הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘הבשורה על פי חביבי’

פקידת הסעד היהודיה רות מטות רצחה את ילדותה של הילדה אודליה חביבי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 7, 2010


 

אודליה חביבי - ילדותה נרצחה בידי עובדות סוציאליות

 

להלן מכתבה של הילדה אודליה חביבי משנת 2006 אל השופט אורי בן דור. אודליה, בתם של חיים וויולט חביבי, נחטפה באכזריות ע"י העובדת הסוציאלית היהודיה, הידועה לשמצה, רות מטות, מעירית ירושלים. רות מטות הופיעה בועדת גילת כעדה "מומחית" מטעם משרד הרווחה. מומחית למה? לחטיפת ילדים !!!

אודליה חביבי פורסת במכתב זה את כאבה על אחיה ועל משפחתה שפורקה והוכחדה כליל ע"י העובדת הסוציאלית היהודיה האכזרית, רות מטות,  וע"י השופט היהודי חסר הרחמים אורי בן דור, אותו אורי בן דור שכלא נערה אחרת בת 15 בשם תרצה שריאל בניגוד לחוק, והשתמש בכח הרב מדי שהקנה לו החוק כדי להחזיק את הנערה תרצה שריאל כבת ערובה במעצר לא חוקי, כאן בקישור הזה.

תלאותיה של משפחת חביבי מובאות בכתבה בקישור הזה. אודליה חביבי מבקשת במכתב זה מן השופט אורי בן דור, שהינו חותמת גומי של הפקידות הנאציונל סוציאליסטיות ממשרד הסעד, לשחרר את אחיה הפעוט שנחטף ע"י רשויות הסעד בירושלים.

‏10/05/2006
לכבוד : בית המשפט השלום לנוער בירושלים
עבור : השופט אורי בן דור

הנדון : י' חביבי ת.ז. XXXXXXXX
(בן שנתיים וחצי) תיק בש"א 608/06
בחזקת – תינוק שנשבה

1.   זוהי הודעה ובקשה דחופה ובהולה לשחרורו של אחי הקטן י' חביבי אשר נחטף בידי רות מטות פקידת סעד ובאישורו של השופט אורי בן דור שופט בית המשפט לנוער בירושלים.

2.  אני החתומה מטה אודליה חביבי אחותו הבכורה של י' אחי ונשמתי היקרה מבקשת מבית המשפט ליתן צו מיידי לשחרורו של אחי י' היקר אשר מוחזק בכפייה ובניגוד לרצונו בידיי רשויות הרווחה תוך קבלת גושפנקא חוקית לכאורה על ידי השופט אורי בן דור שופט בית המשפט לנוער בירושלים.

3. כניצולת שואה ובת למשפחה ניצולת שואה אשר בוצעה כנגדי וכנגד משפחתי על ידי יהודים בארץ ישראל אני מתריעה בפני המכותבים ובפני כל העולם ומניסיון אישי רע ומר אשר חוויתי על בשרי מאז הייתי בת 8 !!!.

4.  על בשרי חוויתי חוויה קשה מנשוא כאשר נחטפתי בגיל 8 על ידי פקידת הסעד רות מטות ללא שום סיבה אמיתית וללא צו משפטי חוקי עשרות פעמים. רות מטות ובית המשפט לנוער השופט אורי בן דור הרסו את חיי ורצחו את ילדותי. לא רק זו אלא אף את נעורי ואת תומתי ואת נפשי ונפש כל בני משפחתי.

5.  ואליך השופט אורי בן דור אני פונה ומבקשת ממך להעז ולהישיר לי מבט בפעם הראשונה בחיי ואם יש עוז בלבך ולהתעמת עימי על כל השקרים אשר אישית ספגתי ממך בלשכתך המפוארת כאשר הנך מעוות ומסלף את דברי אשר כל אשר ביקשתי ממך כילדה וכקטינה היה השב אותי לחיק הורי ולחיק משפחתי האהובה.

6. חלפו להם 12 שנים כיום אני בוגרת יותר ומנוסה מאוד ולא תמיד מסיבות חיוביות. על בשרי חוויתי שואה אשר כל חיצי הזעם והשנאה שלי מופנים אליך. הרסת אותי הרסת את חיי והרסת את הורי ואחי. דם אחיי ודם הורי ודמם של עשרות מחברי וחברותי למתקני הכליאה של הרווחה וביהמ"ש על ידך וממך אותם אבקש.

7.  אותי החזקת בכפייה ובניגודו לרצוני כך עשיתי גם לאחיי. והחמור מכל את אחי הקטן י' אישרת לחטוף והינו בשבי מזה כשלושה חודשים. על לא עוול בכפו ובוודאי שעל לא עוול בכפם של הוריי.

8. אתה אולי תצליח בימים הקרובים להתחמק מאחריות על פשעיך ומעשיך הנלוזים והנפשעים. אך תזכור רק דבר אחד פעוט. חכמים אמרו סוף גנב לתליה. יבוא יומך. את הזיכרונות הקשים שלי מהחוויות המשפילות אותן חוויתי בחיי לא אשכח. גם יהודה וח' לא שוכחים. והאמן לי גם י' לא ישכח. את דמם ונפשם מידך אבקש.

9. בגללך הוכתי, הושפלתי, הופשטתי, הוחזקתי בצינוק פעמים אין ספור, נשפטתי, אנסתם את נשמתי וכגופי והגרוע מכל לא נתתם לי שום אור של תקווה. ובכך אני מאשימה בעיקר את אוטם לבך משמוע וטחות עניך מראות.

10. אני זוכרת את המראות, הקולות, הבכי האין סופי, ההתמוטטויות בלשכתך, התחנונים וההשפלה אותן חוויתי יחד עם הורי ואחי פעמים אין ספור.

11. עכשיו ממש ברגעים אלו בשעות לילה הקטנות כשאתה ישן שנת "ישרים" אני אינני יכולה לישון. שנים רבות שאנני ישנה כלל בלילות. לילות אלו היו מפלטי היחיד במסכת היסורים אותה עברתי בגינך. אתה וחבריך בביהמ"ש המורם מעם כביכול בצעתם פשעים רבים כנגד עשרות אלפי משפחות בישראל. אני לא אשכח ולא אסלח. עד טיפת דמי האחרונה אספר את מעלליך ומעללי חברך בכל העולם. כיצד עיגנתם עדויות שקר של פקידות סעד כאמת משפטית גם כשהסתכלתי לך בלבן של העניים מטווח אפס היה ניתן לדעת בוודאות כי הנך יודע כי טיעוניהם בשקר וכזב מקורם.

12. את תרבות הכיסתוח והעלמת ראיות ובידוי ראיות ועיגונם כאמת משפטית כאשר הנך יודע שמשקרים והגרוע מכל כאשר הנך יודע שאתה וחבריך השופטים משקרים וכל זאת מבלי להניד עפעף לא אשכח לעולם. זוהי מלחמתי ומלחמת עשרות אלפי משפחות שהחלו להתעורר בשנים האחרונות. אנו קורבנות השואה הגרועה בתולדות האנושות. זוהי שואה של יהודים ביהודים המבדילים דם מדם בהבזק קולמוס של ביהמ"ש כאילו משם תצא תורה תוך ניצול ציני וחמור של אמון הציבור במערכת בית המשפט.

13. כשאני כותבת את מכתבי זה אני יודעת איזה התעללויות סבלתי ב"עזרתכם האדיבה" ומה עובר ממש ברגע זה על אחי י' היקר וח' אשר סובלים בצורה בלתי רגילה וזאת בגללך.

14.  יהודה אחי עוד מעט משתחרר מהכלא – כלא הרווחה. אני מאמינה שגם הוא יגיע לרגע אליו הבשלתי לאחרונה וזאת בזכות התעללותכם האחרונה באחי הקטן י'. הפצעים אשר כמעט והגלידו נפצעו מחדש והחלו שוב לדמם. הדם נשפך כיין וללא הפסקה. חבל רק שהנך חוגג שוב על הדם. זוהי איננה עלילת דם. זוהי מציאות עגומה ואמיתית אשר אני אודליה חביבי בת כביכול לעם היהודי שרק לא מזמן לפני ימים ספורים זכר את השואה אשר הייתה לפני כשישים שנה אבל השואה שלי רק החלה לפני 12 שנה ועד כה לא נגמרה.

15. רצחתם את ילדותי ועכשיו רצחתם את ילדותו של אחי הקטן י'. י' היה איתי ועם הורי בילינו יחד, צחקנו יחד, בכינו יחד והכי חשוב הינו למשפחה ובטרם התחלתי להנות ממה שילדיך ידעו וילדי קצינות ה אס.אס פקידות הסעד וכבר נפלה עלינו צרה חדשה. ושוב תחת חתימתך. חתימה שלא אוכל לשכוח לעולם.

16. עם הוריי לו ידעתי מחסור עם הורי ידעתי אהבה עד אשר לפתע פתאום באה רות מטות ופקיד הסעד יצחק יעקב יחד עם עשרות שוטרים דתיים לכאורה בהנחיתו של עופר שומר וחטפו באכזריות את אחי. אחי י' תוך שהוא יונק וניזון מחלב אימי היקרה והיפה.

17. את הרעל בו גורמי הרווחה השונים ניסו להרעילני הקאתי. אני יודעת כמה "רעל" תנסו להאכיל את אחי הקטן י'. זהו רעל המוחזק רק בלשכת הרווחה ובית המשפט למשפחה ולנוער. זהו אותו רעל  שנתתם לי ולאחי ולהורי ולעשרות אלפי משפחות בישראל.

18. במשך שנים כלאתם חפים מפשע בבתי כלא ומוסדות לחולי נפש.  אמנם כלאתם את גופנו אך לעולם לא את נשמותינו .

19. את הוריי ואחי הכנסתם לבתי סוהר ולבתי משוגעים ורצחתם משפחות שלמות חרף היותנו משפחה חמה ומלוכדת. הרחקתם אותנו זה מה והפרדתם אותנו זה מזה במשך שנים רבות וארוכות כל אחד במקום אחר. אבל אני אודליה חביבי ביתם של חיים וויולט חביבי הילדה הבכורה מתחייבת לגלות ולחשוף את הפשעים שלכם לכל העולם.

20.  זוהי חובתי האזרחית, חובתי המוסרית וחובתי כלוחמת לזכויות אדם אשר חוותה בגופה ונשמתה את השואה היהודית.

21. מכאן ומעל דפים אלו אני קוראת לכל באי העולם שחררו את אחי י' ואת שאר אחי ואת כל הילדים האומללים אשר זועקים הצילו יומם וליל החזירו אותנו ואותם לאלתר להורינו ולמשפחותינו.

22. אין זכות בעולם ולא הייתה זכות בעולם לאף אחד וזה כולל גם אתכם השופטים לנתק ולחטוף להכאיב להכות ולהתעלל באחי י' אחי היקר לא מהוריי ובטח שלא ממני. ובודאי שלא ממשפחתי המורחבת ומחברי.

23. אנחנו כמשפחה עוברים שואה בשבילנו יום הזיכרון לשואה היה עוד יום בגטו עוד יום בשואה. וכל יום עבורנו הוא שואה. שואה אשר ביצע אותה בית המשפט היהודי לנוער בירושלים בחסותו של השופט אורי בן דור ופקידת הסעד רות מטות ומרים בן עטר וכל פקידות הסעד והבאים מטעמם.

24.  על כן ולאור כל האמור לעיל אני אודליה דורשת בזאת ממך השופט אורי בן דור לשחרר את אחי י' היקר ולהורות לרשויות הרווחה ולבאים מטעמם להחזיר את י' להוריי חיים וויולט חביבי באופן מיידי.

25. אין בהצהרתי זו בכדי לגרוע את זכותי לתבוע אותך ואת חבריך לפשעים הרבים שבוצעו כנגדי תוך שימוש לרעה בכוח השררה ובסמכות אשר הוקנתה לך בטעות על פי חוק לתבוע אותך ואת חבריך תביעת פיצויים אדירה והעמדתך לדין פלילי בגין פשעים אלו ופשעים נוספים.

26. טול קורה מבין ענייך, תתעורר ותבין כי כל פושע יבוא לדין. כך למדת בפקולטה למשפטים וכך אמרת לאלו אשר שפטת. בהשבעתך בפני נשיא המדינה ובפני נשיא ביהמ"ש העליון ובפני הציבור כולו התחייבת לשמור על החוק ולשמור אמונים לחוק. זו הייתה שבועת שקר.

───────
אודליה חביבי

צפו בעדותה של אודליה חביבי על ההתעללות הקשה שעברה במעון הסגור והאימתני 'מסילה' בו נכלאה בניגוד לרצונה. שימו לב לפניה המבועתות והמבוהלות של אודליה כשהיא רואה שוב את המוסד לאחר שנים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

משרד הרווחה – השטן של העם היהודי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 5, 2010


חיים וויולט חביבי

כך מכנה חיים חביבי את משרד הרווחה בישראל.

בני הזוג חיים וויולט חביבי שילדיהם נחטפו ע"י רשויות הסעד בישראל ונלקחו לפנימיות ומשפחות אומנה, התבצרו לפני מספר שנים בכנסיית הבשורה בנצרת וזעקו משם לעזרה. סיפורם התפרסם בכל אמצעי תקשורת אפשרי ואף באמצעי התקשורת העולמיים מכיוון שהפרשה כמעט הביאה לתקרית בינלאומית.

השבוע הוקרן בערוץ 2 סרט על משפחת חביבי ושמו 'הבשורה ע"פ חביבי'. הסרט מתאר את מצוקתה של המשפחה, את מצבה הכלכלי הקשה, את הפשע המאורגן של רשויות הסעד בישראל ואת אזלת היד והאטימות של שאר מערכות השלטון בישראל כלפי משפחות חלשות. אטימות שהובילה את המשפחה, בצעד של יאוש, לברוח אל הרשות הפלסטינאית ולהסתתר שם מפני הצוררים הנאציונל סוציאליסטים של משרד הסעד.

פקידת הסעד הקלוקלת תמר ישראלי מלשכת הסעד בנתניה ועובדת הסעד הכושלת מרים פיירברג שמכהנת כיום כראש עירית נתניה, ואשר דרדרה את העיר נתניה לתהומות ולשיאי פשיעה בלתי נתפסים, שתיהן יחד חברו יחדיו ורדפו את משפחת חביבי ללא רחם.

הטרמינולוגיה החולנית של עובדות הסעד

רשויות הסעד טענו כי המשפחה "לא שיתפה פעולה" וסירבה לקבל "טיפול" ממשרד הסעד. ברצוננו להדגיש כי לעובדים סוציאלים יש טרמינולוגיה חולנית ומעוותת לגבי שני המושגים הללו.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו עבודה משותפת של כל הצדדים שבבסיסה קיים אמון הדדי והסכמה משותפת של שני הצדדים לאופן הטיפול.

המושג "שיתוף פעולה" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו כח ושליטה, קרי כפיה על הנזקק לבצע את מה שהעובדים הסוציאלים פוקדים עליו לעשות, שאם לא יעשה כן ילדיו יילקחו ממנו לצמיתות.

אודליה חביבי – נערה ללא עבר פלילי, נכלאה במוסד לעברייניות של משרד הסעד במסגרת הליך "טיפולי"

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה הנכונה משמעו סיוע למשפחה הנזקקת בדמות סיוע כלכלי, סיוע במציאת עבודה, סיוע בדיור, סיוע במסגרות קהילתיות לילדים, סיוע בלימודים ועוד.

המושג "טיפול" בטרמינולוגיה של משרד הסעד משמעו הפעלת מנגנון עונשין נגד המשפחה והילדים. מנגנון ענישה זה מתבטא באמצעי הכפיה הבאים: אבחונים פסיכו דיאגנוסטיים של הילדים על מנת לתייג אותם כילדים בעיתיים ולחסום בפניהם את האפשרות לקיים אורח חיים נורמטיבי בשל הרבב הגדול שהדביקו להם מסמכי האבחון המזויף, הלעטת הילדים בסמים פסיכיאטריים ממכרים אשר משבשים את מוחם ומדרדרים את התנהגותם, כליאת הילדים במוסד סגור, תיוג הילדים כילדים ש"התעללו" בהם ואז הם עצמם לא יוכלו להיות הורים משום שעובדים סוציאלים גורסים כי ילד ש"התעללו" בו הוא ילד שיהפוך בעצמו למתעלל, תיאוריה שאגב הופרכה במציאות.

כך מספרת הבת אודליה חביבי איך "טיפלו" בה רשויות הסעד:

"… אני לעולם לא אשכח שחטפתם אותי למקומות אפלים וקשים כמו מסילה וצופיה שזה מתאים לעברייניות. עד היום יש לי סיוטים מהמקומות האלה בעזרת ה' התביעה שאני מכינה לכם היא מן הקשות ביותר נגדכם וכל מי שרושם נגדנו אין לכם מושג מה עברנו ואם הגענו למצבים כמו ללכת לרמאללה אז סימן שפה מתעללים ואני ראיתי איך מפוצצים את הבית על הוריי בקיצור אישית לי ברמאללה היה טוב. שם לפחות לא חטפו אותי למוסדות של נרקומניות אדוני ישמור איזה דברים יש שם במוסדות האלה…."

צ'ארלס דארווין היה מתהפך בקברו

מיכה לינדנשטראוס

משפחת חביבי, כמו משפחות עניות רבות המהוות טרף קל לעובדות הסוציאליות, הוגדרה כמשפחה "מזניחה" ונרדפה ע"י רשויות הסעד באכזריות רבה.

בעוד שהאבולוציה לא משתנה מדור לדור אלא רק לאחר מליוני שנה, החליטו עובדות הסעד לעטות עליהן את גלימת האלהים וקבעו על דעת עצמן שהאבולוציה משתנה לאחר 50 שנה. כך הן החליטו כי טובת הילד לפני 50 שנה לא מתאימה לזמנים שלנו, וכיום הן מכריזות, כי נולדה מוטציה חדשה של "טובת הילד".

במוסף 'שמחת תורה' של ידיעות אחרונות אשר יצא לאור ב-29 בספטמבר 2010 מתאר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס שמתעלם ממצוקת ילדי ישראל את ילדותו:

"…היינו כל כך עניים עד שלא עלה בידי הוריי לשלוח אותי לגן ילדים. מעולם לא ביקרתי בגן. בגדים מעולם לא קנו לי, לבשתי ונעלתי את מה שאנשים טובים נתנו לי, ומעולם לא היו לי צעצוע או משחק. החבר היחיד שלי היה צב שאבי מצא באזור הירקון והביא לי בקופסת נעליים…"

אם מיכה לינדנשטראוס היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הזנחה רגשית וחינוכית של ההורים" על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד".

הזמר שלמה ארצי

הזמר שלמה ארצי מתאר את ילדותו באותו מוסף:

"...כל קיץ בחופש הגדול נשלחתי משכונת רמת ישראל בה התגוררנו, לחודשיים לסבא וסבתא שלי בקריות. ישבתי בתוך אוטובוס אגד דוהר מלא עשן, ונסעתי בתור ילד חילוני בן 7 לקרית ים ג'…"

אם שלמה ארצי היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הפקרה ורשלנות פושעת של ההורים", שהרי על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד", לא יעלה על הדעת שהורים יתנו לילד בן 7 לנסוע לבד באוטובוס .

עובדי משרד החינוך – שתו לי…אכלו לי…

בתי הספר בישראל עובדים כיום באופן צמוד עם משרד הסעד, ומתפקדים כזרוע ביצועית של משרד הרווחה, משום שהם מחפשים ילדים בסיכון לכאורה ומדווחים על כך למשרד הסעד. תמונה של רבקה מיכאלי בהיותה בכיתה א' מראה כי בכיתתה היו לא פחות מ-44 ילדים (ספרנו). 44 ילדים היו אז בכיתה, בתנאים קשים, ללא מזגנים, ואף מורה לא התלונן על תנאי העסקתו. 50 שנה אחרי, ממוצע הילדים בכיתות בבתי הספר היסודיים ירד ועומד על 28 ילדים בכיתה. למרות שהכיתות כיום קטנות יותר, המורים עברו "מוטציה מלאכותית", הם נהיו מפונקים יותר, יש להם יותר טרוניות והם מתרצים את הישגיהם המקצועיים הדלים בכל מיני גורמים סביבתיים שונים, בעוד שהם עצמם לא אשמים. הסתדרות המורים מודה, במאמר בקישור הזה כי רמת המורים בארץ כיום היא ירודה.

מדוע משרד הסעד מנהל מסע ציד נגד משפחות עניות?

רבקה מיכאלי בכיתה א'

התשובה פשוטה, מדובר במניע העתיק ביותר בעולם: כסף.

תעשיית הוצאת הילדים מהבית היא תעשייה עתירת הון. למעלה מ-5 מיליארד ₪ בשנה מתגלגלים בתעשיית ההשמה החוץ ביתית של הילדים. אנשים רבים מתפרנסים מן התעשיה הזו, בעיקר עובדים סוציאלים. העצומה בקישור הזה מתארת איך מבוזבז כספו של משלם המיסים על תעשיית הוצאת הילדים מהבית.

מרבית הילדים מוצאים מהבית עקב הזנחה לכאורה שנובעת מעוני. ההזנחה היא לכאורה, קרי הזנחה מדומה, משום שהמינוח "הזנחה" עבר מוטציה. מה שכיום מוגדר כ"הזנחה", לא הוגדר לפני 50 שנה כהזנחה. במקום שעובדי סעד יעזרו למשפחה העניה להתאושש ולצאת מן המשבר הכלכלי אליו נקלעה, הם מנתקים את הילדים מן המשפחה ושולחים אותם בטרנספר למוסד סגור או למשפחות אומנה. מסגרות ההשמה החוץ ביתית מקבלות מימון שמן מהמדינה על חשבון משלם המיסים בעוד שהמשפחה העניה אינה מקבלת דבר.

עלות ממוצעת של אחזקת ילד במשפחת אומנה כוללת: תשלום למשפחת האומנה, תשלום החזרי הוצאות למשפחת האומנה וכן תשלומים למאכרים המכנים עצמם "עמותות אומנה". עלות זו עולה למשלם המיסים כ-5,000 ₪ בחודש בממוצע עבור ילד ללא צרכים מיוחדים השוהה באומנה רגילה.

מוטציית "טובת הילד"

שימו לב שמשפחות האומנה מקבלות מימון מלא ממשרד הסעד, ללא צורך להציג תלושי שכר על מצבן הכלכלי, קרי גם משפחת אומנה עשירה תקבל מימון מלא ממשרד הסעד. לעומת זאת, משפחות עניות הפונות למשרד הסעד למתן סיוע, נאלצות לעבור טרטורים במבוכי הביורוקרטיה המתישים, תוך הצגת אינספור מסמכים על מנת לקבל איזו עצם מימונית קטנה, אם בכלל. משפחות עניות רבות הן משפחות עובדות שאינן נתמכות כלל בהבטחת הכנסה, אך השכר הנמוך שההורים מקבלים תמורת עבודתם הקשה מספיק בקושי לקיים את המשפחה ולכן היא מוגדרת כמשפחה עניה עפ"י מדדי העוני המקובלים.

להלן טבלת השוואה המתארת את סל השירותים שמקבלת משפחת האומנה על חשבון משלם המיסים. טבלה זו מבוססת על סעיף 13 בהוראת התע"ס של משרד הרווחה, שנושאה 'טיפול במשפחות אומנה', כאן בקישור הזה.

סוג השירות האם המשפחה האומנת מקבלת שירות זה בחינם? האם המשפחה העניה מקבלת שירות זה בחינם?
משפחתון, פעוטון, גן, צהרון ומעון יום כן לא
ריהוט וציוד לילד כן לא
ביגוד משלים כן לא
דמי כיס לילד כן לא
מימון טיולים ואירועים אחרים בבית ספר כן לא
ביקורים באתרים ומופעים כן לא
כרטיס חפשי חדשי כן לא
טיטולים לתינוקות כן לא
ביטוח שיניים כן לא
כיסוי פגיעות שיניים כן לא
טיפולי שיניים כן לא
2 חוגים כן לא
מנוי לספריה ועיתון נוער כן לא
מימון טיול שנתי בבית ספר כן לא
שיעורי עזר לילד כן לא
ספרי לימוד כן לא
קיטנה כן לא
טיפול פסיכולוגי לילד כן לא
טלית ותפילין כן לא
החזר הוצאות עבור בר מצווה כן לא
מתנת בר מצווה לילד כן לא
שמרטפות לילד כן לא
כסא לילד ברכב כן לא
שכר לימוד במסגרות יחודיות כן לא

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »