הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘אלימות’

עובדת סוציאלית אלונה לוי מתראיינת לתכנית של מיקי חיימוביץ על הביוב של המדינה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 7, 2015


AlonaLevy

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

עובדות רווחה מסתירות מידע מן הציבור בתואנת "חסיון" כדי שהציבור לא יחשוף את פשעיהן

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 29, 2014


einKnisaעובדות סוציאליות שמוציאות ילדים מהבית ללא הצדקה, מסתירות מידע מפני הציבור בתואנת "חסיון", לכאורה בשל הגנה על פרטיות המטופלים…
אך בפועל מסתבר שעובדות רווחה מפרות את פרטיות המטופלים באופן יומיומי.

במסגרת מסע רכילות גורף על תה וקפה, הן משחררות מידע חסוי על מטופלים לחברותיהן בלשכות הרווחה שאינן קשורות למטופל, לחברותיהן באגפי החינוך בעיריה, לבתי הספר, ולמכרים אחרים בקהילה.

אז מה האינטרס שלהן להסתיר את המידע מפני הציבור ומפני ההורים? האינטרס שלהן הוא החשש שהמידע שייחשף, יתגלה כמידע שקרי שהן הפיצו על המטופלים ואז אותם מטופלים בכפיה יתבעו אותן על הוצאת דיבה, נזיקין, ואף יתלוננו נגדן במשטרה על עבירות פליליות שעברו.

הסתרת המידע מפני הציבור מקנה להן חסינות לכאורה מפני תביעות משפטיות. ה"חסיון" נועד אם כן, להגן עליהן לא על המטופלים.

עובדות רווחה מעלימות מידע אף מפני שופטים כדי להסתיר פעולות שגובלות בפלילים

לא זו בלבד שעובדות סוציאליות מעלימות מידע מפני הציבור וההורים עצמם בתואנת "חסיון". הן אף מעלימות מידע מפני השופטים בתואנת "חסיון".

בכנס בנמל ת"א בשנת 2013, ציינה כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי כי עובדות סוציאליות העלימו ממנה מסמכים ומידע בתואנת "חסיון". השופטת הבהירה להן שהן חייבות להעביר לה את כל המידע על המטופל מתוקף היותה שופטת שדנה בתיק. לאחר שהעבירו לה את המידע "החסוי", נתגלתה הזוועה במלוא הדרה. תילי תילים של שקרים נכתבו בתסקירים שלהן, והשופטת נזפה בהן על ההתנהלות הלקויה, ודחתה את דרישתן לאימוץ.

"יתר על כן, נתקלתי במקרים של הצגת מצג לא אמיתי בפני בית המשפט. העלמת מסמכים מעיני בית המשפט, העברת מידע מוטעה לצדדים, אפילו בהתייחס להחלטות כתובות, ותקצר היריעה…", אמרה חנה בן עמי.

"התנהלות עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה גובלת בפלילים.", הוסיפה השופטת בן עמי.

m1ה"חסיון" נועד להגן על העובדים הסוציאליים, לא על הילד

בפסק דין בנושא אימוץ משנת 2001 דרש היועץ המשפטי לממשלה שמייצג את משרד הרווחה, כי בית המשפט ישמור על "חסיון" תסקירי פקידות הסעד מפני אימה של הילדה המיועדת לשינוע לאימוץ.

כך טען בא כח משרד הרווחה:
"יש להחיל באותה מידה את החיסיון על מקורות המידע לתסקיר כמו על התסקיר. בלתי אפשרי שפקיד הסעד יהיה מוגן ואילו מקורות המידע שלו לא יזכו לאותה הגנה."

דרישתו של משרד הרווחה לחסיון מפני ההורה במקרה זה נדחתה על הסף ע"י השופטת.

משרד הרווחה מודה אם כן ש"החסיון" בו הוא נוקט נועד לספק חסינות לפקידת הסעד ומקורותיה (שחלקם פועלים לעיתים ממניעים זרים כמו נקמנות), ולא להגן על המטופל בכפיה.

בנוסף, משרד הרווחה, שדורש חסיון משפטי על המידע שלו גם מפני ההורה, רומס את זכויות ההורה למשפט הוגן ומונע ממנו את האפשרות להגיב משפטית להאשמותיו של משרד הרווחה, מאחר וזה מסתיר את "הראיות" לכאורה מפניו.

צעד זה מהווה הפרה בוטה של סעיף 10 באמנת זכויות האדם הבינלאומית של האו"ם, הקובעת כי כל אדם זכאי להליך משפטי הוגן.

תבע גילוי מסמכים ממשרד הרווחה וזכה בתביעת נזיקין נגד פקידת סעד

"החסיון", כאמור, נועד להגן על פקידות הסעד מפני תביעות נזיקין נגדן. הוא לא נועד להגן על הילדים והמשפחות, כפי שהסברנו.

בשנת 2013, אדם שתבע את לשכת הסעד בגבעת שמואל, דרש גילוי מסמכים מפקידת הסעד אפרת לביא, ולאחר שסיפקה לו את המסמכים שהוסתרו ממנו, בהוראת בית משפט, זכה בתביעת נזיקין נגדה.

עובדות רווחה מפעילות סחיטה באיומים על אזרחים ועיתונאים לבל יפרסמו בתקשורת את המחדלים שלהן

בתירוץ "החסיון" משתמשות העובדות הסוציאליות גם כדי לאיים על אזרחים שנפגעו מהן וכן על עיתונאים.

העובדות הסוציאליות מאיימות על אזרחים שאם ימשיכו לפרסם את השחיתות השלטונית שלהן בתקשורת, הן לא תחזרנה להם את הילדים. הן אף מאיימות על עיתונאים בתביעות שונות ומשונות.

בשנת 2007 בעקבות תחקיר 'עובדה' על התעללויות קשות במוסד מסילה, איים עו"ס נחום עידו, דובר משרד הרווחה דאז על העיתונאיות אילנה דיין ואורלי וילנאי, ודרש מהן להסיר את התחקיר מן הרשת, אחרת יפנה בתלונה למשטרה. התחקיר המטלטל הוסר מן הרשת לדאבוננו, וכך נמנע מן הציבור לדעת על המתרחש בין כותליו של המוסד המזעזע הזה. מאז אותה פרשה נמנעה אילנה דיין מלפרסם תחקירים על משרד הרווחה.

העיתונאית אושרת קוטלר: עובדת רווחה שמאיימת על מטופל, עוברת על החוק

גם העיתונאית אושרת קוטלר חטפה ריקושטים ממשרד הרווחה כאשר פרסמה תחקיר על מחדלי משרד הרווחה בפרשת אליאור חן. משרד הרווחה החליט להעניש את אחד הילדים שנפגעו מאליאור חן, ולהעבירו למוסד חרדי לנוער עבריין במקום להחזירו לאביו. האב פנה לערוץ 10, וזה הצליח למנוע את העברתו של הילד למוסד סגור.
משרד הרווחה שכעס על הפרסום של אושרת קוטלר וניסה לטרפד אותה, לא הצליח הפעם במזימתו.

בפרשת זו, אף איימה פקידת הסעד אביגיל אנגלמן על האבא לבל יפנה לתקשורת, אחרת לא יראה את ילדיו. בתגובה השיבה לה העיתונאית אושרת קוטלר כי לא ברור איזה מידע יש למשרד הרווחה להסתיר מפני הציבור וכי איום של עובדת רווחה על מטופל שמפרסם את מחדליה בתקשורת מהווה עבירה על החוק, כאן בקטע הבא:

 

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

ח"כ ניסים זאב לאזרחי מדינת ישראל: "לברוח מן הרווחה"

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 2, 2014


710בישיבת הועדה לזכויות הילד שהתקיימה ב-31 דצמבר 2013, בנושא הקלות הבלתי נסבלת בה מוציאים ילדים מהבית, קרא מי שהיה סגן ראש עיריית ירושלים וממונה על תיק הרווחה בעיריית ירושלים, ח"כ ניסים זאב לאזרחי מדינת ישראל לברוח מן הרווחה, כי במשרד הרווחה גונבים ילדים.

את עמדתו הסביר מתוך נסיונו המר עם הרווחה, כאשר ליווה משפחות ונוכח לדעת כי משרד הרווחה נוקט בשיטת המקל והגזר:
"אתה מגיע לרווחה לבקש עגלת תינוק, יתנו לך עגלה אבל יקחו לך את התינוק", אמר.
"אתה מגיע לרווחה לבקש תנור, יתנו לך תנור, אבל גם יכניסו אותך לתוכו", הוסיף.
לדבריו, בארגז הכלים של הרווחה יש רק פטיש שחובט.

ח"כ זאב מחה על כי לא קיים מנגנון הרתעה, אכיפה, שפיטה וענישה של פקידות הסעד, וקרא להעמידן לדין.

לצידה של צפרא דוויק – יו"ר ארגון העובדים הסיציליאנים, ישבה העובדת הסוציאלית ממחוז ירושלים – רות מטות, אשר המיטה חורבן שלם על משפחה שלמה – משפחת חביבי, ורצחה את ילדותה של הילדה אודליה חביבי. רות מטות לא הועמדה לדין עד עצם היום הזה.

רות מטות ובתה ענבר בן יצחק מועסקות שתיהן בעיריית ירושלים כעובדות סוציאליות. נפוטיזם כבר אמרנו?

בהיותן מודעות לכך שלא קיים מנגנון שמעניש אותן, ממשיכות העובדות הסוציאליות להתפרע ללא רסן וללא גבולות, לצפצף על החוק ועל הנהלים, ולהמשיך להפעיל אלימות ממסדית, כל זאת תוך ניצול העובדה כי לא קיים מנגנון שיעצור אותן.

אנרכיה של עובדות הרווחה בועדה לזכויות הילד

בדיוק כפי שהן מבזות החלטות של שופטים, כך ביזו את ועדת זכויות הילד, כאשר קמו ועזבו באמצע הדיון וללא אישור, לעבר הבופה שחיכה להן באולם מופת בת"א. מדובר בתופעה סדרתית שיש לעקור אותה מן השורש, משום שגם בועדה לבקורת המדינה שהתקיימה ביולי 2012 עם ח"כ מרינה סולודקין ז"ל, עת החליט מבקר המדינה לפתוח בחקירה נגד פקידות הסעד, עזבו העובדות הסיציליאניות את הועדה בהפגנתיות וזלזול.
יו"ר הועדה לזכויות הילד, ח"כ אורלי לוי החליטה להגיש נגדן תלונה אך מנכ"ל משרד הרווחה, הפודל יוסי סילמן, הידוע בכינויו 'סילמנית' מנע זאת ממנה.
עיניכם הרואות, כי גם את אורלי לוי, הנשים המיליטנטיות הללו הצליחו לכופף, והאנרכיה חוגגת.

צפרא דוויק אמרה בראיון ליעל דן בגלי צה"ל כי "יכול להיות שצריך אומבודסמן". אומבודסמן הוא אותו מנגנון חיצוני שיפקח על פעולת עובדות הסעד ואף ינקוט בסנקציות כלפיהן, במידה ולא תעבודנה על פי מנהל תקין. אנו אומרים כי חובה שיהיה קיים מנגנון כזה, אחרת תיווצר אנרכיה וזכויות ילדים ימשיכו להירמס באופן ברוטאלי תחת גלגלי הקלגסיות הללו.
אנו טוענים אף כי כל פקידת סעד חייבת לעבור אבחון אישיותי אחת ל-5 שנים, משום שהמציאות מוכיחה כי ככל שהן נמצאות יותר זמן בתפקיד, כך בוחן המציאות שלהן מתערער והולך.

צפו בעדותו הנוקבת של ח"כ זאב ובמבטה הקפוא של עובדת הסעד רות מטות.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

השופטת חנה בן עמי מרצה על תופעת העבריינות בקרב עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 2, 2013


HannaBenAmiבמסגרת ועידת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד, מיסודה של הקואליציה למען הילדים והמשפחה, שהתקיימה בנמל תל אביב, 29 אוקטובר 2013, הרצתה כבוד השופטת המחוזית בדימוס חנה בן-עמי על תופעת העבריינות בקרב עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה.

להלן חלק מדבריה של השופטת (בתחתית המאמר מובא הנאום המלא בסרטון):

"מאד קל לסווג את האנשים הפגועים האלה כאנשים סהרוריים ואלימים, וממילא לקפוץ למסקנה כי אין לייחס משקל לדבריהם.
בכך אינני אומרת כי כשאדם שרוי במצוקה קשה, והדברים שהוא אומר אינם מצטיינים בנחמדות וברוגע, יש לתייג אותו כאדם אלים, ולהתעלם מטענותיו לגופן. נכון שחשוב להיות נחמד ולדבר בנימוס, אך תפקידם של אלו שעושים במלאכה, להתייחס לעיקר. אם מישהו מבצע עבירה, יש להעמידו לדין, אך לא יכול להיות שמי שסגנונו אינו מוצא חן בעיני פקיד סעד, יתוייג כ"מסוכן", ויישללו ממנו זכויות יסוד, כמו למשל, ימנעו ממנו בפועל לראות את ילדיו.
תפקידם של עובדי ציבור שמקבלים את שכרם מהקופה הציבורית, להכיל את אלו שמרגישים שנגרם להם עוול, שנגזל מהם היקר להם מכל, והעיקר, בטרם קפיצה למסקנות, יש לאסוף נתונים, לבדוק את העובדות לאשורן, וללא משוא פנים ושיקולים זרים, ולהביא בפני בית המשפט תמונה אמיתית של הממצאים אליהם הגיעו אחרי חקירה ובדיקה את הלבטים, את מכלול הדעות, ואת המסקנות המנומקות. גם אז, מלאכת ההכרעה היא של השופט וההמלצה (של פקידת הסעד) צריכה להשאר בגדר המלצה בלבד."

תפקידו של פקיד הסעד איננו לכתוב פסק דין לשופט, התסקיר זה לא טיוטא של פסק דין

"תפקידו של התסקיר הוא לתת לשופט מידע אמיתי, אובייקטיבי, מהימן ושלם. התסקיר צריך להציג עובדות. התסקיר זה לא טיוטא של פסק דין.
השופט צריך לשקול שיקולים רחבים, ולהגיע למסקנה שהוא יגיע אליה.
תפקידו של פקיד הסעד איננו לכתוב פסק דין לשופט, בוודאי לא להיות המוציא לפועל של פסק הדין.
הוא בסך הכל, צריך להביא נתונים, צריך להביא עובדות, וצריך לאפשר לשופט לראות את התמונה בכללותה."

השופטים נוטים לסמוך על התסקירים המוגשים להם על ידי פקידות הסעד

"לצערי, מאז שהדברים האלה נכתבו, המצב לא השתפר. על השופטים מוטל עומס אדיר, וכשיש פקיד סעד שמתוקף החוק, כך נראה, יכול להקל עליהם את העבודה, וכשמדובר באיש ציבור מקצועי ולכאורה נייטרלי, הם נוטים לסמוך על התסקירים המוגשים על ידו, וממילא זונחים במשהו את החובה המוטלת עליהם, להגיע למסקנה שלהם, לאחר בדיקת מכלול הראיות והטענות, ואיזון בין הדברים."

פקידי סעד אינם נחקרים בחקירה נגדית בבית משפט. הדברים (של פקיד הסעד) נלקחים כתורה למשה מסיני

"יתר על כן, כשיש תביעת נזיקין שעניינה כסף, ומומחה רפואי נותן חוות דעת, ומציין שאחוז הנכות של אדם מסויים הוא כזה או אחר. אותו מומחה מוזמן לעלות על דוכן העדים, הוא נחקר בחקירה נגדית, ולא מניחים לו עד שבודקים כל משפט וכל טענה שלו.

כשמדובר בעובד סוציאלי שנותן תסקיר, למרבה הצער, לא ניתן לצדדים לחקור את פקיד הסעד.
הדברים (של פקיד הסעד) נלקחים כתורה למשה מסיני. על זה מסתמכים, ועל זה בונים תוצאות, שבעצם התוצאה שלהם יכולה להוות נזק, לא רק לקטין, אלא לכל המערכת המשפחתית שבתוכה הוא גדל.

זה לא סוד שלפקידי סעד אין מיומנויות של חקירה, ובדיקת מהימנות הדברים המושמעים באזניהם.
ולמרבה הצער, גם כאשר לא קיימת אצלם אג'נדה כזו או אחרת, נטיית ליבם היא להתרשם מן הצד החיצוני של בעל הדין העומד בפניהם, ממתק שפתיו, מהחיוך שלו, מהאחריות שהוא לוקח על עצמו. מהבעת חרטה על מעשיו,ולא פעם ההתייחסות שלו לפקיד הסעד שבפניו הוא עומד, מנחמדותו ומהכושר שלו להרשים את פקיד הסעד."

פקידות הסעד כותבות תסקירים המתבססים על דעות קדומות

"מהתיקים שבהם דנתי, והם לא מעטים. ההתרשמות שלי, שכשמדובר בפקיד סעד, גם בהנחה שמדובר באנשי מקצוע מוכשרים בתחומם, לא זאת שאין להם הכלים או המיומנויות הדרושים לצורך חקירה ובדיקת הראיות, אלא שגם במיומנויות שיש להן, הן לא עושות שימוש מושכל, אלא ההתרשמות שלהן בנושאים מסויימים.

מלכתחילה הן מגיעות עם נטיות לב, ועם דעות קדומות, ולמרבה הצער, נוכח הכח שניתן בידיהן, הן ע"י המחוקק והן ע"י השופט, הם רואים את העמדה שלהן, שכאמור היא פרי של עמדות ראשוניות מוטות, ובדיקה לא מיומנת את השורה האחרונה, את פסק הדין אליו יש להוביל את השופט.
ובסופו של יום, להכתיב לו את עמדתן, ובמקרים שאותם הם רואים מתאימים, לא להשאיר לשופט ברירה, אלא להגיע ליעד, לשם הם מובילים אותו."

ביצוע נתק מכוון של הילד מהוריו, כדי ליצור תשתית להכרזתו כבר אימוץ

"כאשר מוציאים ילד מהבית והם מעוניינים להעבירו להליך של אימוץ למשל, מחזיקים אותו בבית מעבר, רחוק מאד מהבית של ההורים, לא מאפשרים ביקורים. מציירים דמות דמונית, בסופו של יום, כעבור שנים, כשמגישים בסופו של דבר בקשה להכרזת הילד בר אימוץ, אפילו אם השופט מגיע למסקנה,
שמלכתחילה לא היה מקום להוציא את הילד הזה מהבית, הילד הזה כבר שנתיים לא היה בבית, כל המערכת כבר השתנתה, הוא כבר גדל בבית של משפחה אחרת.

אומר השופט לעצמו: נכון, מלכתחילה לא היה צריך להוציא את הילד מהבית, אבל עכשיו אני לא יודע אם זה טוב להחזיר אותו. האם טובתו שאני אחזיר אותו, כי הנסיבות השתנו. ילד זה לא חפץ, זה לא עציץ, לא מניחים אותו ומשקים אותו ומסיימים בזה את הפעולה. ילד גדל, והוא גדל בנסיבות מסויימות ובמערכות מסויימות, אחרי שנתיים כבר אין טעם להחזיר את המצב לקדמותו, זה לא יהיה לטובת אף אחד מן הצדדים…"

במקרים רבים, התסקירים של העובדות הסוציאליות, מהווים אבן נגף בדרכו של השופט להגיע לחקר האמת

"למרבה הצער, התרשמותי היא, כי במקרים רבים עמדות העובדים הסוציאליים, והתסקירים המוגשים על ידם, לא רק שאינם עוזרים לבית המשפט להגיע לחקר האמת, אלא שהם מהווים אבן נגף בדרכו של השופט להגיע לחקר האמת.

ההנחה שלי היתה שכשמוגשת בקשה להכריז על קטין בר אימוץ, נעשה הדבר לאחר שכל פרט נבדק לגופו, ושנשות המקצוע החתומות על הבקשה והתסקירים, הגיעו למסקנה שהצעד הדרסטי כל כך שהן מבקשות – קריעת ילד מחיק משפחתו הביולוגית, הינו הצעד ההכרחי בנסיבות הענין.

לצערי, עד מהרה נוכחתי שלא כך הם פני הדברים.פעם אחר פעם נדהמתי לגלות, כי לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה שאליה הן חותרות, ולצורך זה כמעט כל דרך כשרה בעיניהן. החל מהנתק שהן יוצרות בין הקטין למשפחתו, אחזקתו בבית מעבר המרוחק ממקום מגורי ההורה, השמת מגבלות על דרכו של ההורה לקיים ביקורים.

כשלוקחים ילד ומרחיקים אותו מנצרת לירושלים, מגבילים את ההורה לביקור של שעה בחודש, ואז כשהוא מאחר בחצי שעה באוטובוסים, ובדרכים הקשות שהוא צריך בהן להגיע, אומרים לו: "סליחה איחרת, הילד כבר לא יכול לראות אותך…", ושולחים אותו חזרה לביתו.
ואם חס וחלילה, הוא פעם אחת איננו מסוגל להגיע, כי חלה איזו תקלה, אז מייד פונים לבית המשפט ואומרים "שההורה אינו מעוניין בילד…הנה עובדה שהוא לא הגיע…"

שיבוש הליכי משפט: מקרים של מצג שווא, העלמת מסמכים, העברת מידע מוטעה לשופט ובזיון בית משפט

"יתר על כן, נתקלתי במקרים של הצגת מצג לא אמיתי בפני בית המשפט. העלמת מסמכים מעיני בית המשפט, העברת מידע מוטעה לצדדים, אפילו בהתייחס להחלטות כתובות, ותקצר היריעה
אני רוצה להתייחס לשני מקרים, שבהם ההתרשמות שלי היתה כל כך קשה מדרך פעולתן של פקידות הסעד.

אמנם לקראת סוף הדיון הבהרתי שלדעתי יש מקום לבדוק את האפשרות להחזיר את הילדים למשפחתם.
הוספתי שלאחר הנתק הממושך ובנסיבות שנוצרו, יש מקום לעשות זאת בהדרגה, תחת פיקוח וליווי צמוד.
התשובה החד משמעית של פקידות הסעד היתה: שאם בדעתי להחזיר את הילדים לרשות האם או ההורים, הן לא ישתפו פעולה! (בזיון בית משפט).
חשבתי כי אם הן סבורות שטובת הילד מחייבת אחרת, הן תעמודנה על מתן פסק דין עליו יוכלו לערער, או יאפשרו החזרת הילדים תחת פיקוח כדי להגן עליהם מהבית "המסוכן", ממנו חששו כל כך כשהוציאו אותם, אבל שום דבר מאלו לא קרה, וכך הוחזרו הילדים למשפחותיהם, כשהשאלה שליוותה אותי לאורך זמן היתה:
אם אמנם באיזשהו שלב באמת הן שקלו את טובת הילדים, כשלעצמי סברתי כי הילדים הוחזרו לאלתר כדי למנוע כתיבת פסקי דין שיפרטו את המצב. כדי שקלונם (של פקידי הסעד) לא יתגלה ברבים.

למרות שלא נזקקתי לכתוב פסק דין, כי הילדים הוחזרו בהסכמה של פקידות הסעד, טרחתי וכתבתי פסקי דין מפורטים, וטרחתי להעביר את זה ליועץ המשפטי לממשלה, כמו גם לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שהיה אמור להוות ערכאת ערעור על פסקי דין של בתי המשפט למשפחה.
נשיא בית המשפט השיב לי במלים אלו:
"קראתי את פסקי הדין בעיון רב ובהתרגשות מרובה, ונראה לי כי היטבת להאיר בפסקי הדין את כל הזוויות הראויות להארה. נראה לי גם שפסקי הדין הללו מצביעים על מידה רבה של אומץ לב שיפוטי ועל כך את ראויה למלוא ההערכה."

אני לא סבורה שצריך אומץ לב שיפוטי כדי לכתוב פסק דין. תפקידו של השופט לראות, להאזין, להיות רגיש ולהגיע לתוצאה הנכונה ללא משוא פנים. בשביל זה לא צריך אומץ. בשביל זה צריך יושר לב, ורצון לבדוק את הדברים לגופם."

התנהלות פקידות הסעד גובלות בפלילים

עוד ציינה השופטת כי התנהלות עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה גובלת בפלילים.
להלן חלק מן העבירות המבוצעות על ידן:

עבירות של סחיטה ואיומים על מומחים והדחת עדים

המומחים של משרד הרווחה, שמעידים בבית משפט, מקבלים את שכרם ממשרד הרווחה, ולכן, הם תופרים לרוב, חוות דעת על פי דרישת הלקוח. אם המומחה מעז לכתוב חוות דעת שמנוגדת לדעתן של פקידות הסעד, הן מאיימות עליו, כי אם לא יישר עימן קו, תקופח פרנסתו.

העברת דיסאינפורמציה למשפחות אומנה עם אופק לאימוץ

פקידות סעד משקרות למשפחת האומנה אצלה נמצא הילד ונוטעות בה תקוות שווא, זאת באומרן למשפחה כי הילד יגיע לאימוץ, למרות שכלל לא ניתן פסק דין בנושא. כל זאת, בניגוד לכללי האתיקה.

הפרת חסיון בניגוד לחוק

עבירות מידע חסוי ומסווג לגורמים שונים, בכלל זה, העברת מסמכים חסויים. כל זאת, בניגוד לחוק המחייב אותן לחסיון.

בזיון בית משפט

אינן משתפות פעולה עם השופט, ומבזות את בית המשפט. מתעלמות מקביעותיה של השופטת, שהן עבורן בבחינת אות מתה.

חטיפת ילדים בחסות פרצות החוק, תוך שימוש לרעה בכח המשרה

ילדים מוחזקים בני ערובה במתקני כליאה של משרד הרווחה. כל זאת בחסות פרצות בחוק.
את מהלך החטיפה הן מפעילות תוך שימוש לרעה בכח המשרה, ובכח הרב שנתן להן המחוקק.

פועלות בניגוד לאמנת זכויות האדם של האו"ם

מתנהלות כמו במשטרים טוטאליטריים, ופועלות בניגוד לאמנת האו"ם לזכויות אדם, הקובעת כי זכותו של כל אדם להליך משפטי הוגן.
מנסות למנוע זכות יסוד זו של ההורים להשתתף בדיונים משפטיים הנוגעים לילדיהם. מסתירות את חומר הראיות מפני ההורים.

מניפולטיביות ומוציאות דיבה על הורים

ממציאות סיפורי מעשיות על ההורים. הבדיה המפורסמת, השגורה, והאהובה ביותר בפי עובדות סוציאליות היא – "ההורים אלימים",
כל זאת תוך שימוש במלים גבוהות וסופרלטיבים, על מנת להפעיל הליך שכנוע פסיכולוגי על השופט.

סחר בילדים לאימוץ

יוצרות מעגל שמוביל לאימוץ כפוי. מסרבות לפיתוח תכנית טיפול מתאימה של תמיכה בקהילה, כי תכניות טיפול כאלו יקטינו את מספר הילדים לאימוץ, והדבר יפגע במשפחות שמבקשות לאמץ ילדים. נוקטות סחבת משפטית על מנת להתיש את ההורים

שיבוש הליכי משפט, העלמת ראיות, ופגיעה בסמכותו של השופט

מעלימות מסמכים משפטיים, לעיתים בתואנה המעוררת גיחוך שהיא: "חסוי מפני שופט…"

פגיעה והתעללות בילדים חסרי ישע

העבירה החמורה ביותר של פקידות הסעד היא התעללות נפשית קשה, והזנחה רגשית, זאת באמצעות ניתוק אכזרי מהוריהם, וכליאתם בבתי מעבר למשך תקופה ארוכה. עבירה זו נובעת בראש וראשונה מכך שהן מתייחסות לילדים חסרי ישע כאל חפצים דוממים, שאפשר לאפסן אותם לתקופה ארוכה בבוידם, ואז לשלוף אותם בעיתוי המתאים, ולשנע אותם ליעד אחר.

כך מעידה העובדת הסוציאלית על ההידרדרות שחלה במצבם של ילדים, בשל השהות בבית המעבר:
"במשך התקופה הארוכה שהילדים היו בבית המעבר, בלא שהיתה להם הזדמנות לפגוש את אמא להם, חלה הדרדרות במצב הילדים הגדולים במיוחד. במיוחד במצבו של הגדול. בן 5 וחצי, ילד חכם, אינטליגנט. מבחינה רגשית נמצא בייאוש טוטאלי. סימני דכאון ותופעות אלימות כלפי הילדים וכלפי עצמו. מצבים שבהם נמצא בהשתוללות גמורה. הסכנה הן כלפי עצמו והן כלפי ילדים. כשלא משתולל, יש התכנסות בתוך עצמו. עיניו בוהות ועצובות.עד הזמן האחרון נאחז במטפל האישי שלו. לאחרונה נחבל ופוגע בקשרים אותו מטפל. מקלל ויורק."

ומסיימת השופטת בדבריה:
"לצערי, שום דבר לא תוקן מאז, ואנחנו נמצאים באותו מקום שהיינו, כשפקידות הסעד צוברות כח.
בטוחות שעמדתן היא בעצם פסק הדין שעל השופט לחתום עליו".

גילוי נאות:
אותן עובדות סוציאליות עברייניות, המשיכו לעבוד במשרד הרווחה כרגיל, ולא הועמדו לדין פלילי ו/או אזרחי, זאת בשל מסגרת מדיניות טיוח של משרד הרווחה, שהיא דבר שבשגרה.

הקליקו כאן לפסק הדין המלא של חנה בן עמי.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , | 4 Comments »

חג החנוכה – ועדות ההחלטה של משרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 26, 2013


vaadatahlata

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

הפגנה מול משרד הרווחה במחאה על חטיפת ילד אתיופי לאימוץ בידי עובדות סוציאליות

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 11, 2013


מחקרים בכל רחבי העולם מראים כי אימוץ כפוי גורם נזק לילד המאומץ, קל וחומר כשמדובר בילד השונה בחזותו מן המשפחה המאמצת.

בישראל התפשטה תופעה מדאיגה בה עובדות סוציאליות חוטפות ילדים אתיופיים לאימוץ, ומעבירות אותם למשפחות לבנות. למרבית הילדים הללו יש משפחה אתיופית מורחבת שמסוגלת לטפל בהם, אך עובדות הרווחה מפקיעות את הילדים גם מרשותה של המשפחה המורחבת.

צפו בהפגנה מול משרד הרווחה, במחאה על חטיפת ילד אתיופי ממשפחתו הביולוגית. דודתו של הילד, קצינה בקבע בצה"ל דורשת לגדל את אחיינה אך משרד הרווחה מונע זאת ממנה, זאת באמצעות חותמת גומי של שופטים. סיפורה של המשפחה מובא כאן.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

השופטת המחוזית חנה בן עמי: עובדת סוציאלית מן השירות למען הילד הודתה כי היא צריכה ילדים לאימוץ משום שחסרים לה ילדים מאומצים במחוז צפון

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 28, 2013


ForcedAdoptionבכנס בשיתוף עמותת עליה לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל, שהתקיים ביוני 2013, ציינה כבוד השופטת המחוזית בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים כי "מספר הילדים שאפשר להוציא מהבית לצערם (של עובדי הרווחה) הוא לא גדול, מספר ההורים שממתינים לקבל ילד לאימוץ הוא גדול מאד".

עוד הוסיפה כי "אחד הכשלים העיקריים בנושא של האימוץ, הוא בזה שאיש הרשות שמוציא ילד מהוריו, הוא גם אותו איש שנותן ילד להורה שמחכה לאימוץ", ובמלים אחרות לא קיימת הפרדת רשויות – התובע הוא גם התליין.

"לצערי, לצורך השגה של המטרה שלהם (של פקידי הסעד, אלו אותם עובדי רווחה שמוציאים ילדים מן הבית), הם מרשים לעצמם לעשות פעולות שבעצם מנטרלות את היכולת של השופט לרדת לחקר האמת", אמרה חנה בן עמי.

במהלך הרצאתה, ציינה השופטת בפני הנוכחים שעובדת סוציאלית שהוציאה ילדים מהבית, הודתה כי היא צריכה ילדים לאימוץ משום שחסרים ילדים לאימוץ.
כל זאת אירע במהלך דיון בבית המשפט בו ניסו עובדי השירות למען הילד בניצוחה של עובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ – אלה בלאס, לחטוף 3 ילדים לאימוץ סגור וכפוי.

כך מתארת השופטת את שאירע:

האמא עברה תאונת דרכים, במקום לסייע לאם ולמשפחה להשתקם, עובדות סוציאליות ניסו לחטוף את ילדיה לאימוץ

מדובר במשפחה בצפון הארץ, הורים עם שלושה ילדים, האב לא תפקד. האם עברה תאונת דרכים, ולכן לא תפקדה. עובדי הרווחה החליטו להוציא את הילדים מן הבית. לילדים היתה סבתא, וכשהם שמעו שהעובדים הסוציאליים רוצים להוציא את הילדים מן הבית, הם החביאו את הילדים אצל הסבתא. רשויות הרווחה לא ויתרו. הם הגיעו עם כוחות משטרה לבית הסבתא, הקיפו את הבית, משכו את הילדים מתחת למיטות, כל זאת בשם טובת הילד…
הילדים הועברו לבית מעבר במרכז הארץ. ההורים גרים בצפון הרחוק, ובית המעבר היה מאד רחוק מביתה של האם שגם כך היתה מוגבלת לאחר תאונת דרכים שעברה. כל פעם שהאם רצתה להגיע מרחוק לבקר את הילדים דחו אותה בתואנות שונות כגון "השעה לא מתאימה, אפשר, אי אפשר…". בית המשפט לנוער החליט שהיא תראה את ילדיה רק שעה אחת בתקופה, והיא היתה צריכה לבזבז יום שלם להגיע מן הצפון הרחוק אל מרכז הארץ על מנת לראות את ילדיה במשך שעה אחת בלבד. כך החזיקו את הילדים הללו בבית המעבר במשך שנתיים תמימות.

ellaBalasעובדי רווחה ניסו למנוע מן ההורים להיות נוכחים בדיון המשפטי באמתלת "אלימות"

שנתיים תמימות שלושת הילדים הללו היו נעולים במוסד סגור ונעול של משרד הרווחה ללא אמא, וללא משפחה.
לאחר שנתיים הגישו העובדות הסוציאליות בקשה לבית המשפט המחוזי על מנת להכריז על הילדים כברי אימוץ. הבקשה הונחה על שולחנה של השופטת בן עמי ובה דרישה כי הדיון האמשפטי יתקיים ללא האמא משום שהאמא היא אישה "אלימה"…
השופטת בן עמי סרבה להן וקבעה כי האמא צריכה להיות נוכחת בדיון גורלי כזה, שהרי רוצים לקחת את ילדיה לאימוץ. האם הגיעה לבית המשפט, וכך מתארת השופטת את האמא:
"ואז הגיעה לבית המשפט אישה רזה, צמוקה, נראית כמו צל של עצמה, כמו רבע עוף, עם ראש מורד, היא ישבה בקצה האולם הגדול, ואז שאלתי את העובדת הסוציאלית, ממנה את מפחדים? והם ענו לי: סליחה…היא השתנתה…אנו מוכנים להעיד באולם…"

עובדת השירות למען הילד סרבה להחזיר ילדים הביתה משום שיחסרו לה ילדים לאימוץ בפרויקט שלה באיזור הצפון

בדיון המשפטי המליצה עובדת סוציאלית מבית המעבר להחזיר את הילדים הביתה לחיק משפחתם, תוך בניית תכנית שיקומית מתאימה בקהילה, ועובדת סוציאלית זו אמרה לשופטת כי לא יכלה להחזירם הביתה משום שהעובדת הסוציאלית מן השירות למען הילד סרבה ואמרה לה כי אם היא תחזיר את הילדים להוריהם יחסרו ילדים לאימוץ בפרויקט שלה באיזור הצפון. עדות זו של העובדת הסוציאלית מבית המעבר נרשמה בפסק הדין של חנה בן עמי.

העלמת מסמכים בזדון ע"י עובדי השירות למען הילד

במהלך המשפט גילתה חנה בן עמי כי עובדי השירות למען הילד העלימו ממנה מסמכים. היא פסקה כי יש להחזיר את הילדים לאימם, זאת לאחר ששהו 3 שנים במוסד סגור, מנותקים לגמרי מהוריהם. כאשר השופטת פסקה כי יש להחזירם בהדרגתיות הביתה ענתה לה עובדת השירות למען הילד כי אם הילדים לא ילכו לאימוץ אז אין טעם להחזיקם בבית המעבר וההחלטה להחזירם הביתה נתונה בידי השופטת, קרי הם אפילו לא טרחו לנסות להעביר את הילדים למסגרות אחרות של משרד הרווחה ואף לא הגישו ערעור, כי מטרתם היתה אחת ויחידה – אימוץ סגור כפוי שיבוצע במסגרת חותמת גומי של בית משפט.

מאחר ואין גוף בקורת חיצוני המפקח על עבודתן של עובדות הרווחה, ציפתה השופטת שתוקם ועדת חקירה אך המקרה טוייח מצד היועץ המשפטי לממשלה והושתק מעיני הציבור. צפו בעדותה של השופטת בדימוס חנה בן עמי.

הקליקו כאן לפסק הדין המלא של חנה בן עמי.

מאמרים נוספים:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 Comments »

האם העובדת הסוציאלית חניתה צימרין מארגון אל"י תכננה לחטוף ילדים באמצעות משאית?

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מאי 14, 2013


hanitazimrinלדברי מר יעקב בן יששכר שתובע את חניתה צימרין בתביעת הונאה, בשנת 2009 גייסה עובדת סוציאלית זו 800,000 דולר עבור פרויקט בו יסע רכב שלא מאושר לעלות על כבישי הארץ, כפי הנראה סוג של משאית מיוחדת. רכב זה ישוטט מישוב לישוב ויאסוף ילדים שהולכים ברחוב או משחקים בשכונה, כל זאת ללא ידיעת הוריהם, וללא צו בית משפט, כלומר חטיפת ילדים לשמה.

הילדים שיפותו לעלות על הרכב הזר ללא ידיעת הוריהם, יתוחקרו ע"י עובדים סוציאליים ויעברו אבחונים, כל זאת ללא ידיעת הוריהם שבינתיים יחפשו אותם, ואף יזעיקו משטרה לאיתור ילדיהם שנעלמו.

בפועל, הפרויקט לשמחתנו לא יצא לדרך, אך חניתה צימרין, במקום להחזיר את כספי התרומות לתורמים מארה"ב, גרפה לעסק הרווחי שלה עוד 800,000 דולר.

ולילדים אנו אומרים שוב ושוב, אל תדברו עם זרים !! אנשים זרים יכולים להיות מאד מסוכנים, במיוחד כשמדובר בעובדות סוציאליות שאחר כך יתייגו אתכם, יכלאו אתכם במוסד, ילעיטו אתכם בסמים פסיכיאטריים מסוכנים, ויהרסו את עתידכם לצמיתות.

במקרה זה, בנוסף לתביעה המשפטית נגדה בארה"ב, אנו אף ממליצים להגיש נגד חניתה צימרין תלונה במשטרת ישראל על חשד לקשירת קשר לביצוע פשע שהוא חטיפת ילדים.

צפו בעדותו של מר בן יששכר על מעלליה של עו"ס חניתה צימרין מארגון אל"י.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

היטלר עובד סוציאלי

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מרץ 4, 2013


סרטון מחאה על המנטאליות הנאצית של העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה.

 

היטלר עובד סוציאלי from הרהורים על משפחה on Vimeo.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

העובדת הסוציאלית המשוטטת אפרת לביא מגבעת שמואל

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 28, 2013


efratlaviתושבי גבעת שמואל, אם נפגעתם מן העובדת הסוציאלית אפרת לביא מלשכת הסעד בגבעת שמואל, אנא צרו עימנו קשר למייל myfamilythoughts@gmail.com

אפרת לביא נתבעת בימים אלו בבית משפט מחוזי בגין גרימת נזק נפשי כבד לקטין שהיה בטיפולה, נזק תמידי שהוא לכל ימי חייו, רחמנא ליצלן. המשפט מתנהל בדלתיים סגורות, ולכן תוכנו אינו מפורסם באינטרנט. פרטים על המקרה כאן בקישור הזה.

לנפגעים אחרים שפנו אלינו על מנת לתבוע גורמים אחרים במחלקה לשירותים חברתיים של גבעת שמואל (ובשמה האמיתי – מחלקת הסעד, כי ממתי "שירותים חברתיים" אמורים לבצע מעקבים וחקירות סמויות נגד משפחות), ואשר רוצים לעקוב אחר המשפט נגד אפרת לביא כדי ללמוד על התנהלותה של לשכת סעד זו – לא ניתן לדעת פרטים על המשפט שמתנהל נגד אפרת לביא, מאחר והוא מתנהל בדלתיים סגורות כדי שהציבור לא ידע על הנזק הנורא שעוללה הגברת הזו, זאת למרות שמדובר בעובדת ציבור וזכותו של הציבור לדעת על מי הוא מבזבז את כספי המיסים שלו.

הוצאת דיבה ופגיעה בשמם הטוב של הילדים והמשפחות

פקידת הסעד אפרת לביא פוגעת באופן סדרתי בשמם הטוב של הילדים והמשפחות ומוציאה דיבה רעה, זאת באמצעות תלונות שווא במשטרה, בולמוס אבחונים תוך השגת דוחות אבחונים חסויים בעורמה ובניגוד לחוק (הדיחה לדבר עבירה אשת חינוך שמסרה לה דוח חסוי בו אסור היה לה לעיין), איסוף חומר פיקטיבי שלילי על הילדים והמשפחות, ותיוגם של הילדים כ"ילדים בסיכון".

כל שיחה עם אפרת לביא יש להקליט ולתעד. הגברת המסוכנת הזו פירקה משפחה בת 6 ילדים להורים נשואים דלי אמצעים. פיזרה את הילדים במוסדות והותירה להורים רק את התינוק. כמו כן, לקחה מאם אילמת את תשעת ילדיה, פיזרה אף אותם בפנימיות והותירה לאם רק את הכלב.

אתגר חשיבה – היכן מסתתר אתר הבניה?

והפעם אתגר חשיבה עבורכם. לפניכם תמונה של שכונת מגורים. מצאו היכן מסתתר בתמונה אתר בניה.

מצאתם? גם אנחנו לא.

לאחרונה התקבל דיווח סרק בלשכת הסעד הידועה לשמצה של גבעת שמואל כי ילד בן 10 "נראה משוטט באתר בניה"…

"אתר הבניה" בו מדובר הוא זה המוצג בתמונה.

את דיווח השווא העבירה שכנה מוזרה שישבה ליד החלון ותצפתה את הילד (אגב כמעט 100% מן הדיווחים לרווחה בענין חוק הנוער מגיעים מנשים). מדובר בעורכת דין שעובדת עם משרד הרווחה, וכידוע לכם עובדי רווחה וגורמים חיצוניים כמו עוכרי דין ומכוני מסוגלות הורית שעובדים עם משרד הרווחה, דעתם משתבשת עם השנים וראיית המציאות שלהם מצטמצמת ומתעוותת.

עורכת דין זו כפי הנראה בשל עבודתה עם הרווחה, פיתחה במהלך השנים בוחן מציאות לקוי ולשכת הסעד מסרבת למסור את פרטיה של האישה המוזרה הזו.

DSC_0384

נציין כי במקרה אחר בישוב אחר הגישה עובדת סוציאלית לנוער תלונה במשטרה על אלימות במשפחה. אותה עובדת סוציאלית הלוקה כפי הנראה במחשבות שווא טורדניות שהתפתחו בשל עבודתה, הגישה תלונה שהיתה עמוסה לעייפה בגיבובי שקרים, וסיטואציות הזויות ובלתי אפשריות מבחינה ראייתית. כמובן שאותה עובדת סוציאליות לא הגישה שום ראיות, שהרי הן מתלוננות רק על סמך דילוזיות. אנו המלצנו לעורך הדין של אותה משפחה להגיש בקשה לבית משפט שיורה לאותה עובדת סעד לעבור אבחון פסיכיאטרי, כי הגברת פשוט ירדה מן הפסים.

וחזרה לענייננו.

עיניכם הרואות כי מדובר בבנין חדש שמאוכלס במשפחות וילדים, נמצא בקרבת בית ספר יסודי ותיכון.

לשכת הסעד בגבעת שמואל לא טרחה לצאת לשטח לבדוק אם אכן מדובר באתר בניה או בעדות שקר, כי עובדות סוציאליות אף פעם לא בודקות את המדווח מכמה טעמים: 1. הן תמיד מאמינות למדווח 2. הן אף פעם לא מאמינות להורים. 3. הן תמיד חושבות שההורים הם אנשים נחותים 4. הן ידועות כנשים שמחפפות בעבודה (רבות מהן נשים רפות שכל) 5. המטרה שלהן זה לא לסייע לילד כי אם להפליל את ההורים. במקום להודיע מייד לאמא על "אתר הבניה" כדי שתרחיק משם את הילד מייד, הם ביצעו חקירה סמויה במשך 10 ימים, כל זאת בידיעה (מנקודת המבט המעוותת שלהם) כי הילד "משוטט באתר מסוכן…", רשלנות לשמה !

על ה"טיפול" הן החליטו עם עצמן ועל דעת עצמן עוד לפני ששוחחו עם האמא  – מועדונית "לילדים בסיכון" (שוב הוצאת דיבה על הילדים), כמובן שסורבו, והן יודעות למה. לא נרחיב כאן במאמר זה על המועדוניות הללו של משרד הרווחה, אלא במאמר אחר.

ולמה הן החליטו על "הטיפול" לפני ששוחחו עם האמא? כי כמו שציינו, עובדי רווחה תמיד מאמינים למדווחים, ועבורם כל הורה מוכר לרווחה הוא הורה נחות, תת אדם וטמבל שדעתו לא נחשבת והוא בעל "תפקוד הורי לקוי"…

למה הן עושות זאת? כי המטרה של עובדות הרווחה היא לנפח את התיקים שלהן עם ערימות של מהתלות, בדיות, ולשון הרע על ילדים  באמצעות תיוגם כ"ילדים בסיכון", כל זאת כדי להוסיף לעצמם תקני כח אדם מיותרים על חשבון משלם המיסים.

לשכת הסעד בגבעת שמואל מיהרה להוסיף עוד שקר ודיבה רעה למסכת השקרים המנופחים המתוייקת בתיקים שלה, ובמקום "ילד ששיחק ליד בנין מגורים" רשום בתיקים שלה כי "ילד שוטט באתר בניה".

אגב לילד נאמר לא לשחק יותר באזור המצולם, מאחר ומדובר באיזור מסוכן ביותר משום שיש שם אישה מסוכנת שדעתה נשתבשה עליה, ואשר מתצפתת ילדים ומדווחת עליהם לרווחה, רחמנא ליצלן.

לשכת הסעד של גבעת שמואל

השוטטות של העובדת הסוציאלית אפרת לביא והתנהגותה הנאלחת כלפי חולת סרטן

לעומת הררי דיווחי השווא והשקר בתיקי לשכת הסעד של גבעת שמואל, אלינו לעומת זאת הגיעו דיווחי אמת מתושבי הישוב על העובדת הסוציאלית אפרת לביא שנראתה משוטטת ללא מטרה בחנויות שונות במרכז המסחרי בגבעת שמואל ליד העיריה, מקום העבודה שלה, לעיתים בשעות העבודה שלה.

באחד המקרים שוטטה בחנות כלי כתיבה והמוכרת דרשה ממנה בתקיפות לצאת מן החנות.

הדיווח החמור ביותר התקבל אצלנו מאם חד הורית חולת סרטן שעבדה למחייתה כמהנדסת ואיבדה את פרנסתה בשל התערבותה הבוטה של אפרת לביא שהמשיכה להציק לה ולרדוף אותה גם לאחר שלקתה בסרטן.

בתאריך 14.06.2011 בשעה 08:30 לערך בבוקר, נכנסה האישה לבית מרקחת בקרבת עירית גבעת שמואל על מנת לקנות חומר רפואי לקראת הניתוח הקשה להסרת הגידול הסרטני אותו עמדה לעבור ביום המחרת.

ליד הדלפק עמדה אפרת לביא שקשקשה עם הרוקח. אפרת לביא מתחילה את יום העבודה שלה בשעה 8 בבוקר, וכבר ב-08:30 היא יוצאת מן המשרד ומתחילה לשוטט בחנויות. לאפרת לביא לא היה ארנק כי אם צרור מפתחות וטלפון נייד. היא לא באה אפילו לקנות אלא סתם לקשקש ולרכל. הרוקח אף הוא החל לאבד את הסבלנות משום שרצה לתת שירות לאמא הלקוחה ואפרת לביא הפריעה לו. האמא עמדה והמתינה בסבלנות כשהיא מתפתלת מכאבים, אך אפרת לביא, למרות שראתה שהאם ממתינה, וידעה שהיא עוברת לעבור ניתוח ביום למחרת, הפנתה את גבה אל האם, והמשיכה בשלה לקשקש עם הרוקח.

לבסוף, האם שהמתינה זמן רב בתור פנתה לאפרת לביא ודרשה ממנה לחזור מייד למקום עבודתה. האם נזפה בה על שהיא מסתובבת בין חנויות באמצע שעות העבודה על חשבון משלם המיסים, כן, אתם תושבי גבעת שמואל, משלמי המיסים. אתם משלמים ארנונה ואפרת לביא שמשוטטת לה בשעות העבודה חיה על חשבונכם. זכות הציבור בגבעת שמואל לדעת איך מבוזבזים כספי במיסים שלו על עובדי ציבור בטלנים.

בתגובה, אפרת לביא הפטירה לאם שהיא "חוצפנית", והמשיכה לקשקש עם הרוקח. האם פנתה בשנית לאפרת לביא והזהירה אותה שאם לא תחזור מייד למקום ה"עבודה", היא תתלונן בפני מבקר עירית גבעת שמואל שהיא משוטטת באמצע שעות העבודה. רק אז אפרת לביא נטלה את מטלטליה, יצאה מבית המרקחת וחזרה ל"עבודת הקודש" במשרד הממוזג שלה. מאותו יום לא התקבלו יותר דיווחים על אפרת לביא מתושבי הישוב, קרי היא חדלה לשוטט במרחבי החנויות בשעות העבודה שלה.

מאחר ולאם לא היתה מצלמה באותו יום, היא לא יכלה לתעד את האירוע אך ניתן לבדוק את איכון הנייד של אפרת לביא במועד שצויין.

אז מה היה לנו כאן?

ילד שירד לשחק בשכונת מגורים לאחר שסיים את שיעוריו – חיפש אחר חתול בית שאבד לו, אסף זרדים לעבודת יצירה, הריח פרח, צפה בחיפושית, ועשה את מה שכולנו עשינו בילדות.

לעומת

עובדת סוציאלית שיצאה לשוטט ברחובות לאחר שלא סיימה את יום עבודתה – הפריעה לנותני שירות וללקוחות ממתינים, ו"טיילה" לה בין חנויות כבר בתחילת יום עבודה, כל זאת על חשבון משלם המיסים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »