הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘אפרת לביא’

עובדות רווחה מסתירות מידע מן הציבור בתואנת "חסיון" כדי שהציבור לא יחשוף את פשעיהן

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 29, 2014


einKnisaעובדות סוציאליות שמוציאות ילדים מהבית ללא הצדקה, מסתירות מידע מפני הציבור בתואנת "חסיון", לכאורה בשל הגנה על פרטיות המטופלים…
אך בפועל מסתבר שעובדות רווחה מפרות את פרטיות המטופלים באופן יומיומי.

במסגרת מסע רכילות גורף על תה וקפה, הן משחררות מידע חסוי על מטופלים לחברותיהן בלשכות הרווחה שאינן קשורות למטופל, לחברותיהן באגפי החינוך בעיריה, לבתי הספר, ולמכרים אחרים בקהילה.

אז מה האינטרס שלהן להסתיר את המידע מפני הציבור ומפני ההורים? האינטרס שלהן הוא החשש שהמידע שייחשף, יתגלה כמידע שקרי שהן הפיצו על המטופלים ואז אותם מטופלים בכפיה יתבעו אותן על הוצאת דיבה, נזיקין, ואף יתלוננו נגדן במשטרה על עבירות פליליות שעברו.

הסתרת המידע מפני הציבור מקנה להן חסינות לכאורה מפני תביעות משפטיות. ה"חסיון" נועד אם כן, להגן עליהן לא על המטופלים.

עובדות רווחה מעלימות מידע אף מפני שופטים כדי להסתיר פעולות שגובלות בפלילים

לא זו בלבד שעובדות סוציאליות מעלימות מידע מפני הציבור וההורים עצמם בתואנת "חסיון". הן אף מעלימות מידע מפני השופטים בתואנת "חסיון".

בכנס בנמל ת"א בשנת 2013, ציינה כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי כי עובדות סוציאליות העלימו ממנה מסמכים ומידע בתואנת "חסיון". השופטת הבהירה להן שהן חייבות להעביר לה את כל המידע על המטופל מתוקף היותה שופטת שדנה בתיק. לאחר שהעבירו לה את המידע "החסוי", נתגלתה הזוועה במלוא הדרה. תילי תילים של שקרים נכתבו בתסקירים שלהן, והשופטת נזפה בהן על ההתנהלות הלקויה, ודחתה את דרישתן לאימוץ.

"יתר על כן, נתקלתי במקרים של הצגת מצג לא אמיתי בפני בית המשפט. העלמת מסמכים מעיני בית המשפט, העברת מידע מוטעה לצדדים, אפילו בהתייחס להחלטות כתובות, ותקצר היריעה…", אמרה חנה בן עמי.

"התנהלות עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה גובלת בפלילים.", הוסיפה השופטת בן עמי.

m1ה"חסיון" נועד להגן על העובדים הסוציאליים, לא על הילד

בפסק דין בנושא אימוץ משנת 2001 דרש היועץ המשפטי לממשלה שמייצג את משרד הרווחה, כי בית המשפט ישמור על "חסיון" תסקירי פקידות הסעד מפני אימה של הילדה המיועדת לשינוע לאימוץ.

כך טען בא כח משרד הרווחה:
"יש להחיל באותה מידה את החיסיון על מקורות המידע לתסקיר כמו על התסקיר. בלתי אפשרי שפקיד הסעד יהיה מוגן ואילו מקורות המידע שלו לא יזכו לאותה הגנה."

דרישתו של משרד הרווחה לחסיון מפני ההורה במקרה זה נדחתה על הסף ע"י השופטת.

משרד הרווחה מודה אם כן ש"החסיון" בו הוא נוקט נועד לספק חסינות לפקידת הסעד ומקורותיה (שחלקם פועלים לעיתים ממניעים זרים כמו נקמנות), ולא להגן על המטופל בכפיה.

בנוסף, משרד הרווחה, שדורש חסיון משפטי על המידע שלו גם מפני ההורה, רומס את זכויות ההורה למשפט הוגן ומונע ממנו את האפשרות להגיב משפטית להאשמותיו של משרד הרווחה, מאחר וזה מסתיר את "הראיות" לכאורה מפניו.

צעד זה מהווה הפרה בוטה של סעיף 10 באמנת זכויות האדם הבינלאומית של האו"ם, הקובעת כי כל אדם זכאי להליך משפטי הוגן.

תבע גילוי מסמכים ממשרד הרווחה וזכה בתביעת נזיקין נגד פקידת סעד

"החסיון", כאמור, נועד להגן על פקידות הסעד מפני תביעות נזיקין נגדן. הוא לא נועד להגן על הילדים והמשפחות, כפי שהסברנו.

בשנת 2013, אדם שתבע את לשכת הסעד בגבעת שמואל, דרש גילוי מסמכים מפקידת הסעד אפרת לביא, ולאחר שסיפקה לו את המסמכים שהוסתרו ממנו, בהוראת בית משפט, זכה בתביעת נזיקין נגדה.

עובדות רווחה מפעילות סחיטה באיומים על אזרחים ועיתונאים לבל יפרסמו בתקשורת את המחדלים שלהן

בתירוץ "החסיון" משתמשות העובדות הסוציאליות גם כדי לאיים על אזרחים שנפגעו מהן וכן על עיתונאים.

העובדות הסוציאליות מאיימות על אזרחים שאם ימשיכו לפרסם את השחיתות השלטונית שלהן בתקשורת, הן לא תחזרנה להם את הילדים. הן אף מאיימות על עיתונאים בתביעות שונות ומשונות.

בשנת 2007 בעקבות תחקיר 'עובדה' על התעללויות קשות במוסד מסילה, איים עו"ס נחום עידו, דובר משרד הרווחה דאז על העיתונאיות אילנה דיין ואורלי וילנאי, ודרש מהן להסיר את התחקיר מן הרשת, אחרת יפנה בתלונה למשטרה. התחקיר המטלטל הוסר מן הרשת לדאבוננו, וכך נמנע מן הציבור לדעת על המתרחש בין כותליו של המוסד המזעזע הזה. מאז אותה פרשה נמנעה אילנה דיין מלפרסם תחקירים על משרד הרווחה.

העיתונאית אושרת קוטלר: עובדת רווחה שמאיימת על מטופל, עוברת על החוק

גם העיתונאית אושרת קוטלר חטפה ריקושטים ממשרד הרווחה כאשר פרסמה תחקיר על מחדלי משרד הרווחה בפרשת אליאור חן. משרד הרווחה החליט להעניש את אחד הילדים שנפגעו מאליאור חן, ולהעבירו למוסד חרדי לנוער עבריין במקום להחזירו לאביו. האב פנה לערוץ 10, וזה הצליח למנוע את העברתו של הילד למוסד סגור.
משרד הרווחה שכעס על הפרסום של אושרת קוטלר וניסה לטרפד אותה, לא הצליח הפעם במזימתו.

בפרשת זו, אף איימה פקידת הסעד אביגיל אנגלמן על האבא לבל יפנה לתקשורת, אחרת לא יראה את ילדיו. בתגובה השיבה לה העיתונאית אושרת קוטלר כי לא ברור איזה מידע יש למשרד הרווחה להסתיר מפני הציבור וכי איום של עובדת רווחה על מטופל שמפרסם את מחדליה בתקשורת מהווה עבירה על החוק, כאן בקטע הבא:

 

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

עיריית גבעת שמואל תפצה אב בגין נזקים שנגרמו לבניו ע"י פקידת סעד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ספטמבר 9, 2013


בהסכם פשרה שחל עליו צו איסור פרסום, קבע בית המשפט המחוזי כי עיריית גבעת שמואל תשלם פיצויים לאב חד הורי, זאת בגין נזקים שגרמה פקידת הסעד אפרת לביא לילדיו.

פרטים על המקרה, כאן בקישור הזה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »

הציבור נקרא להזהר מרוני בן נעים מגבעת שמואל

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מאי 30, 2011


רוני בן נעים, מנהלת הספריה העירונית בית פיכמן בגבעת שמואל, מסמלת את אחד מסממני ההתחרדות של העיר הזו. הביטו בה, מדובר ביהודיה דתיה המגדירה עצמה כאישה "יראת שמים", אך במוסר הכפול שלה, לא בחלה בשום אמצעי כדי להוציא דיבה ולשון הרע על אם חד הורית חילונית. במסגרת מסע רכילות גורף, אישה "יראת שמים"  זו רקחה מעשיה דמיונית נגד האם. בין השאר, היא העלילה על האם עלילת דם דמיונית בה בתה בת ה-6 של אותה אם עברה לכאורה התעללות מינית במשפחה. אצה רצה לה הגב' בן נעים אל לשכת הסעד בגבעת שמואל על מנת לדווח אודות חשדותיה הקשים…

"נדלקו לי הפיוזים", כך כתבה הגב' בן נעים במכתב מלא הכפשות על האם אותו שלחה למערכת האתר שלנו.

לא זו בלבד שבדתה עלילת דם על האם וגרמה לתסבוכת בחייה של האם, שנה מאוחר יותר גם לאחר שהתברר מהר מאד כי העלילה התגלתה כעורבא פרח, הגב' בן נעים לא הרפתה. היא המשיכה בהפצת העלילה על גבי האינטרנט. שלחה בעילום שם מיילים מכפישים על האם, בהם היא מתארת את ה"התעללות המינית" שעברה הילדה, כל זאת מתוך ספריית בית פיכמן. הגברת החסודה הזו שלחה הודעות נאצה מתוך מקום העבודה שלה בגבעת שמואל כי "היא אישה דתיה, ולכן בביתה אין מחשב".

זוהי כתובת המייל ממנה נשלחו הודעות הדיבה ולשון הרע של הגב' רוני בן נעים:

rony@pichman.co.il

ציבור ההורים בגבעת שמואל נקרא להזהר מאישה רכלנית זו, אשר רק בהסתמך על שמועות ורכילות היא עלולה לסבך אתכם קשות, הן בלשכת הסעד והן במשלוח הודעות דיבה ורכילות ברחבי האינטרנט, כל זאת הישר ממקום העבודה שלה, שם היא אמורה לעבוד ולא לשגר דברי בלע ושטנה ממחשב ששייך למקום העבודה!!

מקור איסור לשון הרע הוא בתורה בספר ויקרא (יט, טז) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ". את הקללה במעמד עיבל וגריזים, "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר" (ספר דברים פרק כ"ז כ"ד) ייחסו חז"ל לאמירת לשון הרע, שהיא במובן מסוים הכאתו של אדם בסתר.

לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ – מתוך אתר ישיבה

א.כָּל הַמְדַבֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ עוֹבֵר עַל אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר אֱמֶת. וְאע"פ שֶׁחָמוּר עָוֹן זֶה מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, הַרְבֵּה נִכְשָׁלִים בּוֹ בְּאָמְרָם "רַק דִּבַּרְתִּי – כְּלוּם לֹא עָשִׂיתִי" אַךְ בֶּאֱמֶת הוּא נֵזֶק גָּדוֹל עַד מְאֹד. אָמְרוּ חֲכָמִים: שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, גִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים: "כָּל הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע כְּאִלוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר", שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ", וְעוֹד אָמְרוּ: לָשׁוֹן הָרָע הוֹרֶגֶת שְׁלֹשָׁה: הָאוֹמְרוֹ, וְהַמְקַבְּלוֹ, וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו. וְהַמְקַבְּלוֹ יוֹתֵר חָמוּר מִמִּי שֶׁאוֹמְרוֹ.

ב. רְכִילוּת. הָרוֹאֶה דְּבָרִים אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְהוֹלֵךְ וּמְסַפְּרָם לַאֲחֵרִים נִקְרָא "הוֹלֵךְ רָכִיל" וְעוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ", וְדָבָר זֶה עָוֹן גָּדוֹל הוּא וְגוֹרֵם לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִשְׂרָאֵל, לְכָךְ סָמְכָה הַתּוֹרָה לְפָסוּק זֶה אֶת הָאִסּוּר "לֹא תַּעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". (רמב"ם הלכות דעות פרק ז הלכה א)

ג. אֵי זֶהוּ רָכִיל? זֶה שֶׁטּוֹעֵן דְּבָרִים וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לָזֶה וְאוֹמֵר: כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי! כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי! אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֱמֶת הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.

ד. לָשׁוֹן הָרָע. יֵשׁ עָוֹן גָּדוֹל מִזֶּה עַד מְאֹד וְהוּא בִּכְלַל לָאו זֶה וְהוּא "לָשׁוֹן הָרָע", וְהוּא הַמְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר אֱמֶת. אֲבָל הָאוֹמֵר שֶׁקֶר נִקְרָא "מוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵרוֹ" (שם הלכה ב).

ה. יֵשׁ מַדְרֵגָה יוֹתֵר חֲמוּרָה – "בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע". שֶׁמְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע בִּקְבִיעוּת וְאוֹמֵר: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה פְּלוֹנִי! כָּךְ וְכָךְ הָיוּ אֲבוֹתָיו! כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו! וְאָמַר דְּבָרִים שׁלֶ גְּנַאי, עָלָיו נֶאֱמַר: "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת" (שם הלכה ב). אָסוּר לָדוּר בִּשְׁכוּנָתָם שֶׁל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע וְכָל שֶׁכֵּן לֵישֵׁב עִמָּהֶם וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם (הלכה ו).

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , | 1 Comment »

העובדת הסוציאלית אפרת לביא רדפה אם חד הורית משום שהאם עבדה לפרנסתה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 15, 2011


עעעע

אפרת לביא – פקידת סעד לחוק הנוער בגבעת שמואל, עושה סידורים פרטיים באמצע שעות העבודה

אפרת לביא, עובדת סוציאלית ופקידת סעד מלשכת הסעד בגבעת שמואל הציקה לאם חד הורית בתואנת "הזנחה" משום שלטענתה האם עבדה יותר מדי שעות במקום העבודה. אפרת לביא עובדת ברוב ימות השבוע במשך חצי משרה. לאחר מכן תראו אותה מסתובבת בסופרמרקט השכונתי או בקניון השכונתי, מרכלת עם חברותיה מן הצ'כונה.

עובדת סוציאלית זו היתה מטרידה את האם במקום עבודתה. באחד הימים התקשרה אישה זו לאמא וטענה כי קיבלה דיווח "מחשיד" מאמהות משועממות בגינה שדווחו כי הילדה של האם נראית "מוזנחת", וכי למה? משום ש "…המטפלת של הילדה לא התייחסה אל הילדה בנדנדה…" סוף ציטוט של אפרת לביא.

במקביל קיבלה אפרת לביא הודעה בהולה בביפר. היא מלמלה לעצמה כי נערה מאיימת בהתאבדות. למרות ההודעה הבהולה בביפר, המשיכה אפרת לביא לנזוף באם בטלפון על ה"הזנחה" ולא הרפתה ממנה, כאשר במקביל היא חושבת שהנערה שמאיימת בהתאבדות תוכל לחכות לה עד שתסיים את השיחה החשובה על ה"הזנחה". אפרת לביא אף דרשה מן האם את פרטי מקום העבודה על מנת לשאול את המנהלים עד מתי האם עובדת, כמובן שסורבה.

נציין כי בעקבות "עבודת הקודש" של אפרת לביא והצקותיה גם בבית הספר, האם אינה עובדת כיום. ראש העיר דאז זמיר בן ארי נזף באפרת לביא על הטרדותיה והובהר לה שפגיעה בפרנסתם של הורים הוא צעד שנוגד את טובת הילד.

בימים אלו מתבררת בבית המשפט המחוזי תביעת נזיקין במליוני שקלים נגד אפרת לביא שהגיש נגדה תושב אחר בישוב, זאת בגין גרימת נזק נפשי בלתי הפיך לקטינים. פרטים נוספים על התביעה בקישור הזה.

"אנחנו לא אנשים רגילים, אנחנו עובדים סוציאליים…", כך אמרה עובדת סוציאלית מתנשאת לחסר בית כאשר התעמרה בו קשות, כאן מתוך תחקיר שתולים של אורלי וילנאי.

אזרחים יקרים, מה שמותר אם כן לעובדים סוציאלים (הם לא אנשים רגילים) אסור להורים אחרים. לעובדים סוציאלים מותר לעבוד שעות רבות ו"להזניח" את ילדיהם אך לאזרחים אחרים אסור. הנה עיניכם הרואות, מתוך אתר הפייסבוק על שביתת העובדים הסוציאליים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

העובדים הסוציאלים שולחים גרורות לעבר בתי הספר

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 29, 2011


אם פעם בית ספר היה מעוז ללימוד וחינוך ילדים, הרי שהיום בתי ספר רבים הופכים למעוז של עובדים סוציאלים.

המודעה של עירית רמת גן שמחפשת עובדת סוציאלית לבית ספר תיכון חדש ברמת גן אינה חריגה בנוף מודעות הדרושים של עיריות ומועצות מקומיות. מסתבר שעם השנים, עובדים סוציאלים הולכים ומתפשטים לכל מקום ולכל פינה גם כשהם מיותרים שם. בבתי הספר לחינוך מיוחד קיים דרך קבע עובד סוציאלי בכל בית ספר, ולא ברור מה תרומתו לילדים. הוא תופס למעשה משרה של עוד מורה ושכרו מתוקצב ע"י העיריות וממומן מכספי משלם המיסים.

כאמור, פריסת עובדים סוציאלים בבתי ספר היא תופעה התופסת תאוצה. בדוח לשכת הסעד של גבעת שמואל, בסעיף ח',  תוכלו לראות כי העובדים הסוציאלים בגבעת שמואל פרוסים בכל בתי הספר בישוב.

יש לך בעיה בבית הספר? עובד סוציאלי יחפש את הבעיה בבית

ילדים רבים נקלעים למצוקה קשה עקב התעללויות שהם חווים בבתי הספר – חרם, ניכור, נידוי, אלימות ועוד. המקרה הטראגי האחרון שאירע במעלה אדומים, בו התאבד בתליה נער לאחר שנערים מבית הספר הציקו לו בפייסבוק, ממחיש לנו היטב את חומרת התלאות שעוברים ילדים במוסדות ללימוד ציבורי.

במקום לפתור את בעית הילד במסגרת בית הספר, העובדים הסוציאלים מחפשים אותה בבית. ולמה? כי הכי קל להם להאשים את החוליה החלשה, קרי משפחתו של הילד. עובד סוציאלי לעולם לא יאשים את בית הספר במחדל, משום שבית הספר מספק לו פרנסה. עובד סוציאלי לעולם לא יכרות את הענף עליו הוא יושב.

אז כפי שניתן לראות מן המודעה, עירית רמת גן מחפשת עובדת הסוציאלית שתשב בבית הספר ותנסה ללכוד נערים ונערות החווים מצוקה בבית הספר. במקום להתערב בהתנהלותו של בית הספר, העובדת הסוציאלית תתערב בחיי משפחתו של הילד, קרי תחפור בקרביים של המשפחה עד שתפרק אותה לחתיכות.

לעיתים קרובות עובדת הרווחה גורמת נזקים בלתי הפיכים לתלמידים. אחד הכלים לסבך את חייהם של ילדים הוא לכפות עליהם אבחונים פסיכיאטריים שילוו אותם לאורך כל ימי חייהם ויקשו עליהם במציאת עבודה ובהקמת משפחה. כך למשל בדוח לשכת הסעד ברמת גן, בסעיף ל"ח ניתן לראות כי בשנת 2006 שלחו עוס"ים 50 ילדים לאבחון פסיכיאטרי במקום לסייע להם במסגרת בית הספר ובקהילה, ובשנת 2008 קפץ המספר ל-80 ילדים שנכפה עליהם ע"י עובדי סעד לעבור אבחון פסיכיאטרי.

אם מוחמד לא יבוא אל ההר אז ההר יבוא אל מוחמד

כשהציבור הרחב שומע את המינוח "עובד סוציאלי", מה עובר לו בראש? הוא חושב שתור אינסופי של נזקקים משתרך לו מול לשכות הסעד ברחבי הארץ, וכולם ממתינים שעות ארוכות להתדפק על דלתו של עובד הרווחה ה"קדוש" על מנת שזה יסייע להם וירים אותם מאשפתות.

לשכת הסעד המפוארת בכרמיאל - ריקה מאדם

ובכן, צר לנו לאכזב אתכם אך תיאוריה זו היא פיקציה, בדיה. בפועל, המצב הפוך. בפועל רוב לשכות הסעד במדינת ישראל ריקות לגמרי. לכו תסיירו בלשכת הסעד המפוארת בכרמיאל, היא ריקה מאדם. בגבעת שמואל קיימת שכונת מצוקה בשם שכונת גיורא. היכנסו ללשכת הסעד בגבעת שמואל, היא ריקה ממטופלים. אתם יודעים למה? כי רוב הנזקקים יודעים שעובדי רווחה לא יסייעו להם בדבר, ולכן הם לא מגיעים לשם. היכן כן תוכלו למצוא תורים ארוכים של נזקקים? במוסד לביטוח לאומי, כי שם נותנים סיוע כלכלי, ועניים צריכים עזרה כלכלית לא התערבות משפחתית. (יש עניים רבים שהם אנשים עובדים)

אז כשאין עבודה, צריך להמציא אותה גם כשהיא לא נחוצה. וכך אם התושבים לא מגיעים אליהם, העובדים הסוציאלים מגיעים אל התושבים וכופים את עצמם על התושבים. כך תוכלו למצוא אותם פרוסים במוסדות חינוך רבים, תופסים תקן של מורה שהיה יכול לסייע הרבה יותר הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית לתלמיד המתקשה.

במקרים רבים עובדי רווחה יכפו את ה"טיפול" שלהם על אזרחים גם כשאלה לא מעוניינים ואז הם ינפנפו לציבור הרחב במספר הרב של ה"מטופלים" והתיקים הפיקטיביים שהם המציאו, ובעקבות זאת ידרשו תוספת תקנים ותקציבים, כל זאת על חשבון כספו של משלם המיסים.

מאמרים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , | 3 Comments »

פקידת סעד שמשמשת במקביל כעובדת סוציאלית משפחתית עוברת עבירה פלילית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אפריל 21, 2010


לשכת הסעד בגבעת שמואל – עבירה פלילית על פקודת הראיות וחשד למרמה והפרת אמונים

עובדת סוציאלית אשר פועלת כפקידת סעד לחוק הנוער, הרי מתוקף תפקידה זה, תפקיד אשר נוגד במהותו את תפקידו של העובד הסוציאלי המטפל, אינה יכולה לשמש במקביל כעובדת סוציאלית משפחתית משום שאז היא עוברת עבירה פלילית הן על פקודת הראיות וכן קיים חשד כי בוצעה עבירה על סעיף 284 בחוק העונשין – מרמה והפרת אמונים.

לאחרונה נתקלנו במקרה בו פקידת סעד לחוק הנוער בגבעת שמואל, אפרת לביא, שימשה במקביל כעובדת סוציאלית משפחתית ועברה בשל כך עבירה פלילית על החוק.

בעקבות פיגוע חבלני לפני מספר שנים, בו נהרגה סבתא, אותה פקידת סעד, עובדת משרד הסעד בגבעת שמואל הגיעה למשפחה על מנת "לסייע" למשפחה וללוותה בקשייה. במהלך ה"סיוע" בו הורידה את כובע פקידת הסעד וחבשה לראשה את כובע העובדת הסוציאלית ה"מסייעת", אספה הפקידה מידע על המשפחה שמאוחר יותר השתמשה בו כנגד המשפחה לצורך עבודתה כפקידת סעד.

עברנו על מסמכים הנוגעים לאותה משפחה, בהם חתומה פקידת הסעד כעובדת סוציאלית משפחתית, ולחילופין, מסמכים אחרים בהם היא חתומה כפקידת סעד לחוק הנוער.

חוק הנוער (טיפול והשגחה) הוא חוק ארכאי

כך קבע שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בשבתו כשופט מחוזי כשפסק נגד פקידי הסעד בדיון על אשפוז בכפיה של נער (ענ"א 10329-06-09). אלו הם דבריו:

"…חוק הנוער הוא חוק ארכאי הבנוי טלאי על טלאי. ניסוחו אינו ברור, ולשם הדוגמה אציין כי כל הנושא של הכרזה על נזקקות אינו מופיע במפורש בחוק, ומי שקורא את סעיף 2(6) לחוק כפשוטו עלול להגיע למסקנה כי כל קטין בסכנת חיים בריאותית הוא בבחינת  ילד נזקק. הגיעה העת שהמחוקק, לו נתכנו עלילות החקיקה, יאמר את דברו ויתקין חוק חדש…"

מאחר וחוק הנוער הינו חוק מעורפל, עתיר פרצות, הרי הוא מקנה לפקיד הסעד את הכח לנצל אותו כפי ראותו וכך הוא מעצים את כוחו למימדים מפלצתיים. פקיד הסעד יכול להחליט רק על סמך דעה סוביקטיבית שלו, ללא כל ראיות, להוציא מיידית ילד מהבית, ללא פיקוח וללא צו שופט. פירוק המשפחה באופן מיידי יכול להתבסס רק על סמך עדות של הורה שאמר לפקיד הסעד בתמימותו שיש לו קשיים בבית, גם ללא ביצוע עבירה פלילית מצד ההורה ופקיד הסעד יפרש זאת כחוסר תפקוד הורי. בעוד ששוטר נדרש להציג ראיות בבית משפט, פקיד סעד אינו נדרש להציג ראיות. עפ"י חוק הנוער הדרקוני, מספיק שפקיד הסעד "סבור" שההורה אינו מטפל בילד כראוי, היא יכול לנתק אותו מילדו באופן מיידי.

הקלות בה פקידת סעד יכולה לקבוע גורלות בדיני נפשות ללא כל מגבלות מובילה אותנו למסקנה כי החסיון הנדרש מפני פקידת סעד הוא חסיון לחומרה, קרי, אסור בתכלית האיסור שמשפחה תטופל ע"י פקידת סעד, שאז דבריהם של האחראים על הקטינים באותה משפחה ישמשו כנגדם.

חוק שירותי הסעד הסמיך את פקיד הסעד לפעול כמו חוקר במשטרה

פקיד סעד לחוק הנוער הוא למעשה מעין שוטר, ותפקידו לחקור ולאסוף ראיות נגד פרטים במשפחה הגורמים לכאורה נזק לקטינים. הוא לא יכול לשמש במקביל כעובד סוציאלי שנותן טיפול משפחתי, שהרי המטפל מחוייב לחסיון והמטופל שם בו את מבטחו ומספר לו פרטים שלא היה מספר לחוקר במשטרה.

כאשר מתקבל דיווח על חשד להתעללות,  הזנחת קטין או תפקוד הורי לקוי (שימו לב שתפקוד הורי לקוי אינו עבירה פלילית, למרות זאת הוסמך פקיד הסעד ע"י החוק לחקור את המשפחה באין מפריע), מוזמן האחראי על הקטין לתשאול וחקירה ע"י פקיד הסעד. במקרים רבים, פקיד הסעד מדווח למשטרה על חשד לפלילים ואז ההורה נחקר פעמיים, פעם אחת במשטרה ופעם שניה בלשכתו של פקיד הסעד. על בסיס חקירתו את האחראי על הקטין, פקיד הסעד כותב תסקיר וחוות דעת למשטרה אם להגיש או לא להגיש כתב אישום. פקיד הסעד חוקר את האחראי על הקטין לאחר החקירה במשטרה וזאת על מנת לנסות לדלות ממנו מידע נוסף אותו לא מסר בחקירה במשטרה וכך להפלילו.

לפקידי הסעד ניתנה סמכות לחקור הורים וכל אדם אחר שאחראי על קטינים מכח סעיף 3 בחוק שירותי הסעד.

עפ"י סעיף 11 לחוק הנוער, היה ופקיד סעד "סבור", גם ללא ראיות כי לקטין נגרם נזק במשפחה, הוא רשאי להכריז עליו כנזקק ולהוציאו מהבית גם ללא צו שופט.

שני סעיפים אלו אם כן מראים כי פקיד סעד משמש כחוקר שתפקידו לאתר כשלים במשפחות ולהוציא מהן את הילדים, בעוד שמטפל משפחתי אמור לפתור את הבעיות במסגרת המשפחה בלבד ולא להוציאן החוצה, לעולם הרשויות.

חסיון עובד סוציאלי בפקודת הראיות

חנה סלוצקי – נותנת הוראה לפקידות הסעד לבנות אמון עם המטופל ואחר כך להפר אותו

סעיף 50א' בפקודת הראיות, עדות עובד סוציאלי (תיקון מס' 12) תשנ"ו-1996, קובע כי על עובד סוציאלי לשמור על חסיון אלא אם בית המשפט קבע שיש להפר את החסיון. סעיף זה בא למעשה להגן על המטופל. סעיף זה הוא לטובת המטופל כך שיוכל לסמוך על המטפל שלא יעביר את המידע המסווג לשלטונות החוק כמו משטרה וגם פקידי סעד !!!

החסיון הוא חסיון יחסי, קרי, הוא קיים כל עוד בית המשפט לא הורה לחשוף את המידע.

סעיף זה קובע כי:

(א)  עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו-1996, אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה.

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עובד סוציאלי.

החסיון אף מעוגן בסעיף 8 בחוק העובדים הסוציאלים – סוד מקצועי.

הפרת חסיון מטפל / מטופל היא עבירה פלילית.

עוד קבע השופט יצחק עמית בתיק שדן בחסיון מטפל / מטופל (ת.א  000995/05) את הדברים הבאים:

"…הדיסקרטיות והסודיות היא אבן הבסיס של הקשר הטיפולי, מעין אקסיומה ביחסי  מטופל-מטפל, אמון שהוא הכרחי כדי שהמטופל יסכים להיחשף בפני המטפל, והחשיפה בתורה, הכרחית לשם איבחון והתערבות טיפולית. המטופל אינו רגיל לחשיפה של עולמו הפנימי, ונכונותו לחשוף את המעיק עליו, נושאים עליהם אינו מעז לדבר אף בינו לבין עצמו, מבוססת על ההנחה שהדברים יישארו בינו לבין המטפל. המטפל מצידו, מעודד את המטופל לחשוף מידע פרטי ואישי, לעיתים אינטימי ביותר, תוך הבטחה לשמור על סודיות. יש הגורסים כי האמון שנוצר אצל המטופל בשל הבנתו כי "הסודיות מובטחת" היא קריטית כדי כך, שבלעדיה אין תקומה לקשר העדין והמורכב ביחסי מטפל-מטופל… "

"…מטופל החושש כי המידע שנמסר על ידו עלול להימסר לרשויות ולגרום לו נזק (כמו אישפוז כפוי, מאסר, שלילת רשיון או פגיעה במקום עבודתו), עלול להירתע מלפנות לטיפול או מלחשוף נושאים בטיפול. על רקע זה, יש הקוראים לצמצום המקרים בהם קיימת חובת דיווח…"

"…מטרת החסיון היא להסיר חשש מליבם של המטפל והמטופל, ובכך לעודד ולקדם את הטיפול. שומא על בית המשפט לבחון בקפידה בקשה לגילוי מידע המתמקד בדברים שנאמרו במסגרת הטיפול. עולם הטיפול (פסיכאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים) מודע לחובת הדיווח לרשויות החלה על המטפל במקרים מסויימים בלבד…"

כאשר פקיד סעד עובד כמטפל במשפחה הוא למעשה מבטל באופן מיידי את זכויותיו של המטופל לחסיון, ומפר בכך את חובת הסודיות באופן שוטף ובניגוד לחוק, זאת מאחר והמטופל חושף בפניו באופן רציף את בעיותיו, ועדויות המטופל עלולות לשמש לאחר מכן כראיות נגדו ע"י אותו פקיד סעד אשר מהווה רשות לאכיפת חוק כפי שהוסבר קודם לכן.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער, חנה סלוצקי, מודה בראיון לתקשורת, כאן בסוף הסרטון זה, כי פקידי סעד מתמרנים את המטופלים לתת בהם אמון, ולאחר שדובבו את המטופלים לספר להם על הקשיים עם הילדים, פקידי הסעד מפרים את האמון עם המטופלים.

סעיף 16 בחוק הגנת הפרטיות

גם סעיף זה רלוונטי לסוגיה המשפטית הזו. סעיף זה הדן בסודיות קובע:

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי. המפר הוראות סעיף זה, דינו –  מאסר 5 שנים.

עפ"י סעיף זה, פקידת סעד שמשמשת מטפלת משפחתית פורצת באופן ברוטאלי את הגנת הפרטיות של המטופל, שהרי הוא חושף בפניה, בפני רשות החוק את כל סודותיו. היא עלולה על סמך הקשיים אותם תיאר ההורה בפניה כמטפלת להחליט על דעת עצמה כי ההורה ו/או המשפחה שרויים בקשיים כאלו המצריכים הגדרת נזקקות לילדים, אפילו אם לא בוצע מעשה פלילי במשפחה, כי עפ"י סעיף 11 בחוק הנוער, מספיק שהיא "סבורה", גם ללא ראיות שקטין הוא נזקק, היא יכולה להוציאו מהבית מהרגע להרגע ללא צו שופט.

מרמה והפרת אמונים

נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק – הפרת אמונים של עובד ציבור היא פעולה שיש בה ניגוד ענינים

סעיף 284 בחוק העונשין מתייחס למרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, והוא קובע:

עובד ציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים.

סעיף 284 אינו מגדיר מהו מעשה המרמה האסור על פיו. למושג "מרמה" תינתן בהקשר הנדון, אותה משמעות שיש לו בסעיף 414 לחוק העונשין. מעשה מרמה, מתבצע, אם כן, כאשר אדם מרמה את זולתו בכוונה, קרי, להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל. האם העובדה כי פקידת הסעד, כאשר שימשה במקביל עובדת סוציאלית משפחתית ולא טרחה לציין בפני ההורה המטופל כי היא משמשת במקביל אף פקידת סעד לחוק הנוער כך שהדבר עלול ליצור ניגוד ענינים בטיפול מהווה עבירה שיש בה מרמה של המטופל?

בפרשת שמעון שבס שהורשע בהפרת אמונים, קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אהרון ברק את הדברים הבאים:

"האיסור הפלילי על הפרת אמונים בא לשמור על שלושה ערכים מוגנים":

  • אמון הציבור בעובדי הציבור: שמירה על תדמיתו של השירות הציבורי.
  • טוהר המידות של פקידי הציבור: שמירה על התנהגות הוגנת וישרה של עובד הציבור.
  • אינטרס הציבור, עליו מופקד עובד הציבור: וידוא שעובד הציבור יגשים את תפקידו כנדרש.

"הפרת אמונים משתרעת על מגוון של מעשים או מחדלים", אומר ברק, "אחד מהם הוא מצב בו מעמיד עצמו עובד הציבור במצב של ניגוד עניינים."

ברק מציין כי ניגוד העניינים  מתקיים כאשר הוא פוגע פגיעה מהותית באינטרסים המוגנים של העבירה: אמון הציבור בעובדי הציבור או טוהר המידות של עובדי הציבור או תקינות פעולת המינהל הציבורי.

בפסק דין נוסף עמד הנשיא ברק על הסכנות שבפעולות שיש בהן הפרת אמונים:

"הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת, הן מפרות את האמון של פרט בפרט, ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המינהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית".

בספר 'ניגוד עניינים במרחב הציבורי' מאת דפנה ברק-ארז, דורון נבות ומרדכי קרמניצר מתואר מצב זה באופן הבא:

"…ניגוד ענינים מתהווה אם וכאשר לבעל התפקיד, אותו עובד ציבור, יש ענין נוסף הקשור במילוי תפקידו או עניין שמושפע ממנו ושעלול לגרום לו לבצע את שליחותו בצורה טובה פחות מכפי שהיה מבצעה אילמלא עניין נוסף זה…

לכאורה, האדם המכהן בתפקיד הוא המתאים ביותר לדעת אילו עניינים ישפיעו עליו לרעה. למרות זאת אי־אפשר להותיר את ההחלטה בסוגיה בידי האדם הנוגע בדבר.

ראשית, בני אדם מתקשים לשפוט בענייניהם שלהם ללא משוא פנים, ולכן הם גם אינם השופטים המתאימים לקבוע אילו עניינים עלולים לפגוע בשיקול דעתם, או באיזו מידה הם יכולים להתגבר על ההשפעה השלילית האפשרית של העניין הנוסף.

שנית, לעתים העניין הנוסף עלול להשפיע על שיקולו של אדם בבואו להעריך אם הוא במצב של ניגוד עניינים.

שלישית, לעתים ניגוד העניינים הוא רק קצה הקרחון של התנהלות מושחתת של מי שפועל בניגוד עניינים. בנסיבות כאלה, אם נשאיר בידי האדם עצמו את הקביעה אם הוא בניגוד עניינים, יהיה זה כאילו נתנו לחתול לשמור על השמנת.

רביעית, מעבר לחשש מפני ההשפעה בפועל על החלטתו של האדם הנוגע בדבר, ישנו חשש מן האפשרות שהחלטתו לא תעורר אמון בנסיבות אלה.

על כן בסופו של דבר, הקביעה אם במצב מסוים יש ניגוד עניינים אינה יכולה להישאר בידי השלוח עצמו שעלול להיות נתון במצב זה. אמנם רצוי שהשלוח יהיה הראשון שיימנע מלפעול בניגוד עניינים, וכחברה אנו מצפים ממנו שינסה ככל יכולתו לנהוג בהגינות ובהתאם לחובת הנאמנות שלו. עם זאת הקביעה אם שלוח נמצא בניגוד עניינים אינה מסתיימת בהחלטתם של השלוח או הנאמן עצמם. היא אינה ניתנת לשיקול דעתם בלבד, ומכל מקום היא כפופה לביקורת שיפוטית…"

פקידת הסעד בגבעת שמואל – חשד להפרת אמונים מתוך ניגוד ענינים מוסדי.

פקידת הסעד בגבעת שמואל אשר מייצגת את רשויות האכיפה, הוליכה את המשפחה שולל בכך ששימשה במקביל עובדת סוציאלית של המשפחה. כאמור, עפ"י חוק זה, מרמה והפרת אמונים היא אף פעולה שיש בה ניגוד ענינים. פקידת הסעד הסתמכה בסמכויותיה כעובדת סוציאלית, כאשר ליוותה את המשפחה על מנת "לסייע" לכאורה בקשייה של המשפחה, זאת, כאשר במקביל היא דולה מידע על המשפחה והבעיות שלה, וכך המשפחה חשופה לגמרי בפני החוק משום שהחסיון הוסר ממנה כליל, שהרי פקיד סעד למעשה מייצג את רשויות החוק, ותפקידו לאסוף נגד המשפחות ראיות, אותן עדויות אותם השמיעה המשפחה בפניה כאשר פקידת הסעד חבשה לראשה את כובע ה"מטפלת" וה"מסייעת".

המחלקה לשירותים חברתיים

לשכת סעד בישראל מכונה כיום בשם "מחלקה לשירותים חברתיים". זהו למעשה שם מכובס המשמש כהסוואה לפעילות אחרת מאחורי הקלעים. מתחת למעטה השם המצועצע הזה "שירותים חברתיים" מתרחשת פעילות שאין לה שום קשר לשירותים חברתיים. מדובר בפעילות שיטורית של פקידי סעד אשר הגדרת התפקיד שלהם סותרת את מהות ההגדרה "שירותים חברתיים" משום שהם פועלים על תקן של משטרת רווחה, קרי אכיפת חוק ולא מתן שירותים חברתיים. אי לכך, פקידי סעד לא אמורים כלל לעבוד בתוך המחלקות לשירותים חברתיים אלא במחלקה הכפופה למשטרת ישראל. האינטראקציות בין פקידות סעד לעובדות סוציאליות אחרות במחלקה אינה אתית ואינה בריאה לא למשפחות ולא לילדים. אינטראקציה זו יוצרת יחסי חברות בין פקידות הסעד ועובדות הרווחה האחרות אשר מטבע הדברים, במסגרת שיחות חולין עלולות להעביר להן מידע חסוי שאינו מענינן.

קישורים נוספים:

ילדי רוסקו לרסיסים – על תביעת נזיקין נגד לשכת הסעד בגבעת שמואל

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 4 Comments »

מעצמת העובדים הסוציאלים מתחזקת בעוד הרפואה בישראל קורסת

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 25, 2010


צפיפות באחד מבתי החולים בארץ - מיטות עמוסות חולים במסדרון

החודש קראנו בתקשורת כי מספר בתי חולים סגרו את שעריהם לחולים בשל עומס עבודה אדיר על הרופאים שאינם יכולים לעמוד בקצב הגובר והולך של החולים המגיעים אליהם.

השבוע נסעתי לבקר אישה מבוגרת חולה המאושפזת באחד מבתי החולים בארץ. כשהגעתי למחלקה מצאתי אותה שוכבת במיטה במסדרון בשל חוסר מקום בחדרים, כולם מלאים עד אפס מקום. היחס של הרופאים היה אדיב ומקצועי אך הצפיפות איומה והרופאים רצים מחולה לחולה.

איך יתכן שמקצוע כל כך חיוני כרפואה סובל מהזנחה תקציבית פושעת של משרד האוצר, בעוד שמקצוע העבודה הסוציאלית, מקצוע מיותר, חסר תכלית ורווי באבטלה סמויה נהנה מתקציבים שמנים על חשבון משלם המיסים?

כמעט בכל בית חולים תמצאו בנינים שלא הסתיימה הבניה שלהם בשל מחסור בתקציב בעוד שמבנים מפוארים של לשכות סעד מעטרים כל פינה בארץ.

5 מיליארד ₪ מוזרמים מדי שנה על חשבון משלם המיסים למוסדות סגורים של משרד הרווחה, במקום לטיפול ילדים בקהילה, עלות שהיא שליש מעלות אחזקתם בפנימיות.

לשכת הסעד ברחובות - בניין מפואר בסגנון הייטק, בזבוז כספי מדינה

שימוש בילדים כמגן אנושי

כשם שחמאס במבצע עופרת יצוקה ניצל ילדים חסרי ישע כמגן אנושי, כך מנצלים העובדים הסוציאלים את ילדי ישראל כמגן אנושי על מנת להסוות את תפקודם הלקוי ומשתמשים בילדים הנרצחים כמנוף להגדלת תקני כח האדם האדירים שלהם. מרבית הילדים שנרצחו, מתו בזמן שהעובדות הסוציאליות, אשר נהנות מאבטלה סמויה ישנו טוב בלילה או שתו תה וקפה בין שיחת רכילות אחת לשניה.

בשנת 2009 נוספו ל-7,000 העובדים הסוציאלים, אשר עובדים כל אחד בממוצע כ-75% משרה עוד 220 תקנים חדשים. השכר הממוצע של עובד סוציאלי ברשויות המקומיות ליחידת עבודה (משרה מלאה) עמד בשנת 2008 על 9,592 ₪ לחודש. עובדת סוציאלית עולה בממוצע 130,000 ₪ לקופת המדינה בשנה. 7220 עובדים סוציאלים אוכלי חינם שותים למשלם המיסים  7220 כפול 130,000 ₪ ~ 940 מליון שקל. ובסיכום כולל, מעל 900 מליון ₪ מוזרמים מדי שנה רק למשכורתם של העובדים הסוציאלים, על חשבון משלם המיסים.

בשל תפקוד לקוי של משרד הסעד, קבלת ההחלטות שלו בדבר הוצאת ילדים מהבית שרירותית ורשלנית ביותר. מצד אחד הוא מרחיק מהבית ובכמויות אדירות ילדים ממשפחות נורמטיביות אך מיעוטות יכולות ומצד שני מתרשל באיתור ילדים השרויים בסכנה אמיתית, ומשתמש אחר כך במותם הטראגי על מנת לחזק את הונו וכוחו הפוליטי.

שרונה קאפח, סיכנה את בריאותה של אישה מבוגרת וכמעט הרסה משפחה

חלוקת תקציבים כושלת בין משרדי הממשלה

הקצאת משאבים מיותרת לעובדים סוציאלים באה על חשבון תקציבים למשרדים אחרים, כגון משרד הבריאות. המחסור החמור ברופאים וציוד רפואי גורם לרופאים לעבוד שעות נוספות ללא גבול ובכך לבצע טעויות קריטיות בחולים עד כדי מוות. כך יוצא שבנוסף לכך שעובדים סוציאלים אינם מצילים ילדים וגורמים נזקים קשים לילדים הכלואים במוסדות, הם אף גורמים בעקיפין למקרי מוות בבתי החולים, בכך שהם נוגסים מנתח תקציב המדינה המיועד לבתי החולים.

כמה אירוני הוא המקרה הבא:

מורה בשם שרונה קאפח מבית הספר הדתי תורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל אשר כשלה בהתמודדות עם ילדה בגן חובה, דיווחה בזדון דיווחי שווא לפקידת סעד, תוך ניצול לרעה של כח המשרה שלה וניצול לרעה של החוק. קאפח, שרצתה לחפות על הכשלים שלה, ניסתה לבנות תיק פלילי כנגד האם ובתה, טענה בפני פקידת הסעד כי "קיים חשד סביר" שהילדה עוברת "התעללות מינית בבית". שרונה קאפח, אישה חסרת סבלנות, כוחנית ואימפולסיבית, שהבנתה בילדים לוקה בחסר, כמעט הרסה משפחה שלמה.

העובדת הסוציאלית התקשרה לסבתא, אישה מבוגרת שעברה זה לא מכבר ניתוח לב פתוח. הסבתא נבהלה מאימת העובדת הסוציאלית והובהלה לקופת החולים בשל לחץ בחזה ופרפורים בלב. שרונה קאפח, אשר ביזתה אף את מערכת החינוך בה היא עובדת, סיכנה את בריאותה של אישה חולת לב וגרמה כמעט לאסון ולפירוק משפחה. העובדת הסוציאלית, לא זו בלבד שמאיישת משרה מיותרת בלשכת הסעד בגבעת שמואל, היא אף הוסיפה עוד עומס עבודה לרופאים שממילא עמוסים לעייפה, בכך שהתרשלה בתפקידה, פעלה ללא שיקול דעת ויצרה קשר עם אישה מבוגרת חולה, ללא שקיבלה על כך אישור.

מוטי וינטר, עו"ס מדושן עונג, מנהל האגף לשירותים אישיים וחברתיים

מתאם מובהק בין מספר העובדים הסוציאלים לרמת העוני

עבודה סוציאלית – מקצוע לא יצרני אשר מוריד את רמת התל"ג במשק. עובדי הרווחה מתרבים ומתרבים, ואיתם מתרבות הבעיות.

היכן שלא תביט, תמצא אותם סביבך: במשרדי הרווחה, במשטרה, בבתי הסוהר, במעונות קשישים, בבתי החולים לתשושי נפש, במקלטים לנשים מוכות, במוסדות לילדים ונוער, במכון להתפתחות הילד, בעמותות שונות ומשונות הפועלות בשם “ההומאניטריזם וזכויות האדם”… כמו תמנון עם זרועות ארוכות, ידם בכל.

בהתאמה למספרם הגדל והולך, גדלה והולכת רמת העוני, אלימות הנוער, האשפוזים הפסיכיאטרים, הניכור החברתי, השפל במערכת החינוך.

מסמך הסוקר את התפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית בשנים 1990-2002 מראה כי בשנים הללו חל גידול של כ-75% במספר העובדים הסוציאליים בסוף התקופה הנסקרת בהשוואה לתחילת התקופה וגידול זה הינו גבוה יחסית לגידול בכלל המועסקים האקדמאים במשק בשנים הנדונות.

אם רמת התמורות הסוציו אקונומיות השליליות עומדת ביחס ישר לגידול במספר העובדים הסוציאלים, אז לשם מה צריך אותם בעצם?

בזבוז אדיר של כספי משלם המיסים.

מדוע משרד האוצר אינו משקיע במקצועות יצרניים כהנדסה ומדעים כדי להעלות את רמת התל"ג ולהוריד את רמת האבטלה במשק ובמקצועות קריטיים כרפואה ובמקום זאת מזרים משאבים אדירים לאלפי עובדים סוציאלים מיותרים?

הרי בסופו של דבר אנשים עניים צריכים כסף ולא עובדת סוציאלית.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , | 3 Comments »

ילדיי רוסקו לרסיסים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 20, 2010


תושב גבעת שמואל הגיש תביעת ענק נגד העירייה, בדרישה לפצותו ב-95 מליון שקל. לטענתו, דוח שהגישה לשכת הסעד לבית המשפט הוביל למאסרו ולפגיעה קשה בילדיו, שנותרו עם אימם פגועת הנפש. "במחי יד נהרסו חיי נער וילד רך בימים, חתכו עם סכין חדה את חבל הטבור של ילדיי ובכך נמנעה מהם האפשרות להתקדם", הוא טוען. העירייה: נגיב בבית המשפט.

אבישג בדש-זברו | ידיעות בקעת אונו

אב לארבעה מגבעת שמואל תובע 95 מליון שקל מהמחלקה לשירותים חברתיים בגבעת שמואל ומהרשות עצמה, כפיצוי על התנהלותם בעניין משפחתו בעבר. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, ונוסחה ע"י התובע עצמו.

לפי התביעה סיפק אגף הרווחה בגבעת שמואל דוח סוציאלי בלתי אמין לבית המשפט, כאשר זה עמד לגזור את דינו אם ירצה את עונשו בכלא או בעבודות שירות. בעקבות דוח זה, נטען, השתנו חייהם של כל בני המשפחה באופן טראגי, ותוצאותיו ממשיכות ללוות אותם.

"אפשר לקרוא לתביעה זו מכתב מצמרר, כאשר במחי יד נהרסו חייהם של נער וילד רך בימים, שהיו אמורים להתפתח ולפרוח. הנתבעות חתכו עם סכין חדה את חבל הטבור ובכך נמנעה מהילדים אפשרות להתקדם, להתפתח ולחיות", כתב האב בתביעתו.

התעלמות פושעת

לפני כשנתיים הסתבך האב בפלילים והועמד לדין בפרשת מרמה. לפני גזר הדין ביקשה השופטת דוח סוציאלי על מצב משפחתו מאחר וחששה לגורל ילדיו הקטינים בעת שירצה את עונשו בכלא. מהות טענתו של האב כעת, בתביעתו, היא שעל אף שהמצב בבית היה קשה – עם שני קטינים ואמם הסובלת ממחלת נפש – הציגו עובדי הרווחה דוח שממנו עלה כי המצב בבית טוב ויציב. בעקבות זאת החליטה השופטת לשלחו לכלא במקום לעבודות שירות, והדבר הוביל לפירוק המשפחה ולפגיעה חמורה במצבם הנפשי של הילדים. כך נטען בתביעה: "הדוח הסוציאלי הינו דוח שקרי ומגמתי שנכתב ונערך לבית המשפט העליון ביודעין ובזדון, ומתוך כוונה לגרימת נזק, ו/או בשוויון נפש לאפשרות לגרימת נזק במעשה האמור, ולחילופין בגרימת נזק ברשלנות כאמור". האב מציין כי "הדוח הסוציאלי סובל כרונית מהתעלמות פושעת ממה שהיה ידוע היטב לנתבעות".

לאחר שהוגש הדוח מטעם הרווחה בגבעת שמואל הגיש האב חוות דעת של מומחה מטעמו, מר דרור אורטס שפיגל, עובד סוציאלי בכיר במכון הישראלי להערכת מסוכנות. תקציר מסכנותיו היו כי "יציאתו של האב מתפקוד במשפחה תגרום כנראה בטווח הקצר ביותר את פירוקה. סביר להניח כי שני הבנים בעלי הצרכים המיוחדים יצטרכו להיות מועברים לפנימיות מתאימות, ולגבי האם יהיה צורך למצוא מקום מגורים מתאים. כל השלושה צפויים למשבר משמעותי קשה, משבר אשר את היקפו ואורכו קשה מאד להעריך".

בתביעה מתאר האב את השתלשלות חייו של בנו הגדול, שהיה בן 16 בעת שנכנס לכלא. "כבר מההתחלה בני לא ידע להסתדר, איך חיים ללא אבא, ללא משפחה, ונפל לחושך. אף אחד לא יכול להסביר מה זה אומר, וגם אני האב לא יכול להעביר את התחושה של נער, ספק ילד, בשנות הבגרות הקריטיות, וזה עוד עם הקשיים שכבר סבל מהם. הוא התכנס בעצמו, נתלש מהחיים". האב טוען כי הנער נותר חסר אונים, עבר בין בתים שונים ולא הצליח להיקלט במשפחה אומנת שאליה הופנה. אביו חיפש לו מבין כותלי הכלא משפחות שיארחו אותו, רק כדי שלא יסתובב ברחובות.

תקופה מסוימת התגורר הנער אצל דודו, אחי האב, שגם הוא סובל ממחלת נפש. הילד עבר בין קרובי משפחה נוספים, אך לא הצליח להיקלט באף בית. גם הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי בו הופסק לחלוטין. "הנתבעות שייצגו את הרווחה לא עשו כלום, לא דאגו לכלום בעבור בני", נטען בתביעה.

פקידת סעד לחוק הנוער בגבעת שמואל – אפרת לביא, חיפפה בעבודה וגרמה נזק לקטינים

עדיף למות

אחרי 11 חודשים השתחרר האב מהכלא ונפגש עם בנו. "מצבו ביב בכי רע", הוא מתאר, "ובחג סוכות האחרון, כשכל המשפחה התכנסה, הוא עשה מעצמו צחוק בפני כולם בכך שדיבר שטויות שאין להן כל בסיס. בצהרי יום המחרת התפרץ לסלון ואיים לרצוח את כולם על כך שצחקו עליו, לאחר מכן הסתגר בחדרו, ולעת ערב בצאת החג יצא מהבית ונעלם לכמה שעות".

מצבו של הנער המשיך להידרדר, עד שאושפז במחלקת נוער סגורה במרכז לבריאות הנפש גהה, שם הוא אמור לשהות תקופה ארוכה עד שמצבו יתייצב. גם הוא מוגדר כעת כסובל ממחלת נפש.

הבן הצעיר יותר היה בן 6 בעת המאסר. "הילד הכי יפה והכי חמוד בעולם נשאר במצב הלם וטראומה, ולא היו לו הכלים לבטא את זה ו/או לפרוק את זה, ובטח לא להתמודד עם זה", מסביר האב בתביעה, "בני חזר הביתה מהגן ומצא בית ריק. אין אבא, אין אח, אין כלום".

האב מתאר את כאבו של הילד ואת ההידרדרות במצבו: "בני נסגר בעצמו. לא הבין על מה ולמה כל זה קורה. למה אין אבא בבית. הוא פיתח חרדות קשות ובולטות". עוד מציין האב בתביעה כי אבחון שנעשה לילד בשירות הפסיכולוגי מטעם הנתבעות, כשנה לאחר שהאב נכנס לכלא, ובטרם שוחרר ממנו, מצביע על פיגור קל ועל החמרה קשה במצבו הרגשי.

לאורך התביעה מגנה האב את מסקנות הדוח הסוציאלי שניתן לשופטת במשפטו ומערער על אמינותן. הוא טוען כי פקידת הסעד לחוק הנוער לא עשתה דבר למען הילדים. בדוח נכתב כי הבן הגדול יותר ישתלב במשפחה אומנת ביישוב, אולם בכתב התביעה נטען כי "המשפחה האומנת כלל לא ידעה מי זה הילד ומה זה אומר לטפל בו. לאחר כחודש הוא מצא את כל הדברים שלו ארוזים מחוץ לדלת !".

במקום אחר בדוח נכתב כי הבן הקטן יישאר בטיפולה של האם, ונגד כך טוען האיש בתביעתו: "לאם יש נכות נפשית, איך בדיוק היא יכולה לתפקד כהורה? הנכות לא רק היתה ידועה ללשכת הסעד, הם גם פנו לביטוח לאומי בכתב שהאם אינה כיולה לתפקד. האם לבד צריכה הורה עבורה".

עם כניסתו לכלא הפסיקו הנתבעות ושירותי הרווחה את הקשר האינטנסיבי עם משפחתו, טוען האיש, "וזה כי כבר קיבלו את מבוקשן, להכניס את האב לכלא. בכל פעם שהאם פנתה עם קשיים לפקידת הסעד אפרת לביא נאמר לה שאם תמשיך להתלונן יילקח ממנה הבן הקטן. עקב כך שתקה האם, מאחר שכבר ידעה שהנתבעות הוליכו אותה שולל".

האיש, הסובל בעצמו מההפרעה הנפשית מאניה-דיפרסיה, מנסה בשנה האחרונה לאסוף את שברי המשפחה. הוא מתמרן בין בנו שמאושפז בגהה, לבין הטיפול בבנו הקטן הסובל מבעיות רבות לטיפול באשתו, ומתאר את המצב בבית כגהינום.

"אני האב מעורער בנפשי ובגופי", הוא מסכם את התביעה, "ומתמודד יום יום ושעה שעה עם מסגרת משפחתית קשת יום ושבירה. אני זה שמופקד על גידול וטיפול בילדיי, שעולמם רוסק לרסיסים, אם אפשר לקרוא לזה עולם בכלל. את האמת צריך לאמר כאן ועכשיו, עדיף למות מאש לחיות במצב כזה שבו הקטינים הילדים חיים, בעקבות הפשע שביצעו הנתבעות".

בשבוע הבא אמור בית המשפט להחליט אם לקבל את בקשתו לפטור אותו מתשלום אגרה עבור הגשת תביעת הענק.

עיריית גבעת שמואל מסרה בתגובה: "מטעמים של צנעת הפרט, לא נדון בנושא מעל דפי העיתון. כל התייחסות העירייה לנושא הועלתה בכתב ההגנה לבית המשפט".

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , | 15 Comments »

מבט שני – משרד הסעד גוזר קופון על כל ילד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 18, 2010


תחקיר מבט שני אמש שחשף את הקלות הבלתי נסבלת בה עובדי סעד, עובדים סוציאליים, ארכי חוטפים, קורעים משפחות לגזרים וגורמים נזקים קשים לילדים בתואנת "טובת הילד".

בדומה לאנשי חמאס שהשתמשו בילדים חסרי ישע כמגן אנושי במבצע עופרת יצוקה, כך גם עובדים סוציאלים משתמשים בילדים האומללים שנרצחו כזרז אנושי על מנת להגדיל את תקני כח האדם שלהם עוד ועוד, עד אינסוף. הם מחפים על כשל מערכתי כולל במשרד הסעד אשר אינו יודע להתמודד עם רציחות של ילדים ומנגד חוטף ילדים ממשפחות נורמטיביות חפות מפשע, כאילו היו חפצים דוממים לשינוע ממקום למקום.

עובדים סוציאלים מבצעים חקירות ילדים כושלות ופסולות, חקירות אשר גורמות נזק נפשי כבד לילדים הנחקרים, ומנגד חסרים את הטכניקות הנכונות על מנת לאתר ילדים שאכן עברו התעללות אמיתית. לא כל ילד עם בעיות התנהגות הוא ילד שעבר התעללות. לרבים מן הילדים שעוברים התעללות קשה אין כלל בעיות התנהגות, משום שהם מדחיקים את האירוע הטראומטי.

בתחקיר מובא סיפורה של אם אשר ילדיה נחטפו ללא צו שופט ע"י פקידת הסעד האכזרית, אתי דור דוברובינסקי, אישה בעלת אמות מוסר ירודות.

בתחקיר אף מובא סיפורה של אם חד הורית אשר בגלל דיווח שווא חסר ביסוס של גננת מוגבלת בשכלה, הוצא בנה של האם מהבית ע"י כנופיית עובדי "רווחה" ונאלץ לישון 3 שנים לבדו, במוסד מנוכר ללא אמא, בהיותו בן 4 וחצי בלבד.

גם שרונה קאפח, רכזת חטיבה צעירה בבית הספר הדתי תורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל, אישה שאין לה קמצוץ של מושג בהבנת עולמם של ילדים,  רקחה תבשיל מר כלענה נגד אם חד הורית ובתה ובנתה נגד המשפחה עלילת מין דמיונית לתפארת מדינת ישראל, עלילה שכמעט הרסה משפחה שלמה.

צפו בתחקיר אמש:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »

הקשר בין דוקטורט בחינוך לבורות באינטליגנציה רגשית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 11, 2010


באינטרנט מפורסמת עבודה שנושאה “המטרות בחינוכם של ילדים מופרעים”. את העבודה הזו חיבר דוקטורנט בחינוך שמחמיא לעצמו וטוען כי הוא ניחן בשפה עשירה, סגנון קולח ומעניין.

 

בשפתו ה”עשירה והקולחת” קובע המחבר במשוא פנים כי ילדים הלומדים במסגרת החינוך המיוחד הינם ילדים “מופרעים”. אין ספק שעדינות ואינטליגנציה רגשית היא לא הצד החזק של המחבר.

 

הורה, בפעם הבאה שמורה בבית ספר יציין בפניך כי ילדך שובב, ישנה סבירות גבוהה כי בפני עמיתיו בחדר המורים וכן בפני הורים אחרים תוך הפרת חסיון בוטה, הוא יכריז במסגרת מסע רכילות גורף על ילדך כעל ילד “מופרע” ועליך כעל כהורה "מזניח", כפי שעשתה רכזת חטיבה צעירה שרונה קאפח מבית הספר הדתי תורני מורשת מנחם בגין בגבעת שמואל בהפיצה לשון הרע על אם ובתה.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , | 2 Comments »