הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

עובדי משרד הסעד – הזיבורית של החברה הישראלית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- מאי 18, 2010


שאלה: כמה עובדים סוציאלים צריך כדי להחליף נורה?

תשובה א?
ארבעה, אחד מסובב את הנורה והשאר מהווים קבוצת תמיכה לעו"ס.

או תשובה ב?
שבעה. אחד מחליף את הנורה וששה מתעסקים בניירת.

וזו מהות הקיום של עובדות משרד הסעד, מוצצות כמו עלוקות את כספי משלם המיסים. כמעט מיליארד שקל מבוזבזים מדי שנה על שכרם של עובדות משרד הסעד, כל זאת מכספך, אזרח משלם מיסים.

ומה עובדות סוציאליות אומרות על משרד הרווחה?

עוסי"ת לשעבר מגיבה:

"…ישנם עובדים סוציאליים ברמה גבוהה אך אלו עושים הסבה לתחום של משאבי אנוש. המוכשרים בורחים מהר למשאבי אנוש, התנהגות ארגונית, ומקפיצים את משכורתם. מנהל משאבי אנוש מוכשר בהייטק מקבל 20-35K ברוטו + תנאים מצוינים.

מי שנשאר במערכת הרווחה זו הקבוצה הפחות טובה,

שלא לאמר זיבורית אשר מייצרת שכבה מרוחה וטפלה של ארגון רדוד וירוד המאוייש ע"י פקידי סעד…"

"חכי חכי את יותר בחיים לא תיראי את הבן שלך"

חייל מאזור צפון מספר על ילדותו:

"…זהו סיפור אמיתי שעברתי בזמן שהייתי ילד בן 8.
עליתי לארץ מרוסיה עם אימי באמצע שנות ה-90. לרוב היה מצב כלכלי קשה.
משפחה חד הורית אבי נהרג טרם עלייתו ארצה.
אנחנו הגענו למצב בו שירותי הרווחה רצו לקחת אותי ולהעביר למשפחה אחרת (כמעט תמיד זה שיבוץ למשפחות דתיות).
לרוב הייתי בבית. למרות שאימי עבדה המון ולא תמיד היה לה זמן להתעסק איתי, לא הייתי ילד מוזנח.
היו טענות מצד העובדים הסוציאלים נגד אמי על כך שהיא מזניחה אותי… כי אתה צריך להציג בפניהם שאתה עובד, אבל אם אתה מציג שאתה עובד, אז זה אומר שאתה לא משקיע בילד, זה מעגל סגור.

במקרים אלו בדרך כלל אם זו משפחה של 2 הורים, לרוב לא היו עושים בעיות, אבל כאן זה מקרה נוח של אם חד הורית, בו ניתן לקחת ילד ולהעביר למשפחה אומנת. יש לציין שגרתי אז בנתניה ולא הייתי המקרה היחיד.
אני לא יודע אם זה היה "פרוייקט שיבוץ" (כי תמיד זו היתה העברה למשפחה דתית). אגב, הכרנו אמא שכן לקחו לה את הילד ללא סיבה. ואסרו עליה לראות את הילד. היא "התגנבה" וראתה את הילד, וההורים האומנים ראו אותה ודיווחו לרשויות הסעד. לאחר מכן עצרו את האם ושמו אותה במעצר.
גם אני הייתי בדרך להילקח. גם אני שמעתי פקידת סעד שבאה אלינו הביתה וממש איימה, אני  זוכר את המילים למרות שאז לא ידעתי מה זה בוודאות והיא צעקה "חכי חכי את יותר בחיים לא תיראי את הבן שלך".
זה התחיל בזה שבאה עובדת סוציאלית כביכול לעזור לנו וכל הזמן שאלה כל מיני שאלות על הכנסות, על מעשיה של אימי  וכדומה, ולא עזרה בכלום. כשלאמי היה קשה לענות לה היא התחילה להתחצף אליה ולהגיד שזה ה"תפקיד" שלה…
אימי אמרה לה שהתפקיד שלה זה לעזור לה ועכשיו היא מנקה את הבית.
ואז הפקידה התחילה לצעוק עליה ואמרה לה את האיום.
לי היה מזל, כי במקרה אימי עבדה אצל אישה אחת שבעלה היה בכיר בעיריה שהיו לו קשרים ואיכשהו השתיקו את הענין.

חוץ מהמקרה שלי והמקרה של חברה של אמא שלי שכן לקחו לה. שמענו על המון מקרים אחרים…"

קישורים נוספים:

קווים לדמותה של העובדת הסוציאלית הישראלית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: