הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

הגשת תלונות לאו"ם על שופטי נוער ומשפחה שהפרו זכויות אדם

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- ינואר 21, 2012


שופטי נוער ומשפחה ידועים ביחסי העבודה שלהם עם עובדי הרווחה, ולכן פסקי הדין הסוביקטיביים שלהם מוטים לטובת עובדי הרווחה ונגד המשפחות והילדים.  הדיונים המשפטיים שלהם מתנהלים כבית משפט שדה עם החלטות בזק ללא שום שיקול עניני וביסוס ראייתי.

הדלתיים הסגורות החוסמות את הבקורת הציבורית, מאפשרות לשופטים הללו להתפרע ללא רסן וללא כל פיקוח, לעבור על החוק ולשמש כפקידים של עובדי הרווחה וכחותמת גומי שלהם.

כך למשל, קיימים פסקי דין רבים בהם פוסקים השופטים להוציא ילדים מהבית ולכפות טיפולים על משפחות, רק על סמך המלצה של עובדת סוציאלית ללא שבדקו את העובדות והראיות. במקרים רבים פסקי הדין שלהם נכתבים ללא נימוק כמחוייב מהם ומסתכמים במספר שורות בודדות, מגובבות במשפטים סתמיים ברמה של ילד בכיתה ד'.

הנה למשל החלטה של שופטת הנוער היאם קרוואני, בה היא קובעת ללא נימוק כי "מקובל עליה" מה שפקידת הסעד אומרת. היאם קרוואני הינה שופטת שהיא למעשה חותמת גומי, פקידה שעושה את מה שמורה עליה העובדת הסוציאלית לעשות. במקרה זה היא חותמת גומי של העובדת הסוציאלית ופקידת הסעד רותם אלבז מלשכת הסעד הידועה לשמצה בכרמיאל.

בשנת 2009, בלחץ האיחוד האירופאי בוטלו הדלתיים הסגורות בבתי המשפט לעניני משפחה ונוער ובבריטניה, ונפתחו לתקשורת ולפיקוח ציבורי. מאז שנפתחו קיים סיקור תקשורתי נרחב על מעלליהם של שופטי המשפחה בבריטניה, כמו הכתבה המזעזעת הזו בה שופט לעניני משפחה פירק משפחה ללא הצדקה תוך 15 דקות בלבד !!

בישראל ממשיכים לקיים את הדיונים הללו בדלתיים סגורות, והמצב הוא בכי רע, במיוחד כי מדובר בדיני נפשות.

כיצד להגיש תלונה באו"ם נגד שופטים

נציגת האו"ם קייט פוקס אוספת מידע מהציבור בישראל על עוולות שיפוטיות, שחיתות בבתי המשפט, משוא פנים בבתי המשפט, אפלייה בבתי המשפט, ניצול הליכים משפטיים מושחתים לפגיעה בזכויות האזרח, מניעת הגישה לערכאות, ואיכות הצדק השיפוטי בישראל.  נושאים אלו נוגעים במיוחד לבתי המשפט למשפחה, ובתי המשפט לנוער הפועלים בדלתיים סגורות, מינויים לא ראויים של שופטים, דיוני בזק, עלויות אסטרונומיות, והתוצאות, כידוע לכולנו, פגיעה אנושה בציבור ובאזרחים.   הדוא"ל של קייט פוקס:  kfox@ohcr.org

בכנס שיתקיים ביוני 2012 ינסח צוות מומחים באו"ם המורכב משופטים ואנשי אקדמיה בינלאומיים, שרובם ממדינות ידידותיות לישראל, רשימת סוגיות ובעיות לטיפול ותגובה של הנהלת בתי המשפט הישראלית.  ועדת האו"ם לזכויות האזרח בבתי המשפט החליטה לבחון את האופן בו מיישמת מדינת ישראל את זכויות האזרח הבינלאומיות לקבלת סעדים הוגנים, הולמים, נייטרליים, וזכות הגישה לערכאות בבתי המשפט במדינת ישראל.

ארגוני האבות הגרושים, הקואליציה למען הילדים והמשפחה, פורום בלי צדק משפטי אין צדק חברתי – דרוש תיקון במערכת המשפט, פורום זכות אבות, ופורום נפגעי משרד הרווחה מודיעים על פתיחת המאבק לתיקון בתי המשפט למשפחה באמצעות האמנות הבינלאומיות עליהן חתומה מדינת ישראל, ובראשן ה האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות של האו"ם.  International Covenant on Civil and Political Rights (the ICCPR)

בשלב זה מונתה הגב' קייט פוקס, כמנהלת הועדה לבחינת יישום האמנה האמורה בישראל, לצורך קבלה וריכוז של דו"חות מארגונים חברתיים שונים בישראל, שלאורם יגובשו שאלות למשרד המשפטים.  דו"חות אלה יפרטו את המצב הקיים, הבעייתיות, יביאו דוגמאות מוחשיות וסטטיסטיקה, ככל האפשר, ויציעו למומחי האו"ם נוסח של שאלות אשר יוצגו למשרד המשפטים הישראלי.  הדוא"ל של קייט פוקס:  kfox@ohcr.org

כל אחד ואחת מוזמנים לפנות אליה ישירות, אולם אנו ממליצים לרכז רעיונות באתר יעודי טרם פנייה קולקטיבית.  כנסו ל http://mishpat.posterous.com/95162419

והשאירו שם תגובות, או לחלופין שילחו חומר, הערות ומסמכים ישירות לדוא"ל:  mishpat@posterous.com

ואלו סעיפי האמנה הרלבנטיים

סעיף 2 – [איסור הפלייה, סעדים שיפוטיים ומנהליים]   העדר הפליה מכל סוג שהוא, כגון מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית, או אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, יחוס או כל מעמד אחר.  מקום שטרם נעשה הדבר באמצעים הקיימים התחיקתיים או אחרים, מתחייבת מדינה שהיא צד באמנה זו לנקוט את הצעדים הדרושים, בהתאם להליכי חוקתה ולהוראותיה של אמנה זו, כדי לאמץ אותם אמצעים תחיקתיים או אחרים, כפי שיהא דרוש לשם מתן תוקף לזכויות שהוכרו באמנה זו. לרבות:  תרופות יעילות למי שנפגעו זכויותיו וחירויותיו "אף-על-פי שאותה פגיעה בוצעה בידי אישים הפועלים בסמכות רשמית", "להבטיח, כי אדם התובע תרופה כזו תיקבע זכותו לכך בידי הרשומות השיפוטיות, המינהליות או המחוקקות המוסמכות, או בידי כל רשות מוסמכת אחרת, שהוקמה לשם כך על-ידי מערכת המשפט של המדינה, ולפתח את האפשרויות של תרופה שיפוטית", "להבטיח, כי הרשויות המוסמכות יכפו תרופות כאמור לכשיוענקו".

סעיף 3 – [שוויון בין המינים]  זכות שווה של גברים ונשים להנאה מכל הזכויות האזרחיות והמדיניות המפורטות באמנה זו.

סעיף 6 – [הזכות לחיים] "לכל בן אנוש זכות טבעית לחיים. זכות זו תוגן על-ידי החוק. אין לשלול משום אדם את חייו באורח שרירותי".

סעיף 7 – [עינויים, עונשים אכזריים] לא יועמד אדם בפני עינויים, או בפני יחס או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים; בפרט, לא יועמד אדם בלא הסכמתו החופשית, בפני ניסוי רפואי או מדעי.

סעיף 8 – [עבודות כפייה] לא יוחזק אדם בעבדות; עבודת וסחר עבדים ייאסרו על צורותיהם.  לא יוחזק אדם בשעבוד.  לא יאולץ אדם לבצע עבודת כפייה או עבודת חובה.

סעיף 9 – [מעצר, מאסר ושלילת חירות] לכל אדם שמורה הזכות לחירות אישית ולביטחון אישי. לא יהא אדם נתון במעצר או במאסר שרירותיים. לא תישלל חירותו של אדם אלא מטעמים ובהתאם להליכים שנקבעו בחוק.  אדם שנעצר יודיעוהו, בעת מעצרו, על הנימוקים למעצרו, וכן יודיעוהו ללא דיחוי על כל אשמה המועלית נגדו.  אדם שנעצר או נאסר בשל האשמה בעבירה פלילית יובא מיד בפני שופט, או בפני נושא משרה אחר שהוסמך כחוק להפעיל סמכות שיפוטית, ויש לשופטו תוך פרק זמן סביר או לשחררו. לא יהא זה כלל מקובל שאדם המצפה למשפט יוחזק במשמורת, אך ניתן להתנות את השחרור של האדם בערבויות להתייצב לדין בכל שלב אחר של ההליכים המשפטיים, ובמקרה הצורך, לשם ביצוע גזר הדין.  אדם אשר חירותו נשללה באמצעות מאסר או מעצר יהיה זכאי לנקוט הליכים בבית משפט, כדי שבית משפט זה יוכל ללא דיחוי, להחליט, בדבר חוקיות מעצרו, ולצוות על שיחרורו, אם המעצר אינו חוקי. אדם שהיה קרבן למאסר או למעצר בלתי חוקיים תהיה לו זכות לפיצויים הניתנת להוצאה לפועל.

סעיף 10 –  [זכויות עצורים, אסורים וקטינים]  יש לנהוג באנשים שנשללה חירותם ברוח אנושית ומתוך התחשבות בכבודו העצמי של האדם.  אנשים שהואשמו יובדלו, למעט נסיבות חורגות מן הרגיל, מבני אדם שהורשעו, ויהיו נתונים ליחס מיוחד המתאים למעמדם כאנשים שלא הורשעו.  קטינים שהואשמו יובדלו ממבוגרים ועניינם ייחרץ מהר ככל האפשר.  מערכת בתי הכלא תכלול טיפול באסירים אשר מטרתו העיקרית היא תיקונם ושיקומם החברתי, עבריינים צעירים יובדלו ממבוגרים ויוענק להם טיפול המתאים לגילם ולמעמדם המשפטי.

סעיף 11 – [אין מאסר בגין הפרת חוזה]  לא ייאסר אדם בשל הנימוק האחד, כי אין הוא יכול לקיים התחייבות חוזית.

סעיף 12 – [חופש תנועה ומגורים]  אדם הנמצא כחוק בתוך שטחה של מדינה זכותו, בתוך שטח זה, לנוע ולבחור את מקום מגוריו באורח חופשי.  כל אדם בן חורין לעזוב כל ארץ שהיא, לרבות ארצו הוא.

ג. הזכויות שצויינו לעיל לא יהיו כפופות לכל הגבלות, למעט אותן הגבלות הקבועות בחוק, הנחוצות לשמירת הבטחון הלאומי, הסדר הציבורי (תקנת הציבור) בריאות או מוסר הציבור, או זכויות הזולת וחירויותיו המתיישבות עם הזכויות האחרות שהוכרו באמנה זו.  לא תישלל באורח שרירותי מאיש הזכות להיכנס לארצו הוא.

סעיף 14 – [דיני פלילים]  הכול שווים לפני בתי המשפט ובתי הדין, כל אדם זכאי לכך, כי טיעונו יישמע כיאות, בפומבי, בפני בית משפט מוסמך, בלתי תלוי וחסר פניות, שהוקם לפי החוק, אשר יחליט בין בדבר כל אשמה בעלת אופי פלילי נגדו ובין בדבר זכויותיו וחובותיו בתובענה אזרחית. ניתן להחליט כי המשפט, כולו או מקצתו, יתנהל בדלתיים סגורות בשל טעמים של מוסר, הסדר הציבורי (תקנת הציבור) או בטחון לאומי בחברה דמוקרטית, או בשעה שטובת חייהם הפרטיים של בעלי הדין תובעת זאת, או במידה שלדעת בית המשפט נחוץ הדבר בהחלט, מקום שלרגל נסיבותיו המיוחדות של המשפט תפגע הפומביות בעניין הצדק. אף על פי כן כל פסק דין שיוצא במשפט פלילי או אזרחי יפורסם ברבים, למעט מקום שטובתו של קטין תובעת כי ייעשה אחרת, או מקום שהמשפט נסב על סכסוכים בענייני אישות או על אפוטרופסות על ילדים.  כל אדם שהואשם בעבירה פלילית יוחזק חף מפשע עד אשר תוכח אשמתו כדין.  כל אדם שהואשם בעבירה פלילית זכאי, תוך שוויון גמור, לערבויות מינימום אלו:

  1. כי יודיעוהו, מיד ובמפורט, בלשון שאותה הוא מבין, את מהותו ואת עילתו של האישום שהוגש נגדו;
  2. כי יינתנו לו הזמן והאמצעים הדרושים לשם הכנת הגנתו וכדי להתקשר עם סניגור שהוא עצמו בחר בו;
  3. כי יועמד לדין בלא השהייה יתרה;
  4. כי יהא נדון בנוכחותו ומתגונן בעצמו, או בעזרת סניגור שהוא עצמו בחר בו; אם אין לו סניגור יודיעוהו על זכותו לכך, ובכל מקרה שעניין הצדק יתבע זאת, יועמד לרשותו סניגור ממונה, ללא הוצאות, אם אין בידו אמצעים מספיקים לשלם לו;
  5. כי יחקור אישית או על-ידי אדם מטעמו את העדים שכנגדו, וכי ישיג את התיצבותם וחקירתם של עדים מטעמו באותם תנאים כמו העדים שכנגדו;
  6. כי יוכל להיעזר במתורגמן, חינם, אם אין הוא מבין או דובר את השפה המשמשת בבית המשפט;
  7. כי לא יכפו עליו להעיד נגד עצמו או להודות באשמה.

ד. במקרה של צעירים, יהיו סדרי הדין באופן אשר יביא בחשבון את גילם ואת רציות שיקומם.

ה. לכל אדם שהורשע בעבירה הזכות, כי חיובו בדין ופסק דינו ייבחנו מחדש בבית-דין גבוה יותר, בהתאם לחוק.

ו. מקום שהרשעה פלילית סופית בוטלה לאחר מכן, או מקום שהוענקה חנינה מחמת שעובדה חדשה, או עובדה שנתגלתה מחדש, מוכיחה כי נעשתה טעות שיפוטית, האדם אשר נענש בשל הרשעה זו יפוצה בהתאם לחוק, זולת אם הוכח, כי דבר אי גילויה של העובדה שלא היתה ידועה לייחסו, כולו או בחלקו, לאדם זה.

ז. לא ייתבע אדם לדין ולא ייענש בשל עבירה שממנה זוכה או שעליה הורשע מכבר, בפסק דין סופי, בהתאם לחוק ולסדרי הדין הפלילי של כל ארץ.

סעיף 15 – [הרשעות]  לא יורשע אדם בשל מעשים או מחדלים אשר לא היוו עבירה פלילית לפי המשפט הלאומי או הבין-לאומי בשעת עשייתם. כן לא יוטל עונש כבד יותר מן העונש שהיה נוהג בשעת שנעברה העבירה. אם, לאחר שנעברה העבירה, ניתנה הוראה בחוק לשם הטלת עונש קל יותר, יהנה מכך העבריין.  אין בסעיף זה כדי לפגוע בשפיטתו או בעונשו של כל אדם בשל מעשים או מחדלים אשר היו בשעת עשייתם פליליים בהתאם לעקרונות המשפט הכלליים המוכרים על-ידי כלל האומות.

סעיף 17 – [צנעת הפרט, כבוד ושם טוב] לא יהיה אדם נתון להתערבות שרירותית או בלתי- חוקית בצנעת הפרט שלו, במשפחתו, בביתו או בכתובתו, או לפגיעות בלתי חוקיות בכבודו או בשמו הטוב. לכל אדם הזכות להגנת החוק נגד התערבויות או פגיעות כאלה.

סעיף 18 – [חופש מחשבה, מצפון ודת] לכל אדם הזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת.  זכות זו תכלול את החופש להיות בן דת או אמונה, לאמץ דת או אמונה שבחר, ואת החופש ליתן ביטוי לדתו או לאמונתו, ביחידות או בצוותא, אם בפומבי ואם באורח פרטי, בפולחן, שמירת מנהגים, מצוות מעשיות והוראה.  לא יהיה אדם נתון לכפייה אשר תפגע בחירותו להיות בן דת או אמונה, או לאמץ דת או אמונה שבחר.  החופש ליתן ביטוי לדתו או לאמונותיו של אדם יכול שיהיה כפוף רק לאותן הגבלות כפי שנקבעו בחוק והנחוצות לשם שמירתם של הביטחון, הסדר, הבריאות או המוסד הציבוריים או זכויותיו וחירויותיו של הזולת.  המדינות בעלות האמנה זו מתחייבות לכבד את חופש ההורים, ובמקרה המתאים את חופש האפוטרופסים החוקיים, להבטיח חינוך דתי ומוסרי לילדיהם בהתאם להכרתם.

סעיף 19 – [חופש דעות] לכל אדם תהיה הזכות להחזיק בדעותיו ללא הפרעה.  לכל אדם תהיה הזכות לחופש הביטוי; זכות זו תכלול את החופש לבקש, לקבל ולקנות ידיעות ואידיאות מכל סוג, ללא התחשבות בגבולות, אם בעל פה, אם בכתב, אם בדפוס, אם בצורת אמנות, או בכל אמצעים אחרים שיבחר בהם…  הגבלת חופש הדעה, חייבת, מכל מקום, להיקבע במפורש בחוק אם היא נדרשת 1) לשם שמירת זכויותיו או שמו הטוב של הזולת, 2) לשם שמירת הביטחון הלאומי, הסדר הציבורי (תקנת הציבור), בריאות הציבור או מוסר הציבור.

סעיף 20 – [איסור הסתה להפליה] כל תעמולה למלחמה תיאסר על ידי החוק.  כל הטפה לשנאה לאומית, גזעית או דתית, המהווה הסתה להפליה, לפעולת איבה או לאלימות תיאסר על-ידי החוק.

סעיף 21 – [התכנסות שקטה] תוכר הזכות להתכנסות שקטה. שום הגבלות לא יונחו בשימוש בזכות זו למעט אלו המוטלות בהתאם לחוק והדרושות בחברה דמוקרטית למען הביטחון הלאומי או בטחון הציבור, הסדר הציבורי תקנת הציבור, שמירתם של בריאות הציבור או המוסר הציבורי, או שמירת זכויותיו וחירויותיו של הזולת.

סעיף 22 – [חופש התאגדות] לכל אדם תהיה הזכות לחופש ההתאגדות עם אחרים, לרבות הזכות להקים איגודים מקצועיים ולהצטרף אליהם לשם שמירת ענייניו.  שום הגבלות לא יוטלו על שימוש בזכות זו, למעט אלו הקבועות בחוק והנדרשות בחברה דמוקרטית למען הביטחון הלאומי או בטחון הציבור, הסדר הציבורי (תקנת הציבור), שמירתם של בריאות הציבור או מוסר הציבור, או שמירת זכויותיו וחירויותיו של הזולת. סעיף זה לא ימנע הטלת הגבלות חוקיות לגבי חברי הכוחות המזוינים והמשטרה בשימושם בזכות זו.  אין בסעיף זה כדי להרשות למדינות שהן צד באמנת העבודה הבינלאומית משנת 1948 בדבר חופש ההתאגדות והגנת הזכות להתארגן, לנקוט אמצעים תחיקתיים אשר יפגעו בערבויות שנקבעו באמנה, או לבצע את החוק באופן אשר יפגע באותן ערבויות.

סעיף 23 – [זכות לחיי משפחה] המשפחה היא היחידה הקיבוצית הטבעית והיסודית של החברה, והיא זכאית להגנה מטעם החברה והמדינה.  הזכות לשאת בן זוג ולכונן משפחה תהיה מוכרת לגבר ולאישה שבגיל הנישואין.  לא ייערכו נישואין בלא הסכמתם החופשית והמלאה של בני הזוג המיועדים.  מדינות שהן צד באמנה זו ינקטו את הצעדים המתאימים כדי להבטיח שוויון בזכויותיהם ואחריותם של בני הזוג לעניין נישואין, במשך הנישואין ובפירוקם. במקרה של פירוק, ייעשו סידורים כדי להבטיח לילדים את ההגנה הדרושה.

סעיף 24 – לכל ילד, ללא כל אפליה בשל גזע, צבע, מין, לשון, דת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש או ייחוס, תהא הזכות לאותם אמצעי הגנה הנדרשים מפאת מעמדו כקטין, מטעם משפחתו, החברה והמדינה.  כל ילד יירשם מיד לאחר לידתו ויישא שם.  לכל ילד הזכות לקבל אזרחות.

סעיף 25 – לכל אזרח יהיו הזכות והאפשרות, ללא כל הפליה מן ההפליות שצויינו בסעיף 2 וללא הגבלות בלתי-סבירות:  ליטול חלק בהנהלתם של עניני ציבור, במישרין או באמצעות נציגים שנבחרו באורח חופשי, להצביע ולהיבחר בבחירות-אמת המתקיימות מזמן לזמן, תוך מתן זכות בחירה כללית ושווה, והנערכות בהצבעה חשאית המבטיחה ביטוי חופשי לרצונם של הבוחרים, להיכנס, בתנאים כלליים של שוויון, לשירות הציבור בארצו.

סעיף 26 – [העדר הפלייה] כל בני אנוש שווים בפני החוק וזכאים, בלא כל הפליה, להגנה שווה מטעם החוק. לעניין זה יאסור החוק כל הפליה ויבטיח לכל בני אנוש הגנה שווה ויעילה בפני כל הפליה, במיוחד בשל טעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה מדינית או דעה אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, ייחוס או מעמד אחר.

יעקב אליה, רואה חשבון ומבקר מערכות שלטון מסביר מדוע חיוני לפתוח את בתי המשפט למשפחה ונוער לציבור הרחב (תוך השמטת פרטי המתדיינים):

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: