הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

Archive for יולי, 2010

דפי תרגול לכתיבת אותיות בכתב יד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 29, 2010


בעקבות בקשות של גולשים רבים אנו מביאים כאן לקט דפי עבודה לתרגול כתיבת אותיות בכתב יד. חוברת דפי העבודה מיועדת לתרגול עבור ילדים העולים לכיתה ב' ו-ג'. מממ….. והפעם בנושא מזון – מאכלים, משקאות וממתקים.

הוראות לעבודה עם כל דף:

1. יש לצבוע את האות הגדולה בלי לצאת מן הקווים.

2. שורה ראשונה – לכתוב את האות בתוך מתחם האות האפורה.

3. שורה שנייה – לכתוב את האות בתוך מתחם האות הממוסגרת, בלי לצאת ממסגרת האות.

4. שורה שלישית – לכתוב את האות בתוך המרובע, בלי לצאת ממתחם המרובע.

5. שורה רביעית – לכתוב את האות בלי לצאת ממתחם השורה.

האות אלף

האות בית

האות גימל

האות דלת

האות הא

האות וו

האות זין

האות חית

האות טית

האות יוד

האות כף

האות כף סופית

האות למד

האות מם

האות מם סופית

האות נון

האות נון סופית

האות סמך

האות עין

האות פה

האות פה סופית

האות צדיק

האות צדיק סופית

האות קוף

האות ריש

האות שין

האות תו

Posted in דפי עבודה לילדים | מתויג: , , , , , , , | 6 Comments »

הרשלנות הפושעת של משרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 27, 2010


כתבה בערוץ 2 על המחדל של משרד הרווחה בפרשת איתי בן דרור אשר רצח את שלושת ילדיו במטרה להתנקם בגרושתו לילך שם טוב.

שר הרווחה יצחק הרצוג הקים ועדת חקירה. ממתי ועדת חקירה פנימית בודקת את עצמה?

קישורים נוספים:

ועדת בדיקה של משרד הרווחה טייחה פרשת אונס במוסד של משרד הסעד.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments »

התערבות רשויות הסעד האיצה את רצח 3 הילדים בידי אביהם

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 24, 2010


שוב כשל ענק של רשויות הסעד במדינת ישראל, אשר לא השכילו לאתר את מסוכנותו של האב מנתניה שרצח את שלושת ילדיו באכזריות ובדם קר. ושוב אף אחד במשרד הסעד לא יתן את הדין על כך. רשויות הסעד איימו בעבר על האם שאם לא תאפשר לאב משמורת על ילדיו, הם יחטפו ממנה את ילדיה, והאם נאלצה תחת איומים של רשויות הרווחה להסכים למשמורת של הרוצח על ילדיו.

קרוביה של האם הטיחו האשמות קשות בשירותי הרווחה, שלטענתם נחלו כישלון חרוץ: "הם אילצו את לילך שיהיו הסדרי ראייה לילדים"

הם סיפרו כי בן זוגה הנוכחי של האם, ארז בר, טיפל במסירות בה ובילדים ורק בשבת הקודמת אף בילו יחד. לדבריהם, גם האם עצמה – עוד טרם האסון – לא חסכה את ביקורתה הרבה כלפי רשויות הרווחה – וכשהגיעה עובדת סוציאלית לביתו של בר, רק בשבוע שעבר, גירשה אותם מהמקום וזעקה: "כשהייתי צריכה עזרה לא עזרתם לי, עכשיו לכו מפה"

"אתם רוצים לדעת שהוא רוצח? הוא רוצח", אמרה סיבוני, שיצאה מבית המשפחה ומסרה הצהרה קצרה לכתבים שהגיעו למקום. "הכתובת הייתה על הקיר", הוסיפה והפנתה אצבע מאשימה לרשויות הרווחה בכפר יונה. "אנחנו ידענו שהוא עושה את עצמו משוגע".

"הרווחה אילצו את לילך שיהיו הסדרי ראייה של הילדים מצד האבא", האשימה דודתם של הילדים. "הם אמרו לה 'הוא בסדר גמור, הכל בסדר אצלו' ואיימו עליה שאם היא לא תסכים הילדים יצאו ממנה לחלוטין".

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , | 1 Comment »

אימה וטרור של עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 23, 2010


עובדת סוציאלית דופקת לכם בדלת, מה עושים?

אחד התסריטים המבעיתים ביותר הוא התסריט בו מגיעה עובדת רווחה (מכונית פקידת סעד והיא עובדת סוציאלית) לביתכם בליווי משטרה, לעיתים באישון לילה ודורשת מכם לפתוח את הדלת על מנת לראות את ילדיכם. ברוב המקרים לא תדעו מדוע היא הגיעה אליכם, והיא מצידה תעשה הכל כדי להכנס אליכם הביתה, אל תתנו לה להכנס !!! עדיף להתנגד לה עד למצב של אפיסת כוחות נפשית מאשר לתת לה להכנס.

אחת הטקטיקות של עובדי רווחה היא להגיע לבתים בשעות מאוחרות בלילה או בסופי שבוע כדי להוציא ילדים. ומדוע בזמנים כאלו?

  • הם מגיעים בדיוק בזמן שאתם לא מצפים להם, על מנת לנצל את אלמנט ההפתעה, כאשר אתם לא מוכנים וערוכים.
  • הם מגיעים בשעות מאוחרות בלילה על מנת שלא תוכלו להרים טלפון למכרים או לעו"ד שיוכלו להגיע ולעזור לכם.
  • הם מגיעים בסופי שבוע, כאשר בתי המשפט סגורים על מנת שלא תוכלו לעתור נגדם וכך יוכלו להשאיר לעצמם את הילדים החטופים כל סוף השבוע.
  • הם מגיעים מאוחר בלילה, במיוחד כאשר הילדים ישנים, על מנת שתהיה להם סיבה לפרוץ לבית ולראות את הילדים בתוך הבית ולא מחוצה לו, וזאת על מנת שיוכלו לכתוב דוח גם על הבית עצמו.

הנה מספר כללים להתנהגות כאשר עובדים סוציאלים בליווי משטרה מתדפקים על דלתכם:

1. לשתוק

אל תאמרו מילה ואל תנדבו מידע מיותר למעט פרטים יבשים כגון שם וכתובת. זכותכם לשמור על שתיקה, השתמשו בזכות זו. דעו, כי כל מה שתאמרו ישמש מאוחר יותר נגדכם, בדיוק כפי שנאמר לחשודים בסרטי המתח בטלויזיה.

"אבל אין לי מה להסתיר"

בוודאי שיש לכם מה להסתיר, את הפרטיות שלכם. זיכרו ! הם אינם מעוניינים באמת, והאמת אינה מעניינת אותם, הם רק רוצים לקחת לכם את הילדים. עובדי משרד הרווחה הם קבוצה בעלת אינטרס ברור, ויש להם אג'נדה, והם משתוקקים לכל מילה שתאמרו, כדי להשתמש במילים שאמרתם נגדכם, ולא משנה להם בכלל אם התכוונתם למשהו אחר.ובמיוחד, אין לנדב להם מידע על הבעיות שלכם !!!

2. להקליט

תמיד שיהיה ברשותכם מכשיר הקלטה זמין. הקליטו את כל תוכן הפגישה. אם הם מסרבים שתקליטו אותם, הודיעו להם שזכותכם החוקית להקליט, ובמיוחד כאשר מדובר בתוך שטח שהוא שטח פרטי ושייך לכם וזכותכם לעשות בביתכם הפרטי כל מה שתמצאו לנכון, בכלל זה הקלטה.

מדוע יש צורך בהקלטה?

  • להציג את ההתנהלות האכזרית של עובדי הרווחה בהתפרצם לביתכם הן בפני בית המשפט והן בפני התקשורת.
  • הם לא יוכלו לטעון שהייתם אלימים כלפיהם אם יש תיעוד בהקלטה. אל תהיו כעסנים כלפיהם אפילו הם עצמם מתנהגים בוולגריות, וכמובן תעדו זאת בהקלטה.
  • הקלטה מרתיעה עובדים סוציאלים, אשר חוששים שהמהלכים הלא חוקיים שהם נוקטים ייחשפו בהקלטה, ולכן, אם יידעו כי אתם מקליטים,  הם יחששו להגיע לביתכם אלא אם יש להם סיבה אמיתית לעשות כן.
  • הקלטה אף תרתיע את המשטרה מלבצע מעשי אלימות כגון שבירת הדלת או חפצים בבית.
  • הסרטה תוכיח כי הבית אינו מוזנח ותסתור את מה שהן תרשומנה בתסקיר בדבר בית מוזנח ולא מאורגן.

3. אין להכניס אותם ללא צו בית משפט

דברו איתם מעבר לדלת, או מהחלון או צאו אליהם החוצה. נסו לדלות מהם מידע לגבי מטרת בואם, והאם יש הצדקה להכניסם לביתכם או לא. השיחה עימם תהא רק על מטרת בואם ולא עליכם או על ילדיכם.

אל תאפשרו להם להציץ לביתכם או לראות את ילדיכם. סביר להניח שאם הילדים ישמעו את הנקישות בדלת, הם יגיעו לכיוון הדלת, שלחו אותם חזרה לחדרם.

"אנו רק רוצים לדבר עם הילדים שלך"

זה מה שהם עלולים לאמר לכם ובטון מרגיע ונוסך בטחון, אל תיפלו בפתיון. אל תאפשרו להם לשוחח עם ילדיכם ללא נוכחותכם, משום שהם ישאלו אותם שאלות מנחות, ילחצו עליהם "להודות" בדברים שעשיתם ויעוותו את דבריהם. וודאו שהילדים נמצאים עימכם כל העת ואינם מבודדים עימם, זה ישבש את כל התכניות שלהם. המטרה שלהם היא לדלות מן הילדים עדויות בדויות בשיטת הפרד ומשול ע"י הפרדה של הילדים מכם. בנוסף, הם ינסו למצוא "ראיות" מרשיעות בביתכם כגון תכולת המקרר, כמה כלים יש בכיור, איך הבית מסודר, ובשל כך הם מגיעים בהפתעה.

"אז לתת להם להכנס או לא?"

רוב המקרים בהם הם מגיעים לבתים בליווי משטרה אינם מקרי חירום כלל וכלל, ואולם הם מנצלים את הסמכויות הנרחבות שניתנו להם במסגרת החוק על מנת להתפרץ לבתים גם במקרים שאינם מקרי חירום. בשלב ראשון, אם הם מסתפקים בכך שרק תראו להם את הילדים דרך החלון, תוכלו להביא את הילדים אל החלון, אבל שיעמדו ממרחק ניכר מן החלון ומייד החזירו אותם לחדרם. אם אינם מסתפקים בכך אז שקלו את צעדיכם בהתאם למתואר בשורות הבאות.

4. עם מי יש לכם עסק?

אם עובדי רווחה מגיעים בלילה, הם לרוב יגיעו עם אנשי משטרה. דירשו בנימוס את זהותם של העובדים הסוציאלים ושל אנשי המשטרה המתלווים אליהם. אם אתם מתגוררים בדירה ואין חלון בסמוך לדלת הכניסה ואינכם יכולים לצאת אליהם, אז תשאלו לזהותם המלאה מעבר לדלת והקליטו זאת: שמם המלא ותפקידם. הם אינם מרוצים כששואלים לזהותם, אך זכותכם המלאה לדרוש זאת, משום שאולי מדובר במתחזים. מחובתם להראות לכם תג או תעודת זיהוי גם דרך העינית. אם ביכולכם לראות את תגי הזיהוי שלהם, צלמו את התגים הללו. זכותכם המלאה לעשות כן.

5. מהן ההאשמות נגדכם?

עליכם לשאול את עובדי הרווחה לגבי ההאשמות נגדכם. השתדלו להוציא מהם מקסימום מידע והשתדלו לעשות זאת ממש בתחילת השיחה, משום שככל

שיעבור הזמן יקשה עליכם לדלות מהם מידע. נסו לעשות זאת כאשר הדלת סגורה, והם מעבר לדלת, כאשר ילדיכם עדיין אינם נגישים להם, וכמובן הקליטו זאת. ברגע שיראו את

הילדים, הם כבר לא ינדבו לכם מידע. הם ימשיכו לחזור על אותו פזמון בו הם רוצים לראות את הילדים. כל עוד הסיבה להגעה אינה מכילה חשד לביצוע פשע, סרבו להכניסם פנימה.  בכל מקרה, גם אם נכנסו, אל תרשו להם לשהות לבד במחיצת הילדים. אתם חייבים להיות נוכחים כאשר הם מתרועעים עם הילדים.

6. מה לגבי הסמכויות שלהם באותו רגע?

עובדי רווחה ינסו לשקר לכם בנושאים שונים. לעיתים יאמרו לכם כי יש בידיהם צו בית משפט לנוער בעוד שאין בידיהם צו כזה. במידה וקיים צו כזה, דירשו בנימוס לראות אותו. דירשו שיעבירו לכם את המסמך דרך החלון או דרך החריץ של הדלת. לאחר שיעבירו לכם צלמו אותו מייד עם מצלמה או סירקו אותו בסורק משום שיתכן כי לעולם לא תראו יותר את הצו והוא ייעלם להם בדרך מסתורית, במיוחד כאשר הוא אינו חוקי, או נכתבו בו הוראות לא חוקיות. אם מסרו לכם מסמך שאינו צו חתום בחותמת של שופט, הסבירו להם כי המסמך אינו תקף וסיימו עימם את השיחה. אם מדובר במסמך שנראה אותנטי, מיסרו להם כי עליהם להמתין עד שתבררו את הענין עם העו"ד שלכם משום שאינכם בקיאים במינוחים המשפטיים במסמך.

"ואם הם טוענים כי בידם צו זימון לבית משפט?"

לעיתים הם יטענו כי בידם צו זימון לבית משפט, וזאת כדי להכנס ולקחת לכם את הילדים. אין קשר בין זימון לבית משפט לבין הוצאת ילדים מהבית. בכל מקרה בקשו לראות את הצו, שוב דרך החלון או החריץ של הדלת. התאריך של הצו אמור להיות תאריך שהוא מאוחר מהתאריך של היום הנוכחי, משום שזימון לבית משפט לא מתבצע מהרגע להרגע אלא מתייחס לתאריך מאוחר יותר, ולכן הטיעון שלהם לגבי כניסה לביתכם אינו תקף.

שימו לב כי עובדי רווחה בד"כ אינם נוהגים עפ"י החוק הן מתוך אי ידיעת החוק והן מתוך זלזול בחוק. לאנשי משטרה לעומתם יש יותר ידע לגבי החוק וכן הם חוששים מפני תלונות במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) , ולכן הם לא יפרצו לביתכם אם המהלך נוגד את החוק.

"ומה קורה אם יפעילו צו חירום מטעם עצמם עפ"י חוק הנוער?"

החוק נותן לעובדים סוציאלים סמכויות על, בכלל זה הסמכתם להוציא צווי חירום להוצאת ילדים מהבית גם ללא אישור שופט. צו חירום כזה יש להפעיל רק במקרה של סכנה ממשית לילד, ואולם בפועל הם מנצלים את הפרצה בחוק ומפעילים צווי חירום גם על זוטות, בכלל זה תפירת תיק כנגד ההורים שבנוי על ספקולציות של סיכון רגשי או הזנחה רגשית לכאורה. פעילות זו מנוגדת אף לפסיקתו של השופט אהרון ברק שקבע שיש להוציא ילדים מהבית רק אם קיימת תשתית ראייתית מספקת המצדיקה דחיפות אמיתית.

עוד נקודה, שוטרים אינם יכולים להכנס לביתכם ללא צו חיפוש, לכן, אם אין ברשותם כזה, הם חייבים להשאר מחוץ לבית !!

בהינתן צו חירום, דירשו לדעת מדוע הוא הוצא והקליטו זאת על מנת שישמש אתכם מאוחר יותר בבית המשפט לתבוע את עובדי הרווחה על כי פעלו בניגוד לחוק והפעילו הוראות חירום על מקרים שאינם מקרי חירום. אם עובד הרווחה מתחמק מן השאלה או מציג תשובה לא משכנעת, אל תפתחו לו את הדלת.

שוב, אם הם טוענים קיים חשד כי הילדים נפגעו וילדיכם ערים, הביאו אותם אל החלון או הוציאו אותם החוצה על מנת שיוכלו לראות אותם, אך לעולם אל תכניסו אותם אליכם פנימה הביתה. השוטרים שיווכחו כי הילדים נראים בסדר ולא בוצע פשע, לעיתים נרתעים מלשתף פעולה עם עובדי רווחה ששיקרו להם, במיוחד שוטרים כאלה שאינם מחבבים אותם, ויש כאלה שוטרים. המקרה היחיד בו שוטרים אמורים להכנס לביתכם הוא רק אם נוכחו לראות במו עיניהם כי אכן בוצע פשע. עובדי הרווחה יטענו כי קיים "מצב חירום" המצריך בדיקה בבית ואולם שימו לב, דיווח של שכן על צעקות אינו מצב חירום כמו גם ילד שהגיע עם חבורה לבית הספר רק משום שנפל והמורה דיווחה עליו לפקידת סעד, גם זה אינו מצב חירום !!

7. הם מתוכנתים להוציא ילדים מבית

"הם מתוכנתים להוציא ילדים מבית", זהו ציטוט של פקידת סעד לשעבר שעבדה במשרד הרווחה. לעובדי רווחה אין מצפון, ולכן אין טעם לדבר אל המצפון שלהם, זה לא יעזור. עובדי רווחה פועלים כמו רובוטים משום שדרגים גבוהים במשרד הרווחה מפעילים עליהם שטיפות מח בדמות סמינרים, כנסים, ימי עיון וכו'.

"זה לא הוגן, אנו לא מתעללים בילדים שלנו", "אנו הורים טובים, לא עשינו שום דבר רע", משפטים כגון אלו לא יעזרו ואין טעם לאמר אותם לעובדי רווחה, משום שעובדי רווחה משוכנעים שהם עושים עבודת קודש. במוחם הם בטוחים שהם מצילים ילדים מפני אותם הורים מפלצות, בעוד שאנו יודעים כי קריעת ילד מהוריו על לא עוול בכפם תגרום לו טראומה נפשית בלתי הפיכה לכל ימי חייו. משפט כמו "איך אתם ישנים בלילה?" שייאמר להם אינו רלוונטי, היו בטוחים שהם ישנים טוב בלילה, בהיותם שמחים כי מימשו את טובת הילד…

אל תאמרו להם משפטים כגון אלו שצויינו, אל תאמרו מילה והשתדלו לשמור על איפוק, עד שכמה שניתן לשמור על איפוק בסיטואציה כל כך קשה ואכזרית. אם בכל זאת נכנסו אליכם הביתה,  השתמשו מאוחר יותר בכל המידע הקיים ברשותכם על מנת להיאבק בהם בבתי המשפט ובתקשורת, בכלל זה הקלטות, צילומים וכל תיעוד הקיים ברשותכם.

עובדי רווחה פועלים כמו רובוטים, וכשם שרובוט פועל רק עפ"י פקודות מחשב ואינו יכול להבין שפת אנוש, כך גם עובדי הרווחה. הם אינם יכולים להבין את מה שתאמרו להם, הם אינם יכולים לראות דרכים אחרות משום שהם מתוכנתים להוציא ילדים מהבית.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 10 Comments »

כשאני רואה מדים כחולים אני מת מפחד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 22, 2010


לאחרונה נחשפים יותר ויותר מקרים של נאשמים שהגיעו לחקירה על לא עוול בכפם ואף הורשעו, למרות שלא היה להם שום קשר לפשע. הצצה מיוחדת אל חדרי החקירות ושמיעת עדויות של נחקרים מעלה תמונה מדאיגה, בה המדינה עצמה היא שמתנהגת כפושעת.

תחקיר ערוץ 2 בתכנית נדבר על זה בבית של עמנואל רוזן חושף את עבריינות המשטרה אשר סוחטת הודאות שווא מחפים מפשע.

קישורים נוספים:

כתבה על משטרת מרחב דן אשר ניסתה לתפור תיק לחף מפשע

משטרת כרמיאל מפלילה חף מפשע

האם שוטרי רמת הגולן נוקמים באזרחים חפים מפשע

הטבלה לא משקרת: מערכת המשפט פגומה | מאמר מאת ירון זכאי

השופטים נטשו את מלאכת השיפוט והניחו לתביעה להעמיס על שולחנם תביעות נלעגות נגד אנשים נורמטיביים במקום לעסוק במשפט עקרוני נגד עבריינים אמיתיים

הטבלה לא משקרת. שופטי ישראל התנערו בהדרגה ממלאכת השיפוט והניחו לתביעה להעמיס על שולחנם תביעות מגוחכות נגד אנשים נורמטיביים במקום להתעסק במשפט מהותי נגד עבריינים אמיתיים.

אנשים שלא פשעו – הורשעו

ברור כי יותר שוטרים, הרבה יותר עורכי-דין ויותר שופטים כתבו פחות הכרעות דין מנומקות. למרות המחשבים, ההקלטות והקלדניות שנכנסו לשימוש. מרבית השיפוט נעשה מחוץ לבית המשפט בעסקות טיעון בין עורכי-הדין לתובעים. השופטים כמעט שאינם שומעים ובוחנים עדויות. כתוצאה מכך מורשעים אנשים רבים שלא פשעו! התהליך, הנמשך כבר עשרות שנים, מדרדר את האמון בבתי המשפט עד לרמה שאין סיכוי מעשי לחזור ממנה.

ההודאה מלכת הראיות – האומנם?

משטרת ישראל יודעת כי כל הודאה שהיא תצליח להחתים עליה את החשוד, תתקבל לרוב בבית המשפט ללא עוררין על בסיס סעיף 10א', שנועד במקור למנוע חזרת עדים מעדותם עקב איומים. בפועל, לרוב השוטרים הם שמאיימים בעצמם על הנחקרים ומטילים עליהם אימה, עד אשר הנחקרים חותמים על מסמך שקר. כל אדם סביר מבין כי הסיכוי שפושע יבוא לתחנת משטרה ויודה באשמה מרצונו הטוב שואף לאפס. דווקא כאשר מונחת לפני שופט הודאה באשמה, עליו לחקור היטב אם זו אמיתית, האם נגבתה באופן סביר והאם הנאשם מודה שכך היו הדברים. דילוג על שלב זה במשפט מוביל מדי יום להרשעות רבות של אנשים חפים מפשע. כמובן שעבריינים אמיתיים כלל אינם חוששים מהמשטרה. הם יכולים לשים קץ לכל חקירה בהשלכת רימון יד לביתו של החוקר, או באיום כזה. לכן, קורבנות חקירה הם בעיקר אנשים רגילים שהמשטרה החליטה בנסיבות העניין להעביר את יומה בחברתם ועל-חשבון עתידם.

עדויות שקר ללא ענישה

בפני שופטי ישראל מוצגים מדי יום שלל תצהירי שקר בכל תחומי המשפט. לעתים קרובות ברור לכל הנוכחים באולם שלא היו הדברים מעולם. ובכל זאת כולם משחקים את המשחק לטובת שכר טירחת עורכי-הדין ושכר התובעים. השופט שלי טימן אמר כי ב-27 שנות שיפוטו טרם נתקל במקרה אחד שבו נענשה אישה אשר העלילה עלילת כזב על הגבר בחייה, או על גבר מזדמן. הרי ידוע לכולנו כי עשרות אלפי תלונות השווא מוגשות כל שנה למחלקת חקירות אלימות במשפחה (אלמ"ב). רובן מתבררות כשקרים גסים. רבות מהמתלוננות מודות בעצמן כי העלילו על הגבר שקר. לפיכך עסוקים שוטרי, תובעי ושופטי ישראל בעומס עבודה מדומה ומזיק, כאשר "חומר הגלם" שלהם הוא גברים נורמטיביים שחייהם נהרסים! הדרך לפינוי זמנו של בית המשפט פשוטה. השופטים צריכים רק לחקור היטב את העדים ולהעניש עדי שקר, כאשר ברור שכך הדבר, ומיד יירד העומס על בתי המשפט.

מניפולציות של עורכי-דין

כתוצאה מהעובדה שהשיפוט הפך לתופעה נדירה, עסוקים עורכי-הדין במלאכת רמייה מסועפת על-חשבון לקוחותיהם. רבים מהם מפחידים את הלקוח כדי לקבל שכר טירחה שמן. הם מחתימים את הנאשם הנורמטיבי על הסכם ייצוג, לפיו הם יקבלו שכר טירחה מלא גם במקרה של פשרה או עסקת טיעון. מרגע שכך סוכם, הם עושים הכל כדי להתפשר על-חשבון הלקוח, ולנוחות התובע שמשתף עימם פעולה. שיטה זו גורמת לנאשמים רבים להסכים לאשמה מופחתת שאינה מוצדקת וממנה יוצא האדם שבור ושונא חוק.

גם השופטים כבר מבינים

שופט בית משפט השלום ברמלה, עמי קובו, כתב עבודת דוקטורט המבוססת על 400 ראיונות עם נאשמים שהשיבו לכתבי אישום. נוסף לכך ראיין 29 סניגורים, 8 תובעים, 5 שופטים, וערך תצפיות במשך 110 ימי דיונים. עיקרי מסקנותיו פורסמו בספרו "נאשמים בלתי עקביים בבתי המשפט – מודים באשמה וטוענים לחפותם". על-פי ספרוף יש סניגורים המנהלים את הנאשם כך שיסכים לעסקת טיעון נוחה שהם תופרים עם התובע. האמצעים להשגת העסקה הם הפחדת הנאשם, הסתרת מידע מהנאשם, וכפייתו לגרסה שאינה שלו עד אשר הוא עומד מאחוריה בבית המשפט. אחרי המשפט הנאשם ממורמר מחומרת העונש וטוען לחפותו, הסניגור נחפז לגבות שכר טירחה ולהתקדם לתיק הבא. גם התובע שמח בחלקו להסיר עוד תיק משולחנו, והשופט חש הקלה כאשר נמחק עוד תיק מסדר יומו. פחות מ-9% אחוזים מהתיקים הפליליים מגיעים לשלב כתיבת הכרעת הדין. שלב שבו השופט אמור באמת להסביר בכתב מדוע אדם אשם במה שמיוחס לו.

הרשע משתכלל ומשתולל

בהצעת חוק שאולי תעבור בשבוע הבא בכנסת ישראל בקריאה שנייה ושלישית, מוצע לבטל חלק מהותי מהליך השיפוט. על-פי הצעת החוק, עבירות רבות מסוג "פשע" שנדונו עד כה בבתי משפט השלום ובעיקר בבית משפט מחוזי, בהרכבים של שלושה שופטים, יעברו לדיון בפני שופט יחיד. מדובר בעבירות רבות שהעונש עליהן הוא 10 שנות מאסר ויותר. מכאן ועד להרשעה קלה בלא דיון עמוק הדרך קצרה ביותר. כבר אמרו חכמים בפרקי אבות; "אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי, אלא אחד…". לא ייתכן כי ידון שופט אחד בתוך דקות אחדות ויכריע בנושא שעשוי לכלוא נאשם לעשר שנות מאסר. נראה כי מערכת המשפט מאבדת עצמה לדעת בהניחה לעצמה לשקוע בהדרגה למצב שבו היא אינה שופטת כלל באמת. שעות השיפוט הנחסכות יתמלאו מיד בשפע של אישומים מגוחכים כנגד קורבנות חקירה חדשים שהמשטרה תמצא. הפשע האמיתי ימשיך להשתולל ולהשתכלל. המחוקקים מתבקשים לדחות את ההצעה בטרם יחזרו למזנון הכנסת.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , | 1 Comment »

כך משרד הסעד מכשיר עוד עבריין לעתיד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 13, 2010


לבד בעולם. זהו סיפור אחד מיני רבים, סיפור מסע היסורים של נער בודד ללא עבר פלילי וללא בעיות פסיכיאטריות אותו רוצה משרד הרווחה להכשיר כעבריין לעתיד.

צביקה רוט ודני ספקטור | ידיעות אחרונות

אמו של הנער חלתה, אביו זרק אותו, והמדינה העבירה אותו ללא סיבה למוסד לעבריינים, שם יוכשר להיות עבריין לעתיד, חייו יהרסו בין כתלי המוסד הסגור, והוא יהווה עוד נטל על משלם המיסים שיממן את השהייה שלו בבתי הכלא, במוסדות הפסיכיאטריים וכנתמך סעד.

הנער האומלל עבר בשנה וחצי האחרונות מסע קשה ומטלטל, לאחר שהוריו נטשו אותו.
הוא בן 14 ולפני כשנה וחצי עלה לישראל עם אמו. בגלל בעיות רפואיות העבירה האם את בנה לאביו, המתגורר עם אישה אחרת. זמן קצר לאחר מכן הוא נפלט גם משם, משום שהשניים סירבו לטפל בו. הנער מצא עצמו ברחוב, עד שאימו של אחד מחבריו לכיתה החליטה לאמץ אותו. אביו נדרש לשם כך לחתום ויתור על בנו ועשה זאת ללא בעיה. מכיוון שבינתיים נמצאה דודה שהסכימה לאמץ את הילד הוא הועבר אליה, אך לא השתלב ונאלץ לעזוב. במשך כמה ימים גר במחסן בחצר אחד מחבריו, ובסופו של דבר חזר למשפחת החבר שרצתה לשמש כמשפחה אומנת. אבל שוב צצה בעיה: המדינה לא העבירה למשפחה דלת האמצעים קצבה עבור הטיפול בו, אף שרשויות הרווחה הכריזו עליה כמשפחת קלט.

עובדות סוציאליות רצו לאשפזו בכפיה למרות שהוא בריא בנפשו

בתוך כך שקלו רשויות הסעד, מסיבה לא ברורה, לשלוח את הנער לאשפוז פסיכיאטרי כפוי. אלא שפסיכיאטר קבע שהוא נורמלי לחלוטין. לאחר מכן הוחלט כי על הנער לעבור אבחון מקיף, ובית המשפט שהיווה חותמת גומי של העובדות הסוציאליות אישר בעיניים עצומות להעבירו למוסד סגור לעבריינים אף שמדובר בנער בלתי אלים אשר מעולם לא הסתבך עם החוק.

יממה לאחר שהועבר למוסד נמלט משם הנער וחזר אל משפחת חברו. אלה קיבלו בינתיים הודעה כי המשטרה מנסה לאתר אותו וכי אם לא יחזור למוסד ייפתח לו תיק פלילי במשטרה. הנער המיואש ביקש לנוכח המצב לחזור לסבתו ברוסיה, אלא שלשם כך עליו לקבל את הסכמת הוריו, שנעלמו בינתיים.

נזכיר את סיפורה של שירן סוטירין, נערה נורמלית ללא עבר פלילי, שהועברה למוסד מסילה לנערות עברייניות רק משום שאמה ואחיה מתו והיא נותרה ללא משפחה. משרד הרווחה החליט להעניש אותה על כך שנותרה יתומה ללא הורים וכלא אותה במוסד סגור. היא נמלטה משם ובגיל 18 הפיעה שוב לאחר שפג תוקף הצו ההזוי של עובדי הסעד.

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

מה שמשרד החינוך לא רוצה שתדעו

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 11, 2010


עו"ד אבנר פינצ'וק

במטרה לשפר ביצועים מתכנן משרד החינוך לאסוף מידע רגיש על תלמידים. העובדה שלא שמעתם על כך אינה מקרית.

מאמר מאת עו"ד אבנר פינצ'וק, ראש תחום פרטיות ומידע באגודה לזכויות האזרח בישראל

בשבוע הקרוב תתבקש הממשלה לאשר הצעת חוק המסמיכה את משרד החינוך להקים מאגר מידע רגיש על תלמידים. המטרה, יש לומר, ראויה: ליצור מנגנון אמין למדידת הישגים של מוסדות הוראה, ובכך לקדם את החינוך בישראל. אבל כמו שקורה לא פעם, הכוונות הטובות עלולות להוביל למקום אחר לגמרי.

על פי התוכנית ייאסף מידע רגיש ורב על תלמידים ועל משפחתם: הישגים בלימודים, מצב כלכלי של המשפחה, הרגלי הפנאי של התלמיד ובני ביתו, צריכת אלכוהול וסמים, חשיפה לאלימות, ואפילו מידע רפואי ופסיכולוגי, שלדעת מומחיות משרד החינוך משפיע על הישגים בלימודים. המידע האישי והרגיש יישמר במאגר מידע למשך זמן רב – הצעת החוק אינה מגבילה את תקופת האגירה וקרוב לוודאי שהיא תימשך גם לאחר שהתלמידה או התלמיד יסיימו את חוק לימודיהם. גם המורים לא יימלטו – הם יחויבו לספק מידע רב על עצמם, כולל מידע על עמדותיהם ודעותיהם על המערכת שבה הם עובדים.

ניתן להתווכח אם המטרה מקדשת את המאגר, אבל מה שאינו נסלח הוא שמשרד החינוך עשה מאמצים ניכרים כדי שהתוכנית תגובש בחדרי חדרים, ולא תפורסם לפני שתאושר בממשלה ותונחת על הכנסת ועל הציבור. עושה רושם שהבינו שהציבור עלול להתקומם, כפי שאכן קרה לאחר שהתוכנית נחשפה, ולכן העדיפו לקדמה במחשכים.

בגלל אותו חשש מפני התנגדות בעיקר מצד הורי התלמידים, החליטו במשרד החינוך שגם אין צורך להקדים ולבקש את הסכמתם המפורשת לפני שילדיהם יתבקשו למסור את המידע הרגיש. תחת זאת יסתפקו ב"הודעה" שתפורסם אי שם בפורטל האינטרנט של בית הספר.

בישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר במועצה הציבורית להגנת הפרטיות, נשאלה מנהלת התוכנית, פרופ' מיכל בלר, מדוע הוחלט לא ליידע את ההורים בצורה יעילה וברורה על המידע הרגיש שייאסף מהילדים, ולהסביר להם שהם רשאים לבקש מהילדים שלא לענות לשאלות. התשובה שניתנה, היתה שהודעה מעין זו תפגע בהצלחת התוכנית. כלומר, במשרד החינוך סבורים שאם תינתן להורים הזדמנות אמיתית להבין במה מדובר, הם עלולים להתנגד, ולכן מבקשים לצאת ידי חובה. באותן דרכים מפוקפקות שבהן למשל "מיידעת" אותנו פייסבוק על שינוי מדיניות הפרטיות שלה, כך גם כאן: יגידו להורים, אבל יעשו את זה "בשקט".

במשרד החינוך הרבו בימים האחרונים ללהג על חשיבותה של הפרטיות, אבל כשבוחנים את הצעת החוק מבינים שאין להצהרות כיסוי. לא נעשה די כדי לצמצם את פוטנציאל הפגיעה בפרטיות הקטינים והוריהם, למשל, על ידי פיצול המאגר והפרדה בין המידע הרגיש לבין הנתונים המזהים.

חמור מכך: בשים לב לרגישות האדירה של המידע שבו מדובר, ניתן היה לצפות להחמרה בהסדרי המינימום שקבועים בחוק הגנת הפרטיות לשם הגנה על מאגרי מידע כלשהם. אבל הצעת החוק של משרד החינוך דווקא מקלה עם מי שיחזיקו במאגר הרגיש וינהלו אותו. מתברר שהמחויבות המוצהרת לפרטיות התלמידים נעצרת במקום שבו צריכים לשאת באחריות אישית להחזקה ולניהול המידע האינטימי של התלמידים.

יהא אשר יהא גורלה של התוכנית ושל מאגר המידע המוצע, האופן שבו הם מקודמים אינה מכובדת ואינה מכבדת את המורים, את ההורים ואת התלמידים. המאגר הרגיש הוקם עוד בטרם התקבלה החקיקה שתאשר את הקמתו. נעשה מאמץ למנוע מהציבור להגיב לתוכנית, ואין כוונה כנה לתת לתלמידים ולהורים הזדמנות אמיתית לבחור אם לשתף עמה פעולה. בעבר הסבירה מנהלת התוכנית ש"מדידה והערכה הם אמצעי ולא מטרה". מה חבל שבלהט העשייה נזנח עקרון זה והתלמידים והוריהם הפכו לאמצעי בשירות מנגנון המדידה.

מידע רגיש יזלוג מהר מאד מן המורים בחדר המורים למערכות חיצוניות שונות. חדר המורים בבתי הספר הוא מקום מועד לפורענות יתר משום היותו מוקד רכילותי מובהק בו מרכלים על ההורים וילדיהם. לדברי עו"ד פינצ'וק, מערכת החינוך הוכיחה בעבר את חוסר אמינותה בנושאים שונים.

דנה גולדנברג, יועצת בית הספר יגאל אלון בגבעתיים, הודתה כי היא כפופה לפקידות סעד ממשרד הרווחה, ולכן מידע רגיש משאלונים תמוהים אלו אף עלול לזלוג למשרד הסעד ולעובדות סוציאליות ממשרד הרווחה, אשר תפלושנה לחייהן האינטימיים של המשפחות ותפרקנה את התא המשפחתי.

צפו בעדותה של דנה גולדנברג הידועה לשמצה:

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

אין גבול לאכזריות – נאנס, אושפז ונאנס במוסד

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 9, 2010


דווקא במקום שהיה אמור לשקם את נפשו הפגועה מהאונס הקודם שעבר, נפל נער בן 14 קורבן לתקיפה מינית נוספת. על כך אנו מתריעים שוב ושוב, המוסדות הסגורים של מערכת הפסיכיאטרית ומשרד הסעד הם סכנה לילדי ישראל.

תמר טרבלסי חדד | ידיעות אחרונות

אין קץ לזוועה: נער בן 14, שאושפז בכפיה בבית חולים פסיכיאטרי לאחר שהותקף מינית והתמוטט נפשית, נאלץ לחוות טראומה קשה נוספת לאחר שנאנס על ידי מטופל במוסד. אמו הגישה תלונה במשטרה, והמועצה הלאומית שלום הילד תובעת ממשרד הבריאות למנות גורם חיצוני שיבחן את הכשלים שהביאו לתקיפת הנער.

ייסוריו של הנער החלו כאשר נאנס על ידי פועל שעבד בסמוך למקום מגוריו. התוקף הורשע ונשלח לשלוש וחצי שנות מאסר. שימו לב לעיוות הדין שנעשה כאן, אנס אכזרי הולך ל-3 וחצי שנות מאסר ואילו פיני כהן שבסך הכל זרק נעל על שופטת מושחתת קיבל גם 3 שנות מאסר, הווה אומר, השופטת בייניש מן האצולה הישראלית שווה יותר מן הנער חסר הישע שנאנס.

במקביל החל מצבו של הילד להידרדר, והיה צורך לאשפזו אשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי.
אמו שלא הבינה אז את ההשלכות ההרסניות של האשפוז הפסיכיאטרי, מספרת: "בני סירב להתאשפז, וכל המשפחה נרתמה לשכנעו כי האשפוז נועד לסייע לו…הוא אושפז, ובסופו של ענין הוא מצא עצמו מותקף פעם נוספת ללא שום יכולת לעשות דבר", אמרה האם. "אני מצפה שיבדקו את הפרשה היטב ולעומק".

קישורים נוספים:

ועדת הבדיקה של משרד הרווחה מטייחת אונס של אישה חסרת ישע

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , | Leave a Comment »

תרגול כתיבת ספרות בנושא בעלי חיים

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 7, 2010


לאור הביקוש הגובר והולך לדפי העבודה שלנו, אנו מביאים כאן חוברת דפי עבודה לילדי גן חובה ולתלמידי החינוך הביתי כהכנה לכיתה אלף על מנת לתרגל כתיבת ספרות.

בעזרת דפים אלו יוכלו הילדים ללמוד לכתוב את הספרות.

הדפים משלבים בעלי חיים.

הקליקו על התמונה להורדת הקובץ.

דפי עבודה נוספים לילדים בקישור הזה.

Posted in דפי עבודה לילדים | מתויג: , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

משרד הרווחה מטייח אונס חסרת ישע

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יולי 5, 2010


לא יאומן כי יסופר. נערה חוסה במעון של אקי"ם נאנסה על ידי אחד מעובדי המעון. היא גם נדבקה ממנו באיידס. אבל, למרות הכל, ועדת בדיקה של משרד הרווחה קבעה שהאשמים הם דווקא הורי החוסים במעון…

תוצאות ועדת הבדיקה של משרד הסעד אשר טייחה את פרשת האונס במסקנה השערורייתית שלה מוכיחות מעל כל צל ספק כי יש צורך דחוף בהקמת גוף בקורת חיצוני , בלתי תלוי ואוביקטיבי שיפקח על משרד הסעד, בכלל זה, פיקוח חיצוני על המוסדות הסגורים של משרד הרווחה בהם מתבצעים מעשי אונס מדי יום ביומו ואיש אינו נותן את הדין על כך.

חיים ריבלין| ערוץ 2

הוריה של ע', חוסה במעון אקים למפגרים, עדיין לא מעכלים. לפני כשנתיים התבשרו שבתם נאנסה על ידי המטפל שלה במעון אקים בשרון, ונדבקה באיידס. כעת ההורים מגלים כי ועדת הבדיקה שהוקמה במשרד הרווחה לחקור את הפרשה, מצאה דווקא אותם – אשמים במצב.

חבר ועדת הבדיקה הטיח דברים קשים בהוריה של ע', בפגישה שהתקיימה עם סיום עבודת הוועדה לפני כמה חודשים. לא הנהלת המעון, לא אקים שמפעיל את המקום, ודאי שלא משרד הרווחה שאמור לפקח על הנעשה שם – איש מהם לא אשם. "ההורים", נכתב בדו"ח, "היוו מוקד לחץ בלתי פוסק על הצוות, וזו הסיבה, לדעת חברי הועדה, למצוקה שאפשרה את המקרה".

האונס התגלה לפני כשנתיים, כששני חוסים במעון פתחו סימני מחלה. בדיקה העלתה כי הם נדבקו באיידס. בתום חקירת משטרה נעצר מאיר אבוהי, שהיה מטפל במקום, בחשד שאנס את השניים. כעת, מגלים אנשי משרד הרווחה, אפשר שהוא פגע בחוסים נוספים.

הנהלים לא השתנו

לאור הממצאים הללו, אפשר היה להניח שמשרד הרווחה ישנה נהלים ויגביר את הפיקוח על העובדים שמועסקים במעונות לחוסים, אולם בחדרי חדרים מודים בכירים במשרד הרווחה שזה לא קורה. לא רק שלא שנעשות בדיקות תקופתיות לעובדים, במשרד הרווחה מודים שהם לא מצליחים למנוע ממטפלים אלימים לשוב ולפגוע בחוסים.

מאקי"ם נמסר הערב בתגובה לכתבה: "האגודה יזמה תיקון בחוק, המחייב אדם הרוצה לעבוד עם אנשים עם פיגור שכלי להביא אישור מהמשטרה שלא ביצע עבירות מין. בעקבות המקרה, יוזמת אקי"ם הרחבה של החוק כדי שיחייב אישור גם לגבי היעדר עבירות אלימות".

קישורים נוספים:

הקמת אומבודסמן חיצוני שיפקח על פעילות משרד הרווחה

Posted in Uncategorized | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »