הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

עוד על זוועות המוסדות הסגורים של משרד הסעד – הפעם על מוסד בית אפל

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- נובמבר 26, 2009


מוסד בית אפל כיום, בחוץ פרחים, בפנים עשבים שוטים

מוסד בית אפל כיום, בחוץ פרחים, בפנים עשבים שוטים

לאחרונה יצא לי לשוחח עם בחור בשנות ה – 40 לחייו, ובמהלך השיחה התברר כי הוצא מביתו בגיל 3 ע"י פקידי סעד למוסד בית אפל בגן יבנה יחד עם אחיו ושהה שם עד גיל 15. הבחור הוצא מהבית רק משום שמשפחתו היתה עניה וברוכת ילדים ועובדים סוציאלים שכנעו את האב לחתום על מסמכי הסכמה בטענה כי זה רק "לטובתו של הילד", ובבית 3 חדרים זה לא מספיק לילדים…. הוריו היו עולים חדשים. במוסד הופרדו האחים וכמעט לא היה ביניהם קשר.

הבחור גולל בפני את סיפורו על קצה המזלג כשהוא שנוק מדמעות, ואמר לי כי אינו רוצה לשוחח על כך לעולם משום שעדיף לו להדחיק את העבר הנורא מאשר להיזכר בתופת שעבר במקום. הוא סיפר לי על אירועים שהם רק "קצה הקרחון" כדבריו, ונמנע מלתאר דברים איומים הרבה יותר שקרו שם משום הקושי שבדבר. הנה מקצת האירועים הטראגים שעבר:

בתקופה המדוברת, גבי קונפינו, כיום מנהל את מוסד בית אפל, אף הוא היה חניך בבית אפל דאז בניהולו של אדם בשם יעקב יעקובי. המנהל עצמו היה אדם נחמד, לדבריו, אך התעלם מההתעללויות שעברו החניכים במוסד שלו.

סדר היום במוסד היה מאד קשוח וספרטני.
החניכים עברו מדי יום ביומו מכות והשפלה מדי המדריכים. רבים מן המדריכים היו בעצמם נערים בני 17 – 18.
אחד המדריכים, ג'קי שמו, ביצע מעשי אונס סדרתיים בילדים בני 8-9, עליהם היה אחראי. ביתני המגורים היו מלבניים, פרוזדור ארוך עבר במרכז כל ביתן כאשר משני צדיו היו חדרי הילדים, בכל חדר 8 ילדים. בסוף המסדרון היה החדר של המדריך האחראי על הביתן. המדריך האנס היה פותח מדי פעם מעין דוכן סדקית קטן, מוכר לילדים ממתקים בזול מדמי הכיס שקיבלו מהוריהם, קונה את ליבם של הילדים, משמש להם אוזן קשבת ועל הדרך גם אונס אותם. צרחות הילדים הנאנסים נשמעו עד לקצה השני של המסדרון. כולם ידעו אך שתקו. אחת הנערות נכנסה ממנו להריון וכך התגלה המקרה.

הילדים היו משתינים מדי פעם במיטה מפחד וחרדות, המזרונות היו ספוגים בשתן. ילדים שהשתינו קיבלו עונשים כבדים. באחד הימים ילד שהשתין קיבל עונש כבד במיוחד. המדריכה הכריחה את שאר הילדים להשתין לו בפה למען יראו וייראו, טראומה הן לילד עצמו והן לילדים שהשתינו לו בפה.

בגדים חדשים לעולם לא קיבלו למעט במקרה אחד, כאשר הגיעו התורמים למוסד. אז הם היו קונים להם חולצות חדשות, מעמידים אותם בשורה מול התורם דאז, מר אפל, מכריחים אותם לחייך ולהעמיד פני מאושרים, וכאשר היה שואל אותם על המוסד היום תמיד עונים לו כי הם שמחים שנפל בחלקם לגור במוסד כזה.

ילדי המוסד למדו בבית הספר המקומי בגן יבנה, וכל יום אולצו ללכת מספר קילומטרים עד לבית הספר, לעיתים בגשם, בבוץ ובכל תנאי מזג אויר. הם היו יושבים בכיתה, מסתכלים בשקיקה על האוכל שהביאו ילדי המשפחות המקומיות לכיתה, שומעים את המילה "אבא" ו"אמא" מחבריהם לכיתה, חולמים ומפנטזים לחזור הביתה. בית הספר, לדבריו, היה המפלט היחידי שגרם לו להיחלץ לכמה שעות מן הגהינום, משום שרק המקום הזה הקנה להם קשר כלשהו לעולם החיצון, וזאת באמצעות חוויותיהם של הילדים האחרים שחיים עם משפחתם, ושם בעצם הבין לדבריו שהחיים שהוא חי במוסד אינם חיים נורמליים.

מספר פעמים ניסו לברוח מן המוסד, אך ללא הועיל, המשטרה תמיד תפסה אותם. באחד הימים שברו מספר ילדים מן המוסד את חלונות בית הספר על מנת שתגיע משטרה, תוציא אותם מן המוסד ותיקח אותם למקום אחר, מחוץ למוסד, שם יהיה קל להם יותר לברוח, אך גם באירוע הזה נתפסו כולם והוחזרו למוסד.

לכל ילד במוסד היה מספר וכך הוא היה מזוהה. על בגדי הילדים לא היו רושמים את שמות הילדים אלא את המספר שלהם. לעיתים היו מדביקים תווית של בד על הבגד ועליה תפור המספר של הילד. הוא טוען שהוא כילד תמיד הרגיש שהוא חי כמו שחיו בשואה.

לילדים היו כינים באופן קבוע, המדריכים היו מעמידים אותם עירומים בשורה מול המקלחות שנראו לדבריו כמו המקלחות בשואה, מתיזים על ראשם נפט במכשיר של פליט ומן הראש היו יוצאים לדבריו גדודים של כינים. אחר כך היו מסבנים אותם בליפה לבנה גסה שורטת וכואבת, כמו זו בה משתמשים כיום עובדי הנקיון (לא הליפה הצהובה שגדלה בשיחים)

היתה במוסד מלחמת הישרדות קשה, היו הרבה גניבות ואם הוא היה משיג פירות כמו אגס או תפוח, הוא היה חופר בור קטן ומחביא אותם באדמה משום שבחדר היו גונבים לו את זה.

למרבית הילדים היו ציונים נמוכים בלימודים משום שהם לא היו יכולים להתרכז והיו חושבים ומפנטזים כל הזמן על הבית. הוא עצמו ידע את לוח הכפל רק בכיתה ח'.
פעם ב3-4 שבועות היה יוצא הביתה. להוריו לא סיפר על הזוועות במוסד על מנת לא לצער אותם ולגרום להם לרגשי אשמה.

סוף דבר:

מבין בוגרי המחזור שלו במוסד הוא בין היחידים שיצא משם שפוי, רוב החוסים בבית אפל הידרדרו לפשע, זנות ומחלות נפש.
באחד הימים, כאשר היה חייל, הסתובב עם כמה חברים באזור של בתי בושת בתל אביב. שם נתקל בבחורה מוכרת לו. החברים המשיכו למקום אחר אך הוא עצר וחזר אחורה לאזור בתי הבושת לאתר את הבחורה. הוא איתר את הבחורה שעבדה שם כזונה, הבין כי זו אישה שגדלה איתו כילדה בבית אפל. הוא קרא בשמה, והיא הסתובבה. הם בכו אחד על כתפי השני, היא הזמינה לו מונית הביתה ואמרה לו כי אינה רוצה להיזכר יותר במקום הנורא הזה.

השיחה נקטעה משום שהוא לא יכל להמשיך. הוא בכה בכי תמרורים כשנזכר שוב שוב על היותו פעוט בן 3 שוכב לבד במיטה במקום רע ומנוכר, בוכה לחיבוק של אמא ואבא ואף אחד לא שומע אותו והוא לא מעניין אף אחד.

קישורים נוספים:

פנימיות הן גן עדן לפאדופילים

25 תגובות to “עוד על זוועות המוסדות הסגורים של משרד הסעד – הפעם על מוסד בית אפל”

  1. שמואל שמואל said

    שלום.
    קראתי את הכתבה ואכן הזדעזעתי.
    אבל הזדעזעתי לא פחות מהקלות בה שופכים את דמו של המקום ושל כל עובדיו גם כיום. וכך ניסחתם: "מוסד בית אפל כיום, בחוץ פרחים, בפנים עשבים שוטים".
    בתי נמצאת בשנת שירות במקום. היא עובדת עם קבוצת ילדים קטנה. יחד עם עובדת בוגרת נוספת מהוות השתיים אמהות לאותה קבוצה. שתי בנות אלה נמצאות עם הילדים כל שעות היום והלילה חוץ מהזמן בו הילדים בבית הספר. סביבן ישנו צוות שלם של עובדים שנותנים את המיטב כדי שלילדים יהיו חיים נורמאליים עד כמה שאפשר לאחר שנאלצו לעזוב את ביתם. אני כאביה של בת השירות שומע יום יום על ההתנהלות של המקום ואין לי כל ספק שהילדים בקבוצה זו לפחות זוכים אך ורק לחום ואהבה ומאמץ ללא גבולות לאפשר להם סביבת חיים נורמאלית, מאפשרת, מפרגנת ומפתחת. אין לי כל ספק מהיכרותי הקרובה את הקבוצה הקטנה הזו שאין שם שום מעשי אלימות מכל סוג שהוא מצד הצוות.
    חבל ששופכים את דמם של הטובים שנותנים את מיטב זמנם, כוחם מרצם ואמונתם על ידי משפט מכליל, מכוער ולא בדוק.

    • דולי אוסנת אלבז said

      אדון נכבד! אתה באמת יכול להזדעזע עד עמקי נשמתך, אולי לא שמת לב לפרטים, הבחור היום בן 40 הוא היה בן שלוש כשלקח לשם מדובר ב 37 שנים לאחור. אני הייתי שם לפני 40 שנה ואני יודעת במה מדובר. למעט עניין האינוס שלא היה ידוע לי כל דבריו נכונים. להבדיל מאותו בחור אני הצלחתי לברוח וכשנתפסתי ניתנו לי ילדה בת 10 25 אגורות של אז, ואמרו לי סעי הביתה ואל תחזרי בלי אבא. כמובן שאת הדרך לבית אבא לא ידעתי ובאותו יום היה לי טיול שנתי ברחבי ארץ ישראל, הייתי רחובות, תל אביב, חיפה, ירושלים, וחזרה תל אביב נהגי אוטובוס רחמניים היו רושמים על כרטיס משומש לנהגים אחרים לאן לקחת אותי לבסוף בשעות הערב בתחנה מרכזית בתל אביב מצאה אותי שכנה של אבי ולקחה אותי הביתה למזלי אבי שמאד התעצבן על המעשה לא החזיר אותי לשם, ויותר מאוחר הוציא משם גם את אחיותי. כן ! עם יד על הלב אני יודעת על מה הבחור מדבר.

  2. neliron said

    מזועזעת מתגובתך איך ההית מרגיש אם ביתך היתה נלקחת ממך ואלה המילים שלך " אמהות "עלי לתקן אותך אמא יש רק אחת מולידה לא ביתך הצעירה שעושה שנת שרות להנאתה מר שמואל או עובד פנימיה " חיים נורמליים " איזה חיים מגודרים בגדר תייל כשהגעתי עם כתבת לפנימיה הכתבת סולקה מה מסתיר המנהל לגבי אלימות במו עיני ראיתי מדריכה אלימה מכה צועקת ומאימת על תלמיד מדוע מסתובבים עם סכינים בפנימיה
    מכוער שפנימיות שהוקמו בשואה למען פליטים יתומים משמשים לאיכסון ילדים עניים ליצור דור שני של יתומי רווחה במקום לעזור למשפחות להחזיק את ילדיהם כמו חברה נורמלית לסביבה נורמלית צריכים לחיות עם הוריהם ראיתי אשה לבנה שאין לה ילדים מאמצת אתיופים ילדים [יש תמונות] שחורים נחותים במדינה אחת שיודעת .

  3. מינה said

    בתור תושבת המקום, קשה לי להאמין כי זה המצב בבית אפל.
    אני בדיוק בעיצומם של לימודי שיקום והיה בדעתי לפנות לבית אפל
    לעבודת סטז'. יתכן כי נעשו במקום דברים מזויעים לפני שנים – עפ"י הסיפור הראשון.
    ואם גם כיום זה כך – למה שותקים???
    אסור שמצבים כאלה יקרו, יש למגר תופעות כאלה מהחברה, לאן הגענו???
    אגב, אני מכירה אישית בוגרי הפנימיה שלמדו עם ילדי, יש כאלה שהצליחו יפה מאוד בחייהם, התחתנו וכו'. האמת אף פעם לא שאלתי ולא התעניינתי מה קורה בפנים? הדלקתם לי "נורה אדומה". תודה

    • אוסנת said

      כן מינה ! נחמד שיצאו משם כאלו שהצליחו, גם משפחת אברג'ל הידועה הינם בוגרי בית אפל . יש לציין שבתור ילדים הם היו נהדרים (הייתי חברה שלהם) החיים עשו מהם מה שהם היום ואני מאמינה שגם לבית אפל יש חלק בעניין.

  4. חניכה בפנימייה said

    לגבי ההגבה האחרונהה-יש דבריםם שלא רואים אותםם כשנמצאים מחוץ.
    לא משנהה כמה אנשים הכרת שהם בוגרים ויצאו מפהה אף אחד לא ימחוק להם את הסבלל שעברוו פההה…
    גם אני פה כמה שנים ועוד מעט מסיימתת וקשה לי להאמיןן שאין להם גבולותת (מדריכים)מנצלים את הסמכות שליהםם כדי …אפילו אי אפשרר לתארר אתת זהה !! רק מי שחי את זה יכול להביןןן
    אנחנו מגיעים לפנימיייה כי אנחנו צריכים שיאהבוו אותנוו,יראו לנו איך כן מתנהגיםם ,מצפים לדרך חינוך טובהה אבל פה מקבלים רק צעקות עונשיםם חמוריםם..ורק שאנשים ידעוו פנימייה זה לא מקום בו ילד צריך לגדוללל ואני לא יודעת מה להגיד להורים ששלוחים את ילדיהם למקום כזההה ..

  5. ילד מנרדים said

    ילד מנרדים אמר

    מרץ 19, 2010 בשעה 11:09 pm
    אני מסכים עם מה שאומרים מתי לא צריך להיות בליכוד ואפילו לא להיות מנהל פנימיה הוא צריך לשבת בכלא אל מעשיו הרעים אשר התעלל בילדים שנים רבות ואני הייתי עד למקרה כזה.
    נ.ב
    ע. התעלל בילדה שאני מכיר היא חזרה לבית עם סימנים ביד וברגל
    בבית- ספר התלוננה שיש לה כאבים חזקים ברגלים ובידיים.
    אחות של ש. נכנסה להריון בגיל 17 בפנימיית נרדים עכשיו אחותה של ש. עם ילדה בת שנתיים.

  6. קרולין said

    קודם כל לגביי הכתבה אומרים "בכי מרורים" ולא "בכי תמרורים" הקפידו על רמת התבטאות נאותה!
    דבר שני לגביי האתר,הסיפורים וקטעי הוידאו… בהקלטה של אלה ב"המראת חירום" שומעים בוודאות שזה ערוך מראש ומפוברק. לגביי הכתבה הנ"ל רוב הכתבות שלכם הם בבסיסן בעלות אותו אופי וסממנים זהים כמו השוואה לשואה וכו'… ברור שמסע ההסברה שלכן הוא בעיניי כעבודת קודש ונכון שיש מקרים חריפים של התנהגות חריגה כלפיי אמהות חד הוריות או כלפיי ילדים בעליי קשיים אבל כל אדם בעל חשיבה נאותה ויכולת הבחנה בין הרצוי למצוי יבחין שיותר מ50% ממה שאתם מציגים פה הוא מנופח,מפוברק וזה רק מחליש את עמדתכם.. אין ספק שבעלי סמכות משתמשים לעתים בכוחם על גבם של חסרי האונים כגון ילדים פסיכוטים או מוגבלים. אין דבר כזה של ילד שמצוי בסביבה טיפולית פסיכאטרית כזו או אחרת ש"מנתקים" אותו מהעולם החיצון!!!! אנחנו לא בגרמניה חבר'ה,תתעשטו… אתם עושים צחוק! ילד שמקבל תרופות אנטי פסיכוטיות אינו כשיר למסור גרסה או הודאה בעבור שום ארוע או בכלל,גם אם כביכול הוא אינו זקוק לתרופות שניתנו לו והוא כביכול סומם ע"י סמכות רפואית,עדיין החשיבה שלו אינה צלולה ודעתו איננה אלא מסע הכפשות ונקם עבור הדמות הכביכול רעה והמפלצתית שריתקה אותו למח' פסיכיאטרית הלא היא דמות הד"ר..
    אנא המשיכו עבודתכם ביושר והקפידו על הבאת ממצאים אמיתיים ומבוססים. בכל אופן רותקתי לאתרכם ו"שאפו" על המסירות!

    • הרהורים על משפחה וילדים said

      קרולין חביבתי

      שום דבר לא מפוברק, הכל אמת לאמיתה, לא 50% אלא 100% של אמת צרופה. קשה לך להאמין שזוועות אלו קורות כאן במדינת היהודית, את מעדיפה לטמון ראשך בחול, אבל זה קורה כל יום, כל שעה, ובכל מקום. בהקלטה של הנערה אלה, יש שעות ארוכות של הקלטות, הרי את לא מצפה שנפרסם את כל השעות הגולמיות של ההקלטה, הרי את לא תשבי כאן שעות על גבי שעות ותקשיבי לכל העדות. אנו מביאים קטעים נבחרים מתוך עדותה של הנערה, כפי שבטלויזיה תראי כתבה בת 2 דקות, כאשר בפועל בוצעה הקלטה של שעתיים. כך מתנהלת עבודה עיתונאית.

      כאשר במרכז חירום ויצו הדסים מפזרים ילדים חסרי ישע לבתי חולים פסיכיאטריים בדיוק ביום השואה, יום זכרון אותו יש להקדיש ל-6 מליוני הנספים, ובמקום זאת עובדת סוציאלית חסרת רגישות בשם אורלי רובין בן אסולין מחליטה לבצע שיבוץ מחדש של ילדים למוסדות סגורים דוקא ביום טעון זה, הרי ברור כשמש כי יצויין יום השואה בהקשר זה. ראי כתבה בקישור הזה:
      https://myfamilythoughts.wordpress.com/2009/08/22/everychildisanumber/

      נתת בעצמך את התשובה לזוועות שמבצעים אנשי הממסד באזרחים חסרי ישע. כאשר רוצים להשתיק אדם או ילד, ירדימו אותו באמצעות אלימות תרופתית, קרי סמים, ואז יטענו שהוא "פסיכוטי" ואינו יודע על מה הוא מדבר…כך מתנהל מנגנון ההשתקה בדרך לחיסול הדמוקרטיה, הדממה של ילדים והורים באמצעות הרדמה וטשטוש של סמים פסיכיאטרים.

      תתעשתי (ולא תתעשטי כפי שכתבת), הפסיכיאטריה אינה מדע, הפסיכיאטרים עצמם מודים כי אינם מרפאים, ולכן יש להוציא את הפסיכיאטריה מחוץ לתחום הרפואה, כי זהו תחום לא רפואי, תחום שאינו מרפא. ואיך יוכלו לרפא מחלות שלא קיימות, איך יוכלו לרפא מחלות שהם עצמם ממציאים, וכלל אינן קיימות?

      שנה לאחר עדותה הצלולה, הנקיה, הנבונה והאמיתית של הנערה אלה, שנה שהיא נקיה מסמים פסיכיאטריים ומאלימות תרופתית, תשאלי אותה שוב, והיא תיתן לך בדיוק את אותה עדות כפי שהביאה אותה כאן, לפני יותר משנה, בקישור הזה:
      https://myfamilythoughts.wordpress.com/ella/

      רונית

  7. קרולין said

    אני מתנצלת רונית יקירה אם פגעתי בך בתגובתי!

    אכן שמעתי ביומיים האחרונים על סחר שקט בילדים ע"י הרשויות,שהורים מאמצים משלמים סכומים יפים עבור ילד "בהזמנה" ואם יש ילד שעונה לקרטריונים אז קוטפים אותו מאמו בדרכים לא דרכים ואם הוא לא כ"כ מתאים אז זורקים אותו לפנימיה או משהו כזה ואז מצדיקים זאת ע"י טענה שהילד פסיכיאטרי ככה שבכל מקרה האם לא תזכה להיות איתו!
    סתם כדרך אגב שתדעי שנשים שמקבלות תפקידים גבוהים שבמסגרתן ניתנת להן האופציה לשחק בגורלות אחרים כגון שוטרת,שופטת,עו"סית,מנהלות מוסדות וכו'… נהפכות להיות השטן בהתגלמותו ועושות ככל שביכולתן על מנת להזיק בזדון לכל אישה אחרת ולפעמים גם לגברים…. זה הוכח שחור על גבי לבן וכל אחד יגיד לך שהוא מעדיף להיות כפוף לבוס ולא לבוסית!

    לגביי פסכיאטריה,אני יודעת שלא מדובר במדע מדויק,אבל איך תסבירי התנהגויות שונות ולא נורמטיביות מצד "חולים" פסיכוטים? ואיך את מציעה לטפל בהם?

    קבלי התנצלותי הכנה!

  8. אני שירן גבאי חניכת בית אפל לשעבר ואני חושבת שכל מה שהבן דם הזה הוציא ורשם זה הכל בגלל תסכול שלו אני ההיתי בפנימיה מגיל 7 עד גיל 12 ואני חושבת שזה המקום הכי טוב שגדלתי בוא כשאני הוצאתי מהבית אני ההיתי אם עוד 4 מאחי שגדלו איתי שם ואנחנו נורא אהבנו את המקום הזה כי שם המדריכים היו כמו ההורים שלנו ותמיד היה לנו למי לספר ולהוציא את כל מה היה לנו אז אחד שחשב שהוא גבר ורשם את כל הדברים המגעילים האלה זה הכי לא נכון…שבוע טוב ומוצלח

  9. טוני חיון said

    לכל הכותבים את הכתבות לטוב ולרע ,רוצה להזכיר יתכן בעבר הרחוק קרו דברים מסויימים היום הכל הישתנה בחיים למי שמוצא פגם בשרות ,בחינוך ושאר דברים חריגים חייב לבדוק ולקבל הסברים . כמו בכל מיסגרת פנמייתית צעירים ובוגרים יש דברים שצריך לבדוק ולא לשתוק לדברעל כך על מנ"ת שגם אותם חניכי פנימיה ידעו שיש פיקוח עליהים. אך כמובן יש מקום לשיפור הן במגורים שלהילדים ומעקב אחרי הנעשה היתעניינות תמיד יעילה . וזאת מתוך ניסיון אומר,. לשיפור יש מקום אך סה"כ משניכתב מצמרר אך זאת לא התמונה היום.לנו גם יש שני ילדים היום מיתחנכים שם אין לעשות הכללות מהעבר .מקום לשיפור תמיד רצוי. ומיתבקש1140

  10. עזרא נ. said

    שהיתי בפנימיה באמצע שנות השישים במשך ארבע שנים. הייתי אחד מחמישה אחים. האחים שלי שהו בפנימיה כשש שנים בממוצע. אני לא זוכר שהיתה כוונה רעה כלשהי מצד המדריכים, אני זוכר המון דברים חיוביים שנתנו לנו כלילדים חסרי בית וחסרי משפחה. היו המון פעילויות חברתיות, שיחות, ערבי שירה, הכנת שיעורים מודרכת, הצגות, סרטים. התופעות של להלביש את הילדים בבגדים יפים לפני ביקור של דוד אפל, זכורים לי. היתה תופעה של כינמת, שניסו להתגבר עליה בשיטות שהכירו אז, מנקודת מבט של היום, לא היתה כאן בעיה מיוחדת. הדרך לבית הספר היתה ארוכה, אבל אנו לא היינו היחידים שצעדנו מרחק כזה, גם הילדים מהבתים הפרטיים צעדו את המרחק הזה. לא מוכרת לי תופעת האינוס והמכות, אם היתה כזו, זה לא היה בתקופתי ולא בתקופת האחים שלי. אנו כל האחים, התחתנו, הקמנו משפחות לתפארת, רובם סיימו אוניברסיטה ונמצאים היום בתפקידים בכירים.

    • הרהורים על משפחה וילדים said

      תופעת האונס הסדרתי, המכות, ההתעללות וכל מה שמתואר במאמר מתייחסת לסוף שנות ה-60 ולאורך שנות ה-70.

      • עזרא נ. said

        תופעת האונס הינה מעשה פלילי לכל דבר, וצריך היה לטפל במדריך במסגרת המשטרה ומערכת המשפט. חבל רק שהצגת את הפנימייה בקווים כל כך צורמים `פרחים ושוטים`, לפנימיה שהינה מהמוסדות הבודדים שנשארו עדיין במדינה, חלק חשוב מאוד במתן מסגרת לילדים שלא היה להם סיכוי, אלא לצאת לפשע או לעוני בלתי נסבל (כמוני למשל). עבודה עיתונאית רצוי שיהיה לה בחינה של צדדים נוספים, ולא סתם להרוס ולגרום נזק להרבה אנשים שתרמו בחייהם ממרצם, מכספם ומרצונם הטוב.

  11. הרהורים על משפחה וילדים said

    ילדים רבים שהגיעו לפנימיה כלל לא היו אמורים להיות בה. בבית היה להם הרבה יותר סיכוי להצליח בחיים. הם הגיעו אליה כי היה צריך למ לא אותה. כן, גם מן הפנימיה הזו הידרדרו לזנות ופשע. אבל למה להתווכח על עובדות? יש את מחקר מכון חרוב שמוכיח חד משמעית שפנימיות הן חממות פשע. פנימיות, רובן ככולן מטפחות ילדים שיגדלו להיות עבריינים. הנה הקישור למחקר המדעי:
    https://myfamilythoughts.wordpress.com/2013/02/25/haruvstudy/

  12. עזרא נ. said

    תודה על תגובתך, קראתי את המאמר, אני לא יודע מה הקשר שלו לבית אפל. לא השתתפתי בשאלון. אני יכול להעיד שארבעה אחים, סיימו בגרות. שלושה אחים סיימו אוניברסיטה בתארים שונים ומתקדמים. אני מכיר שני בוגרים אחרים שאיתם אני בקשר חלש, גם הם סיימו אוניברסיטה. לפני שהייתי בפנימייה התגלגלנו אצל משפחות אומנות, הם הפרידו בנינו, מנעו מאיתנו המון דברים שלא היינו מקבלים, אילו לא היינו בבית אפל. יש צדדים לכאן ולכאן, אני לא בטוח שהפתרון של האומנות הוא הנכון והטוב יותר. כל טוב לך.

  13. שלום,שמי דניאלה, בסוף שנות ה50 אמא נפטרה אבא לא תפקד,אחיותי ואני נילקח נו לבית אפל.שהינו שם כ6 שנים. המטפלת הראשית דאז,היתה די אגרסיבית כלפנו ומילים כמו:מטומטמת,מסריחה ועוד נאמרו על בסיס יומי כשהם מלווים במכה בגב ובמשיכת שיער. בבית הספר היסודי היה מורה שהיתעלל מינית. לפני כמה שנים ביקרתי עם אחיותי בבית אפל, פגשתי שם את המטפלת דאז היא סיפרה לנו בגאוה שהיא מתנדבת למרות שהיא יצאה לפנסיה. היא הזמינה אותנו לבקר בביתה. לתדהמתנו הרבה ראינו על קירות ביתה תעודות הוקרה רבות על מסירותה הרבה בטיפול בילדים…. היו בבית אפל עוד מדריכים שהתעללו והיו גם מדריכים שהיו פשוט מלאכים והיוו נקודות אור במוסד.ילדים שמגיעים לשם הם חסרי הגנה וחשופים לגמרי.ותמיד יש כאלה שעובדים במקום כזה ומנצלים את מעמדם לרעה.

  14. ziva said

    לדעתי זה הזוי כי זה נישמע כמו סרט נכון שאין אש בלי עשן נכון גם שרוב הדריכים באים סך הכל לדפיס כרטיס וגם מאוד מאוד נכון שאולי כמה בודדים עובדים עם רגש לאותם ילדים ,אני גם ילדת פנימייה ויודעת בדיוק איך זה עובד מהשורש שהיום אני נשואה ואמא הבת שלי ביקשה פנימיה לא ידעתי מה לענות מצד אחד אני גדלתי שם מצד שני לא רוצה יש לי סיוטים אבל תתפלאו לא היתה לי ברירה כי הילדה דרשה ,אני לא מרוצה בכלל יש המון דברים אמיתיים במיוחד בבית אפל רובם מזמן צריכים לצאת לפנסיה כי הם פשוט עייפים אפילו מלהדפיס כרטים שלא נדבר על השינשינים שהם בעצמם ילדים אני שואלת את עצמי מה הם יכולים לתת לילדים אז שורה תחתונה לילד שיש אפשרות להישאר בבית מה טוב לאלה שאין אפשרות כזו שאלוהים ייעזור לו לקבל רק חיובי בבית אפל במקרה הבן של גיסתי ועוד ילד שני מכירה נימצאים בבית אפל , אני עובדת עם ילדים בסיכון גבוהה ומודעת ומתפללת שיהיה להם ולכ הידים רק טוב מקווה שפרטיי ישארו חסויים כי אני אשת ציבור מוכרת תודה לכם

  15. אביגיל said

    עצוב מאוד!!!!!!!
    חייבת לציין שלא שמעתי על המקום מעולם. שמעתי עליו דרך רדיו כשראיינו את אחד הילדים בתקופת מבצע "צוק איתן". הילד בן 18 בערך נשמע ממש מרוצה מהמקום. ואני בתור סטודנטית ואמא צעירה שבדיוק סיימה תואר ראשון בקרימינולוגיה וסוציולוגיה, שמחפשת עבודה בתום נוער בסיכון המקום מאוד הדליק אותי. ותכננתי לשלוח קרות חיים לפנימיה.. אבל לפני כן רציתי לקרוא על המקום וקראתי את התגובות שלכם…. ואת האמת בהתחלה התאכזבתי ומצד שני זה דרבן אותי עוד יותר לעשות את הצעד.. אני מאוד רוצה לעבוד במקום כזה שיש הרבה מה לשנות בו אני לא רוצה להיות מנהלת כי אין בדי את כל הכישורים הנדרשים. אבל בהחלט רוצה להיות אחד מהצוות החדש והרענן שחדור מוטיבציה ורוצה לעשות שינוי…… שוקלת על האופציה לשלוח קו"ח….. 🙂

  16. אילה לוי said

    ביקרתי בבית אפל לפני כחודשיים. ביתי משרתת שם במסגרת השירות הלאומי. פגשתי ילדים שמחים, הגרים במשפחתון מטופח וחם. המדריכה בשכר ושתי הבנות שעושות שם שנת שרות עושות הכל כדי מצד אחד להנעים לילדים את זמנם, ומצד שני לחנך ולשים גבולות מתבקשים. הילדים זוכים להרבה מילות חום וחיבוקים. נכנסתי גם לקבוצות אחרות וראיתי פעלתנות בריאה וילדים מוחזקים היטב ושמחים. אני עצמי מורה שנים רבות ורגישה מאוד לזכויות הילד ולצרכיו. ראיתי מקום חם, אוהב, ויחד עם זה מחנך ודורש – אכן זה מה שילד זקוק לו, בין אם הוא חי בפנימיה ובין אם הוא בביתו. יישר כוח למנהל ולכל הצוות ומי ייתן והשקעתם הרבה בילדים תמשיך לשאת פרי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: