הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

כבד את אביך ואת אימך

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- יוני 13, 2010


התורה אינה מחייבת אותנו לאהוב את הורינו משום שלא ניתן לכפות עלינו לשנות את הרגשות שלנו כלפי אנשים, בכלל זה הורים. תכנות ושליטה ברגשות הוא דבר מנוגד לכל זכות בסיסית אנושית.

אך התורה מחייבת אותנו לכבד את הורינו !!

השבוע קבע השופט נפתלי שילה בפסיקה חשובה כי ילדים שלא כיבדו את הוריהם ינושלו מצוואתם עפ"י הוראת ההורה. פסיקה זו חשובה שבעתיים בעידן בו ילדים אשר מוסתים ע"י עובדים סוציאלים ממשרד הרווחה מצפצפים על ההורים, פורצים גבולות,  ולעיתים כאשר ההורים אינם נותנים לילדים המוסתים את מבוקשם הם פונים לעובדים סוציאלים ומתלוננים על הוריהם, כמו במקרה של אותו נער מעיירה בפריפריה אשר התלונן בפני עובדת סוציאלית כי אביו אינו קונה לו טיסן ומה שמדהים עוד יותר הוא שהעובדת הסוציאלית הצדיקה את הנער…

ורד לוביץ | YNET

שנה לאחר ששמה קץ לחייה, הורה בית המשפט לקיים שורת בקשות שפירטה אשה במכתב שהותירה אחריה. בניה דרשו לזכות ברכושה למרות דרישותיה, וחרף הביקורת שכתבה עליהם: "קשה כשאין תמיכה מהילדים שילדת"

מכתב ההתאבדות כמוהו כצוואה

בצעד לא שגרתי, הכיר בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב במכתב התאבדות כצוואה לכל דבר ועניין, והורה לקיים את ההוראות שפירטה בו אשה ששמה קץ לחייה לפני יותר משנה באשר לאופן חלוקת רכושה, אותו ביקשה להעניק לחברותיה – למורת רוחם של ילדיה של המנוחה, שהתנגדו למהלך.

האשה, שסבלה ממחלה קשה, שלחה יד בנפשה במאי אשתקד לאחר תקופה ארוכה של סבל. "אני מצטערת אבל איני יכולה לסבול יותר את הכאבים. סליחה מכל מי שפגעתי בו אי פעם", רשמה בכתב ידה. "אבקש לא להתאבל עלי ולא לשבת שבעה. לא להודיע לילדיי, לאחי או לאחותי, שבכל מקרה לא מתעניינים בי או במה שקורה איתי – למרות שעזרתי לאחותי. כשאחי היה בבית החולים ביקרתי אותו, אך לבסוף אין התעניינות מצדו".

בהמשך מכתבה, תיארה האשה את אכזבתה הרבה לנוכח יחסם של ילדיה אליה בתקופת מחלתה, והבהירה באופן חד וברור את דרישתה למלא אחר הוראותיה ולהעביר לרשות ידידותיה את הבעלות על מחצית הדירה שהייתה בבעלותה וכן את סכום הכסף שבו תימכר מכוניתה.

"חג הפסח האחרון שבר אותי לגמרי"

"לסבול שלוש שנים זה קשה ביותר, כאשר אין תמיכה מהילדים שילדת אותם, טיפלת בהם – וכאשר הם היו חסרי ישע, זאת אומרת קטינים, עד שבגרו. חג הפסח האחרון שבר אותי לגמרי, ואני מקווה שלא גרמתי סבל לאף אחד ובלבול מוח מיותר. אין לי יותר טעם לחיות כי הכאבים קשים מנשוא. אין טעם בחיים אם סובלים כל כך. אני מבקשת סליחה, אך נא לקיים את כל מה שהוריתי. אנא, מי שקורא כתב יד זה, אני מבקשת לבצע אותו".

אותן חברות העבירו את מכתב ההתאבדות לידי הרשם לענייני ירושה ודרשו להוציא לפועל את הנחיות המנוחה, בעוד שילדיה התנגדו לכך בטענה כי אין מדובר בצוואה בשל העובדה כי המסמך אינו עונה על הדרישות הטכניות שנקבעו בחוק.

תחילה העלו האחרונים את הטענה כי אין כל וודאות לכך שבעת שכתבה את המכתב, הייתה אמם כשירה לרשום צוואה בשל מצבה הנפשי הקשה.

"כל מי שמעיין במכתב, ולו במבט חטוף, רואה כי הוא כתוב באופן שאינו מסודר ובלתי רציף – אך אין הדבר מהווה פגם כלשהו בצוואה. המכתב מתייחס במפורש לכך שכותבו צופה פני מוות", קבע השופט נפתלי שילה בהחלטתו. "אותם ניסוחים מלמדים בעליל כי כוונת המצווה הייתה לתת הוראות מה יעשה לאחר פטירתה. אף אם נפלו פגמים טכניים בצוואה, דברי המנוחה ברורים ביותר ויש לקיימם. העובדה כי המנוחה לא התייחסה לכל רכושה אלא לרכושה העיקרי – דירתה, רכבה וכספת, אינה גורעת כהוא זה מתוקף הצוואה". נוסף על כך, הטיל השופט על ילדיה של מחברת המכתב לשלם הוצאות משפט בסכום של 10,000 שקלים.

צפו בעובדת הסוציאלית חנה סלוצקי אשר מסיתה ילדים נגד הוריהם:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: