הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Posts Tagged ‘אבחנת יתר’

יש לכם ADHD? יתכן כי לא תקבלו רשיון נהיגה בעתיד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- דצמבר 13, 2009


למרות שידוע כיום כי לא קיימים כלים מדעיים לאבחון הפרעות קשב וריכוז וכי אלו שאובחנו בטעות כלוקים בתסמונת, הינם אנשים נורמאליים לחלוטין הרי שעתה יצא מחקר מתייג חדש של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נהגים שאובחנו כלוקים בתסמונת יתקשו בקבלת רשיון נהיגה בעתיד, מאחר ויוגדרו כנהגים מסוכנים בשוגג.

אגב, המחקר בקטע העיתון המצ"ב לוקה בחסר ומוטה מראש מכמה טעמים:

1. מחקר סטטיסטי בלתי תלוי צריך להתבצע על מדגם אקראי של נהגים כאשר ההנחה היא שקיימים מתוכם כאלו בעלי ADHD, ולא על מדגם לא אקראי כפי שבוצע במחקר הנוכחי, בו מראש נבחר קהל היעד של 67 נהגים (אגב, המדגם קטן מדי למחקר מורכב מן הסוג הזה)

2. מחקר נקי יש לבצע כאשר החוקר אינו יודע מראש אם הנהג אותו הוא בודק אובחן כלוקה בתסמונת ורק לאחר ניתוח הממצאים יש לברר אם יש קשר בין תוצאות המבחן לאישיותו של הנהג. במחקר הנוכחי, החוקרים ידעו מראש מיהו הנהג אותו הם בודקים ולכן יתכן כי הייתה כאן הטיית מחקר על מנת שיתאים להשערות שהוגדרו מראש.

3. המדגם קטן מדי ביחס למורכבות המחקר, ויתכן כי לא נבדקו משתנים נוספים המשפיעים על תוצאת המחקר כמו זמן נהיגה על הכביש (נהגי משאיות עושים יותר קילומטראז' ולכן מן הסתם עושים יותר תאונות)

המסקנה: הורים, תחשבו טוב לפני שאתם שולחים את ילדיכם לאבחונים מן הסוג הזה, משום שקיים סיכוי שאבחונים כאלו יחבלו בסיכוייהם של ילדיכם להתקדם בעתיד.

עוד על הסכנות הטמונות באבחון שגוי של הפרעת קשב ריכוז ובמתן ריטלין:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , | 13 Comments »

סיפורו של ילד שהגיע לחינוך המיוחד משום שהיה "שמח מדי"

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 21, 2009


הקומיקאי לני רביץ נולד בגיל צעיר מאוד בהרטפורד, קונטיקס, ארה"ב. את רוב שנות לימודיו הראשונות בילה בכיתות חינוך מיוחד משום שהיה "שמח מדי".

כיום הוא מומחה לפיתוח חוש הומור, מנחה סדנאות צחוק, סימנרים, קורסים והרצאות בנושאי "גשטלט", הומור, אינטלגנציה רגשית וכן הערכה עצמית ותיפקוד שיא – בישראל וברחבי תבל ונחשב לאחד המרצים המבוקשים בעולם.

צפו במופע סטנד אפ של לני רביץ על חוויותיו מימי החינוך המיוחד. חוויות אמיתיות שכללו פגישות עם עובדים סוציאלים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, כל זאת על חשבון משלם המיסים.

קישורים נוספים:

השעיות תלמידים לא חוקיות בבתי ספר

חלק א'

חלק ב'

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

פגמים חמורים במערך האבחון לילדים לקויי למידה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 23, 2009


יולי תמיר על ההונאה באבחוני לקויות הלמידה

דו”ח האקדמיה הלאומית למדעים קובע כי החלטות שחורצות את גורלם של תלמידים מתקבלות על פי מבחנים לא מהימנים.

יולי תמיר בראיון לעיתון צפון TLV על ההונאה של תעשיית האבחונים בלקויות למידה בילדים:

יש לך הסבר לתופעה שכ-40% מתלמידי שכונות צפון תל אביב מאובחנים כלקויי למידה?

זה לא המצב באמת. זה יותר הקלות שבה הורים קונים את האבחונים בכסף. יש בעיה קשה של אבחון יתר ואנו מנסים להתמודד איתה. כאשר בא ילד ומציג אבחון חתום ע”י מאבחן, לא תמיד יש דרך לדעת מתי זה אמיתי ומתי לא, ואנו מחויבים לתת סיוע לכולם כדי שלא נפספס את אלה שכן צריכים.

זו אמירה מאד חמורה

אין ספק, התופעה של אבחון יתר מדאיגה אותנו ואנו מחפשים דרך לטפל בה מבלי לפגוע באלה שכן זקוקים לסיוע. יש לנו התדיינות גם עם המאבחנים ועם גורמים מקצועיים אחרים כדי לראות איך אפשר לגרום למאבחנים להיות יותר אחראים ולא לתת אבחונים כל כך בקלות.

לטענתך, יש זיוף אבחונים כדי להקל עם הורים ותלמידים?

בצפון תל אביב יש 40% לקויי למידה וברהט 3.5% לקויי למידה. לכאורה, זה מאד משונה. אם לאמר את האמת זה לא דבר פשוט, היות ומדובר גם בעסק כלכלי. הרי המאבחן מקבל שכר תמורת האבחון, ויש בעיה של קנית אבחונים בכסף. מצד שני, אנו רואים מגזרים –חרדי וערבי – שבהם יש תת-אבחון ושם אנו מכניסים יותר מאבחנים.

אז מה בכוונתך לעשות?

זאת בעיה, כגורם חיצוני, מבחינה משפטית, אני לא יכולה להגיד שהילד הזה הוא אבחנת שווא ולכן אני פוסלת את האבחון שלו. אנו מגיעים למצב שילדים יודעים שאם להורים יש כסף – לא צריך להשתדל.

במי את תולה את האשם?

הבעיה היא שכל כך הרבה הורים פונים לאבחון, שזו נהייתה נורמה. אנו לא עומדים בקצב. לפי החוק, לצערי, אני לא יכולה שלא לקבל חוות דעתו של מאבחן חיצוני הרשום במשרד החינוך. חלק גדול מהמאבחנים עובדים בשעות היום במערכת ואחר הצהרים באבחון פרטי.

דו”ח האקדמיה הלאומית למדעים קובע כי החלטות שחורצות את גורלם של תלמידים מתקבלות על פי מבחנים לא מהימנים.

אור קשתי | עיתון הארץ

מערך האבחון, המדידה וההערכה בגני הילדים ובכיתות הראשונות של בית הספר היסודי פגום מיסודו. לרוב המבחנים אין מדדים ונורמות כלל-ארציים, הם אינם רגישים לקבוצות כמו עולים חדשים או תלמידים במגזר הערבי, וחלק מהם אף הובאו מחו”ל אך לא הותאמו כלל לאוכלוסייה הישראלית. כך עולה מדו”ח של “האקדמיה הלאומית למדעים”, אשר התפרסם אתמול ושנמסר באחרונה למשרד החינוך.

לפי הערכות חוקרים ואנשי משרד החינוך, כ-15% מהתלמידים במערכת החינוך סובלים מלקויות למידה שונות ועוברים אבחונים. הדו”ח התמקד בבחינתם של האבחונים, המדידות וההערכות בגיל הרך (מגן הילדים עד כיתה ב’) בתחום החברתי והרגשי, וכן בתחום רכישת כישורי שפה, אוריינות לשונית ומתמטיקה.

במסגרת זו נבדקה שורה ארוכה של מבחנים פסיכולוגיים, קוגניטיוויים, מבחני אישיות, תפישה, מוטוריקה וקואורדינציה, הנחשבים כמנבאים של יכולות התלמיד בתחומי הקריאה, הכתיבה ועוד.

התמונה העולה מהדו”ח עגומה. כך למשל נמצא כי “ארגונים שונים, ממלכתיים ופרטיים, פעילים בתחומים אלה, כשכל אחד מהם נוקט שיטות שונות המשרתות את מטרותיו הייחודיות. ברוב המקרים נעשה שימוש בכלים החסרים נורמות ארציות, ולכן היכולת להפיק מהם מידע מהימן ותקף מוטלת בספק”.

למסקנות הדו”ח השלכות רחבות היקף: היעדר נורמות ארציות עלול להביא למצב בו תלמיד אחד מקבל אבחונים שונים ממאבחנים שונים (או ששני תלמידים, בעלי אותה לקות, יזכו לאבחון שונה); תלמידים אשר נשלחו למסגרות חינוך מיוחד בהסתמך על אבחונים, שייכים למעשה לחינוך הרגיל (ולהפך – מקומו של תלמיד שנשאר בחינוך הרגיל עשוי להיות דווקא בחינוך המיוחד); איתור ילדים בסיכון איננו מדויק; הערכה של תוכניות לימודים ועבודת הגננת או המורה נעשית למעשה בחלל הריק – כמו גם תוכניות התערבות ותיקון לקויות למידה.

הדו”ח, שכתבה ועדת מומחים בראשות הפרופ’ צביה ברזניץ, ראש החוג לליקויי למידה באוניברסיטת חיפה, במסגרת “היוזמה למחקר יישומי בחינוך” של “האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים”. עוד השתתפו בוועדה כעשרה חוקרים מובילים מאוניברסיטאות שונות בארץ.

"חסרים במדינת ישראל כלים לאיתור, סינון, אבחון, מדידה והערכה נורמטיוויים מתאימים, המאפשרים בחינה שיטתית ומושכלת של ההתפתחות בגיל הרך ברוב התחומים שנבדקו”, כתבו חברי הוועדה, “בשימושה של מערכת החינוך מצויים כיום כלים רבים שהרציונל העומד בבסיסם אינו ברור והם אינם עומדים בסטנדרטים של תוקף ומהימנות”. יתרה מזאת, לפי הדו”ח, היעדר נורמות וסטנדרטים מביא “פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים לחוש כי עבודתם שרלטנית וכי דיווחיהם על תוצאות המבחנים אינם משקפים את יכולות הילדים ואינם מספקים תמונה אמיתית של קשיים ובעיות”.

עוד נכתב בדו”ח כי “מבחני המשכל המשמשים כיום לקבלת החלטות חורצות גורל ב’ועדות ההשמה’ (בהן נקבע אם התלמיד יופנה למסגרת של חינוך מיוחד, א”ק) הם בעלי נורמות מיושנות ונדרש תקנון עכשווי”, וכי מבחנים הבודקים את הפן ההתנהגותי והרגשי-חברתי של הילדים “אינם תקפים”.

“כל אחד מהמבחנים צריך להיות בעל נורמות כלל-ארציות, אבל אין כלום”, מסבירה הפרופ’ ברזניץ, “חלק מהמבחנים בכלל תורגמו מאנגלית, כיוון שהחוקרים שהביאו אותם לארץ למדו פעם בארצות הברית. כיום יש מודעות לצורך לאבחן תלמידים כמה שיותר מוקדם, כדי שאפשר יהיה לטפל בקשייהם. עכשיו צריך לעשות סדר בכל התחום הזה”.

הדו”ח מקדיש תשומת לב מיוחדת לאבחון ולמדידה של תלמידים מ”אוכלוסיות מיוחדות”. כך, למשל, קבעו חברי הוועדה כי בחינוך החרדי לא מתבצעת הערכת הישגים ראשונית של יכולות קריאה וכתיבה גם בקרב קבוצת התלמידים הנורמטיווית; במגזר הערבי קיים “מחסור ניכר באנשי מקצוע (פסיכולוגים) הרשאים לאבחן ילדים ולהעריכם. כלי האבחון הקיימים לא תורגמו לערבית ואף אינם מותאמים מבחינה תרבותית לילדי המגזר הערבי”; ואילו בטיפול בעולים החדשים “חסרים כלים המתאימים מבחינה לשונית או תרבותית”.

הדו”ח ממליץ, בין השאר, להעביר את האבחונים השונים סטנדרטיזציה כלל-ארצית, תוך פיתוח כלי מדידה ייחודיים, מותאמי תרבות, למגזר החרדי, הערבי ולעולים החדשים; לקבוע מדיניות ממלכתית בנושא מוכנות ילדים לכניסה לכיתה א; להקים מערך להכשרת המשתמשים בכלים השונים כגון גננות ופסיכולוגים, ועוד.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי הוא זה אשר הזמין את הדו”ח “מתוך ידיעה שחסרים במערכת החינוך כלי אבחון והערכה. יש לנו עניין רב ללמוד את ההמלצות וליישם את המתאימות”. עוד נמסר כי בשנתיים האחרונות השלים המשרד פיתוח כלי אבחון ייחודי לבדיקת רכישת השפה הערבית בגיל הרך, שהשימוש בו יתחיל בשנת הלימודים הקרובה. פיתוח כלי נוסף, הבוחן את מידת שליטתם של תלמידים עולים בשפה העברית, עומד לפני סיום.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »