הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

לילה בלי כוכב

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 15, 2010


"נולדתי 5 שנים לאחר היעלמו של אחי בן ציון. היינו חמישה אחים, ציונה היתה האחות הבכורה ואני בן הזקונים. כל חיי מלווה אותי השאלה שהדהדה בביתנו שוב ושוב, איפה אחי? איפה אחי?"

מתוך עדותו של הזמר שימי תבורי על היעלמותו של אחיו בן ציון בפרשת ילדי תימן.

כתבה מאת רות בר | כרמיאל

שנת 1949. משפחתי התגוררה במחנה עתלית. אמי, מזל תווילי היתה אז בהריון מתקדם, ואנו ארזנו את חפצנו לקראת המעבר לדיור קבע במעברת נס ציונה.

התחילו צירי הלידה, ואמי הובהלה לבית החולים רמב"ם בחיפה. בערב חג השבועות נולד אחינו, קראנו לו בן ציון. ילד יפה טוהר, צבע עורו בהיר ושיערו בלונדיני. פרי ביכורים, יפה הבלורית והטוהר, שנולד בארץ 'ציון'.

כאשר אמי היתה שוב בהריון, היא חלתה. היה חשש לשחפת. היא אושפזה בבית החולים קפלן ברחובות. אחותי ציונה שהיתה אז בת 14, נשארה בבית להשגיח על אחינו בן ציון, שמלאו לו שנה ושבעה חדשים.

"באותו יום שיחקתי בחבל עם חברותי בשכונה", מספרת ציונה. "בן ציון הקטן עם תלתלי הזהב והלחיים הורודות שיחק לידי והיה במצב רוח טוב, ללא כל סימנים למחלה כלשהי".

בעוד היא משחקת בחבל, הבחינה באיש לבוש בחליפה, אשר בוחן אותם.

"האיש נראה זר בשכונה שלנו, לכן הוא משך את תשומת לבי. הוא ניגש לבן ציון הקטן, הציג את עצמו כרופא, העיף מבט חטוף באחי, ואמר: 'הילד נראה חולה, צריך להבהיל אותו לבית חולים'. האמנתי לו. רצתי במהירות הביתה וסיפרתי לאחי הגדול. יחד הלכנו ברגל עם בן ציון הקטן מנס ציונה עד בית החולים אסף הרופא בבאר יעקב, מרחק הליכה של כמה שעות מבתנו", היא מספרת.

"כשהגענו לבית החולים, היתה לי תחושה מוזרה. הרופא שקיבל אותנו אפילו לא בדק את אחי. הוא מלמל משהו. אני זוכרת שהזר עם החליפה אמר את אותם מילים קודם לכן, כנראה משפט צופן מתואם מראש".

"בן ציון אושפז בבית החולים. אני ואחי חזרנו הביתה. למחרת הגעתי עם אבי לבקר את בן ציון, אך המיטה היתה ריקה. 'איפה אחי? איפה האח הקטן שלנו?', ואז כבדרך אגב, תוך כדי הליכה במסדרון, בטון יבש וסתמי, אמרה לנו האחות כי הילד מת !! איננו !! אין !! "

"לאבי לא היה את האומץ לבדוק בחדר המתים. אני ואחי יוסי, שהיה אז בן 10 נכנסנו לחדר המתים אך לא מצאנו שם את בן ציון, אני חושבת שמה שראינו בחדר המתים היו בובות". מספרת ציונה.

גייסנו לעזרת החיפושים חבר משפחה, ירון חובב, הבן של איש הרדיו משה חובב, כדי לחקור את היעלמותו של בן ציון, אך לא מצאנו את בן ציון, האח שלנו איננו…

עם חלוף השנים השלמנו עם האובדן, למרות שבתוך תוכנו ידענו שבן ציון שלנו חי וקיים.

כעבור 17 שנים, שלוש דפיקות בדלת החזירו אותנו לרגעי הכאב והגעגועים. משטרה צבאית הודיעה לנו שבן ציון שלנו עריק מצה"ל, הוא לא התייצב לשירות הצבאי כשנקרא לגיוס.

האירוע פער בנו פצעים עמוקים שמעולם לא הגלידו.

באותה תקופה, בקום המדינה, התהלכו שמועות כי הילדים האבודים נמכרו תמורת נשק במחיר של 5,000$.

קישורים נוספים:

תחקיר מקיף של העיתונאי יחיאל מן על פרשת ילדי תימן

פרשת ילדי תימן והתקשורת הישראלית

תגובה אחת to “לילה בלי כוכב”

  1. dana said

    פצעים עמוקים -השיטה חוקית. yes yes yes היזהרו מהרווחה, עושים עצמם כרוצים לעזור אבל גורמים לפגעים קשים לכל החיים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: