הרהורים על משפחה וילדים

על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל

חוק שירותי הסעד

חוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958

עדכון אחרון: ס"ח 1574, תשנ"ו, עמ' 163

1.     הגדרות (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו)

בחוק זה –

  • "נזקק" – אדם הזקוק לסעד מחמת גילו, מצב בריאותו, ליקויו הרוחני או הגופני, או מסיבות אחרות, הכל לפי המבחנים שנקבעו בתקנות;
  • "פקיד סעד" – עובד סוציאלי ששר העבודה והרווחה מינהו פקיד סעד לעניין חוק זה;
  • "עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996;
  • "בית משפט" – בית המשפט לענייני המשפחה, לרבות בית דין המוסמך לדון בענייני מזונות;

2.     לשכות סעד של רשויות מקומיות (תיקון: תשכ"ה, תשנ"ו)

  • א.   רשות מקומית תקיים לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם. שר הסעד, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות בדבר ארגונן של לשכות סעד של רשויות מקומיות.
  • ב.   נתבקשה לשכת סעד של רשות מקומית ליתן טיפול סוציאלי או להגיש סעד, ימסור הממונה על הלשכה למבקש, בכתב, את ההחלטה בבקשה תוך זמן סביר.
  • ג.   הרואה את עצמו נפגע על ידי אי מתן תשובה תוך זמן סביר או על ידי החלטה רשאי לערור לפני ועדת ערר בכתב.
  • ד.   ועדות ערר יוקמו בכל רחבי המדינה על ידי שר הסעד והוא יקבע את תחום שיפוטן בהתייעצות עם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת.
  • ה.   ועדת ערר תהיה של שלושה. אחד עובד סוציאלי ושני נציגי ציבור שיתמנו על ידי שר הסעד בהתייעצות עם רשות מקומית. יושב ראש הועדה ייבחר על ידי חבריה. לא יכהן בועדת ערר עובד לשכת הסעד שבעררים על החלטותיה דנה הועדה וחבר הרשות המקומית שבתחומה פועלת לשכה זו.
  • ו.   שר הסעד, בהתייעצות עם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות סדרי הנוהל בעררים.
  • ז.   ועדת ערר רשאית בהחלטתה בערר על מתן סעד –
  • 1.   לדחות את הערר ולאשר את ההחלטה שעוררים עליה;
  • 2.   לשנות את ההחלטה שעוררים עליה;
  • 3.   לבטל את ההחלטה ולקבוע לנזקק סעד כדי השיעור שהלשכה רשאית ליתן;
  • 4.   לחייב את לשכת הסעד, לבדוק שנית את בקשת העורר, לפי הוראות שתתן לעניין זה או ללא הוראות.
  • ח.   ועדת ערר רשאית בהחלטתה בערר על מתן טיפול סוציאלי –
  • 1.   לדחות את הערר ולאשר את ההחלטה שעוררים עליה;
  • 2.   לחייב את לשכת הסעד לבדוק שנית את בקשת העורר לפי הוראות שתתן לעניין זה או ללא הוראות.

2א.   סייג למתן סעד (תיקון: תשמ"א)

על אף האמור בסעיף 2, לא תינתן תמיכה שמטרתה להבטיח הכנסה מספקת כדי מחיה.

3.     חקירתו של נזקק

נתבקשה לשכת סעד להגיש סעד לנזקק, רשאי פקיד סעד לחקור אותו וכל אדם אחר בדבר מצבו של הנזקק.

4.     חקירתו של חייב וגילוי ידיעות

  • א.   נוכח פקיד סעד כי אדם הוא נזקק, רשאי הוא לחקור את החייב, או העלול להיות חייב, במזונותיו של הנזקק (להלן – החייב), בדבר יכולתו לספק מזונות לנזקק.
  • ב.   היה פקיד סעד סבור שיש לאדם ידיעות בדבר יכולתו של החייב, יהא בית המשפט שמקום מגוריו של האדם הוא בתחום שיפוטו ושמוסמך לדון בענייני אותם המזונות רשאי, לפי בקשת פקיד הסעד, להזמין את האדם להתייצב לפניו ולצוות שייחקר על ידי פקיד הסעד בבית המשפט, ודין המוזמן כך כדין עד שהוזמן להעיד בבית משפט.

5.     סודיות

  • א.   על אף חובת הסודיות המוטלת על עובד המדינה או עובד רשות מקומית על פי כל דין, חייב הוא למסור ידיעות על רכושו או הכנסותיו של נזקק, אם נדרש לכך על ידי פקיד סעד, וכן על רכושו או הכנסותיו של חייב, אם הסכים החייב למסירת הידיעות או אם בית המשפט ציווה על כך.
  • ב.   פקיד סעד שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות שהותקנו על פיהם.

6.     תביעת מזונות וגבייתם

  • א.   במידה שנזקק לא תבע מזונות מחייב או לא גבה אותם, זכאים שר הסעד או רשות מקומית לתבוע ולגבות אותם בשם הנזקק על פי הרשאתו, או אף ללא הרשאתו אם הוא קטין או חולה נפש או נמצא בטיפול סוציאלי של לשכת סעד.
  • ב.   שר הסעד או רשות מקומית שגבו מזונות, ימסרו אותם לנזקק או ישתמשו בהם לפי הוראת בית המשפט שפסק את המזונות, לצרכיו של הנזקק. במידה שלא ראו צורך או אפשרות להשתמש בהם כך – יחזירום לחייב.

7.     החזרת סעד על ידי בעל אמצעים

  • א.   הגישו שר הסעד או רשות מקומית סעד לאדם ונתגלה כי באותו זמן היו הכנסותיו של האדם מספיקות לצרכים שלמענם ניתן הסעד, חייב הנזקק להחזיר את הסעד שהוגש.
  • ב.   לצורך סעיף זה רואים סעד שהוגש לילדו של אדם עד גיל שש-עשרה, כסעד שהוגש לו עצמו.
  • ג.   אין סעיף זה בא לגרוע מכוחו של דין אחר.

8.     החזרת סעד על ידי אדם ששוקם

  • א.   הגישו שר הסעד או רשות מקומית סעד לאדם, ולאחר מכן עלו הכנסותיו או נכסיו של האדם כדי שיקומו וכדי סיפוק נאות של צרכיו ושל צורכיהם של אלה שהוא חייב במזונותיהם וכדי החזרת הסעד שהוגש, כולו או מקצתו, חייב הוא בהחזרתו כאמור.
  • ב.   אין אדם חייב בהחזרת הסעד שניתן לו בהיותו למטה מגיל שש-עשרה.
  • ג.   לא תוגש תביעה לפי סעיף זה אלא תוך שש שנים מהגשת הסעד.

9.     החזרת סעד מעיזבון

תביעה לפי סעיף 7 מותר להגישה נגד אדם או נגד עזבונו; אך אין החובה להחזרת הסעד חלה על העיזבון אלא במידה שיש בו עודף על הדרוש לסיפוק מזונותיהם של הזכאים להם.

10.   הסכם מזונות

היו שר הסעד או רשות מקומית רשאים להגיש תביעה נגד חייב לפי סעיף 6, רשאים הם לעשות הסכם עם החייב בדבר מזונותיו של הנזקק. אישר בית משפט המוסמך לדון בחיוב המזונות את ההסכם, יהיה ההסכם ניתן להוצאת לפועל ולשינוי כאילו היה החלטה של אותו בית משפט.

11.   פטור ממס בולים

הרשאה לפי סעיף 6 והסכם לפי סעיף 10 פטורים ממס בולים.

12.   עונשין

  • א.   המסרב להיחקר לפי הסעיפים 2 ו-4(א) ללא נימוק סביר, דינו – מאסר חודשיים.
  • ב.   העובר על הוראות סעיף 5(ב), דינו – מאסר ארבעה חדשים.

13.   ביצוע ותקנות (תיקון: תשל"א)

  • א.   שר הסעד ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות הפיקוח על לשכות הסעד ודרכי הטיפול בנזקקים ולמעט תקנות בדבר סדרי הדין בבית המשפט.
  • ב.   שר הסעד ימנה לעניין חוק זה פקיד סעד ראשי. פקידי הסעד יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד סעד ראשי, בדרך כלל או לעניין מסוים. חלק פקיד סעד על ההנחיות לעניין מסוים, ישוב פקיד הסעד הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם פקיד הסעד ועם גופים אחרים שמצא לנכון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: