הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

מסע הצלב של העובדת הסוציאלית סימונה שטיינמץ

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 13, 2012


מזה תקופה ארוכה נטען ע"י ארגוני האבות הגרושים כי העובדת הסוציאלית הארצית לסדרי דין ממשרד הרווחה, ששמה סימונה שטיינמץ מתנכלת לאבות ומנתקת אותם מילדיהם.

צליבת האבות ע"י סימונה שטיינמץ אינה מתחילה ומסתיימת בסיפור קפקאי נקודתי של אב שנותק מילדיו. מתברר שמדובר בשיטה, במדיניות מכוונת של העובדת הסוציאלית הזו. כך גיגלנו במנועי החיפוש, ומצאנו אינספור מקרים בהם מואשמת העובדת הסוציאלית הזו בפירוק משפחות וגרימת נזקים. יום אחר יום קמים כפטריות לאחר הגשם בלוגים חדשים של נפגעי סימונה שטיינמץ, המתארים את מעלליה של הגברת הזו. באחד הבלוגים מיני רבים שמצאנו, היא מתוארת כבהמה מסואבת, ומאמר אחר מתאר אותה כבהמה מגדרית. מה שמציק במאמרים הללו הוא שצריך לתת יותר כבוד לבהמות, משום שבהמות לא מזיקות לאדם, הן רק מועילות לו, זאת להבדיל מעובדות סוציאליות אשר מסמלות את הנזק לחברה האנושית עלי אדמות.

נציין כי עובדת סוציאלית זו נתבעת בנזיקין כיום בבית משפט אמריקאי בגין נזקים שגרמה, זאת משום שבתי המשפט בישראל הם מושחתים, ופוסקים לטובת העובדים הסוציאליים באופן עיוור, ללא דיוני הוכחות.

מדיניות הניתוק של הורים מילדיהם מבוססת לרוב על תסקירים שמגישות העובדות הסוציאליות לבתי המשפט לעניני משפחה ונוער. התסקירים, רובם ככולם מבוססים על "תחושות" ופרשנויות סוביקטיביות של העובדת הסוציאלית, ולא על עובדות. לעיתים תחלום העובדת הסוציאלית חלום רע על אותו הורה (ושלא תבינו לא נכון, הן ישנות מאד טוב בלילה), ובעקבות אותו חלום רע היא תרשום בתסקיר כי יש לה "תחושות", "התרשמויות" ו"אינטואיציות" כי ההורה אינו מסוגל לגדל את ילדו.
פירוט נוסף על סימונה שטיינמץ, והחלום הרע שלה ראו כאן במאמר הזה.

להביט על עצמן במראה הן לא מסוגלות, שמא תישבר המראה מרוב כיעור פנימי, ואז קורים מקרים טראגיים כפי שקרה בפרשת התינוקות התאומים שטולטלו, פרשה בה היתה מעורבת הסבתא של התאומים שהינה עובדת סוציאלית בכירה לסדרי דין. זהות הסבתא מובאת כאן בקישור הזה.

העובדות הסוציאליות לסדרי דין "מטפלות" (מלשון "חכה חכה אני אטפל בך") גם בקשישים חסרי ישע, אותם הן זורקות לבתי חולים פסיכיאטריים ומוסדות סגורים, כפי שקרה למשל במקרה של העובדת הסוציאלית ענבל בורנשטיין שנטפלה לקשישה חסרת ישע, הפעילה עליה תחבולות של אמפטיה מזויפת עד שהצליחה לכלוא את הקשישה במוסד, רק בשל סכסוך שכנים, כאן בקישור הזה.
לקשישים חסרי ישע אין קול, הם לא יודעים להשתמש באינטרנט, ואנו כאן נהיה קול הזעקה שלהם.

נציין שוב שעבודה סוציאלית אינו מקצוע, כי אם הכלאה לא טבעית של מספר מטלות כולבויניקיות, שאותן יכולה לבצע פקידה רגילה, ואולם על מנת ליצור להן לובי חזק, העובדות הסוציאליות השתלטו על תפקידים פקידותיים שונים, כך שלמעשה מדובר בפקידות בעלות כח וסמכות. המושג "עבד כי ימלוך" מיושם כאן באופן הבולט ביותר, משום שמרבית העובדות הסוציאליות הן נשים שלא הצליחו להתקבל לפקולטות אחרות באוניברסיטה, זאת בשל מנת המשכל הנמוכה שלהן.

מספר העובדים הסוציאליים העצום בישראל הוא בגדר שערוריה. שיעור העובדים הסוציאליים בישראל גדול ב-350% משיעור העובדים הסוציאליים בארה"ב.

נדגיש כי 90% מן העובדים הסוציאלים הן נשים, זאת משום שגברים שמכבדים את עצמם, יודעים שעבודה סוציאלית אינה מקצוע, ויבחרו לעבוד במקצוע אמיתי שמועיל לזולת. את עבודת הקודש האמיתית עושה כל אדם שמקים עסק ומעסיק עובדים בעסק. כך הוא מוריד את רמת האבטלה במשק, ומעלה את הצמיחה.
המאמר על המנגנון המנופח של העבודה הסוציאלית מסביר כיצד עובדים סוציאלים מנציחים את העוני, ומרחיבים את מעגל הנזקקים כדי לייצר לעצמם עבודה מלאכותית יש מאין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: