אחד התאומים נמצא כרגע במצב אנוש, מורדם ומונשם.

עדכונים לגבי זהותה ומעלליה של הסבתא של התאומים חסרי הישע ניתן לקבל כאן באתר ויקיליקס הישראלי

נזכיר מקרה אחר שאירע בעבר הלא רחוק, בו עובד סוציאלי בשירות למען הילד הפקיר את בתו התינוקת 3 שעות בתוך רכוב סגור, והילדה כמעט מתה.

ממנו לא לקחו את הילדים, כי חבריו הקולגות במשרד הרווחה טענו כי "מדובר בתקלה"…

הדלתיים הסגורות החוסמות את הבקורת הציבורית, מאפשרות לשופטים הללו להתפרע ללא רסן וללא כל פיקוח, לעבור על החוק ולשמש כפקידים של עובדי הרווחה וכחותמת גומי שלהם.

כך למשל, קיימים פסקי דין רבים בהם פוסקים השופטים להוציא ילדים מהבית ולכפות טיפולים על משפחות, רק על סמך המלצה של עובדת סוציאלית ללא שבדקו את העובדות והראיות. במקרים רבים פסקי הדין שלהם נכתבים ללא נימוק כמחוייב מהם ומסתכמים במספר שורות בודדות, מגובבות במשפטים סתמיים ברמה של ילד בכיתה ד'.

הנה למשל החלטה של שופטת הנוער היאם קרוואני, בה היא קובעת ללא נימוק כי "מקובל עליה" מה שפקידת הסעד אומרת. היאם קרוואני הינה שופטת שהיא למעשה חותמת גומי, פקידה שעושה את מה שמורה עליה העובדת הסוציאלית לעשות. במקרה זה היא חותמת גומי של העובדת הסוציאלית ופקידת הסעד רותם אלבז מלשכת הסעד הידועה לשמצה בכרמיאל.

בשנת 2009, בלחץ האיחוד האירופאי בוטלו הדלתיים הסגורות בבתי המשפט לעניני משפחה ונוער ובבריטניה, ונפתחו לתקשורת ולפיקוח ציבורי. מאז שנפתחו קיים סיקור תקשורתי נרחב על מעלליהם של שופטי המשפחה בבריטניה, כמו הכתבה המזעזעת הזו בה שופט לעניני משפחה פירק משפחה ללא הצדקה תוך 15 דקות בלבד !!

בישראל ממשיכים לקיים את הדיונים הללו בדלתיים סגורות, והמצב הוא בכי רע, במיוחד כי מדובר בדיני נפשות.

כיצד להגיש תלונה באו"ם נגד שופטים

נציגת האו"ם קייט פוקס אוספת מידע מהציבור בישראל על עוולות שיפוטיות, שחיתות בבתי המשפט, משוא פנים בבתי המשפט, אפלייה בבתי המשפט, ניצול הליכים משפטיים מושחתים לפגיעה בזכויות האזרח, מניעת הגישה לערכאות, ואיכות הצדק השיפוטי בישראל.  נושאים אלו נוגעים במיוחד לבתי המשפט למשפחה, ובתי המשפט לנוער הפועלים בדלתיים סגורות, מינויים לא ראויים של שופטים, דיוני בזק, עלויות אסטרונומיות, והתוצאות, כידוע לכולנו, פגיעה אנושה בציבור ובאזרחים.   הדוא"ל של קייט פוקס:  kfox@ohcr.org

בכנס שיתקיים ביוני 2012 ינסח צוות מומחים באו"ם המורכב משופטים ואנשי אקדמיה בינלאומיים, שרובם ממדינות ידידותיות לישראל, רשימת סוגיות ובעיות לטיפול ותגובה של הנהלת בתי המשפט הישראלית.  ועדת האו"ם לזכויות האזרח בבתי המשפט החליטה לבחון את האופן בו מיישמת מדינת ישראל את זכויות האזרח הבינלאומיות לקבלת סעדים הוגנים, הולמים, נייטרליים, וזכות הגישה לערכאות בבתי המשפט במדינת ישראל.

ארגוני האבות הגרושים, הקואליציה למען הילדים והמשפחה, פורום בלי צדק משפטי אין צדק חברתי – דרוש תיקון במערכת המשפט, פורום זכות אבות, ופורום נפגעי משרד הרווחה מודיעים על פתיחת המאבק לתיקון בתי המשפט למשפחה באמצעות האמנות הבינלאומיות עליהן חתומה מדינת ישראל, ובראשן ה האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות של האו"ם.  International Covenant on Civil and Political Rights (the ICCPR)

בשלב זה מונתה הגב' קייט פוקס, כמנהלת הועדה לבחינת יישום האמנה האמורה בישראל, לצורך קבלה וריכוז של דו"חות מארגונים חברתיים שונים בישראל, שלאורם יגובשו שאלות למשרד המשפטים.  דו"חות אלה יפרטו את המצב הקיים, הבעייתיות, יביאו דוגמאות מוחשיות וסטטיסטיקה, ככל האפשר, ויציעו למומחי האו"ם נוסח של שאלות אשר יוצגו למשרד המשפטים הישראלי.  הדוא"ל של קייט פוקס:  kfox@ohcr.org

כל אחד ואחת מוזמנים לפנות אליה ישירות, אולם אנו ממליצים לרכז רעיונות באתר יעודי טרם פנייה קולקטיבית.  כנסו ל http://mishpat.posterous.com/95162419

והשאירו שם תגובות, או לחלופין שילחו חומר, הערות ומסמכים ישירות לדוא"ל:  mishpat@posterous.com

ואלו סעיפי האמנה הרלבנטיים: 

סעיף 2 – [איסור הפלייה, סעדים שיפוטיים ומנהליים]   העדר הפליה מכל סוג שהוא, כגון מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית, או אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, יחוס או כל מעמד אחר.  מקום שטרם נעשה הדבר באמצעים הקיימים התחיקתיים או אחרים, מתחייבת מדינה שהיא צד באמנה זו לנקוט את הצעדים הדרושים, בהתאם להליכי חוקתה ולהוראותיה של אמנה זו, כדי לאמץ אותם אמצעים תחיקתיים או אחרים, כפי שיהא דרוש לשם מתן תוקף לזכויות שהוכרו באמנה זו. לרבות:  תרופות יעילות למי שנפגעו זכויותיו וחירויותיו "אף-על-פי שאותה פגיעה בוצעה בידי אישים הפועלים בסמכות רשמית", "להבטיח, כי אדם התובע תרופה כזו תיקבע זכותו לכך בידי הרשומות השיפוטיות, המינהליות או המחוקקות המוסמכות, או בידי כל רשות מוסמכת אחרת, שהוקמה לשם כך על-ידי מערכת המשפט של המדינה, ולפתח את האפשרויות של תרופה שיפוטית", "להבטיח, כי הרשויות המוסמכות יכפו תרופות כאמור לכשיוענקו".

סעיף 3 – [שוויון בין המינים]  זכות שווה של גברים ונשים להנאה מכל הזכויות האזרחיות והמדיניות המפורטות באמנה זו.

סעיף 6 – [הזכות לחיים] "לכל בן אנוש זכות טבעית לחיים. זכות זו תוגן על-ידי החוק. אין לשלול משום אדם את חייו באורח שרירותי".

סעיף 7 – [עינויים, עונשים אכזריים] לא יועמד אדם בפני עינויים, או בפני יחס או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים; בפרט, לא יועמד אדם בלא הסכמתו החופשית, בפני ניסוי רפואי או מדעי.

סעיף 8 – [עבודות כפייה] לא יוחזק אדם בעבדות; עבודת וסחר עבדים ייאסרו על צורותיהם.  לא יוחזק אדם בשעבוד.  לא יאולץ אדם לבצע עבודת כפייה או עבודת חובה.

סעיף 9 – [מעצר, מאסר ושלילת חירות] לכל אדם שמורה הזכות לחירות אישית ולביטחון אישי. לא יהא אדם נתון במעצר או במאסר שרירותיים. לא תישלל חירותו של אדם אלא מטעמים ובהתאם להליכים שנקבעו בחוק.  אדם שנעצר יודיעוהו, בעת מעצרו, על הנימוקים למעצרו, וכן יודיעוהו ללא דיחוי על כל אשמה המועלית נגדו.  אדם שנעצר או נאסר בשל האשמה בעבירה פלילית יובא מיד בפני שופט, או בפני נושא משרה אחר שהוסמך כחוק להפעיל סמכות שיפוטית, ויש לשופטו תוך פרק זמן סביר או לשחררו. לא יהא זה כלל מקובל שאדם המצפה למשפט יוחזק במשמורת, אך ניתן להתנות את השחרור של האדם בערבויות להתייצב לדין בכל שלב אחר של ההליכים המשפטיים, ובמקרה הצורך, לשם ביצוע גזר הדין.  אדם אשר חירותו נשללה באמצעות מאסר או מעצר יהיה זכאי לנקוט הליכים בבית משפט, כדי שבית משפט זה יוכל ללא דיחוי, להחליט, בדבר חוקיות מעצרו, ולצוות על שיחרורו, אם המעצר אינו חוקי. אדם שהיה קרבן למאסר או למעצר בלתי חוקיים תהיה לו זכות לפיצויים הניתנת להוצאה לפועל.

סעיף 10 –  [זכויות עצורים, אסורים וקטינים]  יש לנהוג באנשים שנשללה חירותם ברוח אנושית ומתוך התחשבות בכבודו העצמי של האדם.  אנשים שהואשמו יובדלו, למעט נסיבות חורגות מן הרגיל, מבני אדם שהורשעו, ויהיו נתונים ליחס מיוחד המתאים למעמדם כאנשים שלא הורשעו.  קטינים שהואשמו יובדלו ממבוגרים ועניינם ייחרץ מהר ככל האפשר.  מערכת בתי הכלא תכלול טיפול באסירים אשר מטרתו העיקרית היא תיקונם ושיקומם החברתי, עבריינים צעירים יובדלו ממבוגרים ויוענק להם טיפול המתאים לגילם ולמעמדם המשפטי.

סעיף 11 – [אין מאסר בגין הפרת חוזה]  לא ייאסר אדם בשל הנימוק האחד, כי אין הוא יכול לקיים התחייבות חוזית.

סעיף 12 – [חופש תנועה ומגורים]  אדם הנמצא כחוק בתוך שטחה של מדינה זכותו, בתוך שטח זה, לנוע ולבחור את מקום מגוריו באורח חופשי.  כל אדם בן חורין לעזוב כל ארץ שהיא, לרבות ארצו הוא.

ג. הזכויות שצויינו לעיל לא יהיו כפופות לכל הגבלות, למעט אותן הגבלות הקבועות בחוק, הנחוצות לשמירת הבטחון הלאומי, הסדר הציבורי (תקנת הציבור) בריאות או מוסר הציבור, או זכויות הזולת וחירויותיו המתיישבות עם הזכויות האחרות שהוכרו באמנה זו.  לא תישלל באורח שרירותי מאיש הזכות להיכנס לארצו הוא.

סעיף 14 – [דיני פלילים]  הכול שווים לפני בתי המשפט ובתי הדין, כל אדם זכאי לכך, כי טיעונו יישמע כיאות, בפומבי, בפני בית משפט מוסמך, בלתי תלוי וחסר פניות, שהוקם לפי החוק, אשר יחליט בין בדבר כל אשמה בעלת אופי פלילי נגדו ובין בדבר זכויותיו וחובותיו בתובענה אזרחית. ניתן להחליט כי המשפט, כולו או מקצתו, יתנהל בדלתיים סגורות בשל טעמים של מוסר, הסדר הציבורי (תקנת הציבור) או בטחון לאומי בחברה דמוקרטית, או בשעה שטובת חייהם הפרטיים של בעלי הדין תובעת זאת, או במידה שלדעת בית המשפט נחוץ הדבר בהחלט, מקום שלרגל נסיבותיו המיוחדות של המשפט תפגע הפומביות בעניין הצדק. אף על פי כן כל פסק דין שיוצא במשפט פלילי או אזרחי יפורסם ברבים, למעט מקום שטובתו של קטין תובעת כי ייעשה אחרת, או מקום שהמשפט נסב על סכסוכים בענייני אישות או על אפוטרופסות על ילדים.  כל אדם שהואשם בעבירה פלילית יוחזק חף מפשע עד אשר תוכח אשמתו כדין.  כל אדם שהואשם בעבירה פלילית זכאי, תוך שוויון גמור, לערבויות מינימום אלו:

1. כי יודיעוהו, מיד ובמפורט, בלשון שאותה הוא מבין, את מהותו ואת עילתו של האישום שהוגש נגדו;
2. כי יינתנו לו הזמן והאמצעים הדרושים לשם הכנת הגנתו וכדי להתקשר עם סניגור שהוא עצמו בחר בו;
3. כי יועמד לדין בלא השהייה יתרה;
4. כי יהא נדון בנוכחותו ומתגונן בעצמו, או בעזרת סניגור שהוא עצמו בחר בו; אם אין לו סניגור יודיעוהו על זכותו לכך, ובכל מקרה שעניין הצדק יתבע זאת, יועמד לרשותו סניגור ממונה, ללא הוצאות, אם אין בידו אמצעים מספיקים לשלם לו;
5. כי יחקור אישית או על-ידי אדם מטעמו את העדים שכנגדו, וכי ישיג את התיצבותם וחקירתם של עדים מטעמו באותם תנאים כמו העדים שכנגדו;
6. כי יוכל להיעזר במתורגמן, חינם, אם אין הוא מבין או דובר את השפה המשמשת בבית המשפט;
7. כי לא יכפו עליו להעיד נגד עצמו או להודות באשמה.

ד. במקרה של צעירים, יהיו סדרי הדין באופן אשר יביא בחשבון את גילם ואת רציות שיקומם.

ה. לכל אדם שהורשע בעבירה הזכות, כי חיובו בדין ופסק דינו ייבחנו מחדש בבית-דין גבוה יותר, בהתאם לחוק.

ו. מקום שהרשעה פלילית סופית בוטלה לאחר מכן, או מקום שהוענקה חנינה מחמת שעובדה חדשה, או עובדה שנתגלתה מחדש, מוכיחה כי נעשתה טעות שיפוטית, האדם אשר נענש בשל הרשעה זו יפוצה בהתאם לחוק, זולת אם הוכח, כי דבר אי גילויה של העובדה שלא היתה ידועה לייחסו, כולו או בחלקו, לאדם זה.

ז. לא ייתבע אדם לדין ולא ייענש בשל עבירה שממנה זוכה או שעליה הורשע מכבר, בפסק דין סופי, בהתאם לחוק ולסדרי הדין הפלילי של כל ארץ.

סעיף 15 – [הרשעות]  לא יורשע אדם בשל מעשים או מחדלים אשר לא היוו עבירה פלילית לפי המשפט הלאומי או הבין-לאומי בשעת עשייתם. כן לא יוטל עונש כבד יותר מן העונש שהיה נוהג בשעת שנעברה העבירה. אם, לאחר שנעברה העבירה, ניתנה הוראה בחוק לשם הטלת עונש קל יותר, יהנה מכך העבריין.  אין בסעיף זה כדי לפגוע בשפיטתו או בעונשו של כל אדם בשל מעשים או מחדלים אשר היו בשעת עשייתם פליליים בהתאם לעקרונות המשפט הכלליים המוכרים על-ידי כלל האומות.

סעיף 17 – [צנעת הפרט, כבוד ושם טוב] לא יהיה אדם נתון להתערבות שרירותית או בלתי- חוקית בצנעת הפרט שלו, במשפחתו, בביתו או בכתובתו, או לפגיעות בלתי חוקיות בכבודו או בשמו הטוב. לכל אדם הזכות להגנת החוק נגד התערבויות או פגיעות כאלה.

סעיף 18 – [חופש מחשבה, מצפון ודת] לכל אדם הזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת.  זכות זו תכלול את החופש להיות בן דת או אמונה, לאמץ דת או אמונה שבחר, ואת החופש ליתן ביטוי לדתו או לאמונתו, ביחידות או בצוותא, אם בפומבי ואם באורח פרטי, בפולחן, שמירת מנהגים, מצוות מעשיות והוראה.  לא יהיה אדם נתון לכפייה אשר תפגע בחירותו להיות בן דת או אמונה, או לאמץ דת או אמונה שבחר.  החופש ליתן ביטוי לדתו או לאמונותיו של אדם יכול שיהיה כפוף רק לאותן הגבלות כפי שנקבעו בחוק והנחוצות לשם שמירתם של הביטחון, הסדר, הבריאות או המוסד הציבוריים או זכויותיו וחירויותיו של הזולת.  המדינות בעלות האמנה זו מתחייבות לכבד את חופש ההורים, ובמקרה המתאים את חופש האפוטרופסים החוקיים, להבטיח חינוך דתי ומוסרי לילדיהם בהתאם להכרתם.

סעיף 19 – [חופש דעות] לכל אדם תהיה הזכות להחזיק בדעותיו ללא הפרעה.  לכל אדם תהיה הזכות לחופש הביטוי; זכות זו תכלול את החופש לבקש, לקבל ולקנות ידיעות ואידיאות מכל סוג, ללא התחשבות בגבולות, אם בעל פה, אם בכתב, אם בדפוס, אם בצורת אמנות, או בכל אמצעים אחרים שיבחר בהם…  הגבלת חופש הדעה, חייבת, מכל מקום, להיקבע במפורש בחוק אם היא נדרשת 1) לשם שמירת זכויותיו או שמו הטוב של הזולת, 2) לשם שמירת הביטחון הלאומי, הסדר הציבורי (תקנת הציבור), בריאות הציבור או מוסר הציבור.

סעיף 20 – [איסור הסתה להפליה] כל תעמולה למלחמה תיאסר על ידי החוק.  כל הטפה לשנאה לאומית, גזעית או דתית, המהווה הסתה להפליה, לפעולת איבה או לאלימות תיאסר על-ידי החוק.

סעיף 21 – [התכנסות שקטה] תוכר הזכות להתכנסות שקטה. שום הגבלות לא יונחו בשימוש בזכות זו למעט אלו המוטלות בהתאם לחוק והדרושות בחברה דמוקרטית למען הביטחון הלאומי או בטחון הציבור, הסדר הציבורי תקנת הציבור, שמירתם של בריאות הציבור או המוסר הציבורי, או שמירת זכויותיו וחירויותיו של הזולת.

סעיף 22 – [חופש התאגדות] לכל אדם תהיה הזכות לחופש ההתאגדות עם אחרים, לרבות הזכות להקים איגודים מקצועיים ולהצטרף אליהם לשם שמירת ענייניו.  שום הגבלות לא יוטלו על שימוש בזכות זו, למעט אלו הקבועות בחוק והנדרשות בחברה דמוקרטית למען הביטחון הלאומי או בטחון הציבור, הסדר הציבורי (תקנת הציבור), שמירתם של בריאות הציבור או מוסר הציבור, או שמירת זכויותיו וחירויותיו של הזולת. סעיף זה לא ימנע הטלת הגבלות חוקיות לגבי חברי הכוחות המזוינים והמשטרה בשימושם בזכות זו.  אין בסעיף זה כדי להרשות למדינות שהן צד באמנת העבודה הבינלאומית משנת 1948 בדבר חופש ההתאגדות והגנת הזכות להתארגן, לנקוט אמצעים תחיקתיים אשר יפגעו בערבויות שנקבעו באמנה, או לבצע את החוק באופן אשר יפגע באותן ערבויות.

סעיף 23 – [זכות לחיי משפחה] המשפחה היא היחידה הקיבוצית הטבעית והיסודית של החברה, והיא זכאית להגנה מטעם החברה והמדינה.  הזכות לשאת בן זוג ולכונן משפחה תהיה מוכרת לגבר ולאישה שבגיל הנישואין.  לא ייערכו נישואין בלא הסכמתם החופשית והמלאה של בני הזוג המיועדים.  מדינות שהן צד באמנה זו ינקטו את הצעדים המתאימים כדי להבטיח שוויון בזכויותיהם ואחריותם של בני הזוג לעניין נישואין, במשך הנישואין ובפירוקם. במקרה של פירוק, ייעשו סידורים כדי להבטיח לילדים את ההגנה הדרושה.

סעיף 24 – לכל ילד, ללא כל אפליה בשל גזע, צבע, מין, לשון, דת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש או ייחוס, תהא הזכות לאותם אמצעי הגנה הנדרשים מפאת מעמדו כקטין, מטעם משפחתו, החברה והמדינה.  כל ילד יירשם מיד לאחר לידתו ויישא שם.  לכל ילד הזכות לקבל אזרחות.

סעיף 25 – לכל אזרח יהיו הזכות והאפשרות, ללא כל הפליה מן ההפליות שצויינו בסעיף 2 וללא הגבלות בלתי-סבירות:  ליטול חלק בהנהלתם של עניני ציבור, במישרין או באמצעות נציגים שנבחרו באורח חופשי, להצביע ולהיבחר בבחירות-אמת המתקיימות מזמן לזמן, תוך מתן זכות בחירה כללית ושווה, והנערכות בהצבעה חשאית המבטיחה ביטוי חופשי לרצונם של הבוחרים, להיכנס, בתנאים כלליים של שוויון, לשירות הציבור בארצו.

סעיף 26 – [העדר הפלייה] כל בני אנוש שווים בפני החוק וזכאים, בלא כל הפליה, להגנה שווה מטעם החוק. לעניין זה יאסור החוק כל הפליה ויבטיח לכל בני אנוש הגנה שווה ויעילה בפני כל הפליה, במיוחד בשל טעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה מדינית או דעה אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, ייחוס או מעמד אחר.

יעקב אליה, רואה חשבון ומבקר מערכות שלטון מסביר מדוע חיוני לפתוח את בתי המשפט למשפחה ונוער לציבור הרחב (תוך השמטת פרטי המתדיינים):

בשל סכסוך גירושין החליט בית הדין הרבני לעצור אותו ללא סיבה.

דרור צעירי מוחזק כעת במעצר מנהלי במגרש הרוסים בירושלים, בתנאים קשים עם עבריינים מסוכנים. זאת בניגוד לאמנת זכויות אדם הבינלאומית.

משמרת מחאה למען שחרורו של דרור צעירי תתקיים מחר בשעה 10 בבוקר מול בית הדין הרבני הגדול בירושלים, רח' המלך ג´ורג 24 ירושלים.

ציבור האבות הגרושים, וכל אזרח שאכפת לו מהידרדרותה של מדינת ישראל לכדי מדינת משטרה אפלה, מוזמן להגיע מחר בהמוניו, ולמחות נגד שחיתות בתי הדין הרבניים ומשטרת ישראל, ולמען שחרורו המיידי של דרור צעירי.

הנה דרור צעירי מנגן לבתו, יום לפני המעצר. הוא לא ידע איזה תבשיל מורעל רוקחים לו הרבנים המושחתים (הקליקו על התמונה כדי לצפות בסרטון):

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization), מדינת ישראל היא בין המובילות בעולם באשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים.

אשפוז פסיכיאטרי בבית חולים, לא זו בלבד שהוא מזיק לחולה, ואף במקרים רבים גורם למותו, אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי אף עולה הון עתק למשלם המיסים. כ- 1.5 מיליארד ₪ מוזרמים מדי שנה לבתי החולים הפסיכיאטרים והמחלקות הפסיכיאטריות לצורך אשפוזים כפויים מלאים ומיותרים, כל זאת מכספי משלם המיסים. ראו פירוט במאמר הזה על עלות האשפוזים הפסיכיאטריים למדינה.

באיטליה ופינלנד אין בתי חולים פסיכיאטריים

התרשים הבא מתאר את מספר המיטות בבתי חולים פסיכיאטריים לכל 10 אלף תושבים, בהשוואה למדינות אחרות בעולם, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי.

שימו לב כי באיטליה ופינלנד אין בתי חולים פסיכיאטריים כלל. המדיניות שם היא לאשפז מטופל במרפאה קהילתית או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים רגיל, ולא במוסד מבודד ומרוחק שאין עליו פיקוח ציבורי.

תמותת חוסים בבתי חולים פסיכיאטריים

רבים מן המאושפזים מתים בבתי החולים הפסיכיאטריים, חלקם מתאבדים בשל התנאים הקשים, חלקם נרצחים בשל אלימות של הצוות וחלקם מתים בשל הרעלה וגרימת נזק לאיברים הפנימיים מן הסמים הפסיכיאטריים שנכפו עליהם.

בחלק מבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל קיים חדר מתים, אליו מובלות גופות החוסים שנספו בבית החולים.

דבר זה הוא חמור כשלעצמו, משום שלפסיכיאטריים אין את הידע המקצועי ברפואה דחופה ובטיפול נמרץ להציל חוסים שנמצאים בסכנת חיים.

במקום להעביר את החוסה לטיפול נמרץ בבית חולים רגיל, הם מנסים לטפל בו בעצמם. כתוצאה מכך, החולים מתים ומועברים לחדר המתים בבית החולים הפסיכיאטרי בלא שנפתחת חקירה נגד בית החולים, וללא נתיחה לאחר המוות.

עובדי רווחה יוזמים אשפוזים פסיכיאטריים כפויים

במקרים רבים, עובדים סוציאליים ממשרד הרווחה הם אלו שאחראים לאשפוזים פסיכיאטריים מיותרים. לרוב מדובר בפקידי סעד, שהם עובדים סוציאליים במקצועם. אלו פונים לפסיכיאטריים מחוזיים על מנת שיאשפזו בכפיה אזרחים מן הישוב, חלקם אזרחים עובדים.

הדבר חמור כפליים כאשר מדובר באשפוז כפוי של ילדים, חלקם ילדים רכים בני 6. העובד הסוציאלי מגיש את חוות דעתו לפסיכיאטר, והפסיכיאטר שמשמש בד"כ כחותמת גומי, מיישר קו עם העובד הסוציאלי, וחותם על אשפוז כפוי ללא שבדק את המקרה לעומק.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער, עובדת סוציאלית חנה סלוצקי הודתה כי עובדים סוציאליים רודפים אחר פסיכיאטרים כדי לאשפז בכפיה ילדים ובני נוער.

כאן בתחקיר קופסה שחורה של עמנואל רוזן מתוארים מעשי התעללות בבני נוער בבית החולים הפסיכיאטרי איתנים. אלו הם בני נוער שאושפזו שם ביוזמת עובדים סוציאליים. בבית החולים הזה עובד עד עצם היום הזה אח שנוהג לחנוק את החוסים עד אובדן הכרה, ולאחר מכן, כשהם מעולפים, הוא קושר אותם.

משתמשים בטרמינולוגיה מעוותת כדי לחפות על הפשע

העובדים הסוציאליים משתמשים בטרמינולוגיה מעוותת על מנת להצדיק את האשפוז הכפוי. הם משתמשים במינוחים בעלי משמעות אלטרואיסטית על מנת לחפות על הפשע שהם מבצעים.

אחד המושגים השגורים בשפתם הוא המושג "הגנה". כדי לכלוא ילד או קשיש חסר ישע במוסד סגור, הם לא ישתמשו במילה הנכונה "כליאה" כי אם בסופרלטיב האלטרואיסטי "הגנה".

הם מאשפזים בכפיה אנשים תמימים, לכאורה על מנת "להגן" עליהם, כאשר המטרה האמיתית היא להרחיק אותם מהחברה. עובד סוציאלי שטוען כי הוא "מגן" על אדם אחר באמצעות כליאתו במוסד פסיכיאטרי ושלילת חירותו, הוא עובד סוציאלי בעל שיפוט מציאות לקוי אשר נותן פרשנות חולנית ומעוותת למושג "הגנה".

מקרה ידוע שפורסם הוא המקרה בו העובד הסוציאלי הפרחח יצחק מעוז מעירית כרמיאל, אשר אשפז בכפיה נערה נורמלית לחלוטין שהצטיינה בלימודיה, לכאורה כדי "להגן" עליה, והנערה נאלצה להימלט מן הארץ לחו"ל, שם היא חיה כיום. עדותה של הנערה מובאת כאן.

מנהלת האגף לשירותים אנטי חברתיים בכרמיאל, העובדת הסוציאלית  שולה מנחם, לא הועמדה לדין עד עצם היום הזה על מעורבותה בפשעים נגד אזרחים וקטינים חפים מפשע.

 כך מפשיטים אזרחים חלשים מזהותם

גם על קשישים חסרי ישע הטפילים הסוציאליים לא פוסחים ולא חסים. הכתבה המזעזעת בתכנית המקור בערוץ 10, מראה איך העובדת הסוציאלית ענבל בורנשטיין, באופן קר ומתוכנת, מפשיטה קשישה חסרת ישע מזהותה, מגדירה אותה כחסויה ובלתי כשירה לטפל בעצמה, וכולאת אותה בכפיה במוסד סגור, רק משום שהקשישה הסתכסכה עם שכנים.

ענבל בורנשטיין מצהירה כי יום טוב אצלה הוא יום בו היא מצליחה להתל בקרבן ולשכנע אותו במתק שפתיים להכניס אליו סוס טרויאני הביתה – פסיכיאטר שיראה אותו ויאבחן אותו כתת אדם נחות.

שלב אחר שלב להפשטת אדם מזהותו:

בתחילה העובדת הסוציאלית משכנעת בעורמה ובגניבת דעת את הקשישה לתת בה אמון, כי היא רוצה "לעזור" לה. הקשישה משתכנעת, והעובדת הסוציאלית נכנסת לביתה של הקשישה, תוך הפגנת אמפטיה מזויפת.

בשלב הבא היא מצליחה להחדיר לביתה של הקשישה פסיכיאטר קולגה שלה, שמיישר איתה קו ורושם בדוח שלו שיש "להגן" על הקשישה.

בשלב השלישי היא פונה לבית המשפט בבקשה להוציא את הקשישה מביתה מבצרה למוסד סגור.

השופט, אף הוא חותמת גומי, מאשר את בקשתה של העובדת הסוציאלית, זאת ללא שראה את הקשישה והתרשם ממנה או שאל לרצונה. השופט אפילו לא ביקר בביתה של הקשישה, הוא פוסק לכלוא את הקשישה שלא בפניה וללא שראה אותה מעולם.

בשלב האחרון העובדת הסוציאלית מגיעה לביתה של הקשישה עם כוחות משטרה ואלונקת קשירה כדי להוציא את הקשישה בכח מביתה. הקשישה, שכל חייה שילמה ביטוח לאומי ומסים שהוזרמו גם למשכורתם של עובדים סוציאליים מוגדרת מעתה כחסויה, ללא זהות, ללא פנים, ללא רצונות משלה – נשמה שקופה עד למותה הפיזי.

מדוח משרד הבריאות כאן בקישור הזה, עולה כי משנת 1998 ועד שנת 2007, עלתה כמות האשפוזים הכפויים הן בהוראת פסיכיאטר מחוזי, והן בהוראת שופט (חותמת גומי של עובדת סוציאלית). משנת 1998 ועד שנת 2007, מספר צווי בית משפט לאשפוז פסיכיאטרי כפוי עלה כמעט ב-100%, כמוראה בתרשים.

לאחרונה מתרבים המקרים בהם אזרחים שנפגעו מעובדים סוציאליים ופקידי סעד ממשרד הרווחה, מגיעים לתחנת המשטרה להגיש תלונה נגד אותם עובדים סוציאליים שעברו עבירה פלילית, אך נתקלים בסירוב של השוטרים לקבל את התלונה.

נדגיש כי שוטר חייב לקבל כל תלונה ואם סירב לקבל את התלונה, הרי שעבר על הנחיות פקודת המטה הארצי של משטרת ישראל, ויש להתלונן על השוטר הזה במח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים), ואם מח"ש נרדמים אז להעביר את התלונה לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. אם מבקר המדינה אף הוא נרדם בשמירה, אזי יש לפרסם את פרטיו של השוטר הסורר באינטרנט, תוך הדגשה כי זכות הציבור לדעת ששוטר זה שחי מכספי ציבור, קרי מקבל שכר מכספו של משלם המיסים אינו עושה את עבודתו נאמנה.

סעיף 2א' בפקודת המטה הארצי של משטרת ישראל, כאן בקישור הזה, קובע כי:

"כל איש משטרה חייב לקבל תלונה על ביצוע עבירה, המופנית אליו, בין אם היא מעלה חשד לביצוע עבירה פלילית ובין אם אינה מעלה חשד כזה".

נציין אף כי ניתן להגיש תלונה בכל שעה ביום ובלילה, ושוטר שמסרב לקבל את התלונה בתואנת "תבוא מחר כי עכשיו מאוחר", הוא שוטר שעבר על הנחיות המשטרה ויש להתלונן עליו בפני הגורמים שצויינו.

כיצד להגיש תלונה נגד עובדת רווחה שסרחה

1. את התלונה מומלץ  להגיש בכל תחנת משטרה שאינה תחנת המשטרה המקומית, זאת משום שהתחנה המקומית עובדת באופן שוטף עם עובדות הרווחה המקומיות עליהן אתם מתלוננים, ובשל יחסי העבודה/חברות של השוטרים עימן, יתכן ותיתקלו בסירוב השוטר לקבל את התלונה.

2. מומלץ להגיש את התלונה בתחנת משטרה מרחבית, משום שלעיתים קרובות, קצין החקירות בתחנה מקומית הקטנה לא תמיד יבין את מהות התלונה, במיוחד כאשר מדובר בתלונה שמצריכה הבנה מעמיקה יותר של החוק.

3. מומלץ להגיש את התלונה בכתב. להכין מראש בבית מסמך תלונה מודפסת, מסודרת וענינית, המכילה את פרטי המקרה באופן מובנה וכרונולוגי, עם תאריכים, עם סעיפי החוק עליהם נעברה העבירה, וכן מסמכים רלוונטיים וכל חומר ראייתי אחר כגון הקלטות ותמונות שיצורפו לתלונה. חשוב לציין בתלונה את סעיפי החוק עליהם עברה העובדת הסוציאלית.

4. יש להקפיד כי בטופס התלונה של המשטרה יירשמו הדברים כלשונם וככתבם מתוך מסמך התלונה שהכנתם בבית. אם השוטר השמיט פרטים מטופס התלונה והוא מסרב להוסיפם, יש לדרוש לציין בגוף העדות כי החוקר סירב להוסיף פרטים נוספים.

5. בתום התלונה עליכם לקבל טופס שנקרא 'אישור בדבר הגשת תלונה' ומספרו מ-3333. השוטר חייב למסור לכם את האישור זה, זאת על פי הנחיות 3.ב.3 ו-3.ב.4 בפקודת המטה הארצי של המשטרה.

6. חוק זכויות נפגעי עבירה מחייב את המשטרה למסור מידע לכם, נפגעי העבירה בכל שלבי  ההליך הפלילי. לשם יישום הוראות החוק הוקמה על ידי המשטרה מערכת מידע קולית/ אינטרנטית, לשם מתן מידע שוטף על שלבי הטיפול בהתאם להליך הפלילי. המידע הממוחשב  זמין 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. בנוסף למערכת המידע הקולי קיים מוקד האנושי מגבה במשטרה. לכן, לאחר קבלת אישור על התלונה, על המשטרה לתת לכם, באותו מעמד, קוד כניסה למערכת שבאמצעותו תוכלו לקבל מידע בכל עת על מצב התלונה שיזמתם.

כיצד להתלונן נגד שוטר שלא פעל על פי הנחיות משטרת ישראל

כאמור, אם שוטר סירב לקבל את התלונה או לא מסר לכם טופס מ-3333 וקוד כניסה למערכת המידע, עליכם להגיש נגדו תלונה במח"ש – המחלקה לחקירות שוטרים, על ביצוע לקוי של התפקיד. פרטים נוספים על הגשת התלונה במח"ש, כאן בקישור הזה.

הליך הטיפול בתלונות נגד שוטרים מפורט כאן בפקודת המטה הארצי של המשטרה.

תלונות לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה יש להגיש בטופס הנמצא בקישור הזה.

תהיו בטוחים שבפנימיות, מדריכים לעולם לא לוחשים לאף ילד לילה טוב וכי הישגי ילדי הפנימיות בלימודים הם מן הנמוכים ביותר במדינת ישראל, כך על פי מסמך של טלאל דולב ממכון ברוקדייל

'בגנות הפסיכותרפיה' הוא ספר שכתב הפסיכולוג ג'פרי מוסאייף מייסון.

"הפסיכותרפיה בטעות יסודה", טוען ג'פרי מייסון, מחבר הספר בגנות הפסיכותרפיה. הקשר הטיפולי הוא מטבעו לא שוויוני ומוביל בהכרח לעריצות. ההנחה שמישהו אחר יודע טוב ממך מה אתה מרגיש, חושב, ומה באמת קרה, ויש לו הכוח להחליט במקומך מה טוב בשבילך, אינה יכולה להיות הדרך להקל על מצוקותיך ולפתור את בעיותיך.

מייסון מעגן את טענותיו בגנות הפסיכותרפיה בהתפתחות התיאוריות של ריפוי הנפש. הוא מאשש את קביעותיו בחשיפה מדהימה של מעלליהם של אבות הפסיכולוגיה – מפרויד, דרך פרֶנצי ויונג, ועד ג'ון רוזן, קרל רוג'רס ותיאורטיקנים בני ימינו.

ג'פרי מוסאייף מייסון קיבל את הכשרתו כפסיכואנליטיקאי וכפסיכותרפיסט במכון לפסיכואנליזה בטורונטו. בשנים שעסק בטיפול הלכו וגברו ספקותיו בתועלת של הקשר הטיפולי. כשהביע את הסתייגויותיו הקים עליו את הממסד הפסיכותרפויטי וכיום הוא אינו עוסק יותר בשום צורה של טיפול נפשי ומייחד את זמנו לכתיבה בנושא ולהרצאות. עדיין לא קם שום תיאורטיקן של הפסיכולוגיה שהתמודד עם הטענות המועלות בספר בגנות הפסיכותרפיה.

בגנות הפסיכותרפיה הוא ספר חובה לכל העוסקים בבריאות הנפש. לכל מטופל – בעבר ובהווה – ולכל מי שההיסטוריה הרעיונית והפוליטית של הפסיכותרפיה קרובה ללבו.

מאמרים נוספים:

• מישהו מטפל בך, אבל מי? – מאמר נוקב בעיתון הארץ על תעשיית ה"טיפולים" שמשגשגת בעיקר בתחום הפסיכותרפיה, משום שהתחום הזה פרוץ לחלוטין.

• פסיכותרפיה – היכן התרמית? – מאמר של צביאל רופא על הצד האפל של טיפולי הפסיכותרפיה.

נפגעי משרד הרווחה, נפגעי משטרת ישראל, נפגעי בתי המשפט, נפגעי משרד הבריאות וכל אזרח שנפגע מרשויות המדינה בנושא של הפרת זכויות אדם – האו"ם ממתין לתלונות שלכם בנושא, על מנת לחקור אותן עד תום ולהגיש את ממצאיו לממשלת ישראל ולמועצת האו"ם לצורך הפקת לקחים ונקיטת צעדים כנגד הגורם המושחת.

תודתנו למשפטן דניאל זר מן הקואליציה למען הילדים והמשפחה אשר סייע בהכנת המאמר.

ילדים נפגעי רווחה - אם עובדי רווחה הפרו את זכויותיכם ופעלו בניגוד לאמנת זכויות הילד הבינלאומית. אם עובדי רווחה ניתקו אתכם ממשפחתכם בניגוד לרצונכם, רק משום שהיו "סבורים" בדמיונם החולני כי הוריכם מזיקים לכם, וללא שהיה ברשותם בדל ראיה נגד הוריכם – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

ילדים נפגעי רווחה - אם נכלאתם במרכזי חירום של משרד הרווחה או במחלקות פסיכיאטריות, ועובדים סוציאליים מנעו מכם לימודים לפי חוק לימוד חובה ולפי סעיף 28 באמנת זכויות הילד הבינלאומית – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

ילדים נפגעי רווחה - ישראל היא המדינה המובילה בעולם בהוצאת ילדים מהבית פר נפש. אם עובדי רווחה כלאו אתכם במוסד סגור, ושם עברתם מעשי התעללות ואונס, או שמצבכם הרגשי הדרדר בעקבות הניתוק מהמשפחה – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

ילדים נפגעי רווחה - ישראל היא בין המובילות בעולם באשפוז בכפיה במוסדות פסיכיאטריים. אם אושפזתם בכפיה במוסד פסיכיאטרי סגור בלחץ עובדות סוציאליות מהמחלקות לשירותים אנטי חברתיים, ובמוסד זה תוייגתם על לא עוול בכפכם כחולי נפש, הוכרחתם ליטול רעלנים מסוכנים במסווה של "תרופות", נקשרתם למיטה במשך שעות ארוכות, עשיתם את צרכיכם על עצמכם משום שנקשרתם למיטה ללא יכולת להתפנות, נכלאתם במשך שעות ארוכות בחדרים אפלים, נדקרתם בזריקות שגרמו לכם לשיתוק של הגוף במסווה של "תרופות הרגעה", נגרם לכם נזק בריאותי ללב, לכבד, לכליות, למח או לכל איבר אחר בגוף משום שפסיכיאטרים בחסות עובדים סוציאליים כפו עליכם ליטול סמים מסוכנים – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

ילדים נפגעי רווחה - אם עברתם כל אלימות ממסדית אחרת, בה הופרו זכויותיכם מצד המשולש האלים בעל שלושת הקודקודים המסוכנים ביותר: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטריים. אם תויגתם על ידם כילדים לא ראויים, אם הם פגעו בשמכם הטוב, זאת באמצעות האבחונים המפוקפקים שלהם שמלאים דברי בלע ושטנה כנגד ילדים – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם נותקתם מילדיכם מצד עובדים סוציאליים ללא שהיה נגדכם בדל ראיה ואפילו לא הוגש נגדכם כתב אישום – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם פקידות סעד השיגו מסמכים חסויים עליכם או מסמכי אבחון חסויים על ילדיכם ללא צו שופט או ללא שחתמתם על כתב ויתור סודיות, ובכך עברו על חוק הגנת הפרט ו/או חוק זכויות החולה – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם עובדים סוציאליים פירקו לכם את המשפחה וגרמו לכם נזקים כלכליים ועוגמת נפש, ואתם רוצים לתבוע אותם על רשלנות, אך הם מסרבים למסור לכם את המסמכים אותם הלעיטו באינספור אמירות לשון הרע, וזאת בתואנת "חסיון" כדי להגן על עצמם – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם עובדות סוציאליות ניסו לתפור לכם תיק פלילי על מנת לחטוף מכם את ילדיכם, או לתייג אתכם כ"חולי נפש" ו"אלימים" על מנת לתפור לכם תיק של חוסר מסוגלות הורית – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם עובדות סוציאליות חקרו את ילדיכם מאחורי גבכם והסיתו את הילדים נגדכם בחקירה או ששטפו לילד את המח נגדכם בחקירה באינסוף שאלות מנחות ומכוונות שנוסחן "האם אמא הרביצה לך" או "האם אבא נגע לך בבולבול", ושאותן עובדות סוציאליות מסרבות למסור לכם את קלטת החקירה, כדי שתתבעו אותן על חקירה רשלנית והטרדה מינית של הילד (הקלטת נמצאת במשטרת ישראל, שאף היא מסרבת למסור את הקלטת בהוראת העובדות הסוציאליות) – הגישו נגדם תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם שופטים לעניני משפחה ונוער שפועלים בדלתיים סגורות וללא כל פיקוח ציבורי,פסקו לקחת מכם את ילדיכם בניגוד לחוק המקומי, ובניגוד לאמנת זכויות הילד- הגישו נגד השופטים הללו תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם שופטים לעניני משפחה ונוער שפועלים בדלתיים סגורות וללא כל פיקוח ציבורי, השמיטו פרטים מן הפרוטוקול בדיון המשפטי, קיבלו את חוות העובדת הסוציאלית ללא עוררין, ופסקו על סמך תסקיר (תשקיר) פקידת סעד ללא כל נימוק, וללא שבדקו את העובדות לאשורן – הגישו נגד השופטים הללו תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם שופטים לעניני משפחה ונוער שפועלים בדלתיים סגורות וללא כל פיקוח ציבורי, איימו עליכם משום שפרסמתם את קלונם ברבים או משום שלא מצאתם חן בעיניהם ("את לא תראי את הילדים שלך עד גיל 18", כך איימה שופטת על אמא שהעירה לשופטת כי יש לרשום את כל דברי הדיון בפרוטוקול) – הגישו נגד השופטים הללו תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם פסיכיאטרים אשפזו אתכם או את ילדיכם או את הוריכם בכפיה וללא הוכחה רפואית כי ה"חולה" הוא אכן חולה ומסוכן לסביבתו, זאת על מנת להשתיק את ה"חולה" – הגישו נגד השופטים הללו תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

הורים נפגעי רווחה – אם אויימתם על ידי משטרת ישראל שתתפור לכם תיק פלילי ותעצור אתכם ללא סיבה, רק משום שהעזתם להעלות בקורת דמוקרטית על הממסד ופרסמתם דברי אמת על שחיתויות הממסד- הגישו נגד השופטים הללו תלונה באו"ם על הפרת זכויות אדם.

אזרחים אחרים נפגעי רשויות המדינה – גם אתם מוזמנים להגיש תלונות על הפרת זכויות אדם לאו"ם.

נוהל הגשת תלונות לאו"ם על הפרות זכויות האדם בישראל:

באו"ם יש שני מסלולי תלונות: חשאי ופומבי. התלונה החשאית נקראת הליך לפי 1503 , היא מטופלת בצינורות דיפלומטיים, ותוצאותיה לא מפורסמות. האו"ם אינו מטפל בתלונות בודדות במישור המעשי אלא במישור המנהלתי בלבד, ואולם כאשר מצטברות תלונות בעלות אופי דומה, אזי האו"ם עובר למישור המעשי, ושולח שליח או חוקר או מעביר את הנושא למסלול הפומבי. לכן חשוב שכל פרט ישלח תלונה בה מתואר המקרה האישי שלו בו הופרו זכויותיו כאדם, כדי שזו תתווסף למצבור התלונות בנושא ואז התלונה תהפוך לתלונה קולקטיבית שמצריכה התייחסות מעשית.

כאשר מתקבלת תלונה, היא מועברת למוסדות המדינה, ועליהם להשיב תוך 12 שבועות לאו"ם, ללא עותק למתלונן. אחת לשנה באוגוסט, צוות האו"ם באוגוסט בודק את איכות התלונות, ותשובות המדינה, והדרך בה מתכוון האו"ם לטפל ב"מצב" המתואר.  אחת לשנה במרץ, צוות עבודה מיוחד בודק אם יש מכנה משותף לכל התלונות המצריך פעולה מיוחדת. תלונות אלה מתאימות למי שלא מצפה לפתרונות מיידים, ומי שמניעיו הם מצפוניים, זאת כדי למנוע מאחרים מלהיתקל באותו סוג של התעללות  ממסדית סדרתית ושחיתות שלטונית מתמשכת.

יש לציין אילו סעיפים בהצהרת האו"ם בדבר זכויות האדם הופרו, ולגבות את התלונה בראיות מוצקות. מצ"ב טופס דוגמא למילוי התלונה בהליך לפי 1503 בקישור הזה.

את התלונות יש לכתוב באנגלית, ולשלוח לכתובת הבאה:

Commission/Sub-Commission Team (1503 Procedure)
Support Services Branch
Office of the High Commissioner for Human Rights
United Nations Office at Geneva
1211 Geneva 10
Switzerland
Fax: + 41 22 9179011

CP@ohchr.org

סעיפים בהצהרת האו"ם בדבר זכויות אדם:

 (1)  להיות חופשי ושווה בערכו ובזכויותיו

 (2)  זכות לחיים, לביטחון וחרות

 (3) זכות לחינוך

 (4) איסור עבדות

 (5) איסור עינויים

 (6) כל אדם זכאי להיות אישיות בפני החוק

 (7) איסור מאסר או הגליה באופן שרירותי

 (8) אדם מוחזק כזכאי עד שלא הוכחה אשמתו בבית משפט

 (9) הזכות לפרטיות

 (10) הזכות לחופש התנועה

 (11) הזכות לבקש ולקבל מקלט פוליטי

 (12) הזכות לאזרחות

 (13) הזכות להינשא, ולהקים משפחה

 (14) הזכות לרכוש פרטי

 (15) הזכות לחרות המחשבה המצפון והדת

 (16) הזכות לחופש הביטוי

 (17) הזכות לחופש ההתאגדות

 (18) הזכות לבחור ולהיבחר

 (19) הזכות לביטחון סוציאלי

 (20) הזכות לעבוד, ולבחור את סוג העבודה

 (21) הזכות למנוחה ופנאי.

סעיפים בהצהרת האו"ם בדבר זכויות הילד:

 (1) לכל ילד זכות טבעית לחיים

 (2) לכל ילד זכות להיקרא בשם

 (3) ילד לא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם

 (4) הזכות להביע את דעותיו בחופשיות בכל העניינים הנוגעים לו

 (5) הזכות לחפש, לקבל ולמסור מידע ורעיונות מכל סוג שהוא

 (6) הזכות לחופש מחשבה מצפון ודת

 (7) הזכות לחופש ההתאגדות ולחופש ההתקהלות השקטה

 (8) שום ילד לא יהא נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו, משפחתו, ביתו ותכתובתו, ואף לא פגיעה שלא כחוק בכבודו ובשמו הטוב,

(9) לכל ילד תהייה גישה למקורות מידע כגון אמצעי התקשורת ההמוניים

(10) להורים או לאפוטרופסים החוקיים של הילד אחריות ראשונה במעלה לגידולו

(11) הזכות להגנה מפני כל סוגי האלימות – הגופניים והנפשיים

(12)  ילד ללא משפחה זכאי להגנה וסיוע מיוחדים מצד המדינה

(13) ילד שהינו נכה זכאי להינות מחיים מלאים

(14) זכותו של כל ילד לקבל שרותי בריאות

(15) זכותו של כל ילד להנות מרמת חיים המתאימה לו

(16) הזכות לקבל חינוך בבית ספר

(17) הזכות לפנאי, ולניצול הפנאי למשחק וכל פעילות אחרת

(18) הזכות להגנה מפני ניצול כלכלי: יקבע גיל מינימלי להתקבלות לעבודה, ויאסר להעסיק ילד בסוגי עבודה העלולים להזיק לו

(19)  הזכות להגנה מפני חשיפה לסמים

(20) הזכות להגנה מפני ניצול מיני

(21) הזכות להגנה מפני חטיפה, מכירה וסחר בילדים

(22)  הזכות להגנה מפני עינויים ועונשים אכזריים ובכללם מאסר עולם

(23)  ילדים מתחת לגיל 15 לא ישתתפו באופן פעיל במלחמה

(24)  המערכת המשפטית תתייחס ברגישות יתרה לילדים, והמדינות יקימו מערכות משפט נפרדות לילדים, יקבע גיל מינימום שמתחתיו ילדים לא יועמדו כלל לדין.

כך פורסם היום בכתבה של רות אגלש מן הג'רוזלם פוסט

ועדת האו"ם התכנסה בעקבות פניה של הקואליציה למען הילדים והמשפחה, ארגון ללא מטרת רווח שעוסק במאבק על זכויות האבות בישראל, זאת עקב תלונות רבות מצד אבות גרושים על רקע אפליה מינית. אלו גוללו את מסע התלאות שלהם במאבקי גירושין, מסע תלאות בו עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה רשמו תסקירי שקר נגדם, אותם הן הגישו לבתי המשפט לעניני משפחה, ועל סמך תסקירי השקר הללו פסקו השופטים נגדם, כחותמת גומי.

ראשי הקואליציה טוענים כי "החברה הישראלית עוסקת על הזמן בזכויות נשים ואמהות אך זונחת את זכויות האבות. לעובדות הסוציאליות שיהנן ברובן נשים, יש דעות קדומות נגד גברים, אשר מצטיירים עבורן כאלימים ומסוכנים, ולכן אינם מסוגלים לגדל ילדים".

"אבות גרושים רבים נאלצים להפגש עם ילדיהם במרכזי קשר של משרד הרווחה. אלו הם מבנים עם זכוכית חד כיוונית. האב יושב עם ילדיו בחדר אפל ומחניק במשך שעה בשבוע והעובדת הסוציאלית צופה בו ומפקחת עליו מאחורי הזכוכית החד כיוונית. הליך משפיל ומבזה כשמדובר באבות נורמטיבים, עובדים וללא עבר פלילי". כך אומרים ראשי העמותה.

עוד ציינה העמותה, כי מדי שנה מתאבדים בממוצע 200 גברים גרושים, שמהווים 50% מכלל ההגברים המתאבדים.

לכתבה המלאה בג'רוזלם פוסט הקליקו כאן

צפו בתכנית של אברי גלעד שמראיין את דר' יואב מאזה בנושא: