הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘איומים’

הרשלנות הפושעת של משרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 27, 2010


כתבה בערוץ 2 על המחדל של משרד הרווחה בפרשת איתי בן דרור אשר רצח את שלושת ילדיו במטרה להתנקם בגרושתו לילך שם טוב.

שר הרווחה יצחק הרצוג הקים ועדת חקירה. ממתי ועדת חקירה פנימית בודקת את עצמה?

קישורים נוספים:

ועדת בדיקה של משרד הרווחה טייחה פרשת אונס במוסד של משרד הסעד.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

ילדיי רוסקו לרסיסים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- פברואר 20, 2010


תושב גבעת שמואל הגיש תביעת ענק נגד העירייה, בדרישה לפצותו ב-95 מליון שקל. לטענתו, דוח שהגישה לשכת הסעד לבית המשפט הוביל למאסרו ולפגיעה קשה בילדיו, שנותרו עם אימם פגועת הנפש. "במחי יד נהרסו חיי נער וילד רך בימים, חתכו עם סכין חדה את חבל הטבור של ילדיי ובכך נמנעה מהם האפשרות להתקדם", הוא טוען. העירייה: נגיב בבית המשפט.

אבישג בדש-זברו | ידיעות בקעת אונו

אב לארבעה מגבעת שמואל תובע 95 מליון שקל מהמחלקה לשירותים חברתיים בגבעת שמואל ומהרשות עצמה, כפיצוי על התנהלותם בעניין משפחתו בעבר. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, ונוסחה ע"י התובע עצמו.

לפי התביעה סיפק אגף הרווחה בגבעת שמואל דוח סוציאלי בלתי אמין לבית המשפט, כאשר זה עמד לגזור את דינו אם ירצה את עונשו בכלא או בעבודות שירות. בעקבות דוח זה, נטען, השתנו חייהם של כל בני המשפחה באופן טראגי, ותוצאותיו ממשיכות ללוות אותם.

"אפשר לקרוא לתביעה זו מכתב מצמרר, כאשר במחי יד נהרסו חייהם של נער וילד רך בימים, שהיו אמורים להתפתח ולפרוח. הנתבעות חתכו עם סכין חדה את חבל הטבור ובכך נמנעה מהילדים אפשרות להתקדם, להתפתח ולחיות", כתב האב בתביעתו.

התעלמות פושעת

לפני כשנתיים הסתבך האב בפלילים והועמד לדין בפרשת מרמה. לפני גזר הדין ביקשה השופטת דוח סוציאלי על מצב משפחתו מאחר וחששה לגורל ילדיו הקטינים בעת שירצה את עונשו בכלא. מהות טענתו של האב כעת, בתביעתו, היא שעל אף שהמצב בבית היה קשה – עם שני קטינים ואמם הסובלת ממחלת נפש – הציגו עובדי הרווחה דוח שממנו עלה כי המצב בבית טוב ויציב. בעקבות זאת החליטה השופטת לשלחו לכלא במקום לעבודות שירות, והדבר הוביל לפירוק המשפחה ולפגיעה חמורה במצבם הנפשי של הילדים. כך נטען בתביעה: "הדוח הסוציאלי הינו דוח שקרי ומגמתי שנכתב ונערך לבית המשפט העליון ביודעין ובזדון, ומתוך כוונה לגרימת נזק, ו/או בשוויון נפש לאפשרות לגרימת נזק במעשה האמור, ולחילופין בגרימת נזק ברשלנות כאמור". האב מציין כי "הדוח הסוציאלי סובל כרונית מהתעלמות פושעת ממה שהיה ידוע היטב לנתבעות".

לאחר שהוגש הדוח מטעם הרווחה בגבעת שמואל הגיש האב חוות דעת של מומחה מטעמו, מר דרור אורטס שפיגל, עובד סוציאלי בכיר במכון הישראלי להערכת מסוכנות. תקציר מסכנותיו היו כי "יציאתו של האב מתפקוד במשפחה תגרום כנראה בטווח הקצר ביותר את פירוקה. סביר להניח כי שני הבנים בעלי הצרכים המיוחדים יצטרכו להיות מועברים לפנימיות מתאימות, ולגבי האם יהיה צורך למצוא מקום מגורים מתאים. כל השלושה צפויים למשבר משמעותי קשה, משבר אשר את היקפו ואורכו קשה מאד להעריך".

בתביעה מתאר האב את השתלשלות חייו של בנו הגדול, שהיה בן 16 בעת שנכנס לכלא. "כבר מההתחלה בני לא ידע להסתדר, איך חיים ללא אבא, ללא משפחה, ונפל לחושך. אף אחד לא יכול להסביר מה זה אומר, וגם אני האב לא יכול להעביר את התחושה של נער, ספק ילד, בשנות הבגרות הקריטיות, וזה עוד עם הקשיים שכבר סבל מהם. הוא התכנס בעצמו, נתלש מהחיים". האב טוען כי הנער נותר חסר אונים, עבר בין בתים שונים ולא הצליח להיקלט במשפחה אומנת שאליה הופנה. אביו חיפש לו מבין כותלי הכלא משפחות שיארחו אותו, רק כדי שלא יסתובב ברחובות.

תקופה מסוימת התגורר הנער אצל דודו, אחי האב, שגם הוא סובל ממחלת נפש. הילד עבר בין קרובי משפחה נוספים, אך לא הצליח להיקלט באף בית. גם הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי בו הופסק לחלוטין. "הנתבעות שייצגו את הרווחה לא עשו כלום, לא דאגו לכלום בעבור בני", נטען בתביעה.

פקידת סעד לחוק הנוער בגבעת שמואל – אפרת לביא, חיפפה בעבודה וגרמה נזק לקטינים

עדיף למות

אחרי 11 חודשים השתחרר האב מהכלא ונפגש עם בנו. "מצבו ביב בכי רע", הוא מתאר, "ובחג סוכות האחרון, כשכל המשפחה התכנסה, הוא עשה מעצמו צחוק בפני כולם בכך שדיבר שטויות שאין להן כל בסיס. בצהרי יום המחרת התפרץ לסלון ואיים לרצוח את כולם על כך שצחקו עליו, לאחר מכן הסתגר בחדרו, ולעת ערב בצאת החג יצא מהבית ונעלם לכמה שעות".

מצבו של הנער המשיך להידרדר, עד שאושפז במחלקת נוער סגורה במרכז לבריאות הנפש גהה, שם הוא אמור לשהות תקופה ארוכה עד שמצבו יתייצב. גם הוא מוגדר כעת כסובל ממחלת נפש.

הבן הצעיר יותר היה בן 6 בעת המאסר. "הילד הכי יפה והכי חמוד בעולם נשאר במצב הלם וטראומה, ולא היו לו הכלים לבטא את זה ו/או לפרוק את זה, ובטח לא להתמודד עם זה", מסביר האב בתביעה, "בני חזר הביתה מהגן ומצא בית ריק. אין אבא, אין אח, אין כלום".

האב מתאר את כאבו של הילד ואת ההידרדרות במצבו: "בני נסגר בעצמו. לא הבין על מה ולמה כל זה קורה. למה אין אבא בבית. הוא פיתח חרדות קשות ובולטות". עוד מציין האב בתביעה כי אבחון שנעשה לילד בשירות הפסיכולוגי מטעם הנתבעות, כשנה לאחר שהאב נכנס לכלא, ובטרם שוחרר ממנו, מצביע על פיגור קל ועל החמרה קשה במצבו הרגשי.

לאורך התביעה מגנה האב את מסקנות הדוח הסוציאלי שניתן לשופטת במשפטו ומערער על אמינותן. הוא טוען כי פקידת הסעד לחוק הנוער לא עשתה דבר למען הילדים. בדוח נכתב כי הבן הגדול יותר ישתלב במשפחה אומנת ביישוב, אולם בכתב התביעה נטען כי "המשפחה האומנת כלל לא ידעה מי זה הילד ומה זה אומר לטפל בו. לאחר כחודש הוא מצא את כל הדברים שלו ארוזים מחוץ לדלת !".

במקום אחר בדוח נכתב כי הבן הקטן יישאר בטיפולה של האם, ונגד כך טוען האיש בתביעתו: "לאם יש נכות נפשית, איך בדיוק היא יכולה לתפקד כהורה? הנכות לא רק היתה ידועה ללשכת הסעד, הם גם פנו לביטוח לאומי בכתב שהאם אינה כיולה לתפקד. האם לבד צריכה הורה עבורה".

עם כניסתו לכלא הפסיקו הנתבעות ושירותי הרווחה את הקשר האינטנסיבי עם משפחתו, טוען האיש, "וזה כי כבר קיבלו את מבוקשן, להכניס את האב לכלא. בכל פעם שהאם פנתה עם קשיים לפקידת הסעד אפרת לביא נאמר לה שאם תמשיך להתלונן יילקח ממנה הבן הקטן. עקב כך שתקה האם, מאחר שכבר ידעה שהנתבעות הוליכו אותה שולל".

האיש, הסובל בעצמו מההפרעה הנפשית מאניה-דיפרסיה, מנסה בשנה האחרונה לאסוף את שברי המשפחה. הוא מתמרן בין בנו שמאושפז בגהה, לבין הטיפול בבנו הקטן הסובל מבעיות רבות לטיפול באשתו, ומתאר את המצב בבית כגהינום.

"אני האב מעורער בנפשי ובגופי", הוא מסכם את התביעה, "ומתמודד יום יום ושעה שעה עם מסגרת משפחתית קשת יום ושבירה. אני זה שמופקד על גידול וטיפול בילדיי, שעולמם רוסק לרסיסים, אם אפשר לקרוא לזה עולם בכלל. את האמת צריך לאמר כאן ועכשיו, עדיף למות מאש לחיות במצב כזה שבו הקטינים הילדים חיים, בעקבות הפשע שביצעו הנתבעות".

בשבוע הבא אמור בית המשפט להחליט אם לקבל את בקשתו לפטור אותו מתשלום אגרה עבור הגשת תביעת הענק.

עיריית גבעת שמואל מסרה בתגובה: "מטעמים של צנעת הפרט, לא נדון בנושא מעל דפי העיתון. כל התייחסות העירייה לנושא הועלתה בכתב ההגנה לבית המשפט".

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , | 15 Comments »

העובד הסוציאלי איציק פרי פועל לחיסול הדמוקרטיה בישראל

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- דצמבר 28, 2009


המכתב הבוטה של איציק פרי (הקליקו להגדלה)

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים איציק פרי שלח לאחרונה מכתב בוטה ליו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין במטרה לחסל את השדולה בכנסת שהקימה ח"כ מרינה סולודקין בנושא מניעת הוצאת ילדים מהבית בכפיה ע"י משרד הרווחה, שדולה אשר עושה עבודת קודש ופועלת בנחישות ובהתמדה למניעת הפרת זכויות הילד והמשפחה ע"י עובדים סוציאליים ממשרד הרווחה.

מר איציק פרי מנסה לסתום פיות ולהפעיל דוקטרינות של משטר עריץ של פקידי סעד העוסקים במלאכת טומאה ומפרקים משפחות, וזאת בניגוד לעקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת הדמוקרטיה.

שלושה עקרונות דמוקרטיים אותם הפר העובד הסוציאלי איציק פרי:

עקרון זכויות האדם והאזרח
המדינה הדמוקרטית קיימת למען אזרחיה. תפקידה של המדינה הדמוקרטית להבטיח את רווחת אזרחיה, את שלומם ובטחונם. רק מדינה שמעניקה ומבטיחה בחוק לאזרחיה את מירב הזכויות והחירויות היא מדינה דמוקרטית.
בין זכויות האדם והאזרח: הזכות לחיים והזכות לבטחון, חופש התנועה, חופש המחשבה והדעה, חופש ההפגנה, הזכות לשוויון ועוד.

עקרון הגבלת השלטון
את השלטון יש להגביל כדי למנוע עריצות של השלטון. הריסון, משמעותו הגבלת העוצמה הפוליטית המצוייה בידי המנהיגים ומטרתו להבטיח את קיום המשטר הדמוקרטי שעיקרו הבטחת חירויות האדם והאזרח במדינה.
דרכים שניתן להגביל את השלטון:
חקיקה של הכנסת, אופוזיציה, הצבעת אי אמון, בחירות, מבקר המדינה, נציבות תלונות הציבור, הפרדת רשויות, אמצעי התקשורת ומערכת המשפט

עקרון שלטון החוק
מערכת החוקים במדינה דמוקרטית מחייבת את כל התושבים במדינה. כלומר, כולם שווים בפני החוק. גם השלטון כפוף לחוק. לא די שהחוק יהיה שוויוני, צריך שהמדינה תדאג לכך שהחוק יופעל בצורה שווה ושכל אזרח יוכל להנות מהזכות לשיוויון בפני החוק.

הורים, אנו חוזרים ואומרים: אל תפנו לרשויות הרווחה לעזרה. במקום לעזור הם יקחו לכם את הילדים.

צפו בשקרים של העובד הסוציאלי איציק פרי בתכנית המושבעים. "השופטים מסתמכים על האתיקה שלנו…", הוא אומר, ובכך מודה בעקיפין כי אין אף גורם שמפקח על העובדים הסוציאליים. המושבעים בתכנית זו קבעו כי יש לצמצם את סמכויותיהם הנרחבות מדי של העובדים הסוציאליים.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

אשפוז פסיכיאטרי – כמה זה עולה לנו משלמי המסים?

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוקטובר 5, 2009


כמה עולה למשלם המיסים אשפוז פסיכיאטרי כפוי ומיותר של ילדים ואזרחים בוגרים, תוך הפרה בוטה של זכויות אדם וזכויות הילד?

חלק ניכר מן האשפוזים הפסיכיאטרים הכפויים של ילדים מבוצעים מיוזמתם של פקידי סעד לחוק הנוער, אלו הם עובדים סוציאלים ממשרד הרווחה אשר מעבירים דוחות לפסיכיאטר המחוזי בדבר המלצה לאשפז בכפיה קטינים בניגוד לדעתם ובניגוד לדעת ההורים. זאת בהסתמך על סעיף 11 בחוק הנוער בדבר אמצעי חירום:

א) היה פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להסמיך פקיד סעד להורות ללא הסכמת האחראי על הקטין, כי הקטין ייבדק בדיקה פסיכיאטרית או כי יאושפז בבית חולים, אך רשאי פקיד הסעד לנקוט אחת מאלה:

(1) לפנות בענינו של הקטין לפסיכיאטר מחוזי, על מנת שישקול אם להורות כי הקטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש.

(2) להביא קטין לבית חולים לשם בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, לצורך החלטה לפי סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש.

סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש מתייחס לאשפוז כפוי. (אשפוז כפוי הוא אשפוז בו מגיעים כמה בריונים ולוקחים את הילד חסר הישע בכח למתקן הכליאה פסיכיאטרי)

סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש מתייחס לבדיקה כפויה.  (בדיקה כפויה היא בדיקה במהלכה מגיעים כמה בריונים ולוקחים את הילד חסר הישע בכח אל הפסיכיאטר)

מתוך דוח של משרד הבריאות עולה כי:

בשנת 2007 דווח על 1,213,264 ימי אשפוז מלא בסך הכל (קטינים + בוגרים)

עלות ממוצעת ליום אשפוז כזה היא 1300 ₪, עלות שכוללת שכר לצוות, עלות הסמים והזריקות הפסיכיאטריות, עלות אחזקת המבנה וכן תשלומים לקבלני משנה שונים.

ובסיכום פשוט מדובר על כ- 1.6 מיליארד ₪ שמוזרמים מדי שנה לבתי החולים הפסיכיאטרים והמחלקות הפסיכיאטריות לצורך אשפוזים כפויים מלאים ומיותרים, כל זאת מכספי משלם המיסים.

IshpuzKafuyמוות של מאושפזים

בשנת 2007 דווח כי השהייה הממוצעת של משתחררים עומדת על 84 ימי אשפוז בעוד שהשהיה הממוצעת של נפטרים במהלך האשפוז עומדת על 1,241 ימי אשפוז. מאחר ומחלה פסיכיאטרית אינה מחלה פזיולוגית קרי האנשים שנכנסו לאשפוז הם בד"כ בריאים פזיולוגית, יוצא שמוות של נפטרים במהלך האשפוז מקורו בגורמים אחרים שקשורים לאשפוז עצמו ועל משרד הבריאות לבדוק, מה גורם למקרי מוות במהלך אשפוז פסיכיאטרי.

מסקנה: ככל שאתה מאושפז יותר זמן בבית החולים הפסיכיאטרי, סיכוייך למות שם גדולים יותר.

מסקנה זו מתחזקת עוד יותר מן הנתונים הבאים לשנת 2007:

87% מבין אלו שמתו בתוך בית החולים לא התאבדו אלא מתו בנסיבות אחרות שאינן ידועות, האם מתו כתוצאה מהידרדרות בבריאותם בשל תופעות לוואי של התרופות הפסיכיאטריות שנטלו? או האם כתוצאה מאלימות בתוך בית החולים? 13% הנותרים מתו כתוצאה מהתאבדות.

כפי שניתן לראות מהתרשים, יותר אנשים מתים בהיותם בבית החולים מאשר בהיותם מחוץ לבית החולים. (כ-60% מבין הנפטרים מתו בתוך בית החולים)

מסקנה: אם נכנסת לאשפוז פסיכיאטרי סיכוייך למות במהלך האשפוז גבוהים יותר מאשר סיכוייך למות מחוץ לבית החולים.

בתי חולים פסיכיאטרים אינם מרפאים, הם רק ממיתים.

___________________________________________________________________________________

קופסה שחורה – תחקיר של עמנואל רוזן וענת גורן על זוועות האשפוזים הפסיכיאטרים

חלק א'

חלק ב'

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 11 Comments »