשתו, הם ביצעו סריקה בתוך הבית, פתחו בברוטאליות דלתות של חדרים, ארונות, מקרר ואמרו לאשתו שבכוונתם לקחת את הילד ממשפחתם  כי לדבריהם הילד היה "מוזנח".

התברר שהגננת של הגן בו ביקר הילד, כצעד נקמה בהורים, הגישה דיווח סרק לרשויות הרווחה על הזנחת הילד. נקמה על שום מה? על שום כי באותה התקופה התלונן האב הרופא על התנאים הסניטריים הירודים בגן שלה. אחר הצהריים היא וחברותיה היו משכיבות את ילדי הגן בבגדים ובנעליים על המזרונות שהיו זרוקים על הרצפה, ובעקבות כך ילדו של האב הגיע כל שבועיים הביתה עם כינים בראש והדביק את כל המשפחה. בעקבות כך, אף חלה פעם אחת במחלת עור שושנת יריחו עם הפצעים בכל הגוף שהשאירו אחריהם צלקות רבות.

מדובר בגננת בשם אילנה בריימן מגן נרקיס. לא זו בלבד שלא דאגה לתנאים תברואתיים נאותים בגן, היא אף "הגדילה" לעשות ועשתה שימוש לרעה בחוק חובת הדיווח מתוך ידיעה כי חברותיה  עובדות הסעד יגבו אותה, זאת על מנת להתנקם במשפחה.

נציין כי לפני מספר שנים התרשלה גננת זו בתפקידה. אמא שבאה לקחת את בתה מהגן גילתה לתדהמתה כי הילדה נעלמה מן הגן. האם החלה בחיפושים והתברר שהגננת אילנה שאחראית על הגן לא שמה לב שהילדה הקטנה יצאה מן הגן והסתובבה ללא השגחה ברחובות העיר. לאחר חיפושים מייגעים בסיוע כוחות משטרה נמצאה הילדה בריאה ושלמה.

עובדי הסעד נטפלו למשפחה כי חשבו שמדובר באם חד הורית

עובדי הסעד הודיעו לאם כי הילד "מוזנח" בשל עששת בשיניים, ונעליים קרועות, ולכן הם יפעלו לנתק את הילד ממשפחתו. ההסבר של  האם כי לילד יש עששת משום שהוא אוכל בלי סוף שוקולד ושותה מיצים והנעליים קרועות כי הילד מאד נייד, והנעליים הסיניות לא מחזיקות מעמד יותר מחודשיים, לא התקבל ע"י משטרת הרווחה.

בהקשר זה נציין, כי ילדים רבים להורים רבים אינם מגיעים מושלמים לבית הספר ולגן, אך בהם עובדי הרווחה לא יגעו משום שיש להם הורים חזקים ומקושרים. למשל, בישוב מסויים ישנה מנהלת ספריה שעובדת באופן צמוד עם רשויות הרווחה. יש לה ילד מאד שמן. מדובר בילד עם משקל עודף הרבה מעל הממוצע, ילד הנמצא בסיכון גבוה מאד לחלות במחלת הסוכרת בשל משקלו הגבוה, וכנראה שהשומן שלו אף נובע מבעיות רגשיות. ילד זה אינו נרדף ע"י רשויות הרווחה משום שאמא שלו נמצאת בקשרי עבודה וחברות עם עובדי הסעד.

פקידת הסעד שניצחה על ההתעמרות במשפחה היא עובדת סוציאלית בשם גל אבני. בפעם הראשונה שגב' אבני פרצה לביתה של המשפחה, היא הצהירה בפני האם שתיקח את ילדיה בכל מחיר. משלא הצליחה לחטוף את הילדים היא החלה "לתפור תיק" למשפחה.

לאורך השנים, בקור רוח סאדיסטי, ובאובססיביות רבה, בדתה גל אבני עדויות שקריות ודמיוניות נגד המשפחה. כל בעיה קטנה במשפחה היא ניפחה לכדי עבירה קשה, והוסיפה את שבבי הרכילות לתיק שלה שהשמין והלך מדיווחי סרק עד שעלה על גדותיו.

גל אבני אף פנתה למשטרה בתלונות שווא נגד המשפחה. במקרה אחד הביאה חוקרת ילדים מטעם המשטרה לבית הספר ובמקרה אחר ניסתה ליצור קרע בין בני הזוג בכך שהתלוננה במשטרה כי האב "מפעיל אלימות כלפי אשתו", דבר שלא היה ולא נברא והתיק נסגר באותו יום.

המשטרה, במשאבי כח האדם הדלים שלה, במקום להשקיע את זמנה בלתפוס פושעים אמיתיים, בזבזה את זמנה על גחמותיה של עובדת סוציאלית אובססיבית – המתלוננת הסדרתית גל אבני. כל זאת על חשבון משלם המסים.

אם הילד היה חולה ולא הלך לבית הספר, הגב' אבני היתה מדווחת על כך ברישומיה, שם רשמה כי הורי הילד "מונעים ממנו" ללמוד. אם הילדה היתה בוכה בגן הילדים, הגב' אבני היתה מתחקרת אותה באינטנסיביות, בונה סיפורי עלי בבא דמיוניים ואחר כך מדווחת ברישומיה כי היא חושדת שההורים "מתעללים".

כשההורים רצו לצאת לחו"ל לבקר את משפחתם עם ילדיהם, הגב' אבני מנעה מהם לעשות כן.

כשחזר האב מן התעסוקה המבצעית, הוא פנה לרשויות הרווחה בעיר ירוחם על מנת לקבל הסברים על הפריצה הפולשנית לביתו. המשפט הראשון ששמע היה "חשבנו שמדובר באם חד הורית". האב ביקש מרשויות הרווחה להניח למשפחתו, והובטח לו שכך ייעשה. אך הבטחות לחוד ומעשים לחוד. רשויות הרווחה המשיכו להציק ולהטריד את המשפחה. הם המשיכו לבצע ביקורי בית כפויים ולאיים על אשתו בעת ששהה בעבודתו.

חתונה קאתולית – אם סומנת ע"י עובדי הרווחה דע כי לא תוכל להשתחרר מהם

נשלם אך לא תם !!

האב פנה לעורך דין אשר טיפל בעניין והבעיה לכאורה נפתרה. האב רק לא ידע כי זו תחילתה של דרך מרובת יסורים – ויה דולורוזה, משום שכאשר רשויות הסעד מתבייתות על טרף, הן לעולם לא מרפות ממנו.

באחד המקרים פנה האב למנהלת בית הספר "המאוחד" בעיירה, בו לומדים שני ילדיו. פעם אחת התלונן על אלימות בזמן הסעת ילדים כלפי בנו הגדול, פעם אחרת על אירועי אלימות כלפי הילד השני בהם הוא הוכה על ידי ילד גדול יותר ממנו במשך 4 ימים ואף נדקר על ידי סכין פלסטיק בגבו. פעם נוספת התלונן האב על אירוע בו בנו פספס הסעה כי בבית הספר לא שחררו אותו בזמן, וכתוצאה מכך הילד הלך הביתה ברגל וחצה את כל העיר עד שהגיע הביתה כעבור שעתיים !!!

כאשר מנהלת בית הספר לא התייחסה לתלונותיו, הוא פנה עם 3 התלונות לראש אגף החינוך בעיר, מר עמיר שגב, וזה במקום לטפל בבעיות קרא לרשויות הרווחה להתערב ובעצם להעניש את האב על תלונותיו. מייד עם קבלת התלונות קיבל האב זימון לבית הספר בו המתין לו פורום של 6-7 נציגי החינוך מתחומים שונים, כולל פקידת סעד אשר תקפו אותו והאשימו גם את ילדיו וגם אותו בעבירות שונות.

בביקור הראשון בביתו, המורה של הילד הגדול רמזה כי הילד "חולה נפש"  ואמרה כי יש לשלוח את הילד לאבחון. בהמשך הופעל על המשפחה לחץ כבד מצד כל גורמי בית הספר, כולל המנהלת הויועצת על מנת לבצע אבחון. האב סירב בכל תוקף משום שהילד נורמלי לחלוטין והאב לא רצה שתודבק עליו תוית של "ילד לקוי".

המורה בבית הספר אף הפעילה לעיתים מאניפולציות על האב. היא היתה יוצרת קשר עם האב כדי להתלונן על התנהגות הילד והיתה דורשת מן האב להעניש את הילד. במקביל, ביום המחרת, היתה מתחקרת את הילד עם שאלות בנוסח: " איך אבא העניש אותך,האם הוא הרביץ לך ?"

רשויות הרווחה לא הרפו. הם החלו לבצע חקירות צולבות בילדים. מספר פעמים בשבוע הוצאו ילדי המשפחה באמצע הלימודים מן הכתה, ונלקחו ליועצת ולגורמי הרווחה לצורך חקירה. בחדר החקירות הופעל על הילדים לחץ מאסיבי להודות כי הוריהם מתעללים בהם, אך הילדים הכחישו את ההאשמות מכל וכל.

מועדוניות משרד הרווחה הן מלכודת דבש

מועדוניות משרד הרווחה הם למעשה צהרונים שנועדו במקור לתת מענה להורים עובדים דלי אמצעים, שאין באפשרותם לשלם מחירים גבוהים עבור הצהרונים הרגילים. ההורה משלם תשלום סמלי עבור אחזקת ילדו במועדונית, וכך מתאפשר לו לעבוד ולהתפרנס בעוד הילד נמצא במסגרת עד אחר הצהריים. המועדוניות מסובסדות בד"כ ע"י משרד הרווחה.

זו היתה מטרת המועדונית במקור – סיוע להורים במסגרת הקהילה.

ואולם אליה וקוץ בה. המועדוניות, במקום שיסייעו בקהילה, הפכו לכלי להוצאת ילדים מהבית.

עובדות הסעד מנצלות את המועדוניות למטרה זדונית אחרת. הן משכנעות את ההורים כי כדאי להם לשים את הילדים במועדונית, שם יקבלו ארוחה חמה ועזרה בשיעורי בית. בד בבד הן מפעילות פיקוח בזכוכית מגדלת על הילדים השוהים במועדונית, כדי לאתר משם ילדים למשפחות מוחלשות, בעיקר חד הוריות. הן מתחקרות את הילדים במועדונית על יחסם עם הוריהם בבית, וכך בונות תיק נזקקות על בסיס עדויות הילדים, עימו הן מגיעות לבית משפט ודורשות להוציא את הילד מהבית.

המועדונית של משרד הרווחה היא, אם כן, מלכודת דבש.

המועדוניות הללו אף מכונות "מועדוניות לילדים בסיכון", למרות שאף אחד מן הילדים השוהים במועדונית אינו בסיכון. הסיבה לכינוי המעוות הזה היא הגדלת תקציבים למועדוניות. כאשר מגדירים מועדונית כמועדונית לסיוע לילדים ממשפחות מוחלשות, הרשות המקומית לא תקבל תקציבים, אבל כשמנפנפים עם המושג הנורא "ילדים בסיכון", אזי כל המערכת עוברת לדום ומייד מזרימה תקציבים לרשות המקומית.

הורים השמים את ילדיהם במועדונית מרצונם, צריכים להזהר בעשותם כן. טרם הכניסה למועדונית, על ההורים להנחות את ילדיהם להתרחק מעובדים סוציאליים הבאים לבקר במקום. להנחות את הילדים לסרב לשוחח עם כל עובדת סוציאלית המגיעה למקום, ואם העובדת הסוציאלית ממשיכה להציק לילד אז על הילד לאמר לה שהיא מטרידה אותו ומציקה לו ואף לדווח להוריו על כל מהלך חשוד של העובדת הסוציאלית.

ישנו מיעוט של עובדות רווחה המגיעות למועדונית במטרה טובה, ואולם גם אלו מתקלקלות עם השנים מאחר ומופעל עליהן לחץ מצד ראשי הצוותים ופקידות הסעד המקומיות והמחוזיות לדווח על כל דבר חריג לכאורה.

ישנם הורים עליהם נכפה לשים את ילדיהם במועדונית, זאת על מנת שעובדי הרווחה יפקחו באופן צמוד על ילדיהם. זה מה שקרה עם ג' ומשפחתו.

רשויות הסעד בירוחם הכריחו את ההורים תחת איומים וסחיטות רבות לשלוח את ילדיהם למועדונית, על מנת שיהיו תחת השגחה צמודה, ובעצם זה היה שלב ראשון לפני הוצאת הילדים מהבית. עובדי הסעד החלו לבצע ביקורים תכופים במועדונית. הם קיימו שיחות תחקיר עם הילדים באמתלות שונות. הילדים הפכו למפוחדים, והתחננו בפני האב לא להגיע יותר למועדונית.

כשהאב רשם את ילדיו בקיטנה רגילה עבורה שילם ממיטב כספו ולא בקיטנה של הרווחה, נשלח אליו דוח עונשין מהרווחה כאילו עבר עבירה בכך שלא שלח את ילדיו לקיטנה כפויה של עובדים סוציאליים.

העובדת הסוציאלית גל אבני מנסה להשתלט על הפסיכולוגית

שבוע לאחר שג' התלונן בפני מנהל אגף החינוך בירוחם כי ילדו מוכה בבית הספר, הוא קיבל זימון לבית המשפט לנוער בו פקידת הסעד גל אבני החליטה להציג את שלושת ילדיו בשלב הראשון כ"נזקקים" ובשלב השני להוציא אותם מהבית.

פקידת הסעד תיבלה את התסקיר שהגישה לבית המשפט בכל מיני אמירות כזב עסיסיות נגד המשפחה, תוך שימוש ציני בסופרלטיבים כגון "ההורים מהווים סכנה ממשית לילדיהם", זאת על מנת להלחיץ את השופט שיחשוב כאילו מדובר מצב חירום.

בבית המשפט הוכח כי אין שחר לטענותיה השקריות של גל אבני על המשפחה, ואולם השופט החליט כי על שלושת הילדים לעבור "אבחון". רשויות הרווחה התעקשו על פסיכולוג מטעמם, אך האב התעקש על פסיכולוג פרטי, ולבסוף השופט החליט כי הילדים יאובחנו אצל פסיכולוג פרטי על חשבונו של האב.

פקידת הסעד האובססיבית לא ויתרה וניסתה להשפיע גם על חוות דעתה של הפסיכולוגית.

היא התערבה באופן בוטה וכוחני בתהליך האבחון, הפעילה לחץ על הפסיכולוגית, יצרה קשר עימה פעמים רבות, פקססה לה מסמכים שלא קשורים לאבחון. כל זאת על מנת להשפיע על חוות דעתה של הפסיכולוגית, כדי שהפסיכולוגית תיישר קו עם עמדותיה של פקידת הסעד וכך פקידת הסעד תגיע עם קואליציה חזקה לבית המשפט.

פקידת הסעד אף הצליחה להשיג במרמה חומר חסוי על האבחון מן הפסיכולוגית, ללא צו בית משפט, וזהו דבר הנוגד את חוק חובת הסודיות וחוקים נוספים.

נזק כבד למשפחה ולמשלם המסים

משפחתו של ג' משלמת מחיר כבד על התערבות כפויה של משטרת הרווחה. הנזק הוא כספי ונפשי:

  • המשפחה שילמה עשרות אלפי שקלים לעורך דין.
  • המשפחה שילמה 10,000 ₪ לאבחונים פסיכולוגים מיותרים (חוק חינוך חינם כבר אמרנו? איזה חינם ואיזה נעליים)
  • האם הפסיקה את לימודיה להסבת מקצוע לאחות (מקצוע חשוב ונדרש ביותר לנוכח המחסור החמור באחיות)
  • פרנסתו של האב נפגעה והוא נאלץ לוותר על התמחותו בבית החולים.
  • ילדיו של ג' הפכו לחרדתיים. כשהם שומעים את המילה "עובדת סוציאלית" הם נעשים מפוחדים, שמא תופיע עובד סוציאלית ותיקח אותם. הילדים מפחדים לצאת החוצה לשחק במגרש המשחקים מפחד שיתקלו בעובדת סוציאלית שתחטוף אותם למוסד.

הנזק הוא גם נזק כספי למשלם המסים:

  • כספו של משלם המסים בוזבז על שכרם של עובדי הרווחה שנגועים באבטלה סמויה וממציאים בעיות מלאכותיות.
  • כספו של משלם המסים בוזבז על שכרו וזמנו של שופט נוער שדן בדיווחי סרק.
  • כספו של משלם המסים בוזבז על זמנם של שוטרים שעסקו בתלונות שווא במקום לעסוק בפשע אמיתי.
  • כספו של משלם המסים מבוזבז בעיקר על אחזקתם המיותרת של ילדים רבים השוהים במוסדות. אחזקה של ילד במוסד עולה בממוצע למשלם המסים כ-10,000 ש"ח בחודש.

מאמרים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , | 5 Comments »

משרד הרווחה – השטן של העם היהודי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 5, 2010


חיים וויולט חביבי

כך מכנה חיים חביבי את משרד הרווחה בישראל.

בני הזוג חיים וויולט חביבי שילדיהם נחטפו ע"י רשויות הסעד בישראל ונלקחו לפנימיות ומשפחות אומנה, התבצרו לפני מספר שנים בכנסיית הבשורה בנצרת וזעקו משם לעזרה. סיפורם התפרסם בכל אמצעי תקשורת אפשרי ואף באמצעי התקשורת העולמיים מכיוון שהפרשה כמעט הביאה לתקרית בינלאומית.

השבוע הוקרן בערוץ 2 סרט על משפחת חביבי ושמו 'הבשורה ע"פ חביבי'. הסרט מתאר את מצוקתה של המשפחה, את מצבה הכלכלי הקשה, את הפשע המאורגן של רשויות הסעד בישראל ואת אזלת היד והאטימות של שאר מערכות השלטון בישראל כלפי משפחות חלשות. אטימות שהובילה את המשפחה, בצעד של יאוש, לברוח אל הרשות הפלסטינאית ולהסתתר שם מפני הצוררים הנאציונל סוציאליסטים של משרד הסעד.

פקידת הסעד הקלוקלת תמר ישראלי מלשכת הסעד בנתניה ועובדת הסעד הכושלת מרים פיירברג שמכהנת כיום כראש עירית נתניה, ואשר דרדרה את העיר נתניה לתהומות ולשיאי פשיעה בלתי נתפסים, שתיהן יחד חברו יחדיו ורדפו את משפחת חביבי ללא רחם.

הטרמינולוגיה החולנית של עובדות הסעד

רשויות הסעד טענו כי המשפחה "לא שיתפה פעולה" וסירבה לקבל "טיפול" ממשרד הסעד. ברצוננו להדגיש כי לעובדים סוציאלים יש טרמינולוגיה חולנית ומעוותת לגבי שני המושגים הללו.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו עבודה משותפת של כל הצדדים שבבסיסה קיים אמון הדדי והסכמה משותפת של שני הצדדים לאופן הטיפול.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו כח ושליטה, קרי כפיה על הנזקק לבצע את מה שהעובדים הסוציאלים פוקדים עליו לעשות, שאם לא יעשה כן ילדיו יילקחו ממנו לצמיתות.

אודליה חביבי – נערה ללא עבר פלילי, נכלאה במוסד לעברייניות של משרד הסעד במסגרת הליך "טיפולי"

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו סיוע למשפחה הנזקקת בדמות סיוע כלכלי, סיוע במציאת עבודה, סיוע בדיור, סיוע במסגרות קהילתיות לילדים, סיוע בלימודים ועוד.

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו הפעלת מנגנון עונשין נגד המשפחה והילדים. מנגנון ענישה זה מתבטא באמצעי הכפיה הבאים: אבחונים פסיכו דיאגנוסטיים של הילדים על מנת לתייג אותם כילדים בעיתיים ולחסום בפניהם את האפשרות לקיים אורח חיים נורמטיבי בשל הרבב הגדול שהדביקו להם מסמכי האבחון המזויף, הלעטת הילדים בסמים פסיכיאטריים ממכרים אשר משבשים את מוחם ומדרדרים את התנהגותם, כליאת הילדים במוסד סגור, תיוג הילדים כילדים ש"התעללו" בהם ואז הם עצמם לא יוכלו להיות הורים משום שעובדים סוציאלים גורסים כי ילד ש"התעללו" בו הוא ילד שיהפוך בעצמו למתעלל, תיאוריה שאגב הופרכה במציאות.

כך מספרת הבת אודליה חביבי איך "טיפלו" בה רשויות הסעד:

"… אני לעולם לא אשכח שחטפתם אותי למקומות אפלים וקשים כמו מסילה וצופיה שזה מתאים לעברייניות. עד היום יש לי סיוטים מהמקומות האלה בעזרת ה' התביעה שאני מכינה לכם היא מן הקשות ביותר נגדכם וכל מי שרושם נגדנו אין לכם מושג מה עברנו ואם הגענו למצבים כמו ללכת לרמאללה אז סימן שפה מתעללים ואני ראיתי איך מפוצצים את הבית על הוריי בקיצור אישית לי ברמאללה היה טוב. שם לפחות לא חטפו אותי למוסדות של נרקומניות אדוני ישמור איזה דברים יש שם במוסדות האלה…."

צ'ארלס דארווין היה מתהפך בקברו

מיכה לינדנשטראוס

משפחת חביבי, כמו משפחות עניות רבות המהוות טרף קל לעובדות הסוציאליות, הוגדרה כמשפחה "מזניחה" ונרדפה ע"י רשויות הסעד באכזריות רבה.

בעוד שהאבולוציה לא משתנה מדור לדור אלא רק לאחר מליוני שנה, החליטו עובדות הסעד לעטות עליהן את גלימת האלהים וקבעו על דעת עצמן שהאבולוציה משתנה לאחר 50 שנה. כך הן החליטו כי טובת הילד לפני 50 שנה לא מתאימה לזמנים שלנו, וכיום הן מכריזות, כי נולדה מוטציה חדשה של "טובת הילד".

במוסף 'שמחת תורה' של ידיעות אחרונות אשר יצא לאור ב-29 בספטמבר 2010 מתאר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס שמתעלם ממצוקת ילדי ישראל את ילדותו:

"…היינו כל כך עניים עד שלא עלה בידי הוריי לשלוח אותי לגן ילדים. מעולם לא ביקרתי בגן. בגדים מעולם לא קנו לי, לבשתי ונעלתי את מה שאנשים טובים נתנו לי, ומעולם לא היו לי צעצוע או משחק. החבר היחיד שלי היה צב שאבי מצא באזור הירקון והביא לי בקופסת נעליים…"

אם מיכה לינדנשטראוס היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הזנחה רגשית וחינוכית של ההורים" על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד".

הזמר שלמה ארצי

הזמר שלמה ארצי מתאר את ילדותו באותו מוסף:

"...כל קיץ בחופש הגדול נשלחתי משכונת רמת ישראל בה התגוררנו, לחודשיים לסבא וסבתא שלי בקריות. ישבתי בתוך אוטובוס אגד דוהר מלא עשן, ונסעתי בתור ילד חילוני בן 7 לקרית ים ג'…"

אם שלמה ארצי היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הפקרה ורשלנות פושעת של ההורים", שהרי על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד", לא יעלה על הדעת שהורים יתנו לילד בן 7 לנסוע לבד באוטובוס .

עובדי משרד החינוך – שתו לי…אכלו לי…

בתי הספר בישראל עובדים כיום באופן צמוד עם משרד הסעד, ומתפקדים כזרוע ביצועית של משרד הרווחה, משום שהם מחפשים ילדים בסיכון לכאורה ומדווחים על כך למשרד הסעד. תמונה של רבקה מיכאלי בהיותה בכיתה א' מראה כי בכיתתה היו לא פחות מ-44 ילדים (ספרנו). 44 ילדים היו אז בכיתה, בתנאים קשים, ללא מזגנים, ואף מורה לא התלונן על תנאי העסקתו. 50 שנה אחרי, ממוצע הילדים בכיתות בבתי הספר היסודיים ירד ועומד על 28 ילדים בכיתה. למרות שהכיתות כיום קטנות יותר, המורים עברו "מוטציה מלאכותית", הם נהיו מפונקים יותר, יש להם יותר טרוניות והם מתרצים את הישגיהם המקצועיים הדלים בכל מיני גורמים סביבתיים שונים, בעוד שהם עצמם לא אשמים. הסתדרות המורים מודה, במאמר בקישור הזה כי רמת המורים בארץ כיום היא ירודה.

מדוע משרד הסעד מנהל מסע ציד נגד משפחות עניות?

רבקה מיכאלי בכיתה א'

התשובה פשוטה, מדובר במניע העתיק ביותר בעולם: כסף.

תעשיית הוצאת הילדים מהבית היא תעשייה עתירת הון. למעלה מ-5 מיליארד ₪ בשנה מתגלגלים בתעשיית ההשמה החוץ ביתית של הילדים. אנשים רבים מתפרנסים מן התעשיה הזו, בעיקר עובדים סוציאלים. העצומה בקישור הזה מתארת איך מבוזבז כספו של משלם המיסים על תעשיית הוצאת הילדים מהבית.

מרבית הילדים מוצאים מהבית עקב הזנחה לכאורה שנובעת מעוני. ההזנחה היא לכאורה, קרי הזנחה מדומה, משום שהמינוח "הזנחה" עבר מוטציה. מה שכיום מוגדר כ"הזנחה", לא הוגדר לפני 50 שנה כהזנחה. במקום שעובדי סעד יעזרו למשפחה העניה להתאושש ולצאת מן המשבר הכלכלי אליו נקלעה, הם מנתקים את הילדים מן המשפחה ושולחים אותם בטרנספר למוסד סגור או למשפחות אומנה. מסגרות ההשמה החוץ ביתית מקבלות מימון שמן מהמדינה על חשבון משלם המיסים בעוד שהמשפחה העניה אינה מקבלת דבר.

עלות ממוצעת של אחזקת ילד במשפחת אומנה כוללת: תשלום למשפחת האומנה, תשלום החזרי הוצאות למשפחת האומנה וכן תשלומים למאכרים המכנים עצמם "עמותות אומנה". עלות זו עולה למשלם המיסים כ-5,000 ₪ בחודש בממוצע עבור ילד ללא צרכים מיוחדים השוהה באומנה רגילה.

מוטציית "טובת הילד"

שימו לב שמשפחות האומנה מקבלות מימון מלא ממשרד הסעד, ללא צורך להציג תלושי שכר על מצבן הכלכלי, קרי גם משפחת אומנה עשירה תקבל מימון מלא ממשרד הסעד. לעומת זאת, משפחות עניות הפונות למשרד הסעד למתן סיוע, נאלצות לעבור טרטורים במבוכי הביורוקרטיה המתישים, תוך הצגת אינספור מסמכים על מנת לקבל איזו עצם מימונית קטנה, אם בכלל. משפחות עניות רבות הן משפחות עובדות שאינן נתמכות כלל בהבטחת הכנסה, אך השכר הנמוך שההורים מקבלים תמורת עבודתם הקשה מספיק בקושי לקיים את המשפחה ולכן היא מוגדרת כמשפחה עניה עפ"י מדדי העוני המקובלים.

להלן טבלת השוואה המתארת את סל השירותים שמקבלת משפחת האומנה על חשבון משלם המיסים. טבלה זו מבוססת על סעיף 13 בהוראת התע"ס של משרד הרווחה, שנושאה 'טיפול במשפחות אומנה', כאן בקישור הזה.

סוג השירות האם המשפחה האומנת מקבלת שירות זה בחינם? האם המשפחה העניה מקבלת שירות זה בחינם?
משפחתון, פעוטון, גן, צהרון ומעון יום כן לא
ריהוט וציוד לילד כן לא
ביגוד משלים כן לא
דמי כיס לילד כן לא
מימון טיולים ואירועים אחרים בבית ספר כן לא
ביקורים באתרים ומופעים כן לא
כרטיס חפשי חדשי כן לא
טיטולים לתינוקות כן לא
ביטוח שיניים כן לא
כיסוי פגיעות שיניים כן לא
טיפולי שיניים כן לא
2 חוגים כן לא
מנוי לספריה ועיתון נוער כן לא
מימון טיול שנתי בבית ספר כן לא
שיעורי עזר לילד כן לא
ספרי לימוד כן לא
קיטנה כן לא
טיפול פסיכולוגי לילד כן לא
טלית ותפילין כן לא
החזר הוצאות עבור בר מצווה כן לא
מתנת בר מצווה לילד כן לא
שמרטפות לילד כן לא
כסא לילד ברכב כן לא
שכר לימוד במסגרות יחודיות כן לא

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »

יסוריה של אם אתיופית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 26, 2010


בנג'י טקלה היא עולה חדשה מאתיופיה, אם גרושה ששלושת ילדיה נחטפו ע"י רשויות הסעד בחיפה. החטיפה בוצעה תחת ניצוחה של העובדת הסוציאלית אריאלה קנה מעירית חיפה. הילדים נלקחו מן הבית סתם כך באמצע היום, ללא התראה וללא סיבה מוצדקת ומאז לא חזרו הביתה.

4 וחצי שנים מטורטרים הילדים במשפחות אומנה ועתה רשויות הסעד רוצות להעבירם לפנימיה, קרי מוסד של משרד הרווחה, הילדים מתנגדים, הם רוצים לחזור הביתה.

אריאלה קנה מתרצת את גניבת הילדים כ"תהליך"…. "שיש לו את הקצב שלו והזמן שלו….", 4 וחצי שנים של "תהליך", 4 וחצי שנים, שלושה ילדים קטנים מטולטלים מחוץ לבית, ואין דין ואין דיין.

צפו בכתבה אמש בערוץ 1:

צפו בבנג'י טקלה בכתבה לפני שנה:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , | 5 Comments »

עובדות סוציאליות? הן רק רוצות "לעזור"

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אפריל 9, 2010


:The nine most terrifying words in the English language are

…I'm from the government and I 'm here to help

Ronald Reagan

חמשת המילים המפחידות ביותר בשפה שלנו: "אנחנו מהממשלה ובאנו לעזור לכם…" – נשיא ארה"ב לשעבר, רונלד רייגן.

כאשר עובדות סוציאליות מלשכת הסעד אומרות לכם "באנו לעזור…" נתקו מהן מגע מייד. משפט זה טומן בחובו סכנות רבות, ומהווה אור אדום לטרגדיה שתגיע אחר כך. אין לפנות ללשכת הסעד לקבלת עזרה, פנו רק לעמותות פרטיות, חברים ומשפחה.

"סיוע" בטרמינולוגיה של עובדים סוציאלים מקביל למילה "פירוק משפחה". במקרה של הורים וילדים קטינים, העובד הסוציאלי "יסייע" למשפחה בכך שיוציא בכפיה את הילדים מהבית ויפרק את המשפחה. במקרה של קשישים, בעיקר עריריים, העובד הסוציאלי "יסייע" לקשיש בכך שיוציאו מביתו, יכלא אותו בניגוד לרצונו במוסד סגור, לעיתים תוך האבסתו בסמים פסיכיאטריים על מנת להרדימו, לנטרל אותו להשתלט על חייו באמצעות קבלת אפוטרופסות על הקשיש.

"טיפול" בטרמינולוגיה של עובדים סוציאלים משמעותו "כפיה". כאשר עובד סוציאלי מתראיין לתקשורת ואומר "המטופלים שלי" הוא מתכוון לאנשים מן הישוב, אזרחים תמימים, חלקם עובדים ומשלמי מיסים שהוא כפה עצמו עליהם. העובד הסוציאלי מגיע לביתם ומכריח אותם באמצעות ניצול לרעה של החוק לקבל "טיפול" של לשכת הסעד בניגוד לרצונם. הוא בונה תכנית "טיפול" כזו שתיצור תלות מלאכותית של ה"מטופל" בעובד הסוציאלי ועל סמך זה העובד הסוציאלי מגדיל באופן מלאכותי את עומס העבודה שלו ואז דורש תקני כח אדם בלי סוף.

יצחק בן שחק - מנהל לשכת הסעד בגבעתיים - משקר ברדיו בלי בושה

השקרים של העובדים הסוציאלים בלשכת הסעד בגבעתיים

שושי קירשנברג, עובדת סוציאלית ופקידת סעד לחוק הנוער בלשכת הסעד בגבעתיים שיקרה כאשר אמרה לאמא כי היא רוצה "לעזור" לה. קירשנברג, בליווי 3 ניידות משטרה התדפקה על דלת ביתה של אמא לשני ילדים קטנים בשעות המאוחרות של הלילה ודרשה מן האם לפתוח את הדלת כי היא רוצה "לעזור" לה. לאחר שהאמא שפתחה בפניה את ביתה, כתבה שושנה קירשנברג בדוח ביקור הבית כי ביתה של האם "מוזנח" וכי יש "ערימות כביסה בסלון..". כך "עזרה" קירשנברג לאמא. הסרטון המתעד את שקריה של שושנה קירשנברג ואף מציג את מראה הבית מובא בקישור הזה.

אתי דור, עובדת סוציאלית ופקידת סעד לחוק הנוער בלשכת הסעד בגבעתיים שיקרה כאשר הגישה סדרת תלונות שווא במשטרה נגד אמא בגין אלימות. כל התיקים במשטרה נסגרו לאחר שמשטרת גבעתיים והפרקליטות הבינו כי מדובר בעובדת סוציאלית שהיא מתלוננת סדרתית וכל מטרתה היא אחת, לנקום באמא. יחד עם זאת, אתי דור ממשיכה להוציא דיבה ולשון הרע על האם, להפיץ שקרים ברחבי גוש דן, באומרה כי האם אלימה, למרות שהאם מעולם לא הואשמה בפלילים.

יצחק בן שחק, מנהל לשכת הסעד בגבעתיים נותן גיבוי לעובדות שלו ומשקר בלי בושה ברדיו. השבוע התראיין ברשת ב' וטען כי: "מטופלת הפיצה מנשרים על עובדת סוציאלית למרות שהעובדת הסוציאלית רצתה לסייע לה…" העובדת הסוציאלית שרצתה "לסייע" היא אותה אתי דור שחטפה לאמא ה"מטופלת" את שני ילדיה ואף הגישה נגד האם אינספור תלונות סרק במשטרה. כך "סייעה" אתי דור ל"מטופלת". האם, בתגובה, הפיצה מנשרים לתושבי גבעתיים על מנת שידעו על השחיתות המתחוללת בלשכת הסעד. כאן הקישור המתעד את ה"סיוע" של אתי דור – ועדת החלטה בה היא מחליטה להוציא שני ילדים קטנים מהבית באמצע יום לימודים וללא צו שופט.

אז אזרחים, שוב, כשעובדת סוציאלית אומרת לכם כי היא רוצה "לסייע" לכם תבינו מייד כי מדובר במלכודת הרסנית, נתקו עימה מגע מייד.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , | 2 Comments »

נופלים בין הכיתות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 20, 2009


 

תלמידים יוצאי אתיופיה נשלחים בקלות רבה יותר לחינוך המיוחד – האם זו גזענות או דווקא בעיה באבחון? "כשההורים מסרבים, מאיימים עליהם שיוציאו את הילד מהבית". משרד החינוך: ייעשה כל מאמץ להתאים את התכניות לתלמידים יוצאי אתיופיה.

תחקיר ידיעות אחרונות | תמר טרבלסי חדד

במשך שנים נשלחו מאות תלמידים יוצאי אתיופיה ללמוד במסגרות של החינוך המיוחד, אף שמקומם בבתי ספר רגילים.

פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אנשי חינוך, מאבחנים וארגוני רווחה וחינוך טוענים שהסיבה לכך היא שכלי האבחון המערביים הנהוגים אינם מתאימים ליוצאי אתיופיה, ולכן יוצרים עיוותים חמורים והפניית יתר של יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד.

מנתוני המועצה הלאומית שלום הילד עולה כי חלקם של התלמידים האתיופים במסגרות החינוך המיוחד גבוה פי שלושה מחלקם באוכלוסיה וגבוהה משיעורם של כלל התלמידים: 14.7% מהתלמידים ממוצא אתיופי משובצים במוסדות החינוך המיוחד לעומת 5.4% מכלל התלמידים היהודים. "אין זה סביר בכל קנה מידה שפי שלושה תלמידים יוצאי אתיופיה נשלחים לחינוך המיוחד, הרבה מעבר לחלקם באוכלוסיה", אומר מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן. "יש יד קלה בשליחת יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד משום שהדבר נוח למערכת, אך זה לא מוסרי ולא מקצועי. מנצלים חולשה של אוכלוסיה, גורמים להם עוול נוראי וקובעים את גורלם לכל החיים". המועצה לשלום הילד קוראת לשר החינוך למנות ועדת בדיקה בלתי תלויה לחקירת אופן שיבוצם של ילדים ממוצא אתיופי בחינוך במיוחד ולשים קץ לתופעה.

ד"ר אביגיל ינון, פסיכולוגית חינוכית ומרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, שעוסקת במחקר ובעבודה בקרב יוצאי אתיופיה, קובעת שהפניית היתר של ילדים ממוצא אתיופי לחינוך המיוחד חמורה ביותר. "זוהי שערורייה שאין כמוה. אין שום ספק שישנם ילדים אתיופים רבים בחינוך המיוחד שאינם צריכים להיות שם, ובוודאי אין שום הצדקה לפער המספרי. הילדים אינם מקבלים את העזרה הנדרשת, הציפיות מהם נמוכות ויש נגדם דעות קדומות הגורמות למורות לא להאמין בילד האתיופי", אומרת ינון. "הילד סובל גם מדחייה חברתית, השפה והתרבות שלו שונים, הוא חש מופלה ואינו מקבל תמיכה ומענה נכונים. גם ההוראה בבתי הספר אינה מתחשבת בעובדה שמדובר במהגרים עם שפה ותרבות שונים, שלהוריהם אין כסף לשיעורים פרטיים".

מאיימים על ההורים

אבל מתברר שלא רק אבחון מוטה ושגוי הוא הגורם לפערים המספריים הללו. לטענת ארגונים הפועלים למען זכויות ילדים, ארגוני חינוך ורווחה, משפטנים, פסיכולוגים ואנשי אקדמיה, רבים מתלמידים אלה נשלחו לחינוך המיוחד על רקע לחצים ואיומים שהופעלו על ההורים.

לדברי עו"ד נגה דגן-בוזגלו מארגון "הלה" למען חינוך בשכונות ועיירות פיתוח, במקרים רבים כאשר הורים מסרבים לחתום על אבחון או על מתן ריטלין לילדיהם, מערבת מערכת החינוך את גורמי הרווחה. "מאיימים על ההורים שאם לא יצייתו להוראות, יוציאו לילד 'צו נזקקות', יעבירו את ההשגחה עליו לשירותי הרווחה, יפקיעו אפוטרופסות ויוציאו את הילד לפנימייה. לעיתים מדובר באבחון כפוי הנעשה בליווי שוטרים, זימונים לבתי משפט ואיום מתמיד על הוצאת הילדים מהבית, ואז מאשימים את ההורים והילדים בכך שאינם משתפים פעולה". לדבריה, משפחות רבות נכנעות לאיומים ושולחות את הילד לחינוך המיוחד, אף שהן יודעות שמקומו אינו שם".

חוסר אמון בממסד

לדברי תקווה לוי, מנהלת "הלה", יש הורים שמחליטים בעקבות זאת להשאיר את ילדיהם בבית. לדוגמא היא מביאה מאבק שניהלה אם שסירבה לשלוח את בנה לחינוך המיוחד והשאירה אותו בבית מתחילת השנה. כעת הוחלט להעניק לבנה הזדמנות נוספת ולהשאירו בחינוך הרגיל עם תגבור וסיוע.

עו"ד דגן-בוזגלו מספרת שבמקרים שבהם ההורים מחליטים להיאבק בעזרת סיוע משפטי ומצליחים לשלוח את הילד לאבחון חלופי – נמנעת העברתו לחינוך המיוחד. לדבריה האבחונים החלופיים הוכיחו שמדובר בילדים רגילים, ושהקשיים והבעיות שלהם נובעים מחסכים רגשיים ואחרים על רקע פערי תרבות וקשיי קליטה, ובעזרת תגבור וסיוע לימודי צמוד הם יכולים להשתלב בחינוך הרגיל. מצב זה, היא מדגישה, מחריף את חוסר האמון בממסד השורר בקרב יוצאי אתיופיה.

דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה, אומר שבעקבות חוסר האמון הזה נוצר מצב שבו גם אם המסגרת של החינוך המיוחד מתאימה לילד – ישנה התנגדות גורפת מצד ההורים לאבחונים ולהפניה מסוג זה.

לדבריו, בעבר גייס המרכז תקציב לאבחונים חלופיים המתחשבים בהיבט התרבותי של יוצאי אתיופיה. תוצאות האבחונים הוכיחו שרבים מהילדים שהופנו לחינוך המיוחד הם ילדים רגילים, הסובלים מפערים רגשיים ולימודיים, ושעל ידי תכנית לסיוע לימודי ואינטנסיבי הם יכולים למצוא את מקומם בחינוך הרגיל.

"בעיני זה ממש פיגוע בנפשו של ילד לשלוח אותו לחינוך המיוחד רק כדי להשיג שקט בכיתה. זה קשה ועצוב", אומר מהרט.

משרד החינוך: נבדוק

בעקבות הממצאים נמסר ממשרד החינוך שהמשרד יבדוק את מכלול פעילות ועדות ההשמה, ובכלל זה את השאלה אם קיימת נטייה להפניית יתר של ילדים ממוצא אתיופי לחינוך המיוחד. עוד נמסר שמשרד החינוך יעשה כל מאמץ כדי להתאים בכל דרך אפשרית את תכניות מערכת החינוך לתלמידים כדי לתת להם מענה מיטבי שישלב אותם ככל האפשר במסגרות הרגילות.

יו"ר הועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ דני דנון, אמר ששיבוצים של ילדים ממוצא אתיופי במוסדות החינוך המיוחד ללא כל צורך אמיתי גורם להם נזק בלתי הפיך ונודף ממנו ריח של גזענות, והודיע שיזמן דיון דחוף בוועדה בעניין.

בית ספר מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל שולח מכתב איומים לאם חד הורית

מכתב איומים שנשלח ע"י סגנית המנהל שרונה קאפח מבית הספר הדתי, הממ"ד התורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל בגיבוי מלא של המנהל הרב דוד וקסלר ובו היא מאיימת על האמא כי אם לא תביא לה דוח אבחון פסיכולוגי, היא תפנה לפקידת הסעד לחוק הנוער בלשכת הרווחה בגבעת שמואל. את הדוח לטענתה היתה צריכה לצורך מתן סייעת צמודה לילדה, אך בדיעבד מתברר ששיקרה (מגובה בהקלטות), ואת הדוח היתה צריכה רק לצורך תיוק ומעקב אחר הילדה ומשפחתה באמצעות השירות הפסיכולוגי ולשכת הרווחה של גבעת שמואל. האם מסרה לשרונה קאפח את הדוח אך הילדה לא קיבלה סייעת, והאם נאלצה לפנות לחינוך ביתי וזאת על חשבון שנת עבודה מלאה, בגינה היא חיה מחסכונות ונאלצת להשאר בבית ללמד את הילדה במקום לצאת להתפרנס למחייתה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »