הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

בעוד שפסיכיאטריה היא מדע בדיוני, התאבדות דודו טופז היא אמיתית

Posted by הרהורים על משפחה וילדים ב- אוגוסט 23, 2009


DuduTopazHandWriting

כתב ידו של דודו טופז

פרשת התאבדותו של דודו טופז מוכיחה שוב כי לא ניתן לסמוך על שיקול דעתה של הפסיכיאטריה, משום שזו אינה נשענת על כלים מדעיים. היעדר כלי בדיקה אובייקטיבים משמעו אבחונים שגויים גורפים, ולכן מסוכן והרסני לשלוח ילדים לאבחונים אצל פסיכיאטרים משום שאבחונים מוטעים אלו יקבעו את גורלם המר לאורך כל שנות חייהם וימנעו מהם לבנות חיים נורמטיביים.

רשלנות מקצועית או כשל מערכתי?

6 פסיכיאטריים שונים בדקו את טופז כ 8-9 פעמים ואף לא אחד מהם זיהה נטיה לאובדנות. אף לא אחד מהם היה מסוגל לאבחן את טופז כראוי. ברור שטעות של 6 פסיכיאטרים אינה יכולה להצביע על כשל נקודתי, היא אינה יכולה להצביע על רשלנות מקצועית. טעות כזו מצביעה על כשל מערכתי, קרי על בעיה שורשית חמורה בשיטות האבחון של פסיכיאטרים. 6 פסיכיאטרים טעו, לא אחד, אלא 6 !! באותה נקודת זמן.

גם המקרים ההפוכים מעידים, שוב, כי אין לסמוך על חוות דעתם של פסיכיאטרים.

לאחרונה הייתי עדה למקרה בו נערה אובחנה בשוגג ע"י פסיכיאטרים כבעלת התנהגות אובדנית. בהמלצת פקיד סעד (עובד סוציאלי ממשרד הרווחה) נלקחה הנערה מבית הספר ואושפזה בכפיה במחלקה סגורה. היא עברה התעללות נפשית קשה מצד צוות המקום, היתה עדה להתעללות פיזית של צוות המקום בילדים אחרים, וזאת בנוסף לטראומה הקשה אותה חוותה בשל הניתוק מסביבתה הטבעית ותיוגה כפסיכוטית על לא עוול בכפה. מן המחלקה הסגורה הועברה הנערה למוסד סגור של משרד הרווחה ממנו ברחה כל עוד נפשה בה. ביום בו ברחה היא אף זרקה את כל הסמים הפסיכיאטרים שכפו עליה ליטול ושחלקם היו במינון כמעט קטלני, וכיום מספר חדשים לאחר מכן היא חיה בחו"ל ובונה שם מחדש את חייה.

אף שאיני גרפולוגית, ניכר בבירור כי כתב ידו של טופז מעיד על מצוקה נפשית קשה, של אדם שצולל אל מעמקי תהומות אינסופיים. הכתב הצפוף, השינויים התכופים בלחץ הכתיבה, הזוויות החדות באותיות, הגדלים המשתנים. כל אלו מעידים על מצב נפשי חמור מאד. איך פסיכיאטר אינו מסוגל לזהות מצוקה בכתב יד כאשר הדיוטה כמוני כן מסוגלת לראות זאת?

פסיכיאטריה – לא מדעית – כן בדיונית

הנה ציטוט של אחד הפסיכיאטרים שבדק את דודו טופז לאחר נסיון ההתאבדות הראשון:
"נראה כי נסיון ההתאבדות הראשון של דודו טופז הוא גם האחרון…"
"ההתרשמות היא שטופז יצא מההלם הראשוני של המעצר…"
"הוא מבין את המעשה שעשה (נסיון ההתאבדות) וניתן להבין שלא ישוב על מעשה מהסוג הזה שוב…"

עכשיו תארו לכם כי רופא רגיל כותב את האבחנה הבאה:
"נראה כי לחץ הדם גבוה…" (אז הוא גבוה או לא גבוה?)
"ההתרשמות היא שהכולסטרול נמוך…" (אז הוא נמוך או לא נמוך?)
"ניתן להבין שאחד השסתומים בלב אינו מתפקד…" (אז השסתום מתפקד או לא?)
האם מישהו מכם היה הולך להיבדק אצל רופא כזה?

ברור כי על סמך ספקולציות שהמינוחים "נראה", "ההתרשמות", "ניתן להבין" שזורים בהן, לא ניתן לבצע אבחון מקצועי. זוהי שפתם של הפסיכיאטרים, שפה שהיא בגדר ניחושים ותו לא. שפה מתעתעת שאין לה שום קשר למדע מדויק או אפילו למדע אמפירי.

אלימות ממסדית בהשראת שתיקת הכבשים

אז האם שירות בתי הסוהר ניסה למנוע את התאבדותו של טופז או שמא תרם לרצונו להתאבד. טופז היה אזוק במשך שבועיים שלמים, ישן על הרצפה, שהה בתא עם ערבים ופושעים מסוכנים. ברור כי תנאים ירודים אלו מהווים זרז חזק מאד לביצוע מעשה התאבדות. בתי מעצר ומאסר מיועדים לשלילת חירותם של אנשים מסוכנים, אך הם אינם מיועדים לצורך התעללות בעצירים או אסירים ששוכנים בתוכם.

אל טופז התייחסו כאל חיית אדם, בדיוק כפי שהתייחסו אל חניבעל לקטר בשתיקת הכבשים, אלא שבעוד חניבעל היה מסוכן לאחרים בבית הכלא וידיו שלו עצמו היו מגואלות מדם רצח קורבנותיו, טופז היה מסוכן רק לעצמו. אז במקום לנסות לשקם אותו העדיפו לעניש אותו, באזיקים, בקשירה למיטה במשך 24 שעות, ובכך למעשה דירדרו את מצבו הנפשי.

ברור כי הממסד כאן התייחס אל טופז כאל תת אדם, אוביקט דומם, ללא רצונות, ללא רגשות, ללא קונפליקטים. זהו למעשה שורש האלימות הממסדית. בדיוק כפי שרוצחים מתייחסים אל קורבנותיהם כאל חפץ, כך גם הממסד הישראלי מתייחס אל החוסים חסרי הישע אשר נמצאים תחת חסותו כאל חפצים,  וכאן מתחילה האלימות הממסדית. לאלימות זו היתה שותפה אף העובדת הסוציאלית בבית המעצר ששתקה ושיתפה פעולה עם עברייני הממסד, עוד מריונטה מיותרת שזוללת כספי משלמי מיסים.

התאבדות מהסוג האכזרי ביותר

"אם אדם מחליט להתאבד, שום דבר לא יעצור בעדו". לאמירה הזו אני מסכימה בסייג אחד: אנו, כסביבה לעולם לא נוכל לדעת אם אדם באמת מחליט להתאבד או שמא הוא רק רוצה להתאבד ללא מימוש מעשי, משום שאיננו קוראי מחשבות. נוכל לדעת זאת רק לאחר מעשה. ואולם, אנו כחברה, מתוך התובנות האנושיות הקיימות בנו, נשתדל לפעול לרווחתו של הפרט באופן כזה שירחיק את אותו פרט ממחשבות האובדנות שמשתלטות עליו, וזאת בשקלול האילוצים הקיימים, ובמקרה טופז, האילוץ של שלילת חירותו של אותו פרט.

דודו טופז התאבד. האגו שלו רצח את הנפש שלו, ואילו רגשות האשם העמוקים שבאו לאחר מכן רצחו את ההוויה והנשמה שלו, וזאת בעזרתם של בני אנוש שהיו אטומים לצרכיו הרגשיים הבסיסיים, בני אנוש בדמותם של פסיכיאטרים ואנשי שב"ס אפורים.

טופז התאבד בחנק, כאשר עד לרגע זה לא ברור איך בדיוק הצליח לבצע זאת. מה כן ברור? ברור שברצונו העז למות לא בחל בשום שיטה ובלבד שישיג את המטרה. העובדה כי בחר בשיטה כה קשה להתאבדות מורה על נחישותו העזה לעשות כן. מאחר והיה מוגבל בעזרים שהיו ברשותו הרי ברור שכדי לבצע התאבדות כל כך "מוצלחת" ובפרק זמן כה קצר של 10 דקות יש צורך בתכנון מוקדם, ואפילו שחזור וביצוע חזרות. בסיכומו של ענין, ברור לי היום שאת ענין ההתאבדות הוא תכנן הרבה קודם לכן, למרות חוות דעתם הכושלת והלא מקצועית של הפסיכיאטרים ה"מומחים" שקבעו כי אינו אובדני.

מגבלות המקום לא הותירו לטופז ברירה אלא לבחור בשיטת התאבדות אכזרית במיוחד, וזה רק מעיד כמה היה נחוש היה בדעתו לקפד את חייו בכל מחיר, גם במחיר של מוות ביסורים. מדוע השיטה כה אכזרית? קודם כל משום שמוות בחנק הוא מוות אכזרי, לא מתים ממנו מייד, כפי שמתים מייד מיריית אקדח או מנפילה מגובה (נפילה מגובה רב לעיתים מתים מדום לב באמצע הנפילה).

התאבדות בירייה או קפיצה מגובה היא סוג של התאבדות שאינה ברת חרטה, קרי, נגעת נסעת, לא ניתן להתחרט באמצע האקט ולהחזיר את הגלגל אחורה.

גם מוות בתליה מגובה הוא סוג של מוות בו לא ניתן להתחרט. כאשר מתים בחניקה האינסטינקט של יצר ההישרדות מתנגד לחניקה ואז אנו מנסים להשתחרר מהחניקה. כאשר אדם תולה עצמו מגובה, למרות התנגדות האינסטינקט שלו, קשה לו להשתחרר מאחיזת החנק המתהדקת בשל כח הכבידה ואז הוא מת. דודו טופז לא תלה עצמו מגובה, כלומר הוא יכל להשתחרר בכל רגע נתון מאחיזת החנק, ולמרות זאת יצר האובדנות שלו נלחם וגבר לבסוף על אינסטיקט ההישרדות, וזה מעיד על מצב סופני למוות. ההתאבדות של טופז דומה להתאבדות של אדם שהחליט להטביע עצמו בתוך דלי מים, להשקיע את ראשו בדלי כאשר בכל רגע נתון הוא יכול להתחרט ולהוציא ראשו מן הדלי, אך למרות הסבל הפיזי הוא הולך עם זה עד הסוף ולא מוציא את הראש מן המים.

המוות של דודו הוא אכזרי כפליים, ומדוע? כי בכל רגע נתון הוא יכל להתחרט ולהפסיק את האקט, ולמרות זאת המשיך. כלומר, לסבל הפיזי של החניקה נוסף גם הקונפליקט הנפשי להמשיך במעשה מול ההתנגדות המיוסרת של הגוף.

יש אנשים שמחליטים להתאבד ואפילו באמצע אקט ההתאבדות מתחרטים, חלקם אף מקבלים הארה על החיים, ומחליטים לא להתאבד יותר ולבנות את חייהם מחדש. זכורני מקרה של אישה שהחליטה להתאבד באמצעות תאונה. היא דהרה עם מכוניתה לתוך מבנה. המכונית התרסקה והחלה לבעור ואז אותה אישה זעקה לעוברי אורח שיחלצו אותה מן הרכב הבוער. במעמד זה קיבלה הארה על קדושתם של החיים ויותר לא חזרה על מעשיה. לדודו טופז זה לא קרה, הוא לא ראה הארה בקצה המנהרה.

סוף דבר

טופז אהב את המצלמות, הוא חי מן המצלמות, הוא חי מן הקהל. כמה לא אירוני שאת מותו בחר לבצע דוקא במקום בו אין מצלמות וללא קהל.

טופז נטל במשך שנים ארוכות סם פסיכיאטרי בשם "פרוזאק" וטען כי סם זה מאזן אותו, אך המציאות הוכיחה את ההיפך. הסכרת בה לקה ידועה כאחת מתופעות הלוואי של הפרוזאק. אני תקווה שמותו של טופז יגרום ולו במשהו לתחילתו של תהליך גסיסה של תעשיית הפסיכיאטריה, תעשייה שגורמת להרס גורף של בני אנוש בחברה המודרנית.

9 תגובות to “בעוד שפסיכיאטריה היא מדע בדיוני, התאבדות דודו טופז היא אמיתית”

  1. neliron said

    תרופות הן דבר לא טבעי והכסף זה הדבר הכי מענין את חברות התרופות מסתירים את תופעות הלוואי לריטלין יש תופעות קשות של הזיות עצבנות הבת שלי הכתה אותי בגיל 8 כשהעלו לה את המינון ל40 מ"ג הרביצה לאחיה היום היא במוסד סגור נרדים זה רק בגלל הריטלין אך חברת התרופות לא יאשימו את עצמם משרד הבריאות לא יחקור המשטרה לא תבדוק ועוד ילדים יפגעו היום זה הילדים שלי מחר אלה הילדים שלכם חיתמו על העצומות להקמת חוק להגנת הילדים השמיעו את קולם.משפט שאמר דודו טופז" אל תשכחו את הדברים הטובים שעשיתי תזכרו שעשיתי גם דברים אחרים " אני זוכרת את הבת מצווה שעשה לילדים ואת הדברים המצחיקים .שני צדדים למטבע שני צדדים לאמת

  2. חנה איסלר said

    מאד מזעזע , חייבים לבטל את האישפוזים הכפויים. ולהחזיר את זכויות החולה גם לחולים הפסיכיאטרים.
    אני מזועזעת מהעובדה שהתעללו כך בטופז וכבלו אותו בתוך
    הכלא- זוועה.

  3. רונית said

    אין צל של ספק שרשלנות רפואית והתנהגות אכזרית של התקשורת, וכן התעלמות הקולגות והאדישות שלנו כעם שמתעורר דקה מאוחר יותר, הם אלה שגרמו למותו!!!

  4. אוריאור6 said

    בס'ד
    מוזר שלמרות המחקרים,החד משמעיים עדיין ישנם 'מרפאים' וסתם שרלטנים הדוחפים סמים מסוכנים,בקלות בלתי נסבלת.
    עד לא מזמן פקידות הסעד (במיוחד,לחוק הנוער) חילקו לאימהות תרופות לריסון כמו:ריטלין,ובעיקר 'פרוזק' וללא מרשם רופא.
    ולטענתן,זה עושה ממש טוב לילדים,ומשחרר את ההורים ???
    פרופ' ידוע מבי'ח במרכז הארץ ממש יצא מגידרו-מדוע האם לא נותנת לילד תרופה 'פרוזק'.
    ממחקרים ידוע שסמים פסיכיאטרים מסוכנים וממכרים.
    ישנן כתבות באתר הזה על תעשי'ה גורפת של סמים פסיכיאטרים,לשם התעשרותם של בעלי עניין,על חשבון מסכנותם של חלשים ותלויים באחרים.
    וראינו לפני מס' ימים תוצאה ישירה של נזק מתמשך ובלתי הפיך,עד לאובדן השפיות,ולהבדיל בין טוב לרע.
    לתת סמים פסיכיאטרים למי שדוחף אותם לאחרים.

  5. neliron said

    הבת שלי אומרת לשופטת שהיא תתאבד אם תשאיר אותה בפנימיה את האיבחון הפסיכאטרי שעשתה לה דפנה אדר פקידת הסעד מסתירה אין לנו הסדרי ראיה שנתיים והילדה מתחננת לחזור הביתה ,האם גם השופטת נוער מחכה ששנאת הילדה תגדל ותגדל   משפטיה "אני אהרוג את עצמי "אני אהרוג את כולם -אם גם אחיה יוצאו מהבית שואלת למה למה הוציאו אותה מהבית , סיבה טובה לא לתת להורים לעשות איבחון רק דרך הפנימיה להסית מההורים ולהמשיך לכלוא ילדה שהשופטת ממשיכה לכלוא בפנימיה ברור שכל החלטה תהיה לטובת הרווחה והפנימיה נרדים בערד רוצה את הילדה שלנו בפנימיה עד גיל 18 ,שני הורים אוהבים שיפצנו את הבית עשינו חדר לילדה יש לה הכל אבל השופטת אוהבת פנימיות וחושבת שילדים צריכים לגדול ללא הורים כדי למלא פנימיות רווחה

  6. ariala said

    פסיכיאטריה היא אסון לכל אחד שיש לו שכל בראשו.

  7. aryevi said

    הניתוח שלך על רגעיו האחרונים הוא מעניין: עד כמה היה שקוע בכך נוסף על דיכאון הכלא ועד כמה באמת ניסו למנוע ממנו נזק לעצמו. 9 התאבדויות היו לשבס השנה בכלא – כל התשעה בשלושת חודשי הקיץ האחרונים. מה אם שמונת המקרים האחרים עליהם לא שמענו? כל אחד מהם הוא חיים בפני עצמו שהרי דודו היה ורצה להיות כאחד האדם ברגעיו הקשים. המקרה מעלה שאלות רבות והפרוזאק לא יכול לענות עליהם. מצאתי קטעים מהבלוג של דודו והוספתי אותם בפוסט שלי על טופז. הוספתי קישור לפוסט הזה והייתי מעוניין שתוסיפי קישור גם לשלי, אם הוא כמובן עניין אותך כפי שעניין אותי זה:

    aryevieder.wordpress.com

  8. הפסיכיאטריה אינה מדע בידיוני כלל ועיקר , אלא כי הפסיכיאטריה היא מדע שקרי לרוב עוטה קורטוב של נבזות רוע וצביעות והגרוע שמספר רב של אנשים רדודים אטומים ורעי לב קבלו סמכות והנם לא כשירים ולא בנו מנגנון אימפירי לאבחן את בעיותיו של האדם העומד מולם , לעיתים גורלות וחיי אדם נקבעים משיחה קצרה של פסיכיאטר עם פציינט וזה חמור מאחר ומי כמונו יודע כי לא אדם שהגיע מבית הבראה יתנהג כאדם שראה ארוע מסעיר וכו' , הפסיכיאטרים מקובעים ואינם מעיזים לפרוץ את הקונסנזוס לפיו הם חיים ,הסמים הניתנים בבתי החולים הפסיכיטריים גרועים לרוב מסמי רחוב שמועילים יותר למצער ותודו בכך , לדעתי הבדיקות צריכות להיות אמינות למצוא אמצעים טכניים לבדוק איזה כימיכל חסר לאדם באת או כדוה , על הפסיכיאטרים ללכת לקראת פציינטים אשר מי כמותם מכירים מה אמור לעשות להם טוב ולא להיות פאטרלניסטים בגלל מניעים זרים או דעות קדומות , לא יעלה על הדעת שאדם שהשתמש בסם קל יחסית אך נחשב לאסור בדין ייקבל טיפול גמילה בעזרת סם פסיכיאטרי קשה יותר כמו שהם נוהגים לתת כמו אסיוולים ותרופות כמו זיפרקסיה או האלידול וכדומה שמזיקות הרבה יותר , לא יעלה על הדעת שאנשים הסובלים מחוסר דרייב או שמחת חיים יקבלו במקום כדור מעורר וממריץ כדורים שיגרמו להם תופעות של המשך עייפות והשפעה מינורית אם בכלל , אדם בגיר כו שנאמר קרוב אצל עצמו והוא יודע מה יכול להצילו , לו נבדוק נראה כי אנשים הנמצאים במוסדות גמילה או מוסדות פסיכיאטריים מצבם הורע הרגלי העישון שלהם גברו , עת ניקוטין שהנו בקונסנזוס הנו אחד מהסמים הקשים וההורגים בקשר סיבתי ישיר ואת זה מתירים במקוות האפלים הללו , יש אין סוף מה לומר , אך לסיכום הפסיכיאטריה נועדה לרוב בשביל עצמה , לפרנס את הקברניטים שלה , את יצרני התרופות ולתת שקט מלאכותי ושקרי למעטה החברתי הלקוי מיסודו , לדעתי מי שמציל באת אדם במצוקה הם הרופאים הרגילים שמנסים ללכת לקראת פציינט ולרשום לו את מבוקשו , ולכם הפסיכיאטריים כדאי שתתחילו להבין שאתם לא באקדמיה פיקטיבית תתחילו להתייחס לכל אדם לפי צרכיו ללא התאוריות המטומטומות שהוכחו כנדבח של צביעות

  9. אביב said

    קטונטי מלומר מה ואיך היה צריך להתנהג כלפי טופז.אבל כמי שראה כמה וכמה אנשים הלוקים בהפרעת אישיות גבולית(אחת ההפרעות הקשות והניבזיות ביותר שהשפעתן המזיקה והקטלנית על הסובבים את הלוקה בה אינם פחותים מזו שעל החולה עצמו)שלא לחינם פעם הפסיכולוגים לא רצו לטפל בהם וראו בהם כחסרי תקנה למרות שבפרקטיקה הפרטית הם הכנסה טובה ולטווח ארוך מאד מאד.הם בדרך כלל מאד חכמים.אינטיליגנטים ונוטים לעסוק בתחומי האומנות,אך תקועים במסלול הריגשיומתנהגים בהרבה מצבים כילדים קטנים ומאד אימפולסיביים.כמובן שההפרעה יכולה להתבטא בווריציאות שונות אצל אנשים שונים ומי שלא מזהה מהיכן נובעת התנהגותם והתנהלותם,יכול לחשוב לעיתים שאותו אדם הוא הרוע בהתגלמותו למרות שבפן אחר שלו תמצא מעשי חסד רבים,יטילו חסותם על להקת חתולים תוך דאגה לכל מחסורם ומצד שני יהיו אחראים להכאת אישה בנוכחות בנה הקטן.אדם עם ההפרעה הזו אינו יכול לשאת נטישה בשום אופןומבחינתו זה סוף העולם.לא מאחל לשונאי בן או בת זוג עם ההפרעה כי הזוגיות הזו מהלכה וסופה ידוע מראש והשפעתה על הסביבה (בני משפחה וילדים)הינה קטלנית ומהווה מודל רע לילדים בבית.
    שלא נדע

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: